לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

חצי מחברת כזאת קטנה לכל חניך ובכל עמ' שיעור אחר:

חשבון- לשחק '7 בום' ולהגיע עד 70

לשון- למתוח קו בין המילה לפירושה בעברית נכונה [אפיפית- ופל. מוז- בננה. שמעון- ווקמן. שח רחוק- טלפון. חולי נשא- אמבולנס. בתי ידיים- כפפות. נמנמת- פיג'מה]

הסטוריה- לשאול אנשים בחוץ מתי הייתה המהפכה הצרפתית. [א. 1560.   ב. 1789   ג. 1945  [התשובה היא ב.!]]

תנ"ך- לכתוב את 24 שמות הספרים בתנ"ך.

אנגלית- לשיר את כל ה- ABC

ספורט- *לקפוץ 50 פעם על רגל אחת. 

           *לרוץ עשרה סיבובים מסביב לסניף.

עברית- להחתים שלושה אנשים ששמם מתחיל באותיות: א', נ', מ'.

אומנות- לצייר ציור מקורי באות מסויימת. נגיד ר' [חח... חניכה שלי ציירה את רמי לוי...]

הפסקה- לשחק סתם משחק כיפי שהחניכים אוהבים...

ותחשבו על עוד משחקים ושיעורים... זה די קצר...

אחלה פעולה

בס"ד

שמתי לב שאין על זה כמעט פעולות באינטרנט וזה ממש נושא חשוב! 

כח הדיבור/תרבות דיבור- פעולת שבת

חלק א': כוח הדיבור

1)משחק- עומדים במעגל ומעבירים חב' טישו. כל אחת צריכה לומר משפט על הטישו והמדריכה אומרת על כל משפט נכון/לא נכון. החוקיות שעל פיה קובעת המדריכה אם המשפט נכון: רק בת שאמרה 'תודה' כשקיבלה את חב' הטישו לידיה, משפטה נכון. (המדריכה עצמה משתתפת במשחק ואומרת כל הזמן תודה, ככה שבסוף הן ישימו לב...)

2)משחק "כמה פילים יש בבקבוק הזה?"-עומדים במעגל עם בקבוק ושואלים את השאלה שוב ושוב בצורה שונה. החוקיות של התשובה הנכונה: כמות הפילים שווה לכמות המילים בכל משפט נאמר. לדג': 5 מילים במשפט הנשאל=5 פילים)

3)משחק-מכינים כרטיסיות עם מילים. כל בת מקבלת 10 בייגלה וצריכה להסביר בכמה שפחות מילים את הדבר שקיבלה בכרטיסיה. על כל מילה שאמרה- היא מחזירה בייגלה לצלחת.(אפשר גם בפנטומימה)

4)סיפור "משהו חמור עומד לקרות בכפר הזה". (מצורף)

שאלת דיון:

*איך נוצרה השפעה כל כך עצומה ממשפט אחד של אישה?

4)קטע על כוח הדיבור שמבדיל את האדם מן הבהמה. (מצורף)

5)סיכום- לאדם יש כוח עצום ביד, כוח הדיבור. הוא יכול להשתמש בו בכל דרך וההשפעה עצומה. מהי הדרך הנכונה?

חלק ב': תרבות הדיבור

6)דיון- *מה הייתם חושבים על שר בממשלה שמקלל בציבור? מדוע זה לא מכובד ששר כנסת יידבר כך?

          *כאשר חברה שלך פונה אליך בכינויים כמו 'שמנה' או 'מכוערת'. אפילו לא כהעלבה ממש אלא רק  

          'בצחוק'. את נהנית מזה? לא היית מעדיפה שהיא תקרא לך בכינויים מחמיאים יותר?

          *מה אתם חושבים על שימוש במילים לא נקיות בתקשורת או בטלוויזיה? האם זה נכון כדי ליצור  

         תחושת הזדהות של הציבור או שזה מוריד מערך התוכנית?

7)סיכום-  כשאנחנו שומעים בן-אדם שמדבר לא יפה, מיד ערכו יורד בעיננו. זאת כמובן הסיבה שאל לאדם חשוב להשתמש במילים שאינן מכבדות אותו. אם נראה את ראש הממשלה משתמש במילים זולות ולא מכובדות, מיד נכעס עליו ועל דרך ההתבטאות שלו, שהרי הוא מייצג עם שלם ועליו להיות מכובד. ולכן- אם ברצוננו לכבד את עצמנו ושהסביבה תכבד אותנו- עלינו להשתמש בכוח הדיבור שלנו בצורה חיובית ומכבדת.

8)קטע מתוך עיתון (השמות מצונזרים)

חבר הכנסת 'שושי' שאמר את שאמר לחברת-הכנסת 'שושה' בכנסת, היה לשיחת היום של שבת בבתי-הכנסת ובתי מדרש בירושלים. באותן שיחות היו כאלה שהעלו את הדרישה שבפעם הבאה כאשר ח"כ 'שושי' ינבל את פיו בכנסת, או במקום פומבי אחר, יסיר מעל ראשו את הכיפה כדי למנוע חילול השם בפרהסיה ... המקרה הזה מזכיר לנו אירוע שהתרחש בארצות-הברית לפני שנים אחדות. אחד מראשי היהדות האורתודוכסית הלאומית- בניו-יורק, מעל באמונם של שלטונות אמריקה ולא העביר לאוצר המדינה כספים שקיבל במרמה. הוא הועמד לדין והופיע למשפט כשכיפה על ראשו. הדבר נודע למנוח הרב משה פיינשטיין, והלה הורה לנאשם להסיר את הכיפה בעת הופעתו בבית המשפט, כדי לא לגרום חילול שם שמים בפרהסיה.

שאלת דיון:

*למה הרב דרש שהיהודי שמקלל יוריד את הכיפה? מה זה משנה שהוא יהודי דתי?

9)מסר- יש בידינו כוח עצום- כוח הדיבור. עלינו להשתמש בו בצורה חיובית ויפה כדי לכבד את עצמנו וכדי שאחרים יכבדו אותנו. במיוחד כדתיים- עלינו להקפיד אפילו יותר. אחרת זה גורם לחילול שם שמיים ברבים, בגלל הציפיה של הסביבה ממנו ל'יותר' בתור דתיים.

משוב על הפעולה:מאד מאד מוצלחת אבל קצת ארוכה..עשיתי אותה לשבט הרא"האבל אני מתארת לעצמי שהיא תתאים גם לגילאים אחרים..

פעולה מאוד יפה. רשמת צורף על הקטעים והסיפורים ולא מצאתי.. אשמח שתשלחי לי.

בס"ד

פעולה ממש טובה!.

20120316142319.doc

ב"הצלחה.

בס"ד  -שבט חמדה התשע"ב, מצנ"ט –

מערך פעולה- תשומת לב ורגישות לחברים

• מיועד לשבטים הצעירים (הפעילות מתאימה לכל השבטים עד שבט מעפילים, אולם הערכים הם ערכים בסיסיים, שיש צורך להעבירם רק לשבטי 'עוז' ושבטי נבטים וניצנים.

• בתור שבט צריך להיות רגישים לחברים האחרים בשבט, בתור אדם צריך להיות רגיש לסביבה שלך, בתור חבר אתה צריך להיות רגיש לחבריך.

• מומלץ לערוך את הפעולה בחוץ.

1. משחקים עם החניכים "פינוקיו" (מומלץ שגם המדריכים ישחקו, כדי שהמשחק יזרום, מומלץ גם לוודא לפני הפעולה ששני המדריכים מבינים איך לשחק).

# שואלים את החניכים מה ניתן ללמוד מהמשחק הזה לחיים, התשובה הרלוואנטית לגבינו היא, שלפעמים אנחנו ממש לא שמים לב אבל אנחנו  "דורכים" ופוגעים בחברים ובאנשים בסביבתנו, כדי לצח ולהרוויח משהו

1. מחביאים מבעוד מועד חפיסת שוקולד עטופה בנייר אלומיניום וכותבים עליה "לשבט ***". נותנים לחניכים כוסות מים, על  החניכים לצעוד במסלול מסוים (כמו להקיף בניין) בשורה עורפית, בליל לשפוך את המים. השוקולד  יהיה מוחבא היכן שהוא במסלול, יש לשים לב להחביא אותה כך שאם מתרכזים בחיפוש ניתן למוצאה.  
2. משחקים משחק כלשהוא עם בלון (כמו 'כדור-עף' או 'מסירות' כאשר אסור לתת לבלון לגעת בקרקע). לפני המשחק, מחוררים את הבלון  בלי שהחניכים ישימו לב(יש לשים לב שהחור יהיה גדול מספיק, השיטה היעילה ביותר היא לתקוע מספרים בצוואר הבלון, ולכסות על החור בעזרת האצבע עד תחילת המשחק). משחקים עד שהחניכים שמים לב שהבלון מחורר.
3. בתור סיכום מסבירים לחניכים מה ניסינו להעביר בפעולה- במשחק עם כוסות המים, יש לשים לב גם לסביבה ולדברים הקטנים, גם כדי להיות אדם יותר טוב וגם כדי להרוויח.  הבלון- לפעמים אנחנו לא כ"כ שמים לב, אבל יש חור ומישהו לא מרגיש טוב, ולמישהו עצוב, אם לא נדע להתייחס לדברים- החורים הקטנים הללו, במהרה הכל יצטמק...

תשומת הלב היא תכונה שאנחנו יכולים (ע"י קצת עבודה עצמית) וצריכים לסגל לעצמנו, שלא יקרו מקרים כמו שקרו במשחק פינוקיו ובמשחק עם הבלון, וכדי להרוויח כמו במשחק עם השוקולד, וכדי להיות אנשים וחברים יותר טובים.

בס"ד20120810172733.docx

ערב הא'-ב':

א- אגדות, למצוא כמה שיותר אגדות

ב-בנים , למצוא כמה שיותר שמות של בנים שמתחילים באות ב'

וכדומהה..

וגם משחקים נגיד

מ- מאפיה

קיצוור..

סתם אלתרתי, היה כמה וכמה ערבים כאלה, אבללל..מישו באמת זוכר מה הלך שם ?!

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

לחץ כאן  

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t534596#6003322

לשבת..

בס"ד

פעולה על קבלת האחר

מסר: כל אחד שונה מן השני, לכל אחד יש דברים המייחדים אותו מן השאר, ואנחנו צריכים לדעת להסתדר (לאו דווקא להתחבר) גם למי ששונה מאיתנו

מהלך הפעולה:

1) המדריך אומר משפט, וכל מי שזה מתאים לו צריך להרים את היד/לעמוד וכו'. בהתחלה עושים דברים טכניים- גרה ב-, גיל וכדומה, אח"כ דברים יותר רגשיים- תכונות, תחביבים..

משפטים:

כל מי שיש לה/ו שני אחים

כל מי שגר/ה ב..

כל מי שלומד/ת בבית ספר..

כל מי שאוהב/ת צבע כחול

כל מי שאוהב/ת לשחק כדורגל

כל מי שיודע/ת להכין חביתה

כל מי שמפחד/ת מכלבים

כל מי שחולה על כלבים

וכו'

2) המשחק אף פעם לא..

בשני המשחקים האלו הבנו שכל אחד שונה מן האחר, ולכל אחד יש דברים מיוחדים.

3) סיפור- אפשר לגזור לחלקים וככה לשתף אותם גם, או לצלם להם גם את הסיפור

החלון בבית המלון

בחדר אחד בבית מלון ישבו שני אנשים רציניים ונחמדים מאד.

הערב בא, רוח קיץ נשבה, ושני האנשים הלכו לישון.

הם שכבו במיטה, כיבו את האור שליד הראש,אמרו לילה טוב,והיה שקט.

אחרי רגע אמר אחד מהם: "סליחה, אבל אני לא יכול לישון ככה,

אני חייב לפתוח את החלון" הוא הלך ופתח את החלון, וחזר לישון...

לישון הוא לא הצליח. אחרי שעה אמר השני:

"נעשה יותר מדי קר, צריך לסגור את החלון" והוא קם וסגר אותו.

עוד רבע שעה עברה, והראשון אמר: "אוף, איזה חום, חייבים לפתוח"

והוא קם וניגש לחלון ופתח אותו לרווחה, ובדרכו חזרה למיטתו הוסיף:

"עכשיו הרבה יותר טוב, לילה טוב". השקט היה זמני ומתוח.

עברה רבע שעה כאשר נשמע קול  עצבני וחסר סבלנות:

"עם כל הכבוד, אני לא מסוגל לישון כשהחלון פתוח, אני קופא מקור!"

והאיש קם, העיף את שמיכותיו לצדדים, וסגר את החלון

וגם נעל אותו שלוש פעמים במנעול.

עברו כמה דקות וללא כל מילה קם הראשון, ניגש לחלון ופתח אותו,

נושם לרווחה, ואומר: "אח, סוף-סוף קצת אוויר".

והוא חזר למיטה, עיניו פקוחות בחושך, מחכה מתוח למה שיקרה הלאה.

היה שקט, שהופרע רק על ידי שיעולים של השני, ומשפטים כגון:

"ברר, קר..." שהוא אמר בלחש עצבני.

אחרי עוד רבע שעה הוא אמר בקול רם:

"לכל דבר יש גבול, אני לא חייב לקום חולה בבוקר

בגלל טיפש אחד שישן איתי במקרה בחדר"

והוא רץ וזינק אל החלון וסגר אותו. עוד לפני שחזר אל מיטתו

אמר הראשון לעצמו בקול ברור, מדגיש כל מילה:

"אם הייתי ישן בחדר עם בן - אדם, הכול היה בסדר,

אבל יש טיפוסים שאי-אפשר לדבר איתם.."

והוא קיפל את אצבעות רגליו במיטתו והתהפך מצד אל צד

עד שלא יכול היה לסבול עוד והוא קם ופתח את החלון.

ככה עברה עוד רבע שעה ועוד רבע שעה,

וככל שהלילה התקדם הפכו שני האנשים לאויבים בנפש.

אף אחד מהם לא ישן אפילו דקה, עד שהגיע הבוקר.

... ובבוקר אור, כשהם ניגשו שוב אל החלון, עייפים ועצבניים,

הם ראו משהו מעניין ומעורר מחשבה:

בחלון לא הייתה זגוגית...!

בסיפור ראינו שלא היתה להם באמת סיבה להתווכח. שאלה לדיון- למה הם בכל זאת קמו? האם היה להם קר?

4) מבקשים מהם לספר על מקרים שהם חשבו על משהו אחד, ואנשים התנגדו לגמרי לדעה שלהם.

לדוגמא, פעם אחת אני וחברה שלי אירגנו יום הולדת הפתעה לחברה שלנו. אני רציתי שכשהיא תגיע אנחנו נחכה לה בחוץ עם בלונים, וחברה שלי רצתה שנכבה את האור ונחכה בתוך הבית. אני חושבת שאני צדקתי, ולא הסכמתי עם חברה שלי בכלל. זה היה מעצבן.

עוד דוגמא, הלכנו כל המשפחה למסעדה וההורים שלי אמרו לי ולאח שלי לבחור ביחד משהו אחד להזמין. אני ממש רציתי תפוחי אדמה מוקרמים, ואח שלי רצה צ'יפס. אבל אני יותר אוהבת תפוחי אדמה!!! בסוף הזמנו תפוחי אדמה כמו שאני רציתי.

(הסיפורים אינם מבוססים כלל על מקרה אמיתי..)

לסיכום, אנחנו רואים שאנחנו בני אדם שונים אחד מן השני. כל אחד אוהב דברים אחרים, שונא דברים מסויימים, נהנה ממשהו אחר וכולי. כדי להצליח להסתדר, אנחנו צריכים להתפשר, לנסות להגיע למשהו ששנינו מסכימים עליו, או להבין שהאחר לא טועה, אלא חושב אחרת.

זה בסדר, אבל למרות השוני, אנחנו צריכים לחיות יחד. בשבט יש בנות שונות. כל אחת היא מיוחדת. יש בנות שקצת קשה להן להתחבר לבנות אחרות- ואנחנו שבט אחד!! לכן, אם כל אחת תעשה את המאמץ שלה, יהיה לנו, לכל אחת מאיתנו, הרבה יותר טוב בשבט.

שבת שלום!! (:

משחקים:

-היפ הופ.. עומדים במעגל כשהכסאות בפנים, כל אחד מחזיק כסא חצי עומד מבחוץ. המדריך אומר היפ וכולם צריכים לעבור לכסא שמימינם ולתפוס אותו בלי שיפול, אומרים הופ ואותו דבר שמאלה. היפ הופ זה סיבוב. מי שנופל לו הכסא יוצא מהמשחק. האחרון שנשאר הוא המנצח.

- הפרלמנט. מסובך קצת אם מישהו מכיר ומעוניין להסביר..

- משחק הכסאות

- עומדים במעגל על כסאות, כל פעם מוציאים כסא אחד וצריך להצטמצם כמה שיותר. המנצחים הם האחרונים שמצליחים להישאר על הכסאות ולא נופלים.

- אני יושב על הכסא וקורא למספר...

מסר: כל אחד צריך את המקום שלו, שיתנו לו לבטא את עצמו וכו'.. לפעמים צריך לחשוב על האחר ולצאת מעצמי, לתת לו את המקום שלו. לתת לו להתלהב. למשל אם המורה שואלת מישו ספציפי שאלה בכיתה, גם אם אנחנו יודעים את התשובה ונורא להוטים להגיד ולהפגין את ידיעותינו וכמה שאנחנו חכמים, כדאי להתאפק ולא להגיד, רק אם הוא ממש לא יודע אפשר להצביע ולהגיד בענווה את התשובה. כל אחד בעולם צריך את ההרגשה הזאת שהוא שווה משהו. שיש לו ערך וחשיבות וחשוב מאוד לשים לב לצורך של האנשים מסביבנו, ולפעמים לוותר על המקום שלנו לטובת המקום של האחר, אם למישהו יש הזדמנות להרגיש מוערך, שהוא שווה משהו, אפילו נגיד אם מישהו בא ומספר איזה בדיחה, גם אם אתה חושב שזה לא מצחיק, מה אכפת לך לתת לו?? תן לו להרגיש מלך! גם אתה וכל אחד אחר היה רוצה להגיש ככה!

אנחנו צריכים להיות רגישים למי שסביבנו, להסתכל על הבעות הפנים, לחשוב קצת מעבר.. לא יקרה כלום אם קצת נתאפק, נבלום את עצמנו ולא נזרוק ישר מה שעולה לנו להגיד, אלא נשים את עצמנו לרגע בצד וניתן לאחר את המקום..

אם כולם יעשו כך יהיה לכולנו טוב בעז"ה! שנזכה

וצחקו פעולה ממש נחמדה עם מסר חשוב ופחות מדובר.. מומלץ!

http://www.tariel.co.il/_Uploads/TrainingAttached/mis.pdf

מטרת הפעולה:

להגביר את הידע והמודעות אצל החניכות ושהפעולה תגרום להם לפעול בעתיד.. (בעז"ה שלא יהיה צורך.)

הערה:

הפעולה בנויה על 4 שלבים שמתארים את חייו של יהונתן ולאחריהם – "מה עושים?".

יש להכין קרטון שצידו האחד ריק ובצידו השני מודבקת תמונה גדולה של יהונתן ומעליה 4 דפים שמכסים אותה. על כל אחד מהדפים רשום שלב בחייו של יהונתן. במהלך הפעולה יש משחקים/ הפעלות שקשורים לכל שלב. אחרי כל משחק/הפעלה פותחים שלב ומדביקים אותו בצד הריק של הקרטון. לבסוף מתגלה התמונה בשלמותה ומתקבל קרטון שבצידו האחד שלבים בחיי יהונתן ובצידו השני תמונתו. (מטרת הקרטון היא לסדר את המהלך בעיני החניך).

מהלך הפעולה:

- משחקים "מקרה שרשרת": כל בת מקבלת פתק שבו כתוב- אחרי שאת רואה שדבר כלשהו נעשה, תעשי דבר אחר. לדוגמא- "אחרי שמישהי סוגרת את הדלת, תפתחי את החלון" ולבת אחרת רשום- "אחרי שמישהי פותחת את החלון, תני נשיקה לכל ילדה" וכדו'..

מתוך הפתקים האלה יש כמה פתקים שאומרים שהבת שמקבלת אותם צריכה אחרי שמישהי עושה x להרים שלט. על השלטים האלו רשום סיסמאות כגון: "ישראל בסכנה! לא להעביר את המידע בשום אופן לישראל" או- "זהירות! מדינת ישראל בסכנת קיום! אסור לפרסם" וכו'..  בנוסף אפשר להוסיף עוד שלטים לא קשורים כדי לבלבל. לדוגמא- "הקופים חיים ביערות אפריקה" וכו'.. (כדאי שהשלטים יהיו בצבעים שונים כדי למנוע בלבול ברצף).

אחרי המשחק מסבירים שגם יהונתן ראה מידע חשוב על סכנה למדינת ישראל כי הוא היה במודיעין האמריקאי ואסור היה לו להעביר את המידע בשום אופן. במשחק, החניכים לא התייחסו לשלטים ולא עשו עם זה כלום, אך יהונתן כן עשה!! הוא החליט לסכן את עצמו ולהעביר את המידע.

פותחים את שלב מס' 1 בקרטון! על פתק זה כתוב – "יהונתן עבד במודיעין האמריקאי, ראה חומרים שמדווחים על סכנה לישראל והחליט להעביר אותם לישראל למרות האיסור"

- חידות: מתחלקים ל-2 קבוצות, כל קבוצה מקבלת חידה (קשה!)+רמז לתשובה של הקבוצה השנייה. צריך לכתוב את החידות כך שלא יהיה ניתן לפתור אותם בלי הרמז! כדי להצליח לפתור, על הקבוצות לסכם ביניהם שיגלו אחת לשנייה את הרמזים. לפני שהם מקיימות את ההסכם- המדריך צריך לומר לאחת הקבוצות שישמעו את הרמז שלהם, אך בשום אופן לא יגלו לקבוצה השנייה את הרמז המתאים לה. כלומר- לא ימלאו את חלקם בהסכם וכך ינצחו (יפתרו ראשונים!).

אחרי המשחק מסבירים שהיה הסכם בין ארה"ב לישראל שבו ארה"ב התחייבה להעביר מידע שנוגע לישראל אל ישראל. ישראל קיימה את חלקה בהסכם אבל ארה"ב לא העבירה את המידע לישראל! (ולכן יהונתן נאלץ להעביר את המידע באופן בלתי חוקי למרות שארה"ב הייתה צריכה להעבירו בכל מקרה!)

פותחים את שלב מס' 2 בקרטון! על פתק זה כתוב- "ארצות הברית התחייבה להעביר לישראל מידע שנודע לה אך לא עמדה בהסכם"

-משחקים תופסת. כדי "להציל" ילדה שנתפסה צריך לתת לה כיף, והמצילה נתפסת במקומה ומחכה לכיף. מסבירים שיהונתן מסר את המידע לישראל למרות שידע שאולי ישלם על כך מחיר כבד. ואכן הוא נתפס ונשלח לכלא.

פותחים את שלב מס' 3 בקרטון! על פתק זה כתוב- "יהונתן מסר את המידע לישראל למרות שידע שאולי ישלם על כך מחיר כבד. ואכן יהונתן נתפס ונשלח לכלא האמריקאי"

-מושיבים את הבנות 5 דקות בשקט מוחלט ובלי לעשות כלום.

מסבירים שיהונתן יושב כך 30 שנה בכלא!!

פותחים את שלב מס' 4 בקרטון! על פתק זה כתוב- "יהונתן שבוי כבר 30 שנה בתנאים קשים. הוא סובל ממחלות רבות ומצבו מורע מיום ליום".

-התמונה השלמה בקרטון מתגלה!

-רושמים ליהונתן מכתבים (באנגלית!). אפשר לקשט וכו'.. (יהונתן אמר מספר פעמים שהעידוד מעמ"י הוא הדבר שמחזיק אותו!).

-קוראים את התפילה שחיבר הרב אליהו על יהונתן.

-בסיום הפעולה כדאי לשבת ולחשוב ביחד מה השבט יכול לפעול ולעשות למען יהונתן.

(אפשר להוסיף סרטון על יהונתן- יש המון ביוטיוב)

אפשר לעשות ערב אטבים (אלה שתולים איתם כביסה...)

כמה משחקים:

1. לחלק את השבט לשתי קבוצות. על כל קבוצה לשים על השרוול אטב בצבע אחיד... כל קבוצה צבע אחר.

כל קבוצה צריכה לקחת את האטבים של הקבוצה היריבה... מי לוקחים לו את האטב מהשרוול של החולצה- יוצא מהמשחק. אפשר בהדרגתיות... היה כיף!!!

2. בוחרים נציג מכל קבוצה. הם מתחרים ביניהם כמה זמן אפשר לשים אטב על האף. מי שמוריד ראשון- מפסיד... (כי זה כואב! לא לעצור את הנשימה)

אני עשיתי את זה עם השבט שלי והם נורא נהנו!