כפי שזה נראה עכשיו ממשלת נתניהו, ממשלה ימנית שמרנית חזקה ויציבה שנבנתה על הקולות שלנו, מנוהלת ומקבלת הנחיות מפקידי הפרקליטות ו"שר הבטחון" אהוד ברק, וממזמן לא קשובה למצביעיה.
הממשלה והעומד בראשה הולכים בעינים עצומות (במקרה הטוב) או מחוסר חוט שדרה (במקרה הרע) לעקור עוד כמה וכמה ישובים בשנה הקרובה, היו לא תהיה, ואנו עומדים נבוכים מהצד ועסוקים בלקטר ולהתלונן.
וזה בכלל בלי להזכיר את הקמת המדינה הפלסטינאית..
עד מתי?
1. בנימין נתניהו יודע שאנו מונחים בכיסו. הוא מרשה לעצמו להיות מריונטה של שר הבטחון רק משום שהוא יודע שאין לנו אלטרנטיבה אחרת. לצערינו, ובאמת, ככל הנראה גם בבחירות הבאות נבחר בו.
2. עשרות שנים של פוליטיקה וחילופי שלטון מימין ומשמאל טבעו את המשפט "רק הימין יכול" (לפנות, לעקור, להקפיא וכד') ולצערינו משפט זה הוכח בכמה וכמה הזדמנויות. מדוע? מפני שאז אנחנו והמחנה הלאומי כולו, כולל המפלגות הקיצוניות יותר- רדומות. ומי נשאר ללחום? אופוזיציה שמאלנית שקמה על שני רגליה האחוריות ומנווטת את אותו ראש ממשלה חלש ואת מפלגת הבובות שלו קרוב יותר ויותר אליה. תמיד מי שמרגיש מחוץ ובחוץ מקבל מוטיבציה לפעול "כאשר יענו אותו" וכו'
כמסקנה, אולי עדיף לנו לבחור הפעם בדמות שמאלנית חלשה, וכך נרוויח גם אופוזיציה חזקה (ליכוד, ליברמן, הבית היהודי, אולי קדימה ואולי גם ש"ס) וגם ראש ממשלה שמראש אנו לא שאננים וסלחניים כלפיו. כל הקלפים יהיו פתוחים. אולי אם נעביר את המסר הזה לממשלה הנוכחית היא תתעורר מעלפונה ותבין מאיפה היא הגיעה ולאן עליה לחתור?
