ראש השנה - היום הששי
ר"ה הוא יום בריאת האדם. היום הששי לבריאה.
"היום הרת עולם" - ביום זה מתחילה ההיסטוריה האנושית.
במדרשים מפורטים שעות ימי אותו יום, שעה אחר שעה, מה קרה שלב אחר שלב.
במשך הבוקר נוצר האדם, עד שבשעה חמישית עמד על רגליו וקרא שמות בשעה הששית,
וכך הלאה עד שהוכנס לגן עדן.
היום הששי והאלף הששי
ישנה הקבלה בין מאורעות ימי בראשית לבין מהלכי ההיסטוריה באלפי השנים שאח"כ.
במיוחד בהקבלה לאלף הששי, התואם במהלכיו ליום הששי לבריאה שמאורעותיו מציונים,
בחלוקה מדויקת של אלף שנים ל24 חלקים, כמו יממה, כשכל "שעה" היא בת 42 שנים בקירוב.
האדם שנברא ביום ששי מקביל להתחדשות עם ישראל והעולם באלף הששי, הנוכחי.
לפי חלוקה זו, המחצית הראשונה של האלף היא "הלילה" ו"היום" מתחיל בשנה ה'ת"ק - 500 לאלף הששי. 1740 למניינם.
מהתקופה ההיא מתחילים ניצני תהליך קיבוץ גלויות קמעא קמעא, כשם שאדם נוצר שלב אחר שלב.
לאחר שהוצבר עפרו ונוצר כגולם, בלשון המדרש, נזרקה בו נשמה בשעה רביעית.
כך תהליך הקיבוץ והשכלול הגשמי, הארצי והעולמי גם יחד, כולל התחדשות רעננה של הנשמה.
הדור האחרון
שנת ה'תש"ן - 1990 למניינם, מציינת שעברו 750 שנה באלף הששי - 3 רבעים מהיממה.
"שעה" אחת קודם לכן, ז"א 42 שנה, זוהי שנת תש"ח, עם ישראל מתקבץ מכל הארצות לא"י וקמה מדינת ישראל.
שנת תש"ח מקבילה בדיוק למעבר בין סוף "שעה" חמישית שבה עומד האדם, או ישראל, על רגליו,
לבין תחילת השעה הששית שבה קורא האדם שמות, "היא מדינת ישראל".
התרדמה והנסירה
לאחר 42 שנים מהקמת המדינה הגענו לשנת ה'תש"ן (1990) - זמן מקביל לחצות "היום", או תחילת השעה השביעית, כשעברו 3 רבעים מהיממה.
על השעה השביעית שמתחילה בזמן זה נכתבו במדרש כמה גרסאות מה קרה באותו יום ששי לבריאה.
עפ"י אחד המדרשים הארצישראלים, בשעה זו היתה יצירת חווה מהצלע שנלקחה מהאדם ב"תרדמה".
"שעה" זו של התרדמה ונסירת הצלע מקבילה ל42 שנים שהחלו משנת ה'תש"ן- לפני 21 שנים, ז"א שעברה עד כה מחצית "השעה".
במחצית שעה זו היינו בתרדמה. "חלום השלום" בין השאר..
תרדמה מטשטשת. אין גבולות ברורים.
בחינה של טשטוש גבולות בין ישראל לסובבים ואשליה של מזרח תיכון "חדש".
עברה מחצית "השעה" ולפני הכניסה לגן עדן מגיעה גם הנסירה.
מתחילים להכיר את הסובבים לנו. מי מולנו, רוצים גבולות ברורים.
מתחילים להכיר מי אנחנו ולמה אנחנו מסוגלים גם לבדנו.
בגויים לא יתחשב?
כדי להכנס ולהשפיע על משפחת העמים,
נצרך עם ישראל להכיר ביחודיות שלו-
"עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" -
אמנם לא בא בחשבון עמם, בתוכם, אבל כן מתחשב בהם, מולם.
רק מתוך הכרה של גבולות בין מי אנחנו ומי מולנו,
נוכל להשתלב באמת, מתוך הכרה ביחודיות הלאומית
ומתוך כך בכוחות ההשפעה מול הסובבים.
הצטמצמות והתעצמות פנימית לשם הבהירות שבהתערבות החיצונית.
רק כך אפשר יהיה להגיע לעולם חדש באמת. לא בטשטוש, ומאידך לא בהתרחקות מהגויים.
"כאשר אומות העולם מקבלים ולמידים איזה מדה טובה ודבר טוב מיהודים,
על ידי זה יכולים היהודים לנצחם, ועל ידי זה יכולה הכבשה להתקיים בין הזאבים" (צדקת הצדיק סט)
מהומות אחרית הימים
"רָאוּ אִיִּים וְיִירָאוּ , קְצוֹת הָאָרֶץ יֶחֱרָדוּ , קָרְבוּ וַיֶּאֱתָיוּן" (ישעיה מא ה) -
"זה אצל זה נאספים להלחם, כשיראו הגאולה" (רש"י שם)
"ועוד היה רבי ישמעאל אומר: שלוש מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים...
אחד ביער בערב ואחד בים ואחד בכרך גדול שברומי (ניו יורק?!) שהוא כבד משניהם
ומשם בן דוד יצמח ויראה באבדן של אלו ואלו ומשם יבוא לא"י..." (פרקי דרבי אליעזר ל).
"חמישה עשר דברים עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים...
ושני אחים יעמדו עליהם נשיאים בסוף ובימיהם יעמוד צמח בן דוד..." (פרד"א שם)
שמא אחים אלו הם "האחים המוסלמים"?..
היום הרת עולם ?
מכל כיוון שנביט במילים אלו, נראה שאינן מובנות כפשוטן.
העולם לא נברא בראש השנה, שכן זהו היום הששי - יום בריאת האדם.
ואם כבר נאמר שהאדם הוא עיקר העולם ובעצם אז מתחילה הבריאה,
אז יותר שייכת המילה "הולדת" במקום "הרת" שמשמעותה הריון.
אלא שהעולם אכן כבר היה קיים על מכונו טרם בריאת האדם,
ובריאת האדם אינה אלא התערבות אלוהית נוספת בבריאה לשם שכלול העולם, "אשר ברא אלהים לעשות" -
תהליך שהופקד על האדם למשך אלפי שנות ההיסטוריה עד אחרית הימים, לקראת האלף השביעי, ליום שכולו שבת.
הוי אומר - בראש השנה מתחדש ההריון העולמי שהחל בבריאת האדם וטרם הסתיים.
ומתי הלידה?
"אמר רבי יצחק: שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה,
מלך פרס (אירן) מתגרה במלך הערבי (סעודיה?) והולך מלך הערבי לאדום (העולם המערבי)
ליטול עצה מהם וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם
וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה
וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך ואומרים להיכן נבוא ונלך
ואומר להם [הקב"ה לעם ישראל] בני אל תתייראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם
מפני מה אתם מתייראים הגיע זמן גאולתכם" (מדרש פסיקתא, מובא בילקוט שמעוני ישעיה ס).
שנה מעולה.
