שאלה לבנות הפורוםהאדם היושב

נניח ואתן יוצאות עם מישהו דתי, מבית דתי, קם למנין, 3 תפילות ביום, ציצית, משתדל לקבוע עיתים (למרות סדר יום שהוא בד"כ עמוס) וכו' ובקיצור, משתדל לשמור תורה ומצוות ושמחפש מישהי דומה, ולאחר כמה פגישות (בודדות) הוא מספר לכן שהיתה תקופה בעברו (לפני כמה שנים) שהוא היה חפיפניק ולא ממש הקפיד יותר מדי על לא מעט דברים, ושבאותה תקופה הוא גם היה באופן חד פעמי עם בחורה. 

 

איך הייתן מגיבות? 

הייתן נפרדות במקום או שהייתן מנסות בכל זאת להמשיך? עד כמה זה היה משפיע על הקשר?

 

אני יודע שיש הרבה פעמים הבדל בין לענות "באויר" לבין כשזה קורה בפועל וזה הופך להיות אישי, לכן אני ממש אודה לכן אם תנסו לענות כאילו שאתן עצמכן עומדות בסיטואציה הזאת. 

 

תודה.

 

  

חזר בתשובה על זה?גלוק17

לק"י

 

אם כן, זה לעניין.

 

וגם לראות אם הדבר הזה משפיע עליו עכשיו, וזה כל אחת והרמה הדתית שלה.

יכול להיות שהיא גם תבוא עם סיפור שדומה לזה.

כמעט בוודאות הייתי ממשיכהשיר פשוט
אמנם קשה לדעת מה היה קורה לי בדיוק בסיטואציה עצמה אבל גם ככה אני רואה מלא בני נוער שעושים שטויות וזה לא נראה לי משהו שצריך לדפוק להם את החיים אחר כך.

אז נראה לי שאני אעריך את זה שהוא סיפר ואמשיך איתו.
הייתי ממשיכה.רות014
הבהרה ושאלההאדם היושב

קודם כל, יש אנשים, שגם אם לוקחים כמה שנים אחורה, הם כבר לא היו בני נוער... זקנים כאלה... האם זה היה משנה משהו מבחינתך? (או מבחינת כל אחד אחר בפורום שרוצה לשתף...)

 

ודבר שני, העלו כאן את השאלה, האם באמת צריך לספר או שבחורה מעדיפה שלא יספרו לה דברים כאלה?

(למרות שבאופן אישי, אני לא רואה איך אשפר לא לספר דבר כזה)

 

תודה

אהמשיר פשוט

זה היה משנה במשהו, לא את התוצאה הסופית, כנראה.

כן, אני חושבת, יותר היה חשוב לי להבין איפה הוא עומד היום, כמה הוא חזר בתשובה על זה (אני מרגישה מגעיל לכתוב ככה כי מי אני שאבחן כליות ולב, רק כשדברים נעשו בשיקול דעת בוגר אני רוצה להיות בטוחה שזה לא יחזור על עצמו)

 

 

וחד וחלק- הייתי מעדיפה שיספר.

זה משמעותי בעיני ומשהו שצריך לעלות בין בני זוג.

 

אני לא מצפה מבעל תשובה שיספר לי על כל בחורה שהיה איתה, אבל מבחור דתי שלא הייתי מצפה ממנו- הייתי רוצה לדעת.

לענ"ד השאלה שווה לבנים ולבנות...חוויה מתקנת!

אני מניח שאתה רוצה תשובה-דיון רציני,

לרוב לוקח זמן עד ש"שרשור-נפץ" כזה מתפתח,
צריך את ה"נאיבים-נחמדים" שיעודדו,
את ה"לא מבינים-תמים" שיצעקו "גיוועל! צניעות!!"
מומלץ שיהיו את ה"בוגרים-שלווים-מכילים" שיענו בכובד ראש...
וה"ספונטנים-מכילים-קלילים" שיחזקו ויפרגנו!!
 
אבל כמו שאתה מנחש כבר נשברו מקלדות על הנושא,
אז הרי לך 2 קישורים שמכילים דיונים על אותו נושא,
אבל כמובן מנקודות מוצא שונות במקצת, תהנה
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t361528#4387806
(בקישור ^^ גם הפניתי לקישור VV)
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t353396#4306900
תקרא קצת
חפש את ה"דמויות" מתחילת ההודעה בשרשור השני שנתתי...
"אומרים שהיה פה שמח..." שורק
לחיי השרשור-נפץ...

הערה: לא שווה אצל בנים ובנות.ד.

לבנים ענין כזה יכול בהחלט להיות יותר קשה אם בת באה בשאלה כזו.

 

לגיטימי. וצריך להיזהר מללחוץ.

כן. בטח.סטיגידיש

כי לגברים מותר לחגוג או לטעות לפעמים.

אבל אם אישה עושה את אותה הטעות אין לה על זה כפרה.

 

חיים בסרט.

 

לגבר יכול להיות יותר קשה? למה? כי מישהו כבש את הבחורה לפניו?

לבחורה יהיה הרבה יותר קשה. היא כל הזמן תחשוב על הבחורה שהוא היה איתה. אם היא יותר יפה.. יותר טובה...

אני מציע להירגע..ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך ז' תשרי תשע"ב 14:59

מאיפה את מכניסה בכלל את המושגים המלוכלכים האלה, במחילה?

 

בעניינים כאלה, צריך גם להכיר את המציאות. זה לא קשור ל"מותר".  איסור עריות שווה לשניהם.

 

המציאות היא (לא מצד החוטא, או השב, אלא מן הצד השני) שנשים פעמים רבות, בפרט אם האיש חזר בתשובה על כך, תקפדנה פחות - ואצל האיש זה יכול להיות דבר בלתי נסבל לחלוטין, גם אם אישית יעריך מאד את התשובה. אני לא נכנס לשאלה למה. זו מציאות שאיני הראשון שהצביע עליה.

 

וזו מציאות שמזכירים אותה לא כדי "לשפוט" מישהו, אלא כדי לתת לגיטימציה לתחושה כזו אצל אדם - שלא יווצר מצב שאדם עושה דבר בגלל הבנה רוחנית של ערך התשובה וכד', וחי באי שלמות נפשית קשה כי זה לא נסבל מבחינתו. לכן אמרתי שזה לגיטימי לחוש כך לדעתי, וציינתי את ההבדל שיכול להיות במציאויות בין איש לאשה; שלא יגרם מצב שמי שחש כך יחשוב שמשהו אצלו "לא בסדר", כי הרבה בנות יכתבו - לדוגמה - שאין בעיה..

 

ואם את חושבת שלבחורה יהיה קשה (או יותר קשה) - אין לי כל מחלוקת איתך. להיפך, אני בוודאי מבין אותך במאה אחוז. הרי אני כתבתי לפני זמן קצר, בשירשור שמישהי שאלה על מציאות פחות חמורה מזו - לגבי מישהו שאולי "נגע" במישהי אחרת, ושהיא מרגישה חייבת לדעת אם זה כך - שלדעתי זה לגיטימי לברר ולגיטימי לגמרי להחליט אם היא רוצה להמשיך.

 

וש"מישהו כבש את הבחורה לפניו", כלשונך, זה לא דבר פשוט ולא מצחיק. זה נורא ואיום.

 

יתכן באמת שאת צודקת שיש הבדלי ניואנסים, שאצל בחורה זה יהיה מצד שמא ההיא היתה "יותר" באיזה משהו - ואצל איש מצד שעצם הענין בלתי נסבל לו, במקרה שהוא חש ככה.  ומכל מקום, אלו דברים ששייכים לעומק הרגשות האדם היותר אישיות ופנימיות; וללא קשר למסקנה המעשית - לא הייתי מציע לזלזל בהם ע"י נוסח של "מישהו כבש..".  דומני שהרגשות אלה יש בהן הרבה אמת ויופי - והם מיסודי המוסר האנושי.

 

ואני באמת מצטער ש"הורדת" את פרשנות דברי הרחק-הרחק עד בלי קץ, ממשמעותם ומהמגמה שבגללה נכתבו. בוודאי בשוגג.

 

ו.. הוספה: כרגע ראיתי מה שכתבת בהמשך השירשור, אם לא יספרו לך דבר כזה כ"בדרך אגב" וכו' - אין לך סיבה לא להמשיך.  אבל יש הרבה גברים שכן תהיה להם סיבה. זה דברים שבעומק נפש האדם. אדם זה לא רובוט, ויש גם הבדלים בין גברים לנשים.

מצטערת.. לא התכוונתי לתקוף...סטיגידיש

סליחה.

 

אתה לא הראשון שטוען את הדברים האלה וגם לא האחרון. ואותי זה מטריף.

"המושגים המלוכלכים האלה" היו רק בשביל לחדד את העניין. סליחה אם זה פגע במישהו.

 

בכל מקרה- לטעון שגבר ייפגע יותר מלשמוע על דבר כזה, יהיה טעות. 

אישה נפגעת באותה מידה. בלי שום קשר לרוחני ונפשי.

 

וציטוט שלך- "המציאות היא (לא מצד החוטא, או השב, אלא מן הצד השני) שנשים פעמים רבות, בפרט אם האיש חזר בתשובה על כך, תקפדנה פחות - ואצל האיש זה יכול להיות דבר בלתי נסבל לחלוטין, גם אם אישית יעריך מאד את התשובה. אני לא נכנס לשאלה למה. זו מציאות שאיני הראשון שהצביע עליה."

 

מי הצביע לפניך על המציאות הזאת?

אני רק יכולה לקחת מקרה קיצוני של אייל גולן. מכיר את מה שהוא מר על זה ששאלו אותו למה הוא נפרד מאישתו הדוגמנית? (אני לא אכתוב את זה כאן בגלל הצדיקים ששורצים כאן ויהרגו אותי)

לא היה אחד שלא שאל את עצמו מה היה קורה אם אישה הייתה אומרת את זה...

 

צדיקה...ד.

בקושי שמעתי את השם שלו...

 

לא מענין אותי מה הוא אמר..

 

מגעיל אותי לא פחות ממך, מה שכל מיני נבלות, במחילה, חושבים שיש להם "הקלות" בנאמנות לנשיהם בגלל שהם גברים, חיות, חייזרים וכו'.. חלילה - לא ייעשה כן במקומנו.

 

כבר אמרתי, שבעיני זה אות-כבוד שאשה נפגעת מזה.

 

אך המציאות היא שגם דבר שאת כתבת עליו שהיית "עוברת על זה" - יש גברים שלא היו עוברים בשום אופן, בגלל השוני היסודי בנפש ( וזה בכלל לא קשור לצד שאת לקחת את זה - וכמובן לא עלה על דעתי - כאילו יש להם איזה "היתר ל"הפקר" יותר מנשים.  להיפך, דיברתי דווקא על גברים מרקע דתי וצנוע, שזה יכול להיות בלתי נסבל אצלם. יותר חומרה בהרגשת הדבר ולא כאילו ההיפך ח"ו).

 

ומאיפה אני לוקח?  א. מהכרת המציאות.  ב. דוגמה: כתב הדיין הרב יועזר אריאל שליט"א בספרו (גם לא הלכה, אלא הכרת המציאות), שלנשים לא כ"כ איכפת מה עשה האיש לפני החתונה. אבל לאיש איכפת מאד..

 

ואם את מרגישה שזה לא מייצג אותך - זה בסדר גמור. זה לא מראה על שום חיסרון...

 

אני חושב שאנחנו מדברים על שני עניינים שונים. פשוט, כי יש לך מראש משהו ש"מטריף" אותך (ומרגיז מאד כל אדם נורמלי), והוא "קופץ" לך בהקשר לדברי, שנאמרו בדיוק מהכיוון ההפוך...

 

וכבר הסברתי, שכל מה שכתבתי היה כדי שמי שמרגיש רגישות-מתוך-צניעות לדברים אלה, לא יחשוב כאילו זה "לא בסדר". ולדעתי, גם אם בחורה תרגיש כך.

אתה באמת חי בסרט.אנונימי (פותח)

אל תחשוב רק על הזמן של תחילת הדרך אלא גם על עשרות השנים הבאות . תמיד יהיו מחשבות של איפה אני ואיפה היא? מי זאת ? וכן הלאה . 

 

יהיה לי קשה רגשית.כתמר יפרח

באמת. וכמו בת טיפוסית שהרגש אצלה לא שואל מתי לתת את דעתו באמת זה יקשה עליי. מה גם שאני משתדלת מאוד להקפיד על הלכות וכו'. אך,הפלא ופלא, ה' נתן בנו גם שכל. ונתן בנו גם כח להשתמש בו ולהשתיק איתו את "פיית הרגש המתוקה והורודה", אם אראה מולי בחור ירא שמיים, שפתח את הנושא ככל הנראה מתוך דאגה ורצון להיות ישר, אני לא רואה כל סיבה שלא להמשיך.

 

צריך לדעת שזה לא משהו שבחורה דוסית רגילה או אוהבת לשמוע. אבל זה לא הופך אותך לסוג ב'.להיפך, בטח יש לך קשר מאוד מיוחד עם ה' יתברך..

 

ברכה והצלחה.

איזה חמודה.. תובנה יפה ~א.ל
זה תלוי איך תספרסטיגידיש

אם תספר את זה כדרך אגב- אני לא רק אפרד ממך.. הייתי מעיפה אותך ממני.

אבל אם תספר את זה בדרך שאני אבין שאתה מתחרט על מה שקרה ושזה מציק גם לך... אין שום סיבה לא להמשיך.

 

כל אדם נופל/טועה לפעמים.

היה לי מקרה כזה..שבותיה

שבחור סיפר לי שבעבר נפל....

והזדעזעתי עד עמקי נשמתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אמרתי לו: בשכל אני מבינה שאני  לא מגיבה נכון, חזרת בתשובה שלימה על זה ובמקום שבעלי תשובה עומדים וכו'... אבל ברגש- אני מזדעזעת....... וואו זה היה ממש טראומה בשבילי......

 

זה "סה"כ" מראה על הטהרה ושמירת המקוריות שלךד.
אם האדם באמת מתחרט ועשה על זה תשובהקחו עמכם דברים

הייתי ממשיכה.ה' סלח לו,מי אני שלא אסלח.

מעבר לזה שממש הייתי מעריכה את זה שהוא סיפר לי,עצם העובדה שהוא היה כנה הייתה מוסיפה לו נקודות.

למה לספר את זה בכלל?בגמילה

יש דברים שלא צריך לספר.

כולם מבינות את הבנים שנפלו. אבל כשזה מגיע לחתונה היחס שונה.

אם נגיד היו אומרים לי שהוא התחזק וזה, אז סבבה. אבל ברגע שמפרטים לי שהוא היה עם מישהי, זה כבר יוצר רתיעה.

אני לא בעד לספר. אפילו לא בטוח שאחרי החתונה.

כן יש עניין לספר.במיוחד כזה דבר.זה משהוקחו עמכם דברים

שבן\בת הזוג חייבים לדעת.

לא חייבים להתעמק בנידון,לפרט או להכנס לתיאורים גרפיים.

לספר (ועוד לפני החתונה.אדם צריך לדעת למה הוא נכנס.מאידך,לא להגיד את זה בדייט שני...) שהיה משהו.היה ונגמר. חזר בתשובה מאז וכו'.

והיום הוא במקום אחר.

אני מסכימה~א.ל

ובפרט בגלל שאני מבינה מהכתוב שנפילה חד פעמית משמע נפילה משמעותית..(?)

אומנם קצת לא רלוונטי לשאול אותי, אבל אם זו הייתה נפילה משמעותית היה לי מאוד קשה...- רגשית ומחשבתית, לא בטוחה שהייתי מצליחה לשאת את התחושות הללו

ואם זו נפילה ש"פחות משמעותית"- הייתי שוקעת במחשבות, כאלה ואחרות.. אבל יתכן והייתי מצליחה להתגבר..

אני חושבת שאם הייתי מגיעה למצב כזה..גלוק17

לק"י

 

הייתי מעדיפה לא לדעת מה היה...

לדעת בכללי, מאוד בכללי.. צריך. 

וכמובן לדעת שהוא עשה תשובה שלמה על זה.

 

אבל לדעת מה היה, ממש לא רוצה את זה בחיים שלי.

כן,אחרת נכנסים לסרטים על העניין.לא נחמד.קחו עמכם דברים
^^^^^^!הרש

למה לספר את זה? בכלל? גם אחרי החתונה?
 

אם זה כבר לא הבנאדם של היום, בגלל תשובה או כל דבר אחר- אז מה זה מוסיף?
זה לא הונאה או משו כזה, זה פשוט לא האדם.

זה רק יכול להוריד, כי נראה לי שאישה בנויה קצת בצורה 'מיוחדת' ש'אין אישה מתקנא אלא בירך חברתה'- יעני, יש דברים שפועלים על הרגש של האישה גם בלי שהיא תרצה, וזה אחד מהם.

יכול להיות שבשכל זה מאד חכם לומר את כל התובנות על המקום של בעלי תשובה, (וזה נשמע גם מאד 'אין') אבל יש לאישה רגש חי בריא- שגם בועט לפעמים, ואין צורך להעמיד אותו בנסיון במקום שאין צורך.

 

ואם האדם לא חזר בתשובה לגמרי, אז שלא יצא.

מ.ש.ל.

 

אני בהלם!!!ayeletb9

מה זאת אומרת לא לספר בכלל???

בזוגיות אמיתית לא אמורים להיות סודות במיוחד אחרי חתונה!!!

ברור שזה משו שקשה לספר אבל אני הייתי רוצה לדעת דברים כאלה!!

 

ומה הקשר 'אין אישה מתקנא אלא בירך חברתה'??? ברור שיש דברים שפועלים על הרגש!!! לבחורים אסור לשחק עם הרגשות שלנו!!! ובהחלט לא לקחת את הציטוט הזה בתור היתר לא להגיד דברים כאלה!!!

אני לא אענה לך.הרש

כי זכותך לחלוק...וזכותי להגיד הפוך...קורץ

 

 

ועכשיו אני יותר בהלם...ayeletb9

נכון, לכל אחד ואחת הזכות לחשוב אחרת אבל הניסוח שלך פשוט השאיר אותי חסרת מילים.

אין לי מושג מי אתה אבל אני אומרת לך מנסיון אישי שאני הייתי רוצה שבן הזוג שלי ישתף אותי ב-ה-כ-ל!!! ממש לא בא לי לחיות איתו במחשבה שאולי הוא מסתיר ממני משהוא...

 

ודרך אגב, הפרצוף הזה ששמת ממש לא במקום (לפחות לפי דעתי)

על מה ולמה הנך מוכת תדהמה?נקדש את שמך..

(סליחה שנדחפתי)

דיונים רבים בפורום הזה מתנהלים בצורה מצחיקה למדי.

מישהו אחד חושב ככה, ומישהו אחר סבור אחרת. ואז מתחילים לגלוש להתנצחויות מַלְאות שטעות אחת ביסודן:

מותר לי לחשוב אחרת מאיך שמישהו אחר חושב. (ובלי שינסו לשכנע אותי אחרת)

כמו כן, מותר לי לחלוק עליך, וזכותך לחשוב הפוך.

 

בנושא זה, גם דעתי הנה שאין צורך לספר כלל, ואין זה מוסיף כלום.

זה כמו שתבררי כמה חטאים הוא עבר בראשית גיל ההתבגרות שלו...

כיום זה כבר לא שייך כלל, הוא מישהו אחר.
"עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של תשובה" (הרב קוק)

זה בסדר שנדחפת ayeletb9

נראה לי שאני בהלם מזה שיש פה אנשים שחושבים שזה בסדר לא לגלות דברים. כמו שכבר כתבתי, אני לא הייתי רוצה שיסתירו ממני כלום- לטוב ובמיוחד לרע.

מותר לך.. נקדש את שמך..

וזה מובן ביותר. רק קחי בחשבון שייתכן ובחור לא יספר לך דבר מה, 
לאחר שהתייעץ עם רבו, והוא הורה לו כך.

איזה כיף שמייצגים אותי...;)הרש
בבקשה. התשלום במזומן..נקדש את שמך..
אשמח אם תעבירי לי מס' חשבון באישי. לפני יו"כ...הרש
אמרתי מזומן, והתכוונתי מזומן בלבד!נקדש את שמך..
ממש סליחה. הכל הלך לי על הכפרות!!!הרש

נשארתי עם זקן מגודל, קול עורב, וכיסים ריקים...מת

איילת יקרהמתנסה

בזוגיות צריך להיות הרבה פתיחות ושיתוף, אבל עדיין צריך פרטיות ופינה לכל אחד

 

אין צורך לספר דברים שלא מועילים ויגנו את בני הזוג אחד על השני

 

וגם יש דברים שאתה לא מספר לאף אחד כולל בן הזוג וזה לגיטימי.

 

לכולם שנה טובה ובשורות טובות!

לא מסתירים משהו שעלול ליצור זוגיות רעועהאנונימי (פותח)
גם אם יש היתר לא לספרalma

לא נראה לי שזה בריא לחיות בסודות!

נראה לי שבזוגיות אידיאלית אמורה להיות פתיחות מלאה ואמורים לעבוד יחד על דברים!

נראה לי שאם בזוג נשוי אחד מבני הזוג חושש לספר משהו זה לא טוב!

"כולם מבינות"?!! מותק , אנחנו מדברים על בנים דתייםאנונימי (פותח)
אני לא בטוח שאתה צודק במה שאתה אומרב.ש.

אתה מוכן להמר על הקשר שלכם אחרי החתונה ברגע שהיא תעלה על זה?

בדייט היא עוד יכולה להכיל את זה (ואולי אף תעריך את הכנות כמו שכתבו כבר). אחרי כמה שנים של נישואין (ולא משנה אם תהיה אז אפי' גדול הדור) היא פחות תכיל את זה. היא תחשוב שאתה מסתיר ממנה עוד דברים. שאתה לא אמיתי איתה. שאתה לא כנה איתה. ושאתה לא הוגן כלפיה ולו מהבחינה שהיה עליך ליידע אותה מראש.

בקיצור, הימור חזק מדי...

עצה שלי - כדאי להחליטצחינא מיא

האם נותנים עצה אישית - או מפרסמים מכון קואצ'ינג.

 

ההודעה הזאת מטעה. מנעלים יקרים... לטיפולכם!

אני חושבתextinct

שאם זאת בחורה עם ראש מספיק פתוח לא תהיה שום בעיה

דיברתי מצד המדיניות של מנעלי הפורום שיחיוצחינא מיא

ומצד יושרה של מכון קואצ'ינג ש"אמוּן" אמורה להיות תכונה משמעותית

שאך מן המצופה שיסגל לעצמו.

מנהלי הפורום ישמחו ללינק באישימאמע צאדיקה

אם לא הייתי עוברת ורואה את זה- לא הייתי בכלל רואה שיש פה משו שצריך יחס..

אני לא יכולה לקרוא כל שירשור והודעה בפורום!!!

 

אם יש משו שבעייתי בעיניך- תשלח לינק מדוייק! להודעה (לא לשירשור- להודעה!) הבעייתית- בצירוף הסבר מה הבעיה

זאת שאלה של אהבה ורגשהסהר האיתן

אם אני אוהבת אותו וקשורה אליו

והוא בן אדם טוב וחיובי ומה שאני רוצה

אני אוכל להתמודד עם זה 

למרות שזה יהיה קשה.

 

אם אני לא קשורה אליו,

אני פשוט לא אוכל להתמודד.

תשמחי שפגשת בחור ישרshindov

ההבדל בינך לבין אחרות הוא שאת יודעת. בחור שנפגש וכנ"ל בחורה לא תמיד חייבים לספר על כשלונות. לכל אחד מותר שיהיו לו דברים שעליהם הוא לא צריך לספר. בתנאי ברור, שאין שום השלכה של מה שהיה, על התנהגותו/ה בהווה. במקרה שלך הוא סיפר, יפה מצידו. חזרה בתשובה זה לא רק בשביל הספרים ולא רק לחילוניים גמורים. אם האיש עשה תשובה, והוא כבר לא שם. אז מה מפריע? צריך להעריך אותו על יושרו ועל האומץ שהיה מוכן להתוודות בפנייך. גמר חתימה טובה. 

חבר יקר.אנונימי (פותח)

אני שנה מתוך החיים שלי לא שמרתי שבת.

ובזכות השנה הזו היום אני הרבה יותר חזק ממה שהייתי אם לא הייתי עובר את השנה הזו!

 

דור קשה וזהו תהליך שהמון עוברים. אם הבחור עכשיו שומר סימן שהבין שמה שעשה לא טוב.

 

הקב"ה סלח זה בטוח ואם הוא סלח והבחורה לא... היא בבעיה!

 

גם זרע לפני שנובט צריך להרקב קודם!

 

 

בהצלחה בכל חתימה טובה!

 

ר' נחוניא,נקדש את שמך..

אינך סבור שאין מה להשוות את שני המקרים?

 

 

בכללי, אני גם מסכימה שלאחר תשובה אמיתית, זה אינו אותו אדם.

אין שום טעם בעולם לספר דברים כאלהעוד מישהי

בס"ד

ולכל הבנות שכותבות כאן "הייתי רוצה לדעת"- תאמינו לי שלא. לא הייתן רוצות לדעת.

לפני חתונה כשבחור מספר לך דבר כזה יש הרבה בנות שיעריכו את הכנות ו ואת התשובה, וכ' וימשיכו הלאה את הקשר. ואגב לעניות דעתי בצדק, כי אם יש בחור שבאמת ירא שמים, בעל מידות ומתאים לך באמת, כזה שאת מרגישה שהוא החצי של נישמתך לא היית רוצה להפסיד אותו בגלל טעות חד פעמית בעברו.

אבל אחרי החתונה זה יכול מאד להפריע, ולצוף בתודעה של אישה, בכל מני מצבים ופשוט להרוס. כל עוד הכל טוב במערכת הזוגית על כל הבטיה זה לא אמור להפריע, במיוחד לאישה ש"הלכה על זה" למרות הידיעה המקדימה. אך ברגע שצפים קשיים בתחומים מסויימים הסרטים יכולים להתחיל לפעול, והבעל לא יבין מה עובר על אישתו.

אני לא רואה שום דבר טוב בלבוא ב"גילויים"כאלה, אם יש עדיין איזה קשר נפשי לבחורה ההיא (שאיתה נפלת) , אז באמת צריך להמשיך את התהליך ולחזור בתשובה שלמה. אך לחיות עם הרגשה של "כתם"??? כתם זה חטא שלא עשו עליו תשובה. אם עשית תשובה, אז אין לך שום כתם, ואין שום סיבה להסתובב עם הרגשה כאילו קיים.

ה' סלח לך, תסלח לעצמך. תמשיך הלאה!!

מעבר לכך לעניות דעתי המקום הפנימי שדוחף בחור לספר דברים כאלה בא ממקום של עצת היצר, שלא נותנת לו לשכוח את הבחורה ההיא. ז"א היצר משקר לך בכך שמחזיק את המקרה הנ"ל בתודעה שלך כל הזמן, כאילו כדי להיות כנה וכ', אך באמת במקום שבו מחשבתו של אדם נמצא, שם הוא נמצא. הזכרון התמידי של הדבר הזה באצטלא של "כנות" ולא לשכוח ח"ו את הנפילה שלך,  לא נותן לעזוב את מקום החטא נפשית. מבחינתי בחור שלא מספר על דבר כזה זה לאו דווקא עניין של "להסתיר", זה יכול גם להיות סימן שהוא כבר התגבר על זה וזהו.

ועוד דבר,אם לפני החתונה יש אולי סברא שלמען היושר צריך לספר,כי אז יש למיועדת אופציה לחתוך את הקשר משיקול כזה, אחרי החתונה אין מה לספר דבר כזה!!!! משנים מפני השלום, וגם מפני השלום הנפשי של האישה.

ולא צריך לתת לזה מקום של "סוד", אלא פשוט לשכוח מזה וזהו. ככל שתעסיק את עצמך פחות בעניין הזה כך ייטב לך ולאשתך העתידית.  כי מה שבאמת מפריע זה לא עצם העניין אלא מה המקום שהבחורה תופסת אצלך בנפש כיום. אם לא תתן לזה שום מקום בנפש שלך, לא כחרטה(כי כבר עשית תשובה) ובטח לא כזכרון טוב ח"ו, אז גם אין סיבה שזה ישפיע על חיי הנישואין.

אגב מכירה מישהי שבעלה היה נוהג לשתף אותה בנסיונות שיש לו בשמירת עניים. המסכנה כמעט התחרפנה בגלל היושר הזה שלו...

גם כשהוא הבין שזה הרסני לקשר שלהם והפסיק, זה המשיך להשפיע על מערכת הנישואין, לטווח רחוק של שנים!! (השיתופים הנ"ל היו בחודשים הראשונים, ההשפעה הייתה גם לאחר עשר שנים!! זה פשוט השריש לה בנפש שהבחור מסוגל לבגוד בה, וכל איחור שלו מהעבודה היה גורם לה למתח אולי הפעם הוא נפל)

בכלל אישה זה ייצור דאגני, ולתת לכל הדמיון הזה עוד כיוון של בחורה שהוא היה איתה פעם לפני שנים.... זה פשוט התעללות. 

אז לכל החברה הישרים תבטאו את היושר שלכם בדברים אחרים. יש התמודדויות שגם כשאתם זוג נשוי כל צד יתמודד איתם בעצמו. 

 שוב מבחינה פילוסופית אפשר להגיד הרבה דברים על יושר, אמת וסודות.

מבחינה מציאותית, שלוות הרגש של האישה שווה הרבה יותר.

ועוד דבר.

כולם דיברו על תשובה.

איך תשובה מסוגלת בכלל למחוק מעשים שנעשו? ועוד להפוך אותם לזכויות??(כשזאת תשובה מאהבה)

אלא שגם בשעת החטא נותר תמיד מקום עמוק אצל האדם שלא חטא. מקום נקי שאליו לא החטא ולא רושם החטא לא הגיעו לא נגעו ולא פגעו.

כשאדם עושה תשובה אמיתית הוא מתחבר למקום הפנימי הזה בתוכו.

ובמקרה הנ"ל, אדם שעשה תשובה אמיתית על נפילה מעין זאת שהזכיר, הרגש הטהור והאמיתי שלו אל אשתו יהיה עמקו הרבה יותר. לא ממקום קליפתי שאיפשר את הנפילה עם ההיא, אלא מקום טהור יותר, זך ופנימי שממנו באה התשובה.

גמר חתימה טובה.

 

"במקום שבעלי תשובה עומדים.."*#&למה?!*#&

אם הוא מספר לך בכנות מה שהיה, ואת יודעת בודאות שהוא השתנה לטובה- תביני, זה הרבה יותר מדהים ועמוק מאיזה "שידך" דוס שעושה כך וכך פשוט כי הוא לא מכיר שום דבר אחר.

לענ"ד (ואני יודעת שאולי אני צעירה..אבל ישלי בנושא הזה ספציפית נסיון)- תלוי בהכרות שלך איתו. לדעתי, העובדה שסיפר לך על זה, מראה כמה חשוב לו להיות כנה ואמיתי איתך, וכמה הוא מתבייש בזה ומיהר להתוודות, כי זה מפריע לו..

 

בהצלחה!

^^^ *&למה!?*#& ^^^ +1לביא

אהבתי.

 

ד.א.  אני לא מאמין שחזרתי על כל הסימני פיסוק במקום לעשות העתק הדבק...עצבני

בעיה אישית שלךאנונימי (פותח)

כדי לתת עיצה יש צורך לפרט.איני מעונין לקבל פרוט.

בתנך מובאים שני ארועים של בינו לבינה והתגובות הפוכות  . גברת פוטיפר בעצם סיפרה לבעלה שהעבד ניסה לאנוס אותה  אצלה בבית. הוא כנראה לא האמין לה.יוסף היה בתחתית הסולם החברתי ואדונו היה יכול לחסל אותו ללא ניד עפעף והוא לא עשה זאת. הוא כנראה הכיר את אישתו.

שימי לב שליוסף מוצמד התואר "צדיק" לא למשה רבינו ולא לרבים מאישי התנך. פרשנים מתיחסים לאותו אירוע . יוסף עמד בנסיון למעלה מן המשוער. אולי אותו בחור לא הגיע לדרגתו של יוסף ולא עמד בנסיון. אני מציע שלא תפרסי את הפרטים בפומבי. לכל היותר ספרי לאישה מבוגרת שיש לך אליה אמון רב מאוד. אני מציע זאת כי אני חושש שהסיפור יטריד אותך במשך שנים אם תמשיכי את הקשר וזה מאוד לא רצוי. להערכתי זו תהיה עננה אשר לא תוכלי להפטר ממנה.

שימי לב שהתגובה  של אחשוורוש בקשר להמן ואסתר היתה הרבה יותר מרחיקת לכת למרות שהיה ברור שלא מדובר בנסיון אונס . המן ניתלה .

בחני את עצמך בעיקר מה ההרגשה שלך.

אם יש לך ספקות תעזבי-על כל פשעים תכסה האהבהאנונימי (פותח)

ואם לא הספקת ליצבור הרבה אהבה שתכסה על הפשע, את צריכה לקחת את זה בחשבון.

 

כיוון שאני שומע שאלה בצורה של : מה לעשות, האם להשאר או לעזוב

אם הייתי שומע את השאלה : אני אוהבת בחור, הזדעזעתי לשמוע משהו מעברו, איך אני יכולה להתמודד עם ידיעה כזו

 

כנראה הקשר פרווה.

 

 

אי אפשר לא לספר.זה להתחיל זוגיות בצורה קלוקלת.אנונימי (פותח)

מצד שני-אני לא הייתי יכולה לחיות עם דבר כזה . תמיד היה לי באיזו פינה שאני השניה . בגלל זה נראה לי שעדיף בשבילו חוזרת בתשובה .

אני חושב שצריכים לספר הכל אחד לשני,לביא

וחייבים להגיע למצב הזה לפני שמתחתנים, כדי להכיר גם את הצדדים האפורים בחיים שלנו.


לכולנו ברור שאף אחד לא מלאך, לכן ברור לי שכזאת חשיפה צריכה דווקא לחבר בין הצדדים

עכשיו זה ההווה. זה קרה בעבר..אנונימי (פותח)אחרונה

בסופו של דבר את צריכה להסתכל על איך הוא עכשיו.. מה זה משנה לך איך הואמהייה פעם ?! את איתו עכשיו אז תסתכלי על הבנאדם מרגע זה איך הוא ולאן הוא שואף.. העבר לא משנה לך כי על מה הוא מפיע ?

נראלי זמן טוב לספרמבולבלת מאדדדד
ב"ה התארסתי לא מזמן

ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר


בקרוב אצל כולם בע"ה!

מזל טוב!! שיהיה לכם הרבה טוב ביחד!!יעל מהדרום
דיי באמת(;?הפי
חח אין עליך 
מזל טוב!אנונימי 14
וואו מזל טובבברקאני

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מבולבלתתתת!!!! מזזזלללל טווובבב!!!🤩🥰❤הרמוניה
מרגש ממשארץ השוקולד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

תודה רבה לכולם!🤗מבולבלת מאדדדד
מזל טוב!חדשכאן

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

איזה יופי, בשעה טובה!! הרבה נחת ושמחה!נפש חיה.
כיף לשמוע, מזל טוב!advfb
מזל טוב! איזה יופי ב"הוהוא ישמיענואחרונה
שאלהאני:)))))

מישהו פה שאל על איך מתנהלים נכון בשידוכים ובפגישות ועניתם יפה, אני לא חדשה בשידוכים אבל אשמח לשמוע מהצד הגברי איך הייתם רוצים שהמדוייטת תתנהל, מה עושים ומה לא.

סתם רוצה לשפר את איכות הפגישות.

תודה רבה! אשריכם!

חתול גזעןבחור עצוב
זה מדהיםהפי

איך מעניין בו,  טעות אחת שלו

והוא לא רלוונטי


 

אם מישהו מאכזב אותי באמת פעם אחת

אני כבר לא רוצה אותו

גם אצלכן זה ככה? 

 

( שאלתי את הנשים בקהל ולא את הגברים ..

כי לא מעניינת אותי כאן הדעה שלכם)

תגובה חסרת טאקט בקבוצת חברות רווקותראומה1

חברה נשואה שנה שהתחתנה בגיל מאוחר כתבה בקבוצת חברות רווקות בנות גילה:


 

"אחרי כמה שנים מרגיש לא מציאותי להיות נשוי"


 

כמה חוסר טאקט וחוסר רגישות יכול להיות לבן אדם?

את רואה שיש בקבוצה רווקות בנות גילך שכמהות להנשא כבר ואת כותבת כמה שזה מאין חלום כזה לא מציאותי שאת נשואה כבר שנה?

 

עדיף לסתום באמת ולא לדבר בכלל על זה מול חברות רווקות. 

 

זה כמו שהריונית תגיד מול חברותיה הנשואות שלא מצליחות להקלט "יו זה מרגיש לא מציאותי להקלט להריון"


 

איפפפפפפ

נשמע כמו זעקה לעזרהבחור עצוב
למה היא עדיין בקבוצה?אני:)))))
מן הסתם זו לא קבוצה שמוגדרת לרווקות בלבדבחור עצוב
אני חיה בגישה קצת אחרת ממךלגיטימי?

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

 

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

מסכימה לחלוטין!נחלת
ועדיין צריך להתחשב בקהל שבו נאמרים הדבריםadvfbאחרונה

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

 

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

לא נשמע לי שהתכוונה למה שחשבת. ממש לא.נחלת
אמרת שהיא נשואה שנההפי

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

עולם הפוך מצאתי: אני בסבבי הקפאת ביציותראומה1
וחברותיי מגדלות שנים כבר ילדים, חובקות תינוקות חדשים, נאהבות על ידי בעליהן..

אין מילים באמת.


וידום אהרון...

♡♡♡♡ראומה1
כל מה שתבקשי יתגשםהפי
את תראי
בעז"ה שתזכי לשפע של טוב גלוי בקרוב ובקלות.תפוחית 1
תודה רבה אמן ואמן♡♡♡ראומה1
קשהארץ השוקולד

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

קשה קשה, אני שואב כוח מסיפורי התורהחרמון

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

הנשמות שבעז"ה אמורות להגיע לעולם דרכךנחלת

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

חיבוק ענק ענקפצלושוןאחרונה
כמה שזה קשה

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

המלחמה הזו רוקנה לי את החשק קצת אז אני מבקשמוקי_2020

ממישהו שיסע לגבעת השידוכים (בין חוף בת-ים לחוף ראשון ויביא משם תמונות וסירטונים ויעדכן מה קורה. 
האם היא פעילה ? האם כבר התחילו להגיע לשם זוגות בשלב השידוכים ?

אגב, אני בונה על הגבעה הזו גם בשבילי.
אבל זה יקח עוד קצת זמן ויהיו לי את 20 מיליון השקלים החסרים בבנק שתמיד הגדרתי כתנאי להקמת משפחה.
כרגע יש שם 73 שקל, שזה בערך מחיר של לאפה עם שווארמה בישראל, אבל אני חזק, אני אכין כדורי בשר- הרקולסים בבית (חפשו מתכון)   ולא אקנה את הלאפה הכ"כ טעימה הזו של שיפודי...
כל פעם אני מתבלבל בין שיפודי התקווה לשיפודי ציפורה, אבל זה אחד מהם. 

לסיכום, אני מודה מראש למי שיארגן לנו עדכון נחמד משם. זה חשוב לכל עם ישראל וגם לי. הגבעה הזו מבורכת.
תודה.

תמונות/מראה חיצוניאנונימי 14

רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.

חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)

מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.

אשמח להסבר קצר.

תודה.

נראה ליהרמוניהאחרונה

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

 

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

 

אני בחור בן 19ל המשוגע היחידי

עדיין לא התחלתי לצאת ואני חושב על זה הרבה.

אשמח להכוונות איך כדאי לי להכין את עצמי בשנים הקרובות (לא יודע עדיין כמה)

לקראת חתונה.

אפשר בספרים, שיעורים, מידות שהכי חשוב לעבוד עליהם,

ואם יש שרשורים ישנים שכבר שאלו את זה, אפשר פשוט להפנות אליהם. (משתדל לא לחפור )

תודה רבה מראש לכל מי שעונה.

 

אנא קרא לתגובות על תהייתו של צדיק יסוד עולםנחלת

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

 

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

 

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

עלוםאני:)))))
לחשוב ולפעול לממש: במה תרצה לעבוד ולפרנס את משפחתךפ.א.
יש לרב שמחה כהןאשר ברא

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

הבסיס (שנראה מובן מאליו אבל הוא לא)נוגע, לא נוגע

תשמח ברצון ותשמור עליו..

אאוצ'🙈הרמוניה
חחנוגע, לא נוגע
אפשר להסתכל על הצד החיובי- כשאתה עובד על לשחזר את זה, זה אחרת ממי שאצלו זה מובן מאליו
בהצלחה!לגיטימי?

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

 

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

 

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

תודה על כל התגובות 😊❤️ל המשוגע היחידי

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

כשאתה מתחתן אתה חותם על מסמך משפטיאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ל' בניסן תשפ"ו 7:35

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.


 

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.


 

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.


 

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.


 

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.


 

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.


 

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.


 

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.


 

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.


 

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

תראהל המשוגע היחידי

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

 

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

 

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

לא הזכרת שירות צבאי…ואתה לא צריך לוותר על משהופ.א.

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

בעיקרון אני מסכים איתךל המשוגע היחידי

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

 

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

מה שאני התכוונתי בהכנה לעניין הפרנסה:לגיטימי?

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

 

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

 

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

 

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

 

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

קודמי, אריק מהדרום, כבר שם את האצבע על הנקודהפ.א.אחרונה

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  


 

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  


 

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  


 

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

ציינת שמה שבעיקר עושים אצלכם זה האפשרות השלישיתאריק מהדרום

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

כן צודקל המשוגע היחידי

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

 

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

זו דעתי האישית וזה לא קשור לענייני לנ"ואריק מהדרום

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.


אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

מוסיף ומחזק את חשיבות אחריות הגבר לפרנסת משפחתופ.א.

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

 

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

הרב זיני לא היה רב הטכניון כי לא היתה משרה כזאתאריק מהדרום
הוא היה רב בית הכנסת שבתוך הטכניון והוא שנים רבות ניסה לבקש מאנשים להפסיק לקרוא לו בצואר הנ"ל ובכל זאת אנשים ממשיכים לקרוא לו כל.
חידשת ליפ.א.

אולי יעניין אותך