אתמול התארגנו למנוע הריסת יסודות קרוואנים בהר ברכה. חבר'ה, יישר כוח לכל האנשים שארץ ישראל בוערת בליבם, אבל, אבל גדול וחשוב מאוד, שימו לב: באיזשו שלב הגיע למקום משאית עם נהג ערבי או שומרוני. תוך דקות ספורות הסתערו חבר'ה ופוצצו את המשאית באבנים, שמשותיה נופצו והנהג עשה אחורה פנה ונמלט מהמקום. (בבהלת המנוסה הוא גם שרט כמה רכבים שחנו שם) אמנם אין בליבי רחמנות על הערבי שהיה שם, אבל זה היה נורא!! נורא לראות גיבורים על חלשים (הוא אחד ואתם עשרות, אז מה הפלא שיש לכם אומץ? אם הייתם רק אחד מולו גם אז הייתם אמיצים?) מה שמפריע לי בכל העסק הוא החבר'ה שנותנים דרור ליצרים החייתיים שלהם, ובינינו, זה בדיוק מה שהיה שם. לכל אחד יש יצרים חייתיים ומותר האדם מן הבהמה זה היכולת לעשות טוב ביצרים האלה, לתת להם מינון נכון. ובמקרה כזה, בשם איזו אידאולוגיה לכאורה, אתה קם ומתפרע וזורק אבנים ומנפץ שמשות ומוכן לרצוח נפש את הערבי המסכן הזה שנקלע למקום בטעות. זה יצר חייתי שאצל הערבים יש בכמויות, והלינץ' ברמאללה הוא דוגמא שממחישה את זה. לצערי ההתקפה הזו על הערבי הזכירה לי את הלינץ', כי החייתיות שהפגינו החבר'ה היתה גם היתה יכולה להוביל אותם לשפך דם.
אז אתם שנקלעים למקומות כאלה- בשבילכם, לא בשביל הערבים (לא אכפת לי ערבי אחד פחות), בשבילכם, למענכם, אל תתנהגו בצורה חייתית שפלה שכזו!!
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל