מצד אחד אני שמחה שגלעד חזר! ושהוא חי!
אך הצד השני כואב... כואב על 1000 מחבלים ששוחררו...
וזה כ"כ צפוי שתתחיל תקופה זוועתית... (כולנו ראינו והרגשנו זוועות...)
אז איך להיות שלמה?? איך לשמוח כשאני יודעת שעוד שבוע, חודש,חצי שנה יתחילו תקפה של פיגועים???
הרגש אולי רוצה לשמוח אך השכל מפעי את כול הנורות האדומות!!
למה המחבל הנורא הזה חזר לגור לי מול הבית???
למה לאף אחד לא אכפת שמתנחלים הרגו???!!!
למה הדם של אנשים מעבר לקו הירוק פחות חשובים???
למה שווה להציל חייל אחד עם יש ספק גדול שעוד עשרות (אם לא מאות ) אנשים יהרגו???
שלא תביו לא נכון המחבלים המגעילים האלה יושבים בכלא אוכלים אוכל 5 פעמים ביום, עושים תואר והכול על חשבונכם או חשבון ההורים שלכם...
ובכול מקרה זה ממש לא עדיף שהם יסתובבו בחוץ ויהרגו אנשים!











החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל