בסביבתו של נתניהו וכן בתוך פורום השמינייה קיימת התנגדות למחוות מכל סוג כלפי עבאס. יועציו של נתניהו מתבטאים בדיונים סגורים כי "עבאס צריך להיענש על המשך המהלך שלו באו"ם". היועצים מציינים כי "אנחנו לא רוצים בהתמוטטות הרשות הפלסטינית, אבל אם זה יקרה, זה לא יהיה סוף העולם".

בדיון שקיים בשבוע שעבר שר הביטחון אהוד ברק, אמר מתאם הפעולות בשטחים האלוף איתן דנגוט כי יו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו-מאזן) מאיים להתפטר מתפקידו על רקע הקיפאון המדיני, התחזקות החמאס בעקבות עסקת שליט והחשש מכישלון המהלך במועצת הביטחון של האו"ם.

במערכת הביטחון החלה, מיד לאחר השלמת השלב הראשון של עסקת שליט ב-18 באוקטובר, סדרת דיונים שנועדה להעריך כיצד ייראה "היום שאחרי" בצד הפלסטיני. גופי המודיעין הרלוונטיים - אגף המודיעין במטכ"ל, השב"כ ומנגנון תיאום הפעולות בשטחים - מאוחדים בהערכה כי לרשות הפלסטינית בהנהגת היו"ר מחמוד עבאס (אבו מאזן) נגרם נזק משמעותי במאבק עם החמאס על ההגמוניה בשטחים. השאלה שעולה כעת היא עד כמה ניתן ללכת לקראתו של עבאס.

פקיד ישראלי בכיר ציין כי עבאס חש שהעסקה לשחרור גלעד שליט היתה חלק מניסיון ישראלי לנקום בו על המהלך באו"ם. בשיחות סגורות הוא התבטא כי ישראל פעלה במודע כדי לחזק את החמאס ולהחליש אותו.

בצבא שוררת דאגה, זה תקופה ארוכה, לנוכח המשבר עם הנהגת הרשות. גם לפני המהלך הפלסטיני להכרה חד-צדדית במדינה באו"ם, בחודש שעבר, עלו רעיונות למחוות מקומיות במטרה לצנן את הרוחות, אך הן נדחו בידי הדרג המדיני. כעת, לאחר השלמת עסקת שליט, הרעיונות נדונים מחדש. אחד מהם נוגע לחלק השני של העסקה, שבו אמורים להשתחרר כ-550 אסירים. אמנם, גם סביב רשימת אסירים זו שטרם גובשה, מופעלים לחצים שונים, אך נראה שישראל תתמקד באסירים ביטחוניים זוטרים יחסית, שמרביתם אנשי פתח.

נוסף על כך, לרגל חג הקורבן המוסלמי (עיד אל-אדחא) שיחול בעוד כשבועיים, מתגבשת המלצה על שחרור עוד אסירים, מעבר ל-550, כמחווה לרשות. הצעה אחרת שעולה נוגעת לשינוי במעמדם של חלק משטחי בי, שעל פי הסכמי אוסלו נמצאים בשליטה ביטחונית ישראלית. הכוונה היא להציע את העברת חלקם למעמד של שטחי אי, בשליטה פלסטינית מלאה. מדובר בעיקר בשטחים בצפון השומרון, בין ג'נין, שכם וטול-כרם, שבהם אין נוכחות משמעותית של יישובים ישראליים. ייתכן שבמקביל תיבחן מחדש שאלת החזרת גופות מחבלים לרשות, מחווה שהוקפאה לפני כמה חודשים ברגע האחרון, בהתערבות לשכות ראש הממשלה ושר הביטחון.

מכל מקום, הצבא מבקש להמליץ על מחוות משמעותיות ולא על צעדים מינוריים, כמו הסרת מחסומי עפר שעוד נותרו בחלק מדרכי הגדה או שחרור עבריינים פליליים הכלואים בישראל. שר הביטחון, אהוד ברק, הביע בעבר תמיכה במחוות נרחבות יחסית כלפי הרשות. לעומת זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו מטיל ספק אם תהיה בכך תועלת. שר החוץ, אביגדור ליברמן, התנגד בעבר בחריפות לצעדים דומים.

חלק מהדילמה נוגע לשאלה מהן בכלל כוונותיו של היו"ר עבאס בטווח הזמן הקרוב. בדרג המדיני, וגם בין אנשי המודיעין, יש מי שסבורים שעבאס איבד לחלוטין עניין בצעדים מתואמים עם ישראל. על-פי גישה זו, עבאס כלל אינו מעוניין בחידוש המשא ומתן המדיני והוא מעדיף להמשיך במסלול של הפנייה לאו"ם ולקהילה הבינלאומית, מתוך רצון להגיע להישגים פלסטיניים שייכפו על ישראל חרף התנגדותה. על רקע הסתייגויות נתניהו, קיים ספק אם המלצות צה"ל, כאשר יוגשו, יזכו לתמיכת ראש הממשלה.

בכירים ברשות הפלסטינית אמרו בימים האחרונים כי הצעד העיקרי שהם מצפים לו מצדה של ישראל הוא שחרורם של אסירים ביטחוניים ותיקים, אנשי פתח, שנכלאו עוד לפני הסכמי אוסלו ב-1993. ברשות טענו כי כל המגעים שהתקיימו עם ישראל באחרונה על העברת שטחים לאחריות ביטחונית פלסטינית עלו בתוהו.

מתאם הפעולות בשטחים האלוף דנגוט אמר בדיון שקיים שר הביטחון אהוד ברק בשבוע שעבר כי יו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו-מאזן) מאיים להתפטר מתפקידו. לדברי פקיד ישראלי בכיר שעודכן בפרטי הדיון, דנגוט הביע דאגה רבה מהמסרים שיוצאים מהנהגת הרשות בשבוע האחרון ואף דיווח על מצב רוח ירוד ביותר בו שרוי עבאס. הפקיד הישראלי הבכיר הוסיף כי עבאס ויועציו משדרים לחץ רב ואף ייאוש בפגישות שהם מקיימים עם גורמים בינלאומיים שונים.

מהמידע שהגיע לישראל בשבועיים האחרונים עולה כי כמה מיועציו של עבאס, במיוחד ראש צוות המו"מ סאיב עריקאת, מעודדים אותו להודיע לישראל ולארה"ב כי הוא "מחזיר את המפתחות" ומפרק את הרשות הפלסטינית. לדברי פקיד ישראלי בכיר, עריקאת המליץ לעבאס לבקש רשמית מישראל לקחת חזרה את סמכויות הרשות הפלסטינית בגדה המערבית.

יועצי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקיבלו גם הם את אותו מידע, אינם מתייחסים אליו ברצינות וטוענים כי מדובר בתרגיל שעבאס חוזר עליו מדי כמה חודשים.

עבאס ויועציו מודאגים מההתקדמות האטית של המהלך באו"ם. הוועדה שטיפלה בבקשה הפלסטינית תגיש את מסקנותיה ב-11 בנובמבר והחשש הפלסטיני הוא שבשל לחץ אמריקאי הוועדה תבקש עוד כמה חודשים לדון בבקשה, עד להחלפת הרכב מועצת הביטחון בינואר. ההרכב החדש יקשה על הפלסטינים לגייס תשע מדינות שיתמכו בבקשתם.

עבאס הציב את ינואר 2012 כמועד שלאחריו יפרוש מתפקידו אם הקיפאון יימשך. מסיבה זו הוא מעוניין להציע לראש הלשכה המדינית של חמאס חאלד משעל בפגישתם הקרובה בעוד כשבוע ימים, לקיים בינואר בחירות לנשיאות, לפרלמנט ולמועצה הלאומית הפלסטינית. עבאס אינו מתכוון להציג מועמדות לקדנציה נוספת.

http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1529630?=