פשוט בחורים שלומדים בישיבה מסוימת בדר''כ מזדהים עם הקו שלפיו הולכת הישיבה.. ולכן בחורה שלא מסתדרת עם הקו הזה-לא תתאים להם..

זה כמו שגבעוניסט לא יתחתן בדר''כ עם ממלכתית.. או שבחור תורני-אש לא יתחתן עם דתיה לייט ולהפך.. בערך..

אבל זה דיי סטיגמות על כל מקום.. ורוב האנשים לא מתיחסים לזה.. (או שכן? לפי השאלה שלך...)

אם לא הסברתי טוב- את מוזמנת באישי..

עד לפני שנכנסתי לפורום הזה בכלל לא ידעתי שקיים הדבר הזה ....

בכל אופן גם כששאלתי את חברה שלי מה הקטע של זה היא אמרה

"שעדיף לא לחפור בזה סתם אין בזה אהבת ישראל" אז ת'כלס רציתי להבין למה...

זה לא יתרום כלום ולא יקדם כלום בחיפושייך

פשוט תבררי על הבחור שמציעים לך איך הוא בלימוד, מידות, חברים וכו.

באמת נושא מיותר !

ואני כותבת את זה בתור אחת שיותר מידי מבינה בדברים האלה, ויותר מידי מייחסת להם חשיבות.

זה לא מועיל בכלום, אולי להיפך.

כולם בזרם של דתי- לאומי אבל כאילו ברמות השקפה שונות?

הבעתי את דעתי בעניין כבר כמה פעמים בפורום הזה.

מסקנת הדברים שמי שלא יוצא עם החורה בגלל שהיא לא בדיוק בקו המקווקו שלו (או בחורה עם בחור וכו') הוא מטומטם ולכן לא כדאי להיפגש איתו בכל מקרה. לא כדאי להיות נשוי למטומטם/ת שלא יודעים להכיל את העובדה שב99% כולנו מסכימים ורק במעט לא.

כידוע יש המון הבדלים בין גברים לנשים שעיקר ההתמודדות הוא לגשר על ההבדל הזה בין נפש האיש לנפש האישה, כך שההבדלים האלה בטלים ואינם ביחס לבניין הבית המאושר, בעז"ה.

לא מזמן חברה הציעה לי משהו שהיה נשמע ממש סבבה

אבל בסוף היא אמרה את גילו... פער דיי רציני של כמעט 8 שנים אז אמרתי לה שאין מצב...

יש מצב שלא נכון היה לפסול את ההצעה ולברר עוד או שבגלל הגיל כבר עדיף שלא?

אם זה 18-8 אז נראה לי התשובה ברורה

אבל אם זה 38-30 אני לא רואה שום בעיה

וניצלו"ש:

למה אני לחא מצילח לערוך זה כותב לי: שלחאירעה שגיאה בעת משלוח ההודעה: אין הרשאות

אם כן , אז יוצא שבגלל שנתיים פסלת  ..חשבון של בנייש

בכל אופן כל מקרה לגופו אבל כדאי לחשוב שאולי הוא בגיל 28 כי הוא עדיין מחכה לך ....

האמת זה נראה פער גדול קצת אבל רק בגלל הפער לפסול ( בעצם אקסיומה חברתית )

לימדו אותנו שעל פי שני עדים יקום דבר ולכן אם כבר בתחלה שני נתונים ומעלה נראים כלא שייכים בעליל

אז כדאי לחשוב שנית אם יש ענין בכלל לנסות אבל כל עוד זה נתון אחד יבש שלא מעיד כ"כ על האדם , שווה לנסות .

כמובן שהפער הנ"ל לרוב הוא לא הכי אידאלי מלכתחילה אבל יש כאלו שבשבילם זה כן .

אני מכיר מישהוא שהוריו נישאו כשאמא שלו הייתה בת 19 ואבא שלו בן 50....

אני מסכים שאם בחור או בחרוה, מזהים עם מה הם מתחברים יותר ועם מה פחות, זה לגטימי לגמרי. זה מצויין ונהדר, לכל אחד יש את רצונותיו והשקפת עולמו.

אבל כשזה הופך לדבר ציבורי, שדרך אגב, כך גם שאלה השואלת :

'כאילו שמי שבישיבת הר המור לדוגמא לא יוצא עם משהי ממקום אחר וכך הלאה בקשר לכל המצויי והרצויי...'

אז זה כבר יצא מגדר 'מתאים לי' כמו שמישהו מתחבר למישהי נמוכה / עם שיער שטני / חובבת מוזיקה.

כי זה יצא מ'מתחבר ל' לאיזו אידאולוגיה. אני ממקום פלוני ולכן לא ייתכן שאני אתחתן עם מישהי ממקום אלמוני.

אני מכיר תלמידי חכמים רבים שנשותיהם באו ממקומות רחוקים מאוד מהשקפת עולמם. בתים מאושרים וחמודים.

כמובן שעם בניית הקשר הם מוצאים נקודות חיבור ומתאזנים ויחד בונים את היצירה המשותפת שלהם.

לפי זה גם את הישיבה בה הם לומדים, או שהישיבה בה הם לומדים משפיעה על התחברותם. כך שנדיר שמישהו במקום פלוני, יתחבר לסגנון של מישהי ממקום אלמוני. בפרט במקומות שתפיסת עולמם תופסת חלק גדול מעולמם הפנימי של תלמידיהם. 

שבן אדם  שלומד במקום מסויים,תהיה לו דעה מסויימת.ואם משהי לומדת במקום אחר,שנוגד דעה זו,דעותיהם מנוגדות,ולפעמים אלו דברים מהותיים.

כמובן שאפשר וצריך לבדוק כל מקרה לגופו,אבל בגדול זה נראלי נכון מאוד.

בת מדרשת הרובע,

השבה משיעור נהדר של הרבנית אהובה,

הלוואי ובלכתך ברחוב חב"ד

פתאום תראי בחור גבוה נחמד,

עם חיוך מתוק וכיפה בינונית

ובידו חבוק ספר של הרב י.ד.סולביצ'יק.

הוא ישאל אותך, סליחה, איפה זה בית כנסת הרמב"ן,

אני צריך להספיק מנחה בזמן

כי אחר כך אני הולך לערב שירה בבית אצ"ג

שהרי הרב עמיטל לנו אמר

שלא להזניח את כישרונותינו...

ואת תחייכי חיוך ביישני,

זה כאן למטה במדרגות, תעני,

בא אני אראה לך, תפנה כאן לימין,

אבל רגע, הרב עמיטל שמאלני ואצ"ג ימני?!

והוא יענה לך, תיראי זה לא פשוט...

החיים גדולים ומורכבים,

ומכל אחד אפשר לקבל ולהחכים,

אם את רוצה, נשב ונדבר אחרי מנחה,

כאן למטה על יד הרחבה...

אי שם לא רחוק, מתחת למוגרבים,

 ממתינה בחורה עטוית שטיחים (שנקנו רק מיהודים).

שהרי הרבנים אמור שצריך לעלות אל ההר,

וחברתה, שהיום יום חופתה טבלה ועלתה.

הן יצאו מהגבעה עם הזריחה,

ועכשיו היא על ההר מתפללת ובוכה

(בלי שהשוטרים ישימו לב).

יוסף חיים עבר על פניה בדרכו אל שער האשפות,

משם הוא יצא למעלה הזיתים,

לשאוב תורה מרֵבּ צבי המלמד תלמידים.

הוא ראה אותה יושבת על המדרגה,

ונשאה חן בעיניו,

ורשם לעצמו כמה סימנים,

כדי שיוכל לברר עליה אצל חבריו הגיבעונים.

שלוש פגישות הספיקו להם,

והם החליטו במגרון לגור,

(שהרי זה גם יישוב של ממלכתים, וגם רוצים לפנותותו)

בימים אי - זוגיים הם לומדים לאמונת עיתנו

ובימים זוגיים אור הרעיון

ובשבת קודש

הם סתם אוהבים, וסתם אומרים ביחד תהילים.

באמת, ממש מזל,

מזל שדוד המלך הוא של כולנו. 

ודרך אגב עוד יתרון במגרון שזה ליד רמת מגרון!

אדם שמאמין ברצח כפתרון לבעיות בתוך עם ישראל

('יגאל עמיר תודה רבה'),

הוא חסר סובלנות כלפי מי ששונה ממנו בדעותיו

וברור שלא יסכים ל'שלום בית' פנימי.

דרך אגב, למי שמאמין ברצח כפרתון בעיות בתוך עם ישראל,

לא אמסור את אחותי ולא את בִּיתי,

הוא חשוד בעיני כבעל מכה.

ורק אל תגיד לי שזה נכתב בצחוק.

שהתנאים לקבלה אליה הם ללמד את הילדים בבית ושלא יהיה המחשב בבית ומתאימה לי

והיא לא גבוענית ושנמצאת 200 מטר מהכפר?

אםפ כן תפנה אליי באישי

הדעות שלי זה חלק ממני זה בערך כמו שתגיד להתחתן עם חילוניה

וכן אני כן יגיד לך שזה בצחוק לרא לגמרי אלא חצי בצחוק

זה מה שנקרא שיר ג'מעה

הקשבת פעם לדעות שמתחת לסיסמאות?!

מרגיז נורא.

ועוד אחרי שכתבת כל כך יפה, על החיבור בין עולמות שונים..

אם זכורני נכון-

מלכתחילה אין בך חיבה יתירה לנערי/ות גבעות-

איפה אהבת ישראל שלך?!

(ואני לא משוכנע בכך, ומקווה שלא) - גם אם לא מערערים על הזכות

לאומרה (שונא קשקשנות של "נאורים"), היא עדיין מלמדת הרבה על

המקום ממנה זה בא.

אני לא נכנס לשאלה (הרצינית מאוד!) אם אכן יגאל עמיר רצח, ולא לכל

הצביעות וההתחסדות השזורים בפסטיבל רבין. אדם שרואה רוצח ראש

ממשלה כגיבור, חייב לספק הרבה חומר מחשבה לפגושותיו העתידיות.

אצלך, די"מ, אני מקווה ומאמין שהכל בסדר...

רצח "ראש ממשלה"

(בלי להיכנס לאם זה היה בסדר או לא)

בעזהי"ת.

אין מה לעשות, יש חשיבות לתפקיד הזה...

אני לא רואה הבדל בינו לבין כל יהודי אחר

(בהקשר הזה שהוא היה ראש ממשלה)

באסה.

אני לא יודע מאיפה להתחיל.

להתחיל מזה שאת הילדות שלי העברתי בהפגנות, פינויים ממאחזים וגם גרתי בעיר אוהלים מול הכנסת כדי לעצור את הסכם אוסלו? שחטפנו אבנים בבירנבאללה וג'לזון ושהייתי צועק: רבין הבייתה פיפי ולישון...

אני לא חשוד באהבה לרבין. תאמינו לי. שונא את הפסטיבלים, מתעב את 'מורשתו'. 

או שמא אספר לכם, שבבית שלנו היו שומעים כל יום שישי את אדיר זיק מספר על השמפניה ושאר מעללי השב"כ, כך שגם לי ברור שבכלל לא פשוט מה שהלך שם...

אולי להתחיל מכך שאני מלא אהבה לנערי הגבעות,

מעריך את מסירותם לארץ ישראל,

ואת חייהם הפשוטים והטבעיים.

אולם, אנו משתדלים להנחות את חיינו על פי התורה.

ואנו גם לא חיים במערב פרוע.

ולכן איש לא יעשה הישר בעיניו,

ויהודים לא ירצחו יהודים.

לא נעים לי, ממש לא נעים,

אבל אני מרגיש שמי שאומר 

'יגאל עמיר תודה רבה'

הרגש שלו השתלט לו על השכל.

אני אשמח מאוד לשמוע את הדעות מתחת לסיסמאות

(ולא נולדתי אתמול, כבר שמעתי הרבה...

ב"ה יש לי חברים גיבעונים 

ואני מדבר איתם ומתווכח כשצריך...)

אבל עדיין יש בעיה של השתלטות רגש על השכל

ולכן כנראה אצטרך לומר:

כשתגדלו תבינו...

ועכשיו, אלירז, את ממש תיעלבי,

אז אני מצטער מראש,

אצל בנות ברוך ה' הרגש יותר מפותח, (מזל שזה ככה!),

וכדי להתבונן בסוגיות כאלה, כדאי ללמוד הרבה גמרא.

והתחום הזה שייך יותר לגברים, כך ה' ברא אותנו...

זה הסיבה שגם אמירות מטופשות כשירי הג'מע הנ"ל

לא נשמעות מת"ח שעוסקים בש"ס ופוסקים.

(אם מישהו מכיר שיעור וכד' אשמח שימסור לי,

אל תדאגו, לא אעביר לשב"כ...)

ואף אם תאמרו שיש מנהיג זה או אחר

שעושה מעשים נוראיים לעם ישראל וארצו,

המחשבה שע"י רצח המנהיג נוכל להשתיק את כל הדעה הזו,

או שנגרום להרתעה שלא לעשות זאת - שמא יירצח,

זה פשוט מחשבה תינוקית.

גלשתי קצת, בטעות, אין לי כח לדוש בזה.

אבל אני עדיין עומד מאחורי כל מילה,

שמי שמאמין ברצח כפיתרון  (או שמח בזה כשמישהו אחר עושה את מה שהוא לא מעיז...)

הוא בעל מכה פוטנציאלי. הוא אלים וחסר סבלנות.

ואני לא אומר את זה לדי"מ אישית כדי לנגח אותו אלא כדי להבהיר את דעתי שזו שיטה פסולה ומסוכנת, ובגלל שאני אוהב אותו אני מקווה ומצפה שהוא יתבגר ויעזוב את הדרך הזו.

ואני יודע שזה לא כ"כ מעניין, אבל נעלבתי מהשאלה: 'איפה אהבת ישראל שלך?'

ולגבי הדיון עצמו-

דווקא בשאלה האם יגאל עמיר ראוי לשבח או לא..

אני נמצאת בצד שלך.

יגאל עמיר- הגם שלא רצח, עדיין ראוי לשנים שהוא יושב בכלא-

כיון שהוא שיתף פעולה עם מעשה שאסור בתורה

והכפיש את שמו של ציבור שלם. (שאני תוהה אם הוא באמת משתייך אליו.)

[וברגע זה רואים אותי כמתה בפורום ארץ מולדת ]

התגובה הכועסת שלי נבעה מתוך ההרגשה -

כי בכל הזדמנות שיכולת, מתחילת הכתיבה שלך בפורום-

נכנסת בגבעוניסטים/יות..

אז אני מצטערת, על ששפטתי אותך אם אין בך שנאה כלפיהם..

ושמחה לשמוע שהמצב הפוך.

וזה גם המקור לשאלה -"איפה אהבת ישראל שלך?"

מתנצלת על העלבון.

ולא.. אני ממש לא נעלבת מהאמירה שבנות רגישות יותר

ולא אמורות לעסוק בסוגיות גמרא והלכה עמוקות.

אני יודעת מהם תפקידיי ושמחה בהם! ב"ה 

אבל- עד כמה שביררתי..

לכל עמדותיי באשר הן- יש סימוכין מרב..

זה דבר שחשוב לי לבדוק, כדי לא לסטות חס ושלום מהקו שנאמר לנו שהוא רצון ה'.

מה שכן וזה נראה לי שורה תחתונה-

אתם לוקחים יותר מדי קשה את החתימות של כולנו..

איני חייב לעשות <צ> ענק בחתימה כדאי שאנשים יבינו שלא כל מילה שיוצאת תחת מקלדתי היא ברצינות?

שינית את החתמיה לטובת הכלל

ולא כולם מכירים אותך, כנראה.

זה לא אומר שמה שהוא עשה לא היה טוב ולא הגיע לרבין (מגלגלים חובה על ידי חייב)

רבין היה ברור רוצח (אנטלנלה) רודף גם יש מצב וגם מוסר (הסזון)

בלי קשר לזה שהדברים שאתה אומר לא מובנים בכלל, ובמקרה הטוב

רחוקים מלהיות פשוטים ("אסור" אבל "טוב"... מגיע... עונשי בית דין =

רוצח - ע"י יחיד... דין 'מורידין' בזמן הזה...).

בהחלט לא עניין לפורום ציבורי.

"ו-דאי! בפנימ-פנימיות, הכל-הכל-הכל רק לטובה..."

אין עניין לחפש את הטוב באיסורים.

אף שודאי הכל לטובה ברבדים העמוקים...

מעריצי רוצחים הם אנשים פסולים ומסוכנים ואין להתקרב אליהם.

קצת הגזמתם, לא?

כבר מלא זמן לא הגבתי פה(אני בתהליכי גמילה מהמחשב)

אבל הייתי חייבת , "מעריצי רוצחים הם אנשים פסולים"...

"חייב לספק הרבה חומר למחשבה לפגושותיו העתידיות..."

ובאמת בלי להיכנס לשאלה האם יגאל עמיר הרג אותו או לא,

כנסו לפורפורציות....

את מי מעריצים? מה קרה? הוא העריץ את רבין שחתם על אוסלו וגרם לרצח המוני  של יהודים??

תודה רבה ליגאל עמיר, זה דבר שהרבה אנשים אומרים, ולא, הם לא היו הורגים אותו בעצמם... ככה שלפסול אנשים שחסים על דם יהודי, או לומר שלפגושותיהם יהיה חומר למחשבה- תמהני... זה לא ממש מעיד על תכונה מסוכנת או פסולה....

ועוד נק'- לא ממש הבנתי איך זה היה קשור לעצם השרשור (דומני שזו היתה החותמת שלו הרבה זמן... לא מהיום...)

אבל את חייבת להודות שאדם כזה שצועק דברים כאלה בקול, לא אמור להתפלא

כשיתקשה למצוא אחת שאיננה מסוגו... מציאותית. אפילו לו היה צודק, הדיבור

הזה מעורר חלחלה אצל רובנו.

יש אנשים (ב"ה לא מהסוג שתפגשי כאן בפורומים כנראה), שהיכולת שלהם

לצעוק ברמה דברים כאלה בלי זהירות ואכפתיות, מעידה על העדר רגישות כלפי

הסובב גם בתחומים אחרים.

ואני ממש לא טיפוס ממלכתי. מכיריי יעידו.

לא  התכוונתי שזה יגיע למקומות כאלו...

רק רציתי לדעת מה הקטע של הפלגים בחברה הדתית לאומית,

היו פה כמה שאמרו שאין סיבה לנבור בזה זה לא מועיל ואף מזיק.

אז חברה עכשיו אני רואה באמת עד כמה זה מעורר מחלוקות מיותרות.

כולנו עם אחד, עם ישראל חי וכל ישראל ערבים זה לזה.

ואני לא מסכים עם ה"אין סיבה לנבור בזה, זה לא מועיל ואף מזיק".

ב"ה! יש ציבור ססגוני, עם הרבה דעות, השקפות, רעיונות...

לי מספיק חשובים ההשקפה והרעיון והדרך שלי - כדי שביתי ייבנה על

פיהם! וזה אומר שיש הרבה נשים שאתקשה למצוא בהן שותפה...

זה טבעי, מובן, יפה.

אבל זה מגיע למקומות כואבים. אדם נדחה בגלל השקפת עולמו - וחושב

שאנשים רואים אותו כבעל מום. זה לא נכון, אבל עובדתית כך הוא עשוי

לחוש.

לא נראלי מדוייק.

היכולת לצעוק דברים כאלו יכולה להעיד

על כאב של עם, על רצון לאמת אמיתית ולא מתפשרת...

תלוי איך מסתכלים על זה...

וזה ממש לא מעיד על חוסר רגישות כלפי הסובב.  אפילו הפוך.

ואני מכירה רבים וטובים כאלו, ב"ה.

רוב העם שאת מדברת עליו מזדעזע לשמוע את המילים האלה.

אמת אמיתית ולא מתפשרת חותרת להנהיג.

עכשיו תעלה דבר תורה מרוממם כזה..

זה התפקיד ש'ך כאן בפורום לא?

יוטבתה, לא התכוונתי לריב ח"ו...

רק להאיר

ובלי להיכנס לדקויות , ומה הדרכים להתייחסות לרבין ולעדר מאמיניו,

רק היה לי מוזר העליהום שעשיתם עליו....

זהו, אז הפסקת אש.

יאללה, גאולה.

סחטיין על השיר.יפה מאוד!

דבר שני,כנראה שזה לא יקרה.

לא כי הוא פחות חכם ממך,

ולא כי אין נושאים שבהם חכמתו עולה על שלך,

אלא כי העובדה שזה מה שאת חושבת עליו - אומרת לדעתי ששום דבר טוב לא ייצא מזה.

אם תיפרדו אז תיפרדו,

ואם תישארו אז את תמיד תרגישי התנשאות כלפיו, או שתרגישי שאת עשית לו טובה שהתחתנת איתו, או שבעוד כמה שנים תראי מישהו גאון בעבודה ותגידי לעצמך ''אוף למה התפשרתי'' בצירוף קנאה קלה.

שהשף מושיק רוט אמר פעם בבכי נרגש שאישתו (קוראים לה שירן) היא האדם שעושה את מושיק אדם טוב יותר בחיים, בעבודה, בזוגיות, במשפחה.

אני לא יודע אם אעמוד בזה בעצמי, אבל אני עדיין חושב שזו תובנה חזקה מאוד.

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.