והעיסוק בארץ ישראל גם יביא לידי כל מה שכתבתה בתגובתך לעיל.
" מעיניי הישועה פרק מ"ה, הנקודה העיקרית: בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא, שיודעים הם שאם יעכבו בעד הפרחתה של הנקודה ההיא ימנעו בזה כל השפעת האורה והקדושה שבאה דרך הצינור הלזה.
הנקודה העיקרית והמקור שמימנו שאבו ישראל את חיי הקדושה שלהם בימי החשמונאים הייתה בדברים שבהם התגלה התייחדותם של ישראל...
ובעיקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכול ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה על קדושה בעולם, ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש והתקשרותם בה, וכל כובד ההתנגדות שלהם היא בעיקר על הנקודה הזאת".
ארץ ישראל קודמת למצוות התשובה- ומלמד על כך הרב הרב צבי יהודה זצ"ל:
"בפרק לו' ביחזקאל ניתנת תכנית הגאולה: "וקידשתי את שמי" מתוך "ולקחתי אתכם... וקבצתי אתכם... והבאתי אתכם אל אדמתכם". ורק אחר כך: "וזרקתי עליכם מים טהורים... ועשיתי את אשר בחוקי תלכו". תשובה שלמה של העם תבוא רק אחרי קבוץ גלויות". (לנתיבות ישראל ג, פה)
ועוד מלמד הרב צבי יהודה:
"ביחזקאל פרק לו', פרק מיוחד מאוד. בירור סדר הגאולה, ריאל פוליטיקה, בסגנון פשוט. אין עוד פרק כזה, כל כך ריאלי, בכל הנביאים: ... 'ויבוא אל הגויים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי'. במה? 'באמור להם' - שהגויים אומרים עליהם - 'עם ה' אלה ומארצו יצאו'. הם הגויים יודעים שיש עם ה' וארץ ה', הארץ הקדושה, ארץ הנביאים. כשעם ה' אינו נמצא בארץ ה', זהו חילול שם שמים הגדול, וריבונו של עולם כביכול סובל מחילול שם שמים זה. 'בנים אתם לה' אלהיכם', זהו בזיון בשבילי כשאתם בגלות... אי אפשר יותר! צריך לתקן את המצב הלא נורמאלי, החולני הזה. צריך לעשות קידוש שם שמים גדול. כיצד עושים זאת? לא כתוב כאן: בזה שתחזרו בתשובה. אלא: 'וקידשתי את שמי הגדול... ולקחתי אתכם מן הגויים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם'... קודם כל תחזרו אל אדמתכם... כשתחזרו הביתה, תנשמו את אוירא דארץ ישראל המבריא והמחכים, ואז תקבלו זריקות. 'וזרקתי עליכם מים טהורים... רק אחרי כל זה אז תגיעו לקיום תורה ומצוות... קודם כל בריאות נפשית, ואח"כ מצוות ואח"כ תשבו על הארץ לבטח... מתוך התשובה אל ארץ ישראל... מתוך ירושת הארץ, על זה תחול סייעתא דשמיא מיוחדת לפתיחת הלבבות... ומכאן הופעת שלימות התשובה: 'כי תשוב אל ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך'".
כנס למאמר של הרב עוזיהו שרבף: ארץ ישראל ומצוות התשובה- חלק א', חלק ב', חלק ג', למאמרים, ועוד מאמר הסברת ארץ ישראל
ארץ ישראל גם מביאה לידי מלכות-
אם בנים שמחה עמוד ס"א:
סנהדרין ק"ב: "א"ר יוחנן: מפני מה זכה עמרי למלכות- מפני שהוסיף כרך אחת על ארץ ישראל."
ילקוט שמעוני מלכים א' ט"ז: "תנא דבי אליהו: פעם אחת הייתי יושב בית המדרש, אמרתי להם, רבותי מה נשתנה עמרי מכל המלכים שלא הושיבו בניהם אחריהם, עד שבא עמרי והושיבו לו שלושה מלכים על כיסאו?
אמרו לי: לא שמענו. אמרתי להם: רבותי, על שהוסיף עיר גדולה בישראל. וכך חשב עמרי בדעתו- אמר: כשם שירושלים היא למלכי יהודה כך תהיה שומרון למלכי ישראל".
וראיתי בספר "אוצרות יוסף", להגאון המובהק ר' יוסף ענגיל ז"ל, המיוסד על הקבלה, שהביא בשם המקובלים: דלכאורה קשה, למה נתן לו הקב"ה שכר זה- דווקא מלכות-עבור מעשה הנ"ל ולא שכר אחר?
וכתבו המקובלים, דידוע דארץ ישראל הוי בספירת מלכות דלמעלה, ויען דהוא תיקן בחינת מלכות בהוספה דהוסיף עיר אחת בארץ ישראל, על כן זכה למלכות דווקא, עכ"ד הקדושים.
הרי דאף דעמרי היה ממלכי הרשעים, ומקרא מלא דיבר הכתוב: "ויקן את ההר שומרון... ויבן את ההר, ויקרא את שם העיר אשר בנה... שומרון. ויעשה עמרי הרע בעיני ה', וירע מכל אשר לפניו. וילך בכל דרך ירבעם בן נבט ובחטאתו אשר החטיא את ישראל"... ולא עוד, אלא נראה לי, דהאיש הפשוט הזה שבונה את הארץ בלי שום כוונה לשמים רק לטובתו- עושה בזה תיקון יותר גדול בעולמות עליונים ממה שעושה איזה צדיק, יהיה אפילו גדול שבצדיקים, עם תיקון חצות שלו בבכיות וקינות על השכינה והגלות, שבוודאי עושה בזה תיקון גדול, אבל עם כל התיקון שעושה לא הגיע לתיקון שגורם איש הפשוט במעשה ידיו במה שנבנה בפועל, אף בלי שום כוונה לשם שמים..."
לכן העיסוק המרכזי צריך להיות בארץ ישראל ולא במנהיגות ומתוך כך תבוא גם המלכות.
ולכן בהחלט העיסוק בארץ ישראל הוא מערך שלם ולעומת זאת מה שכתבת בתגובתך לעיל הוא תוצאה של העיסוק בארץ ישראל!