בית המשפט קובע כי אדם שאינו חשוד בעבירה אינו חייב להיענות לדרישת שוטר להציג תעודת זהות. לפי הפסיקה, ניתן לפרש דרישה כזו כהגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי. הפסיקה מהווה פרשנות חדשה לחוק מ-1982, שמחייב כל אזרח או תושב מגיל 16 לשאת תעודת זהות ולהציג אותה לשוטר כשהוא נדרש לכך. הפרשנות החדשה נשענת על "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

הפסיקה ניתנה על ידי שופטת בית משפט השלום בקריות טל תדמור-זמיר, במסגרת זיכויו של יצחק ניסים, בן 25 מנהריה, שהואשם בתקיפת שוטר והפרעה לשוטר. האישום נגד ניסים הוגש לאחר שסירב להציג תעודת זהות בפני שוטרים שערכו סיור בעיר. השופטת תדמור-זמיר קבעה כי לשוטרים לא היה כל חשד שניסים ביצע עבירה כלשהי, ועל כן לא חלה עליו החובה להזדהות.

לפני כשנתיים נתקעו ניסים וגיסו עם רכבם בנהריה. לטענתם של שוטרים שחלפו באזור, הם הבחינו במכונית עומדת בצומת, ובניסים וגיסו "מתעסקים ברכב". בדו"חות הפעולה לא פירטו השוטרים את אופן ההתעסקות או מדוע התעורר חשד כלשהו, וגם בבית המשפט התקשו לענות על השאלה. לדברי אחד השוטרים, "אני רוצה לדעת מי זה אותו אדם שמסתובב בגזרה מתוקף תפקידי". לאחר שביקשו השוטרים מהשניים להזדהות, הציג הגיס תעודת זהות, אולם ניסים, שסירב להזדהות, אמר לשוטרים: "אין לכם מה לעשות". לפי האישום, הוא גם דחף אחד מהם. לאחר מכן הציג את הרישיון שלו, אך השוטרים עצרו אותו בגין הכשלת שוטר במילוי תפקידו, סירוב לעיכוב ותקיפת שוטרים.

לדברי השופטת תדמור-זמיר, היות שלא היה חשד לעבירה במקרה של ניסים, העיכוב נעשה שלא כדין וקמה זכות התנגדות. השופטת קבעה כי על אף שבחוק נשיאת תעודת זהות יש סמכות לכאורה לדרוש את הצגתה ללא קיומו של חשד, הרי שהדבר אינו מתיישב עם רוח חוקי היסוד כמו הזכות לפרטיות וחופש התנועה, ועל כן הציעה פרשנות לפיה הסמכות אינה קיימת ללא חשד.

"מחומר הראיות עולה כי השוטרים לא הסבירו לנאשם מדוע הם מתבקשים להציג תעודת זהות, ולמעשה סיבה זו לוטה בערפל עד עצם היום הזה", כתבה השופטת בפסק הדין. "שוטר אשר פונה לאדם ומבקש ממנו להזדהות על ידי הצגת תעודת זהות מגביל את חירותו לנוע באופן חופשי, ולו לזמן קצר, ומשכך יש לראות במעשה עיכוב. התביעה לא הוכיחה קיומו של חשד לביצוע עבירה פלילית אשר בעטיו באה פניית השוטרים. השוטר הודה בפה מלא וללא בושה כי 'למעשה לא היה קיים כל חשד והוא ביקש לברר את זהותם', והיה עושה זאת גם אילו לא היו 'מתעסקים' ברכב, שכן זו הפעם הראשונה שראה אותם בגזרה שלו".

השופטת הוסיפה כי "אין להתייחס בקלות ראש לדרישה להציג תעודת זהות ובהיותה פוגעת ולו פגיעה קלה בזכות יסוד. מחומר הראיות עולה כי פנייתו של השוטר לנאשם באה אך ורק לשם הגשמת רצונו לדעת 'מי מסתובב בגזרה שלו'". בעניין הדחיפה של ניסים את השוטר קבעה השופטת כי מאחר ולא התקיימו תנאים לעיכובו של ניסים, "עומדת לו הזכות להשתמש בכוח סביר ומידתי". ניסים יוצג על ידי עו"ד יוסי טורס.

לפי חוק החזקת תעודת זהות והצגתה, שהוגדר בתקנות לשעת החירום ב-1971 ונחקק בשנת 1982, תושב שמלאו לו 16 שנים חייב לשאת עמו תמיד תעודת זהות ולהציגה בפני ראש רשות מקומית, שוטר או חייל במילוי תפקידם, כשידרשו זאת ממנו. ב-1981 נדרש בית משפט המחוזי לסוגיה זו, וקבע כי החוק מקנה לכל שוטר סמכות במילוי תפקידו לדרוש הצגה של תעודת זהות מכל אדם, גם ללא חשד לביצוע עבירה.

פרשנותה של השופטת תדמור-זמיר לחוק מבוססת על "חוק יסוד: כבוד אדם וחירותו", מ-1992. לדברי סגן הסנגורית הציבורית במחוז חיפה, עו"ד אלון נשר, "חוקי היסוד מחייבים הסתכלות שונה על החוק. הפרשנות של בית המשפט שמה סייג וגדר לסמכויות של המשטרה. לא יעלה על הדעת שלשוטר תהיה הסמכות לדרוש הצגת תעודת זהות בכל מצב ולאפשר פגיעה קשה בזכות האדם לפרטיות".

המאבק של הסנגוריה הציבורית להגבלת סמכויות המשטרה מתבטא גם בשלושה ערעורים לבית המשפט העליון בעניין חיפוש בלתי-חוקי על גופו של אדם. לדברי נשר, "חיפוש זו פעולה הרבה יותר פוגענית שיש לה השלכות שיכולות להביא להרשעה בעבירות. כיום עומדות בפני בית משפט העליון שלוש בקשות ערעור בעניין החיפוש הבלתי חוקי, גם כאשר השוטרים קיבלו את הסכמת הנחפש. כמו במקרה של דרישה להצגת תעודת זהות, המשטרה צריכה שיהיה לה חשד סביר לעבירה כדי לדרוש לערוך חיפוש על גופו של אדם".