|
וסתם באופן אישי, דווקא כאן "לא נשכח ,ולא נסלח!" לאחד שהיה בעמדת השפעה ויכל להשפיע הרבה יותר מכל אחד אחר, אחד שהוזהר כמה וכמה פעמים מפי אנשים חשובים ומשפיעים, והתעלם מהכול מגיע לו הרבה יותר... | |
|
|
|
|
אדיר זיק היה אחד האנשים המרכזיים בבחירתו של קצב נגד כל הסיכויים מול פרס. קשריו ופעילותו במפלגות הדתיות תרמו תרומה מכרעת לנצחון של קצב.
לאחר שנבחר בגד בנו קצב כמעט לכל אורך הדרך. אדיר זיק נשבע לתקוף אותו בכל הזדמנות. להלן כמה דברי שכתב ב"בשבע". סיפרנו לכם על כך שמשחררים מחבלים כדי לפנות מקומות מעצר למתנגדי הטרנספר. לאחרונה שחררו את העובדים הזרים חסרי הרישיון ומשפצים את מחנות המעצר ומתכני הכליאה שלהם. בשביל מי? תגידו אתם. סיפרנו לכם על המיליציות של השמאל.היו שאמרו: שוב אדיר זיק עם ההסתה שלו. ומה קרה בסוף השבוע שעבר? ראשי שלום עכשיו הודיעו שיש להם מתנדבים, ועל כל חייל שיסרב לבצע את הגירוש הם יביאו עשרה משלהם. בינתיים אני קורא ב´הארץ´ (27.12.04) ש"נשיא המדינה חנן אתמול 31 אסירים פלשתינים שישתחררו. הדבר נעשה על פי המלצה ממשלתית, אך נותרו עדיין ארבעה אסירים שהטיפול בתיקם נמשך לאחר שהנשיא ביקש עליהם פרטים נוספים". משה קצב, דרישת שלום לך מאסירי ערוץ 7 ומנדיה מטר. בהמשך לסיפורנו מלפני כמה שבועות. ביום ראשון הקרוב בשעה 13:00 יינתן בבית משפט השלום בירושלים גזר הדין במשפטן של שלוש הנשים מחברון, שהיו בגבעה 26 והואשמו ב"הזנחת ילדים". גליון 124, 30.12.04 משה קצב, שגר ברח' הנשיא בירושלים, עוסק במצווה יהודית חשובה: ליקוט עצמות. הוא מנהל משא ומתן עם נשיא סוריה לא כדי להפסיק את פעולות החמאס והחיזבאללה המופעלים מדמשק. הוא מבקש את עצמותיו של גיבור ישראל אלי כהן. אחרי שיהיו בידיו העצמות הוא יוכל למסור לסורים את רמת הגולן "תמורת שלום אמת", ולנסוע לנגב חומוס בדמשק. אל אוסף העצמות של קצב יצטרפו בקרוב גם עצמותיהם של ילדי ותושבי גוש קטיף שיעקרו מבתי הקברות שם בידי הרבנות הצבאית. או אז יהיה לנו נשיא עם הרבה עצמות קדושים. נדיה מטר, אם לחמישה, נדונה ל-260 שעות עבודות שירות על שזרקה עוגיות קינמון על רכב ערבי בעת הפגנה נגד הפיגועים על ציר ירושלים אפרת. כל שבוע היא עובדת יום שלם. נדיה פנתה אל נשיא המדינה בבקשת חנינה על הזמן שנשאר לה לעבוד. משה קצב ענה לה: "על פי החומר שלפניו אין הצדקה להיענות לבקשתך". ואף על פי כן, יהודים, "ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני, נאום ה' להצילך" (ירמיהו א'). גליון 122, 15.12.04 הדג מסריח מהראש, אומר הפיתגם העממי, וכך זה גם במציאות. בהיסטוריה של הנשיאים במדינה ישראל, (ואני הכרתי היטב את כולם) עוד לא היה כמשה קצב שהתעלם מהיותו נשיא של מדינה יהודית. מיום שנבחר מתכחש קצב לקהל שבחר בו. (C O N S T I T U E N C Y?). הוא כל הזמן עסוק בלשחק את הליברלי כלפי הערבים , אשר יחד עם השמאל הישראלי הצביעו נגדו ובחרו בשמעון פרס לנשיאות המדינה. הוא עסוק במו"מ עם חאפז אסד, הוא מוכן לנסוע לרמאללה להיפגש עם ערפאת ויורשיו. הוא שוקל חנינות לרוצחים ערבים אנשי חמאס ופתאח. הוא ממש נשיא האו"ם, לא נשיא ישראל. משה קצב, היושב בבית ברח' הנשיא ב"ירושלים השלמה והמאוחדת בירת ישראל לדור דורים" אינו מוכן לחון את יואל צור , את הרבנית שולמית מלמד,את יעקב כץ כצה'לה ואת איציק פס. יואל צור, סגן אלוף במילואים. אשתו איטה ובנו אפרים הי"ד נרצחו לנגד עיניו ע"י מחבלים ערבים כשנסעו ברכב שלהם ליד בית אל. לגבי קצב ,יואל צור הוא "פושע ערוץ 7". שולמית מלמד, מנהלת התוכניות של הערוץ, סבתא לשלושים וששה נכדים, כן ירבו, היא פושעת ערוץ 7. כמוהם גם יעקב כץ, כצה'לה, קצין מילואים בסיירת שקד,גיבור ישראל, שנפגע מטיל RPG בגופו במלחמת יום כיפור, ניצל בנס והוא נכה צה"ל 80%. איציק פס. בתו התינוקת נרצחה ע"י צלף ערבי בחברון,והוא נפצע. יושב בכלא על החזקת אמצעי לחימה ואפילו לא נותנים לו חופשה המגיעה לכל אסיר, ולא מורידים לו שליש. את מי כן מוכן משה קצב לחנון? את מרואן ברגותי, מגדולי אוהבי ישראל, היושב במאסר עולם על חמישה מקרי רצח. (ויש עוד הרבה מקרי רצח וחבלה שלא התבררו במשפטו). למה?? כי זה ימצא חן בעיני התישקורת הישראלית השמאלנית. כי הוא, קצב, ייראה "ליברלי ומתקדם". כי זה "פוליטיקלי קורקט". בין המתיוונים של היום לבין המכבים של היום - קצב יודע איפה הפרוסה מרוחה. שיהיה לו בתאבון. גליון 120 2.12.04 כך אמר ברדיו דובר גוש קטיף, ערן שטרנברג, למשה קצב. "לשמאל היה יום בחירתך לנשיא "כמו יום רצח רבין". לימין - אתה אויר". יצחק פס כותב למשה קצב:" אל תעזו לשאת על שפתיכם את שמה היקר של בתי שנרצחה, שלהבת. ממך אין לנו כל צפיות, איננו מצפים ש"תשקול מחדש את החלטתך" שכן אין לך באמת כל שיקול דעת. אתה בסך הכול חותמת גומי ביד השב"כ, הפוליטיקאים והתקשורת השמאלנית." גליון 118, 18.11.04 למה רק האמריקאים? גם אני רוצה לבחור נשיא. כי אין לי. במשכן נשיאי ישראל ברחוב הנשיא בירושלים יושב איש שאומר: אני מבין לליבם של הפלשתינאים שכואבים את מחלתו של ערפאת. שבוע לפני כן קבע האיש מרחוב הנשיא כי מי שאומר שעקירת יהודים זה פשע נגד האנושות צריך לשבת בכלא. אמרו לי שהאיש הזה הוא הנשיא שלי. לא מסכים. אני רוצה נשיא פטריוט. דמוקרט או רפובליקאי, שיקראו לו בוש או קרי, אבל שיאהב את העם שלו. שיגלה אכפתיות לפחות לאלו שעשו את הנס והכניסו אותו ולא את פרס לבית ברחוב הנשיא. כל מה שמעסיק את האיש ברחוב הנשיא זו השאלה : מה אני אומר היום כדי לצאת טוב בעיתונות ובטלוויזיה? זה לא נשיא של המדינה היהודית. זה הנשיא של התישקורת הישראלית. נורא הייתי רוצה גם אני לבחור לעצמי השבוע נשיא. שלי. שיחוש ללבי ולשאיפותי. גליון 116 4.11.04 אבל אם אכן חושש מר קצב מהקרע בעם, והוא צודק בחששו, כי אז אני מצפה שהוא יילחם על עמדתו ולא יהיה פיון על לוח השחמט של ראש ממשלה דורסני. גליון 113, 15.10.04 מ בשנת 2000, במרוץ לנשיאות המדינה, היה ה'רוב' בעד שמעון פרס. במשאלי דעת הקהל היו לו למעלה מתשעים אחוזים. הרדיו והטלוויזיות לערוציהן ניבאו לפרס ניצחון ענק. בעיתונות הכתובה כבר הכינו את הכותרות ומאמרי השבח לנשיא שמעון פרס, "לוחם השלום, נביא המזרח התיכון החדש". רק שני עיתונאים כתבו מאמרים שבהם קראו לבחור במשה קצב כנשיא מדינת ישראל: אורי אורבך (בידיעות אחרונות) ואדיר זיק (בהצופה). זה היה בניגוד גמור ל'רוב'. אורי אורבך ואני לא התחשבנו ב"מאות האלפים", ב"מיליונים" שתמכו בפרס, וקראנו לבחור באנדרדוג. מישהו למעלה כיוון את ההצבעה של "מיעוט קטן" (סך הכל 120), ובהצבעה חשאית בכנסת יצא השפן מן הכובע: משה קצב הוא נשיא מדינת ישראל (ושמעון פרס נשאר נשיא הסקרים. "אני לוזר?"). יחד עם השמחה על בחירתו של קצב, אמרתי לאשתי: ורדית, למרות שהייתי מטורף ותמכתי במשה קצב, אני מבטיח לך שהוא לעולם לא יזמין אותי לאירוע בבית הנשיא. למה? כי אני הרי מוגדר על ידי התשקורת הישראלית כ"מסית של המדינה מערוץ 7". וקצב, בהכירי אותו היטב, הרי ירקוד 'מה יפית' בפניהם. ואכן, כך היה בארבע שנות נשיאותו של משה קצב. הוא רוקד בפני התשקורת הישראלית השמאלנית מאז ועד היום. גליון 93, 20.5.04 | |
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל