מלאו 64 שנים להחלטת האומות המאוחדות על הקמת מדינת ישראל ('כ"ט בנובמבר').
נא לקרוא את ההבהרה בסוף.
א. סיפורו של הגאון הרב שאר ישוב הכהן שליט"א, רב ואב"ד חיפה,
על אותם ימים, ובו הנהגת רבותינו זצ"ל אחר החלטת החלוקה:
www.yeshiva.org.il/midrash/doc/doc56/dmaot.doc
ב. ממכתבו של מרן הגרי"מ חרל"פ זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב,
כעשור קודם החלטת האו"ם,
בעת שעלתה הצעת החלוקה של 'ועדת פיל':
"...הנה הדבר ברור ופשוט דחלילה לישראל לוותר,
דכל ויתור על מה שהוא קדוש בקדושת ארץ ישראל,
חלק גדול או חלק קטן היא מבחינת 'לא הודה בארצו'...
וכל אשר בשם ישראל יכונה,
אסור עליו לכחד יהדותו ואת שייכותו לארץ ישראל כולה...
ואין ספק כי אם יגיעו הדברים ויצטרכו חלילה לחתום על כתב חוזה בין לאומים,
שמשמעו יהיה ויתור איזה שהוא מכל זכותנו על ארץ ישראל,
נוח יותר להחותמים לקצץ בהונות ידיהם ולא יקצצו בנטיעות גן רוה...
כשם שהאומר כל התורה מן השמים חוץ מאות אחת הרי הוא ככופר בעיקר,
כן האומר כל ארץ ישראל לישראל חוץ משעל אחד הרי הוא מנוטל מקדושת הארץ,
ואת נפש ישראל הוא קובע.
ואף גם אם יצילו איזה נפשות מישראל מכובד לחצם בגלות
בזה שיתאחזו בחלק שיקראו לו מדינה יהודית,
אין בזה משום היתר לבתר לבתרים ליבם ועינם של ישראל...
ארץ ישראל לישראל היא ארץ החיים,
אשר כל שפע של חיים יונקים המה ישראל מארץ הקודש
והוא לישראל מהאיברים שהנשמה תלויה בהם,
אשר כל חסרון כל שהוא מעקב בעד החיים...
נדגול בשם ד' ונתאמץ לזקוף למעלה את קומתנו שנכפפה בגלות
ולא נותר על כל מה שירשנו מאת ד' אלוקינו..."
[המכתב המלא נדפס
ב'תחומין' כרך ט' עמ' 278;
בקונטרס 'ואת ארצי חלקו' עמ' 46;
ובספר 'גאולת אור הצב"י' עמ' 345.
(ונדפסו שם גם מכתביהם
של הרב משה עמיאל זצ"ל-רבה של ת"א-יפו
ושל הרב יהושע קניאל זצ"ל-רבה של חיפה)]
הבהרה: אף שהדברים דלעיל דומים לנעשה בימים אלו,
איני בא להביע דעה בענין, כיוון שאלו דברים המסורים לגדולי ישראל,
הראויים לדון ולהורות בכל התורה כולה ובפרט בענייני כלל ישראל,
ויש בהם דקויות רבות לפי השעה הדור והמעשה
(שאינה דומה מסירת שטח לשלטון גויים
לעקירת מאחז כשהמקום נותר תחת שלטון ישראל, ועוד ואכמ"ל).
