אני אוהב להגדיר את עצמי ימיני. ברמ״ח איברי. אני חושב שיש בעיות מאוד מהותיות בדבר האדמות שאני צריכים לשמור עליהם וגם בעניין הסוגייה הערבית יש לי המון דעות.
אבל, ויש כאן אבל גדול. לפגוע בחיילי צהל זאת בושה שאין כמוה. ואני כרגע מתבייש להחשיב את עצמי כימיני. כי האנשים שפרצו לחטמר אפרים מגדירים את עצמם גם ימינים. האנשים שפצעו את המח״ט והסמח״ט מגדירים את עצמם גם ימנים.
ואני לא רוצה שום דבר שקשור לאולוסיה שמוכנה לעשות דברים כאלה.
ויותר מכך. כחייל בעוד 3 חודשים... לא כל כך מתחשק לי להשבע להגן עליכם. כי אתם לא יודעים מה ההשקפות של אותם חיילים שאתם תוקפים.
כי כשאני שומע על ערבי שתקף חייל צהל אני אומר שצריך להעניש אותו קשות. ולדעתי צריך גם את אותם פוצעי חיילים להעניש קשות.
אתם דוחים אותי ומביישים את אותם ימינים שלא יוצאים ופוצעים חיילים. בושה.
ואני די בטוח שהקב״ה לא רוצה שהעם סגולה שהוא בטובו טיפח... יצא ויפגע בצבאו.
קצת חומר למחשבה.










החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל