יצירה - ערך בפני עצמה?ההיא מהחוף
עבר עריכה על ידי Admin בתאריך כ"ה ניסן תשס"ח 08:23
בעקבות השירשור הזה   
יהודה העלה שאלה, טובה ונכונה הפונה אל כל אחד מאיתנו ולא חשוב באיזה סוג יצירה הוא עוסק.  יש לכם תשובה שאלה הזאת? אני מניחה שכן, ולו בגלל שאתם פשוט עוסקים בזה.
ועכשיו - קדימה לתשובות.
אנחנו ממתינים בכליון עיניים לתשובותכם. התאירו את עיננו?

האם היצירה בכלל, והכתיבה בפרט [ולו משום שזהו הנושא הקרוב ללבי] יש לה ערך בפני עצמה? היצירה - היא מטרה או כלי? מדוע עליי "לכתוב, כמה שרק אפשר"? למה? האם אין הכתיבה - ושוב, זה מופנה גם ליצירה בכלל - אך ורק כלי להבעת מחשבות, להבעת רעיונות, לפריקה עצמית - אבל מטרה? מדוע?

נראה יותר כמו כלימשה
כלי להביע מסר, להביע רגשות, להעביר נושא...
גם לדעתי כמו כלי..גייטל רייזל
המטרה היא באמת פריקה.[המטרה הראשונית..מדברת בשם עצמי..]
והמטרה הנשגבת היא באמת לגעת דרך היצירה באנשים, לתת להם תחושות שלי, להעביר להם מסר, וכך בעצם להשפיע עליהם אפילו בתת מודע..
לענ"ד זה משתנה.ארגמן
גם בין אדם לאדם וגם בין סוגי היצירה [בתור אחת שעוסקת בכמה תחומים אני רואה את ההבדל].

אגב, תהילה- אני רואה סתירה בתשובה שלך. החלק הראשון מדבר על פריקה והשני על מטרה.
מה הקשר סתירה?גייטל רייזל
יש סוגים שונים של אנשים. יש כאלה בשבילם יצירה המטרה היא פריקה. נטו.
ויש כאלה, שלמרות הכל, המטרה שלהם היא מה שכתבתי למעלה..
אני לא רואה בכך שום סתירה.
זה סוגים שונים של אנשים.."
"חדורי יצירה אמיתיים" ו-"האנשים הרגישים". ברור שאפשר לשלב בין שניהם וכו' אבל שוב, לא סותר את זה שיש כאלה שעדיין נשאר להם הטעם שהמטרה היא פריקת עצמי, וזהו. לא צריכים מעבר.
ואני מדברת בתור שניהם..בתור אחת שמדי פעם המטרה שלי מושגת בכך שאני נוגעת באנשים דרך שיר/קטע..ולפעמים המטרה שלי הושגה רק בכך,שאני משחררת את הכאב, ולא צריכה עוד.
בקיצור,
ארגמו יקרה, גרמת לי לחפור..וגם להבין כמה ההערה שלך לגבי הסתירה שלי, לא נכונה בכלל!!!

תהיל.
הנחתי שאת מדברת על עצמך.ארגמן
ואת צודקת. לא חשבתי מספיק. אבל צריך להסתכל על השאלה לא בתור מקרים בודדים- כי כאלו יש לכל אחד מכל הסוגים אלא כעיקרון כללי ומגמה.
זה לא מקרים בודדים.גייטל רייזל
ולכל בנאדם לדעתי יש את אחד מהדברים האלה.
לכן,
טוב שכתבתי את שתיהם..
[חחח הערכה עצמית..]
*שניהם.ארגמן
התכוונתי שברור שלכל אחד יש משניהם אבל לכל אחד בטח יש גם צד דומיננטי משניהם והיה נראה לי שעל זה הדיון.
הייתי אומר - גם וגם...חיים ביטון
כי- לפעמים בא ככלי ולפעמים הוא גם - למטרה....(לצייר טוב יותר וכו'[הייתי אומר שזה כמו תרגילי חשבון - ככול שמתרגלים יותר מגיעים למיומנות יותר ותשובות נכונות יותר {אם כי- רק שילובו של הכלי עם הידע שהסגתי בדרך למטרה - יוצר ת'יצירה המושלמת - שהיא מטרתי...}]- מבלבל אבל נכון מאוד.... )
נצח,גייטל רייזל
דייק נא:
הציטוט שלך הוא משיר השירים..|דוס|
חלקו משה"ש, חלקו ממקורות אחרים.צחקן
תודה..|יא חפרן יצחק|גייטל רייזל
יותר דיוקצחקן
בע"ה
 
הדגשתי את מה שמשה"ש.
הינך יפה רעייתי ושפתותייך חוט שני
שינייך לבנות כמו אור הלבנה
מי זאת עולה מן המדבר מארץ רחוקה
נישאת על כנף ציפור גדולה הגיעה לביתי
 
סה"כ שני משפטים. מעני'ין שעלי הוא לא הצליח לעבוד....
תלוי.בת שמש
בדר"כ כלל העברת רגשות, או יותר נכון פינוי- מהמחסן לנייר.
לפעמים אני פשוט רוצה לספר לאנשים על משהו, לאו דווקא שקשור אליי- לדוג', שיר שעוד לא העילתי על "הנסיך המאושר".
אני רק מפנה את תשומת ליבכם למשהו, לא מעבירה כלום.
בתקווה שהובנתי.
(יהודה- חתיכת חפרן מעצבן!)
ועוד-בת שמש
אני אישית לא מנסה להעביר כלום לאף אחד.
רוצה לקרוא, תקרא.
לא רוצה, אל תקרא.
אני לא אשנה משהו כדי שאחרים יבינו... זה רק בשבילי.
כתיבה "יומנית" משהו..גייטל רייזל
אז למה את מפרסמת?יהודה ו.
אתה טלפתי בעצמך.יעקב רובין
יש כאלה שנהנים משיר, גם אם הם לא מבינים אותו.בת שמש
גם אם הוא לא אומר להם כלום.
מעטים מאוד..יחידי סגולה..גייטל רייזל
אפ'חד לא טמבל להנות משיר-שגם הוא לא מבין אותו, וגם הוא לא אומר לו כלום...
מה, הוא סתם נהנה מהאותיות והמילים?!
. למחשבה.
נהנים מהטיפוגרפי'ה, מהניקוד.צחקן
ב"ה

אולי גם תענוג סדיסטי.

ולא חושב שיש צרוף בעברית שלא אומר כלום.
מסתבר שאני כזאת... בלי להחמיא לעצמי...בת שמש
כן, זה די סדיסטי כמו שאמר יצחק- או אולי מזוכיסטי?!
אני אוהבת לקרוא שירים גם כשאני לא מבינה אותם, כי אני מסתכל על ביטויים מהם, ולא כעל חלק משלם- אלא בפני עצמם.
האמת שאיפשהו דנו על זה במפגשצחקן
ב"ה
 
אם אינני טועה.
 
אני כותב גם בשביל לפרוק וגם בשביל להעביר, תלוי מתי (הרבה פעמים לשניהם). אני עושה זאת גם בשפת קוד. אני חושב שהכתיבה היא גם כלי וגם מטרה- זה לא מתנגד בהכרח.
 
(לדוגמא - בית המקדש - הוא גם כלי לקורבנות, וגם מצווה לכשעצמו).
 
אני חושב שכתיבה היא יכולה להיות כלי, ובאותה עת (ועט) להיות גם מטרה לכשעצמה.
 
אני חושב שיכול להגזר מזה דיון על מקום הכתיבה בעבודת הבורא. אם הכתיבה היא רק אחד מהם...
מצטרף לצחקןיאיר ויזנר
אבל בכל זאת לדעתי כתיבה, כמה שהיא גם מטרה וגם כלי, היא יותר כלי מאשר מטרה (חפרתי).
כלי לצורך מה?יעקב רובין
אנשים, יש לכם במה תפתחו את הפה. לנו יש את הסבלנות--
אני כותבת לצורך פורקןruthi
כדי לסדר את הבלגן
בדרך כלל- שכואב
ועושה רעש בלב...
מפרסמת- בשביל ההרגשה הטובה
כדי לקבל- או לא- ביקורת בונה
וסתם ככה...
גם בשביל להרגע,יאיר ויזנר
לקחת האת הזמן הפנוי שיש ביום, לרכז אותו ולעשות איתו משהו,
וגם בשביל העשרה דו צדדית- גם העשרה של הקורא, וגם העשרה של הכותב (מבחינת נסיון).
זו לא פתיחת פה.יעקב רובין
אבל ראוי להרחיב.
מה מטרת היצירה בעבודת ה' שלנו?ההיא מהחוף
יש לנו כלי, יש לנו משהו שהקב"ה נתן לנו אפשרות להשתמש בו. כתיבה, צילום, לא חשוב מה.
איפה אני, הקטן, הפרטי מול ריבונו של עולם?
עד איפה אני מתאמץ כן או לא לשפר את היצירה שלי בשבילו? או בכלל אתם יכולים לבוא ולומר אני בכלל לא משפר, או אני עושה את זה מתי שבא לי או - בכלל אין לי קשר לזה ואין שייכות לרבש"ע...

מה אתם אומרים? יש קשר בכלל בין עבודת ה' ליצירה? ואם כן מה הקשר לדעתכם?
זה לא כדאי לעשות בדיון נפרד?צחקן
למה בנפרד?ההיא מהחוף
דיון התחיל, הערת הערה שהעלתה לי שאלה נוספת -
זו ההזדמנות שלך לענות..

דיון יכול להתפתח לכל מיני כיוונים. לא כל משפט יפתח דיון. אין לנו פשוט מקום לזה..

אבל יש לך תשובה בשבילי??
יש קשר חזקצחקן
בע"ה.
 
אני חושב שניתן לראות ביצירות האם האדם הוא מאמין או לא, את השקפת העולם וכו'. ניתן לראות באיזה מצב רוחני הוא ברגע כתיבת היצירה.
 
דבר שני, היצירה - כלי או מטרה? שהם המישורים שדיברנו עליהם בשרשור, יש להם השלכה ליצירה בעבודת ד'
  • יצירה ככלי להוצאת רגשות - אני אוכל ללמוד יותר בשקט כאשר את הרגשות פרקתי לשיר או לסיפור.
  • יצירה כמטרה: להעביר דברים - אני מעביר את האמונה שלי, מה שלמדתי וספגתי בישיבה לשיר/סיפור, וככה אני מעביר את האמונה הזו לעוד אנשים.
זה המקום של היצירה בעבודת ד', לענ"ד. אצלי זה מאוד מרכזי: אני מעביר  את האמונה שלי, וגם פריקת רגשות, שמאפשרת לימוד יותר שקט.
ואם אנחנו כבר בדיון הזה,ההיא מהחוף
אז זה מה שכתבתי פעם על הדיון הזה בדיון שהיה לנו באיזה יצירה. בדיוק על זה.

אני כותבת כדי להוציא ולהביע את אשר על ליבי..
אני חושבת שאני לא היחידה. כי עצם זה שאדם מביע ומעלה על הכתב את מה שמתחולל לו בפנים - זה התקדמות. אין בעיה בכתיבה כזאת כל עוד היא לא פוגעת באחרים ולא מורידה אותם מבחינה מוסרית, רוחנית או לא יודעת מה.
אני מסכימה איתך ששיר טוב הוא זה שנשאר אותו דבר ממרחק של שנים. אבל מה לעשות - אנשים כותבים את מה שיש להם ולאו דווקא כדי שיהיו מקצוענים.
אני חושבת שזה תחילת הדרך של ההוצאה לפועל של הכוחות הגנוזים בכל אדם.
כדי להגיע בסולם לשלב העשירי מתחילים קודם כל מהשלב הראשון..

קול אחד קטן ואישי הוא חלק מקבוצה שלימה. הוא חלק מאחדות עמ"י. כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן" כשכל אחד יוציא ויבטא את מה שמתחולל שנשמתו פנימה, ישרטט את יצירתו האישית, היחידה, בין אם זה השתוקקות לאלוקים ובין אם זה עצב על חבר שנרצח זה חלק מנשמתו, מאורו הפרטי. כשכל אחד ידע ויבטא את אותו אור קטן פנימי שלו, אותו אור נשמתי, כשהוא ישתכלל, כשהוא יזרום יותר בביטוייו ובשרטוטי נפשו הוא יעלה ויתאחד, יהיה מסוגל להתאחד עם כל האורות האחרים. אורות עמ"י בכללותם.
גם הדברים הפשוטים לכאורה, העצובים או הלא מושלמים שלנו מעלים ומאחדים אותנו כעם וכפרט למעלות גבוהות יותר מאלו שהיינו בהן. משפיעות על כל סביסותנו ולאו דווקא מראות את הבעייתיות והקליפות שבהן. ואפילו אם הן מראות את הקליפות - יש בהן כח לעורר תשוקה לשלימות, לאחר, לנעלה יותר.
זו דעתי. שנזכה! בע"ה.
מבחינתי ממקום מסוים,יעקב רובין
היא עבודת ה' שלי,
ואיך הדסה אמרה על שיריה, אמרתי שם הכל.
היא אוליההיא מהחוף
אמרה הכל -אתה עוד לא אמרת לנו כלום.
בבקשה תרחיב. זה אולי ברור לך -אבל לנו ממש לא.
מעט מעטיעקב רובין
עבר עריכה על ידי יעקב רובין בתאריך כ"ו ניסן תשס"ח 11:35

בס"ד

מה שאני הולך לעשות זה לקחת שירים שלי ופשוט לפרק אותם אנליטית ולתת לכם לכתוב מה שבא לכם אחרי זה, הכל היה שם ולא במודעות של להעמיס. [נכתב
בעקבות הערות שנתנו לי.]


                                                           שירה במיטבה!
אל תחשוב בשכלך הגס
---> לא מדובר כאן באנשים רפי שכל, אלא כאלה שביומיום לא חושבים באמת לעומק.


כי אינך מועד לשינוי מעתה ועד
---> האם אנו באמת מוכנים להשתנות בלי להתחשב במה שהאני של המחר ייתן?,
לא מפחיד אותנו לצאת מהתבנית של עצמינו כיום?

השירים שלי הם תוצאות של חיפוש שלי בחיים, לרוב אף שמזמן זה לא מבוטא במילים של 'תורות' הכל סובב סביב הציר של הקשבה לעצמי פנימה וחוצה בניסיון לבנות את עצמי גם כיהודי על כל המשמעות של המילה.

כרגע רוב השירים שלי אמנם עוסקים במודעות עצמית והידיעה של תשובה במובן קצת יותר עמוק אבל אם אצליח להגיע למקומות אחרים מתקדמים יותר עוד תדעו על זה, השירה תעיד.

--

ואנחנו חושבים גם על אחריםboss007
כשאני מוציאה לפועל יצירה,
זה בדרך כלל לא משהו שיושב לי על הלב,
ויש לי צורך לפרוק אותו.
זה לעולם לא הייתי עושה ביצירה,
אלה דברים יותר מדי אישיים.
אני כן אצור בשביל אחרים.
עצם הידיעה שאחרים שמחים במה שאני עושה,
גורמת לי לתחושה טובה.
מכאן שליצירה שלעצמה יש ערך.
כיצירה
כדבר יפה
שכיף להתסכל עליו.
בצלאל, אולי האומן הישראלי הראשון(אם ידוע לכם על מישהו אחר-קדימה)
גם לא יצר יצירות של מסר.
ולמעשה כל עבודת מלאכת המחשבת,
לעניות דעתי לא כיוונה למסר, אלא לנוי, ליופי. לרצות להתחבר לשכינה.
אני חושבת שיש משהו מהצד הזה בכל יצירה שלנו.
זה משהו שונה אצלך..גייטל רייזל
כי היצירות שלך באמת מצחיקות וכו'...
ובאמת [גם רואים] שזה לא ממש פריקה אצלך היצירה אבל בכל מקרה אני חושבת שיש הבדל בין צילום ציור ותמונות-צילום לבין כתיבת שירים וקטעים את מבינה? אני חושבת שאת מדברת פשוט מנקודת מבט שונה שונה,
אבל באמת שכל הכבוד לך שלא תחשבי חס וחלילה שאני מזלזל בך או משהו...

ואגב, שימו לב איך בדיונים האלה כ"כ קשה לעשות חשיבה אובקטיבית מאה אחוזזזזז...[איך מתאים שעכשיו חמש תגובות "איך את טועה תהילה..." אז בבקשה לא..זה לא העניין של הדיון. סתם הערתי..אם אני כבר פה ומגיבה..

אחלה דיון!!!!!


ממני...
המוציאה כבר את האוצר...[מהחפירות דהההההה]
זו גם גישה ליצירה.יעקב רובין
אני חושב שגם זה נגעתי, במידה מסויימת.
אני לא מצליח לחשוב על יצירה מסוימת אבל על הרעיונות שמאחורי יצירת היצירה. כמו השיר יום הולדת שכתבתי לאחרונה ומשלוחי המנות שחלקם מופיעים כאן.

|פרח| על הגישה השונה.
אם אפשר להרחיב עוד קצת את הדיון...שמעון_
ברשותכם, אוסיף שאלה שקשורה לשתי השאלות שהועלו פה בדיון, ובעיקר לאחרונה.

מה ערכה של יצירה שאין לה אף קשר לקודש?
בין אם היא יצאה מהמכונה "דתי" ובין שלא, האם אנו כחפצים לקרבת ה', יש בה ערך בשבילנו?
כמו"כ האם שייך לפרסם יצירה "סתמית" שאנו כתבנו?

אשמח להתייחסותכם, וכמובן שבהמשך בלנ"ד אתייחס אף אני...
יצירה שאינה קודש, אפשר הרחבה?יעקב רובין
יעקב, אשריךשמעון_
אני לא יודע אם כיוונת, אבל אני חושב שבעצם שאלתך, מתחילה (או אפילו מסתיימת) התשובה.

וכאן אשאיר את הבמה לאחרים, בכדי לאפשר דיון.
עוד נקודה על "למה כותבים" - -ההיא מהחוף
סיפורים ושירים במקום עונשים
טיפול ייחודי המתמקד בחיזוק העולם הרגשי של הילד נמצא יעיל להתמודדות עם ילדים אלימים. "טיפול דרך סיפורים ושירים יעיל יותר".

משה ידיד

טיפול ייחודי שפותח באוניברסיטת חיפה ומתמקד בהעצמת העולם הרגשי של הילד האלים דרך סיפורים, שירים וסרטים נמצא יעיל בהפיכת הילד לפחות אלים ויותר אמפתי לסביבתו. "על פי חוזר מנכ"ל של משרד החינוך צריך להעניש ילד אלים. אנחנו חושבים שצריך לעזור לו", אמרה פרופ' ציפי שכטמן, ראש החוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה שמובילה את הטיפול וחקרה את יעילותו. ממצאי המחקר המלא יוצגו בשבוע הבא בכנס הראשון של הפורום הישראלי לרגשות שיערך באוניברסיטת חיפה.

לדברי פרופ' שכטמן, קיימות במערכת החינוך בישראל רק מעט תוכניות התערבות למאבק באלימות בקרב ילדים ובני נוער. מרביתן מתמקדות בעבודה מונעת עם כלל הכיתה. על פי תוכנית ההתערבות הייחודית שפיתחה פרופ' שכטמן, מאותרים הילדים האלימים והסיוע ניתן להם באופן פרטני או בקבוצה קטנה, דרך העצמה רגשית. "נקודת המוצא שלנו, שמסתמכת על הידע הנרחב בתחום זה, היא שילד אלים הוא ילד עם בעיה רגשיות. מדובר בילדים שלא מחוברים לרגשות של עצמם ולא לרגשות של הסביבה. אמפתיה כלפי האחר מתפתחת בגיל מאוד צעיר וילדים אלה לא עברו כראוי את ההתפתחות הזו. אנחנו מנסים לתקן תהליך סוציאליזציה זה", הסבירה החוקרת.

בתוכנית ההתערבות שנחקרה ניסתה פרופ' שכטמן להעצים את היכולת הרגשית של הילדים האלימים, את האמפתיה שלהם כלפי חבריהם וכן לשנות את התייחסותם החיובית לכוח ולהגביר את שליטתם העצמית. כדי לבדוק את יעילותה של השיטה, חולקו 61 ילדים אלימים בגילאים 8-16 מבתי ספר בצפון הארץ לשלוש קבוצות. קבוצה אחת עברה טיפול המתמקד בהעצמת הרגשות במתודות רגילות, קבוצה שנייה עברה טיפול רגשי דרך סיפורים, שירים וסרטים הקשורים לאלימות וקבוצה שלישית לא עברה כלל טיפול, כחלק מקבוצת ביקורת.

הממצאים הראו כי הילדים בשתי הקבוצות שעברו טיפול רגשי הפחיתו את רמת האלימות שלהם וחיזקו את האמפתיה שלהם, אולם הקבוצה שעברה טיפול דרך סיפורים ושירים שיפרה את האמפתיה של הילדים בצורה טובה יותר.

על פי שאלון שהועבר למורים, ירדה רמת האלימות של הילדים שעברו טיפול רגשי רגיל ממוצע של 2.04 ל-1.7 (במדד של 1-3) ורמת האלימות של הילדים שעברו טיפול דרך סיפורים ירד מ-2.23 ל-1.7. בשאלון דומה שהועבר לילדים עצמם דיווחו הילדים שעברו טיפול רגשי רגיל כי רמת האלימות שלהם ירדה מ-1.77 ל-1.52 והילדים שעברו טיפול דרך סיפורים ירדו מרמת אלימות של 1.93 ל-1.55. במדד למדידת האמפתיה (מדד של 1-7) עלתה רמת האמפתיה של הילדים שעברו טיפול רגשי רגיל מ-4.26 ל-4.57 בעוד שאלה שעברו את הטיפול דרך הסיפורים עלתה רמת האמפתיה מ-4.17 ל-4.92. בקרב קבוצת הביקורת לא היו כמעט שינויים או אפילו שינויים לרעה.

גם המטפלים עצמם, תלמידי תואר שני, היו מרוצים יותר מהשיטה הסיפורית והסיבה היא שהשיר או הסיפור העניק למטפלים מסגרת שאפשרה שיחה עם הילדים. "ילדים אלימים מפחידים אותנו, אך למעשה הם חלשים וזקוקים לעזרה. אנחנו מציעים להם עזרה באמצעות התמודדות עם רגשות ובעזרת ביבליותרפיה", סיכמה פרופ' שכטמן.

News/News.aspx/174656
הכתיבה איננה לשם משהו.אנונימי (פותח)
גם הביטוי "פריקה" וגם הביטוי "מטרה" חוטאים לאמת. יצירה עמוקה ואמיתית לא נכתבת בשביל משהו, גם לא כדי לפרוק. היא יכולה לצוץ בעקבות משהו, אבל השאלה לשם מה כתבת מעוררת גיחוך. למה כתבתי? השאלה האמיתית היא: האם יכלתי לא לכתוב. "לא מפני שיש בי כוח לדבר, אלא מפני שאין בי כוח לידום"

האם זה סותר את עבודת ה'? אינני חושב. "עשה דברים לשם פועלם, ודבר בהם לשמם"

או לסיכום, יצירה היא לא "בשביל"-
"השיר איננו אף פעם מה שהוא
מהשהוא הוא משהו שהמציאו מהשמם
לשכוח שהם אינו והוא ישנם"
הסיבה לא חייבת להיות מודעת אבל היא שם.יעקב רובין
ספינקס יקר,אנונימי (פותח)
כמעט להפך.
סיבה ש"איננה מודעת" היא בעצם קבלה שלי שיש דברים גדולים ממה שאני חושב ויודע, והקשבה אליה.
הקב"ה חי, וממילא עולמו גם כן חי. והחיים הם לא תמיד לשם משהו. נסיונות לתרץ אותם יכולים לגרום להרגשת מחנק. מה אכפת לך שאיצור בלי סיבה?
נראה לך שאתה יוצר בלי סיבה.ההיא מהחוף
אבל העולם מלא סיבות. גם היווצרותך כיצירה עצמאית היא עם סיבה. אין משהו בעולם שנעשה ככה סתם. גם אם נראה לך.
ואם אתה יוצר, ואתה מרגיש ככה סתם שבא לך לשרטט משהו - זה רק כי בנשמתך פנימה משהו גרם לה לצעוק את השרטוט הזה. זה לא שורטט ככה סתם.

יש הרבה סיבות. אתה רק מעדיף לא להקשיב להן.
יום אחד אני אבין את הניק הזה?יעקב רובין
זו סיבה.
היכולת הקשבה והצורך להוציא.
בוא נעשה כאן סדר.אנונימי (פותח)
השאלה כאן לא היתה: האם היצירה היא דבר חסר משמעות, אלא האם היצירה עומדת ככלי למשהו אחר, או עומדת לעצמה.
ניסיתי לומר שכל הכפפת היצירה לאיזו סיבה הוא צעד של כבילה.
ונפרט:
בעולם של סיבה ותוצאה אפשר להבחין בסיבה של "משום", וסיבה של "כדי". הכדור עף באוויר משום שזרקתי אותו. זרקתי את הכדור כדי לקלוע לסל.
כמו שאפשר לשים לב, רוב הסיבות הם משום: התפוח נפל כי יש כוח משיכה, אני עייף כי לא ישנתי מספיק.
סיבות של כדי מערבות באמצע את רצון האדם: אני אוכל כדי להיות שבע. אין שום כוח חיצוני שמכריח את הקשר בין שני הסיבות. הוכחה: אדם צם גם רעב, ועדיין לא יאכל. כלומר: הרעב מביא לרצון לאכול, אך ההחלטה האם לאכול היא בחירית.
אבל, גם בדוגמה הנ"ל, האם כשהחלטתי לאכול, פעולת האכילה היא דבר אמיתי שנובע מתוכי? רוב האנשים יגידו לא- החלטתי להענות לתביעה גופנית ששמה רעב.
הרצון ליצור הוא ודאי לא בעל סיבה של "משום", במובנה הנמוך- משום שרגשותי עוברים את הסף, אני יוצר, כמו שאחרים כועסים כשרגשותיהם עולים על גדותיהם. אפשר לתאר ככה יצירה, אבל זה נמוך.
אבל גם לומר שהיצירה היא "כדי" זה דבר נמוך. פעלה של כדי היא ממוקדת מטרה. ולעומת זאת, יצירת האדם היא צל של יצירת ה'. כאן מדובר על חופש, חופש גם מ"כדי" אני לא יוצר כדי שכולם יחזרו בתשובה, וגם לא כדי שיהיו יוצרים ללא תולעים. אני יוצר בחופש.
האם זה מסיבות "נשמתיות"? אני לא בטוח לשם מה הבריחה הזו. הנשמה היא לא משהו אחר ממני, שאומר לי מה ליצור. האני היוצר הוא גוף ונשמה גם יחד. כשיש בחירה אמיתית בעולם, אז אפשר ליצור באמת. לא "להעתיק" אמירה שבאה מחלק גבוה ממני- ומצידי תקראו לה נשמה- אלא פשוט ליצור עולם. האם זה יכול להתעוררר על ידי טריגרים חיצוניים? זה יכול. אבל זה בא מבחירה מלאה ואמיתית.
והנה באה גאולה לעולם...שמעון_
דברי אמת ניכרים, אך דברי אמיתה של אמת, דברי גאולה, לא תמיד נשמעים ומובנים במבט ראשון.

אשריך שזכית להסתכלות כזו בה אתה מזכה גם אותנו. שרק נזכה להפנים.

שמעון
עכשיו אתה גם מובן.יעקב רוביןאחרונה
ואגב יע"ר,אנונימי (פותח)
לעולם לא תבין את הניק, כיון שאין לו שום משמעות.
אם כי הוא מספר לעצמו סיפור על ועלי ידידי הטוב ביותר, אי אז על תל שעלבים.
מסכים ב-100%שמעון_
חוץ מההתלבטות לגבי עבודת ה'. אין ספק שזה חלק בלתי נפרד ממנה.
ועל זה רבים ב12 בלילה?בדולח
CureTypes: Convenient Access to Quality Medicationdonaldjohn

CureTypes serves as your one-stop shop for all-encompassing health care answers. It offers a broad selection of pharmaceutical goods, and CureTypes aims to back your path to good health by supplying medicines designed to address various health requirements. CureTypes concentrates on providing top-notch dependable choices for patients ranging from antibiotics to antiviral drugs and treatments for long-term conditions. CureTypes has a user-friendly platform that makes ordering medicines simple and hassle-free guaranteeing prompt deliveries to meet all your healthcare demands.
 

האמת.אנונימי (פותח)

זה היה יום שבת קייצי, ואני, כהרגלי זה קצת יותר משנה, הלכתי לבקר את זקן בית הכנסת הבודד בביתו. בדרך הקצרה שהיתה לי הפשלתי את שרוולי חולצת השבת הארוכה, שקבלתי על עצמי לכבד בה את השבת כדמותו של אבי, תוך שאני מנסה לסדר את הרעיונות שאומר לר' מאיר הזקן, לפשטן קמעא מהעופפות המופשטת המאפיינת את דברי התורה של בחורי הישיבות הגבוהות בציבור.

כשהגעתי הוא כבר המתין לי בחוץ, רכון, בעל כורחו, על ספר התהילים הישן בתוך כסא הגלגלים שלו. "שבת שלום ר' מאיר! מה שלומך?" אמרתי סקול רם, בעודי כופף אליו את קומתי כדי שיוכל להביט בפני ולזהות אותי. "או! או! שבת שלום!" קרא בשמחה, "מה שלומך? בא שב.." 

"כן כן, מיד" השבתי ושלפתי כיסא מערמת הכסאות שניצבה ליד. "תקרא למטפל שיביא כמה עוגיות וקולה, יש במקרר" הוא אמר לי, מניח באיטיות את ספר התהילים על השולחן שלידו והחל לסובב את כסאו אל עבר כיסא הפלסטיק שהצבתי בסמיכות. "זה בסדר, אין צורך", השבתי לו, "אולי אתה רוצה שאביא לך קצת קולה? או סודה?" 

"לא, זה בסדר, לי יש מים", הוא הורה לי בידו הגרומה אל הבקבוק עם הקשית שניצב על השולחן לא רחוק ממנו. "מה שלומך?" הוא שב ושאל, "מה שלום ההורים? ב"ה אבא שלך אדם טוב, כל שבת  הוא אומר לי שבת שלום ושואל איך אני מרגיש.."

"ב"ה" אני משיב, "השבח לאל, הכל בסדר, כולם בריאים". הוא מהנהן קלות בראשו כאומר 'ב"ה'. "באו לבקר אותך השבת?" אני שואל, "אולי הבנות? או שלום?"

"כן, כולם הגיעו בערב שבת, היה יפה מאוד" הוא משיב בשמחה, "שרו, והיה אוכל טוב..."

"איזה יופי" אמרתי בהקלה, "כל הכבוד להם שהם כולם באים". "כן כן" אמר, ואז נזכר ושאל "איפה היית שבוע שעבר? בישיבה?"

"כן ר' מאיר, צריך ללמוד.." עניתי כמתנצל. "כמובן", אמר, "אבל זה בסדר, יש בחורה חכמה שבאה לבקר אותי, יעל. איזה חכמה היא, לומדת, משקיעה, וגם אומרת לי דברי תורה על פרשת השבוע..."

מעניין, אני חושב לעצמי, זה חדש... מי כבר מכיר את ר' מאיר בשכונה ובא לבקר אותו? בטח מדובר על מישהי מבוגרת שבאה לדבר איתו. כבר יצא לי, בזמן ששהיתי במחיצתו של ר' מאיר, להפגש עם אחת מן השכנות לשעבר שגרו לידו ובאה לשוחח עימו קצת ולהפיג את בדידותו.

"איזה יופי" אמרתי לו בקול מעודד, והתחלתי לדבר על מעלת החסד מן הדברים שלמדנו לאחרונה בנושא מן הגמרא במסכת שבת. במהלך הדברים, כהרגלו, ר' מאיר הפסיק אותי בסיפורים על העבר ועל משפחתו, כשהוא מידי פעם מזכיר את אותה 'יעל' שבאה לבקר אותו מידי פעם, ומאבד את ההקשר של דברי הקודמים.

ולפתע, מאחורי גבי נשמעת חריקת שער הברזל, ואז קול צעיר קורא "סבא מאיר! מה שלומך? התגעגעתי אליך!" וכבת בית, בחורה צעירה שנראית קרוב לגילי, שולפת כיסא פלסטיק נוסף וממקמת אותו מצידו הנוסף של ר' מאיר הזקן. "או! יעל! מה שלומך? מה שלום ההורים?" פתח ר' מאיר בשמחה ופנה אלי "זו יעל שסיפרתי לך עליה".

"נעים מאוד.." אני מסביר לה פנים, והפנים שהוסברו אלי חזרה מוכרות לי מאיזה שהוא מקום. "אתם מכירים?" שואל ר' מאיר. "כן," מיד משיבה יעל, "היינו יחד בסניף, אתה עומר נכון?"

ואני מתפלא. לא הייתי דמות שאמורים להכיר אותה משם. "אמת". "היית באמצע לומר כמה דברי תורה נכון? תמשיכו בבקשה" אמרה בנימה קצת מתנצלת. "ר' מאיר סיפר לי שאת גם אומרת לו דברים על הפרשה מידי שבוע, אז בכבוד", די מיציתי את מה שהיה לי להגיד, הרהרתי.

"לא לא, תמשיך, זה באמת לא משהו רציני, אני רק קוראת לסבא מאיר קצת מהחומש ומסבירה.." היא משיבה. דליתי עוד איזה רעיון במחשבתי והתחלתי לומר אותו, ולאחר כמה רגעים ר' מאיר הפסיק אותי ובאופן מפתיע אמר "אתה יודע, יש לה משפחה ממש טובה, אנשים טובים, וגם חכמה – אולי תצאו יחד?"

באותו רגע נאלמתי דומיה, ולפני שהספקתי להיות מובך כדבעי, היא הזדרזה ואמר "תודה סבא מאיר, אבל אני כבר נפגשת עם מישהו.." התעשתי וקצת שחקתי על הסיטואציה, מנסה לחזור אל הנושא הקודם עליו דברתי לפני רגע. בינתיים ר' מאיר מפשיל את שרוולו ומביט אל שעונו המיוחד, שסימניו באותיות עברית חילוף המספרים "כבר צריך לצאת לבית הכנסת" הוא אומר וקורא למטפל, תוך שהוא מגדף אותו קמעא.

ליווינו את ר' מאיר לבית הכנסת, ולפני שנכנסתי אחריו גם אני, פניתי אל יעל וחזקתי אותה על ההשתדלות לבוא לשוחח עם ר' מאיר, תוך שאני מתפלא איך ומניין היא מכירה אותו. היא סיפרה לי שלא מזמן סבתא נפטרה ממגפת הקורונה שפקדה את העולם, וכשעברה ליד ביתו כאשר באה לבקר חברה שגרה בשכנות, ראתה אותו כשישב בחוץ והחלה לשוחח עימו. כשסבתא היתה בחיים היא היתה דואגת לה ובאה לבקר ולשוחח בקביעות, ועתה השיח הזה חסר לה, כך שהיא שמחה שפגשה את 'סבא מאיר'.

הנהנתי ונפרדתי ממנה לשלום, נכנס לתפילת מנחה של שבת בבית הכנסת הספרדי, מהרהר בסיטואציה המוזרה. ומאז, על אף כל הבחורות שיצאתי איתן לפניה ואחריה – היא לא יוצאת לי מהראש.

העלה לי חיוך.כְּקֶדֶם

ובאמת מעורר השראה

תודה על זה

...אנונימי (פותח)אחרונה

היא התחתנה לפני שבועיים. מזל טוב.

היושעלמת חן

היה פורום של שירים נכון? אני לא טועה..

אממ מחפשת בלי קשר צילצול של השיר אם תבנה של בית ,של איתי דוד אם למישהו יש

תודה

את מכוונת אולי לפרוזה וכתיבה חופשית?אנונימי (2)
לאעלמת חן
היה פורום שנקרא שירים, אני כמעט בטוחה בזה
יש את זה:כי קרוב.
עבר עריכה על ידי כי קרוב. בתאריך י"א בשבט תשפ"ד 08:17

פורום שירים

הוא נטוש למדימבולבלת מאדדדדאחרונה

עדיף בפורום אחר (צלילים ומוזיקה, או גיטרה)

ואפילו בצמע הגיוני יותר שיענו לך על זה...

תמיד זוכרת אותך, לא צריך חודש או יוםסתוית סימה

בס"ד

 

חודש המודעות הגיע ככה אומרים,

לידות שקטות בלי קול, ככה באוקטובר פתאום,

אני רושמת לך תינוקות שלי, שככה תישארי לעד,

על חיים שהגיעו בשקט, בתוך סערה גועשת,

בחדר לידה במקום שבו יש כל הזמן חיים,

פתאום את המוות פוגשים,

עברו 5 שנים מאז,

רציתי להגיד לך שאני זוכרת אותך, בדיוק כמו שהיית,

יפת תואר שקשה לתאר,

זכיתי בך ל9 חודשים קסומים, להרגיש אותך עמוק בפנים,

בלב שלי תהיי תמיד, מחכה לך כבר שתחזרי,

אומרים שתקומו ראשונים בתחיית המתים, כי אתם טהורים,

לא חטאתם בכלל ככה אומרים,

אחרי קבורתך קברתי גם את אבי, את בטח יודעת הוא לידך,

הרי הוא סבך,

הרגשתי שהעצב גובר עליי, לקחתי את התהילים ביד,

והלכתי להדליק נרות לשבת,

אמרתי לחוקר ליבות וכליות שלח לי נחמה בקרוב,

ופתאום הם הגיעו בלי שהתכוונתי, אוליי ככה כיוונתי,

שתי נשמות חדשות הופיעו, תאומים מבלי שציפינו,

אמרתי תודה רבה לבורא עולם, תודה שהראת לי שאני יכולה,

לאסוף את השברים ולקום, להתמודד עם לב שבור,

לחבק את האמונה בבכי של שמחה,

את , את התיקון שלך סיימת, הוא היה שלם ומיוחד,

אנחנו פה למטה מנסים לתקן את עצמנו, לחבר את החלקים שנותרו בחיינו,

ולהאמין שאת שלמה, ומתפללת עלינו,

אני אוהבת אותך בדיוק כמו שהיית, זכיתי בך לעולמים,

מחכה לך שתחזרי , עד שיבוא משיח יקירי בקרוב,

תודה שלמרות הכל בחרת לרדת בשבילי,

ותודה אבא, תודה שבחרת בי .

...אילת השחראחרונה

כמה עוצמות יש בך.

נגעת בי ממש.

ואיתך בתפילות ובייחולים ובתודות לבורא עולם.

🤍

טוב, פה בטח אין אף אחד שמסתכל, ובכל זאת..אני הנני כאינני

אנחנו מנסים להקים לתחייה את פורום "צלילים ומוסיקה" - נגנים ויוצרי מוסיקה יקרים וחביבים! נשמח שתצטרפו אלינו!!

 

מוזמנים להתחיל בשרשור הכירות החדש שהכנו לכם, שם תתודעו לעוד כמה דברים אנחנו מכינים לכם!

 

🎵🎶 שרשור היכרות תשפ"ד + עדכון! 📢📣 - צלילים ומוסיקה

 

בברכת "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" - המנהלים החדשדשים!

ב"ה, בהשגחה אלקית, עכשיו כבר לא כ"כ מפריע לפרסם.אני הנני כאינני

האם את חושבת עליי כמו שאני חושב עלייך?

האם מה שאמרתי לך מסיח דעתך בתפילותייך?

 

האם את האחת? האם זו אהבה עיוורת? 

איך בכלל אדע, אם לא חוויתי מעולם אחרת?

 

איך אעבור את המסע הזה בלי שום חרטות?

איך אהיה שלם עם אלקים על אף ההסתרות?

 

תם, ועוד אשלים עם זה.

מה זה לדעתכם יוצר טוב?yaeli1989

מתעניינת איך לדעתכם נוצר יוצר מעולה?

 

עבודה מהבית קלילה נוראאנציללואנטנך

דרושים דרושות לעבודה מהבית בקלדנות, כתיבה, הזנת תוכן, הזנת נתונים, תמלול, ותרגום, לפרטים נא לפנות בוואטספ למספר 050-2322173
 

אולי יעניין אותך