בשבוע האחרון הרסו כוחות הביטחון שלושה מאחזים, האחד, גבעת ליבי באיזור שילה השני, גבעת אריה ליד איתמר והשלישי אתמול בלילה את מצפה אביחי.
בכל המקומות הפינוי בוצע בברוטליות רבה הכוללת כתישת רכבים, בזיון ספר תורה, והצאת תינוקות אל הקור המקפיא.
כידוע כוחות הביטחון עסוקים רבות בהרס נקודות חדשות שקמות ביהודה ושומרון.
החידוש הדרמטי שקרה בשבוע האחרון שמדובר גם בגבעות שהולכות בתיאום עם אמנה והיה ידוע בקרב 'מביני דבר' שהיתרון של הגבעות הללו שלהן יש סיכוי להישאר על עומדם – מתוקף הקשר שיש להם עם השלטון דרך אמנה. בשונה מהגבעות שהולכות ללא תיאום עם אמנה.
לרוב מדובר בנקודות של תנועת נחלה שברור ליושביהן שגבעות אלו לא אמורות להאריך ימים..
ניתוח מעניין על עובדות אלו הסתובב השבוע ברשת.
ואת מי הרסו השבוע?
השבוע הוחרבו עד היסוד שני מאחזים: באיתמר וסמוך לעדי עד. גבעת אריה, וגבעת גל יוסף. המכנה המשותף לשני מאחזים אלו – בנייה והתקדמות זהירה על פי העצות וההנחיות המפורטות של זמביש, כגון – תפנו בעצמכם את המקום לכמה זמן, כנס לתוך הגדר, תביע נכונות מסוימת, שב למשא ומתן ועוד ועוד. אך ההבטחות של זמביש לא קוימו, הצפי היה לא נכון, והעצות הכשילו בסופו של דבר, גם פעלו בזהירות מוגזמת, גם קיפלו את עצמם, גם פונו והחרבו לגמרי – ועוד בשקט המשתק הקבוע של זמביש.
תושבי מגרון שימו לב, מי שסומך על הקריצה של זמביש לאלוף – מקבל את הבעיטה הכואבת בהפתעה ובהלם. נגמרו הימים שזמביש דואג במסדרונות המנהל האזרחי למעגל הקרובים אליו, יחסי הכוחות השתנו, מקבלי ההחלטות מכירים כי בהתיישבות ישנם כוחות חזקים ויעילים אחרים, ובכל אופן אין לזמביש כבר את הכח בשטח. לכן את האתנן ששולם לו בקריצות, מוכנים לרמוס ברגל גסה היום.
(הניתוח נכתב לפני הרס מצפה אביחי)
שימו לב להשלכות שעושה מחבר ניתוח זה על סוגיית מגרון.
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל