דור עטיה פונה שבועיים לפני שחגג בר מצווה מביתו שבגוש קטיף.
כמה שנים לאחר מכן הוא חלה בסרטן, אבל גבר על המחלה והתגייס כמתנדב לצה"ל: "זה כאב לי הרבה יותר מההודעה על דבר המחלה".
טראומת הפינוי מביתו בגוש קטיף ומחלת הסרטן לא מנעו מדור להתגייס לצה"ל - כמתנדב: שש שנים לאחר שפונה יחד עם בני משפחתו מהיישוב מורג שבו נולד ושלוש שנים לאחר שניצח את המחלה הקשה, סיים השבוע בהצלחה דור עטיה את הטירונות המיוחדת לחיילים מתנדבים. בקרוב הוא ישובץ לתפקיד משמעותי בצבא, ככל הנראה בחיל המודיעין.
שבועיים לפני שמלאו לו 13 הוא פונה יחד עם בני משפחתו מהמקום שבו נולד. הוא עבר עם יתר המפונים לבית מלון באשקלון, שם חגג בר מצווה. הטראומה של הפינוי בקיץ 2005 הקשתה עליו מאוד, אבל לרגע הוא לא חשב שלא להתגייס לצה"ל.
דור שאב כוח ואנרגיות מהחיילים ששמרו על ביתו ולצדם העביר את ילדותו, והתמודד עם הפינוי בעזרת סימון מטרה: להתגייס ליחידת המסתערבים של מג"ב. "היה לי קשה מאוד עם הפינוי, אבל מה שהיה לי בראש זה מג"ב. בכיתה י' עברתי לבית הספר ללימודי משטרה, ואז גילו אצלי את המחלה".
כמה חודשים לאחר שדור החל את לימודיו, הוא חש כאבים באוזנו. צילום שנערך לו חשף גידול ממאיר בין הלוע לאוזן. "המשפחה שלי לקחה את זה מאוד קשה, אבל לי הייתה מטרה אחת בראש: לנצח את המחלה ולהתגייס לצה"ל. המוטו שלי היה 'אם ראית את המכשולים בדרך אז סימן שהסרת את עינך מהמטרה'", הוא אמר. "שכבתי ארבעה חודשים בטיפולים בבית החולים שיבא, עברתי הקרנות וכימותרפיה, ובסיומן הוסר הגידול בניתוח. מאז אני מקיים מעקב אחת לחמישה חודשים לוודא שהמחלה לא תפרוץ שוב".
השחרור מבית החולים היווה רק סימן לקרב הבא של דור: גיוס לצבא. "כשסיימתי את הצו הראשון הודיעו לי שיש לי פטור משירות בגלל המחלה. זה היכה אותי כבום אחד גדול. כאב לי הרבה יותר מההודעה על דבר המחלה", הוא אמר בכאב. "הגשתי ערעור שלא התקבל, ואז נכנסתי לתהליך שבסיומו אישרו לי להתגייס כמתנדב". דור, יחד עם מתנדבים נוספים, ישרתו בצה"ל שלוש שנים מלאות ויקבלו את הזכויות וההטבות שמגיעות ליתר החיילים.
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל