במסכת ראש השנה יש מחלוקת בין רבי יוסי לרבי יהודה: "'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' - מלכות, דברי ר' יוסי. ר' יהודה אומר: אינה מלכות. 'וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים אין עוד' - מלכות, דברי רבי יוסי. ר' יהודה אומר: אינה מלכות" (ראש השנה לב

. המחלוקת מדברת על הפסוקים המופיעים בחלק "מלכויות" שבתפילת המוסף של ראש השנה: האם צריכה להופיע המילה "מלך" בפסוק כדי שייכלל הפסוק ב"מלכויות"? לפי רבי יוסי, לא צריכה להופיע מילת "מלך", אך לפי ר' יהודה, צריכה. הרמב"ם פוסק שלא חייבת להופיע המילה "מלך" בפסוק, אלא די שהפסוק מביע את הרעיון של מלכות או עול מלכות שמים (הלכות שופר ג:ח).
על אותה דרך, ניתן לומר שיש הרבה אנשים שאומרים "מלך" או "מלכות" ממש, אך אינם מאמינים או אינם מתכוונים באמת למה שהם אומרים. ומצד שני, יש אנשים - וכך צריך להיות - שלא אומרים "מלכות" ממש, ובכל זאת ממליכים את הקב"ה עליהם באמת ומקבלים עליהם עול מלכות שמים.
ותוספת שלי:
אני חושב שהשאלה ששאלת היא מעניינת, ביחוד כי בתיאור מצוות המלך בדברים יז, לפני "שום תשים עליך מלך", מופיעים גם אלמנטים שנראים שליליים (ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגויים...).
הספרי אומר על כך:
ואמרת אשימה עלי מלך ככל וגו' . (סנהדרין נב) ר' נהוראי אומר, הפסוק בגנאי ישראל הוא מדבר, שנאמר (שמואל א ח) כי לא אותך מאסו, כי אותי מאסו ממלוך עליהם .
אמר ר' יהודה, והלא מצוה היא מן התורה לשאול להם מלך, שנאמר שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' א-להיך בו , ולמה נענשו בימי שמואל? מפני שהקדימו על ידם.
ככל הגוים אשר סביבותי . ר' נהוראי אומר, לא בקשו להם מלך אלא להעבידם עבודת כוכבים, שנא' (שמואל א ח) והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו .
כלומר החשוב הוא המלכת הקב"ה על ידי העם, והמלך הוא רק אמצעי למטרה זו.
בנוסף חשוב לזכור שהאחרונים שחזרו לישראל והקימו את המקדש לא היו מלכים, אלא עזרא ונחמיה.
חייב ללכת...