יש הלכה ויש חקלאות יהודית בא"י לפי הלכה. ישנן מחלוקות ושערוריות, כמו שישנן גם בנושאים הטריויאליים והיומיומיים ביותר כמו ברכות.
אין לי ספק שיהיו מחלוקות קשות גם בענייני בטחון, והדבר טבעי. הלא אחדות, הבנה הדדית ושוויון בדעות לא יהיו (לפחות עד בוא הגואל), ומי שטוען שהוא מחכה ל"אחדות" ורק אז תתאפשר מדינת הלכה, זהה למי שאומר שהוא מחכה לביאת המשיח.
אם הבעיה עם המחלוקות בעניינים לאומיים היא שאי אפשר לומר דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד ולהפטר מהצורך להכריע לכלל - בדיוק מהסיבה הזו, המצוה הראשונה בכניסה לארץ ישראל היא להמליך מלך שיכוף את ההלכה שנפסקה בסנהדרין בזרוע נטויה, וכך מצינו שרבן גמליאל הכריח את רבי יהושוע לחלל יום בו חל יו"כ לסברתו - להראות את כוחו של בי"ד שדן דין תורה.
ואמנם נאמר תורה בגויים אל תאמין, אבל אולי זה בגדר חכמה - לשיעים באיראן יש מחלוקות גדולות ודם של רוצחים, והם עדיין הצליחו להכפיף מדינת ענק תחת שלטון מועצה של כמריהם. הם הם הצליחו - ק"ו אנחנו, להבדיל בין הטמא לטהור.