אמונה איננה ספקות
לאחרונה נשמעת מעין קריאת ייאוש המתפשטת במחנה, ייאוש מהמדינה, פקפוק בדרך .
הרצי"ה קוק בדברים שאמר מעט לפני מלחמת ששת הימים השיב לדברי גדול אחד ששאל לפשרו של יום העצמאות, שאכן יום זה הוא יום שנעשו בו ניסים גדולים, אך אין הוא למעשה יום קדוש. על כך השיב לו הרצי"ה כי קדושה היא דבר עובדתי במציאות, הרצי"ה הֵצר על כך שישנם רבים שאינם מאמינים במעשי ה',וכדבריו החריפים:
"חוסר אמונה יש כאן, כפירה המתלבשת בלבוש של חרדיות וצדקות, כופרים המעשי ה' הקוראים לאחרים בשם זה וכל הפוסל במומו פוסל"
ומוסיף הרצי"ה: "גם בחוגים שלנו יש המהססים החוששים ליפול בספקות"
ומוסיף: "אך עלינו לזכור כי אמונה איננה ספקות, 'הוודאי שמו כן תהילתו' וכשישראל משעבדים את ליבם לאביהם שבשמים יש גאולה"
נזכור נא כי בפסח כשיצאנו ממצרים, אמרנו הלל, אח"כ כשהיינו במדבר והיה קשה לא בגלל זה הפסקנו מלומר הלל, גם הלל זה שמפקפקים עליו, אין זה מביא חשש, גם כשתיקנו רבותינו לומר הלל בחנוכה היו מן אלו שפקפקו, ודעתם היא לגיטימית, אך נזכור נא אנו את דרכנו שלנו לאור רבותינו זצ"ל.
נזכיר שוב לעצמנו שאם יום העצמאות טעון הלל, הרי שהלל זה הוא כמו הלל של חנוכה אין "הלל לחצאין", אין כאן איזו פשרה שכזו. אם אנו תופסים את המהלך האלוקי כפי שהורו לנו רבותינו הרי שהחיוב לומר הלל תָקֵף, והוא אינו מגומגם גם אם ימים קשים עוברים עלינו, ועכשיו שקשה אין לנו לסגת מהדברים, איש לנו לבַקֵר גם את הביקורת היותר קשה, אך לא להיכנס לבלבול שכן נזכור "כי אמונה אינה ספקות", ואם אנו כבר באים לבַקֵר, שומה עלינו להתמלאות באהבה.
חילול ה' הגדול וקידוש ה' הגדול
סיפר הרב סולובייציק כי בימי השואה היה לו מפגש עם כמה פרופסורים בארה"ב, הללו אמרו כי עם כל האמפתיה שהם חשים כלפי העם היהודי, זה הוא למעשה עונש היהודים את אשר עוללו לאותו האיש הנוצרי, ועל כך אמר הרב סולובייצ'יק כי מיום בריאת העולם לא היה חילול ה' יותר גדול משהיה בזמן השואה כשהגויים מכריזים על ישראל "עם ה' אלו ומארצו יצאו", באותם ימים היה נראה כי הנצרות נצחה, והוסיף הרב סולובייצ'יק כי מיום בריאת העולם לא היה קידוש ה' יותר גדול מאשר הקמת מדינת ישראל, אז נתגלה לעין כל, כיצד עם ה' שב לתחיה.
וכעת נאמר אנו שלפעמים עלינו פשוט לעמוד ולהתבונן, גם כשימים לא פשוטים עוברים על עמנו כיצד אנו בניהם ובני בניהם של אלו שיצאו מגיא ההריגה האירופאי, ומציפורני אכזריותם של עמי ערב, כיצד אנו לאחר שישים שנה עומדים הָכֵן בירושלים עיר הקודש מושא חלומותיהם של דורות. אין הדברים באים לעמעמם את המשברים שעוברים בדרך, או לעמעם את חובת הביקורת הנוקבת, אך יש לצאת מן התובנה של "כולך יפה רעייתי", כי קדושה גנוזה בכולנו קדושה כללית.
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל