נלך לפנים משורת הדין ונאמר שאתה אידיוט.
הכרוז המפורסם של הגראי"ה הוא בכלל מתקופה שההר היה בשלטון בריטים ולא היה מצב ליהודי להתקרב להר באופן גלוי (אם בכלל). קשה להאמין שהרב קוק היה מסכים שאלף שוטרים יחללו שבת רק כדי לאפשר לערבים להשתלט על הר הבית, או שלתת לערבים להשתלט על ההר רק כדי שיהודי לא יעלה להר בטהרה? כי "יש איסור" שגם הרמב"ם 'עבר עליו'??
ובאופן כללי על קצה 'המזל"ג'. אתה שמתיימר להיות מאותם "ציונים" עם כל החזון של 'תקומת הבית' ומדינת ישראל וכו' וכו' וכו'... ובעד הכיבושים של מדינת ישראל, עליך אני תמה שהרי ידוע ""סמוך לפלטירין שלך לא הורשת (כלומר, את מקום המקדש) היאך אתה חוזר ומכבש ארם נהרים וארם צובה?! הווה אומר: מקום המקדש הוא ראש וראשון לכיבושים בארץ ישראל ובלעדיו ארץ ישראל והארצות הסובבתות אותה מאבד מערכו."
אגב, מצאתי את המקור להלכה (ברמב"ם) בעניין "איני יודע" סנהדרין ט, ב "סנהדרין קטנה שנחלקו... ואחד אומר: איני יוע! זה שאומר "איני יודע" - הרי הוא "כמי שאינו". כאן לא רק שלא קם סנהדרין או אפילו בית דין ובדק את הטיעונים לכאן (מותר או אסור לעלות) ולכאן, יש הכרזה של הרב קוק שהיתה בשעתה ושאין לה כל תוקף היום מאלף ואחד סיבות. ואם תאמר שאותו אחד אומר "איני יודע" כי הוא ענו (כמו מנגו בננה ומלון - ענו) רצוי שתזכר באגדתה שהובאה בגיטין בעניין "ענוותנותו של זכריה בן אבקולס ששרפה את היכלנו והחריבה את מקדשנו" מר ממי"ר את דתו.
ואני ממשיך להאריך בתגובה הזאת, כי איך שאני מבין את העניין - עניין הר הבית הוא ה'עניין שלנו. הוא המהות שלנו. בלעדיו אנחנו לא חיים. הקב"ה כביכול לא קיים!
חיפשתי ומצאתי את ציונים להלכות והנהגות ש'זרקתי' התגובה הקודמת שלי.
1 בשו"ת החת"ס חלק ג' (אה"ע א, סימן לח) "כללא הוא: כל שהותר בפירוש - אין כח ביד חכמים לאוסרו - כאשר השרי בט"ז בהל' ר"ה'"
2 בשו"ת נודע ביהודה מהדורה תנינא - יו"ד סימן סב, הביא בשם הט"ז 'שסבר, שההיתר שלו מפורש בתורה - אין כח בידי חכמים לאסרו.
3. "... הרי שגזרו בית דין גזרה ודמו שרוב הקהל יכולין לעמוד בה, ואחר שגזרו אותה פקפקו העם בה ולא פשטה ברוב הצבור, הרי זו בטלה ואינן רשאין לכוף את העם ללכת בה.
גזרו ודמו שפשטה בכל ישראל ועמד הדבר כן שנים רבות ולאחר זמן מרובה עמד בית דין אחר ובדק בכל ישראל וראה שאין אותה הגזרה פושטת בכל ישראל, יש לו רשות לבטלה. ואפילו היה פחות מאותו בית דין הראשון בחכמה ובמנין יש לו לבטל" - כאן אפילו לא היה בית דין של ממש. את מה היה לך? את הכרוז המחודש של הרבנות מתשכ"ז?
מצ"ב ציטוט מאחד מהמאמרים של הרב קרויזר שליט"א:
המתנגדים לעלייה להר-הבית רגילים להסתמך על תשובתו של מרן הרב זצ"ל ב"משפט כהן" (צו) שכביכול אסר את הכניסה להר. ואולם הדבר אינו כך. נכדו של הרב זצ"ל, הרב אליהו שלמה רענן זצ"ל הי"ד, פרסם קריאה, וכך כתב: מצטרף אני בזה לקריאת הרבנים הממליצים לעלות להר הבית במקומות המותרים, כי זה דבר ברור ללא צל של ספק כי הסבא רבנו הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה קוק לא אסרו לעלות במקומות המותרים, ובוודאי מצווה גדולה לרשת את המקום המקודש מידי זרים, ואך ורק באופן המותר. הנני חותם: נכד מרן הרב זצ"ל אליהו שלמה רענן קוק (ספר הזכרון לרב שלמה רענן הי"ד "נשמה של שבת").
ושם מסופר עליו: "ר' שלמה למד את הספר 'משפט כהן' עם הרב צבי יהודה זצ"ל, בספר יש תשובה ארוכה בעניין הר הבית, ובה נאמר בין בשאר שאסור לעלות להר הבית. ר' שלמה הבין מהרב צבי יהודה שהיום המצב השתנה, ועל כן נהג לעלות מדי פעם למקומות מסוימים להר הבית".
חשש נוסף המונע מלעלות להר-הבית הוא שמא יביא הדבר לחילול הקודש על-ידי אנשים שלא ייזהרו בטהרה ובהליכה בגבולות המותרים.
לגבי חשש זה כתב הרב חיים דוד הלוי זצ"ל בשו"ת "עשה לך רב" (ח"א סימן טו): "לענ"ד אין כדאי בחששות אלה לאסור על עצמנו הכניסה להר הבית, כי אלה שאינם חוששים לקדושת המקום הלא גם עתה נכנסים הם לפני לפנים, ומי הוא המפסיד מגזרה זאת? רק יראי השם שליבם יוצא לעמוד במקום הקרוב ככל האפשר לאותה נקודת אור מופלאה שבה נגלתה בעבר שכינת ה' באור בהיר, ושרויה גם בהווה, אם כי בהסתר פנים. וחזקה על אילו הרוצים לשפוך שיחם ושיגם לפני בוראם במקום קדוש זה, שיזהרו לבל יכשלו באיסור כל שהוא. זאת ועוד, ידוע הוא שאין אנו רשאים לגזור גזירות מדעתנו לאסור את המותר".
ואסיים עם אזכור נוסף מהחוברת "קול מהיכל" של הרב (ישראל) אריאל:
"... כמובא לעיל, סדר סיבוב הר הבית כפי שהונהג על ידי המשטרה במסלול קבוע הרחק מכיפת הסלע, יצר מצב, שאין כל חשש לשניסת יהודים - יהיה מי יהיה - למקום המקדש ולקודש הקדשים.
יתירה מזו! מפקדים בכירים ביותר בשרות הבטחון יזמו שיחה עם הח"מ, באומרים, כי מה שמחזיק היום את הר הבית בידי ישראל, אלו הקבוצות שעולות להר, שכן בזכות העולם להר מקבלים השוטרים, המלוים ומאבטחים אותם מעמד חזק ומשליטים סדר בהר. בהעדר קבוצות, מאבדים גם השוטרים את אחיזתם בהר.
(לאחר כתיבת מכתב זה, התקבל מכתבו של השר לבטחון פנים מר צחי הנגבי לרב שלמה שיינמן, המאשר ידיעה זו באופן רשמי. ראה המכתב בנפרד במהלך החוברת).
מעתה: המטיל איסור כניסה להר - מוסר במו ידיו את ההר לערבי, שכן, מתוך ציות לתחתימת כבוד הרב, ידירו מעתה בני התורה את רגליהם מן ההר, והאחריות לנטישת ההר נופלת אישית על החותם.
האם סבור כב' הרב שליט"א שהוא יכול ליטול אחריות זו על כתפיו?!
באשר לי, פשיטא לי כביעתא בכותחא, שאם אמרו חז"ל, שעל עסקי תבן וקש יוצאים עליהם בצעם יום השבת, כמובא ברמב"ם (הלכות שבת ב, כג) ואסור להתמהמה, וזאת, בשבת החמורה! שדינה סקילה, כאן, שמדובר בכיבוש שטח הר הבית על ידי ערבים והיפכתו מבצר לאיסלאם ומעוז לשופכי דמים, מול סכנה זו, מצוה להכנס אפילו בטומאה וכמו שנכנסו חיילי ישראל במלחמת ששת הימים להר בטומאה, וכהנוג היום לגבי כוחות הבטחון. על כל פנים המטיל איסור כניסה להר במצב זה בגלל חשש רחוק אינו אלא מן המתמיהים. "
אחרון (הקנטה) הרב גורן הוא גם"מתלהם" שצריך לנקש (=להרוג) ?? הרי בטוח שאתה יודע את דעתו - דעת תורה בנידון..