יש פה הרבה פרטים מזהים, אז אם מישהי מזהה את הניק או אותי בחיים אשמח לעדכון בפרטי.
יש לנו ברוך ה' ילדים במרווחים 'סבירים' -סביב שנתיים וחצי/ שלוש וחצי.
לפני שנתיים ב"ה נולד לנו תינוק מתוק, ואחרי הלידה מנעתי בדיאפרגמה כמו תמיד.
ו...נכנסתי להריון נוסף. היינו בהלם, וגם קצת האשמתי את עצמי שלא עשינו התאמה חוזרת (באף לידה לא עשינו וזה מנע היטב הרבה שנים בכל זאת). אבל שמחנו מאוד ואחרי שנה מהלידה נולדה עוד תינוקת מתוקה ברוך ה'! היה מאתגר וקשוח ומשמח.
הפעם כמובן היה לי ברור שחובה להתאים מידה וחיפשתי מתאמת.
מצאתי מישהי שעולה כמה מאות, ואחרי עוד חיפושים מישהי נוספת מהעיר שעולה רק 200 להתאמה חוזרת, אז קבעתי אצלה. אבל זה התבטל, ואז היא לא יכלה, ואז היתה איזה מידה חסרה בכל הארץ לדבריה, ובקיצור זה איכשהו נדחה ולא ברור לי בעצמי איך, כבר המשכנו בלי...ו- נכנסתי להריון!
באמת שהייתי בהלם גדול, וגם בהרגשה שמה עבר עלינו שלא עשינו את המקסימום שיכולנו, לא יודעת אפילו איך זה קרה.
אבל שמחנו ברוך ה', כל כך הרבה נשים רק חולמות על חלום ורוד כזה אז מה יש לי להתלונן בכלל??
עיקר הפאדיחה היתה לספר לאנשים..התביישתי ממש, גם מהעבודה, גם מהמשפחה שלא רואה את זה בעין יפה ומכולם. מי שלא סיפרתי לו- לא אמר לי כלום בהריון הזה מרוב הלם. הלכתי לפארק וכולם מסתכלים ושותקים.. אמנם לא עשיתי כלום לא בסדר וזה לא עניין של אף אחד, אבל בכל זאת התביישתי. גם כי בעצמי אני חושבת שזה לא נכון מלכתחילה ויותר מתאים לתת לכל ילד את הזמן והיחס שלו וגם לתת לגוף זמן להתאושש.
מלא אומרים לי :כל הכבוד! איזה אלופה! איזה כוחות!
ו..אין לי מושג מה לענות..לאאא אלופה, זה בכלל לא אני ובכלל לא בחרתי בזה...
ברוך ה' ברוך ה' נולד תינוק שנה וחודש אח"כ.
אז יש לנו ב"ה תינוקות בני שנתיים, שנה ואפס. בלי עין הרע! שפע של ברכה מה' יתברך!
עכשיו אני כמעט שבועיים אחרי הלידה, גמורה, מבוהלת ולא יודעת בכלל איך מסתדרים ככה.. אני לא מצליחה אפילו להרים אותם להחליף טיטול מרוב חולשה.
בעלי והילדים הגדולים מאוד עוזרים ב"ה למרות שהגדולה באולפנא והיא לא בבית כמעט. בעלי ביקש לעבוד מהבית בתקופה הקרובה והוא זה שמחליף להם ומרים אותם ואני פנויה לתינוק.
אני יודעת שזה יעבור כשיגדלו ויהיה כיף וטוב בעזרת ה', אבל השנים הראשונות קשוחות וזה המון זמן! לא כיף להיות בתקופה שמחכים שהיא תעבור.
גם לפני הלידה עדיין היה קשוח, זה לא עבר בגיל שנה, אז עכשיו זה מאוד מלחיץ אותי.
לקחת עזרה חיצונית לא הכי יעזור לי כרגע, לא מרגישה שזה מה שיעזור, הקושי הוא במיוחד החיים עצמם וההתנהלות הכללית..
בקיצור, לא יודעת מה אני רוצה מכן. אם יש למישהי עצות או עידוד זה יעזור..
ומזכירה לעדכן אותי אם זיהיתן אותי. תודה חברות!
)) )