נכון שבא לכם לצחוק משטויות של אחרים?
מפחדים שנצחק עליכם קצת?
לא נורא!!
"יש לי קטע הזוי שאני עושה"
יאאלה,שתפו!! בלי להתבייש,בלי להתברבר,בלי להשתפן... מבטיחים להשתדל לא לצחוק!! 
מי שיספר את הדבר הכי הזוי- יזכה בתואר הנחשק- מלך ההזוים של צמ''ע!!
רק היום רק היום!!
אני אתחיל:
יש לי קטע הזוי שאני עושה-לספר בדיחה,להתחיל להיקרע באמצע מעצמי,לא לסיים את המשפט ולהשאיר את העומדים מולי נבוכים,לא משועשעים ובעיקר תוהים מה לכל הרוחות לא בסדר אצלי..
עכשיו תורכם!!
אתה לא אמור לרדת עליי, אתה אמור לכתוב פאדיחה משל עצמך!!
אני קוראת אותך לסדר!!!
אבל זה די מצוי
שלא מבינים בכלל באיזו שפה אני מדבר/כותב/מתייחס, או כשאני מנסה להביא דוגמא ממקום אחר ואלו שלידי לא מבינים אותה.
לאט לאט נגמלים...
ולכן היתה לי דלקת נוראית באוזן ולא שמעתי כלום במשך שבועיים
ולקלוט שהבנאדם מולי לא הבין מילה...
אבל אני עובדת על זה כבר כמה שנים ונראה לי שהשתפרתי...
כשאני שוטפת כלים, לסדר את הצלחות לפי צבעים וגדלים במייבש כלים
וגם כשאני תולה כביסה- לשים שני אטבים באותו צבע..
סטיה נפשית,אני אומרת לכם...
שניהם חייבים להיות באותו צבע! אחרת זה הורס..
מזל שהקב"ה (בתפילה) כן מבין אותי איכשהו... לפחות אני מקווה ש.
לבנים יש יותר נטיה לדבר מהר לגם אלו שךא עדייין יותר מבינים
השפה הסודית של הילדים בבית היא לדבר קצת מהר אמא שלי ישר לא מבינה כלום
אני מדברת בטילים. ההורים שלי מתחרפנים מזה (וגם עוד כמה).
וזה גם עם אחים שלי. אפשר לומר שזה משפחתי אצלנו 
חוץ מדור ההורים 
אתה לא לבד
בס"ד בר"ה
שאני מתחיל לחייך (במקרים הפחות גרועים) או לצחוק (במקרים הקצת יותר גרועים) או להתפוצץ מצחוק (במקרים הממש גרועים) באמצע שמישהו מדבר איתי...
וזה יכול להיות באמצע שיחה רצינית ביותר, ראיון עבודה, שיחה עם רב או כל שיחה אחרת שבעולם....
אני אני נגמל מהפדיחה הזאת??
אנשים בטוחים שאני מסתלבט להם על החיים
שדות האמונהלרוב האנשים זה קורה כשהם מובכים.. וקשה למנוע מזה לקרות.. אבל זה לא בכוונה..
בס"ד בר"ה
יאללה, מספיק! מאוחר!
לילה טוב 
לילה טוב!!
שחברה מסויימת מספרת לי משהו ואפילו שהוא הכי עצוב בעלום בא לי לצחוק וגם שאני מספרת לה בא לה לצחוק קיצר בא לנו לצחוק במקרים לא מתאימים...חח
לדוג' עכשיו..
אני יודעת שזה שאני לא ישנה עכשיו הולך לפגוע בי מחר ובכל זאת אני פה..
שאני מרעננת את הדף כל כמה דק' למרות שהוא מתרענן מעצמו, סתם כי הכתום עושה לי מעצבן בעניים...
כתום
זה צבע מזעזע!
א. אני כ"כ אוהב לעשות גרעפסים, במיוחד חזקים וארוכים, ובמיוחד תזמון מושלם...
ב . מצחיק אותי דברים רעים - אני רואה משו רע, אני חושב על הקטעים המוזרים שיש בו. (דוג' - מישו קיבל התקף בבי"כ כשהייתי באמצע הקריאה וגיחחתי להנאתי..., וחשבתי על הקוקו המוזר שיש לפרמדיק...)
לק"י
יש לי חבר שאשתו היא 'אמא שלי'. לא ממש ברור לי למה, אבל יש לי אליה רגשות שיש לילד בן ארבע לאמא שלו (חבל שאני בטח שוקל איזה ארבעים קילו יותר ממנה והיא לא יכולה להחזיק אותי על הידיים 
). פעם עשיתי לה ציפורים מנייר, פעם הכנתי דרקון מנייר וחלמתי שנתתי לה אותו, פעם נתתי לה שוקולד וכתבתי לה ברכה מנוקדת (?!). אבל שיא השיאים היה כשאכלתי אצלם סעודת שבת והיא לבשה בגדים שהזכירו לי את האמא האמיתית שלי, וחצי סעודה ישבתי והתרכזתי במחשבה "לא לקרוא לה 'אמא', לא לקרוא לה 'אמא' "...
- יש לי שריטה לא מובנת שמגעיל אותי לדרוך על רצפה יחפה, אבל מכורה ללכת יחפה ברחוב (:
- אני אוהבת גלידה רק כשהיא קפואה, ברגע שהיא מתחילה להנמס אני לא מסוגלת לאכול את זה (מה שגורם לאכילה מהירה שניראת כאילו אני ממש אוהבת גלידה )
- לפני ששוטפת כלים מוציאה הכל מהכיור וממיינת לפי סוג, גודל וכו'
- אוהבת להסניף עארק ;)
- מסוגלת להשכב ליד חברה ולשאול "יפריע לך שאני אבכה קצת? / אצרח לידך/ אתפוצץ מצחוק" ולעשות את זה סתם כי בא לי.
ועוד המון.
נשמע כמו שריטות עמוקות... 
בס"ד בר"ה
את האישה הכי נורמאלית שאני מכיר
אהבתי ביותר
אייכה!אני לא מסוגלת לישון לא על הכרית שלי...!!!אני לוקחת אותה איתי כשיש לי הזדמנות לצאת מהבית ללילה
זה מה שקורה שמכורים לשיינה
אני מסוגלת לזהות אנשים לפי הרגל שלהם.
מראה מלחיץ למי שלא מכיר אותי.
לא יכולה לסבול את ה-3 צפצופים של המיקרוגל בסוף, לכן אני תמיד מכבה אותו 2 שניות לפני שהוא מסיים.
פעם הייתי הולכת על הבלטות בלי לגעת בקו שמחבר בינהם.
לדבר באיטיות. לא משהו רציני ממש, אבל יותר לאט, נותן הרגשה של "אישיות חכמה לפנייך"...
לדבר במילים ארוכות. פעם הייתי סתם אומרת בלי להבין את המשמעות של המילה, היום אני כבר מבינה...
לפתור שאלות של פסיכו' (כשעשיתי את הפסיכו' לא אהבתי, היום אני מתחזקת את השכל, שלא יתנוון)
ויש עוד...
אני תמיד מתעוררת חמש דק' לפני השעון המעורר. אין לי מושג למה..
אבל מה הקטע ההזוי? שאני לא אקום ואתחיל להתארגן כבר.. אני אשאר במיטה!!
(כאילו כדי שזה יתאים לתוכניות שלי..)
אם הוא ימלא את תפקידו נאמנה.
ומנסיון שערכתי- ביום שישי הוא לא עובד! פשוט לא מצלצל!
טוב, אני לא מוזרה. מבחינתי זה רגיל...
תודה שהקשבתם בזק.
(בטוח אני אזכר בעוד דברים, ואם לא- זה רק בגלל שאני יותר מדי רגילה לשריטות שלי...)
רגע, רגע,
אתה מנסה לרמוז שאין עם מי לדבר או שקראת עד הסוף בטעות?
לשלוח לך פיצויים?
הספרה 5 אחרי כל 3 מספרים
(לא אתה)
מאז שאני מתעורר עד שאני קם לוקח לי איזה רבע שעה- חצי שעה.....
כל כך מעט זמן?!?
היום נגיד לקח לי שעה..
ממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt
זה פשוט מצב ח^א
דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.
כדאי למצוא מטפל
זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה
וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה
האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?
אתם בדיאלוג?
הרמוניה?
מתח?
תהליך?
מה תדעו לספר עליו/עליה?
בהנחה שהתבגרתם כבר 😆
לכל מיני שטויות מצחיקות
רוצה לקרוא?
זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)
ילדה קטנה שבתוכי
אל תעלבי אל תיפגעי
אני צריך אותך כמו מים
בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים
אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי
ואם בלילה תבכי תייבבי
אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי
חיי חסרי כל אור בלעדייך
וחייך מסוכנים מאד בלעדיי
אני צריך את ליבך שתהיי מנועי
את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך
נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.
באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.
ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...
אם כי היא גדלה לאורך השנים
תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות
מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים
ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי
איתם אני בעיקר בתהליך
לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי
תודה
גם הדוות נתונות לקארמה של סבל ונירוונה, ויכולת לצאת ממנו על ידי הדרך של בודהה.
אמרתי שהדוות שולטות על הטבע, מלבד גורל של קארמה. שבחלק מהזרמים הבודהיסטים אכן נמצא (לא רק בהינדואיזם).
כמובן ניתן להיות בודהיסט לא אלילי. אבל זה לא המצב אצל המון העם במזרח, שמשלב אלילות יחד.
זה שונה מהיהדות שמתנגדת לעבודת אלילים. בעוד הבודהיזם אדיש. לא מתנגד
"מצטער, כבינה מלאכותית, הכוחות שלי מוגבלים למילים, קוד ותמונות על המסך – אני לא יכול לייצר שום דבר פיזי בעולם האמיתי, ובטח שלא להזרים מים אמיתיים. האם תרצה שאצייר בשבילך מים, או שתרצה לעשות דבר נוסף?"
ארץ השוקולדאחרונהבין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"
ארץ השוקולדאחרונהבגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
קפיץאחרונהספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
אבל זה באמת לפי האדם...
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד
