אני מרגיש צורך לשתף בקצת הרהורים אישיים:

כבר יותר משבוע אני קורא ושומע התבטאויות של תושבי "גבעת" האולפנה במדיה. הגדיל לעשות הצהובון החביב עלי- "בשבע", בפרסמו בשבוע שעבר כתבת סקירה על הנושא מהבטיו השונים, תוך כדי ציטוט תושבים שונים, באומרם (-לא נמצא כעת מול עיני, אבל זו רוח הדברים) לא באנו לגבעה נידחת, לא מדובר במאחז עם אספקת חשמל לא סדירה, האמנו בחוקיות המקום בעיני המדינה, לא צריך לפנות.

אני מנצל במה זו כדי לקרוא מעליה לתושבים האמורים, ולכל הסוברים כמוהם (-גם מגרון וכל פיקציה התיישבותית כזו או אחרת..)

אין ביני ובינכם דבר. על הארץ, ובית אל בתוכה, ומגרון בתוכה, איאבק בין אם תרצו ו"תסכימו", ובין אם תאבקו כנגדי כבמגרון ודומותיה. אך בבא יום הרס, בבא יום פרע, לא יצבט ליבי בקרבי למראה בתיכם החרבים, למראה ילדיכם הממררים בבכי. לא אני, ולא האדמה נבכה את חורבן קקיונכם. ברי לי כי אדמת ארצי מעדיפה את האוהל והבית הארעי שבוודאי יוקם ע"י אותם נערים, שמצויינים כנערים בעיקר ע"י התנערותכם אתם מהם ולא התנעורתם מערכים, על בתי המידות רחבי הידיים עתירי הקומות והחלולים שלכם.

כשחרב הגוש, לא הזלתי דמעה. לחמתי, נעצרתי, אך לא נגע לליבי. איך יכול יהודי המוותר על אדמתי לגעת לליבי? כשראיתי את מצב המפונים (-מפונים ולא מגורשים. אם הכרתם במדינה כיסוד הזכות על הארץ, זכותה לכפור בהצדקתכם זו..) במעברות, לא רק שלא הצטערתי, אלא התמלאתי בתחושה עמומה של שביעות רצון וצדק פואטי (- אני לא גאה בזה, זה לא פוליטקלי קורקט, אבל אני נאלץ להודות- ניתנה האמת להיאמר..)

אינני מכיר מי מהתושבים שם, אבל זכותם לגור שם אינה נופלת מזכותי בביתי, או מזכות כל יהודי שהוא לגור במצפה דני שעל הליטאני, יבנה ויכונן במהרה בימינו אמן. זכות זו אינה נובעת מנידחותו או אי נידחותו של הר, מאספקת חשמל סדירה או ע"י גנרטור, וממספר הקומות ומצב אישורי התב"ע. זוהי זכות הנובעת במישרין מהציווי האלוקי- עלה רש! אין כל דרך לכפור בחלקו ולקבלו במקום אחר. במו הבל פיכם אתם קוברים את קיומכם על אדמתי הקדושה. 

בפארפראזה על המשפט המפורסם: "אני לא מסכים לדעותיך, אבל אלחם עד מוות על זכותך להביע אותן",  אני יכול לומר: אני (וארצי, אני מרגיש חופשי לדבר בשמה- אישתו כגופו..) לא מוכן לקבל את היסודות  הרוחניים של ישיבתך פה, אבל (-בניגוד אליך..) אלחם על הקיום היהודי בארצי, גם בבית אל..

עם של סוחרים היינו כבר אלפיים שנה. מסבר שלא קל להיגמל...

קיצור, בא לי לעשות טיול כמה ימים ביו"ש. יש בעיה, בטחונית בלילות. אי אפשר לישון במצפה מבודד וכדו'. קיצור, חשבתי לטייל מחווה לחווה, דהיינו לפתוח אוהל בחוות ולישון שם, ולהפוך את הטיול מסתם טיול, לטיול בלי שבילים, מחווה לחווה. קיצור, מישהו מתעניין בקונספט?

בואו נארגן קבוצה ונתקדם.

ליד עפרה. ויש את חוות חסד לאברהם ואת חוות האורנים שנמצאות באזור היישוב עפרה.

אשמח לשמוע מידע על התוכנית ועל החוות, אם מישהו יודע..

תודה

בס"ד

שלום לכולם!

כולנו רואים שבחודשים האחרונים מתרחש הרס רחב בגבעות ביהודה ושומרון.

תנו עצות מה כדאי לעשות כדי למנוע את ההרס הזה?

עם ישראל!! תקימו גבעות בכל אזור בארץ!! תצטרפו לגבעות קיימות!! חייבים להפוך את הגבעות ליישובים!!

של יהודים בואו ורשו ארץ

ואם יש צמידים וכו גם יש ביקוש..

אני בת, מעדיפה לקנות מבנות כמה אם אפשר או שישלחו בדואר 

הוא רוצה שננציח אותו

וגם אף שמאלני לא יתחיל עכשיו להרוס

חווה על שם צרלי

קדימה. מי לוקח את הכפפה.

לטרמפ יש ישוב,

למה שלצרלי לא יהיה?