לאט ובבטחה סולל הרבצ"ר את דרכו אל המפד"ל
מבלי ששמתם לב, לאט לאט, סולל הרבצ"ר את דרכו אל ראשות המפד"ל (הבית היהודי) של העשור הבא.
הרב רפי פרץ, שהחל את דרכו האזרחית כטייס מסוקי סער (אסון הכבל), וסיים אותה כמנהל מכינה (הפליא לעשות מד"סים עם חניכיו), בין לבין למד כמה שנים בכולל בשעות היום וצילם חתונות בשעות הלילה. אינו מחמיץ את ההזדמנות שנקראת בדרכו אל הצמרת הפוליטית.
לאחר שנבחר לכהן כרבצ"ר ע"י הצמד אהוד ברק-גבי אשכנזי, כתגמול על ההתפנות (או ההשתפנות) השקטה מעצמונה, וקיבל בתמורה את בסיס חיל החינוך שערי אברהם, ולאחר מכן את הישוב יתד, נראה כי הרבצ"ר לא מסתפק בדאגה לרווחתם הדתית של חיילי צה"ל, אלא הוא נושא עינים קדימה למעלה למעלה. וכשמדובר על למעלה, אין מדובר על רבנות עיר (הוא לא מוכר כת"ח, ק"ו שלא כפוסק הלכה), לא כ"ש שלא על רבנות ראשית לישראל (הספרדים בחיים לא יכתירו גלוח פנים, הם לא פראיירים), אלא על משרה פוליטית.
כך תראו אותו מתחכך עם רב הכותל והמקומות הקדושים (אומרים שההיכרות ביניהם החלה לאחר שגבי אשכנזי ובני גנץ המליצו לו עליו כחונך לעניני הציבור החרדי), עם הרנטגן (למרבה המבוכה של האינטיליגנטיים שמשרתים תחתיו ואינם מוצאים את עצמם במקומות שכאלו), ואפילו נכנס לעיתים קרובות בשעות הלילה המאוחרות לביכנ"ס איצקוביץ, בצעד בטוח עקב בצד אגודל.
כל זה, כך הוא מקוה יכשיר אותו בעתיד למלא את מקומו של דניאל הרשקוביץ כמנהיג הציונות הדתית. ואם הרב רונצקי מתאים לפוליטיקה, הרב פרץ אעכו"כ.
אבל בתוככי הצבא הענינים הרבה יותר יגעים.
לאחר שנכשל בפרשת "יזכור אלוקים", והובס בפרשת "שירת נשים", והתרסק בפרשת "הגיור הצבאי", והתגלה ככלי ריק בפרשיית "שחר כחול". עומדות לפתחו בעיות נוספות, ההלכה והכשרות.
פוסקי ההלכה בצה"ל היו מקדמא דנא תלמידי חכמים משכמם ומעלה. אם נרצה או לא, הרב גורן זצ"ל היה ת"ח שכל רז לא אניס ליה, יבדלח"א הרבנים אבידן, זינגרביץ', רוזנברג וקרים, כולם יודעי ספר. המינוי האחרון של רב ההתנתקות, חגי וולוסקי היה מאולץ משהו, אבל כעת משנבחר הלה לרב חיל האוויר, עומד בתור כמה נערים \צעירים, חלקם נשואי פנים, חלקם גלוחי פנים. פוסקי הלכה? הצחקתם את אל"מ אורי הורוויץ, הרכש שהובא ממערך ביטחון המידע (למרות שהוא מתפאר בפני תלמידי ישיבות ההסדר שהוא מסיירת מטכ"ל, הוא לא).
ומה עם הכשרות? גם כאן היו אנשי מקצוע מהשורה הראשון, הרבנים רפיקו, אליצור זצ"ל ויבדלח"א מנשה ועמר, הם אנשים שמבינים בכשרות, ומה שאינם מבינים הם שומעים מהמבינים. כעת משהגיע זמנו של הרב עמר לפרוש, מתמודדים על התפקיד כמה נערים, רב"צים צעירים שכל נסיונם בתחום הכשרות הוא ניהול 2-3 מכ"שים חלקם דתיים חלקם כבר לא, במבוכי המטבח הגדודי. מערך כשרות זו אופרה אחרת.
אז מה יהיה? כולם עסוקים בשאלת גיוס בחורי הישיבות כן או לא (לא!), ובשקט בשקט מתפוררות המערכות שאמורות לתמוך בחרדים שהחליטו לשרת.
אם אין הלכה, ואין כשרות, והרבצ"ר מסוכסך עם מרבית מאנשי מטהו (מהצפון ועד המרכז), ומתמנים יותר ויותר "רבנים" שמימיהם לא למדו בישיבה גבוהה (י.ש, מ.א, א.א) או למדו מעט מאוד, ותחת רבנים צעירים שהקדישו את מיטב שנותיהם לשירות ביחידות השדה (מידי שנה משוחררים כעשרה רבנים בגלל העדר תקנים) מביאים אנשי רכש מבחוץ (אורי הורוויץ בגלל שהוא מאנ"ש). איך אפשר לדבר על גיוס חרדים?!
בהזדמנות זו נאחל מזל טוב לסרן עופר האן, ראש הלשכה שהובא על בסיס היותו תלמיד מכינת עצמונה , על שסיים בימים אלו את לימודי המשפטים במכללת קרית אונו. סיים בהצטיינות.
מה שאומר שבלשכת הרבצ"ר יש המון זמן פנוי.
בהצלחה עופר, אוהבים אותך.



























