התייעצות דחופה!!לינויוש==]

היי..אני לא יודעת איך לפתוח..

אז ככה..אני בת 18 וחצי+ אוטוטו מתחילה ש"ל בתור קומונרית..

 

אז ככה..זה דיי ברור וא"א להתכחש לזה גם מי שלא מודה בזה..לכל קומונרית יש תקווה למצוא את האחד שלה בסניף-בקומונה..

השבוע הייתה לי חפיפה עם הקומונרית הנוכחית,ושהיא סיפרה על הבוגרים וכו' היא אמרה שיש בתכלס 7 בוגרים כאלה..ורובם לא מציאה..(ברור שלא דיברנו על זה בהקשר הנ"ל..~)

 

דוגרי,באמת התאכזבתי באיזשהו מקום..

 

כי לא חסר סניפים טובים עם כמות יותר גדולה..

 

ונכון שזאת לא המטרה בקומונה..אבל זה מעסיק אותי המון איך אני אכיר את בעלי..

כאילו זה לא מגזר חרדי שיש כל הזמן הצעות שוידוכים..אז איך זה יקרה??

אפילו חשבתי לרגע לרדת מהסניף ולחפש אחר..

 

ולא מלכתחילה לא בחרתי בקומונה בגלל זה,ממש לא!!!

אני רואה בקומונה שליחות עצומה!! זה התפקיד הכי קשה בש"ל,אבל בתכל'ס עם הכי הרבה עשייה וסיפוק...

 

מה אתם אומרים?להחליף סניף..?

לדעתי, תרדי מהרעיון של הקומונה בכלל.כבשת החורף
אבל זה משהו שאני כן רוצהלינויוש==]

אולי לא הבנת אותי נכון..

תקראי מה שנפשי כתבכבשת החורף

אם זה הראש שאת באה איתו, ממש ממש פיספסת את המטרה של קומונה.
וכשתלכי לסניף שכן יש בו בחורים "איכותיים", זה מה שיעסיק אותך?
כי אם כן, וכנראה שכן, תחסכי את זה מהסניף שלך.
כבר הייתה לי קומונרית כזו. היא אפילו יצאה עם מישהו מהסניף.
בואי נגיד, שראו על המצב של הסניף שהראש שלה לא ממש שם...

אני לא רוצה להיות חד מדינפשי תערוג

אבל אם את הולכת לקמונה בשביל זה,

כנראה שפיספסת את המטרה

 

אם יש לך דילמה, האם לעזוב הסניף שלך, משהו שיעצב לך את החיים, לא פחות מהאולפנא.

בגלל ששמעת שאין שם בוגרים "איכותיים"

כנראה פיספסת את המטרה

 

אם את לא רואה את ערך הסניף הזה

את התפתחותו, את מכלולו,

כנראה שפיספסת את המטרה

 

אני מציע בכנות, לא בשביל להוריד ח"ו מוטיבציה,

אלא להפך, מתוך הכרות קרובה עם כמה קומונריות,

לשבת עם עצמך ולהבין למה את הולכת לשם.

כי כרגע, העניין בכלל לא מסודר לך בראש!

 

 

 

ובעניין הזיווג, באמת שאין לך מה לדאוג.

גם בוגר "לא משהו" יכול להציע לך את החבר שלו.

 

 

הרבה בהצלחה

 

אל תדאגיד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך א' אב תשע"ב 00:29

יותר מידי "איך זה יקרה" שתכירי את בעלך.

 

לדעתי, תעשי את השירות לאומי שלך לשם שמיים (בלי שאני מתייחס לשאלה איזה ואיפה), גם בחריצות וגם בצניעות;

 

ולכל היותר - אם  עד סוף הש"ל לא תהיה לך עדיין הצעה ממשית, תפני אז למכרות נשואות, למשיהי שעוסקת בשידוכים, וכד' - תסבירי מה את מחפשת, ובעז"ה תקבלי הצעות. אולי עד אז גם תדעי יותר מה את רוצה ותהיי עוד טיפה בשלה לענין.

 

אין מה לדאוג יותר מידי, לדעתי. את עוד די צעירה.

טוב, זה דורש התייחסות!תילה

למרות שהרבה זמן אני לא מגיבה פה..

 

בפשטות, את הסיבוכים למציאת החתן שלך תשאירי לה'.

זאת לא אמורה להיות המטרה שלך בשנת שרות ולא כדי לך בכלל להתחיל בגישה הזאת את השנה!

מסכן הסניף שהקומונרית שלו באה בראש הזה 'לקמן' אותו...

 

תרשמי לך (בראש או בדף) את כל הסיבות בגללן הלכת לכיוון הזה, בגללן את חושבת שקומונה זה כ"כ 'שליחות עצומה'. כשהרשימה מול ענייך תגידי לעצמך-בגלל זה אני הולכת לשם! בשביל לקדם------ולהוציא כוחות-------ולממש את יכולותי----- וכו וכו.. 

תשקיעי את כל הכוחות שלך באותן מטרות שאת מציבה לעצמך כבר עכשיו.

החתן כבר יבוא לך בזמן המתאים (ויש לך זמן...18 לחופה זו המלצה בלבד) בשידוך או ספונטני ('ספונטני' זה בספונטניות.לא מתוכנן..)

 

בהצלחה.

 

 

 

אני לא כזאת רדודה ולא מפספסת את המטרה..לינויוש==]

אני באה נטו לטובת הסניף,יש מה לקדם בסניף מבחינה תורנית ואידאלית,וכן להגדיל את הסניף בכמות ועדיין להשאיר את האיכות..

 

אבל כל הזמן צצים חששות וקשיים וכל דבר גורם לי לחשוב שאולי לא..למרות הכל..

 

אז קחו את זה בפרופורציה..

סתם תמיהה - זה כזה "דחוף"???מקשיב_בסבלנות

מבכה את זילות המושג דחוף, כנראה שבסלנג העכשווי זו מלה נרדפת ל"אני מוטרדת"...

מאמין שבין כה וכה היו עונים לך.

ה"דחוף" זה בגלל התחלת הש"ל הקרובהד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך א' אב תשע"ב 01:16
לא יזיק לחלק מכםלינויוש==]

להיות קצת יותר נחמדים..

כנראה זה לא המקום לקבל תמיכה ועידוד...כולם טועים..קורה..

 

ולזה שהגיב בקשר ל"דחוף"..מה שלאחרים נראה דחוף/חשוב שונה ממה שנראה לך..

ההתנדבות לא חייבת לבוא על חשבונך. אם את יכולהאנונימי (פותח)

לתרום בצורה שתתרום גם לך, לכי על זה.

אבל אולי החשיבה הזאת לא כ''כ נכונה.. מי מבטיח לך שבמקום אחר יהיו אופציות טובות יותר?

 

בכל מקרה, זה לא סוף העולם.. יש הרבה דרכים להכיר.. זה יבוא לך בצורה שלא תכננת..

 

בהצלחה!

>>>>>>י'צעיר

באמת, כשאני בא להגיב, אני מבין איפה כולם נופלים.

 

קודם כל, תנסי להבין שלמרות מה שאת אומרת, מורגשת פה סתירה, שמצד אחד את לא באה לסניף בשביל זה, ומצד שני- לעזוב סניף בגלל סיבה כזאת?

 

אני ממש לא חושב שזה מראה על רדידות, אבל באמת שקצת קשה להבין את המקום שלך.

 

 

אבל אני חושב ככה-

הרבה אנשים מודאגים מאיך הם יתחתנו, מי יותר ומי פחות, אז אל תדאגי.

רק תדעי לעשות מה שאת חושבת שצריך לעשות, ולא לתת לדברים כאלו להשפיע עלייך יותר מידי. אם את חושבת שהמטרה שלך זה קומונה בסניף הזה, חבל שתתני לדאגה כזאת להזיז אותך למקום אחר, אחרי שכבר מצאת מקום מתאים לך. זה קודם כל.

חוצמיזה, אל תדאגי, אחרי הכל זה לא שרוב הקומונריות מתחתנות עם בוגרי הסניף, אלא זה רק מין חלום כזה, שהחיים יהיו פשוטים ומגניבים. משהו כזה (ע"פ הבנתי הרבה בקומונריות )

כשיגיע זמנך ותרגישי שאת רוצה להתחתן, יהיה בסדר. יש אצל הדתיים הצעות, המצב לא כזה נורא...

 

 

בהצלחה!

ועוד משהו חשוב-י'צעיר

אחרי הכל, זאת החלטה שלך.

מישהו אחר לא יכול להחליט בשבילך, ואולי בגלל זה יש לך רתיעה מהתשובות שהחבר'ה ענו פה, כי את מרגישה שזה לא קשור אלייך, כי זה מבטל חלק ממך- זה אומר לך לזרוק את הדאגות כי הם לא אמיתיות.

למרות שאת דואגת

לחזק אותך-אורח כלשהו

בגדול מצטרף לצעיר שמעלי,אבל גם חושב שבאמת כדאי שתתמקדי בשירות לשמו כי זה יותר אמיתי.

אם את רוצה להכיר ולהתחתן בתקופה הקרובה הייתי ממליץ לך לעשות את זה בדרך יותר רשמית,למרות שפחות כיף להכיר מלאכותית.

אני חצי קומונר ואני שמח לראות שאני לא יחיד שזה עולה לו לראש.זה בא הרבה כשאני עובד עם בנות שירות/קומונריות מסוימות ואני ממש שמח לראות שזה טבעי,חשבתי שאני חריג.

מהסיבה הנ"ל אני גם מזדהה איתך ולא פוסל הכירות כזאת,על בסיס עבודת קודש משותפת,אבל אני חושב שכדאי להפריד בין המטרות-העבודה והקשר הזוגי;כדי שהעבודה תבוא ממקום יותר קדוש ועם פחות נגיעות אישיות.אולי גם בגלל שטוב להגדיר מטרות ולהשלים איתם,בלי לברוח ע"י שילובם במהלך דברים אחרים בחיים.אבל אנלא סגור על הסיבה האחרונה.

 

אל תקחי קשה את התגובות כאן.אנחנו לא מכירים אותך ולהרבה אנשים זה נשמע רע,כאילו כל  הסיבה שאת רוצה קומונה זה להכיר.

 

בהצלחה בשירות!תתחתני מהר(ובלי לחץ;))

את חושבת שקומונה זה הדבר הכי קשה בשרות לאומי???בת שמש

פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

|מוחה דמעת צחוק|

^ תכל'ס כתר הרימון
עבר עריכה על ידי כתר הרימון בתאריך א' אב תשע"ב 13:16

חוץ מזה, שלפעמים דווקא כשאומרים "אני לא אכיר כאן!" "אני לא באה בשביל זה!" "אין לי שום כוונה כזאת" וכדומה - 

דווקא אז זה בא...

חיוך

איזה גועל נפש של זלזול,מתקשה

אין לך טיפת מושג מה זה "קומונה" אם את מדברת ככה.

שלא תעיזי לשלוח את הילדים שלך לתנועת נוער אם זה זאת הגישה.

 

אין תפקיד יותר בודד מזה בשירות לאומי, לאף אחד אין טיפת מושג מה עובר עלייך (אולי רק החברות הקומונריות)

ואת פשוט אחת מול כולם.

 

זה דבר הרבה יותר עמוק מאשר למצוא פעולת ער"ש או לדאוג להגברה במוצ"ש ארגון.

 

לכי תעשי קצת עבודת שטח מזה קומונה ואז נדבר.

 

(התגובה שלי היא ל"בת שמש" ולא ללינוי.)

יקירתי,בת שמש

תאמיני לי שאני יודעת טוב טוב מה פירוש התפקיד. כפי שכתבת, היחידות שיודעות מה עובר עלייך הן החברות.

ולי לא חסרות חברות קומונריות.

כתבתי חברות קומונריות.מתקשה

לא חברות שמשרתות ותורמות בתפקידים אחרים.

וכן, זה משנה.

מניסיון.

לא נכון.פלספנית

בעזהי"ת

 

קומונה זה תפקיד ענק, נכון.

 

אבל לא בהכרח 'הכי קשה בש"ל', ותלוי מאוד בבנאדם.

 

ישלי חברה שעשתה שנה ראשונה קומונה ושנה שניה איפה שאני, והיא אמרה שיותר קשה.

גם פה אפחד לא יבין..

 

[פה=די דומה למה שבת שמש עושה.]

אני דווקר מבינה אותה..כמו צמח בר

לכולן יש את זה בראש בגיל הזה..

אבל אני ממליצה לך בכל זאת לא להחליף סניף. אם את צריכה להכיר משם מישהו זה יקרה גם בסניף שלך. ואם לא,אז לא משנה באיזה סניף תהיי-זה לא יקרה.

 

לכי תעשי את השליחות שלך לעמ''י,בצורה הכי טובה שיש,ובלי מחשבות על בנים.. זה יבוא!!

שבת שלום!!

גם אני מבין מצויין את הרצון להכיר שם מישהונפשי תערוג

אבל אם בגלל שאין שם חבר'ה "איכותיים" היא שוקלת האם להחליף סניף,

זה באיזה מקום מעיד על אי חיבור אמיתי לסניף

 

וכידוע, להיות קומו' זה עבודה קשה!

כך שאם היא לא תהיה מחוברת אליו באמת,

היא יכולה להרים ידיים והתייאש מהעבודה הקשה

 

ולכן הצעתי, בהודעה שלי שתשב ותברר עם עצמה למה באמת היא הולכת לשם.

רק כך היא תוכל לדעת האם היא מוכנה לסחוב את הסניף על הכתפיים שלה,

אהבת סניף שלא תלויה בדבר!

 

 

שיהיה לך הרבה בהצלחה!

 

זה הדבר שחשבת עליו כשהלכת לבדוק סניף???????????נתיבות שלום
עבר עריכה על ידי נתיבות שלום בתאריך א' אב תשע"ב 17:32
עבר עריכה על ידי נתיבות שלום בתאריך א' אב תשע"ב 17:32

מתוקתי,אחד התקנים הכי קשים בש"ל הוא קומונה ואני מחזקת את ידיך שהלכת לזה, כי אני לא הייתי מסוגלת...

אבל אם את באה בגישה למצוא חתן באותו סניף ובגלל שאין שם "מציאות" את תחליפי סניף????

ממש לא,תמשיכי בסניף הזה מתוך מטרה נעלה וערכית ותחושת שליחות. והקב"ה יהיה בעזרך להצליח להוביל את הסניף למצוא את המיועד לך.....................................בהצלחה רבה!!

תשובה דחופהבתאל1

אם לא באת לקומונה בשביל להתחתן- אז למה לעבור סניף??

זה דבר ראשון.

דבר שני- את רוצה להתחתן עם חבר'ה קטנים ממך?

דבר שלישי- לא בוחרים סניף לפי מה שאת מחפשת בבחור...

כך נראה לי.

עבודה לחוד- זוגיות לחוד.

 

ואיך תקבלי הצעות?

פשוט לכי לשדכניות, ויש המון,

יש חברים- תיידעי אותם.

ואם אין חברים- זה הזמן להתחבר לחברים...

 

אגב לכל בחור בסניף יש גם חברים...

 

למה לדאוג לדברים שלא בשליטתנו כרגע? בשביל זה יש את הקב"ה! הוא יודע איך תכירי את בעלך

אז כנראה שזה יקרה איכשהו.

בהצלחה!

מצטרפת לקודמיי..שירקה

בתור קומונרית לשעבר  אני חושבת שצריך לבוא לשירות קודם כל במטרה לתת. לא לחפש חתן.

 

התפקיד הזה ג"כ קשה וכדאי ורצוי להשקיע בו את הכוחות- כי לזה נועדה השנה הזאת.

 

ועוד משהו, אם תתני את עצמך לגמרי, תשקיעי, תראי את הכוחות שלך (לא במטרה שיסתכלו אלא לשם שמיים)

 

יש סיכוי שיום אחד זה גם ישפיע הלאה. אבל הנק' גישה היא אני תורמת מה שאני יכולה ובעז"ה אם הקב"ה ירצה שתצאי משם עם חתן זה יגיע, אבל חבל להשקיע את האנרגיות בזה. את תפסידי, הסניף יפסיד וגם הבחור יפסיד (בכל זאת, קומונרית..)

 

אל תדאגי.. בעז"ה, הצעות מגיעות ויגיעו, אבל אחרי שאנשים גם מכירים אותך ולא את הרושם שאתה מנסה לעשות, הם גם יכולים להציע בהתאם...

 

וסתם אני מוסיפה פה משהו שהרב שלי אמר לנו לפני השירות,

 

שלא יוצאים (לדייטים) בזמן השירות. חלק יכולים לחלוק עליי פה אבל יש הרבה הגיון בזה.

בשירות, את  במצב קצת לא יציב, לא מצב רגיל נתינה אינסופית בלי קבלה, אין לך גבולות ברורים ,אף אחד לא יודע  מה את עושה (ההורים וכו') וקצת קשה וקצת לא טוב ופתאום מגיע האביר על הסוס הלבן והכל נראה איתו טוב ומושלם , והוא מקשיב לך ועושה מה שאת רוצה, לפעמים זה לא כ"כ מקום בריא לבוא איתו לקשר, בקשר צריך לדעת לבחון דברים לא מנק' מוצא רגשית של צורך רק אלא גם מקום של נתינה

 

אני בשירות לא יצאתי בכלל (הגיוני שיש פה אנשים שמכירים אותי).. והיה מישהו שרצה וכו' והודעתי לו חד משמעית שאני לא יוצאת בשירות. זה גם חסך לי עבודה עם הבנים, נטו עבודה ולא בדיקה אם הם מתאימים/חמודים/ חתיכים וצדיקים...

 

ב"ה, התחלתי לצאת חצי שנה אחרי השירות וב"ה... התארסתי. מתחתנת עוד חודש וחצי... בלי כל קשר לסניף...

 

זהו דעתי. ובע"זה שיהיה לך הצלחה רבה רבה בסניף. שתצליחי לחנך, לגלות את הכוחות שלך להעלות ולהתעלות. וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם!!

 

יד אחים לך שלוחה!! בב"ח לתו"ע וכו' קורץ

 

 

מסכימה מאוד. לא יוצאים בזמן השירות.אוסנת

תקופה סוערת של עשיה גדולה יחד עם בילבול, בדידות, עומס נפשי, חוסר יציבות.

זה לא הזמן להפגש.

רוב בנות השירות נכנסות לקשרים לא ברורים, בלי שיש להן פנאי נפשי להחליט, לשים לב, לעצור קשר שאין בו טעם, או אפילו לבנות אותו כמו שצריך.

 

על אחת כמה וכמה קומונריות.

מעבר לפגיעה בעצמך,

זה גם לא מוסרי להגיע לסניף מתוך כוונה להפגש במהלך השנה,

משום שקומונרית עם חבר לא מתפקדת, ודופקת את הסניף.

יעידו מדריכים שכך היה אצלם, שכבר עדיף שהקומונרית תעזוב.

 

 

זאת רק שנה אחת של שירות...

זה עובר מהר וכדאי לחכות...

 

 

 

ב״ה לכי תהני מהשירות יגיע החתן יגיעmetorafi
לא יגיע , אז יגיע אח״כ
בלבלתם אותי לגמרי...לינויוש==]
עדת הצדיקים והמתחסדים נועצת שיניים בקרבן התורן...אלעד123

לכי לינויוש בדרכך, תהיי קומונרית ומצאי לך גם אהבה גדולה כמו שמגיע לכל בן אנוש.

אין סתירה בין הרצון להתנדב ולתרום לבין הרצון והצורך למצוא לעצמנו בן זוג נאה וראוי ולהקים אתו בית בישראל.

 

מותר לחשוב ולהרגיש ולפעול בכמה מישורים במקביל. זה טוב, זה נכון, זה אנושי וזה מועיל.

בהצלחה.

אז להישאר בבאותו הסניף?לינויוש==]
אף אחד לא יכול להחליט בשבילך....י'צעיר

רק נתנו לך כיוונים למחשבה ונקודות על מה להסתכל.

 

את ההחלטה תעשי את לפי מה שאת מרגישה.

כן, הגיוני שבסוף תעברי סניף, כי מאוד היה חשוב לך- למרות מה שכולם אמרו!
 

זהירות בנות השרותתמרי1

יש לעיתים התאהבות עיוורת עם פערים שקשה לגשר עליהם אחר כך כשמתעוררים מחלום השרות לאומי.

אם את דואגת מהאוכלוסיה..~nhykb~

אפשר גם להתחתן עם השליח =) 

 

ועכשיו ברצינות.. לא בוחרים ככה סניף. נקודה. 

 

אני קומונרית.. ורוב הקומונריות לא יוצאות עם מישהו מהסניף.. 

 

חוץ מזה, הגישה הכללית שלך גם צריכה להשתנות.. את יכולה למצוא בכל אדם זהב... 

 

 

לדעתי - ברור שלא (!!!!) תחליפי סניף.דרומית שמחה

הדרך לשידוך זה לא דרך של שחור לבן, יש כאלו שיהיו מוקפות בהצעות/בחורים רלוונטיים ויתחתנו בגיל 30, יש כאלה שלא יהיו להן הצעות/לא יהיו בסביבה של בחורים ויתחתנו עם מישהו שפגשו איכשהו.

 

אני יכולה להעיד על עצמי שיצאתי עם שלושה בחורים עד לחתונה- שלושתם לא מהשירות לאומי ושלושתם לא היו סביבי בעשייה יומיומית.

אחד פגשתי במקרה לדקה בדרכי לאנשהו- והוא השיג את המספר כי הוא הבין איפה אני גרה,

השני - ראיתי במשך שבוע שהתנדבתי - יצר קשר אחרי כמה חוד'.

השלישי (איתו התחתנתי ב"ה) בכלל הכרתי ברמה של "שלום-שלום" במשך כמה שנים, ויומחד נפל האסימון.

 

ולחילופין אני מכירה הרבה סיפורים הפוכים על המון המון השתדליות אינסופיות מגיל 18 ונישואים בגיל מאוחר - של בנות מדהימות ומקסימות ביותר.

 

לא הייתי אומרת לך ללכת ולגור באי בודד, אבל מעבר לזה - כל עוד את בחברת בני אדם, זה יכול לבוא מכל כיוון.

הכרויות זה לא מתמטיקה, זה יכול לבוא בכל מיני דרכים ובכל מיני אופנים ואם כן יש לי עצה מעשית בשבילך בכיוון הזה - זה שתפסיקי לחשוב על זה ולהתעסק בזה ובטח לא לקבוע ע"פ זה מקום ש"ל - אלא תחליטי עם עצמך שאת חיה ובונה את עצמך, ובע"ה כשזה יבוא, איך שזה יבוא - זה יהיה מצויין ומשמיים.

 

אם את באה בגישה לחוצה א. זה לא נכון עקרונית לבנייה אישית. ב. זה יכול מאד לתסכל. ג. זה לא עובד ככה ד. אני מאמינה מאד שהלחץ שלך עשוי לשדר לחץ לא מודע לסביבה ורק להרחיק פוטנציאלים שבאמת מתאימים.

 

מה בנוגע להשתדלות ? 

כמו שאמרתי - לחיות בחברת בנ"א. לא לדחות הצעות על הסף - וזה הכל.

מעבר לזה - תסמכי על הקב"ה, תתפללי ותבני את עצמך ואישיותך (לאו דווקא את חלילה, אלא כל אחת בגיל הזה.)

 

ועוד לא התחלתי לדון בסוגיה של נישואים בגיל צעיר - נכון/לא נכון/כדאי/לא כדאי, מה שבטוח שזה לא הדבר המומלץ והנכון לכל אחת. 

 

בהצלחה בש"ל.

יש עוד דרכים למצוא בחורים בבנ"עאנונימי (פותח)

בתור אחת שהיית קומונרית

אציין

שבמחנות

וסימנריוני הדרכה למינהם

ובשלל מסגרות בתנועה

תוכלי להכיר שפע בחורים ממלח הארץ.

 

אבל אחותי,

תעשי לעצמך טובה

ותוציאי את השטות הזאת מהראש

כי קומונה זו כזאת שנה אדירה

ובכלל לא משנה אם מוצאים בה חתן

ואפילו עדיף לדעתי

מראש לא לבוא במטרה להתחתן בשנתיים הקרובות

תקראי את הכותרת של עצמך

את בת 18 וחצי למען ה'!!

מה בוער לך???...

תסיימי שירות כמו בן אדם

ותעשי לך גם שנה של עבודה, או טיול, או מדרשה

תחליטי מה את רוצה ללמוד...

 

מי רודף אחרייך???

באמת, מניסיון,

גם עדיף בשנה של הקומונה

שהיא גם ככה קשה (!!)

 

להכניס גם מורכבות של קשר זוגי.

 

ותיזהרי ממני אם את מתחילה עם מישהו ביב'!!

כקומונרית לשעבר- קצת מזועזעתמיכל20

כקומונרית לשעבר(לפני 3שנים) אני פשוט מזועזעת!! זה כ"כ עצוב לי לקרוא את המילים הללו. גם אם את כותבת שזה לא המטרה שלשמה הלכת לקומונה- בין השורות זה צועק. ועצם זה שזה מעסיק אותך עכשיו, עוד לפני שהתחלת את התפקיד זה עצוב. ושלא נדבר על זה שחשבת להחליף בגלל זה בסניף.

אז ככה- בתקופה הזאת שלפני תחילת הקומונה כל קומונרית תרודה במחשבות על תחילת השירות, השבת הראשונה,המטרות שלה בסניף, רעיונות למהלך השנה, חששות ופחדים-שלגיטימיים. אבל זה מה שמעסיק אותך ועוד עכשיו? אז איפה הראש שלך יהיה במהלך השנה בעבודה החינוכית בסניף, בשאיבת הכחות היומיומיים שבהם את צריכה להזכיר לעצמך מה את עושה בסניף? איפה? בחיפוש אחר החתן המיועד?? כדאי מאוד שתחשבי אם התפקיד הזה מתאים לך, הוא דורש ראייה כללית ורחווה. במהלך השנתיים שהייתי קומונרית הראש שלי לא היה במקום הזה. וכן, במשך השנתיים היו לי מספר הצעות חלקן -בוגרים מהסניף. אבל מבחינתי זה כ"כ לא  היה הזמן המתאים.(ואל דאגה, אחרי הקומונה יצאתי עם בוגר של הסניף.ולא זה לא הוביל לשום מקום, אז מזל שזה לא קרה בזמן הקומונה) הסניפים צריכים קומונריות שיתנו את עצמם ולא יבואו מאינטרסים אישיים- רק כך הן מועילות לסניף, ומקבלות פי כמה וכמה בחזרה!

ומעבר לתפקיד- בנות חמודות, צאו מהסרט הזה שאתן במרדף אחרי החתן המיוחל, שאתן צריכות לחיות בנהירה אחרי שידוך - במיוחד לא בזמן השירות הלאומי. סמכו על הקב"ה!הנהירה הזאת לא תוביל למקום בריא! תבנו את עצמכם כמו שצריך, תבנו ותוסיפו במקומות השירות שלכן, וככה תבנו את הבית שלכן בצורה בריאה ובזמן הנכון!! 

למה לא ?!הינדיק

זה דווקא מעודד לראות בנות שלא רוצות להישאר רווקות לנצח...

לינויוש==] היקרה,נעם_אוחנה

את מתחילה שירות לאומי בתור קומונרית, בבני עקיבא? (זה ברור?)

ואת מקווה למצוא את האחד בסניף. ברור שאת מקווה שזה יבוא מאליו, שמישהו מהבוגרים, ועדיף אחד שיהיה תותח כזה, חברתית, אישית, גופנית, יישא עיניו אל הקומונרית המדהימה שהסניף כולו כל כך מעריך ואוהב, שעושה עבודת קודש, קומונרית שבאמת לא זכורה כמוה.

 

אז ערב אחד היא תישאר לסדר את חדר המדריכים, או לסגור את ההרשמות לנטיעות, והוא יגיח לסניף בתירוץ כזה, או אחר, (אני מעביר שיעור לחבריא א' בשבת... אנחנו עושים סעודה שלישית ואני צריך להגיד דבר תורה וכו') ואז תתפתח שיחה אל תוך הלילה, שיחה על הדברים שחשובים באמת, וכל אחד מהם ירגיש איך השני כל כך מבין אותו, ואיזה רעיונות מעניינים יש לו, ואיך היא רואה דברים מתוך אמונה... וכו' וכו' וכו'

 

צריך להמשיך? אז בואו נגיד שהם רוכבים ביחד אל השקיעה.

 

כל מה שכתבתי עד עכשיו הוא אמת לאמיתה, כי בדמיון שלנו זה מה שכולנו חולמים. שכל מי שנרצה ירצה אותנו, שהכל יסתדר, שהכל יהיה מדהים, שהכל יתחבר כמו נס, כמו כפפה, בצורה מדוייקת בלי אתגרים, בלי שאלות, בלי ספקות, בצורה זורמת ופשוטה ובלי קשיים.

 

אז לינוי היקרה,

את הולכת לעבוד קשה. הרבה מהזמן אף אחד לא יעריך את זה. אולי פה ושם איזו מדריכה של שבט הרא"ה תגיד מילה טובה. יקבלו אותך כמובן מאליו. לא בהכרח תהיי הדבר הכי מגניב בסניף, לפעמים ההיפך. תמצאי את עצמך במצבים שלא חלמת שתהיי בהם, ותתנהגי בצורה שלא חלמת שתתנהגי.

 

בסוף השנה הזו, את תהיי אחרת. אחרת זה אומר שזה משהו שאת אפילו לא יכולה להבין עכשיו, כי העיניים שלך ייפקחו ואת תראי יותר, את תראי דברים שלא ראית ושלא יכולת בכלל להכיל. כי הייסורים והקושי פותחים את הלב, והלב פותח את המבט.

 

אז תעשי לעצמך טובה, תמשיכי לחלום את החלומות היפים של האהבה, שכולנו אוהבים, אבל תהיי מוכנה לאתגרים שלא יאפשרו לך באמת זמן למצוא אהבה. אם תמצאי אהבה זה יהיה נס. את צעירה מאוד, וגם אם כולנו רוצים אהבה מגיל צעיר מאוד (לפחות 12-13) זה לא אומר שאנחנו מוכנים לקשר.

 

אז כל עוד את לא הולכת לממש קשר מחוץ לחתונה (מבחינה פיזית, ואני מניח שזה המצב בהיותך קומונרית) תעשי לעצמך טובה ותטעמי קצת ממרירות החיים לפני שאת צוללת לים הדבש (כביכול) של האהבה. כשתמצאי אהבה תגלי שמעט מאוד מהחלום נמצא במציאות. הוא קיים, למי שלא מוותר על לראות אותו, אבל בצורה אחרת לגמרי שאני אפילו לא אכביר במילים עליה כי זה ייראה נדוש אולי, משעמם, לא מושך. אבל העבודה הקשה, הבחירה והאמונה וההתחדשות בתוך השיגרה, הפרנסה, השטף של החיים שהוא הרבה יותר חזק מכל מה שמוכרים לכם בבני עקיבא, בסמינריוני הדרכה וגם בישיבות הסדר ובמדרשות, במקום הזה יש אופציה לבחור באמת, ליצור באמת, למצוא את אלוהים. זה מה שנקרא מבשרי אחזה אלוה, זו אהבה וזה החלום שלך.

 

עד אז - תתרכזי בעבודה שלך ותפסיקי לקשקש.

וכל אלה שאומרים ללינוי לסמוך על הקב"הנעם_אוחנה

תעשו לי טובה ותפסיקו לבלבל את המוח.

ה' עוזר? כן, למי שמקשיב לו. למי שמקשיב לקול ה' שבקרבו.

לינוי מבטאת פה משהו מאוד עמוק, שמצריך המון אומץ. לינוי מבטאת רגש שלכם, כל הצדיקים כאן, אין אומץ לא רק לבטא אלא גם להרגיש. אז במקום להטיף מוסר, אולי תקשיבו לרגע, תקשיבו למישהי שחיה את החיים שלה כמו שהם, גם אם היא צעירה, חסרת ניסיון ופנטזיונרית.

 

את תהיי קומונרית טובה, כי את תקשיבי לאנשים.

את תביני מה זה רגש של בן אדם.

 

היכולת להקשיב לרגש שלך, לקול ה', היא חשובה.

אבל צריך גם לדעת לפרש את הקול הזה,

ובשביל זה ילדתי, את צריכה קצת ללכלך את הידיים,

לחפור באדמה הקשה ולאכול חול. 

 

אז תביני מה את מחפשת, מה זו אהבה. הפנטזיה שלך עכשיו היא רק מעטה זכוכית שיתנפץ עם החניך הראשון שיצרח לך במוח.

 

יהיה בסדר.

לינויושהינדיק

בס"ד

 

כמו שאנו גורסים כרמב"ם ולא כרש"י, שבית המקדש יבנה מלמטה ולא מלמעלה.

כך גם האהבה והזוגיות זה גם אבל וודאי לא רק להתפלל ולחכות להפגש בגיל מאוחר, אלא אפשר ליזום.

(מתוך עדינות וצניעות כמובן, אבל לא מתוך פחד.) 

 

ואת יכולה ליזום לא רק בסניף אלא בכל מקום !!!

איזה יאוש...אוסנת
חלקכם נסחפתם..לינויוש==]

יש תגובות שבאמת אנשין מדהימים שלקחתי לעצמי המון מהתגובות האלה..

ואני אגיד משהו בזהירות..אני דיי חושבת שרוב אלה שכביכול יצאו נגדי  בפנים יודעים שזה מחשבה שעוברת ל90 אחוז מהבנות ש"ל..

גם אם הם יודעות שזה לא יקרה...

וכאילו פתאום אני מרגישה שהרבה מתחסדים כשמדובר באינטרס אישי בשנת שירות..

 

ושוב..זו לא המטרה שלי..

אבל העומק של השאלה היא האם זה נכון להישאר בסביבה הזאת....

אני לא אוהבת את סניף בני עקיבא ועכשיו אני מבינה למאנונימי (פותח)

כולם מדברים על בני עקיבא יש כל כך הרבה סיפורים על פעילויות וטיולים שבתות חבריא בית חבריא א' ומדריכים ומדריכות חתיכים זה מאוהב במדריכה הזו והיא בו החניכים הפיקחים כמובן שמים לב לזה כל כך זה כזה שקוף אז באתי לסניף פעם פעמיים ולא רציתי לחזורר כן מדריכים יקרים אתם עושים עבודת קודש אני לא אשקר ואני מדברת על הסניפים המעורבים כמה לשון הרע כמה חוסר צניעות כמה חוסר שמירת נגיעה מסכנים החניכים וגם המדרכים יוצאים משם כל כך מבולבלים אז ככה חוץ מהקניית ערכים כגון אהבת ארץ ישראל עזרה לזולת שחכתם עוד הרבה דברים כמו התורה האמיתי שלנו אתם עושים אך לא מספיק אז לינוי היקרה אם את באה לסניף כדי להכיר את זיווגך לעתיד אז אני מבקשת פשוט אל תבואי! זה רק יהרוס את הסניף גם ככה כואב לי על הידידים והידידות שלי שיצאו מבולבלים איך אמרו חכמנו עשה רצנוך כרצונו כד שהוא יעשה את ררצונו כרצונך ויבטל רצון אחרים בשבילך רק תעשי את זה ותראי שה' יביא לך תזיווגך ממקום שלא חלמת עליו ואני רושמת את כל מתוך ניסיון ודברים שראיתי

אני לא בבני עקיבאלינויוש==]
עם כל הכבוד סמדימדינעם_אוחנה

בעיני זה בדיוק היופי של בני עקיבא, שאנשים כפי שהם יכולים להביע את עצמם. כמובן יש קשיחות דתית די רצינית, שאו שהיא טובה או שלא, אבל התנסויות שיש בבני עקיבא הן יקרות מפז בעיני, וכשאני מסתכל אחורה הרבה מהחוויות האלה היו חוויות מכוננות בחיים שלי. ואני לא מדבר על פעולת ערב שבת תותחית (למרות שגם שם למדתי לחשוב, להתבטא, לשכנע) אלא לחוויות עם בנות המין השני - שיחות, עשייה משותפת, יציאות. את כנראה לא מבינה כמה זה בריא, כמה זה קריטי. החברות הדתיות הקיצוניות הן חברות חולות, חולות במחלת הגלות, ואני מקווה שבקרוב הן יחלימו מהמחלה הנוראית הזו. 

 

לא רק המיניות מדוכאת, גם הרגש, גם הרבה מחשבות. זה מאוד קשה לחיות במקום כזה עבור אנשים עם נפש חופשית, שאין לגיטימציה להיות מי שאתה. התורה היא דבר נפלא (כמובן שיש דברים בה שצריך להיזהר מהם, ובייחוד מהבנות שטחיות כמו פוסקי ההלכה האורתודכסיים במקרים רבים, שלא מבינים הקשר, לא מנסים להבין מהות, אלא חותכים לפי מה שהראשונים אומרים. זה, אגב, לא נובע מחוסר הבנה אלא מפחד, חשש לגעת בכל הקונסטרוקציה ההלכתית שהתהוותה בגלות) בעזרת ה' שיברך אותנו שנצא מהסבך הזה בקרוב, ונזכה לקיום שנוגע בה', שחש אותו, שחי אותו באמת בכל החיים כולם ולא נסגור את עצמנו בתוך מסגרות קשוחות וכואבות.

תורה קדושהאנונימי (פותח)

נעם היקר,כשקיבלנו את התורה בהר סיני היה מחנה גברים ומחנה נשים.

-כבר אז הסתננו להם פוסקי הלכה אורתודכסים?!?

אל תהיה מהמקררים להם לישראל מקדושה וטהרה..

אסף1 זה לא קירור מקדושה וטהרההינדיק

בס"ד

 

שבנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים בט"ו באב וביום הכיפורים (!) זה היה נגד ההלכה ?! צריך רק לדעת איך לעשות את זה בקדושה ובטהרה ...

לפעמים יש אנשיםנריה11

שיודעים לעבוד על עצמם ולשכנע את עצמם כל כך טוב באמת שלהם, שנובעת הרבה פעמים מגאווה ותאווה - שהם באים ביחד, שאף אחד לא יוכל לשכנע אותם שהם טועים.

מי שחושב שהוא יותר חכם מכל פוסקי ההלכה שהיו עד עכשיו ושהם לא מבינים וסתם פחדנים, אין מה לנסות להסביר לו אפילו.

אולי אחרי שהוא יקן את את הגאווה העיורת שלו ויעשה בירור פינימי האם מה שהוא חושב זה אמת או המצאות שהוא המציא כדי לתרץ את חוסר היכולת שלו להתמודד.

אולי אז הוא יוכל לשמוע. כרגע אין מה לעשות, פשוט עצוב לראות שיש אנשים שמדברים כך, אבל אין מה עשות רק הם יוכלו לעזור לעצמם. לאף אחד אחר הם כבר לא יקשיבו, הם הרי הכי חכמים בעולם.

אם רבי עקיבא היה רואה מה הולך בסניפים הוא היה בוכהאנונימי (פותח)

בני עקיבא ?? ככה נראה לכם שבניו של בני עקיבא היו נראים ?במקומות מעורבים בנות ובנים ,פעיליות נפרדות לחניכים אבל ,בישיבות צוות וערבי גיבוש אתם מעורבים. קצת מטעה את החניכים מה ההבדל בינכם לבינהם ?לכם אין יצרים ?אבל תבואו ותגידו לי שזה בשביל מטרה מסויימת כי אנחנו יודעים שזה גולש ומעבר לזה מעניין תי לדעת מי הרב שהתיר בכלל דבר כזה ומה שמו .. רק אחריי שנתיים שהייתי מדריך וקומנר הבנתי שגם אני הייתי מבולבל ואחרי חיפושים רבים אחרי האמת מצאתי אותה ונועם אוחנה כל מה שהבנתי ממה שרשמת זה שיצאת כל כך מבולבל מסכן מאחל לך שתגיע לך הזכות לחזור בתשובה בדרך אמת ולהפיסק להתיר לעצמך דברים שאף רב לא התיר יום טוב!

את תעשי את מה שמתאים לך.נבוכדנאצר

מי אמר שמה שנגזר עליך בשמיים זה להכיר את בעלך דווקא בסניף?

אז מה אם יש הרבה שכן?

את תעשי את מה שמתאים לך,ד' כבר ישלח את החתן בע"ה
"וד' לא ימנע טוב להולכים בתמים"

נריה11 ומתנחל לשעברהינדיק

אני לא מנסה לשכנע את עצמי בכלום, אולי אתם לא מנסים להתמודד, הרי אותם פוסקי הלכה (מסוימים לא כולם) גם נגד התיישבויות, צבא, אוניברסיטה, חסרים רבנים גדולים שהיו ותמכו בבני עקיבא ובעזרא ?

נמאס לקרוא את ההתחסדויות האלה!שירלי1994

באה מישהי שואלת משהו נורמלי ולגטימי, הפכתם אותה לאיזה קורבן,

והיא מדברת במציאות הרווחת כיום..אז לצד הגברי כאן מאיפה לכם שזה לא נכון??

 

ולאלה שיוצאים כביכול נגד עזרא ובני עקיבא..למה אתם לא הייתם בעזרא ובני עקיבא..??אם כ"כ מפריע לכם המעורב אז יש את אריאל..אז תפסיקו עם השטויוות האלה..

 

אני בטחה שזה לא הקריטריון הנדרש שלה לסניף,אבל יכול להיות שזה פשוט סתם תירוץ שהיא נאחזת בו כי משהו אחר לא מסתדר לה שם..

אז במקום להביא אמירות באוויר וציטוטים מפה ושם,תעזרו תכלס בבעיה שלה ולא במה בנוח לכם..

ממש צדיקיןם גדולים אתם...

שירלי1994 צודקתהינדיק

בס"ד

 

אף אחד מכם לא יתרוצץ למצוא לה בעל בעולם הדייטים הבלתי אפשרי של הציבור שלנו, ולא ינסה לשדך לה אחרי שהיא תגיע לגיל.

 

זהו קונפליקט לגיטימי מאוד, שוודאי לא נבחן בשדה הראיות ההלכתי.

כן, חסרים...נריה11

תן לי יותר מ5 שמות של רבנים גדולים וידועים שמקובלים על הציבור, שאומרים שמה שקורה היום בסניפים הוא בסדר.

בבקשההינדיק

בס"ד

 

הבאתי כמה תוכל לסנן את אלה שלא "גדולים ידועים ומקובלים על הציבור"

 

1.הרב יובל שרלו - ראש ישיבת פתח תקווה

2.הרב דוד סתיו - ראש ישיבת פתח תקווה ורב העיר שוהם

3.הרב חיים דרוקמן - ראש ישיבת אור עציון

4.הרב ישראל סמט - רב הגרעין התורני בלוד וראש הכולל

5.הרב רא"ם הכהן - ראש ישיבת עתניאל ורב הישוב

6.הרב שי פירון -ראש הישיבה התיכונית אמי"ת פ"ת 

7.הרב ד"ר בני לאו - בית מורשה

8.הרב צפניה דרורי - ראש ישיבת קריית שמונה

9.הרב ד"ר יואל בן נון - ר"מ בישיבת "הר עציון"

10.הרב יהושע וייצן-ר"מ בישיבת בית אל

11.הרב אברהם צוקרמן - ראש ישיבת כפר הרא"ה לשעבר

12.הרב ד"ר בני קלמנזון - ראש ישיבת עתניאל

13.הרב יעקב אריאל - רב העיר רמת גן

14.הרב חיים נבון -ר"מ במדרשת מגדל עוז

15.הרב ד"ר יהודה ברנדס - בית מורשה

16.הרב שמואל דוד-רב העיר עפולה

17.הרב יהושע וייצמן - ראש ישיבת מעלות

 

וכו' וכו'

 

כל אלה "קדושים אשר בארץ המה" שבעז"ה מאור תורתם ישפיע על רבבות התלמידים שיש להם בארץ ובעולם ושבעז"ה יתקיים בהם מקרא שכתוב "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" 

 

                 

                                                             אמן !!! 

 

 

לעניות דעתיאמאלה גאה

 

אני יכולה במעט להבין את המחשבות בנושא אבל (וזה העיקר) אני ממש לא מסכימה עם מה שאת אומרת

אני הייתי קומונרית ומה שהיה לי בראש זה הסניף ומה אני יכולה לעשות כדי לקדם אותו

לא חושבת שאת צריכה להזניח את עצמך ולחשוב רק על הסניף אבל זה זמן השירות הלאומי.. בדגש על הלאום ופחות על הצד האישי בעניין (שבא באופן טבעי כשמשקיעים בסניף)

שנית, מה הלחץ להכיר?

אני חושבת שיהיה לך מספיק זמן להכיר בחורים טובים בסביבתך ולאו דווקא בזמן הש"ל..

 

אתה סוטים מן הנושא..שירלי1994

לא ניראה ששאלו אתכם אם היא ממהרת או לא..

תכלס תענו לעניין ותפסיקו להצטדק באני אני ואני...

שירלי1994הינדיק

בס"ד

 

התכוונתי שאין לזלזל בהזדמנויות ובדרכיו של הקב"ה להכיר לנו את הזיווג

 

וזה כלל לא משנה אם היא ממהרת או לא

תקראו טוב! היא לא מבני עקיבא.אנונימי (פותח)אחרונה

אז מה יעשו עכשיו הטוענים שהתנועה מידרדרת?...

תעשי טובה לסניפך היקר באיזו תנועה שלא תהיי ואל תהיי קומונרית.

בהצלחה.

ב"ה ביום שני אני מתחתן אני הנני כאינני

ומשהו מרגיש לי קצת מוזר... אני מרגיש שאני לא מעכל את זה, לא שמח בזה בשלימות, לא מספיק מתרגש. איך מגיעים בשמחה? בהתרגשות?

מקסים!חתול זמני

תראה אמנם התמונה שכולם אוהבים לצייר (או בימינו לצלם) היא של פרחים ופרפרים וזיקוקים אבל מתחת לזה ברור שהחלטה כל־כך רצינית וגורלית כרוכה גם בכל־מיני ספקות / בלבולים / מחשבות / עייפות. יכול להיות זה למה משתדלים לעשות חתונה שמחה ושבע ברכות והורים מלווים כו' כדי לתת מעין תמיכה למשהו שמצד אחד הוא גדול ומשמח ומצד שני גם מלחיץ.

 

זה מאוד נורמלי לא לעכל סיטואציות רגשיות במהירות, אל תתן לזה לבאס אותך מעבר למה שזה. אמנם קצת קלישאתי אבל פשוט תנסה לזרום ולהיות נוכח בהווה, זה מה שאני חושב. אתה לא "חייב" להרגיש ככה או אחרת בסוף זאת החתונה שלך לא של מישהו אחר.

 

כך או כך אל תיעלם לנו מפרוזה וכתיבה חופשית

מזל טוב ! משה

תן לגוף שלך לחוות את הכל. מותר הכל.

מזל טוב! ענבי הגפן בענבי הגפןנקדימון
מזל טוב!!! advfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ה' בתמוז תשפ"ו 23:24

זאת סיטואציה שלא הייתה בה והגיוני שהיא תראה אחרת ממה שדמיינת אותה או הסתכלת עליה מבחוץ על אחרים (ויש מצב שגם לא ראית לתוך נבכי נפשם)

בטוח שכל חתן מרגיש ומעכל את זה שונה.

 

איך להתרגש ולשמוח? אמממ אולי תגיד תודה לכל מי שאפשרי, כמובן לקב"ה

שמחה באה בהבנה שמה שקורה הוא לא מובן מאליו, אמירת תודה מחזקת את ההכרה הזאת

הכי הגיוני בעולםפצל"פ

אני גם הייתי ככה לפני החתונה

הרבה פעמים אתה פשוט טובע בהכנות ומרגיש שאין מספיק מקום להתרגשות

או שאולי במקביל לשמחה יש גם קשיים פוחדים


פשוט תנסה להיות קשוב לעצמך

יכול להיות שפשוט זה יגיע היום של החתונה או שאתה צריך לתת לפני מקום גם לדברים שיושבים עליך


בכל מקרה מזל טוב גדול

מזל טוב!זמירות

עצה פרקטית פשוטה, שכרגע עשויה להצטייר הזויה…

כנראה כמעט ולא יהיה לכם זמן לאכול כמו שצריך… מקווה שיחכה לכם כיבוד קל בחדר הייחוד, ואחרי זה לא תשבו בנחת וברוגע לאורך כל החתונה ותהיו כל הזמן בתנועה…


תכינו דברים טעימים בדירה / חדר במלון אליו תגיעו בלילה הראשון כזוג טרי 🙂 

וואו מזל טוב!זיויק
מרגש, וחוסר התרגשות יכול להיות מ1000 סיבות, צריך להכיר אותך בשביל זה ולא נראה לי שתשובות כאן יהיו מעשה אחראי
יאאאאאאאאאאאא מזל טובבבבב איזה יופיייייי!!נפש חיה.אחרונה
מגיעים בנחת  בשלווה בטוב!  ועם הקב"ה.   השמחה האמיתית נבנית לאט לאט.  שלווה פנימית, רוגע, הרגשה טובה בלב..... שמחה לא חייבת להתבטא חיצונית (ריקודים, שירים בקול וכו) יש הרבה דרכים לבטא שמחה .    מה שחשוב הוא - שאתה נכנס לחופה בלב שלם ושמח בכלתך.        בע"ה בניין עדי עד והרבה שמחה ונחת תמיד!


איך להפרד אחרי חודשיים בלי לפגוע?ארץ חדשה
הצילו 🙄
למה לפגוע?משה

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

 

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

לזכור שככול שאת ממשיכה זה יהיה יותר קשהראומה1

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.


תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

בפגישה? לא עדיף בטלפון?ארץ חדשה
עדיף בפגישה, שקטה רגועה בלי הוצאות כספיות גדולותראומה1
ואפשר גם לשתף לפני שאת מתלבטת על כמה דברים לגביי מה שראית אצלו ושחשוב לך לדבר איתו על זה. זה יכין את השטח ...

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.


כנראה שעדיף בפגישהארץ השוקולד

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

כן. מסכימה.נחלת

 

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

 

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

 

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

 

בהצלחה!

 

שאלה מקסימהadvfb

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

באיבחת חרבמי האיש? הח"ח!

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הגזמת קצת....נחלת

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

 

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

 

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

 

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

 

לא נשמע לי כזה...

אני ממש אוהב את סגנון הכתיבה שלך.חתול זמני
אתה בעד "לברוח"advfb

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

>>ברוקולי

 

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

 

בהצלחה! 

דעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית:חתול זמני

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

 

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

 

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

 

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

 

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

 

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

 

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ייסורים הם ייסורים כאשר מרגישים את המרירות שלהםadvfb

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

נכון, אין לי תלונות לגבי זה.חתול זמני
אולי במכתב רגישזיויקאחרונה
פסקה מעולת ראיה שמזכירה לי את הקשר האחרון שהיה ליadvfb

התפלה מבקשת מהנשמה את תפקידה.

כשעברו ימים ושנים בלא תפלה בכונה, מתקבצים בלב אבני־נגף רבים, שמרגישים על ידם כבדות־רוח פנימית. 

וכשרוח הטוב חוזר, ומתנת התפלה נתנת ממרומים, הולכים בכל תפלה ומתפנים אותם המכשולים, 

והסיכורים הרבים, אשר נקבצו בנחל הנובע של נשמת החיים העליונה, הולכים וסרים. 

ועם אותה העליה הנשמתית, שהיא עולה בכל תפלה ביחש לערך זמנה, אחוזים ידועים באים בתור מרפא את חסרון העבר; 

אמנם לא בבת אחת נמנה החסרון, אבל הולך הוא ומתמלא,

והצוהר של התפלה הולך ומגלה את אורותיו.

 

(עניני תפילה, התפילה המתמדת של הנשמה, ג')

יש פה אנשים דוסים במיוחד?פתית שלג

איך אתם מרגישים עם מיזמים כאלה? חדש מבית פרויקט 252: טיולי פו"פ בימי שישי

ועם שיעורים משותפים? סדנאות? ספידייטים? זום ספידייטים? (כבר שאלתי על זה פעם מזווית אחרת)

 

אני מרגיש שזאת יכולה להיות הזדמנות מטורפת להכיר בצורה בלתי אמצעית וחבל לפספס, אבל זה בכלל לא מדבר את השפה שלי, ואולי קצת נוגד את אורח החיים שלי.

 

ערבבת הרבה דבריםבחור עצובאחרונה

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

חחח חלאס לרדת עלי😂😂😂Lavender
למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבשאחרונה

תודה

שיר חדשכולנו הביתה

אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף

חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI

לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום

 

יום טוב

חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגעאחרונה

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

אולי יעניין אותך