בס"ד לע"נ של משה מנחם בן צדוק ז"ל
דבר תורה לפרשת דברים
מבוסס על "מה שתשיב הפרשה" של הרב זאב קרוב שליט"א
בספר שמות בתחילת נבואתו של משה, משה מעיד על עצמו ש“לא איש דבור אנוכי” (שמות ד,י). פתאום, בפרשתנו אנו רואים שמשה רבנו נהפך לאיש דיבור: “אלה הדברים אשר דבר משה” (דברים א,א) ועוד “דבר משה אל בני ישראל” (שם, ג). כל ספר דברים הוא בעצם דבור של משה רבנו. מה גרם למשה להיות פתאום איש דיבור דגול?
המדרש בדברים רבא שואל את אותה השאלה ומשיב: “כיוון שזכה לתורה, נתרפא לשונו והתחיל לדבר דברים” (דברים רבא א,א). לפי חז"ל זאת התורה שריפאה את משה ואפשרה לו להיות איש דיבור. עם זאת, נשאלת שאלה חדשה: כיצד רק עכשיו אחרי ארבעים שנים במדבר, יכולת הדיבור של משה נתגלתה ולא מיד אחרי מתן תורה?
כדי לענות לשאלה הזאת, יש להתבונן על מהות הדיבור. ידוע שהאדם הוא הנקרא "מדבר". התכונה המאפיינת את האדם זה הדיבור. דיבור זה לא רק אמצעי תקשורת, הרי גם בעלי חיים אחרים מתַקשרים בזכות העברת קול. הדיבור הוא היכולת לחבר בין העולם הפנימי הרוחני ואינסופי של האדם לעולם החיצוני המעשי והגשמי. ככל שהעולם הפנימי גדול אז יש קושי לבטאו בעולם הגשמי, כפי שמסביר הראי"ה קוק זצ"ל שאנשי מחשבה שאצלם המחשבה פועלת תדיר, בולעת את כישרון הדיבור (אורת הקודש ג'). למשה רבנו – איש האלוקים - היה עולם רוחני כה גבוה, שקשה היה לו להביא אותו לידי ביטוי בעולם הזה.
חז"ל מלמדים אותנו שהתורה לא בשמיים היא. התורה לא ניתנה למלאכי השרת אלא לבני אדם בשר ודם. משה רבנו עולה להר סני לקבל את התורה ויורד איתה. החידוש הגדול של מתן תורה הוא שהתורה האלוקית והאינסופית שלנו שייכת לעולם הזה. התורה היא הדרך שבזכותה האדם יכול לתקשר עם העולם ממעל מתוך העולם הזה. ולכן, אחרי מתן תורה, יש אפשרות למשה להביא את עולמו הפנימי ורוחני לידי ביטוי בעולם הזה, מה שמסביר את כוונת חז"ל שבזכות התורה נתרפא לשונו של משה רבנו.
עדיין עומדת השאלה, כיצד רק עכשיו לפני כניסת הארץ נתגלה יכולת הדבור של משה רבנו. בכל אורך המשא במדבר, העם חיי במציאות על טבעית בה בכל יום מתרחשים נסים. אחרי שנכנסים לארץ המציאות הזאת אחרת. בארץ אנו חיים חיים יותר ארציים, יותר חומריים, יש צורך לעבוד את האדמה כדי לאכול. חי תורה הכרחים כדי להחיות במציאות החדשה הזאת, כדי לתקשר בין החומר לרוח. אומנם משה רבנו לא נכנס לארץ, אך יש צורך לדבור וללמד תורת ארץ ישראל. הרמב"ן בהקדמה לספר דברים, מסביר שהוא הספר של נוחלי ארץ ישראל, משנה תורה הוא חזרה על התורה לדור שייכנס לארץ. אלמלא היה משה מדברים אנשים בעם היו מחלקים בין תורת משה – במדבר לתורת הארץ. ולכן משה מדבר ומבהיר את דרכי קיום של התורה ושל העם בארץ ישראל.
שבת שלום!
