הייתי מוכנה להכיר מישהו כזה בשמחה, זה בהחלט הכיוון.. (לאו דווקא בשל העניין שהוא מנצל כל שניה ללימוד כמו שזה מעיד על עצם הערכתו את זמנו ואת התורה)

ובכלל, לפני שאנחנו בוחרים לפעמים להסתכל על זה בצורה שלילית או "חנוקה".."דוס מידי" וכו'.. כדאי שנעצור קודם ונעריך את ההתמדה ומסירות הנפש של הבחורים האלה.. בכלל, כל מי שעמל וגדל בתורה.

ואם יש בפורום הזה תלמידי ישיבה שמרגישים לעיתים שהם "דוסים מידי" עבור אנשים אחרים, זה המקום לחזק ידיכם. וכל אחד ימצא את מי שמתאימה לו, לפי השאיפות ודרך החיים בע"ה.

ויהי רצון שכולנו נראה שכר לעמלנו. הבנים והבנות כאחד.

מעידה על אופי-

בן אדם שיודע להשקיע את כל כולו בדברים החשובים

זה יתבטא אצלו בכל פרט בחיים.

אם בתורה ואם בהשקעה באשה ובבית.

וחוצמזה- זה מעיד על שאיפות. 

ואז- גם אם כרגע הוא לא האביר שחלמת עליו, הוא עוד ישתנה.

כי הוא שואף לטוב יותר. (אבל לא לבנות על זה!! לא מתחתנים עם בן אדם כדי שישתנה!)

בהצלחה!

או משהו..הלוואי שבאמת אקבל מתוך מקום וראיה שזה מה שנכון לנו!!! יהיה קשה ונתמודד גם עם זה!!!

בהסתכלות פשוטה זה נראה צדיק שמנצל כל דקה. אבל....  ישנה תקופה של 4 שנים בד"כ בישיבות גבוהות במיוחד, של כאלו שיש להם קושי לזרום עם החיים הפשוטים אפילו ברמה של דיבור טבעי עם בנות דודות. החיים בחוץ לפעמים נהפכים לכבדים ולא טבעיים וכד'. ואז נוצר מצב שהלימוד יכול להיות דווקא סוג של בריחה!

לעומת זאת, מי שמנצל תזמן הפנוי באוטבוס אבל במקביל מביע חוש הומור וזורם עם כל בנאדם שרואה בין אם זה חילוני ולא בקטע של לחזק אותו בהגדרה אלא דיבור טבעי וזורם.  כנראה שזה בנאדם יותר בריא ודוס!!

שזה לא יהיה יותר מידי בצורה קיצונית- כל המשפחה יושבת מדברים וזה והוא יושב ולומד- זה פשוט מבאסס!!

כמובן שזה גם תלוי בבחורה אם היא רוצה בחור כזה כי זה מעיד על האופי והתכונות שלו- יש כאלה שיאהבו את זה ויש אחרות שיעדיפו מיששהו יותר קליל וזורם.

בכל מקרה אני יוצאת עם מישהו בסגנון הזה (קצת פחות) ואני עוד מתלבטת...

שיהיה בהצלחה... 

אם הוא פוחד מאנשים ומנסה להתנתק מהסביבה דרך סוג כזה של לימוד אז יש כאן בעיה חמורה.

אם הוא מנצל רגעים פנויים ללימוד מאחר ובכל שאר הזמן הוא עסוק בעיסוקים חשובים אחרים, אז זה נראה לי דבר יפה ומבורך.

אני פשוט לא ברמה.

אם הייתי מגיעה לרמה בה אהיה ראויה לאחד כזה, כמובן שהייתי מסכימה - בתנאי שהדבר לא בא על חשבון דברים אחרים (לקום לזקנה באוטובוס, לשים לב לשקל שנפל לאחד הנוסעים והתגלגל למרגלותיו...)

זה מזכיר לי את הסיפור על הצמח צדק והתינוק שבכה: פעם ישב הצמח צדק ולמד בביתו. תוך כדי לימודו החל תינוק לבכות בחדר הסמוך, והצמח צדק לא ניגש אליו כיוון שמרוב התלהבותו בלימוד לא שמע את קול הבכי. אותה שעה נכנס בעל התניא ושאל את הצמח צדק מדוע לא קם להרגיע את התינוק, והצמח צדק ענה כי מרוב התלהבותו ודבקותו בלימוד לא שמע את קול הבכי. בעל התניא ענה לו בתגובה כי דבקות שבגללה אין שומעים קול תינוק יהודי בוכה איננה דבקות אמתית. וד"ל.

למה שזה ישנה לי?

להיפך! אני שמחה שהוא לומד!

אבל אני בהחלט חושב שזה אדם שיודע מהו ערכו של הזמן ולא זורק מאחוריו שעות וימים כאילו הם גרביים.

מהיכרות טובה עם עולם הגברים - זה סוג של אנשים איכותיים במיוחד...!!

להתחתן עם בחור צדיק כזה..שנזכה אמן!!!

אבל לענ"ד זה דבר טוב והלוואי וכולם היו נוהגים ככה..

שאלו את החתם סופר איך הוא נהיה כזה גדול דור?הוא ענה שב5 דקות הוא נהיה גדול דור..

בכל 5 דקות פנויות שהיו לו הוא ניצל אותם ללימוד תורה..

גם החפץ חיים (אאל"ט) כותב שאדם שלא מנצל ככה את הזמן זה דומה לאדם שיש לו אפשרות לאסוף מרגליות,והוא לא אוסף..ועל החפץ חיים העידו שלא ראו אותם אפילו פעם אחת בחייו ללא ספר ביד,וכן על עוד המון גדולי ישראל..

ופ-שוט שזה לא צריך לבוא על חשבון יחס לאישה,לסביבה וכו'..

אשריך,העם איתך

הופתעתי

אשריכם ישראל!

יש פה הכל בכל מכל כל..

ולאף אחת לא היה אכפת שאני לומד פול טיים!

אני משתדל לפתוח ספרים בתחנות אוטובוס וכד' [לא תמיד מצליח..]והרבה פעמים חשבתי לעצמי שאולי זה יכול להלחיץ בת שאני הולך להיפגש איתה [במיוחד בהתחלה] אם היא "תתפוס" אותי בפוזה הזאת. גם כי זה יכול ליצור תמונה שלילית של "אני מתפנה מהעיסוקים החשובים [יותר,כביכול]שיש לי ומקשיב לך" וגם כי זה לפעמים יכול להיראות קצת כזה..זיוף..

אבל..נו טוב.

מי שרוצה לצאת ידי כל הדעות - תורה שבעל פה [מהזיכרון] הכי טוב.רק אתה וד' יודעים..

רק תסבירו לי איך בנות מבררות את הדברים הללו?

בשאלה ישירה ופעורה? באמת שאני לא מבינה..

אולי מארבים?

הוא לומד בנסיעה..

אולי זה מעיד על משהו,אבל לא יודע עד כמה צריך להגיע לפרטים האלה..

כן, קשור. )

שהבת שלו מדברת עליו, על ספריית הקלטות. שכל זה, להרגשתה, בא על חשבונה

הדבר ה"מזעזע" ביותר שראית בימי חיך אב, מסרט אי אפשר ללמוד על כל החיים מכמה משפטי שילדים אומרים על אביהם.לו היית מדבר  איתה באריכות..אול יזה היה נשמע מובן יותר

ואני מדבר כמובן יחסית, ובנושא השרשור.

צריך לבדוק ולראות עד כמה זה לא פוגע ברמת החיבור לחיים הטבעית, הדרך ארצית. אני מכיר הרבה חברים שלא מבזבזים רגע לבטלה, אבל באותה מידה הם לא מרגישים לאדם איתו הם משוחחים כגורם מפריע לעצם קיומם

רק שנראלי שכדאי שכולנו נבין שזאת בעיה לוותר על חלקים מהיותינו בנ"א כדי ללמוד. 'מי שלא שומע תינוק יהודי בוכה שיסגור את הגמרא' (מי שמכיר את הסיפור,לא ציטוט.)

יש לי בראש כמה בחורים שלומדים ולומדים ולומדים ומאוד מתקשרים עם הסביבה ומאוד מחוברים למתנהל בעולם.

אני לא רוצה להביע את דעתי האישית בנושא,

רק רוצה לציין שעשית פה הכללה לא מדוייקת וזה ממש ממש לא הכרחי..

מה עדיף,לשבת בנסיעה ולא ללמוד?

ניתוק לא בא לידי ביטוי בלימוד בנסיעה לענ"ד..

ניתוק בא לידי ביטוי בחוסר יחס לאישה,ילדים,חברים.

ואני לא מדבר על נסיעה של אדם עם המשפחה/חברים.

אז התכוונתי לומר שכשזה בא ממקום רגוע בנפש זה לאו דווקא גורם לניתוק

הוא הכי לא מנותק שיש, והכי חי את חייו באמת!

זה שהוא בלחץ זו בעיה זמנית, והגיוני ביותר שלוקח לאדם להגיע לאיזון בחייו בדברים שונים.

תן לי לנחש - גם לך יש כמה מידות שטרם "אוזנו כל צרכן", האמנם?

אז לאדם אחד זה בדבר הזה, ולאדם אחר זה בדבר אחר.

ביטול תורה אינו פחות חמור מאכילת חזיר!

"בטול תורה נחשב לכל אדם כפי מדרגתו, ומי שיכול לעלות במחשבתו למדרגה גדולה, והוא מתעצל או מתפחד, ומואס במעלתו העליונה, ומניח עצמו להיות למטה, הרי הוא מואוס בתורת ד' הראויה לו, ועל זה נאמר שויתר הקב"ה על ע"ז ג"ע ושפ"ד ולא ויתר על מאסה של תורה"

אורות התורה ז ב. ועל זה פירש הרצי"ה ואמר "שיכול להתגדל כתלמיד חכם, ומואס במעלה זו".

יש מי שאצלו לא-ללמוד-בנסיעה זה ביטול תורה, ויש מי שלא.

יש מי שאצלו עוד-תגובה-בפורום זה ביטול תורה, ויש מי שלא.

מכל מקום, הכללות על סמך ראיית הסובבים אותך בלבד, אינן נכונות.

יש לך אפשרות לאסוף יהלומים-יש לך שעה נסיעה,או שתבהה בנוף או שתלמד שעה תורה..מה עדיף?החפץ חיים כותב שמי שלא לומד בכל רגע פנוי נחשב לשוטה שיש לו שעה לאסוף אבנים טובות ומרגליות ופשוט לא אכפת לו..

(בלנ'ד מחר אני אביא את המקור..)

ואין ספק שאדם שחי כך, חי במתח רוחני אדיר שבנות רבות שרוצות אחד כזה, לא מבינות במה מדובר.

איך אומרים - יותר קל להיות בחורה טובה, מלהיות בחור טוב.

שאני מכירה מאות נערים ונערות בגיל ההתבגרות שטרם התגבשות על זהותם העצמית.

זה הכי הגיוני שיש! הם בתהליך שצריך להעשות בהדרגה. וזה מובן ביותר!

תראה, בסך הכל אנחנו לא חלוקים. אני יוצאת רק נגד הדברים כפי שהצגת אותם בתגובתך הראשונה בשרשור.

הרוב המוחץ, לטענתך, אינו יכול לחיות במתח רוחני כזה מבלי להיות "לקוי תקשורת" עם הסביבה. 

בני כמה אותם מאות הבינישים שאתה מכיר לעומק?

אם הם צעירים, הם עוד יתבגרו וייראו האם זו מדרגתם או לא.

אם הם מתחתנים ולנשותיהם לא אכפת, שיבושם להם.

אבל קשה לי להאמין שמדובר במציאות של מלא בחורים-רווקים-מבוגרים.

בסה"כ אני מסכימה, שבמציאות כפי שהיא כיום, אישיות של לומד תורה עילאי בהכרח אינה ב"עולם הזה" לגמרי.

ואני לא אצפה מהאברך-משי-העדין, שיבין מה המוסכניק הגברתן רוצה ממנו בעניין הפלגים שברכבו.

השאלה היא מי באמת שייך למדרגה של ת"ח עילאי..

אני גם לא כזה, ושונא צולרי"ם בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידי (כן, בכולם!).

אבל לפעמים צריך לשים לב שעד שיש אנשים שלא מבזבזים את החיים - שלהם אתה מזלזל בהם.

יש חיים מחוץ לסטנדר? לא!

החיים הם בסטנדר, והמעיין רק עוזר להם להמשך כתיקנם.

ומי שלא צריך את המעיין? או שמעדיף לטחון את עצמו למרות שבא לו מעיין?

הוא גדול! ככה יצאו אנשים גדולים!

אי אפשר לגדול נפשית ורוחנית מטיולים במעיינות ופורומים.

ושוב, אני לא כזה, ואם  הייתי בת לא הייתי יוצא עם כזה. אבל אני עובד על לתת להם את הפינה החשובה בעולם היהדות הקטן שנשאר עוד שפוי.

אם אין חיים מחוץ לסטנדר אז מה אתה עושה פה? ובכלל למה אתה מבטל תורה?

הא, לא מתאים לך להיות צולר?! אבל זה האידאל שלך?! קשיא!!!

אז אתה חי בהכחשה ובלחצים.

לא נורא יש פסיכולוגים לא רעים היום...

ועולם היהדות היום ב"ה פורח ועולה 

וברובו הגדול שפוי ונורמלי

מי שלא נורמלי הוא זה שמכניס את התורה לפינה קטנה וחשוכה בעולם. (שזה מה שעשית הרגע)

הם, שעוסקים כל היום בתורה, נמצאים בראש הפירמידה. הם המנהיגים. (כמו שהרש כתב: הם "הפינה החשובה בעולם היהדות")

אני לא שם. זה לא תפקידי בעולם (ולכן גם לא האידיאל של חיי הפרטיים).

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f76

הוכחה חיה למה שאמרתי.

אפשר להביא הסברים ארוכים מדוע זה טוב וחשוב ללמוד תורה,

אבל ברגע שזה פוגם במשהו מהחיים הנורמלים צריכה להידלק נורה אדומה.

אתה שוב מביא דוגמא ממקרה פרטי.

בדר"כ, זוגות עם זוגיות בריאה ותקינה לא פותחים שרשור בפורומים ומודיעים לכל שהם "פשוט מאושרים!" ושטוב להם אחד עם השני וכו'..

ברגע שזה פוגם מהחיים הנורמאליים.

מזה חיים נורמאליים? מי מחליט על זה?

אם לך מוזר שבנאדם לא עושה שכונות ויושב ומרכל עם חברים - זה פגום?

אם הדייטים שלו לא נראים כמו של רוב האנשים פה אלא יותר שקטים - זה פגום?

אין לי תשובה מוחלטת - אבל לרוב זה לא פגום.

אני לא מכחיש שיש כאלה שעוברים את הגבול, אבל זה לא מעיד בכלל ועל הכלל.

זה האידיאל של חיי הכלל ואין זו מדרגתי.

כבר התחלתי להרגיש בודדה בין כל הביינישים פה..

ולצערי עדיין לא ירדתי לסוף דעתך וקשה לי להסכים עם מה שאתה אומר..

כי ללמוד בנסיעה זה פשט של "ובלכתך בדרך". 

(ואם תוכל להגיב פעם הבאה בקצת יותר עדינות,נשמח..אם זה היה מכוון אליי, אולי הייתי קצת נפגע.תודה)

איזה הגזמה-צא לסיבוב בשכונה..אני ב"ה לא מנותק מהעולם.ממש לא

שוב,אני גם מכיר את התופעה הזאת של הלחץ- שבאה למשל לידי ביטוי בכך שיש כאלה שחותכים מסעודות שבת בישיבה לפני הזמן,עם זה נגיד קשה לי.לא יודע אם הייתי אומר להם לא לעשות את זה,אבל עם ההנהגה הזאת קשה לי אישית..

אבל זה שונה מלפתוח ספר בנסיעה, שלענ"ד לא מעיד על ניתוק,אלא על חיבור..

"ובשביל זה ציוהו ה' יתברך שלא ישקוט ולא ינוח פה מדברי תורה,הן בשבתו בביתו,ואפילו בלכתו בדרך,כי בפה הוא מקום אושר האדם, מקום המציאות של אבנים טובות שמצויות בכל עבר ופינה,ורק שלא יתעצל ללקטם..

וכל זה רק לאנשים קטני הכשל,אבל מי שהוא נלבב ונפשו נקיה מחלאת העוה"ז,יתבונן ערך אבני החפץ האלה,ושעיקר ביאתו לעולם בשבילם,וכי לא לעולם חוסן,ורק היום בידו הוא בימי חייו,ואינו מבלה אף שעה אחת לריק, הולך וקובץ תמיד אבנים ומרגליות שאין ערך לשווים.." (החפץ חיים,תורת הבית)

מה שהוא צריך ואי ןפסול ב"לחץ "להספיק מצות, לחץ טבעי בריא לא מותח. גם כשמתכוננים לצאת לעבודה בבוקר ,זה סוג של "לחץ" כדי להספיק להתא4רגן.אתה צודק

אלא ממקום ענייני מאין כמוהו - מצוות לימוד תורה, אהבת תורה, כי למה בעצם לא ללמוד

עכשיו.

ממקום של נינוחות עניינית.

ומהם - מהגברים היותר המובחרים שהייתי שמח להציע ולשדך.

ואין שום קטע של "חיבור לסובב" בלבהות בזבובים המעופפים בחלל האוויר או בשאר הבוהים.

בלשים אוזניות ולשמוע מוזיקה טמונה אותה מידה של "התנתקות" מהסובב.

אבל באיזשהו שלב מתנתקים מהרגש, ברמה מסוימת.

אני הגעתי מזה למקומות נוראיים. בגלל זה אני מתחבר למה ששורש אומר.מצד שני יש כאלו שבאמת לא מתנתקים ולא נאבדים פופורציות ואז זה טוב.

הלימוד עם ספר באוטובוס הוא סימן ממש שולי.

מספיק להתבונן על האדם באורחותיו, לראות שכולו נֶרווים. כולו מתח.

אם רואים בן אדם שמקרין איזון נפשי, שמח, זורם -

ו... לומד באוטובוס.

אז מה זה כבר משנה?!?...

(והניסיון שלי מקיף היכרות עם מאות של בחורי ישיבה, וקשה לי לומר שאני מזדהה

עם מסקנותיו של הנ"ל.)

לימוד באוטובוס זה רק פרט, ומנסים לבנות פה דמות של אדם מפרט אחד וזה בלתי אפשרי.

הכי מוצדקת.

קטנה מסויימת (בוגרים ותלמידים שלה). 

היתה באוטובוס אווירה ממש זורמת, צעירה, כיפית!

חבר'ה הסתחבקו, הריצו צחוקים ודאחקות.

ו... רובם ככולם, כשהגיעו לחתונה - שהתמהמהה כמובן, התיישבו להם בשולחנות

ה"משמחים" עם גמרות קטנות (או משנה סדורה) עד שיתחיל מה שיתחיל.

כשהם מוקפים בחבר'ה, הם הכי רגועים וזורמים וכייפיים שבעולם.

כשהם לבד, ממתינים - אז למה להתבטל ולחלום כשאפשר ללמוד?...

יש כזה דבר שנקרא "אהבת תורה"!

וזה לא יחידים. זה באמת הרבה חבר'ה כאלה. ממש הרבה.

(ויכול להיות שהם אגב ידונו באיזו סוגיא בגמרא שיושבת להם בראש, וזה לא יהיה

מלחץ ומתח וחניוקיות - אלא כי התורה שלהם מעסיקה, ממלאת, מעניינת אותם.)

איזו ישיבה מצמיחה חבר'ה כאלו

זה בכלל לא אאוטינג

"פותחים ספר בנסיעה" הם דווקא מהיותר אכפתיים, קשובים ואינטלגנטים.

לדעתי זו סטיגמה שמכוונת לכל מכור לקריאה כמוני

מה רע בנו?

או שזו סטיגמה רק לגבי לימוד תורה ולא רק קריאה?!

פשר לחשוב שבכל רגע מתעורר צורך לקום לזקן או שנופל שקל כהגדרת מישה ומהמגיבים. הוא יכול לשים לב לזקן וללמוד.. אל תחליט מראש.הכללת את כל המתמידים

בעזהי"ת.

אבל יש משהו מאוד נכון בדבריו של אדון שורש וגרביים..

מניסיון מר

אם מתחשק לי ללמוד תורה מחוץ לבית כנסת אני נקרא "מנותק", "חשוך" ולא יודע מה עוד..?

אתה מכיר מישהו שחולק על הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה?

אתה קורא ללימוד תורה "התנתקות מהעולם"? תזכורת קטנה: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי.." ואתה קורא לזה "להתנתק מהעולם"?

"אז נכון שבייניש צדיק ומתמיד...אבל צריך לדעת שלכל דבר יש מחיר." - אז עכשיו כל אחד שסיים בחייו יותר שחמש מסכתות אז הזוגיות שלו על הפנים? נשמע לך הגיוני???

לאורח כלשהו - תסביר לי מה הקשר בדיוק בין הסיפור הזה ללימוד באוטובוס? איפה יש פה תינוק בוכה בעסק הזה?

(אגב, אתה כבר העלית רמה - מי שלומד תורה הוא כבר לא ממש בנ"א?! אנשים!! מה עובר עליכם???)

סיפור על ה"צמח צדק" ובעל התניא אאל"ט.

והמסר הוא - שמי שלא יודע לסגור את הגמרא מתי שצריך, אז שלא יפתח אותה..

ולי נראה "שכדאי שכולנו נבין שזאת בעיה לוותר על חלקים מהיותינו בנ"א" בעצם ביטול התורה.

התורה כתובה בנו. ביטולה, פירושו, ויתור על חלק מעצמיותינו.

מה הקשר לאדם שרוצה ללמוד מחוץ לבית כנסת?

מה, כבר חזרנו לתקופה של "היה יהודי בביתך וגרמני בצאתך"???

(אני בת)

ישיבה באוטובוס זה זמן מבוזבז ופשט שנכון ללמוד בו ואשרי מי שעושה כך,ישר כוחו.

האם זה מעיד על רבדים אחרים ? איך אפשר להסיק דבר כזה ? מהתנהגות של מציאות של זמן מבוזבז לחלוטין למציאות אחרת ?.

מעבר לעניין שלא ניתן לעשות קישור כזה הרי שזו התמדה ברוכה וחלק אינהרנטי מחייו של יהודי,זה "והגית בו יומם ולילה" וכל הדברים הקשורים לחשיבות לימוד התורה ,ההתמדה בה והיקף הלימוד הגדול בה ואני לא חושב שיש צורך להרחיב.

אתה ראית מי שראית בלי קשר ללימוד התורה שלךו. אז אול יהוא היה מנותק ע"י ספרים אחרים להבדיל ספרי חול. ואיני יודעת למה אתה קורא "מנותק" .אם יש צחקים למשל, והוא לא מצטרף, זה לא נורא. מה זה "נ\מנותק" ?

 כמה מנותקים למדנים ראית? ואיך אתה קושר את הסעיבה להתמדה בלימוד התורה. אם זו שאיפת חייה של הבת-אשריה או שהיא מעדיפה רק "קביעת עיתים לתורה" 

וזו דווקא תכונה מצוינת לנישואין- אם הבנאדם מסוגל להתמקד רק באישתו ולא להיות מוסח מכל הדברים האחרים שקורים סביבו. 

ולא אמור "להגות בה =לחשוב על אישתו כל היום אולי בשנה הראשונה הוא עושה זאת יותר,אך אח"כ, בע"ה יש ילדים, פרנסה, חיים והזוגיות שלהם יכולה להיות מעולה אבל הוא לא אמור ולא יכול לחשוב עליה כוול היום .היא בראשו אבל א כווווווול הזמן הוא חושב עליה. זו לא המציאות .בן כמה את/ה? וזה אינננו סתירה לכך  שהוא עוזר לה, אוהב אותה, דואג לה ומעניין במה שקורה לה בעבודה ובבית. הוא לא חושב עליה כל היום

מה פרוש :"להתמקד רק באישתו ולא להיות מוסח מכל הדברים האחרים"..?!

היא חשובה לו ,אבל יש לו עוד דברים לעשות בחיים .מה פרוש "להיות מוסח"?! לא להתעסק בדברים ?1?!  אם הבחורה למדה, היא מכירה בערך התורה ליהודי, אול י בשנה הראשונה ,אתה צודק, מדברים הרבה יותר. אבל בהמשך, אם הם יושבים ביחד ולא מדברים באוטובוס, מה הבעיה שילמד תורה? שיפתח משנה? 

קיים ועוד איך,

בכלל מייד רואים שיש כאן בויכוח שתי קבוצות עם הסתכלות שונה לגמרי על התורה ועל החיים,

חחחח, למעשה יש כאן ויכוח בין חרדים לדת"לים, לדעתי...

אגב הסיפור שם בפורום- חירפן אותי לגמרי,

יצאתי עם בחור שלמד נון-סטופ, גם בבין הזמנים, לכאורה חלום חיי, אך זה לא היה בריא, זה היה יותר מדי, ובאמת משהו במידות שלו לא היה תקין, ומזל שלא התחתנתי איתו, לעו"ז, בעלי שיחיה, לא טיפוס ש"לומד באוטובוסים", אך בריא בנפשו ובעל מידות טובות ויר"ש, אז המעשה של ללמוד באוטובוס- צריך בדיקה- האם זה אובססיבי והוא לחוץ מכל רגע של ביטול תורה או שבאמת הוא אוהב תורה ומנצל זמן- והכי הכי חשוב- בעל מידות טובות ובריא ובנחת

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!