הייתן יוצאות עם אחד שמנצל כ-ל רגע פנוי ללימוד-נסיעה,בתחנת אוטובוס וכו'..?הייתן מחפשות אחד כזה?
או שזה דוס מידי בשבילכן..?
(נשאל בעקבות דיון..)
הייתי מוכנה להכיר מישהו כזה בשמחה, זה בהחלט הכיוון.. (לאו דווקא בשל העניין שהוא מנצל כל שניה ללימוד כמו שזה מעיד על עצם הערכתו את זמנו ואת התורה)
ובכלל, לפני שאנחנו בוחרים לפעמים להסתכל על זה בצורה שלילית או "חנוקה".."דוס מידי" וכו'.. כדאי שנעצור קודם ונעריך את ההתמדה ומסירות הנפש של הבחורים האלה.. בכלל, כל מי שעמל וגדל בתורה.
ואם יש בפורום הזה תלמידי ישיבה שמרגישים לעיתים שהם "דוסים מידי" עבור אנשים אחרים, זה המקום לחזק ידיכם. וכל אחד ימצא את מי שמתאימה לו, לפי השאיפות ודרך החיים בע"ה.
ויהי רצון שכולנו נראה שכר לעמלנו. הבנים והבנות כאחד.
מעידה על אופי-
בן אדם שיודע להשקיע את כל כולו בדברים החשובים
זה יתבטא אצלו בכל פרט בחיים.
אם בתורה ואם בהשקעה באשה ובבית.
וחוצמזה- זה מעיד על שאיפות.
ואז- גם אם כרגע הוא לא האביר שחלמת עליו, הוא עוד ישתנה.
כי הוא שואף לטוב יותר. (אבל לא לבנות על זה!! לא מתחתנים עם בן אדם כדי שישתנה!)
בהצלחה!
או משהו..הלוואי שבאמת אקבל מתוך מקום וראיה שזה מה שנכון לנו!!! יהיה קשה ונתמודד גם עם זה
!!!
בהסתכלות פשוטה זה נראה צדיק שמנצל כל דקה. אבל.... ישנה תקופה של 4 שנים בד"כ בישיבות גבוהות במיוחד, של כאלו שיש להם קושי לזרום עם החיים הפשוטים אפילו ברמה של דיבור טבעי עם בנות דודות. החיים בחוץ לפעמים נהפכים לכבדים ולא טבעיים וכד'. ואז נוצר מצב שהלימוד יכול להיות דווקא סוג של בריחה!
לעומת זאת, מי שמנצל תזמן הפנוי באוטבוס אבל במקביל מביע חוש הומור וזורם עם כל בנאדם שרואה בין אם זה חילוני ולא בקטע של לחזק אותו בהגדרה אלא דיבור טבעי וזורם. כנראה שזה בנאדם יותר בריא ודוס!!
שזה לא יהיה יותר מידי בצורה קיצונית- כל המשפחה יושבת מדברים וזה והוא יושב ולומד- זה פשוט מבאסס!!
כמובן שזה גם תלוי בבחורה אם היא רוצה בחור כזה כי זה מעיד על האופי והתכונות שלו- יש כאלה שיאהבו את זה ויש אחרות שיעדיפו מיששהו יותר קליל וזורם.
בכל מקרה אני יוצאת עם מישהו בסגנון הזה (קצת פחות) ואני עוד מתלבטת...
שיהיה בהצלחה...
אם הוא פוחד מאנשים ומנסה להתנתק מהסביבה דרך סוג כזה של לימוד אז יש כאן בעיה חמורה.
אם הוא מנצל רגעים פנויים ללימוד מאחר ובכל שאר הזמן הוא עסוק בעיסוקים חשובים אחרים, אז זה נראה לי דבר יפה ומבורך.
אני פשוט לא ברמה. 
אם הייתי מגיעה לרמה בה אהיה ראויה לאחד כזה, כמובן שהייתי מסכימה - בתנאי שהדבר לא בא על חשבון דברים אחרים (לקום לזקנה באוטובוס, לשים לב לשקל שנפל לאחד הנוסעים והתגלגל למרגלותיו...)
זה מזכיר לי את הסיפור על הצמח צדק והתינוק שבכה: פעם ישב הצמח צדק ולמד בביתו. תוך כדי לימודו החל תינוק לבכות בחדר הסמוך, והצמח צדק לא ניגש אליו כיוון שמרוב התלהבותו בלימוד לא שמע את קול הבכי. אותה שעה נכנס בעל התניא ושאל את הצמח צדק מדוע לא קם להרגיע את התינוק, והצמח צדק ענה כי מרוב התלהבותו ודבקותו בלימוד לא שמע את קול הבכי. בעל התניא ענה לו בתגובה כי דבקות שבגללה אין שומעים קול תינוק יהודי בוכה איננה דבקות אמתית. וד"ל.
למה שזה ישנה לי?
להיפך! אני שמחה שהוא לומד! 
אבל אני בהחלט חושב שזה אדם שיודע מהו ערכו של הזמן ולא זורק מאחוריו שעות וימים כאילו הם גרביים.
מהיכרות טובה עם עולם הגברים - זה סוג של אנשים איכותיים במיוחד...!!
להתחתן עם בחור צדיק כזה..שנזכה אמן!!!
אבל לענ"ד זה דבר טוב והלוואי וכולם היו נוהגים ככה..
שאלו את החתם סופר איך הוא נהיה כזה גדול דור?הוא ענה שב5 דקות הוא נהיה גדול דור..
בכל 5 דקות פנויות שהיו לו הוא ניצל אותם ללימוד תורה..
גם החפץ חיים (אאל"ט) כותב שאדם שלא מנצל ככה את הזמן זה דומה לאדם שיש לו אפשרות לאסוף מרגליות,והוא לא אוסף..ועל החפץ חיים העידו שלא ראו אותם אפילו פעם אחת בחייו ללא ספר ביד,וכן על עוד המון גדולי ישראל..
ופ-שוט שזה לא צריך לבוא על חשבון יחס לאישה,לסביבה וכו'..
אשריך,העם איתך
הופתעתי![]()
אשריכם ישראל!
ננשמה!יש פה הכל בכל מכל כל..
אני משתדל לפתוח ספרים בתחנות אוטובוס וכד' [לא תמיד מצליח..]והרבה פעמים חשבתי לעצמי שאולי זה יכול להלחיץ בת שאני הולך להיפגש איתה [במיוחד בהתחלה] אם היא "תתפוס" אותי בפוזה הזאת. גם כי זה יכול ליצור תמונה שלילית של "אני מתפנה מהעיסוקים החשובים [יותר,כביכול]שיש לי ומקשיב לך" וגם כי זה לפעמים יכול להיראות קצת כזה..זיוף..
אבל..נו טוב.
מי שרוצה לצאת ידי כל הדעות - תורה שבעל פה [מהזיכרון] הכי טוב.רק אתה וד' יודעים.. 
רק תסבירו לי איך בנות מבררות את הדברים הללו?
בשאלה ישירה ופעורה? באמת שאני לא מבינה..
אולי מארבים? ![]()
הוא לומד בנסיעה..![]()
אולי זה מעיד על משהו,אבל לא יודע עד כמה צריך להגיע לפרטים האלה..
כן, קשור. )
שהבת שלו מדברת עליו, על ספריית הקלטות. שכל זה, להרגשתה, בא על חשבונה
הדבר ה"מזעזע" ביותר שראית בימי חיך אב, מסרט אי אפשר ללמוד על כל החיים מכמה משפטי שילדים אומרים על אביהם.לו היית מדבר איתה באריכות..אול יזה היה נשמע מובן יותר
ואני מדבר כמובן יחסית, ובנושא השרשור.
צריך לבדוק ולראות עד כמה זה לא פוגע ברמת החיבור לחיים הטבעית, הדרך ארצית. אני מכיר הרבה חברים שלא מבזבזים רגע לבטלה, אבל באותה מידה הם לא מרגישים לאדם איתו הם משוחחים כגורם מפריע לעצם קיומם
רק שנראלי שכדאי שכולנו נבין שזאת בעיה לוותר על חלקים מהיותינו בנ"א כדי ללמוד. 'מי שלא שומע תינוק יהודי בוכה שיסגור את הגמרא' (מי שמכיר את הסיפור,לא ציטוט.)
יש לי בראש כמה בחורים שלומדים ולומדים ולומדים ומאוד מתקשרים עם הסביבה ומאוד מחוברים למתנהל בעולם.
אני לא רוצה להביע את דעתי האישית בנושא,
רק רוצה לציין שעשית פה הכללה לא מדוייקת וזה ממש ממש לא הכרחי..
מה עדיף,לשבת בנסיעה ולא ללמוד?
ניתוק לא בא לידי ביטוי בלימוד בנסיעה לענ"ד..
ניתוק בא לידי ביטוי בחוסר יחס לאישה,ילדים,חברים.
ואני לא מדבר על נסיעה של אדם עם המשפחה/חברים.
אז התכוונתי לומר שכשזה בא ממקום רגוע בנפש זה לאו דווקא גורם לניתוק
הוא הכי לא מנותק שיש, והכי חי את חייו באמת!
זה שהוא בלחץ זו בעיה זמנית, והגיוני ביותר שלוקח לאדם להגיע לאיזון בחייו בדברים שונים.
תן לי לנחש - גם לך יש כמה מידות שטרם "אוזנו כל צרכן", האמנם?
אז לאדם אחד זה בדבר הזה, ולאדם אחר זה בדבר אחר.
ביטול תורה אינו פחות חמור מאכילת חזיר!
"בטול תורה נחשב לכל אדם כפי מדרגתו, ומי שיכול לעלות במחשבתו למדרגה גדולה, והוא מתעצל או מתפחד, ומואס במעלתו העליונה, ומניח עצמו להיות למטה, הרי הוא מואוס בתורת ד' הראויה לו, ועל זה נאמר שויתר הקב"ה על ע"ז ג"ע ושפ"ד ולא ויתר על מאסה של תורה"
אורות התורה ז ב. ועל זה פירש הרצי"ה ואמר "שיכול להתגדל כתלמיד חכם, ומואס במעלה זו".
יש מי שאצלו לא-ללמוד-בנסיעה זה ביטול תורה, ויש מי שלא.
יש מי שאצלו עוד-תגובה-בפורום זה ביטול תורה, ויש מי שלא.
מכל מקום, הכללות על סמך ראיית הסובבים אותך בלבד, אינן נכונות.
יש לך אפשרות לאסוף יהלומים-יש לך שעה נסיעה,או שתבהה בנוף או שתלמד שעה תורה..מה עדיף?החפץ חיים כותב שמי שלא לומד בכל רגע פנוי נחשב לשוטה שיש לו שעה לאסוף אבנים טובות ומרגליות ופשוט לא אכפת לו..
(בלנ'ד מחר אני אביא את המקור..)
ואין ספק שאדם שחי כך, חי במתח רוחני אדיר שבנות רבות שרוצות אחד כזה, לא מבינות במה מדובר.
איך אומרים - יותר קל להיות בחורה טובה, מלהיות בחור טוב.
שאני מכירה מאות נערים ונערות בגיל ההתבגרות שטרם התגבשות על זהותם העצמית.
זה הכי הגיוני שיש! הם בתהליך שצריך להעשות בהדרגה. וזה מובן ביותר!
תראה, בסך הכל אנחנו לא חלוקים. אני יוצאת רק נגד הדברים כפי שהצגת אותם בתגובתך הראשונה בשרשור.
הרוב המוחץ, לטענתך, אינו יכול לחיות במתח רוחני כזה מבלי להיות "לקוי תקשורת" עם הסביבה.
בני כמה אותם מאות הבינישים שאתה מכיר לעומק?
אם הם צעירים, הם עוד יתבגרו וייראו האם זו מדרגתם או לא.
אם הם מתחתנים ולנשותיהם לא אכפת, שיבושם להם.
אבל קשה לי להאמין שמדובר במציאות של מלא בחורים-רווקים-מבוגרים.
בסה"כ אני מסכימה, שבמציאות כפי שהיא כיום, אישיות של לומד תורה עילאי בהכרח אינה ב"עולם הזה" לגמרי.
ואני לא אצפה מהאברך-משי-העדין, שיבין מה המוסכניק הגברתן רוצה ממנו בעניין הפלגים שברכבו.
השאלה היא מי באמת שייך למדרגה של ת"ח עילאי..
אני גם לא כזה, ושונא צולרי"ם בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידי (כן, בכולם!).
אבל לפעמים צריך לשים לב שעד שיש אנשים שלא מבזבזים את החיים - שלהם אתה מזלזל בהם.
יש חיים מחוץ לסטנדר? לא!
החיים הם בסטנדר, והמעיין רק עוזר להם להמשך כתיקנם.
ומי שלא צריך את המעיין? או שמעדיף לטחון את עצמו למרות שבא לו מעיין?
הוא גדול! ככה יצאו אנשים גדולים!
אי אפשר לגדול נפשית ורוחנית מטיולים במעיינות ופורומים.
ושוב, אני לא כזה, ואם הייתי בת לא הייתי יוצא עם כזה. אבל אני עובד על לתת להם את הפינה החשובה בעולם היהדות הקטן שנשאר עוד שפוי.
אם אין חיים מחוץ לסטנדר אז מה אתה עושה פה? ובכלל למה אתה מבטל תורה?
הא, לא מתאים לך להיות צולר?! אבל זה האידאל שלך?! קשיא!!!
אז אתה חי בהכחשה ובלחצים.
לא נורא יש פסיכולוגים לא רעים היום...
ועולם היהדות היום ב"ה פורח ועולה
וברובו הגדול שפוי ונורמלי
מי שלא נורמלי הוא זה שמכניס את התורה לפינה קטנה וחשוכה בעולם. (שזה מה שעשית הרגע)
הם, שעוסקים כל היום בתורה, נמצאים בראש הפירמידה. הם המנהיגים. (כמו שהרש כתב: הם "הפינה החשובה בעולם היהדות")
אני לא שם. זה לא תפקידי בעולם (ולכן גם לא האידיאל של חיי הפרטיים).
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f76
הוכחה חיה למה שאמרתי.
אפשר להביא הסברים ארוכים מדוע זה טוב וחשוב ללמוד תורה,
אבל ברגע שזה פוגם במשהו מהחיים הנורמלים צריכה להידלק נורה אדומה.
אתה שוב מביא דוגמא ממקרה פרטי.
בדר"כ, זוגות עם זוגיות בריאה ותקינה לא פותחים שרשור בפורומים ומודיעים לכל שהם "פשוט מאושרים!" ושטוב להם אחד עם השני וכו'..
ברגע שזה פוגם מהחיים הנורמאליים.
מזה חיים נורמאליים? מי מחליט על זה?
אם לך מוזר שבנאדם לא עושה שכונות ויושב ומרכל עם חברים - זה פגום?
אם הדייטים שלו לא נראים כמו של רוב האנשים פה אלא יותר שקטים - זה פגום?
אין לי תשובה מוחלטת - אבל לרוב זה לא פגום.
אני לא מכחיש שיש כאלה שעוברים את הגבול, אבל זה לא מעיד בכלל ועל הכלל.
זה האידיאל של חיי הכלל ואין זו מדרגתי.
כבר התחלתי להרגיש בודדה בין כל הביינישים פה..![]()
יויו2ולצערי עדיין לא ירדתי לסוף דעתך וקשה לי להסכים עם מה שאתה אומר..
כי ללמוד בנסיעה זה פשט של "ובלכתך בדרך".
(ואם תוכל להגיב פעם הבאה בקצת יותר עדינות,נשמח..אם זה היה מכוון אליי, אולי הייתי קצת נפגע.תודה
)
יויו2איזה הגזמה-צא לסיבוב בשכונה..אני ב"ה לא מנותק מהעולם.ממש לא
שוב,אני גם מכיר את התופעה הזאת של הלחץ- שבאה למשל לידי ביטוי בכך שיש כאלה שחותכים מסעודות שבת בישיבה לפני הזמן,עם זה נגיד קשה לי.לא יודע אם הייתי אומר להם לא לעשות את זה,אבל עם ההנהגה הזאת קשה לי אישית..
אבל זה שונה מלפתוח ספר בנסיעה, שלענ"ד לא מעיד על ניתוק,אלא על חיבור..
"ובשביל זה ציוהו ה' יתברך שלא ישקוט ולא ינוח פה מדברי תורה,הן בשבתו בביתו,ואפילו בלכתו בדרך,כי בפה הוא מקום אושר האדם, מקום המציאות של אבנים טובות שמצויות בכל עבר ופינה,ורק שלא יתעצל ללקטם..
וכל זה רק לאנשים קטני הכשל,אבל מי שהוא נלבב ונפשו נקיה מחלאת העוה"ז,יתבונן ערך אבני החפץ האלה,ושעיקר ביאתו לעולם בשבילם,וכי לא לעולם חוסן,ורק היום בידו הוא בימי חייו,ואינו מבלה אף שעה אחת לריק, הולך וקובץ תמיד אבנים ומרגליות שאין ערך לשווים.." (החפץ חיים,תורת הבית)
מה שהוא צריך ואי ןפסול ב"לחץ "להספיק מצות, לחץ טבעי בריא לא מותח. גם כשמתכוננים לצאת לעבודה בבוקר ,זה סוג של "לחץ" כדי להספיק להתא4רגן.אתה צודק
אלא ממקום ענייני מאין כמוהו - מצוות לימוד תורה, אהבת תורה, כי למה בעצם לא ללמוד
עכשיו.
ממקום של נינוחות עניינית.
ומהם - מהגברים היותר המובחרים שהייתי שמח להציע ולשדך.
ואין שום קטע של "חיבור לסובב" בלבהות בזבובים המעופפים בחלל האוויר או בשאר הבוהים.
בלשים אוזניות ולשמוע מוזיקה טמונה אותה מידה של "התנתקות" מהסובב.
אבל באיזשהו שלב מתנתקים מהרגש, ברמה מסוימת.
אני הגעתי מזה למקומות נוראיים. בגלל זה אני מתחבר למה ששורש אומר.מצד שני יש כאלו שבאמת לא מתנתקים ולא נאבדים פופורציות ואז זה טוב.
הלימוד עם ספר באוטובוס הוא סימן ממש שולי.
מספיק להתבונן על האדם באורחותיו, לראות שכולו נֶרווים. כולו מתח.
אם רואים בן אדם שמקרין איזון נפשי, שמח, זורם -
ו... לומד באוטובוס.
אז מה זה כבר משנה?!?...
(והניסיון שלי מקיף היכרות עם מאות של בחורי ישיבה, וקשה לי לומר שאני מזדהה
עם מסקנותיו של הנ"ל.)
לימוד באוטובוס זה רק פרט, ומנסים לבנות פה דמות של אדם מפרט אחד וזה בלתי אפשרי.
הכי מוצדקת. 
קטנה מסויימת (בוגרים ותלמידים שלה).
היתה באוטובוס אווירה ממש זורמת, צעירה, כיפית!
חבר'ה הסתחבקו, הריצו צחוקים ודאחקות.
ו... רובם ככולם, כשהגיעו לחתונה - שהתמהמהה כמובן, התיישבו להם בשולחנות
ה"משמחים" עם גמרות קטנות (או משנה סדורה) עד שיתחיל מה שיתחיל.
כשהם מוקפים בחבר'ה, הם הכי רגועים וזורמים וכייפיים שבעולם.
כשהם לבד, ממתינים - אז למה להתבטל ולחלום כשאפשר ללמוד?...
יש כזה דבר שנקרא "אהבת תורה"!
וזה לא יחידים. זה באמת הרבה חבר'ה כאלה. ממש הרבה.
(ויכול להיות שהם אגב ידונו באיזו סוגיא בגמרא שיושבת להם בראש, וזה לא יהיה
מלחץ ומתח וחניוקיות - אלא כי התורה שלהם מעסיקה, ממלאת, מעניינת אותם.)
איזו ישיבה מצמיחה חבר'ה כאלו

זה בכלל לא אאוטינג
"פותחים ספר בנסיעה" הם דווקא מהיותר אכפתיים, קשובים ואינטלגנטים.
לדעתי זו סטיגמה שמכוונת לכל מכור לקריאה כמוני 
מה רע בנו?
או שזו סטיגמה רק לגבי לימוד תורה ולא רק קריאה?!
פשר לחשוב שבכל רגע מתעורר צורך לקום לזקן או שנופל שקל כהגדרת מישה ומהמגיבים. הוא יכול לשים לב לזקן וללמוד.. אל תחליט מראש.הכללת את כל המתמידים
בעזהי"ת.
אבל יש משהו מאוד נכון בדבריו של אדון שורש וגרביים..
מניסיון מר
אם מתחשק לי ללמוד תורה מחוץ לבית כנסת אני נקרא "מנותק", "חשוך" ולא יודע מה עוד..?
אתה מכיר מישהו שחולק על הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה?
אתה קורא ללימוד תורה "התנתקות מהעולם"? תזכורת קטנה: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי.." ואתה קורא לזה "להתנתק מהעולם"?
"אז נכון שבייניש צדיק ומתמיד...אבל צריך לדעת שלכל דבר יש מחיר." - אז עכשיו כל אחד שסיים בחייו יותר שחמש מסכתות אז הזוגיות שלו על הפנים? נשמע לך הגיוני???
לאורח כלשהו - תסביר לי מה הקשר בדיוק בין הסיפור הזה ללימוד באוטובוס? איפה יש פה תינוק בוכה בעסק הזה?
(אגב, אתה כבר העלית רמה - מי שלומד תורה הוא כבר לא ממש בנ"א?! אנשים!! מה עובר עליכם???)
סיפור על ה"צמח צדק" ובעל התניא אאל"ט.
והמסר הוא - שמי שלא יודע לסגור את הגמרא מתי שצריך, אז שלא יפתח אותה..
ולי נראה "שכדאי שכולנו נבין שזאת בעיה לוותר על חלקים מהיותינו בנ"א" בעצם ביטול התורה.
התורה כתובה בנו. ביטולה, פירושו, ויתור על חלק מעצמיותינו.
מה הקשר לאדם שרוצה ללמוד מחוץ לבית כנסת?
מה, כבר חזרנו לתקופה של "היה יהודי בביתך וגרמני בצאתך"???
(אני בת)
ישיבה באוטובוס זה זמן מבוזבז ופשט שנכון ללמוד בו ואשרי מי שעושה כך,ישר כוחו.
האם זה מעיד על רבדים אחרים ? איך אפשר להסיק דבר כזה ? מהתנהגות של מציאות של זמן מבוזבז לחלוטין למציאות אחרת ?.
מעבר לעניין שלא ניתן לעשות קישור כזה הרי שזו התמדה ברוכה וחלק אינהרנטי מחייו של יהודי,זה "והגית בו יומם ולילה" וכל הדברים הקשורים לחשיבות לימוד התורה ,ההתמדה בה והיקף הלימוד הגדול בה ואני לא חושב שיש צורך להרחיב.
אתה ראית מי שראית בלי קשר ללימוד התורה שלךו. אז אול יהוא היה מנותק ע"י ספרים אחרים להבדיל ספרי חול. ואיני יודעת למה אתה קורא "מנותק" .אם יש צחקים למשל, והוא לא מצטרף, זה לא נורא. מה זה "נ\מנותק" ?
כמה מנותקים למדנים ראית? ואיך אתה קושר את הסעיבה להתמדה בלימוד התורה. אם זו שאיפת חייה של הבת-אשריה או שהיא מעדיפה רק "קביעת עיתים לתורה"
וזו דווקא תכונה מצוינת לנישואין- אם הבנאדם מסוגל להתמקד רק באישתו ולא להיות מוסח מכל הדברים האחרים שקורים סביבו.
ולא אמור "להגות בה =לחשוב על אישתו כל היום אולי בשנה הראשונה הוא עושה זאת יותר,אך אח"כ, בע"ה יש ילדים, פרנסה, חיים והזוגיות שלהם יכולה להיות מעולה אבל הוא לא אמור ולא יכול לחשוב עליה כוול היום .היא בראשו אבל א כווווווול הזמן הוא חושב עליה. זו לא המציאות .בן כמה את/ה? וזה אינננו סתירה לכך שהוא עוזר לה, אוהב אותה, דואג לה ומעניין במה שקורה לה בעבודה ובבית. הוא לא חושב עליה כל היום
מה פרוש :"להתמקד רק באישתו ולא להיות מוסח מכל הדברים האחרים"..?!
היא חשובה לו ,אבל יש לו עוד דברים לעשות בחיים .מה פרוש "להיות מוסח"?! לא להתעסק בדברים ?1?! אם הבחורה למדה, היא מכירה בערך התורה ליהודי, אול י בשנה הראשונה ,אתה צודק, מדברים הרבה יותר. אבל בהמשך, אם הם יושבים ביחד ולא מדברים באוטובוס, מה הבעיה שילמד תורה? שיפתח משנה?
קיים ועוד איך,
בכלל מייד רואים שיש כאן בויכוח שתי קבוצות עם הסתכלות שונה לגמרי על התורה ועל החיים,
חחחח, למעשה יש כאן ויכוח בין חרדים לדת"לים, לדעתי...
אגב הסיפור שם בפורום- חירפן אותי לגמרי,
יצאתי עם בחור שלמד נון-סטופ, גם בבין הזמנים, לכאורה חלום חיי, אך זה לא היה בריא, זה היה יותר מדי, ובאמת משהו במידות שלו לא היה תקין, ומזל שלא התחתנתי איתו, לעו"ז, בעלי שיחיה, לא טיפוס ש"לומד באוטובוסים", אך בריא בנפשו ובעל מידות טובות ויר"ש, אז המעשה של ללמוד באוטובוס- צריך בדיקה- האם זה אובססיבי והוא לחוץ מכל רגע של ביטול תורה או שבאמת הוא אוהב תורה ומנצל זמן- והכי הכי חשוב- בעל מידות טובות ובריא ובנחת
ממגדלי השנהב
מבטיחים לנו שרק שם את עצמנו נאהב
מהארמונות המפוארים והמתנשאים
אשר שייכים רק לנשואים
טיפים לנו הם מחלקים
שבלעדיהם בטוח נישאר רווקים
"תפסיקי להיות בררנית" מלמעלה צועקים
על המדרגות המפותלות מנסה לטפס
דייט ועוד דייט, כבר קשה להתאפס
הלב המסכן שאף פעם לא מוותר
כבר טיפה מתחיל להישבר
"האם אתם זוכרים את התקופה הקשה?"
אני צועקת אליהם מזיעה מקומת המדרגה
"אל תוותרי" אני לוחשת לעצמי בכוחות אחרונים
את תגיעי לפסגה וזה לא יקח שנים
תזכרי אני לוחשת לעצמי
"שאגיע לפסגה לא אשקע בחלומי"
את תשימי מעלית על האדמה
תעזרי לאותם הרווקים במלחמה!
או ששאלת שאלה רטורית?
אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן
עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום
חיבור לרגשות זה דבר חשוב.
מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.
עת לכל חפץ
ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם -
"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"
עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט
לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.
זה נראה לי ברור
אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.
דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.
ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.
ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.
וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.
אולי אני לא מספיק עמוק במגזר, אבל בסביבתי נפוץ ומקובל מאוד להציע חברים לחברים.
האם אני עושה את זה הרבה? לא. הצעתי כמה פעמים ולא התקדם גם לדייט, אבל מבחינתי לפעמים צץ לי מישהו למישהי ושואלת אם רלוונטי, ולפעמים חברה מבקשת או חושבת אקטיבית על מישהי / מישהו ספציפי אם מכירה משהו שיכול להתאים.
אולי כי בסביבתי לא הולכים לשדכנות בתשלום. אבל נפוץ שמציעים, וגם שמבקשים
הכי כיף כשמבקשים (כי אז יודעת שזה זמן רלוונטי ושיש רצון; וגם תזכורת טובה)
גם חבריי מהמגזר החילוני שואלים ומציעים
השיר עוסק בכאב ותסכול
לק"י
אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.
אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.
אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.
advfbוברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.
התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.
השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות.
השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.
אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.
אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.
בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.
השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...
האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?
(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).
בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!
אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.
נגיד והיתה לי כזאת.
למה אתה לא פותר לי את הבעיות הרפואיות שלי?
למה אתה לא פותר לי את הבעיות בחינוך ילדים שלי?
למה אתה לא פותר לי את הבעיות החברתיות שלי?
למה אתה חושב שזה תפקיד "הנשואים" לדאוג לכך שהרווקים יתחתנו?
אני כרווק לא ביקשתי עזרה מנשואים בעניין זה ובוודאי לא ביקשתי מהם לשים יד על הלב ולהודות שהם לא עוזרים מספיק לרווקים, כרווק זה אף פעם לא היה נחשב בעיני דבר שנשואים צריכים לעזור לי בזה או כל דבר אחר.
אנשים שרצו לשדך לי רווקים או נשואים קיבלתי בשמחה אם היה רלוונטי אבל להאשים נשואים שהם עסוקים במורכבויות שלהם? למה שהם יתעסקו במורכבויות שלך, למה שכל אדם, נשוי או רווק או גרוש או אלמן יתעסק במשהו שהוא לא המורכבות שלו אם יש לו כזאת?
קח אחריות על החיים שלך למען ה', אנחנו "הנשואים" אין לנו תפקיד לחתן את כל מי שלא הצליח.
אני לא פתחתי עסק לשדכנות ולא גביתי ממך דמי רישום וכנ"ל כל "הנשואים", זה לא התפקיד או המקצוע שלנו לפתור לך את בעיית הרווקות.
ומי אמר שאנחנו טובים בזה? אולי אנחנו לא יודעים לשדך, אולי ניקח על עצמינו לשדך לך מישהי ותתגרשו אחרי שבועיים ואז הרסנו את החיים שלך ושלה גם, מה אתה מפיל עלינו תפקיד שאנחנו לא טובים בזה וייתכן גם שנהרוס לך ולגרושתך את החיים, זו אחריות.
בשורה התחתונה, אתה אחראי לפתירת כל הבעיות שלך, אתה מוזמן להתייעץ ולהעזר באנשי מקצוע ובעלי ניסיון אבל חד משמעית לא להפיל עליהם את האחריות לפתרון בעיותך-מכל סוג שהוא- עליהם, אתה הוא זה שרוצה להתחתן, אתה הוא זה שתחליט עם מי להתחתן ואתה לא יכול לדרוש מאנשים עם מורכבויות לפתור את בעיותך-מכל סוג שהוא- רק בגלל שהם כבר פתרו מורכבות אחת שאתה עדיין לא פתרת.
אתה אחראי לפתרון בעיותך- כל בעיותך באשר הן.
אגב, אתה היית רוצה לכשתתחתן שמישהו ידרוש ממך לעזוב את מורכבויותך ולטפל בבעיית הרווקות שלו? היית מוצא בזה היגיון לעזוב את החשבונות, העניין עם החינוך ילדים, העניין הרפואי והחברתי ולעסוק בבעיית הרווקות של אדם אחר כמחווה לרצון טוב והוא גם ידרוש ממך לשים יד על הלב ולשאול מתי בפעם האחרונה עזרת לרווק?
(ובחינם).
שאתה לא לוקח אחריות על בעיותיהם הכלכליות, הרפואיות, החברתיות ובחינוך ילדים.
מתוסכל ממש... לא מצליח להפסיק ליפול.
מרגיש שיש מגנט שמושך אותי בכח לרע...
מצד שני, בפנים אני לא רואה איש רע אלא בןאדם רגיש שמחפש רק טיפת אהבה..
קיצור, מרגיש רעעעע מאוד עם עצמי..
מה עושים??????
נמאס לי כבר ליפול!!
ונמאס לי יותר מזה שאין לי שליטה על עצמי!!!
נ.ב. בסוד: הפחד הכי גדול שלי זה שאני לא יודע לאיפה אני עוד אגיע.. אולי לא אשלוט בעצמי ויקרו דברים לא טובים חס ושלום.
אבל עזבו, ההתמודדות שלי היא בעיקר עם הכלב שבי ששב כל הזמן על קיאו... לא יכול יותר!!!!
מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.
הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.
יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.
אשריך💪
בהמשך לשרשור הארוך של הגברת לבנדר, ואחרי מחשבות במהלך השבת, אשמח לשמוע איזה תכונות/ התנהגויות אתם מעריכים? אפשר בכל סוג קשר, זוגי, חברי, משפחתי וכו'.
אשמח להתייחסות משני כיוונים, האם זו הערכה חיובית, דהיינו אתם מעריכים את מי שיש לו את אותה תכונה. או הערכה נצרכת, דהיינו אתם לא מעריכים את מי שחסר אותה.
הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.
זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
אני לא אשכח שלפני שנים רבות אני וחברי הטוב דיברנו לנו בשפת סתרים על איכות היופי של הבחורות שאנחנו רואים ברחוב.
כן כן, שני דוסים מדברים על בחורות לפני כולםם באמצע הרחוב, רק בשפת סתרים.
מסתבר שהחבר הטוב שלי פשוט אוהב בנות אחרות מאשר אני, הכוונה גם במראה וגם באופי.
אצלי באמת חשוב הפנים, אבל, יש כמה דברים שחיצונית מאוד מפריעים לי.
יצא לי לאחרונה לפגוש מישהי שאוהבת בשר(בלי קשר לזוגיות) והיא לא קטנה במיוחד, אחרי שפגשתי אותה פעמיים ראיתי שדווקא היא אחלה בחורה, אבל, יש רק בעיה אחת, היא מבוגרת ממני מידי...
ועוד, פנתה אלי גברת שבתור גרוש + מחפשת אחד, אבל, לי יש פאות וזקן.
תהיתי: למה היא פונה אלי כאשר היא יודעת מראש שיש לי זקן ופאות כאשר היא לא בקטע של פאות?
זאת אומרת, אני יכול להתפשר על הזקן, אבל, לא על הפאות.
וגם, את מכירה את ה"אקדמאי" ?
אז זהו, שאני לא....
אבל יש לך מושג למה? כי הדיקן אמר לי שחבל על הזמן והכסף שלי על אוניברסיטה, לעבודה שאני עובד כל הלומדים באקדמיה רוצים להגיע 
ואם אפשר ומותר לשאול:
לפספס את הרכבת? למה בת כמה את?
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
התקדמות לקראת הקמת בית! (איתה או עם מישהי אחרת בעז"ה)
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?