"העסקת ערבים – סיוע לאבדן נפשות"
יו"ר 'יד לאחים' הרב ליפשיץ
");
"לצערנו, בשנת תשס"ח, טיפלו פעילי ופעילות "יד לאחים" ביותר מ-1000 מקרים של נשואי יהודיות לערבים, הבנות הנלכדות ברשתם של הערבים הם בנות יהודיות המתגוררות ברחבי הארץ, גם בישובים ובאזורים המוגדרים כדתיים וחרדיים", כותב הרב ליפשיץ.
"הן עושות צעד נורא זה בגלל מצוקות כלכליות ורגשיות הפוקדות משפחות רבות, ויוצרות מתחים בלתי פוסקים, שמפרים את "שלום הבית". אווירת מתח, תסכול ומרירות דוחפת את הבנות לחפש פתרון למצוקותיהן. הערבים שמזהים את מצוקת הבנות, מעניקים להן הרבה חום ויחס ג'נטלמני המשרה על הבנות קסם רב. הבנות מקבלות פינוקים, בילויים, וביגוד אשר רק יכלו לחלום עליהם בבית הוריהם".
"אולם זמן קצר לאחר היווצרות הקשר, כאשר הבנות הולכות שולל ועוברות להתגורר בכפרים הערבים, נכונה להן מציאות חיים אכזרית מאין כמוה. הן הופכות לנרדפות ומושפלות, וילדיהן אשר הינם על פי ההלכה יהודים לכל דבר, נתונים להתעללות מזעזעת יומיומית. הזעקות הבאות למרכזי "יד לאחים", לאחר מכן, קורעות לב - "אנא חושו וחלצו אותנו".
הרב ליפשיץ הוסיף כי אל לנו להסתפק בכיבוי השרפות לאחר שפרצה האש, ומחובתנו לנסות לנטרל מראש את הגורמים העיקריים לסכנה, שהם היווצרות נקודות - מפגש בין ערבים ליהודים, "כפי שסקרנו לעיל, על כל מעסיק יש לדעת כי בכך שהינו נותן עבודה לערבי, מביא הוא סכנה מוחשית, חלילה, לפתח בתי בני ובנות ישראל. הרווח הכספי שבהעסקת עובדים אלו, הוא בטל ומבוטל לעומת הפסד הנפשות, כאשר המעסיק היהודי נהפך לשותף מלא באבדן וכליה, חלילה, של בנות ונשים יהודיות הן וילדיהן הרכים".
"עם זאת יודגש, כי אין בדברים אלו כל מגמה של גזענות. גם משפחות הערבים רואות בחומרה רבה את צירופן של בנות יהודיות למשפחותיהן. ואם ימצא מנגנון פיקוח מסודר, אשר יפקח על העובדים הערבים כי יעסקו אך ורק בתחום עיסוקם המוגדר, ולא ייצרו כל קשר אחר, יתכן והרבה מן הבעיות היו נמנעות".
להלכה פוסק הרב ליפשיץ כי "הערבים מועסקים במרכולים, בישיבות, בתחבורה הציבורית, מוסדות סיעוד, מלונות, מסעדות ועוד, ולכן יש לערבים יכולת נרחבת ליצור קשר עם בנות יהודיות. ממילא, כל יהודי המעסיק עובד יהודי, באותה עבודה שאם הערבי היה עוסק בה יש חשש שהיה יוצר קשר עם בנות ישראל, הרי אם התשלום עבור עבודת הערבי פחות מהתשלום לעבודת יהודי, ניתן לחשב את ההפרש ולשלמו בדמי מעשר- כספים".
הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, שהתייחס גם הוא בעלון לבעיה כתב: "חשוב לזכור, שרוב מקרי ההתבוללות הם ממניעים של דיכוי ולא של אהבה. ברוב המקרים שפגשתי - היהודייה הייתה האישה השנייה, האישה המוכה, האישה המושפלת. נוכחותה הפריעה לאישה החוקית - האישה הערבייה, מפני שהיהודייה הייתה מתחרה שמורידה את הרמה של הבית, והמכות שהיהודייה קיבלה זלגו לעיתים גם אליה. צריך לשתף פעולה עם הנשים הערביות, שיפעלו כנגד התועבה הזו, מפני שהיא הורסת את ביתם".
"גם כוהני הדת המוסלמים - הקאדים מתנגדים לנישואים עם יהודיות, מפני שזה נגד הקוראן והצניעות. הקשר עם היהודיות מתלווה בדרך כלל לסחר בסמים ולפשע. בדרך כלל מדובר בנשים עם דימוי עצמי נמוך מאד והקשר הזה מדרדר את החברה הערבית לתחתית המדרגה. זה לא בנין - זה הרס. צריך לחזק את כוחם של הקאדים במלחמה כנגד הפריצות הזו, שהורסת בחברה הערבית כל חלקה טובה".











החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל