כי לא בשלים על ההחלטה, ולא בשלים עם האשיות העצמית בכללי

לא חושבים מספיק רחוק וברצינות מהם חיי נישואין

החתונה נעשת בד"כ מתוך דחף רגעי ולא מתוך החלטה שקולה ונבונה

עוד סיבה נראת לעין,

כשאנשים בוגרים מתחתנים, הם בד"כ גם יותר מיושבים בדעתם על החתונה

הם יודעים מהם חיי הרווקות, ומתוך בחירה הם מחליטים לעזוב אותם

לא כל מי שמתחתן בגיל צעיר, ובטוח שהמפלט של גירושין נוח וטוב

עניין של בשלות, מחשבה ונסיון.

הבעיה היסודית היא בחוסר גיבוש זהות עצמית.
תהליך גיבוש זהות אישית הוא ממאפייני גיל ההתבגרות.
אולם כיום, לפי מחקרים , גיל ההתבגרות התאחר עד מאוד..

כלומר, לפני שאנשים מחפשים מי הם בעצמם, הם מחפשים את ההיא/ההוא שישלים אותם.

מלבד ההיבט הפסיכולוגי, ישנו הפן ההלכתי בעניין, ואי ההליכה לפי תורתינו הקדושה.
״הפרעת דה פרסונליזציה״ מוכרת --- 
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t460630#5382059

כשאדם מתחתן לפני שהוא מחובר ל"אני העצמי" שלו, זו בעיה...

למה לא, למשל, את זה שמה שמשפיע יותר מכל על מיעוט הגירושין הוא הדת היהודית, כנאמר שם במפורש?

או את זה שחיים שלא-בצניעות לפני נישואין הם סיכוי סטאטיסטי גבוה יחסית לגירושין?

וכעת: גם את הנתון שהזכרת, צריך לנתח נכון.

הנתון שם הוא של גירושין אחד מתוך שש בממוצע. מוזכר מפורש שאצל דתיים זה פחות.

כעת, חמישה אחוז פחות מתוך מי שכבר מתגרשים, זה אחוז קטן למדי..

כמו כן, לדוגמה - לא נכלל שם הנתון של כמה מהרווקות מתקשות יותר למצוא בן-זוג כי הן יותר מבוגרות..

על כן, לא צריך "להסיק" מזה יותר מידי..

הדבר העיקרי אולי הוא - להתחתן מתוך יראת שמיים ולשם שמיים, מתוך ישוב הדעת ורצינות; ולבחון כל אחד לגופו שהגיע זמנו/ה ומצא/ה את המתאים/ה לו/ה.

אני בחרתי גורם שעניין אותי, וצירפתי את הניתוח למי שרוצה לבחון עוד דברים.

ואני מקווה מאד שהנושא של לגור ביחד לפני החתונה כן או לא לא מעסיק את רוב החבר'ה פה..

נכון שבחברה הדתית יש פחות גירושין, אבל לצערנו זה לפעמים כי יש אוירה שעדיף "שלום בית" ולחיות ביחד זה-לצד-זה ולא להתגרש. ויש לצערנו לא מעט זוגות כאלו.

ולא, זה שבחברה החילונית רצים להתגרש בלי לנסות אפילו לגשר- לא נותן לזה לגיטימציה.. 

וגם בחברה הדתית- יש אחוז גבוהה יותר של גירושין מקרב אלו שמתחתנים צעירים.

והנתון של רווקים מבוגרים הוא דמגוגי ואינו סיבה להתחתן מוקדם.

תפסיקו להפחיד שאם לא יתחתנו בגיל 16 אז יישארו רווקים עד 30.. 

(ואת האמת, אני הייתי מעדיפה להשאר רווקה עד גיל 30, מאשר להיות בזוגיות כושלת ולא טובה, אבל זו דעתי.)

ואני מסכימה לחלוטין עם המשפט האחרון שלך.

שהכוונה שלי לא היתה שתפרסמי עניינים שלא שייכים כאן. אני גם נזהרתי בניסוח;

הכוונה היתה שבכולל, ממה שבחרת - יכולה לצאת הרתעה מלהתחתן צעירים (ולמה לכתוב "גיל 16"? הרי  הסטאטיסטיקה אינה מדברת על דבר זה, שאינו מצוי בארצנו) - ועל זה באתי לומר, שאם רואים את הנתונים שם, אז מבינים שיש עוד גורמים שמשפיעים על הנושא - והעיקר הוא להתמקד בהם. כמו כן, גם לקרוא נכון את הנתון הספציפי. באופן כזה - תישאר "נקודת האזהרה" רק מקלות דעת בנישואין - ולא כ"הרתעה" לבנות בגיל 20 פה, שגם ככה לא פעם "רועדות" מהנושא..

ואי אפשר לקחת מצד אחד "סטאטיסטיקה" ומצד שני לנתח לפי השערה למה בחברה הדתית מתגרשים פחות. למשל שם מובא - שההשפעה ה"דתית" היא לא רק על דתיים אלא על כל החברה בישראל, ברמות משתנות, בעיקר בגלל במקום הגבוהה שערך ה"משפחתיות" תופס, בהשפעת הדת היהודית. נו, אז זה לא רק "שלום בית" חיצוני, אלא מאמץ על המשפחה, תרבות אחרת ומושגים אחרים, על אף שיכולים להיות גם כדברייך.

וחבל להגיד "דמגוגי" - באופן שהוא עצמו דמגוגי...  וכי  מישהו דיבר על ברירה בין גיל 16 ל30?..  זו דמגוגיה.

אמרתי, שיש גם את הנתון של האחוז שלא נכנס בסטיסטיקה הזו, מהסיבה הפשוטה שמרוב "חשבונות וחששות" לא התחתנו, וממילא אינם בסטאטיסטיקה של גירושין...  יש צד שני למטבע.  אז כמובן, כמו שמובן ממה שכתבתי (כולל המשפט האחרון שהסכמת איתו - ואינו מנותק ממה שלפניו) - צריך אכן לשים לב לרצינות של הנישואין, אך גם לא להפריז בחששות ופחדים, שיכולים לגרום לתוצאה לא יותר טובה. הברירה אינה לחיות ב"זוגיות לא טובה" (שאף אחד לא דוגל בה) או להישאר  רווקה עד גיל מאוחר מאד.

ואחרי 20 הקב"ה אומר:תיפחנה עצמותיו,

כנראה שהוא לא קרא את הסקר.

ומה עם הירושלמים, חכמי ארץ ישראל שנישאו בגילאי 30 ומעלה?

אבל קודם - הקדמה: חכמי ארץ ישראל אימצו את ההשקפה ההלניסטית שהייתה רווחת אז, לפיה המיניות איננה הכרחית לאדם, והוא יכול להתקיים בלעדיה, זאת ע"י יישוב דעת ומשמעת עצמית וסופרוניסה (מתינות). לעומתם, חכמי בבל הושפעו מהתפיסה הבבלית לפיה פעילות מינית הכרחית לכל מתבגר. יתרה מזו – דברים אלו היו המניע העיקרי לנישואין. (ע"פ "הבשר שברוח", דניאל בויארין)

ועכשיו לתשובה: בן י"ח לחופה, אף שנכתב בא"י, אינו סותר את שטענתי. הכוונה היא לחוק הקובע גיל מינימלי לנישואין. אין זה אומר שזהו הגיל שנהגו להתחתן בו למעשה. ואכן בבבל: "אמר רב חסדא: האי דעדיפנא מחברי דנסיבנא בשיסתר..." כלומר, בגיל 16, היינו, לפני 18. ואילו בארץ ישראל ישנה המלצה לסדר חיים מומלץ, ובו אדם בונה בית, אח"כ דואג לפרנסה – ןלבסוף דואג לאישה. לא מסתבר שגיל הנישואין היה בשנות העשרים לפי זה. כמו כן ישנן עדויות שונות המוכיחות נישואין בגיל 30 – היינו אחרי 18. אם כך, "בן י"ח לחופה" מציין חוק הקובע גיל מינימלי, אך איננה מורה על גיל הנישואין למעשה כפי שאכן היה נהוג בא"י. כמו כן, המשנה מציגה גיל ממנו האדם מתחיל להיות כשיר לפעולות שונות, היא מעריכה כי מגיל 18 אדם כשיר לשאת אישה, אך ספק רב אם אכן הייתה ציפייה חברתית למימוש חוק זה. (ע"פ "זכר ונקבה בראם", עדיאל שרמר)

בנוסף, בבבל יש אידאל של "נזיר נשוי" (אדם המתחתן בסוף שנות העשרה כדי שהיצר לא יטריד אותו בעת לימוד התורה, ואח"כ עוזב את ביתו לתקופות כדי ללמוד "בנחת"), ואילו בארץ ישראל ניכרת ביקורת על דרך חיים זו. השווה למשל את הסיפור על רבי חנניא בן חכינאי כפי שהוא כתוב בגרסה הארץ ישראלית וכפי שהוא כתוב בגרסה הבבלית.  (בויארין, שם)

אני רואה לנכון לקשר לקצת דברים אודותיו, כדי להבין יותר את הקשרם של הדברים.

(בלי הבעת עמדה - אינני מכירו מספיק)

מה זה תיפחנה עצמותיו? מה זה "בואי הרוח ופחי בעצמות האלה"??!

עד 20 שנה הקב"ה יושב ומצפה לאדם מתי ישא אשה?

מה זה בית דין כופים אותו? זה כתוב בשולחן ערוך.

נכון לא נהגו לכפות ע"י בית דין, אבל זוהי הגישה של היהדות והיא ברורה.

אולי תביאי מקור יהדותי אחד לטענה שלך?

על "הסדר המומלץ" שהבאת?

נושאים שממש לא נהוגים כיום? 

זו לא הלכה - אלא הדרכה במקרה הטוב. 

כשאנשים מתו בגיל 40 ממלריה, היה הגיוני ונורמלי שיתחתנו בגיל 18. 

היום, כשאנשים חיים עד גיל 70-80 בממוצע, זה כבר לא המצב. 

אני בספק אם הקב"ה אמר על אברהם אבינו או על יצחק אבינו שתיפח רוחם - והם חרגו "קצת" מגיל 20... 

בוא נביא את כל המקור, מה אתה אומר? בבקשה: 

"מצוה על כל אדם שישא אשה בן י"ח, והמקדים לישא בן י"ג, מצוה מן המובחר, אבל קודם י"ג לא ישא דהוי כזנות. ובשום ענין לא יעבור מעשרים שנה בלא אשה. ומי שעברו עליו כ' שנה ואינו רוצה לישא, ב"ד כופין אותו לישא כדי לקיים מצות פריה ורביה. מיהו אם עוסק בתורה וטרוד בה, ומתירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה, מותר להתאחר" -

האם אתה סבור שהיום זוהי מצווה מן המובחר לעלם בגיל 13 להתחתן??? 

רמב"ם הלכות דעות פרק ה' הלכה יא:

דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה, שנאמר מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו, מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה, אבל הטפשין מתחילין לישא אשה ואחר כך אם תמצא ידו יקנה בית ואחר כך בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה, וכן הוא אומר בקללות אשה תארש בית תבנה כרם תטע, כלומר יהיו מעשיך הפוכין כדי שלא תצליח את דרכיך, ובברכה הוא אומר ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו.

ולכן סמכו שלא לכוף לפני שיש לאדם פרנסה.

"דרך בעלי דעה... אבל הטפשין...".

פסק הלכה היכן? אתמהה

בכותרת. איפה שכתובה המילה "הלכה". 

תגיד, בעיניך זו מצווה מן המובחר להתחתן בגיל 13? 

למקומות שהיא בעצמה לא ידעה שהיא כזו...

ההלכה היא "ולכן סמכו" וגו'.

הייתי אומר משהו אחר. (אגב, שתבין, אני מסכים איתך שגם כאן לא מדובר בפסיקה, אלא בהדרכה - אבל זו רק קונטרה לכל "פוסקי ההלכות" שהתרבו בפורום...). 

אבל לא ענית לי - האם לדעתך, כיום, זוהי מצווה מן המובחר להתחתן בגיל 13? 

השאר הוא הקדמה רעיונית...

באשר לפוסקי ההלכות - אני מסכים איתך.

כי אם נתפסים לקטע בשולחן ערוך וקובעים שזוהי אמת ואין בילתה - אז לא נכון לקחת רק חלקים מסוימים מהקטע ולהשמיט את החלקים האחרים. 

מי שסבור שזוהי חובה להתחתן עד גיל 20, גם חייב לסבור שמצווה מן המובחר להתחתן בגיל 13. 

זו היתה הנקודה שניסיתי לבטא. 

מפריע לי שאנשים פה סומכים על בורות של אחרים ועל זה שהם לא יטרחו לבדוק את הנושא בעצמם - ופשוט מוצאים קטע כלשהו, מצטטים אותו כאמת ואין בילתה וכהלכה פסוקה גם לימינו - אבל מקווים בסתר ליבם שאף אחד לא יטרח לחפש את המקור בשלמותו... 

(אם להאמין לויקיפדיה בערך על בויארין) כמובן שזה ביקורתיות שכלתנית ללא רבב.

(גן נעול - ההערה שלי לא כלפייך, אלא כלפי "היושב".)

לא הזכרתי אותו ואין לי שמץ של מושג מיהו. 

בעיני, אין דבר כזה "מדעי" בלימודי רוח או דת ואין בתחומים הללו חוקרים - רק מביעי דיעה. 

תהיתי מדוע הזכרת דבריו בצורה פסקנית לא פחות - לא צרמה באוזניך.

(אני מבין שלא עיינת בהודעה ההיא)

אם כך - הכל טוב ויפה.

לא כתבתי זאת על כך שחכמי בבל פסקו בגלל השפעה הלניסטית או משהו בסגנון...

כתבתי על המשפט הבא: "רק להבהיר: מובן שלא חשבתי שחכמינו "הושפעו" במובן זה שכתבת, אלא שהייתה מציאות מסוימת - ולפיה היה צריך להנהיג בחכמה את הציבור, ולכן פסקו מה שפסקו. אך כנראה טעיתי". 

במקרה הזה, זו לא טעות. 

וברגע שמי שכתבה מלכתחילה את הדברים כתבה ש"היא לא חשבה שחכמינו הושפעו במובן הזה" - אז לא ראיתי טעם לכתוב שום דבר בנושא. (והיא כן צרמה באזני)

ברור שדעתו של "חוקר" מסוג זה היא לא אמת או פסיקת הלכה. 

הבעיה בעיניי היתה בעיקר סבלנות לכאורה כלפי ציטוט בשם חוקרים ששאבו

ממקור שעל פניו הוא בעייתי.

אני לא חשוד בקווניקיות יתירה, אבל גם חש לא בנוח כאשר ידיהם של טיפוסים

מהז'אנר עסקניות במקומות לא להן.

שמח שהבהרת את דבריך.

אין לי טיפת סבלנות לדבריהם של "חוקרים" מתחום "מדעי הרוח" או דברי בסגנון. אני אפילו לא מוצא הצדקה להתייחס למה שהם כותבים כמקור בעל סמכות, כיוון שכל אדם יכול להיות "חוקר" בתחומים הללו ולהביע את דעתו. 

בשם איזה מישהו וכן שאר הדברים שהוא כותב כאן, הם ממש דברי הבל. וחבל עלייך שנתפסת, בתמימותך כנראה, לצורה שטותית זו של הבנת דברי חז"ל עד כדי כך שכתבת כ"קודם כל - הקדמה", את השטויות שלו, כאילו זה איזה משהו מובן מאליו ש"חכמי ארץ ישראל אימצו לעצמם גישה הלניסטית"... ורק צריך להודיע את ה"עובדה" הזו כ"הקדמה" למי שאינו יודע אותך.

תורה לא לומדים ממקורות כאלה - ולא בעקמומיות כזו שמציינת אותם תדיר:

קודם כל - חכמי ארץ ישראל לא אימצו גישה הלניסטית, וחכמי בבל לא "הושפעו מהתפיסה הבבלית".  מי שכותב דברים כאלו (דהיינו: אלה שהבאת אותם), "הושפעו" מה"גישה האפיקורסית" שכבר כמה דורות מנסה בתחבולות שונות פסאודו-מדעיות לצייר את חכמי ישראל כאילו דבריהם אינם מקוריים, אלא "השפעה" של הגויים. סוג של תסביך נחיתות כזה, שלא מסוגל לראות בחכמי ישראל את המקוריות, וחייב לחפש אצל הגויים-הנאורים את מה ש"השפיע" עליהם....

"המניע העיקרי לנישואין" אצל כל חכמי ישראל, היה ציווי התורה לישא אשה ולפרות ולרבות, שמתאים לטבע הבריא והנורמלי של האדם. ולא "התפיסה הבבלית על פעילות מינית" או תפיסה הלניסטית הפוכה...  זה פחות מבדיחה. מיש כותב כך - אינו מבין כלל מהי תושבע"פ ומאיזה עוצמה פנימית של עם ישראל וקישורו לה', היא שואבת.

וזה כן סותר לגמרי את ש"טענת", כי בגלל ה"חוכמות הכאילו-מדעיות" של אלו שציטטת, אמרת שזה גישת ה"בבלים".. אבל המשנה נאמרה בארץ ישראל ולא בבל. ואי אפשר "לעקם" שהכוונה היא בהכרח רק לגיל מינימלי שהוא "כשיר" בו..  רק בשביל לתרץ את התזה העקומה של הנ"ל על ה"השפעה ההלניסטית". זו דרכם - ממציאים "תזה" בגובה עיניהם הקטנות, ואח"כ "מסדרים" לפיה את המקורות...  גם בן 13 למצוות זה לא ממש 13?.. גם בן 5 למקרא זה גיל מינמלי שאפשר לחכות עד 30?..  וזה לא משנה אם אפשר בכל זאת להסביר כגיל מינימאלי, בוודאי שזה לא מוכרח, ובוודאי שזה לא תואם את התיאוריה האווילית שלהם על גישת חכמי ארץ ישראל לנישואין כמושפעת ממקורות זרים.

ואם היה מנהג לשאת מאוחר יותר - אין לכך כל שייכות לתפיסות יווניות.  וסתירה מפורשת בדברים: בהתחלה, "פעילות מינית הכרחית" (מגעילים - את הגמדות שלהם, מוציאים על מצוות ה'..), ואח"כ לפתע - המנהג בבבל לצאת לשנים רבות אחרי הנישואין ללמוד תורה.. הרי הם היו יוצאים מיד אחרי שהתחתנו - אז מה עם ה"פעילות"?....  

ואם ה"סדר המומלץ" לבנין בית, פרנסה ונישואין - שייך רק לארץ ישראל, למה הביאו רב אשי שערך את התלמוד הבבלי, בתלמודו (מסכת סוטה מד.)?...

והכינוי "נזיר נשוי" זו המצאה שלו, לא צריך ללכת שולל. אנשים שהיו הולכים לשנים רבות ללמוד תורה (הדוגמה הכי מפורסמת היא כמובן של רבי עקיבא, בארץ ישראל אגב). וכבר אמרתי, שזה בדיוק ההיפך מה"תזה" האוילית שלו שהוצגה קודם לכן, בדבר התפיסה הבבלית והארץ-ישראלית.

כללו של דבר - מוטב ללמוד את השקפת התורה מחכמי התורה, ההמשך הישיר דור אחרי דור לחכמים הנ"ל, ולא מאנשים שאינם מבינים כנראה כלל את הכלים שבהם לומדים תורה ומי הם חכמיה.

אתה גורם לי לחשוב שנית על המקום שבחרתי ללמוד (אף שבררתי לעצמי מרצים). אפילו הקורס הזה, שהועבר בידי אישה דתיה הנחשבת "דוסית" ומוכרת לי ולמשפחתי, אפילו אליו הגיעו דברי ההבל. והכי גרוע, שלא שמתי לב לכך. אוף.

תודה שהארת את עיניי ואת עיני הגולשים. עכשיו כשאתה מציג את זה ככה, זה נשמע פחות "תמים" ו"בסדר" ממה שחשבתי.

רק להבהיר: מובן שלא חשבתי שחכמינו "הושפעו" במובן זה שכתבת, אלא שהייתה מציאות מסוימת - ולפיה היה צריך להנהיג בחכמה את הציבור, ולכן פסקו מה שפסקו. אך כנראה טעיתי.

אבקש מן המנהלים למחוק את דברי ההבל שכתבתי.

נתת לי  חומר כבד ורב לחשבון הנפש שלי הערב. תודה. (בלי שמץ של ציניות)

ועוד אגב, מה שאת "לא התכוונת" לומר על המושפעוּת, של חכמי ישראל - אבל אלו שציטטת, התכוונו גם התכוונו. זו הדרך הקבועה של האסכולות הללו, בבורותם המתיימרת ב"מדענות" מזויפת, ללא חדירה לפנימיות הדברים.

זה בדיוק מה שהיה. היתה מציאות מסוימת ולפיה היה צורך להנהיג את הציבור בחכמה. 

הדבר היחיד שכתבת לא נכון היה שבגלל זה הם "פסקו מה שפסקו" - כי הם לא פסקו, הם הדריכו. 

די ברור שחז"ל הושפעו משמעותית מהתרבות ההלניסטית.

מספיק להסתכל בכמות המילים היווניות ובשמות התנאים במשנה ובגמרא.

בנוסף קיבלנו מהיוונים צורות חשיבה כמו הלוגיקה והמטאפורה,

שלא נמצאים במקורות לפני תקופת יוון. ('משל למה הדבר דומה')

חשוב להדגיש שחכמים בכל דור קיבלו את כלי החשיבה ודברים אחרים מתרבויות הגויים.

יש לכך הרבה דוגמאות. למשל: שמות החודשים בפרסית (מישהו אמר תאריך עברי?)

או אגדתות בגמרא שמקורם ככל הנראה לא יהודי אלא במיתולוגיה היוונית.

חכמים בזמנם לא דחו מכל וכל את חכמת הגויים, אלא בררו מתוכה את הדברים הראויים והתמודדו עניינית עם כל דבר.

והערכים התרבותיים.

אני זוכר שהרב גורן כתב משהו ב"תורת הפילוסופיה" בנושא, לא זוכר בדיוק מה.

אבל למיטב הבנתי, היא לא השפיעה על פסיקת הלכה. 

ל"תורת הפילוסופיה" (הרב גורן; עמ' 191) שכותב (לגבי האסכולה הפותאגורית):

"...אבל ישנם נתונים לפיהם יש יסוד להניח שהם הושפעו מהשקפת עולמה של

היהדות, וסיגלו לעצמם ערכים, דעות והשקפות וכן חיים מוסריים, דומים במקצת

לנו."

מעניין, יתכן שגם לכיוון ההפוך היתה הפריה...

למי שמעוניין אני מצרף מאמר שעוסק בנ"ל.

מעניין.

קיימת זרימה כלשהי של מידע ביניהם. השפעה הדדית. 

לא "הושפעו".

אלא כמו שכתבת יפה בסוף דבריך, ידעו לברור גם מ"חוכמה בגויים". כמו שנאמר: "יפיפותו של יפת תהי באהלי שם". ואֵלו הדוגמאות שהבאת - דברים חיצוניים שהשתמשו בהם (וצורות החשיבה שהזכרת, אינן השפעת יוון. משלים נמצאים עוד בתנ"ך). וגם כלי החשיבה המהותיים שלהם, לא נצרכו להשפעת-חוץ. והיו המשך מגודל הרוח של הנבואה ששרתה בישראל מקדם.

והרב קוק זצ"ל מסביר את הדברים בספרו אורות ישראל, שה"מקבלוּת" היא בחיצוניות - אבל ברוח הפנימית לא.

ולכן, זה באמת לא קשור לנושא השירשור, כי פה דובר על עניינים שבמהות - כאילו, חלילה, גישתם המהותית בדברים שבערכים ובמצוות "הושפעה" מהם.

וואין בגמרא אגדתות שמקורם מיתולוגיה יוונית חלילה. זו בדיוק הגישה של ה"חוקרים" הללו. אתה היית מביא דברים שמקורם עבודה זרה (והמיתולגיה היא עבודה זרה - שפע של אלילים...)? למה תחשוד בחז"ל בכך?..

שחז"ל לא ראו פסול בלהכניס תכנים זרים אך הגונים לתוך בית המדרש.

את החלקים הטובים לא הייתה בעיה להשאיר בתור סיפורים או מסורות.

זה לא ה"תכנים" המהותיים. כלים חיצוניים לפעמים, מתוך הבחנה ברורה.

ואם למישהו יש פחות כח כשהוא בן 30 מאשר כשהוא בן 20? 

בן 40 לבינה? ואם מישהו מטומטם להחריד? 

בן חמישים לעצה? ואם מישהו לא ממש יודע לייעץ לאנשים? 

אני חושב שבמקרה הטוב מדובר בהדרכה. במקרה הפשוט שאותו ניתן להבין מהכתב, מדובר בתיאור כוללני של המציאות ואפילו לא בהדרכה. 

אני לא יודע אם כל אדם בן מאה כאילו "מת ועבר ובטל מן העולם". אם אתה מכיר מישהו בגיל הזה, אפשר לשאול אותו מה הוא חושב...

ובתור תיאור של המציאות ולא הלכה ולא הדרכה - המציאות משתנה. פעם אנשים חיו עד גיל 40 במקרה הטוב ומתו משחפת. 70 היה נחשב זקן.

היום, יש אנשים בני 70 ויותר שעדיין עובדים.

אברהם נשא את שרה בגיל 75. יצחק נשא את רבקה כשהיה בין 60. 

שניהם אגב, לא התגרשו... 

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥