באמת שלא קרה לי שהרגשתי כ"כ צורך להקיא. הייתה לי ממש בחילה.
אני פשוט חייבת לפרוק, כך שאין לי עניין לפתוח דיון, ואם בא לכם - אתם יכולים להמשיך לשרשור הבא...
הייתי בטקס לזכר יצחק רבין בבית ספר חילוני. (הייתי חייבת להיות שם. ומיותר לציין שאסור לי להביע את דעתי.)
יש לציין שהם ממש השקיעו בטקס!
- התפאורה:
"לא נשכח ולא נסלח". מה???? מותר להשתמש במשפט הזה? <ציני>
"האלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית".
מה זה בדיוק אומר לילד בכיתה ז'? לכן האלימות אסורה? זו הייתה הבעיה ברצח? פגיעה בדמוקרטיה? (איזו דמוקרטיה בכלל יש כאן?...)
- "הקהל מתבקש לעמוד לדקת דומייה לזכר יצחק רבין."
ופשוט כולם נעמדו ושתקו למשך זמן מה.
אהההה???
(ב"ה שאני כבר עמדתי ולא נאלצתי להעמד במיוחד.)
- רבין רצה שלום. הרצח היווה פגיעה בשלום וכו' וכו'...
איזה שלום? בגלל הרצח אין שלום עם פלסטין?
- הקריאו את דברי רבין בהפגנה שהוא השתתף בה ונרצח.
בעעעעעעעע
ב"ה שלא הייתי שם, אני גם צריכה לשמוע את זה?
- שוב ושוב חיזקו את דמותו של רבין: רצה שלום, חתם על הסכם שלום עם יאסר ערפאת ימ"ש ועם המלך חוסיין שר"י, קיבל פרס נובל לשלום.
בעעעעע זו המורשת שלו?
להזכיר לכם מה קרה עם אלטלנה?
עם מי בדיוק אנו שואפים לשלום?
- הוקעה של יגאל עמיר. לא מעשה האלימות, אלא האדם עצמו.
- ריקודים ושירים יפים ומושקעים... (רק מסכן הבן שהיה צריך לעצום עיניים רוב הטקס...)
- הצפרדע שעוד הצלחתי לבלוע איכשהו הייתה שירת התקווה..
שום מילה על אלימות, על הידברות.
רק העצמת דמותו של ה*** (צנזורה).
אני אומרת לכם - יש שם פשוט שטיפת מוח אחת גדולה!!!!!
בא לי להקיא!!!!!!!!!!
)