בס"ד ובהשתדלותי

זה סתם שמאלנות בולשביקית שמטרתה לסתום פיות ולהשיג כוח ושליטה.

מי שמגדיר את עצמו ליברל/פלורליסט -

אומר בעצם שהוא מוכן לשמוע את כל מגוון הדעות גם אם הוא לא מקבל אותם..

דעות של פאנאטים בד"כ גורמות לו פתאום לצאת מההגדרה הראשונית ומגדרו בכלל.

לק"י

ממש לא מסכימה, עם ליברליות בכל מחיר!

לפעמים זה גובל בפגיעה באנשים..

(זה בהשראה מהשירשור עם "מלחמת חצאי ציטוטים" שהיה פה אתמול...)

(על גמ' שבת לא )

עין איה שבת ב, קיד

"אותו היום ע"ש היה והלל חפף את ראשו".

הסיבות שמישבות את הדעת, שלא יהיה האדם מתרגש ובא לידי הקפדה, תהיינה ברוב:

או במצב המנוחה השלמה, -שאז דעתו של אדם מיושבת ולבו רחב ולא ירגיזוהו כ"כ בנקל דברים שהם למורת רוחו, אע"פ שמצד אחד עלול מצב המנוחה ביותר להיות האדם נח להתרגש, מפני שהוא מוצא את עצמו מופרע ממנוחה והשקט, ע"י אותו הדבר המעירו להיות נקנט, מ"מ יש בזה ג"כ צד יתרון, שכח המנוחה מישב את הנפש עד שיוכל לסבול בשלות לב גם מה שהוא ההיפוך מתכונתו.

ולאידך גיסא, מצב ההטרדה ורוב העבודה לפעמים יכשירו את האדם להיות נח וסבלן, -אע"פ שמנוחת הנפש השלמה תחסר לו אז, אבל ההכנה הנמצאת בהיות האדם מסור לעול של טרדות הנפש היא בעצמה תכשירהו לסבול ג"כ דברים שהם שינויים במצב רוחו, ויוכל לסבול ג"כ מצד זה ענין הראוי להיות מקניט, אע"פ שהרחבת הלב ותכונת הנפש הנדרשת להשקט הראוי להמצא מצד המנוחה, חסרה אז.

אמנם בהיות האדם מכשיר עצמו לצאת ממצב של עול והטרדה למצב של מנוחה ושלות הנפש, אז מתקבצות שתי הסיבות ביחד, שכ"א מהנה גורמת שלילת כח הסבלנות ועלילות הנטיה להתרגשות ורוגז.

כי מצב המנוחה עוד לא בא, שיעזור להרחיב את הדעת, וההסכמה הפנימית הנמצאת באותם הזמנים, שהאדם מסור בהם לעול השינויים המזדמנים במשך המון המיית החיים המעשיים גם היא חסרה, ע"כ האדם אז עלול להתרגשות משני הצדדים.

יש אמנם עוד דבר שמשקיט את כח ההקפדה, והוא בהיות האדם מוכן להיות מתערב עם בנ"א, -באותה שעה כבר הדעה הפנימית שבו מתעתדת לקבל רשמים שונים מאנשים שונים מרוחו ולסובלם.

אבל בעת שהאדם מכין עצמו למצב המחייבו להיות נפרש מבנ"א מצד הצניעות, וביותר בהיותו עסוק בעסק גופני נמוך ומוכרח, אז עלילות ההקפדה נכונה יותר לבא לדבר הבא מן הצד שלא כרוחו, מפני מיעוט הכנתו לשינוי דיעות.

ובשימנו על לב את אלה, כמה נפלא הוא ההכשר להתרגש דוקא ביום ערב שבת, שהאיש הישראלי מוכן בו להיות מעתיק עצמו ממצב ההטרדה למצב המנוחה, וההסכמה של ההכנה לטרדא כבר עברה ושלות המנוחה עוד לא באה. ואם נוסף לזה הוא עסוק אז בענין המבדילו בטבע נימוסו מבנ"א אחרים, יהיה ההכשר להתרגש מדבר המרגיז, הבא בלא סדר והכשר קדום, יותר עלול. ע"כ כמה היתה השעה מכוונת להתרגשות מצד החוצפה הבלתי משוערת, שהעיז הממרה הזה נגד נשיא ישראל, בהיות אותו היום ע"ש, וגם הלל היה חופף את ראשו, מלתא דצניעותא, המפרידה הכנתו מבנ"א צדדיים ושינוי רוחותיהם,

שרק עם תכונת מצב הנפש שראויה להמצא בזמן כזה תציין לנו עד כמה היתה מדת הענוה והסבלנות מוטבעת בעומק קדושת נפשו של הלל, עד שלמרות כל ההכנות ההפכיות הראויות להיות גורמות התרגזות, לא הי' עם זה אפשר בכל ההשתדלות היותר נמרצה להביאו לידי קפידא.

שמזה למדנו שהענוה האמיתית מונחת היא בלב העניו ונפשו באין צורך לשום הכשר מעשי ועיוני, ובלא שום אפשרות הסרה משום מאורע שיהיה. זאת היא הענוה האמיתית העמוקה, שציינו לנו בתואר ענותנותו של הלל.

איזה קטע!!!

גם חלוק מגבת- גם דיון על  השאלות הודעות ההזויות של בני אדם!

ממש בשבילך- מוטי. אישית

מה ההבדל בין ענוותנו לליברליזם?

נראה לי שבפסקא הזו יש חומר מחשבה בנושא---

· עין איה על שבת · ב · קכח ·

 "נתעטף וישב לפניו, א"ל כל שאלות שיש לך לשאול שאל".

היסוד של הענוה היא להביע כבוד זולתו, מפני שיקרה נפשו בעיניו וכל כשרון הנמצא ברעהו יוחש אליו במדה הגונה.

 ......

והנה הכבוד הראוי לכל מחקר תלוי בשני דברים,

האחד הוא בערך הכבוד של הנושא, כמו העיון בדברים מופשטים ורוחניים הוא יותר מכובד מהעיון בדברים מוחשיים וכאלה. והשני, בענין עומק הדעת שצריך לעיון, שישנן שאלות שהן קלות להפתר אע"פ שהנושא הוא רם בערכו, וישנן שאלות מסובכות שצריכות עיון מרובה אע"פ שעצם הנושא הוא קל וקטן.

.....

 קריאת "בני" שהיתה מרגלא בפומיה, השמיטה, רק כחוקר קר א"ל כל שאלות שיש לך לשאול שאל, כדי להורות כמה נכבד ערך חקירות שאלותיו בעיניו וגדולת נפשו אצלו, עד שעם כל רגשותיו העדינים המלאים אהבה וידידות לכל אדם, מצא להעמיד בנפשו אז תכונה בלתי מתפעלת לשם התגברות הכח השכלי הדרוש להכשרת עיון של שאלות רבות שהציע.

(עכלה"ק)

לגבי התובנה שלך על ליבלאליות-

אני שמחה שהגעת לתובנה הזו. חשוב בהחלט

כרגע לא עולה לי שמות של הוגים מודרניים שעסקו בזה..... כדי להמשיך לחפור לך בצורהמ קצועית ויסודית

נראה לי ההודעה הזו ארוכה דיה

|הולכת להדליק את הבוילער|

"הקריטריון לאמת והקריטריון למוסר" של הרב יוסף קלנר. (או "פלורליזם, פנאטיזם, כלליות" בהוצאה הישנה)

זה ספר חשוב מאוד שמסביר את הפרדוקס והסכנה ב"פלורליזם" (שאליו נראה לי שהתכוונת במילה "ליברליות"), ואח"כ את גישת היהדות לעניין.

רק ראה הוזהרת- צריך להתרגל לסגנון של הרב קלנר.

השפה גבוהה והרעיונות מאוד מופשטים.

לי אישית היה קשה להבין אותו ואני לא בטוח שבאמת הבנתי אותו עד הסוף

איך היא נקראת? ומי כתב אותה?

הקיטריון לאמת הקריטריון למוסר, אני לא זוכר מי כתב אותה. כבר שנתיים וחצי אני כבר לא עובד בראש יהודי ולא ראיתי אותה.

שותפות שלי פעם-פעם היו עושות על זה חברותא...

לקח להן.. שנה? לגמור לקרוא אותו

אולי אני אניח את ידי עליו יום אחד?

תזכירו לי בפעם הבאה לא להביא ציטוטים משום מקום...

 שתביאי כמה שיותר ציטוטים

ותיעזרי במקורות הנהדרים שאפשר למצוא דרך גוגל- כדי למצוא ולהדביק לפה את הציטוט המקורי, במלוא אורכו, כמה שיותר לחפור לנו- כן ייטב

לעשות לי חשק להעתיק לכאן ציטוטים - לא הצלחת.

ולגבי הבאת הציטוטים- בסה"כ פעם אחת העתקתי מויקיטקסט, בפעמיים הנוספות דווקא טרחתי לפתוח את הספר עצמו ולהעתיק מילה במילה. לא לזלזל.

("תתפנק על האנטר" צדיקה שם, שם)

חזק ביותר, מאיפה הקטע הראשון?

תתפלא לגלות- אבל זה יחסית פינוק על האנטרים!

אחרת זה היה נראה כמו גוש רציץ של אותיות כלי רווח לנשימה

כתבתי את המקורות!

הקטע הראשון הוא --

(על גמ' שבת לא )

עין איה שבת ב, קיד

עכשיו תן איזו תובנה

זה עושה לך טוב

יפה ...

עוד משהו מהדברים החכמים שלך...

איזה עומק ואמת

שכוייח....

שבליברליזם אין אמת אחת,

לכל אחד יש את האמת שלו,

וכאשר אתה נתון במסגרת של דת- תהיה אשר תהיה,

לא תוכל להיות ליברליסט עד הסוף-

כי בסופו של דבר-

אתה תאמין באמת אחת ברורה.

[גם אם יש כמה זרמים בדת- השורש שלהם הוא אחיד בסוף..]

אני עוד לא יודעת להגדיר לך מה זה בדיוק- אני באמצע של הטקסט הראשון- (האמת שהדעות חלוקות מה זה בדיוק, וזו אחת המטרות של העבודה הזו- לגבש את ההגדרה של הליברליזם כמו שאני תופסת אותה), אך בכל מקרה- מה שאתה כותב עליו זה פלורליזם, לא ליברליזם. בלבלת לגמרי בין שני המושגים.

מתוך הערך "ליברליזם"

 4.  סובלנות: הוגים ליברלים הדגישו את חשיבותה של הסובלנות לקיומן של אמונות ודרכי חיים שונות. גישה סובלנית הנה למעשה תנאי סף לאימוץ הליברליזם מלכתחילה.

כך שבהחלט יש קשר בין ליברליזם ובין פלורליזם.

אבל יכול להיות שהייתי צריך לכתוב פלורליזם.

כי בערך פלורליזם בויקיפדיה כתוב: מימוש הפלורליזם-סובלנות.

תנאי למימוש הפלורליזם הוא היכולת ללמוד לסבול דעות והשקפות שונות משלך, להכיר בזכות קיומן של דעות אלה, גם אם אינני מסכים איתן. "אני שולל את מה שאתה אומר, אבל אגן עד מוות על זכותך לומר את הדבר"

ואכן לזה התכוונתי, למשפט הזה:"אני שולל את מה שאתה אומר, אבל אגן עד מוות על זכותך לומר את הדבר"

אז יכול להיות שהייתי צריך לכתוב פלורליזם, אבל יש קשר הדוק ביניהם בכל אופן.

זה עדיין לא אותו דבר. סובלנות ופלורליזם הם שני דברים שכשהם באים לידי ביטוי בפועל הם כמעט חופפים. אבל סובלנות היא רק חלק מליברליזם. 

[מוזר, אני לא ממש רואה התאמה בין מה שאני קוראת עכשיו למה שהבאת מוויקיפדיה. אולי כשאסיים את העבודה אהיה חכמה יותר.]

20121121173433.png

(מתוך גרזון, גל. ליברליזם: קשרים, הקשרים וביקורות, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2002, עמ' 18)

[זה אמור להיות באיכות טובה יותר]

(את בטוחה שלא הבאת בטעות את הגירסה האקדמית? אני צריך את הגרסה למקלחת...) 

אז שמישהו יעזור, מה הקטע אומר בסופו של דבר, הוא מעלה בעיה?

הוא פורך משהו?    (רק כדי להיות בטוח...)

ועכשיו אקרה שוב...

רק את הסיום לא קלטתי,

"...עד שהיו מי שהחלו לערער על עצם קיומו של "האדם" כתופעה בעלת קיום ממשי..."

ובכלל, מה מסקנת הקטע? מה זה אומר בעצם על פלורליזם? אומר משהו?

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת