שאלה שאילתיתאליהועיני

מכירים את סוג האנשים שלא יודעים לומר 'לא'? (טוב אז אני אחד מהם, נעים להכיר)

לפעמים הם צריכים לעבור המון ייסורים עד שהם ממש משוכנעים שהפעם צריך לומר לא (אני לא מדבר דווקא ביחס לפגישות אלא גם ביחס למקום עבודה, לבחירת מקצוע, או לכל דבר אחר.)

לרוב הם מחכים שאחרים יאמרו את הלא, והם ממש לא מעוניינים שיגלגלו את הכדור אליהם.

השאלה היא איך נעצרים לפני שמתחילים המון יסורים ויודעים לומר את הלא,

כלו איזה דברים אמורים להדליק אצלם נורות אזהרה שבעקבותם הם יוכלו לומר 'לא'

והם לא יצטרכו כל כך לסבול עד שיגיע ה"לא" שלהם

מקווה שהובנתי אם לא עמכם הסליחה

לילה טוב!!!

לאליהועיני - איך אפשר לאמר לאיהודית פוגל
חוסר היכולת להגיד לא נובעת לפעמים מתוך הרגשה שתהיה לי תחושת ערך עצמי רק אם תמיד אסכים לכל דבר ותמיד אשחק את תפקיד הצדיקה המושלמת. העבודה העצמית כאן אמורה להיות בכיוון של אני אדם טוב ובעל ערך גם אם אמרתי לא. יחד עם זה לפני שאומרים לא חשוב לבדוק איך א נ י ארגיש יותר טוב באמירת לא או באמירת כן. לפעמים משתלם יותר להגיד כן מאשר אח"כ לסבל מייסורי מצפון.
תודה רבה.עלה לי עכשיו לראשאליהועיני
שלפעמים גם כאשר האדם אומר 'כן' ולכאורה עכשיו הוא יהיה יותר רגוע והוא ירגיש יותר טוב,
אבל בהמשך יהיו לו יסורי מצפון הרבה יותר גדולים על זה שהוא מרמה את עצמו, והעדיף לברוח מתהתמודדויות אחרות ואז הוא אומר 'כן'
ולכן עדיף לומר כבר בהתחלה 'לא' אם הוא יודע שזה לא המקום או האשה או העבודה לא האמיתיים שלו.
עדיין נשארה שאלה מה האדם עושה אם הוא לא יודע אם זה המקום או האשה או העבודה האמיתיים שלו.
תחשוב ככה:אני12345
לא מה אתה מפסיד אם תגיד לא.
אלא:
כיף לך?
נחמד לך?
אוהב את זה?
יש לך אנרגיה מזה?
אתה קם בבקר עם כאב בטן של דיכאון שלוחש לך מתוך מנהרות הבטן:"איזה בעסא-עוד פעם זו'תי.."?
אם גם על התשובה האחרונה ענית "כן" סימן שהגיע הזמן להגיד "לא!" ב-א' רבתי!
ואם אתה לא יודע, אז תחשוב עד כמה זה יותר כיף מבחינת מספרים מ 1-10.

אני למשל, קמתי קרבית ואמרתי לעצמי" לא!" בגדול מאוד. כי יכולתי להמשיך להיות בדיכאון ובתחושת עייפת כרונית . אז קמתי ואמרתי שאני אעשה לי כיף היום והחמצתי פרצוף לנהג שהבטתי בו בשעה שחשבתי את זה.
לדעתי זה בגלל הפחד מהפסד(שנאת הפסד)moson
תורת הערך של פרופסור כהנמן ופרופסור עמוס טברסקי עוסקת במניעים שגורמים לאדם להחליט החלטה בין מספר אפשרויות.
אחת התיאוריות המעניינות שלהם נקראת שנאת ההפסד:

תאר לעצמך שהינך שר הבריאות. מדעני משרדך צופים שבחורף המתקרב יגיע ארצה זן אלים דמה שפעת אסיאתית. אם לא יערכו לקראת המגיפה, צופים כי ימותו ממנה כ-90 אנשים. המדענים מביאים לבחירתך שתי תוכניות היערכות: תוכנית 1א: אם תאומץ תוכנית זו ניתן להציל את חייהם של 60 אנשים.
תוכנית 1ב: אם תאומץ תוכנית זו יכולה להיות לה אחת משתי תוצאות אפשריות. אם היא תצליח, ניתן להציל את כל 90 האנשים,
אולם יש סיכוי של 3\1 שהיא תכשל, ואז לא יינצל איש. הסיכוי להצלחה מוערך ב-3\2.
רוב הנשאלים מעדיפים את תוכנית 1א ("טוב ציפור ביד משניים על העץ").

הבעיה הוצגה גם בניסוח להלן:
2. דמה לעצמך שהינך שר הבריאות. מדעני משרדך צופים שבחורף המתקרב יגיע ארצה זן אלים במיוחד של שפעת אסיאתית. אם לא יערכו לקראת המגיפה, צופים כי ימותו ממנה כ-90 אנשים. המדענים מביאים להחלטתך שתי תוכניות היערכות. התוכניות מוצגות במונחי תוצאותיהן הצפויות.
תוכנית 2א: אם תאומץ תוכנית זו, ימותו 30 אנשים.
תוכנית 2ב: אם תאומץ תוכנית זו, יכולה להיות לה אחת משתי תוצאות אפשריות. אם היא תצליח, לא ימות אף אחד; הסיכוי להצלחה מוערך ב-3\2. אולם יש סיכוי של 3\1 שהיא תכשל, ואז ימותו כל ה-90.
רוב הנשאלים מעדיפים את תוכנית 2ב ("אי אפשר לשלוח 60 איש למותם הודאי").
אלא, ש-1א היא אותה תוכנית עצמה כמו 2א, ו-1ב זהה ל-2ב. השוני ביניהן כלל איננו בתוצאות המתוארות, אלא רק בלשון בה התוצאות מתוארות. בשאלה 1, מפורשים הרווחים האפשריים מאימוץ כל תכנית, ואילו ההפסדים הינם חבויים. בשאלה 2, ההפסדים מפורשים, והרווחים רק משתמעים.

המסקנה של התאוריה היא שאדם חושש יותר להפסיד מאשר להרוויח ולכן
הוא מוכן להיסתכן ולהשקיע יותר על מנת לא להפסיד (שים לב שההבדל היחיד הוא בהגדרה שהאדם מגדיר לעצמו מה זה הפסד).

כאשר שואלים אותך שאלה אתה חושש להגיד לא - אולי תפסיד הזדמנות (לדעתי זה לא רק עניין של לא נעים) לדעתי ברגע שתהפוך לעצמך בראש כל שאלה שאם תענה כן אתה יכול להפסיד (למשל אם תגיד כן להצעת עבודה אתה חוסם לעצמך אפשריות אחרות) יהיה לך יותר קל להגיד לא.
מנסה להבין. אוייש, קשה לי להעמיק בחשיבה!!!אני12345
אם
הוא
חושש לאמר
לא-
סימן שהוא מפחד להפסיד.

אז כדי לנטרל את זה:
לאמר-
כן!!
או
"אולי!!"-שזה נשמע פחות מחייב והחלטי.
ואז יש יותר פתח לאפשרויות,
בלי תחושות של תסכול בגלל חוסר החלטה
יותר זרימה.
יותר מתן ואפשרות לחשוב בכנות עם עצמך.

נכון?
אנחנו מפחדים להגיד לא מהפחד להפסיד הזדמנות.moson
ננסה להדגים בשאלה אחרת:
נניח שעברת עברת תנועה והשוטר מציע לך שני אופציות:
1א. לשלם קנס של 500 שקל.
1ב. ללכת למשפט ואז50% שתקבלי קנס 1000 שקל ו50% שלא תקבלי קנס כלל.
רוב האנשים יבחרו ב1ב - הם יעדיפו לקחת סיכון כדי שלא להפסיד 500 שקל.

נעבור למקרה דומה שבו עברת עבירה קיבלת קנס של 500 שקל ושילמת אותו עכשיו מציבים בפניך שני אופציות:
2א. להשאר באותו מצב.
2ב. להגיש עירור - אם יצאת זכאית (50%) תקבלי את ה 500 שקל חזרה אבל אם הורשעת (50%) תצרכי לשלם 500 שקל נוספים.
רוב האנשים יבחרו 2א הם יעדיפו לא להמר על 500 שקל.

אם נבחן את שני השאלות השאלות זהות בשניהם עברת עברה ובאופציה א תשלמי 500 שקל קנס ובאופציה ב תהמרי אם יהיה קנס של 1000 שקל או שלא יהיה קנס בלבד - ההבדל היחיד שבאופציה הראשונה אם לא נלך למשפט אנחנו חושבים שבטוח נפסיד 500 שקל ולכן מפחד מהפסד אנחנו נלך למשפט ובאופציה השניה כבר שילמנו 500 שקל אז הפחד שלנו הוא שנצטרך לשלם עוד 500 שקל ולכן נבחר לא ללכת למשפט.

לסיכום: ההחלטות שלנו מושפעות יותר מהפחד להפסיד מאשר הרצון להרוויח ויותר מזה ההגדרה של הפסד היא שלנו (באותו מקרה אנשים החליטו שונה בעקבות שינוי ההגדרה) ולכן אם נגדיל לעצמינו שלומר כן עלול לגרום לנו להפסד הזדמניות - פשוט יהיה לנו נטיה לומר יותר לא.
למושון- בשפת הגמרא זה נקרא "חזקה"אלעד
תודה רבה מושון. מה עושים אם אני פוחד לומר 'לא'אליהועיני
כיון שאיני יודע מה צופן לי העתיד, ומי אמר שאמצא עבודה יותר טובה,
עוד יותר מפחיד אותי זה הנדודים האלה, ממקום למקום. (בזמן האחרון אני עובר כל כך הרבה מקומות)
אני אומר לעצמי 'ב"ה יש לי מקום בו אני עובד, גם אם זה המקום בו אני לא הכי שמח להיות, בסדר לא נורא, או לא! לא טוב לי שם! נגיד לא, ונחפש משהו יותר טוב'
לדעתי נקודת המוצא המחשבתית שלנו היא החשובהmoson
מכיוון שכרגע נקודת המוצא שלך היא שאתה עובד - כל ויתור על עבודה מבחינתך הוא אפשרות להפסד או ויתור על החזקה כמו שאלעדי אומר.
אם לעומת זאת נקודת המוצא שלך תהיה שאין לך עבודה אז אתה תראה בהצעת עבודה הזדמנות (ולא הפסד אם תסרב) ויהיה לך יותר קל לומר לא להצעות - כיוון שהחזקה שלך היא שאין לך כרגע עבודה.
לאלעדי - תודה רבה לדעתי "חזקה" מסביר יותר טוב.mosonאחרונה
מעניין אם פרופסור כהנמן ופרופסור עמוס טברסקי הכירו את המוסגים האלה כי זה מסביר את התאוריה שלהם בצורה יותר טובה - לדעתי לא, למרות שאני מכיר את המושג לא קישרתי עד שחידשת לי.
אדם רגיל שיש לו משהו ביד וזו ה"חזקה" שלו ולכן הוא ינסה לדבוק בה.
אם ישנה הזדמנות הוא ירצה שהסיכוי לשיפור יהיה גדול כדי לצאת ממנה.
אבל אם ישנה אפשרות להפסד הוא יהיה מוכן לסכן הרבה יותר ולעבוד קשה יותר כדי להשאר באותו מצב.

לדעתי אפשר כך להסביר את ההמלצה של מספר רבנים (אני לא זוכר שמות אבל קראתי במספר מקומות וגם פה בפורם) להגיע לקשר מתוך הנחה שזה\זו המיועד\ת - אם נקודת המוצא - ה"חזקה" היא שזה בן\בת הזוג שלנו אז כדי לשמור על המצב הקיים נהיה מוכנים להשקיע יותר על מנת להתקדם בקשר ולא לצאת מהחזקה ובגלל שקשר זוגי תלוי הרבה בהשקעה של הצדדים עולה הסיכוי שגם הקשר יצליח.
לעומת זאת אדם שרואה בקשר הזדמנות ונקודת המוצא שלו היא שזה לא בטוח (נקודת מוצא שהוא רווק) יהיה מוכן להשקיע פחות.
ממליץ לכם להתנתקכְּקֶדֶם

מאפליקציות היכרויות לא כי זה שוק בשר, אלא כי זה ליטרלי חוסם אתכם. כנ"ל לגבי שדכנים לא להסתמך עליהם באופן גורף.

העניין בדברים האלה ועכשיו אני שם דגש בעיקר על האפליקציות, זה שזה ממלא לך וי במשבצת של ההשתדלות בנושא של החיפושים.

אבל זו סתם אשליה, כשתחליטו להיות יותר אותנטים החיים פשוט מעצמם יזמנו לכם הזדמנויות היכרות. אל תחסמו את עצמכם (מכוון בעיקר אליכם גברים כי אנחנו אלה שאמורים ליזום)

נ.ב אני עדיין לא נשוי חחחח אז ווטף מי ישמע מי אתה יאללה יאללה

אבללל כן יש לי ניסיון בדינימיקה הזאת

זה אינדבדואלי.קעלעברימבאר

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

לא כל אדם מסוגל להכיר לא דרך שדכנים או אפליקציותקעלעברימבאר

כל דרך יכולה להתאים למישהו אחד ולא להתאים לאחרתפוחית 1

אני הכרתי את בעלי באתר הכרויות;)קל"ת

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

יפה מאדזיויק

יש בזה משהו בנסיבות מסוימות,טאבי

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

יש אפליקציות ויש אפליקציותמשה

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מה שמעולה בשליש גן עדן זה שהם הוסיפו אפשרות לחיפושקעלעברימבאר

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

דווקא נשמע לי אבסורדיקל"ת

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

הרבה פעמים דווקא מעידים.קעלעברימבאר

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אחלהקל"ת

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

כאשר מבינים את מגבלות הפלטפורמהadvfbאחרונה

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

פעריםלגיטימי?

נניח והייתם יוצאים עם מישהו.

מפה לשם,

מתברר שהוא הולך להצביע למפלגה שונה ממה שאתם מתכננים להצביע.

180 מעלות מכם.

וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו.

שדרכו היא הדרך הכי טובה, ושלכם זה דרך לא טובה.

א. האם הייתם מנסים לשכנע אותו לשנות את עמדתו?

ב. האם זה ישפיע על הצורה שבה אתה תופס את האדם השני?

ג. האם זה ישפיע על הקשר שלכם?

ד. האם זה מידע שהייתם רוצים לדעת מראש? (האם זה היה משפיע על ההחלטה שלכם אם להסכים לצאת עם האדם הזה מלכתחילה)?

ה. נניח שהיינו מחליפים את הפער - מפער פוליטי לפער אחר, עם איזה פערים הייתם מסוגלים לכבד את דרכו של האחר - בלי להסכים ובלי לרצות לשכנע - ובכל זאת למשיך לראות בו פוטנציאל להקמת בית משותף?

--ultracrepidam

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

  • פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

    • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

  • פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

  • פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

למטהטאבי

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

..שפלות רוח

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

נניח שמדובר בקונסטלציה הפוליטית הנוכחיתshaulreznik

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

זאת לא שאלה של לגיטימי או לאsemi

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

השמאל זה בעיה רצינית מאודשנונימי

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

הייתי שמח שהוא בנאדם שחושבadvfbאחרונה

זה כבר לא מובן מאליו

הסיבה היחידה לכל המעוכבי זיווג:שנונימי

סיפורי מעשיות ב' מעשה מחיגר:

"...

והמלך הנ"ל לא היה לו אשה, כי לא היה יכול לברור לו, כי מי שהיה רוצה לא רצתה היא, וכן להיפך.

..."

חברים נא להתפשר העולם לא מושלם.

לא מתפשרים, אלא מתגמשים.קעלעברימבאר

ההבדל שלהתפשר זה לוותר על דברים בסיסיים שחשובים לי.

ולהתגמש זה פשוט להפנים שדברים שנראים לי כאילו חשובים לא באמת חשובים.

אבל לא להתפשר.

זו ממש לא הסיבה היחידהאריק מהדרום

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

ואם מישהו פוסל ואח"כ פוסלים אותושנונימי

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

זה נכון בהגדרהultracrepidam

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אחת מן הבעיות,טאבי

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

אחת הסיבות הגדולות זהקעלעברימבאר

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

חידשתמסתתר

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

יש הרבה בנות טובות אתה תתפשרשנונימי

יש את זה ביותר ציני?advfbאחרונה

הבנות מהעבודה חשבו שאני בן 16כְּקֶדֶם

עד שהוצאתי להם תז הם לא האמינו

לא יודע מה אני מרגיש לגבי זה

מצחיק כן אבל מעצבן ערררג/מוחמא

כנראה שזה מה שאתה משדר, כגיל רגשי, אינטלקטואלי 🤔פ.א.

גם אני נראיתי צעירה מגילייעל מהדרום

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

גם ליקל"ת

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

אני בבעיה הפוכהאביעד מילוא

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

אההה לכן אתה כל כך צעיר באופי ;)advfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך י' בחשוון תשפ"ז 8:35

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

כשהייתי בסדיררודף מצוות

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

אמאל'ה, לעשות סדיר בגיל כזהadvfb

היו ליoo

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

לאישה זה בד"כ מחמאהזיויק

ולגבר להפך

גם לנשים זה מתישהו מביך חחadvfb

כשהייתי חיילמשה

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

שאלו אותי השבוע אם "את האמא?"קפיץ

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

אממרקאני

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

אצלי להיפך.טאביאחרונה

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

מעוניין בהיכרות ירושליםמשה 1949

שלום, שמי משה גר בירושלים, בן 77, מעוניין להכיר מישהי מסורתית או דתית בת 67 עד 75. אשמח לשמוע על הצעות איך לעשות זאת וגם הצעות מנשים.

ברוך הבא לפורום, אבל אין פה נשים בגילאים האלהיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ט' בחשוון תשפ"ז 21:35

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

...כְּקֶדֶם
עבר עריכה על ידי כְּקֶדֶם בתאריך י' בחשוון תשפ"ז 20:18

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תנסה להגיע לפעילויות לגמלאים בסביבתךמרגולאחרונה

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

שלום לכן, ישן חדשaviv6456

אשמח להכיר מישהי כאן

אולי אם תפרט על עצמך, יצא מזה משהויעל מהדרום

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אה, בטח. תודהaviv6456אחרונה

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב

מקום לדייטים - "בית בצוותא"לגיטימי?

נתקלתי בפרסום. לא הכרתי.

חשבתי שאולי יהיה רלוונטי, במיוחד בגשם וכו'.

"בית בצוותא - מרחבים ביתיים לפגישות. מיזם חברתי שמרכז אנשים טובים😍 מכל הארץ, שרוצים לעזור לזוגות בהיכרות לקראת חתונה! בשיתוף עם "הבאר" מקום חם, עם כניסה נפרדת לפרטיות, אבל עם דלת לבית כדי שלא יהיה חשש ייחוד, קלפי שיח, ופינת קפה💕 בתשלום סמלי בלבד."

בית בצוותא - מרחבים ביתיים לפגישות זוגות בהיכרות

מדהיםזיויקאחרונה

כוח המשיכה -מאמינים בזה?כְּקֶדֶם

"תפקידנו כבני אדם הוא להיאחז במחשבות על מה שאנחנו רוצים, להבהיר לעצמנו לגמרי מה אנחנו רוצים... אנחנו הופכים למה שאנחנו חושבים עליו יותר מכל, אבל אנחנו גם מושכים אלינו את מה שאנחנו חושבים עליו יותר מכל"

יכול לחתום על המילים האלה. גם בחיים המיוחדים שלי וגם בכל הקשרים שהיו לי, באמת כל הקשרים שלי היו עמוקים מאד ועוצמתיים אבל גם בכולם היה אלמנט של התמודדות קשה/טיפול. וזה קצת עצוב לי ומתסכל כי למה לעזעזל התת מודע שלי ככ נמשך דווקא לזה? ולעומת זאת כשיש בחורה טובה פשוטה ומעלות שרוצה אותי

דווקא זה מוריד לי???? אופ

קיצר שתפו מה דעתכם על התאוריה הזו ואם כן איך להיות באיזון מול זה ואיפה זה פוגש אתכם |טון מתנשא|

מושכים? כלומר מסיטיקה? מה מושכים? אנרגיה?סיר לחץ

בזה אני לא יכול להאמין... אולי זה מתכוון שמה שאנחנו חושבים עליו יותר מכל זה מב שאנחנו ננוע לכיוונו יותר מכל... שזה בעצם הפוך מלמשוך אלינו... זה למשוך אותנו

מאיפה זה?אני:)))))

הנה:פ.א.
בעיניי זה מיסטיקה שאני לא מאמין בהבינייש פתוח

זה הבט מסויםoo

על בחירות של אנשים

אנשים בוחרים להיות/ לעשות כפי הרצון שלהם (במודע או שלא)

וגם מתחברים לאנשים לפי הצורך שהם ממלאים להם (גם פה במודע או לא)

אם רוצים לעשות אחרת/ להתחבר לאנשים אחרים

צריך קודם כל לרצות אחרת

או בכלל להתחיל מהבנה מה רוצים באמת

זה נכון מאוד ולא בקטע מיסטינעמי28
עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך ג' בחשוון תשפ"ז 9:27

אנחנו נמשכים לאנשים שיגרמו לנו לעבור תיקונים,

המוח שלנו הישרדותי, הוא לעולם יעדיף את המוכר, גם אם הוא רע , לכן כשהוא מזהה דפוס מוכר, הוא נמשך.

לכן כל הזוגות משחזרים דפוסים מוכרים כמו שהיה להם מול ההורים ומי שמתגרש ולא עובר תהליך, ימשוך לעצמו את אותו הדפוס בצורות שונות.

לכן רוב האנשים מביאים לחיים שלהם את הדבר שהם הכי פחדו ממנו.

למזלנו אפשר לעבוד על זה, להתנתק מדרגת חשיבה של דפוסים הישרדותיים ולעלות לדרגת חשיבה אחרת,

עושים את זה ע"י הכרה וזיהוי הדפוסים בשילוב שינוי חשיבה לחשיבה חיובית וראיית עולם אחרת.

יש פודקאסט שאני ממליצה שמדבר על זה של יהודית מילוא. באמת משנה חיים.

היא מדברת על מוח הישרדותי- הוא 70% מהזמן שלילי, הוא דפוסי ומושך דפוסים. את רובנו הוא מנהל רוב היום ורוב החיים.

היא מלמדת שיטה לצאת ממנו ולעבור למוח אחר שנקרא המוח ההגיוני.

מוח אופטימי שמח שמושך אליו דברים טובים.

זה נשמע אולי מיסטי אבל את הכל אפשר להסביר בצורה ביולוגית פשוטה.

המוח שלנו מסנן כמויות של מידע, המידע שתתרכז בו הוא המידע שתראה ותפגוש יותר,

כשתקנה מכונית מסוימת, תראה כמוה יותר בכביש, כשתלמד נהיגה, תראה יותר תמרורים וכן הלאה.

כשאתה עובר למוח החיובי יותר, אתה נפגש ושם לב לדברים ואנשים חיובים, והם אליך.

כשהטוב יהפוך באופן יזום לדבר המוכר והשולט של המוח שלך, הוא ימשך למוכר הטוב.

אנשים שלא מבינים הרבה קוראים לזה "זימון" אבל זאת תגובה פשוטה של המוח.

זה מהסוד? שונאת את הספר הזה, וסולדת מכל עולמות הזימונים שרצים ברשת.

כי הם מפספסים את העיקר.

הדבר הכי משמעותי בשינוי חשיבה זה להפסיק לצפות, הציפייה מרחיקה דברים, ציפייה אומרת שכרגע לא מספיק טוב, שכרגע יש חוסר גדול.

אם המוח שלך הוא מסננת ומגנט לבדיוק מה שאתה חושב, אם אתה חושב חוסר ונואשות תקבל חוסר ונואשות.

בפודקאסט היא מלמדת להיות שלם בכאן ועכשיו וכל מה שיבוא הוא תוספת לטוב.

אפשר לרצות ולחלום, אבל לא בנואשות וציפייה, כלומר לא להשתנות ו"לזמן" על מנת ש..

זה לא עובד, צריך להשתנות לשם השינוי, בלי ציפייה ודברים יבוא מעצמם בצורה או לא בצורה שחלמת, והם לטובתך.

הגיוני. סביר.נחלת

ואולי גם נמשכים לאנשים שיש להם איזה קושי (תיקון?) דומה לשלנו. אנו כאילו רוצים לטפל

בנו דרכם. זה פחות מאיים.

גם אם מנטרלים גורמים אחריםנוגע, לא נוגע

נניח שהאדם משדר משהו ואנשים מציעים לו בהתאם- זה עדיין קורה, ולכן זה אמיתי לדעתי (בבסיס, זה לא אומר שכל דבר קשור לזה).

לדעתי הגיוני יותר ואמוני הרבה יותר לפרש את זה כדברים שה' שולח לאדם בשביל שהוא יתקן את עצמו ולא ככח משיכה.

אבל אני לא חושב שלמעשה יש נפקא מינה בין השניים חוץ מהסקרנות איך העולם עובד.

אתה צודק שזה מבאס, אבל מאידך זה אומר שאחרי שהאדם עובד עם עצמו על מה שצריך ומתנתק מדפוסים נרכשים שליליים עד כמה שניתן, מה שיגיע אליו זה משהו שבאמת מתאים לאני השורשי שלו.

לאאנימה

זה לא עובד לי.

אני מרגישה שמה שנמשך אלי זה רק בכורח המציאות הרדודה שנראת על פני השטח.

דעתיהמקורית

אנחנו מושכים אלינו אנשים שיגעו ויגרמו לנו לחטט במקומות הכי כואבים שלנו ויעודדו אותנו להתמודד איתם

וזה לא דבר רע בעיניי בהכרח. אבל להתמודד עם זה יכול להיות קשה

אם אני לוקחת את זה מחוץ לעולם הזוגיות המשפט הזה גם נכון. לטוב ולמוטב. כך אני לפחות חווה.

אני כאן רק כדי להגידפשוט אני..

שאנחנו לא תמיד נמשכים למי שאנחנו רוצים....

ללב ולמשיכה יש את הרצונות שלהם, והם לא תמיד שואלים אותנו מה אנחנו רוצים.

מאוד מזכיר לי את עצמיadvfb

החיים הם משעממים בלי קשיים.

אני אוהב את ההתמודדויות, ממש מחפש את זה.

פשוט זה שיטחי... לא?

גם אולייהוגי

גם אולי חשבתי כך בעבר..שאתה נפגש באמת.עם הפשטות.אתה מבין כמה עומק יש בזה (קח דוגמא קטנה של נגיד קימה בזמן- הפשוט קם כל יום באותה שעה ללא קושי המתמודד קם בשעה אחרת היום לא מסודר הוא גם חווה לחץ וגם צריך להיות יצירתי ולאלתר וכ"ו. שמעמיקים בפשוט רואים כמה כוחות יש שם של דיוק של אנרגיה כל בוקר להיות.מחובר לעשייה שפעמים לומדים ועובדים הרבה זמן כדי להגיע לזה) וגם בלי קשר התמודדות.תמיד תהיה למה להוסיף בכוונה? (אם משעמם קח אתגר רוחני ולך.על זה)

זה לא סותר כללadvfb

היחס בין מורכבות לפשטות היא כמו לחבר חלקים שונים של פאזל.

לפני שמרכיבים אותם אז זה נראה מורכב,

אבל אחרי שכל החלקים מתחברים אז כל הבנת המורכבות של היחס בין החלקים הופך את הראייה לפשוטה מאוד.

וכן! אני רוצה לאתגר את עצמי!

אם פעם הצלחתי לחבר פאזל של 9 חלקים ועליתי לפאזל של 30 חלקים ואח"כ 100 200 וכו' אני רוצה להמשיך לגדול!

תחשבי איזה עצוב זה שאדם נשאר רק על הפאזל של 9 חלקים, לא חבל??

השאלה אם מסוגלים לשמוח בחלקנונקדימון

אם אדם מסוגל לרוות נחת מפאזל של 9 חלקים ולא עוד, אז הוא יוכל לרוות נחת גם מפאזל גדול יותר - אבל אם זה לא כך אז שום פאזל לא יספק אותו כי הוא תמיד יפחד שמא יתקע, שמא יפסיק, שמא לא ימצא אחרי מה לרדוף, שמא ושמא וכולי האי ואולי. הוא יגדל ויגדל אבל יהיה אומלל.

נניח וזה המצב הכי טוב שתוכל להגיע אליו אי פעם, האם תוכל לשמוח בו? אם כן, מצאת אושר. וגם עושר.

תובנה בודהיסטית שלימדה אותי משנה באבות.

אפשרoo

גם לשמוח בחלקך

וגם לשאוף קדימה

אין סתירה

פחד הוא אכן אישו

הוא מונע גם לשמוח בחלקך וגם להתקדם קדימה

מדוייק. איזו משנה?advfbאחרונה

איזהו העשיר השמח בחלקו?

אולי יעניין אותך