שאלה שאילתיתאליהועיני

מכירים את סוג האנשים שלא יודעים לומר 'לא'? (טוב אז אני אחד מהם, נעים להכיר)

לפעמים הם צריכים לעבור המון ייסורים עד שהם ממש משוכנעים שהפעם צריך לומר לא (אני לא מדבר דווקא ביחס לפגישות אלא גם ביחס למקום עבודה, לבחירת מקצוע, או לכל דבר אחר.)

לרוב הם מחכים שאחרים יאמרו את הלא, והם ממש לא מעוניינים שיגלגלו את הכדור אליהם.

השאלה היא איך נעצרים לפני שמתחילים המון יסורים ויודעים לומר את הלא,

כלו איזה דברים אמורים להדליק אצלם נורות אזהרה שבעקבותם הם יוכלו לומר 'לא'

והם לא יצטרכו כל כך לסבול עד שיגיע ה"לא" שלהם

מקווה שהובנתי אם לא עמכם הסליחה

לילה טוב!!!

לאליהועיני - איך אפשר לאמר לאיהודית פוגל
חוסר היכולת להגיד לא נובעת לפעמים מתוך הרגשה שתהיה לי תחושת ערך עצמי רק אם תמיד אסכים לכל דבר ותמיד אשחק את תפקיד הצדיקה המושלמת. העבודה העצמית כאן אמורה להיות בכיוון של אני אדם טוב ובעל ערך גם אם אמרתי לא. יחד עם זה לפני שאומרים לא חשוב לבדוק איך א נ י ארגיש יותר טוב באמירת לא או באמירת כן. לפעמים משתלם יותר להגיד כן מאשר אח"כ לסבל מייסורי מצפון.
תודה רבה.עלה לי עכשיו לראשאליהועיני
שלפעמים גם כאשר האדם אומר 'כן' ולכאורה עכשיו הוא יהיה יותר רגוע והוא ירגיש יותר טוב,
אבל בהמשך יהיו לו יסורי מצפון הרבה יותר גדולים על זה שהוא מרמה את עצמו, והעדיף לברוח מתהתמודדויות אחרות ואז הוא אומר 'כן'
ולכן עדיף לומר כבר בהתחלה 'לא' אם הוא יודע שזה לא המקום או האשה או העבודה לא האמיתיים שלו.
עדיין נשארה שאלה מה האדם עושה אם הוא לא יודע אם זה המקום או האשה או העבודה האמיתיים שלו.
תחשוב ככה:אני12345
לא מה אתה מפסיד אם תגיד לא.
אלא:
כיף לך?
נחמד לך?
אוהב את זה?
יש לך אנרגיה מזה?
אתה קם בבקר עם כאב בטן של דיכאון שלוחש לך מתוך מנהרות הבטן:"איזה בעסא-עוד פעם זו'תי.."?
אם גם על התשובה האחרונה ענית "כן" סימן שהגיע הזמן להגיד "לא!" ב-א' רבתי!
ואם אתה לא יודע, אז תחשוב עד כמה זה יותר כיף מבחינת מספרים מ 1-10.

אני למשל, קמתי קרבית ואמרתי לעצמי" לא!" בגדול מאוד. כי יכולתי להמשיך להיות בדיכאון ובתחושת עייפת כרונית . אז קמתי ואמרתי שאני אעשה לי כיף היום והחמצתי פרצוף לנהג שהבטתי בו בשעה שחשבתי את זה.
לדעתי זה בגלל הפחד מהפסד(שנאת הפסד)moson
תורת הערך של פרופסור כהנמן ופרופסור עמוס טברסקי עוסקת במניעים שגורמים לאדם להחליט החלטה בין מספר אפשרויות.
אחת התיאוריות המעניינות שלהם נקראת שנאת ההפסד:

תאר לעצמך שהינך שר הבריאות. מדעני משרדך צופים שבחורף המתקרב יגיע ארצה זן אלים דמה שפעת אסיאתית. אם לא יערכו לקראת המגיפה, צופים כי ימותו ממנה כ-90 אנשים. המדענים מביאים לבחירתך שתי תוכניות היערכות: תוכנית 1א: אם תאומץ תוכנית זו ניתן להציל את חייהם של 60 אנשים.
תוכנית 1ב: אם תאומץ תוכנית זו יכולה להיות לה אחת משתי תוצאות אפשריות. אם היא תצליח, ניתן להציל את כל 90 האנשים,
אולם יש סיכוי של 3\1 שהיא תכשל, ואז לא יינצל איש. הסיכוי להצלחה מוערך ב-3\2.
רוב הנשאלים מעדיפים את תוכנית 1א ("טוב ציפור ביד משניים על העץ").

הבעיה הוצגה גם בניסוח להלן:
2. דמה לעצמך שהינך שר הבריאות. מדעני משרדך צופים שבחורף המתקרב יגיע ארצה זן אלים במיוחד של שפעת אסיאתית. אם לא יערכו לקראת המגיפה, צופים כי ימותו ממנה כ-90 אנשים. המדענים מביאים להחלטתך שתי תוכניות היערכות. התוכניות מוצגות במונחי תוצאותיהן הצפויות.
תוכנית 2א: אם תאומץ תוכנית זו, ימותו 30 אנשים.
תוכנית 2ב: אם תאומץ תוכנית זו, יכולה להיות לה אחת משתי תוצאות אפשריות. אם היא תצליח, לא ימות אף אחד; הסיכוי להצלחה מוערך ב-3\2. אולם יש סיכוי של 3\1 שהיא תכשל, ואז ימותו כל ה-90.
רוב הנשאלים מעדיפים את תוכנית 2ב ("אי אפשר לשלוח 60 איש למותם הודאי").
אלא, ש-1א היא אותה תוכנית עצמה כמו 2א, ו-1ב זהה ל-2ב. השוני ביניהן כלל איננו בתוצאות המתוארות, אלא רק בלשון בה התוצאות מתוארות. בשאלה 1, מפורשים הרווחים האפשריים מאימוץ כל תכנית, ואילו ההפסדים הינם חבויים. בשאלה 2, ההפסדים מפורשים, והרווחים רק משתמעים.

המסקנה של התאוריה היא שאדם חושש יותר להפסיד מאשר להרוויח ולכן
הוא מוכן להיסתכן ולהשקיע יותר על מנת לא להפסיד (שים לב שההבדל היחיד הוא בהגדרה שהאדם מגדיר לעצמו מה זה הפסד).

כאשר שואלים אותך שאלה אתה חושש להגיד לא - אולי תפסיד הזדמנות (לדעתי זה לא רק עניין של לא נעים) לדעתי ברגע שתהפוך לעצמך בראש כל שאלה שאם תענה כן אתה יכול להפסיד (למשל אם תגיד כן להצעת עבודה אתה חוסם לעצמך אפשריות אחרות) יהיה לך יותר קל להגיד לא.
מנסה להבין. אוייש, קשה לי להעמיק בחשיבה!!!אני12345
אם
הוא
חושש לאמר
לא-
סימן שהוא מפחד להפסיד.

אז כדי לנטרל את זה:
לאמר-
כן!!
או
"אולי!!"-שזה נשמע פחות מחייב והחלטי.
ואז יש יותר פתח לאפשרויות,
בלי תחושות של תסכול בגלל חוסר החלטה
יותר זרימה.
יותר מתן ואפשרות לחשוב בכנות עם עצמך.

נכון?
אנחנו מפחדים להגיד לא מהפחד להפסיד הזדמנות.moson
ננסה להדגים בשאלה אחרת:
נניח שעברת עברת תנועה והשוטר מציע לך שני אופציות:
1א. לשלם קנס של 500 שקל.
1ב. ללכת למשפט ואז50% שתקבלי קנס 1000 שקל ו50% שלא תקבלי קנס כלל.
רוב האנשים יבחרו ב1ב - הם יעדיפו לקחת סיכון כדי שלא להפסיד 500 שקל.

נעבור למקרה דומה שבו עברת עבירה קיבלת קנס של 500 שקל ושילמת אותו עכשיו מציבים בפניך שני אופציות:
2א. להשאר באותו מצב.
2ב. להגיש עירור - אם יצאת זכאית (50%) תקבלי את ה 500 שקל חזרה אבל אם הורשעת (50%) תצרכי לשלם 500 שקל נוספים.
רוב האנשים יבחרו 2א הם יעדיפו לא להמר על 500 שקל.

אם נבחן את שני השאלות השאלות זהות בשניהם עברת עברה ובאופציה א תשלמי 500 שקל קנס ובאופציה ב תהמרי אם יהיה קנס של 1000 שקל או שלא יהיה קנס בלבד - ההבדל היחיד שבאופציה הראשונה אם לא נלך למשפט אנחנו חושבים שבטוח נפסיד 500 שקל ולכן מפחד מהפסד אנחנו נלך למשפט ובאופציה השניה כבר שילמנו 500 שקל אז הפחד שלנו הוא שנצטרך לשלם עוד 500 שקל ולכן נבחר לא ללכת למשפט.

לסיכום: ההחלטות שלנו מושפעות יותר מהפחד להפסיד מאשר הרצון להרוויח ויותר מזה ההגדרה של הפסד היא שלנו (באותו מקרה אנשים החליטו שונה בעקבות שינוי ההגדרה) ולכן אם נגדיל לעצמינו שלומר כן עלול לגרום לנו להפסד הזדמניות - פשוט יהיה לנו נטיה לומר יותר לא.
למושון- בשפת הגמרא זה נקרא "חזקה"אלעד
תודה רבה מושון. מה עושים אם אני פוחד לומר 'לא'אליהועיני
כיון שאיני יודע מה צופן לי העתיד, ומי אמר שאמצא עבודה יותר טובה,
עוד יותר מפחיד אותי זה הנדודים האלה, ממקום למקום. (בזמן האחרון אני עובר כל כך הרבה מקומות)
אני אומר לעצמי 'ב"ה יש לי מקום בו אני עובד, גם אם זה המקום בו אני לא הכי שמח להיות, בסדר לא נורא, או לא! לא טוב לי שם! נגיד לא, ונחפש משהו יותר טוב'
לדעתי נקודת המוצא המחשבתית שלנו היא החשובהmoson
מכיוון שכרגע נקודת המוצא שלך היא שאתה עובד - כל ויתור על עבודה מבחינתך הוא אפשרות להפסד או ויתור על החזקה כמו שאלעדי אומר.
אם לעומת זאת נקודת המוצא שלך תהיה שאין לך עבודה אז אתה תראה בהצעת עבודה הזדמנות (ולא הפסד אם תסרב) ויהיה לך יותר קל לומר לא להצעות - כיוון שהחזקה שלך היא שאין לך כרגע עבודה.
לאלעדי - תודה רבה לדעתי "חזקה" מסביר יותר טוב.mosonאחרונה
מעניין אם פרופסור כהנמן ופרופסור עמוס טברסקי הכירו את המוסגים האלה כי זה מסביר את התאוריה שלהם בצורה יותר טובה - לדעתי לא, למרות שאני מכיר את המושג לא קישרתי עד שחידשת לי.
אדם רגיל שיש לו משהו ביד וזו ה"חזקה" שלו ולכן הוא ינסה לדבוק בה.
אם ישנה הזדמנות הוא ירצה שהסיכוי לשיפור יהיה גדול כדי לצאת ממנה.
אבל אם ישנה אפשרות להפסד הוא יהיה מוכן לסכן הרבה יותר ולעבוד קשה יותר כדי להשאר באותו מצב.

לדעתי אפשר כך להסביר את ההמלצה של מספר רבנים (אני לא זוכר שמות אבל קראתי במספר מקומות וגם פה בפורם) להגיע לקשר מתוך הנחה שזה\זו המיועד\ת - אם נקודת המוצא - ה"חזקה" היא שזה בן\בת הזוג שלנו אז כדי לשמור על המצב הקיים נהיה מוכנים להשקיע יותר על מנת להתקדם בקשר ולא לצאת מהחזקה ובגלל שקשר זוגי תלוי הרבה בהשקעה של הצדדים עולה הסיכוי שגם הקשר יצליח.
לעומת זאת אדם שרואה בקשר הזדמנות ונקודת המוצא שלו היא שזה לא בטוח (נקודת מוצא שהוא רווק) יהיה מוכן להשקיע פחות.
באיזה מספר של דייט ואיךא"י שלנו לעד
הייתם מספרים לבחור/ה על מחלה כרונית לא קשה בכלל שיש לכם. ( לא מפריעה גנטית, לא תורשתית, לא קשורה לפוריות בה גם ויש גם אישור מרב שבגלל שהיא לא קשה לא צריך לספר עליה מראש בהצעה)
מאוד תלוי כמה היא משפיעה על החיים האישיים והזוגייםפתית שלג

לדעתי לרוב משהו בין פגישה שניה לחמישית

לא משפיעה בכלל ב"הא"י שלנו לעד
לדעתי בשלב הבירורים אם זה רציניזיויק
ואם לא אז די בהתחלה תלוי ברמת החומרה
בשלב של הבירורים הרב אמר שלאא"י שלנו לעד
זה מחלה עם שם מפוצץ שהיא כלום אצלי אבל אצל אנשים אחרים היא יכולה להיות משהו רציני 
מביןזיויק
וואי המון בריאות בעזרת ה'!
כשמתחילים בכללי לשתף דברים יותר אישייםפצל"פ
פגישה שלישיתבחור עצוב
אם היא לא משפיעה בכלל על חיי היומיוםמתואמת

אז רק כשהקשר כבר חזק למדי. (זה אינדיבידואלי באיזו פגישה זה קורה)

אם יש השפעה על חיי היומיום - אז כשהקשר כבר יחסית יציב אבל עוד אין קרבה חזקה (מניחה שזה בערך בפגישה שלישית-רביעית).

זה לא משפיע בכלל חוץ מבדיקה פעם בשנהא"י שלנו לעד
אבל מפחיד אותי לספר מאוחר זה כאילו אני משקרת כזה
אז לא עדיף לספר בהתחלה? פגישה ראשונה- שניה?יעל מהדרום
לק"י


לתת את כל המידע.

אבל אז כאילו למה שירצה להתמודד עם דבר כזה?א"י שלנו לעד
הבאסה שזה כלום אבל יש למחלה שם מפוצץ 
בשביל זה כדאי לפרט בכנות מה זה אומריעל מהדרום

לק"י


אולי להוציא מידע רפואי בנושא ולתת לו.

להציע לו להתייעץ עם בנאדם מקצועי בתחום.


ובהצלחה!

התמודדות לא קלה.

אז לדעתי אין צורך לספר מוקדם מדי.מתואמת
אם את רוצה לפנות אליי באישי, אוכל לפרט לך על ניסיון אישי שלי במשהו דומה.
אשמח כתבתי לךא"י שלנו לעד
תראי,לגיטימי?

בעיניי,

קשר זוגי מבוסס על כנות. קשר שיש בו הסתרה מכוונת של מידע - רק עצם ההסתרה היה מרחיק אותי מהקשר.

אם זה לא משהו שאת מתכננת לספר מראש -

הייתי מספרת אחרי שיחת "יחסינו לאן". 

תיאור שלבי הקשר:

א. הצעה. ב. בירורים. ג. שיחת טלפון. ד. דייט ראשון. ה. שיחת טלפון. ו. דייט שני. ז. שיחת טלפון. ח. דייט שלישי. וכו'

אחרי דייט שלישי (או אולי רביעי\חמישי), אם הקשר החזיק עד אז - בד"כ מנהלים שיחה שבו אנחנו מחליטים את אנחנו רוצים להמשיך בקשר או לא. כלומר, בתחילת הדרך, בפגישות הראשונות, רוב הקשרים לא ממשיכים - רוב הקשרים נגמרים תוך פחות מכמה פגישות.

לכן בשלב הזה, אחרי שכבר יש היכרות ראשונית, ואת מעוניינת להמשיך בקשר - הייתי משתפת - וכמובן בוחרת את המילים. אולי אפילו מביאה איזשהו סיכום רפואי שמפרט מה זה בדיוק אומר. כלומר, אחרי כמה דייטים ראשונים, כשאת מחליטה להמשיך בקשר, ואת שומעת מהצד השני שגם הוא מעוניין - אז כחלק מהשיחה הזאת, את אומרת לו שיש לך משהו שהיית רוצה לשתף, שאת לא רוצה להסתיר את המידע הזה אבל זה לא נראה לך משהו כזה עקרוני, ולפרט. (האם המצב שלך עלול להחמיר?)

[אם לא מפריע לך לשתף ואת בכל מקרה אנונימית כאן, את יכולה לכתוב במה מדובר, ואולי יש כאן עוד מישהו שמתמודד עם זה?]

ועוד הערה: כולנו בני אדם. סביא להניח שכולנו נושאים איתנו איזשהו עניין רפואי, בין שאנחנו יודעים מכך ובין אם לא, ברמות סיכון שונות. אם את יוצאת עם מישהו, שלא יודע להכיל את העניין הזה - אז אולי זה לא מי שאת רוצה להקים איתו בית..

גם אנשים עם בעיות\מחלות וכו' מתחתנים, וגם אנשים שדי בריאים לא תמיד מתחתנים מהר ומוקדם...

יש לי טרשת נפוצה במצב ממש טוב ב"ה!!א"י שלנו לעדאחרונה
פגישה שלישיתוהוא ישמיענו
נגיד 4, מתי שהולך לכיון טוב ומרגישים בנוחאני:)))))
התארסתי אז באתיג'ון

לא הייתי פה כמה שנים, אבל חשוב לי להגיד לכולם ובפרט למי שיותר מבוגרים כאן.

יש תקווה ויש טוב ויש אור גדול.

אבא תודה. ויעבוד יעקב ברחל 14 שנה ויהיו בעיניו כימים אחדים.

מזל טוב!זיויק
שימחת
14 שנים - כי היה צריך להינשא לשתי נשים 🥲 מזל טוב!פ.א.
מזל טוב!אילת השחר

אני זוכרת את הניק שלך מלפני זמן רב...

בע"ה שתזכו שיהיה בניין זה בניין עדי עד מלא שמחה, ברכה ושפע ברכת ה' בכל מכל כל.

ותודה על החיזוק. 

מזל טוב🥳🥳פתית שלגאחרונה
שידוכים בין ישיבות ומדרשות. מה דעתכם על התופעה?והוא ישמיענו
מה הבעיה?ברוקולי
מעניין אותי לשמוע דעות. לא בהכרח שיש בעיהוהוא ישמיענו
כמו כל מקום, תלוי אישיות של המשודכיםנפש חיה.
לא מבינה מה העניין.לגיטימי?

זה לא משהו חדש.

להרבה מוסדות יש (כבר שנים) שדכן רשמי, או אולי פחות רשמי.

אולי אני לא מבינה למה אתה מתכוון, אבל למה שזה יהיה שלילי?

לא בהכרח שלילי.והוא ישמיענו

אני לא מדבר על עצם זה שיש שדכן או שדכנית. ובוודאי שכוונתם לש"ש. מסקרן אותי לשמוע מה דעתכם על השיטה עצמה.

השאלה היאלגיטימי?

היכן בחור\בחורה דוסים ילכו לחפש שידוך?

הגיוני ליצור כתובת, שבו יש "אוכלוסיית יעד" רלוונטית.

הגיוני שעם אדם עם השקפת עולם דומה לשלך יותר קל ליצור שפה משותפת.

 

(יש לי סטטיסטיקה יפה בעניין, אבל דיברתי עליה לאחרונה הרבה בחיים האמיתיים, אם זה מעניין אפשר לפנות בפרטי).

 

בהכללה, ובמיוחד צעירים,

דוסים פחות יהיו באירועי פו"פ. פחות באפליקציות ובאתרים. פחות אצל שדכנים "רשמיים". מההתרשמות שלי, רובם מסתמכים על החברים והסביבה המוכרת, ורק בשלב שני פונים לאפיקים אחרים. כלומר - לא מתייחסים לשאלה איך הבחורה המיועדת בכלל תכיר אותם, אלא בונים על זה שהיא אחות\בת דודה\שכנה של החברותא. או הר"מ. ומי שפחות טוב בהתברגות החברתית שלו, יקבל פחות הצעות, ובטח אם הוא כבר לא במסגרת ישיבתית.

מה הכוונה מי שפחות טוב בהתברגות החברתית שלו?והוא ישמיענו
כל יוזמת שידוכים שעושים אותה בטוב היא מבורכתadvfb

בעיני, זה ממש טוב אם זאת תהיה נורמה יותר חזקה, שאין מוסד תורני ללא מי שאחראי מטעמו שכל אחד יכול להרגיש נוח בכך לפנות אליו.

צריך לחזק את העניין הזה.

כמו בהרבה פעמים בחיים צריך  שיהיה את האיש המתאים במקום המתאים

אני לא מתכוון רק לשדכן ככתובת שניתן לפנות אליהוהוא ישמיענו

אלא לשיטה עצמה. על פי מה השדכנים משדכים. מסקרן אותי לשמוע מגוון מחשבות על כך

דהיינו שמדרשות מסויימות יתאימו לישיבות מסויימות?advfb

כאילו איזו שיטת שידוכים יש פה?

אני בכוונה משאיר את זה פתוח. מעוניין ללמוד מכםוהוא ישמיענו
חח אני פשוט לא מבין כל כךadvfb

אם הדיבור הוא ביחס לסטיגמות של ישיבות ומדרשות - אז אפשרי בהחלט להשתמש, כמו שאפשר להשתמש בכלל הכללה, תוך כדי כמובן לקחת אותה בערבון מוגבל ולא השתעבד אליה.

כן הייתי ממליץ לאנשים מסויימים לחפש תלמידים או בוגרים של מקומות מסויימים שהם יותר בז'אנר שלהם, אבל ברור שזה לא סותר שכדאי לבחון כל הצעה לגופה.

 

אני לא מכיר "שדכנים" ואני לא יודע פי מה אותם שדכנים שאני לא מכיר משדכים..

 

כן יכול לומר שיש שני סוגים של דרכים לשדך - 

להיות פסיכולוג - להבין לעומק מה בנאדם מחפש, מה מעסיק אותו, מה החוזקות והחולשות שלו ולפי זה להתאים בין אנשים שיכולים להתאים. שימלאו אחד לשני צורך נפשי.

להיות סוציולוג/אנתרופולוג - לזהות כל מיני סממנים תרבותיים וחברתיים שבדרך כלל אומרים משהו על הבנאדם, כגון איפה הוא למד השכלה תורנית ואיפה הוא רואה את עצמו ביחס למגזר ועל פי זה לזהות את המשותף בין אנשים. צריך מידה קטנטנה של ציניות ביחס לזה. מי שתמים לגמרי לא יכול להבין את השיטה. השיטה הזאת לא מושלמת בכלל בכלל, אך היתרון העיקרי שבה שהיא מאפשרת לשדך גם לא ע"י היכרות מעמיקה. ומה לעשות, לא כולם מקבלים הצעות מחברים.

אז הפסיכולוג מקביל לחבר והסוציולוג לשדכן?והוא ישמיענו
כן, אבל זה לא מוכרחadvfbאחרונה

חבר יכול לשדך על פי סטיגמות (וזה יכול להיות מצויין לדעתי אם זה נעשה בטוב טעם)

שדכן יכול לערוך ראיון עומק עם מי שהוא משדך משני הצדדים ולשדך על פי זה, כן, בדרך כלל זה פחות נפוץ אבל לך תדע.

 

אתה צודק שבהכללה חבר זה יהיה לפי שיטת הפסיכולוג ושדכן יהיה לפי שיטת הסוציולוג.

..אני:)))))

א. זה לא תופעה.

ב. זה מעולה שמשדכים בין ריכוזי בנים לריכוזי בנות.

ג. טוב ששידוכים נעשים בצורה מסודרת.

 

א. למה לא מדובר בתופעה?והוא ישמיענו

ב. כיצד נעשים השידוכים? מה הם שיקולי הדעת? מדוע זה מעולה לדעתך?

ג. האם זה שונה מפניה רגילה לשדכנים? או שאין הבדל?

לכאורה עם פוטנציאל הכי גבוהנוגע, לא נוגע
תודה! מעניין. אשמח לשמוע מדוע לדעתך 🙏והוא ישמיענו
כי יש בסיס דומה. כמובן שזה נכון למקומות שיש להםנוגע, לא נוגע

קו מסויים וגם באים לשם בחורים בסגנון מסויים 

וידוי של שדכניתלגיטימי?

בשם שלומית שראל:

הופיע בעלון השבת "הדור" בשבוע החולף.

 

מה דעתכם?

מה החוויות שלכם מול שדכנים - מה רמת ההיכרות שלכם עם השדכן? האם זה כלל שליחת כרטיס? שיחה? פגישה? ליווי? משוב?

ולפי מה הרגשתם שהם משדכים אתכם?

בגדול נראה הגיוניshindov

זו דרך להגדיל את טווח האפשרויות. אם יצמצמו לרמת הנקודה, לא תהיינה הצעות. שדכן שיציע הצעות רחוקות יאבד קליינטים. אז צריך לשלב.

נפגשתם פגישה ראשונהפתית שלג

ולא היה צריך הרבה זמן עד שהיה ברור לך כשמש שדייט שני לא יהיה.

איך זה משפיע על המשך הזמן שנותר לך מולה\ו?

מסקנה מהיוםאוי טאטע!

לדבר לתקשר לדבר לתקשר לדבר לתקשר

בסוף דברים גם ככה יצאו אז חבל להשאיר אותם בבטן

וברגע שהדברים יוצאים ומקבלים מקום הם נרגעים קצת ומתדייקים


*כמובן חשוב רגישות אהבה ותזמון

פנה אליי בחור באתר הכרויות עם שני סימני שאלהראומה1

עברנו לדבר בקודים חח?

צריכה פירוש רש"י להתנהגות חחח

הוא חושב שזה מצחיק לכתוב ככה… הוא מחכה לתגובה, האםפ.א.אחרונה
את מעוניינת 
אני נתקל ברבה סרטונים, חלקם של AI שמנסיםחסדי הים

לעודד גברים להתחתן עם בחורות צעירות מהם באיזה 20-30 שנה.

לפי דעתי זאת תופעה מטרידה, כי רוב הזוגות האלה לא יצליחו.

אבל מה האג'נדה של סרטונים כאלו?

אם זה היה לשכנע בחורות צעירות, אז הייתי חושב שזה מין נסיון של גברים מבוגרים למשוך בנות שצעירות מהם, אבל הסרטונים שאני רואה פה ושם מופנים כלפי גברים.

מה אתם חושבים שהאג'נדה?

לא מכירה ולא נתקלתי בג'אנר, אולי זה כי אתה בארה"ב?נייקיי
ומדובר בסוג של "שוגר דדי", sugar daddy?
אני גר בארץ ישראל. אולי בגלל שהפלאפוןחסדי היםאחרונה

שלי הוא יותר צורך מידע מחו"ל.

על כל פנים, זה נראה כמו רצון לקשרים אמתיים, אולי באמת המגמה זה הכסף.


אולי יעניין אותך