לאחר חתימת ההסכם קיבלנו מושג חדש לסחטנות.
שדת"ל ולא דתיים דואגים לאינטרסים שלהם - זה עמידה על עקרונות.
שחרדים דואגים לאינטרסים שלהם - זו סחטנות.
לאחר חתימת ההסכם קיבלנו מושג חדש לסחטנות.
שדת"ל ולא דתיים דואגים לאינטרסים שלהם - זה עמידה על עקרונות.
שחרדים דואגים לאינטרסים שלהם - זו סחטנות.
שנים שמפמפמים על סחטנות חרדית שקיימת כל הזמן.
אני מצדיק כל נבחר ציבור שדואג לאינטרסים של בוחריו - לזה הוא נבחר, רק צריך להגדיר את המושג נכון.
רק עכשיו התגלתה עוד פעם צביעות התקשורת
בעיקר זלזול בכל מי שחושב לא כמוהם (ע"ע ישיבות שאינן חרדיות).
וגם ישיבות חרדיות שלא חושבות כמוהם.
דיברתי ספציפית על נושא הסחטנות
אבל גם בתקשורת החרדית ראינו עכשיו ביטויי "סחטנות" ואילו כשהחרדים דואגים לעצמם..אז הם עושים את תפקידם נאמנה.
כנראה כל צד נגוע בצרות עין ובצביעות.
כיום.
מכפישים אותם מספיק , מותר להחזיר באותה מטבע..
יש צביעות בכל צד אבל בנקודה הספציפית הזו הצביעות זועקת לשמים.
אבל הצביעות בנקודה הזו אינה חד צדדית.
לא מכיר במדינה, ולכן מעולם לא מינתה שרים ממפלגתה.
לא משרתת בצבא כי הם לא רואים את זה כחלק מהגאולה.
הם דורשים כספי קצבאות, למרות שראשונים רבים שהתייחסו לתורה. מעולם לא אמרו שצריך להיות כל היום בתורה.
אלא שיש צורך להתפרנס (רמבם, ברכות ועוד), ואת שאר היום ללמוד.
ולא ללמוד בלבד!!!
אני חושב, שדרישה של קצבאות ילדים מבחינה מסוימת, לפעמים יש בה דין גזל!!!
חוץ מהזכות לחיות בארץ הזאת, למה שמדינה שחברה מסוימת שבה לא מכירה בה, תרצה לשלם לה על האידיאלים שלה?
וכמובן, ציבור שרואה את המדינה כחלק מהגאולה, מכיר בה, אין שום סיבה שהמדינה תפקיר ולא תתקצב אותם.
ממתי הם לא שירתו בצבא?
מי אמר שהם לא עובדים?
מדינת הרס ארץ ישראל ורמיסת הדת והתורה היהודית ללא קשר לציבור חרדי ודת"ל - היא לא צמיחת גאולתנו.
וללמוד תורה הוא לא שירות לעם ישראל?
הוא לא שירות למדינה.
אי אפשר לא להכיר במדינה ומחד- ומצד שני לדרוש ממנה.
ישנם קהלים בציבור הזה שמחרימים את מצוות השירות הצבאי.
ובמקורות היהודים ישנם הרבה מקורות שמדברים על חובת השמירה.
לא אמרתי בשום פנים ואופן להתחיל לגבות מהם מיסים עבור מי שכן משרת בצבא (אנרגיא מתלמידי חכמים ב"ב פרק ראשון).
בסך הכל אמרתי, שבציבור הזה מי שלא משרת בצבא מתוך אידיאל שלא יצפה לקבל תקציב מהמדינה.
אני גם נגד מכסות ללומדי תורה,
ולמדינה יש מכסה שהיא מוכנה לתקצב, מי שלא עומד במכסה, או מעבר לכך, אינו חייב לשרת, אך הישיבה שלו לא תקבל תקצו עבורו מהישיבה.
הערב לקחתי טרמפיסט, חסיד. שאלתי אותו באיזה ישיבה הוא לומד. ואז ביקשתי ממנו תמורת הטרמפ - דבר תורה.
על הפרשה -כלום, גמרא - כלום, פסח - כלום.
ואני שואל מה הוא לומד בישיבה?
תלמיד חכם או עילוי הוא לא...
עוד כמה שנים הוא יהיה במשבר, מחד הוא לא רוצה לפגוע לעצמו בשידוך, מאידך, להשאר בישיבה לא מתאים לו בהכרח.
ולצאת לעבודה הוא יצטרך, אז למה שתלמיד כמוהו לא ישרת בצבא???
אחר כך, שאלנו אותו איפה הוא רוצה לטייל בבין הזמנים, ופתאום הוא נהיה מאוד מעורב.
ישנם הרבה שהצבא יכול לעשות להם טוב.
ואני שואל אותכם: האם תלמיד כזה, לפני שהוא יצא לעולם הכללי, והוא כנראה יצא, לא כדאי שהוא יתרום עוד קצת למדינה, לבטחונה(בשירות צבאי) או לחברה (בשירות אזרחי בתוך הקהילה), בכדי שיוכל לעמוד בחזית בשעת הצורך?
דוד, גם עסק בלחימה, ומצד שני, בחצות הלילה היה קם להודות להשם וללמוד תורה.
יהושוע, היה עסוק בלילה, אחר הלחימה בלימוד תורה. וישנם עוד הרבה דוגמאות של אנשים ששילבו
בין מצוות כיבוש הארץ (ועל התולדה של המצווה: "ונשמרתם לנפשותיכם", ו "לא תשים דמים בביתך", הבא להורגך ועוד), ולימוד תורה.
ביטול קצבאות ילדים, אצל אנשים שיכולים לעבוד ואינם עובדים מלכתחילה, לדעתי זו טעות. ואני גם דוגל בשירות אזרחי לציבור הערבי.
והצבא לצערנו בכל משך תקופת קיומו הוא מקום פרוץ שאין לאדם דתי מה לעשות שם, בלי קשר אם הא לומד או לא - במיוחד שהישיבה היא מסגרת חינוכית לגיל המתבגר,גם אם הוא לא לומד שם כלום הוא נמצא באווירה בריאה.
מי שסובל מזה הכי הרבה הוא הציבור הדת"ל שחלקים גדולים ממנו מורידים כיפה ושמירת מצוות במהלך השירות הצבאי.
הציבור החרדי לא נכנס מלכתחילה למיטה חולה, אז מי שיכול מתגייס בגיל מבוגר ומתמודד עם החוליים הרעים שבצבא ומי שלא מוצא ארגוני חסד להתנדב ולעשות שירות לאומי למדינה.
זק"א ,הצלה ושלל ארגוני הסיוע לאנשים במצוקה זו או אחרת (כלכלית ורפואית)שנכנסים להגדרה של "לא תשים דמים לביתך".
במיוחד שהצבא הודה כמה וכמה פעמים שהוא לא צריך חרדים בצבא - זה מחייב אותו לדברים שהוא לא רוצה להתחייב אליהם.
כך הצבא קם.
ענינים שבינו לבינה היו כבר לפני קום המדינה בארגוני 'ההגנה' הלא דתי.
וכשקם צה"ל הדברים האלו נהפכו לדבר שבשגרה בין חיילים וחיילות.
וזו הסיבה שהציבור החרדי והדתי התרחק מהצבא כמה שיותר.
תכנית של שירות צבאי מלא ע"פ חוק (שנתיים).
שמאפשר שירות קרבי ומשמעותי,
ויש הפרדה והרחקה של בנות, שהמשרתים שם לא זוכים אפילו בשכונתם...
בס"ד
דברתי עם כמה וכמה חברים שלי שאמרו לי שהכל קישקוש והם רואים מספיק בנות (מספיק לכך שזה הוביל לגרושים מכיוון שהבעל נפל עם אחת הבנות שם והכניס אותה להריון)
גם בלי קשר לבנות-
על כשרות..שהיו בעיות..
על חייל שהוכרח להכין למפקד קפה בשבת (אכן, פיקוח נפש..)
על חייל שנכלא כי סירב להוריד את הזקן
על הסתה נגד ציבור שלם בגלל חיילים שסירבו לשמוע שירת נשים.
הצבא לא מתאים כיום למי שמקפיד על ההלכה.
זה קשה מאד עד בלתי אפשרי.
הצבא שם אותם בבסיס נפרד לחלוטין.
טבח ולא טבחית, ועוד הרבה דברים שצה"ל שובר בשבילם את הראש.
מידי פעם יוצא שבעקבות מבצעים שונים, וארועים שונים יש מפגש עם בנות.
אך זה לא בשגרה, ואם מישהו לא יודע לרסן את עצמו בצבא, אז למה שברחוב המצב יהיה שונה?
תמיד יש את השוליים... ואפשר לדבר עליהם בלי סוף.
באותה מידה שאתה מאשים את הבחורה/הצבא במקרה הנ"ל, אפשר להאשים את הבחור ואני לא אעשה את זה.
מרדכי היקר, יש הרבה דברים יפים על הציבור החרדי, ואני לא ממעט בערכם, ואני מספר עליהם. ואני חי איתם. ואני רואה את כל מה שקורה החל מהמתמידים, חסידויות, עילווים, עסקנים אדמורים. וכלה בשבבניקים, סיקריקים קיצונים ועוד.
ברחוב אף אחד לא מחייב אותך.
בצבא הכול עובד במחוייביות ובפקודות.
וכבר היה סיפורים שחייבו בנישים להכנס לסדר אולם ריקודים תוך כדי ריקודי הבנות

האמת שמהגירוש המדים מעוררים בי דחיה וגועל.
וכן צריך להתגייס ולהגן על הארץ - אבל זה לא צריך לבוא ע"ח תורה ומצוות.
ברגע שי מספיק מי שיגן לא צריך להתגייס.
היחיד שיכולים לומר זאת אלו ראשי הצבא - שהם כבר אמרו שאין צורך בחרדים.
אז להתגייס למסגרות העורפיות והפרוצות - אין שום ענין.
זה עוד כמה זוויות שאפשר להסתכל על הצבא חוץ מאיך שהם נראים עם המשפחה בשולחן שבת.
קוראים לזה בשפה אחרת 'צבא מקצועי' ואף אחד לא מת בשבילי, הוא נלחם בשבילי ואני לומד תורה בשבילו.
זה שיוויון אמיתי
המתאגרף יאיר לפיד שהלך להיות כתב במחנה.
לעומת זאת כבר כמה שרי ביטחון ורמטכ"לים אמור בפירוש שלא צריך חרדים בצבא, זה סתם מעמיס על המערכת הדרישות המיוחדות שלהם, ושמצידם ילכו ישר לשוק העבודה (דבר שהם לא עושים בגלל הצבא)
יש מצוה להתגייס לצבא שעושה את מלאכתו
כיום שהוא עסוק יותר ברדיפה אחרי יהודים - ע"ח אלו שרודפים אחר האויב - אין כל כך למלא את השורות שלו, שישלחו חיילים לרדוף אחרי מחבלים במקום לרדוף אחרי יהודים ולפנות יהודים מאדמתם.
אבל יש בך המון ראייה חיובית. המון. לנו- לא.
כלומר, אולי הראייה של מושיקו יותק מתקרבת למציאותית מאשר לשלילית. שלך רחוקה מאוד מהמציאות, אם כי היא מאוד חיובית. יישר כוח!
במקום שיש רע גמור - זה לא בריא בלשון המעטה
אני סך הכל חושבת שמקומם לא בצבא....
מיסים ומע"מ וביטוח לאומי ומס בריאות ושאר ירקות
ובתמורה - לא להעניק לו כלום רק כי הוא לא מאמין בה ואוהב אותה. או כי יש לו בעיה ספיציפית עם אחת מהתרומות למדינה...
הם יכולים לעשות חשבון מה גובה התרומה הצבאית החסרה ולקזז אותה איכשהו מהציבור הלא מתגייס.
אבל לשלול כל זכות שהיא בגלל שחובה אחת למדינה מנוגדת לערכיך - ובמקביל להמשיך לגבות את כל שאר החובות.
זה גזל הרבה יותר גדול!!!
ומי שלא עשה את ה הוא חוטא חטא גדול
אז יש כמה עובדות שאת לא שמה לב כי את ככל הנראה יונקת את רעל התקשורת.
1)החרדים מתגייסים אם כי לא בהמוניהם.
2)הם תורמים המון למדינה בדרכים שלהם.
3)יחסית למה שהם תורמים למדינה הם מתוקצבים בגרושים.
הצגתי מה הם תורמים.
ואפילו אם מאד מציק להם שהשירות הצבאי חסר והחרדים לא מתגייסים בהמוניהם
זה לא מצדיק קיצוץ של כל תקציב אפשרי.
כי בשאר הנושאים הם תורמים בדיוק כמו כלל האוכלוסיה.
אלא קיצוץ יחסי (שקיים כבר היום...
)
זה לשון הרע להכליל את כל החרדים תחת ההגדרה
"לא מכיר במדינה, ולכן מעולם לא מינתה שרים ממפלגתה.
לא משרתת בצבא כי הם לא רואים את זה כחלק מהגאולה."
כי לפחות 50%-60% לא כאלה...
די לשנוא חרדים סתם.
עריכה: מרווח בין פסקאות על מנת שיהיה יותר נוח לקרוא
ומי ששונא את האחרים לידיעתך הם החרדים תסתכלי בעיתונאות החרדית החרדים הם שמסיטים לשינאה חסרת רסן.
יתד נאמן הליטאי, מצטט ביום ב' בכותרתו הראשית את הח"כים המאוכזבים: ח"כ 'הרב' ליצמן טוען שם כי "ציר לפיד-בנט חושף את כוונתם לעקור את קודשי ישראל"; ח"כ 'הרב' פרוש מצוטט כמי שמגדיר את שותפי הקואליציה "שותפים שסרחו"; ח"כ 'הרב' מוזס מגדיר את בנט כמי ש"ייזכר לעד שנתן ידו להחרים ציבור שלם בישראל"; וח"כ 'הרב' אייכלר טוען שם שהממשלה החדשה היא "כתם שחור על הדגל הציוני שייזכר לדיראון עולם".
ההסתה הנרגנת אינה מסתיימת בחרדונים. גם עיתוני הקיר, הפשקווילים למיניהם, פוערים פיהם עם סיסמאות ארסיות: "זכור את אשר עשה לך הבית היהודי". וגם אישים מסויימים, קצרי פתיל, אינם טומנים בצלחת לשונם. "הסיטרא אחרא השתלט על בנט", התבטא אחד מהם.
ולנו לא נותר אלא לתהות: עד כדי כך מסנוור הברק הנוצץ של עגל הזהב את עיני העסוקנה והתיקשורת החרדיים? איבדתם את הבלמים? הכל מותר במחאה על ההתנתקות מעטיני השלטון, שגזר עליכם הבוחר, באמצעות 19 המנדטים שהעניק ליאיר לפיד? באמת אין לכם שום טיפת יראת חטא? מה תעשו עם כל חבילי חבילות של עבירות שבין אדם לחבירו שצברתם, ועליהן אפילו יום הכיפורים אינו מכפר?
כאילו הציבור החרדי מעולם לא החרים את הציבור הציוני דתי. אז השינאה קימת אצל החרדים לא פה אצלינו
אבל מאיר פרוש ואייכלר עשו הרבה מאוד למען ארץ ישראל.
פרוש עשה למען ארץ ישראל לבד כמעט כמו כל ח"כי הבית היהודי יחד.
ויש הבדל בין איך שגפני ודרעי התבטאו לגבי איך ששאר החכים החרדים התבטאו.
כמו ישי הרבה חלקים בציבור הדת"ל יש גם בציבור החרדי יש הרבה חלקים.
וצאו מהסרט הרוב לא שונא אתכם ואדרבה.
ורק דוגמא מהי תקשורת שקרית

כולם ניזונם מתקשורת המנוהלת ע"י בודדים ובטוחים שכולם חושבים אותו דבר...
שנית, מפלגת יהדות התורה מעולם לא מינתה שרים מטעמה...
ודוסית יקרה, את יכולה לבדוק ולברר את זה בכל האמצעים שעומדים לרשותך.
אני לא רוצה לשפוט את הציבור החרדי כאן, על דפי הפורום.
מכיוון שאין להם בדיוק את זכות התגובה, ולכן אני לא ארחיב בנושא הזה.
אלא בפעם הבאה שאקח טרמפיסט מהמגזר הנ"ל אני אשוחח איתו על זה...
(ברוב המקרים הם מגיעים למבוי סתום)
אתה באמת ציפית שאומר לך את מחלוקת הש"ך והט"ז בדין נ"ט בר נ"ט???
סתאאאאאאאם זה לא היתי אני![]()
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
זו לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש"
אם שופטי בג"ץ, פקידי השב"כ והפרקליטות היו מפעילים את אותם טריקים, שטיקים, לחצים והליכים מנהליים-משפטיים שהם עושים נגד הימין - אבל הפעם נגד השמאל, נגד המחבלים ונגד כל שונאי ישראל -
אז ליל גלנט היה נראה כמו משחק ילדים לעומת מה שהיו עושים לנתניהו כשרצה להעביר חוק לפיטוריו באופן חוקי לחלוטין.
המערכת הזאת לא טועה. היא פועלת בדיוק לפי הכלל התלמודי העתיק (שטיטוס הרשע יישם אותו):
מי שמיצר לישראל - הופך לראש.
מי ששומר על ישראל - הופך למטרה.
זה לא "שלטון משפטנים".
זה מנגנון השמדה פנימי, שקודם את כל מי שפוגע בנו ומדכא את כל מי שמנסה להגן עלינו.
אז.
אבל אכן החה צריך השבת להוסיף מי שברך לאמריקאים, בגלל הנעדרים שם
מה אתם אומרים
באיזה אתר כדאי להתעדכן באקטואליה?
שמתעדכן מהר.
לא אתרי תרעלה וללא פריצות. (ל7 לא התחברתי)
עדיף לא להתעדכן באקטואליה
כמות הרעל החרדה שיש שם יכולה לדכא את החיים
אם אני רוצה להתעדכן
זה דרך הכותרות של רוטר סקופים
זה לרוב מידע עדכני נקי ובלי פרסומות
יש כאלה שמתמקדים למשל רק בביטחון
וגם כמות עדכונים יומית משתנה
בלבד
אבל אני לא כזה מעורה
אין שם "תרעלה" במשמעות המקובלת, אלא דיווחים של משפט או שניים. את הפרסומות מבטלים ככה:
מה שפחות רלוונטי למי שרוצה לקבל תמונה כוללת של המתחרש
מעבר לזה, תלוי כמה רעל וכמה SNR (יחס אות לרעש) אתם מוכנים לסבול. רוטר שהוזכר פה מכיל תוכן לא רע אבל תגובות רעילות ממש. אתרי חדשות חרדיים (הוזכר פה אחד @מבקש אמונה , אגב, ידעת שאמס זה גם כן פרוייקט שלי?) יש להם יתרון של תוכן נקי יחסית אבל מוטה חזק מדי למגזר שלהם. זכותם כמובן. אבל צריך לדעת את זה.
נכון קצת מוטה אבל לא נורא להרגשתי...
(גם יש קצת דברים שאני נוטה לחרדי 😁)
אהרון גרנות/גרנביץ', שגם בעצמו חי על התפר שבין קריית ארבע לחסידות גור וגם כעיתנאי היה שנים גם כאן בערוץ 7 ובעיתון נקודה ז"ל וגם במשפחה ובתקשורת חרדית, העיר על הנקודה הזאת מזמן.
יש בווצאפ חדשות משמחות
קבוצה
ויש ערוץ שכתוב איפה האזעקה, בצירוף מפה.
ואתה יודע איפה שרק היתה התראה
אפשר כבר לא להיות המרחב המוגן
אם הטיל עבר בנתיב אחר.
וככה לא צריך לחכות ל"הסתיים האירוע"
במקומות בהם לא היתה אזעקה.
העברת "חוק עונש מוות למחבלים" בקריאה שלישית היא רגע שבו המדינה מחשבת מסלול מחדש, אך בעוד חגיגות הניצחון נשמעות מצד אחד, זעקות האזהרה מצדו השני של המתרס חריפות מתמיד. בלב הסערה ניצב השר איתמר בן גביר, שהוביל את החוק כדגל מרכזי, בטענה נחרצת שרק יד ברזל וגרדום ישיבו את ההרתעה שאבדה ויעשו צדק עם המשפחות השכולות. עבור בן גביר ותומכיו, זוהי הדרך היחידה להבהיר לאויב שכללי המשחק השתנו וכי דם יהודי אינו הפקר. אלא שמול הגישה הזו מתייצבת חזית רחבה של מתנגדים, ובראשם דמויות ביטחוניות ופוליטיות כמו בני גנץ ויאיר לפיד, המזהירים כי מדובר ב"הימור מסוכן על חיי אדם". טענת הנגד המרכזית, שמהדהדת גם במסדרונות השב"כ, היא שעונש המוות אינו מרתיע את מי שיוצא למשימת התאבדות ממילא, אלא להפך – הוא מעניק למחבל את הפרס הגבוה ביותר מבחינתו: מות קדושים ("שהאדה"). המתנגדים טוענים בנחרצות כי המהלך הזה רק יתדלק גלי טרור אכזריים של נקמה, יגביר את המוטיבציה לחטיפת חיילים ואזרחים כקלפי מיקוח נגד ההוצאות להורג, ויבודד את ישראל מוסרית ודיפלומטית בעולם. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבחר להעניק את קולו ותמיכתו המכרעת לחוק, מצא את עצמו בלב הדילמה בין הצורך המבצעי-ביטחוני לבין הדרישה הציבורית והפוליטית לצדק גלוי ומרתיע. כעת, כשהחוק כבר כאן, השאלות הופכות למטלטלות יותר: האם תמיכת נתניהו ובן גביר תתברר כנקודת מפנה חיובית, או שמא צדקו גנץ ולפיד באזהרתם שהחוק הזה הוא רק דלק למדורת המזרח התיכון? האם אנחנו באמת בטוחים יותר היום, או שמא פתחנו תיבת פנדורה של אלימות שאין לה סוף? ומה יקרה ביום שבו פסק הדין הראשון יצא אל הפועל – האם נרגיש שנעשה צדק, או שנבין שהמחיר הביטחוני כבד מנשוא? אלו השאלות שנותרו פתוחות לשיפוטכם, והן דורשות מאיתנו להחליט: היכן עובר הגבול בין נקמה מוצדקת לביטחון לאומי?
ממליץ על המאמר ב"זה מעניין" שדן לעומק בטיעונים האלו ובכלל ברעיון של עונש מוות למחבלים.