בס"ד
מאז ומתמיד תיעבתי את כל מה שקשור בשחרורו - עכשיו אני מבין למה ![]()
![]()
![]()
![]()
|
||||
|
בס"ד
מאז ומתמיד תיעבתי את כל מה שקשור בשחרורו - עכשיו אני מבין למה ![]()
![]()
![]()
![]()
|
||||
שעושה את זה, וכמוהו יש עוד אלפים, כן גם מאלה, שמפטרלים בגזרות ביהודה ושומרון ככה שאני ממש לא מתפלא..
ב. נכון הוא לא צדיק תמים אבל הוא נכנס להלם וניסה להנות מהחיים עד כמה שאפשר...
הלם קרב מתקיפה של שני מחבלים?
זה פשוט פשע לאור יום מה הוא עשב.
וזה עוד סיבה שצריך צבא מקצועי ללא חיילי חרסינה
אבל כל משפחתי היתה ויש לי טיפת מושג.
הזלזול המחיר בהוראות שגרמו לחטיפה הוא זועק לשמים
המחיר ההזוי בעיסקה. מספר המחבלים, המרצחים. זעק לשמיים.
זעקת משפחת סחיווסחורדר עלתה לשמיים.
וגם זעקת אביבה שליט.
אין פה טוב ורע, לא צדיק ורשע.
יש פה כשלים, טעויות אנוש.
ובעיקר חשבונות שמיים.
ו...
לא היית בצבא, וגם לו שירתת. לא היית בסיטואציה בה היה שליט.
שוב פעם, מתסכל, אבל לדוש בזה, מתסכל עוד יותר.
אז זה ללא חכמה לדבר.
זה חכמה שלאחר מעשה.
אין דבר כזה חייל שלא שובר שמירה, ושממלא את כל ההוראות, ואם יש הייתי שולח אותו דחוף לקב"ן...
3 שנים בצבא זה דבר שוחק שאין דברים כאלה. וגם האווירה בצבא משדרת הרבה פעמים להיות ראש קטן..
יכול להיות, ואני אכן מקווה, שאתה לא תהיה כזה.
ואני לא מצדיק את זה, ולא בא לומר שכך צריך לנהוג. ממש ממש לא.
אבל לא לחינם אמרו אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו, ובודאי לבוא אחרי מעשה ולהטיח דברים קשים ובאופן אישי, זה לא חכמה.
אבל בהחלט הסיפור ראוי ללומדו כדי שלא יקרו עוד מקרים כאלו.
כן, היו הרבה טעויות.
טעויות מקוממות אפילו..
אבל, עד לדין,. מי אנחנו שנשפוט את פעולותיו?
גם אני הייתי נגד העסקה ההזויה, המסוכנת.
וברור שחכם, שעיניו בראשו היאמור לבדוק יותר בדקדוק האם שליט כשר לשרת בקרבי.
(כי רצון טוב לא תמיד מספיק.)
אבל, זה כבר קרה.
מתסכל ככל שיהיה, לדוש בעניין רק יתסכל עוד יותר.
שזוכרת שמאחורי הסמל- יש בן אדם.
החקירה הזו לא אמורה להגיע לציבור .בושה.
זה אמור להיות עניין של הצבא, וצה"ל אמור להפיק לקחים- ויש מה..
אבל מכאן ועד לכתוש אותו ככה?
הוא פה! הוא בן אדם שחי בתוכנו!
זו פשוט..אין לי מילים על הסיפור הזה..פשוט בושה וזעם על הדם שלו שנשפך, שלא פחות אדום מדמם של אחרים
אשר בשמם כביכול משפילים ומכפישים את שמו.
היו פה טעויות, היו כשלים.
אבל זה *נעשה*.
אז שוב- מי שצריך ללמוד לקחים לעתיד- שיעשה את זה,
אבל אין שום היתר ככה לעשות ממנו קציצות בציבור- בתקשורת. אין.
(וכן, גם אני הייתי נגד שחרור מאות מחבלים, אבל זה לא רלוונטי כרגע-
זו שוב שאלה שמקבלי ההחלטות צריכים לתת עליה את הדעת.
לא קשור אלינו,
והשאלה האם הוא היה מספיק אמיץ בשביל להלחם-או שהיה חלש מדי וכו'= לא משפיעה כהוא זה על קבלת החלטה כזו.)
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אגב, הביקורת בעיקרה לא מופנית כלפי הכותבים פה, שמביעים עמדה-
אפילו שהיא כואבת לי..וגם לו מובנת (שהרי העסקה בעייתית/ לא בלי קשר לאופי השבוי..
מה גם שהפעולה בוצעה כבר .אז מה יש להתבחבש עכשיו באופיו של השבוי? )
בכל מקרה-כואב לי..ואני לא מבינה מה יש לדון אותו-
אבל הביקורת היא בעיקר כלפי התקשורת שמפיצה את השמועה וטוחנת אותו, וכלפי האחראים לתחקיר -שהיו אמורים לדאוג לכך שהוא יישאר חסוי ויגיע רק למי שצריך ללמוד ממנו-
כמו שיודעים טוב טוב להסתיר דברים כאשר צריך.
פשוט ..אף אחד לא חושב שיש פה בעיה אתית ..ועל זה הביקורת שלי.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אתה מברבר בלי אפילו לקרוא לרגע לפני שאתה כותב. הרי הוא לא התראיין. לא התראיין. אחזור עבורך, כי כנראה קשה לך לקלוט: הוא לא התראיין. הדברים שבן כספית מדווח עליהם אולי נאמרו ואולי לא בחקירה שעבר שליט אחרי שהוחזר. בעצם יש רק אפשרות אחת פרט לכך שלפיה אתה פועל לפי החתימה שלך: האפשרות לפיה אתה משקר בכוונה תחילה, למרות שאתה דווקא יודע שהוא לא התראיין. אני מכיר את האופי שלך, "מוטיז", הפולמוסי ושואף המדון משאר דיונים, ואני מביע שאט נפש מהמניפולציה המביישת הזאת שלך כאן. ואל תגיב - יותר טוב שתנסה פעם אחת לנצור את הלשון.
טעות שלי, אבל שתה כוס מים דחוף...

כמו תמיד בערוץ 7 ופורומיו, הורגים את השליח במקום לשמוע מה הוא אומר. בוגר מאוד, ומתאים לציבור שלנו ולהתנהגותו.
בס"ד
אתה מוזמן לבוא לאישי ולהסביר לי מה בסדר בתגובה שרשמת ויסביר למה הייתי צריך להשאיר אותה
חוסר בגרות והתנהגות פחדנית הם עניין לפסיכולוג, שלוקח על זה 500 ש"ח לשעה. אתה תשלם לי? אם לא, אז תנסה להבין לבד, כי הזמן שלי יקר מדי לזה. מנסים להקנות מינימום של מחשבה ביקורתית וראש פתוח, אז נחסמים. ודאי שאני מאשים את ערוץ 7 - בהיותו כלי התקשורת הכי חשוב של הציבור הדתי-לאומי, אבל מאפשר דיון כמו מה שמתרחש כאן.
בס"ד
מבחינתי אתה חסום.
אם בכל זאת בא לך לכתוב פה, אז אתה עדיין מוזמן לפנות אלי בכל עת.
נ"ב - כדאי שתתחיל לכבד את שם הניק שלך ולכתוב כמו שצריך כלפי משתמשים אחרים (נגדי לא אכפת לי, מצידי תכתוב שאני צריך אישפוז כפוי בבית חולים לחולי נפש, אם אתה נהנה מי זה אז בשמחה. אבל כלפי משתמשים אחרים בפורום, לא יקום לא יהיה!)
מדובר בראיון שהוא נתן לתקשורת או בדברים שהוא אמר לחוקרים?
"כך שחזר גלעד שליט בחקירותיו את פרטי האירוע. גרסת שליט, כמעט במלואה (למעט
השמטות צנזורה נדרשות): "
הבעיה שלי היא שלא חשבו שצריכים עוד צנזורה- על הכל.
ושהתקשורת לא חסה.
אבל אם זה ראיון שהוא נתן- כמובן הביקורת שלי בטילה והרי היא כעפרא דארעא.
האם ההתנגדות או תמיכה בשחרור מאות מחבלים קשורה לשאלה האם גלעד ניסה להילחם או שהוא היה חלש מדי / בהלם ופחד להילחם??
זה פשוט...לא חשוב לשחרר יהודי שבוי, לא חשוב לשחרר חייל שבוי, לא חשוב לפדות אדם ששבוי- חשוב לכם שיהיה "גבר" ויהרוג מחבלים, ואם הוא קצת חלשלוש ולא מסוגל לזה- שיישאר שם, מי צריך אותו. אה?
0:
עריכה- ב"ה שנתקלתי פה גם בהרבה תגובות אנושיות.
אז "לכם" הכוונה לאלו שחושבים כמוך- שמותר לשחרר רק אם הוא מספיק "גבר".
בס"ד
אבל גם בזה יש כללים ברורים בהלכה שעל פיהם מותר לפדותו כמו "אין פודים את השבויים יתר על כדי דמיהן" וכו'
אבל מעולם לא שמעתי שהכוונה היא ב"כמה מחבלים הוא הצליח להרוג" האם הוא מספיק "גבר" או שהוא "רכיכה".
(ואגב, כשיש סכנת נפשות פודים ביותר מכדי דמיהם..)
מה אתה רוצה- להחזיר אותו? סתם לשפוך את דמו?
אני הרי מניחה שהמטרה שלך היא לא אחת מאלו שהוזכרו..אלא הפקת לקחים לעתיד-
*)לא לשחרר אלף מחבלים תמורת אסיר אחד (וכאן ממש לא משנה אם הוא היה בהלם וחלש או שכן הצליח להרוג מחבל ואז נחטף)
*)לא לשלוח לקרבי אנשים שברור לכל אדם בר דעת שאינם מתאימים לשם.
אם המטרה שלך היא אחת מאלו- אתה פשוט..לא עושה את הדבר הנכון, והפצת התחקיר בתקשורת לא משיגה את המטרה הנכונה.
היא רומסת בן אדם שחי ביננו, שנשלח לקרבי על לא עוול בכפו- ונחטף על לא עוול בכפו.( לא כל אחד מתאים להילחם! והוא לא! זו לא אשמתו)
אז...שוב אני אתמה- מה אתה(=תקשורת/צה"ל שנתן לזה לדלוף) בעצם עושה פה..בהפצת התחקיר?
את אמנם צודקת שמצוות פדיון שבוים יש בכל מקרה, אבל בהחלט אפשר להבין הבדל, נניח... כשיש צדדים לכאן ולכאן.. כמו בעסקה האחרונה, אז אפשר לשמוע טיעון שאומר שישראל לא מפקירה חייל שנלחם למענה...
בין מתוך עיקרון ובין מתוך דאגה ל... מוראל נניח.
ואז כבר יש הבדלים, כי אם חייל נכנע סתם כך - הגיוני לומר שזה פחות חשוב, גם מבחינת המוראל וגם מבחינת העיקרון... ולא, זה ממש לא מה שקרה כאן, אבל את כבר מסוגלת לתפוס היכן נכנסים השיקולים הללו.
צאי מהמחשבה שאת נציגת המוסר כאן בערוץ, משום שאת הכי פחות מוסרית פה, מרובם ודאי.
הולכת עם המוסר שלי- מילה שאותך מגעילה.
נראה שאתה בורח מהדבר.
לא אמרתי שחייבים לשחרר אותו..
אם המפתח היה אצלי ככל הנראה לא הייתי משחררת במחיר כזה-
אבל הרצון לראות אותו פה, והנכונות לשלם מחיר כזה או אחר לא תלויים ברמת המאצ'ואיזם של המדובר.
ו..אחרי שתתגייס ותעמוד בפני חטיפה נוכל אולי לדבר, אולי-
כרגע אתה מברבר סתם כי אין לך מושג איך היית מגיב-
אין לך מושג מה זה להיות במצב כזה..מול מחבלים.
ואחרי הכל זה לא קשור אליך- גלעד..לא מתאים לקרבי, ומי שעשה את הפשלה זה מי ששלח אותו לשם,
הוא לא "נכנע סתם" בשביל לבאס אותך, ילד יקר-
הוא היה חלש מראש, וברגע האמת היה בהלם, מפוחד- וניסה להישאר בחיים.
חייל שנכנע סתם כי הוא עייף הבעיה שלו היא לא היעדר מאצ'ואיזם.
אז שוב, ברור שכאן זה לא הסיפור אבל עדיין כן אפשר להבין היכן נכנסים השיקולים.
ברור שלא הייתי במצב שלו, אני לא בא בטענות, שוב, אני רק מסביר איפה יכולים להיכנס שיקולים כאלה.
המוסר שלך באמת מגעיל.
אם זה לא הסיפור- אז מה אתה רוצה?
וגם חייל שעייף ..ולכן הוא נפל- זו לא סיבה לא לשחרר אותו..
שוב- כשתהיה חייל תבין שגם עייפות, וגם עייפות בקרב (במיוחד בפטרול שגרתי) היא אופציה רווחת, ולא הופכת את הנפילה להיות הבעיה שלו.
אם מישהו נוסע לסיני למרות שאומרים שיש אזהרת מסע חמורה, והוא נחטף- הוא חלאה. וזו בעיה שלו בעיקר.
(אבל גם קצת שלנו)
אבל חייל..גם אם הוא עייף וגם אם הוא סתם חלש- זו ממש לא אשמה שלו.
זה טבעי, וחטיפות מאז ומעולם היו אפשרות קיימת.
המוסר שלי- אין בעיה שהוא מגעיל אותך, לגיטימי.
אבל תבין שאני הולכת עם המוסר שלי, ושאתה מנסה להראות שאתה בורח מהמוסר שלך..
כי מוסר זה דבר מגעיל.0:
לא עייף, וברור שפה הוא לא נכנע סתם.
אבל ברגע שסוגיית השחרור כבר מורכבת, ואין פדיון שבויים בפשיטות, עדיין ישנם שיקולים אחרים.
כמו למשל עניין המוראל אצל חיילים... או עקרון ש"אנחנו משחררים כל מי שנלחם למעננו". וברגע שאלו הם השיקולים כבר יש חילוק, אם זה סתם עלוב נפש - יכול להיות שהוא לא יגרום לירידה מוראלית, או... שאין את העיקרון משום שהוא לא נלחם אלא סתם רעד מפחד.
ובפעם השלישית, לא אמרתי שזה הסיפור, זה אולי הסיפור במינון נמוך יותר, אני רק מדבר על הרעיון ומסביר איפה יש כניסה של שיקולים כאלה...
ברור שאין לי זכות דיבור, רק הסברתי מדוע השיקולים האלה כן רלוונטיים.
לא קשור לאשמה, אבל כשמדובר בפחדן (שוב, אני לא אומר שזה המקרה) אולי לחטיפה שלו אין השפעה על המוראל, או... שאולי העיקרון של "לשחרר כל מי שנלחם למעננו" חשוב פחות... ואז כבר עדיף לשמור על ביטחון האזרחים...
שיקולים שיקולים... אני מסביר איפה הם רלוונטיים.
נאו, מה שבשבילך צריך להמיר למספרים ומשפטי סיכום - אצל החבר'ה הבריאים פה זה נמצא בראש גם בלי יותר מידי הסברים.
ולכן איתך זה תמיד יותר מסורבל...
בורח מהמוסר שלי? אני אולי לא צדיק גדול כך שאפשר תמיד לומר שמבחינה מסויימת אני "בורח" ממנו... אבל נדמה לי שסתם ברברת.
"אבל ברגע שסוגיית השחרור כבר מורכבת, ואין פדיון שבויים בפשיטות, עדיין ישנם שיקולים אחרים".
יש שיקולים..הרבה, גם שיקולים את מי לשלוח להיות לוחם ואת מי לא-
הנקודה שלי מראש היתה שהשחיטה של גלעד לא עושה שום דבר טוב מלבד עוול. מלבד לרצוח בן אדם.
את הלקחים- מקבלי ההחלטות צריכים ללמוד, לא אתה.
וברור שיש שיקולים..אך הדגשתי שלדעתי לא משנה אם הוא היה בהלם קרב או עייף מאד או שהרג מחבל ואז נחטף.
זה לא משנה. לדעתי.
פחדן-אז לא הוא אשם. בחיאת..
הוא פחדן- אז אתה ששלחת אותו לקרב אמור לשאת באשמה. לא הוא.
ולי אישית אין שום עקרון לשחרר כל מי שנלחם למעננו,
הוא לקח בחשבון את האפשרות של מוות..ובטח אפשרות של חטיפה.
(למרות שלהשתדל ולעשות מה שאפשר תמיד חייבים, גם בלי קשר ללחימה..)
אין לי פה עקרון בכלל..אני לא מבינה בזה, יש פה דיני נפשות ויש פה הרבה עניינים-
אני שוב חוזרת בשבילך,ואומרת בפעם המאה-
מה שאתה עושה פה לא עוזר לאף אחד מלבד ..אלא רק הורס בן אדם שחי פה ונחטף לא באשמתו.
פשוט סיננת את כל מה שלא הצלחת להבין. נסי שוב...
לא קשורה אשמה, כשהנושא הוא המוראל של החיילים או העיקרון...
מה בדיוק אני עושה פה?
כי אני מסבירה בצורה מאד ברורה -
הדה לגיטימציה לגלעד, הלשון הרע, השפיטה- כל אלו לא ראויים. את הלקחים אמורים להפיק מקבלי ההחלטות, והתחקיר הזה לא אמור להתפרסם בציבור ובטח שלא לקבל סקירה ביקורתית שכזו.
יש לזכור שמדובר במשהו שכבר נעשה ובאדם שחי ביננו.
זו אני פה.
מה הנקודה שלך?
אולי לא היה צריך לשחרר?
אולי אפשר להחזיר?
--מה אתה רוצה??
שאני בסה"כ מסביר לך היכן השיקולים האלה יכולים כן להיכנס, עקרונית בלבד, לפחות.
למה זה חשוב שהתקשורת תדון בזה ותשחט אותו. אני ממש לא מבינה.
כל מיני שיקולים אם לשחרר או לא- אמורים לעמוד בפני מקבלי ההחלטות..הם לא רלוונטיים לגבינו.
ולכן אני הדגשתי חזור והדגש- מי שאמור להפיק לקחים שיפיק- בדיוק לצורך זה מבצעים את התחקיר. (בין היתר..)-
אבל..שוב, אני מאד דפוקה כנראה, תסביר שוב- למה זה אמור להגיע לתקשורת, ועוד בכזו צורה?
(לגבי כל מיני שיקולים שהעלית- עניתי את דעתי בעניין,
אבל זה בכלל לא חשוב כרגע כי לא זו הנקודה-
הנקודה שלי היא כעס וכאב על הדרך שכל הדבר הזה מתנהל.)
דיברנו על שחרור בהתאם לרמת המאצ'ואיות של השבוי...
זה מה שכתבתי פה, בגדול.
ואנשים שזה בסדר לשחרר 1000 מחבלים אם הוא הרג מחבל גם, ולא בסדר אם הוא היה בהלם וחלש- אז..זה מה שנקרא שחרור בהתאם לרמת המאצ'ואיזם, וזה הזוי ותמוה וכואב בעיני.
כשמקבלי ההחלטות לוקחים בחשבון מוראל וכל מיני דברים- אחלה, אני לא בפנים,
לא יודעת מה השיקולים, לא נכנסת לזה בכלל.
אני מדברת למי שבוכה פה..על "זה" שחררנו מחבלים?
שאלת השחרור מבחינת הציבור לא אמורה להשתנות גם כאשר התשובה ל"האם הוא הצליח להרוג מחבל ואז נחטף" או "האם הוא היה בהלם ובכלל גם לא התאים לקרבי" שונה.
יש נושא של האם ראוי לדון בזה בתקשורת..
ויש נושא של האם משנה כמה הוא היה לוחם אמיץ כדי לשחרר אותו.
על הנושא השני הסברתי, ושוב, גם עליו לא ממש דיברנו, לא דיברנו על האם להצטער עכשיו או לא, דיברנו על האם אומץ לבו של הלוחם משמעותי לשיקולים של האם לשחרר. ואמרתי, כשהשיקולים הם שיקולים של מוראל או אחרים בסגנון - אפשר להבין מדוע כן משנה לנו אם הוא היה לוחם ראוי או לא. ושוב, דיברתי עקרונית בלבד...
על זה דיברתי. יש עוד משהו לא ברור?
דבקה בנקודות האלה מתחילת התגובות שלי פה.
בנוגע לנקודה הנוכחית- פניתי, כפי שהסברתי- לאלו שמצטערים על השחרור..(או מצטערים עוד יותר) כי מתברר שהוא היה חלשלוש.."רכיכה" כלשונם.
וכשהם-כציבור- מסכימים לשחרר מאות מחבלים זה לא אמור לשנות אם הוא הצליח להרוג מחבל או שהיה חלש מדי.
זו דעתי.
בנוגע למוראל-זו לא נקודה שעלתה פה, זה משהו שאתה מעלה.
ו..מה אתה רוצה לומר? שאם יש עקרון שבכל מקרה משחררים מי שלחם למען המדינה והעם-יש פחות מוטיבציה להילחם/ להיזהר לא ליפול בשבי?
א- זה נראה לי ממש לא נכון.
אף אדם לא רוצה לבלות 5 שנים אצל החמאס, אפילו לא אם ג'עברי ישחק איתו קלפים.
ב-אין עיקרון כזה.
עזוב, למה ללכת סחור סחור?
אל תדבר איתי "עקרונית בלבד". כיון שאתה מגיב לדברים שלי, התפרצת בגלל משהו שכתבתי- שנכתב בעקבות מקרה ספציפי. נכון?
גלעד היה חלש, נכון.
ולכן אנשים מזדעקים על השחרור-
אני לא חושבת שאם היו יודעים לפני השחרור שהוא היה בהלם וחלש-זה היה אמור לשנות משהו בהחלטה אם לשחרר או לא.
יש כאן כאלו שחושבים שכן.
איפה אתה בעניין? מה אתה מנסה לומר?
סורי שאני מתערבת, אבל "כשאנחנו בגלות, ואסור להתגרות באומות" מצוות פדיון שבויים לא "מתגמדת"? לדעתך? (בצלם)?
אם את הבנת מה שאת רוצה לומר, זה מעולה-
כדאי שתסבירי יותר גם בשבילי..קשה לי לקלוט מהר.
תסבירי את הקשר בין גלות לעניין פדיון שבויים,
ומעל כל זה-
תסבירי איך כל זה משנה משהו ממה שאמרתי פה-
שהתקשורת ומי ששחרר את המידע הזה שוחטים אדם לחינם.
פשוט חברה דיברה איתי בדיוק עכשיו, והמילה "התגרות באומות" ו"גלות" הייתה באותו הקשר.
אם ליישב את ארץ ישראל זה התגרות באומות, אז למה לדרוש חטוף- זה לא התגרות באומות,?
(שניהם מצווה, להזכירך
לא אני קובעת מה נחשב התגרות ומה לא.
אם זה שאני יהודיה מהווה התגרות- אני לא מתכוונת לשנות משהו...
אבל גדולים ממנו אחזו שההתנחלויות מהוות התגרות.
מה ההתגרות בלבצע עסקה לשחרור חטוף?
אולי התגרות תהיה להתעלם מהם..
אבל ..אין הרי עקרון מיוחד של "התגרות" או לא התגרות..יש עניין של פיקוח נפש...
ואם פיקוח נפש דורש לשחרר אדם- זה מה שצריך..ואם הוא דורש לא לשחרר- זה מה שצריך..
מבינה?
"התגרות" זה פשוט שם נרדף ל"פיקוח נפש".
תחשבי על זה בצורה כזו..
ועכשיו-מה שאלתך ?
וכאן באה ההיסטוריה, ומוכיחה שנסיגה ושלום, מביאים חורבן.
דרישת חייל חטוף מהווה פי כמה התגרות מאשר מימוש זכויותינו על הארץ וטרנספר מרצון.
"פולארד גם צריך לחזור? כלומר, הוא גם נכלל בתוך "פדיון שבויים", או שזה עלול לקלקל את היחסים העדינים עם ידידינו משכבר הימים, אובמה?? זה לא נקרא התגרות באומות? אבל יש פדיון שבויים!!!"
נ.ב. השאלה היא "סאטירית", ומי שלא היה שותף בכלל הדיונים בנושא, שלא יחשוב שזו דעתי...
היסטוריה הוכיחה שחלק פינויים -בד"כ עם הסדר- הביאו לשקט.
ופינויים חד"צ- הביאו "רעש"..
אבל את מעלה שיקול נכון-
ולכן אין שום ביטחון שדעת תורה תהיה בהכרח לפנות או בהכרח לא לפנות.
ההתנחלויות הן התגרות..אבל אם פינוי מביא ליותר הרוגים וכו'- לא בטוח שתהיה בו תמיכה.
הסכם לחילופי שבויים/ אסירים / מה שהם לא יהיו- איך הוא מהווה התגרות?
את מאד רוצה להגיע למסקנה הזו..אבל אני ממש לא מבינה איך את רואה את זה.
הרי כל החטיפה היתה לצורך המו"מ והחילופים..0:
אז זו לא התגרות.![]()
לי זה לא ממש משנה, רק תמהתי, איך בצלם תומכת בדרישה לשחרר חייל יהודי?! <צחוק>
אני מתנגדת לרצח אופי שעושים לאדם שלא אשם..-רצח אופי שלא נועד/יכול להשיג משהו טוב, וע"כ הוא אינו מוצדק.
זה הכל.
פייגליניזיתאז את לא תומכת בזה
|העולם לא השתנה, לפחות את לא השתנית...;)|
חכם או מעורה בשטח.
תגידי, ערבים ערבים- אבל נראה לך שהם נולדו אתמול?
אם ישראל החכמה שחררה את הישראלים באנטבה, איך את וקסמן היא לא הצליחה לשחרר?
האיש היקר ההוא לא שמע על מלכוד? הוא באמת חושב שיושבים שם ומחכים לצה"ל עם פרחים?
סיכוי סביר שבין כל ההעברות של שליט- ישראל ידעה,לפחות מדי פעם, היכן הוא ממוקם.
זה לא אומר שאפשר פשוט ללכת ולקבל את שלנו.
בקשר לרמב"ם- זה ממש לא פשוט..
נתחיל בזה שאנחנו לא מדינת הלכה.
נמשיך בזה שאנחנו לא אומרים מה היה צריך לעשות- (שוב, אישית אני לא תמכתי בשחרור מאות מחבלים..) , אלא אומרים שאם ישראל מוכנה לשחרר X מחבלים בשביל אדם שהרג מחבל ונחטף..אין שום סיבה שזה שהוא היה בהלם ולא הצליח לתפקד תשנה את זה.- על זה הדיון.
לא על מה מלכתחילה המדיניות של ישראל בנוגע לשחרור שבויים..
בעקרון סיימנו בזה,
אבל את רוצה עכשיו לדבר תאורטית על דברי הרמב"ם?
בכיף.
על איזה רמב"ם את מדברת? ואלו מקורות נוספים?
ומייאש. מייאש שאין לנו מנהיגות יהודית הוגנת, אמיתית.
עצוב שהרוע הוא השולט והטוב הוא השולי. (ראה ערך התנצלות על "האלימות" במרמרה)
בס"ד
וואוו!יש המון לקחים שצריך להפיק! [באופן האישי-חברתי והלאומי!]
אסור לתת לדבר כזה לחזור על עצמו שוב!!!
וכמו שאמרו-סיפור עצוב ונוגע ללב, אבל מסתבר ש'גיבור' הוא לא! 
בקריאה ראשונה של האותיות גמני הייתי בשוק!
אפילו בהלם!
אבל אחרי שהפנים של נועם שליט עולות לי מול העיניים..
התפוח לא נופל רחוק מהעץ.
בתקווה שמישהו בצה"ל יסיק מסקנות עוד בשלבים המוקדמים...
בס"ד
ה' ירחם...
על זה שחררנו 1027 מחבלים??
מדינה מטומטמת.
לא דנה אותו, לא הייתי מעולם בקרב,
אבל נראה לי שיש גבול להלם לא?
חוץ מזה איך מכניסים חייל כזה למלחמה??
אפילו בתורה כתוב שחייל כזה לא יוצא.
אררר צבא מרגיז.
"על זה שחררנו 1027 מחבלים?"
ה"זה" הזה הוא בן אדם, לא חפץ.
וכשרצינו אותו בבית- זה לא היה תלוי ברמת הקרביות והעוז שבו.
לעניין פדיון שבויים לא נראה לי שיש הבחנה בכמות האומץ והגבורה של השבוי.
אם אסור לשחרר מספר מפלצתי כזה של מחבלים- אז אסור.
זה לא תלוי ברוח הקרב של גלעד.
וכיון שכבר שחררנו- להתחרט כי ה"זה" לא נלחם? כי הוא היה חלש? כי היה בהלם? כי מראש לא התאים לקרבי?
0:
מסכימה, לא אמורים להכניס חייל כזה למלחמה-
אבל אחרי שהוא נפל בשבי, אין הבדל..
הם לא בני אדם? דמו של שליט סמוק יותר מדמם של קורבנות הטרור?
ולכן מראש היה הגיוני להלחם ולהתנגד לעסקה..(אישית, התנגדתי)
אבל אחרי שהוא שוחרר ודמם נשפך-
מה זה משנה אם הוא היה בהלם/ חלש או שהרג מחבל ואז נחטף?
אחרי שהפעולה בוצעה- אתה לא יכול לשנות אותה-
אז מה יוצא לך מלבד התרת דמו של אדם ?
ומדינת ישראל שיחררה 4700 מחבלים.
והחיילים עסקו בעת שבייתם ב - משחק קלפים.
אני כמובן כועס עליהם. אך אני לא רשאי לדון אותם
יש גבול!
מדובר בחייל שאין לנו שום זכות לשפוט
מה השלב הבא?
עוד תגיד על נפגע/ת אונס שבעיה שלהם שהם לא התנגדו מספיק!
במצב כזה אדם נכנס להלם מוחלט ויכולת ההבנה וניתוח שלו נפגמת מאוד
אני מסכים איתך שישנם כשלים רבים בתיפקוד של מערכות רבות באותו היום
ובפרט התיאום בינהם ואני אף התנגדתי (ומתנגד!) למה שכונה "עסקת שליט"
אבל עדין אתה מפנה את כעסך למקום הלא נכון!
תפנה אותו כלפי המדינה תסביר את דעתך בצורה ברורה ומתחשבת
ולא בצורה קנטרית מתירסה ומתלהמת שכל מטרתה רק לנגח את גלעד שליט
ננתח משפט-משפט את מה שאמרת, וננסה להבין אם הקדשת אפילו דקה של מחשבה למה שאתה שולח:
- "חייל עובר אימונים כדי להתמודד עם מצבים כאלה ולא להתנהג כמו רכיכה". האומנם? האם כל חייל עובר אימונים כדי להתמודד עם מצבים כאלה? ואם לא, מי כן? שליט עבר אימונים כדי להתמודד עם מצבים כאלה? מה, אתה עקבת אחרי שירותו הצבאי? אחרי האימונים שנשלח אליהם וערכו מפקדיו? אתה בכלל יודע על מה אתה מדבר? כנראה שלא ממש.
- "אם חייל חושב שהוא לא כשיר מספיק כדי לעמוד מול אוייב ולהציל את חיי חבריו מקומו במפקדה ולא על הגבול". זה לא ממש משפט הגיוני, נכון? ראשית, גם אם מקומו במפקדה ולא על הגבול, הרי שאת זה לא בדיוק קובע החייל, נכון? אבל לעצם העניין, ממתי חשוב מה שהחייל חושב על עצמו לשאלת מקומו? כל מהות הצבא היא שישנם מפקדים שהם המחליטים מה נכון שהחייל יעשה ולמה הוא כשיר, לא? ממתי בכלל ההתחשבות היא דרך הפריזמה של החייל? שוב לא ממש חשבת על מה שאתה כותב, נכון?
אתה מבין שמילה אחת ממה שכתבת לא הגיונית, ולא נראה שהוקדשה לה מחשבה או תשומת לב?
שליט לא עבר שום אימונים מתאימים, לא ידע מה לעשות, לא הוא ולא מפקדיו שהיו אמורים לדעת איך לפעול. ולא מפקדיהם הדגולים, ולא האזרחים העומדים לפקח מעליהם, כל אלו שמתהדרים בפלאפלים וסיכות ועיטורים ורוב חשיבות ושחץ. אדם כמוך אוכל לארוחת בוקר את מה שמאכילים אותו - תסמונת הש"ג שצריך לשלם על הפאשלות של כל גיבורינו הנערצים, וחסרי התועלת בשעת הצורך.
מקווה שהפעם לא יחסמו אותי. תודה באמת מראש.
בצבא, אבל חייל שמפקיר את חבריו בצורה כזאת פושעת, הוא לא יותר מאדיוט...
לגבי הסיטואציה עצמה, היא לא נדירה, ויש המון חיילים ששוברים שמירה, אבל כשמגיע מצב שבו יורים על חברים שלך, ואתה הולך כמו אחרון הנמושות במקום לעשות את המינימום שנדרש מחייל, זה פשע, ורכיכה כזאת מקומה לא בשדה הקרב אלא במקרה הטוב במפקדה, אפילו לא במטבח!
שבמלחמת לבנון השניה המוראל הצהל"י היה נמוך מאוד
כל הצבא היה בבאסה בלי מצב רוח...היה כשל בתקשורת בין המפקדים לחילים ממש בלאגן שלם!
דבר שהשפיע מאוד על רוח הלחימה של החיילים ו
מה שבסוף גם השפיע על תוצאות המלחמה...
זה היה אחד הכשלים הגדולים שהיה באותה מלחמה ארורה החיילים ממש פחדו מהאויב!!
לכן לעולם אל תדונו אדם עד שתגיעו למקומו!
(לא בא להטיף רק סתם לפתוח לכם ת'ראש כדי שתוכלו להבין טוב יותר את המצב ששרר שם..)
איך תוך שניה, בגלל כתבונת פצפונת, כל ההסתכלות שלכם- משתנה, לקצה השני, ממש כך.
עצוב...תאמת, מצחיק יותר מתאים כאן.
קראתם את התגובה שלי, גמים אני כואבת בענין. בלי קשר לאמיתות הענין, פורסים לכם כתבה מול העיניים, ווואהו!!! איזה תגובות!
ממש נכון, מישהו כאן אמר איזה יום אחד: "חברה, אתם ממש מושפעים פה מהתקשורת". צדק. אוהו צדק.
ידעתי את זה מההתחלה. וזה ברור. עזבו, כל הסיפור הזה זה סיפור הזוי....
מה שמוצג כאן הוא לא הוגן. כי חלק מהדברים שמוצגים כאן הם נהלים קבועים בשגרת המארבים של הטנקים.
חלק אחר אלה לצערי דברים שבשגרה- כמו תדריך שמועבר בצורה יבשה, וחוסר ידע של הלוחמים על הכוחות בשטח. רק אחרי שנכנסנו למילואים התחלנו להגדיל ראש ולהבין עד כמה זה חשוב שגם לוחם פשוט יבין מה קורה מסביבו.
וחלק מהדברים הם מחדל של שליט. אבל בעניין הזה אני מסכים עם הכותב. לדעתי זה באמת נבע מהעובדה שהוא לא הוכשר להיות לוחם, אלא "מפעיל טנק", כמו רבים מהלוחמים הסדירים. וזה הבדל גדול ומשמעותי. המפקד שלו, ה' יקום דמו, היה בעצם קצין ותיק יחסית- סגן ולא סג"מ. ואף על פי כן- כשהם הגיעו לקרב פנים אל פנים, הם לא ידעו מה לעשות.
בכל מקרה, אני חושב שהמחדל מתחיל מהתרבות הכללית בחברה שלנו. הא אנו קולטים באמת שאנו עומדים מול אויבים שהם שנואי נפשנו ממש? רוצחים תאבי דם של קורבנות תמימים?
כל עוד העם חושב שאנחנו מגנים על ה"כיבוש", זה יהיה רק קשה יותר. אם נבין מי ניצב מולנו, הנחישות תהיה מוצקה יותר
התחלתי לכתוב את הנקודות העיקריות שהן לא פאשלה אלא נהלים ברורים גם היום,
אבל במחשבה שנייה,
לא נראה לי שכדאי לפרט את כל הנהלים של טנק במארב...
מה שבטוח, זה שהעובדה שהוא יצא ללא נשק היא מחדל נורא שיכל לחסוך הרבה מאוד...
1. גלעד שליט מלכתחילה לא היה ראוי להיות חייל קרבי. חובה היתה על צה"ל לאבחן זאת מראש ולא לשבצו כחייל קרבי.
2. לאור כל האמור לעייל (וזאת ע"פ מה שפיו העיד בו) - גלעד שליט אינו ראוי לכל דרגה צבאית. וכן אינו ראוי יותר לשרת בצה"ל.
3. לא סביר שצה"ל לא ידע בכל רגע נתון היכן נמצא גלעד שליט.
ואילו ניתנה לצה"ל יד חופשית, לפעול להחזרת גלעד שליט, וזאת ע"פ שיקולים מבצעיים נטו, היה גלעד שליט חוזר הביתה לאחר זמן קצר ביותר, וללא הכניעה המבישה והמשפילה של ממשלת ישראל.
(בכתבה קראתי רק את התחקיר הצבאי ועל התגובות ריפרפתי)
נשמות כמה מכם בכלל היו בצבא?!?!?
למה בכלל מפרסמים דברים כאלה לאזרחים, זה סתם לשון הרע, אולי לחיילים צריך להראות את זה בשביל ללמוד מזה.
אני עצמי מאוד מקוה, וגם קצת מאמין ב"ה, שהייתי נוהג לפחות טיפה יותר טוב, אבל לדון בנ"א במצב כזה???
ובטח לגבי הכותב הקודם שכתב שגלעד שליט אינו ראוי לשום דרגה צבאית תתבייש לך! חוצפן מחוצפן! להזכירך גם בשואה, להבדיל בין החיים, הרבה יהודים הלכו לצערנו כצאן לטבח ועדיין אנחנו מכבדים אותם וקוראים להם קדושים ואין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, אגב, מה הדרגה שלך מתוק?
אם המאמי הלאומי הוא "הבן של כולנו"-- מתי אנחנו יכולים לממש את "זכות ההורות של כולנו" עליו ולומר את דברנו?
("אני לא מרשה!" )
"והנה יש לדון בני"ד הבה"ח גלעד שליט הי"ו, מאימתי חל עליו דין אדם מפורסם שיהיה מותר לדבר עליו לשוה"ר, אי מרגע החטיפה, או דהוי רק מרגע השחרור, ונראה דתלוי בשאלה מאיזה טעם מותר לדבר לשוה"ר על אדם מפורסם, האם הפרסום עצמו מתיר, או האפשות לדבר איתו ולעקוב אחריו בכל רגע נתון מתירה. ועוד יש לדון, דאי נימא דהפרסום עצמו מתיר, ומותר מזמן החטיפה, האם רק מזמן שהותר שמו לפרסום בתקשורת יהיה מותר לדבר עליו לשוה"ר, אבל לפני כן לא דהוי כדבר שלא בא לעולם, או שהוי כדבר שעתיד להיות כפירות הדקל אליבא דר"מ ומותר מרגע החטיפה ממש, וצריך עיון".
והמסר ברור... (אני מקווה...
)
על מתים!!! לא מספיק הוא רושם לשון הרע על גילעד שליט אלה הוא גם מקטרג על מתים זה הכי חמור!!!
לי טובה!!
תחשבו על המשפחות השכולוות שהמחבלים שהרסו להם ת'חיים משתחררים בגלל משהו שהיה יכול להימנע אם הבנאדם הזה שקוראים לו גלעד שליט היה קצת יותר רציני! מעצבן!!!
וצריך גם לומר כל הכבוד לבן כספית.
לכתבה עצמה.זה מזעזע!קשה לי לומר על זה משהו בכלל...
צריך לדון כל אדם לכף זכות
ג) אף אחד מאיתנו לא היה בסיטואציה כזת, אבל אני מאמינה שרוב האנשים שהיו בכזאת סיטואציה היו עושים דברים דומים.
אתם רוצים להגיד לי שאף פעם לא פישלתם כשהייתם לחוצים\עייפים? פשוט אז לא קרה משהו רציני אז - אנחנו בסדר?
נכון, הוא חייל, אבל כל חייל הוא גם בן אדם.
אין כאן עניין של רשע או צדיק.
זה לא גיבור או אנטי גיבור. זה בני אדם. נורמלים. כל אחת והטעויות שהוא עושה. כל אחד והכשלונות שלו.
צריך לזכור, שבסופו של דבר - הבחור תרם 5 שנים בשבי למען המדינה. אז אולי לא עינו אותו יותר מידי, והתנאים לא היו כאילו קשים כמו שדימיינו, אבל זה עדין שבי. גם אם הוא לא התענה, ואפילו אם הוא היה נמצא במלון 5 כוכבים, זה שבי.
הוא התגיס לצבא, למרות שיש המון דרכים להשתמט, הוא הלך לקרבי, למרות שהוא יכל להיות ג'ובניק, והוא נחטף ובילה 5 שנים בכלא. 5 שנים זה המון.
הגיוני שבן אדם יהיה בהלם כשהוא רואה אוייב מול העיניים. גם אם הוא לובש מדי צה"ל.
לא סתם נאמר "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו"
1027 ערבים, ועוד אחד בשם גלעד שליט.
כשתהייה אתה בטנק מופגז מול שלושה מחבלים שרוצים אותך מת.
דבר איתי.
בעצם, אז כבר לא תוכל.
שיש חשש שיהרגו אנשים!
ביום ששוחררת שליט,כל כך לא מתאים לך השם הסיטואציה הזו, אני אישית בכיתי על רון ארד שלנו שלא שוחרר כמוך
אבל. אבל!!
זה כ''כ פשוט!
''אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו!!''
ילד בן 19 בתוך סערת קרב,וחבריו לצוות נהרגו בחוץ,
ומחבל מטפס לו על הטנק..
איך אנחנו היינו מתנהגים??
אסור לדון אותו! פשוט אסור.
בס"ד
אני חושבת שהפשע האמיתי הוא לקחת ילד מופנם, רגיש ופחדן, ולתת לו להיות חייל קרבי.
מעבר לכך אני בטוחה שלו היו משקיעים קצת ויתר במיונים, היו מוצאים לו תפקיד הולם ומתאים לכישורים שלו,
בהם יכול היה לתרום.
אותו בטח אני לא מתכוונת לשפוט, אבל את המערכת האיוולית שמביאה חיילים למצבים כאלה- חייבים לתקן.
מעבר לכושר גופני צריך לבדוק עוד דברים, ויותר לעומק.
אבל בחברה הישראלית איך שהוא הצבא הפך למושג אחר ממה שהוא נועד להיות.
"כור היתוך", "בצבא מתבגרים", ועוד כל מני דברים כגון.
לעניות דעתי לו הצבא היה באמת מקצועי, מורכב מחיילים בעלי מוטיבציה כישורים מתאימים,ומקצוענים, שבאמת רוצים להיות שם ולבצע את תפקידם, (וגם מקבלים שכר הולם), מדינת ישראל הייתה חוסכת הרבה עוגמת נפש, כסף, ומחדלים.
אם כי...
במחשבה נוספת אולי זה מתכון לצבא של פועלים זרים...
בס"ד
כאשר בוחרים מקצוע משלבים אמונה, כישורים, חזון.
העניין הוא שיהיו אנשים שמתאימים יותר לתפקיד, שבחרו בכך מרצון.
הוא בוחר את תפקידו בחיים, ומרוויח כסף כמו כולם...
שיקנו לעצמם סירות, ויתחילו לשייט בין חיפה ללרנקה.
ולפטריוטים אמיתיים מומלץ להקיף את אפריקה ולהתקרב עד כמעט חופי אוסטרליה
בתקופת טרום מדינה. על הערבים זה לא עושה רושם כמו פעם. יש דרכים אחרותלחשבאת ארץ ישראל.
על נוכחות של יהודים בארץ ישראל
… אתה מאוד מתפעל ממה שסמוטריץ עושה ביהודה ושומרו. אתה פשות חושב שזה יאייד את הערבים שחיים שמה. תבעירו אש ואחר כך תגלגלו עיניים ותבכו שיש אינטיפדה, קורבנות ורעש גדול בעולם. יש דרכים אחרות לישב את ארץ ישראל.
כשיעקב אבינו התכונן למפגש עם אחיו עישב הוא הלך בשלשה דרכים: התכונן למלחמה, שלח מתנות, והתפלל. הרב קוק מלמד אותנו שזאת הדרך להצלחה . לדגול רק בדרך אחת זה מביא רק לכשלון.
במקביל הממשלה הבאה תצטרך תוכנית לעודד את הערבים להגר. מניח שבאוסטרליה הנאורה ישמחו לעזור להם להתיישב במקום בלי יהודים ברברים שכמותנו.
מה התכלית בסיורים בתוך כפרים ערבים?
… ושני קורבנות וכמה פצועים הלכו ככה סתם ללא תכלית.
ברור שיורד נמושה כמוך לא מבין מה התכלית להיות בארץ ישראל, יכלנו כולנו להשאר בגלות כמוך ואז היו רוצחים אותנו בלי תכלית.
מי שמצדיק רצח של יהודים, כי הם נמצאים בארץ ישראל, באמת עבר צד על מלא...
… מכוניות של ערבים בכפרים בבקעת הירדן אז מסכנים אותי אישית בביקורי בארץ כאשר אני נוסע על כביש 90 מבית שאן לכותל המערבי!!!!!.
אז לכן אני רוצה לדעת מה התכלית אזאם אין לכם תשובה כנראה שאין תכלית, יש רק השמצות וגלגול עיניים.
אף אחד לא מסכן אותך.
להפך - כביש הבקעה (כמו כבישים רבים ברחבי יהודה ושומרון) הרבה יותר בטוח היום מלפני שנה וק"ו מלפני חמש שנים - בזכות חוות רבות ורועי צאן יהודים שתופסים את המרחב ומרחיקים את המחבלים מהכביש. תבדוק מספרי הרוגים/פצועים מהמפלצות הערביות ביו"ש השנה מול שנים קודמות - תראה שככל שאנחנו שולטים וחופשיים במרחב, הטרור יורד.
הערבים מצד עצמם, רוצחים יהודים תמיד, עם תירוצים שאוטו-אנטישמים כמוך קונים ובלעדיהם. עם זה שנמצאים במרחבי השומרון ובלי, עם זה שאנשים מבארי קונים להם ממתקים ומסיעים אותם בהתנדבות ובלי - לרצון ולמאמצים שלהם לרצוח, ממש לא משנה מה נעשה.
ליכולת שלהם - משנה בהחלט. העובדה שנקודת החיכוך עברה מהכבישים הראשיים ומהישובים עצמם, לגבול השטח שהפולשים הערבים מחזיקים - אומרת שהתקדמנו הרבה באחיזה בשטח.
אם הם מסיירים בכפרים ערבים בכווית או בדלתא של הנילוס, ולא הזמינו אותנו להצטרף, אז זה באמת לא בסדר.
היותם יהודים
לא בגלל שום סיבה מיוחדת.
זה גם קורה בכל פעם שמזדמן לערבי עם אמצעי חבלה ונשק לפגוע ביהודים, מבלי שיהודים נכנסים לכפרים בשומרון.
… אני מתעקש לדעת מה התכלית במקרה הזה של סיור בכפר ערבי כאילו אנחנו מדינה שבדרך שמנסה להפחיד ערבים וגורמת להם לנטוש כפרים שלמים.
מוסלמים רוצים להרוג יהודים גם בבונדי ביץ.
האחראיים לסיור
לא כאן בבפורום
רק שצריך גם לזכור שגם ב-48' הערבים בלוד וברמלה וביפו ובצפת ובמג'דל ( אשקלון) פתחו באש על יהודים ששנסעו או הלכו בקרבתם.
אם מכל מקום בו הערבים פוגעים בנו נפסיק להגיע, אפשר לסיים בזה את חיינו כאן
לנרמל את השהות שלנו מחוץ לגדרות. מולנו ומול האויב.
להשליט יותר תחושת ביטחון במרחב.
וכל זה בלי שהם נכנסו לכפר בכלל. כמו שאפשר לראות בסרטונים.
אגב, לאחרונה היה איזה נער יקר מהשומרון שיצא בפרויקט מיוחד לתקוע אלפי דגלים לאורך הכבישים ביו"ש. כ"כ הרבה אנשים תמכו ועזרו וחיזקו והתחזקו, מתוך יו"ש ומבחוץ.
מצד שני אם ח"ו היה מתרחש אירוע טראגי בפאתי אחד הכפרים גם הוא היה הופך בן רגע בעיני ההמון מגיבור לאשם.
בנוסף, היום יש מאות אלפי דונמים שאפשר לטייל בהם בזכות אנשים מיוחדים שהלכו לפני המחנה ופרצו את הדרך. מעיינות, מצפים, נחלים וכו'.
אני חושב שצריך להיות מעט יותר ישרים ולקבוע מה לגיטימי וחשוב ומה להיפך, בלי קשר לאירועים טראגיים.
גם בשטח הזה בעז"ה בקרוב יהיה אפשר ללכת בבטחה עם המשפחה.
בבית שלי
ככל שמועד הבחירות מתקרב, הם מתדלקים יותר ויותר את הישמעאלים להתגרות בבעלי הבית היהודים. הפתרון הוא לנהל את ענייני הבטחון תחת טרור עובדתי עד שתוכשר הקרקע להעלות על מטוסים גם את הפורעים הישמעאלים וגם את הפרובוקטורים האנרכיסטים מקונצרן הטרור קפלן.
על חטיפת נשק ורצח???
למה להתייחס לאויב שרוצה להשמיד אותנו כאל מעין תופעת טבע מובנית שצריך להתאים את עצמנו לחיות לצידה
בס"ד
עשרים ואחת שנים חלפו מאז אותו הקיץ הנוראי בו מדינת ישראל גירשה מבתיהם אלפי יהודים בגוש קטיף ובצפון השומרון. 21 שנים עברו מאז פונו יישובים, בתים נהרסו, קהילות ובתי כנסת נעקרו, ואת המחיר על כך אנחנו משלמים עד עצם היום הזה. אלא שהשנים שחלפו מאז הוכיחו כי ההתנתקות לא הייתה רק אירוע מדיני וביטחוני דרמטי, אלא גם רעידת אדמה פוליטית ששינתה את מפת הימין הישראלי ואת יחסי הכוחות בתוכו.
עד ההתנתקות הייתה הציונות הדתית מזוהה במידה רבה עם המפד"ל, בעוד האיחוד הלאומי ייצג קו לאומי ניצי יותר. החשש לאחר הגירוש ששרון, ולאחריו אולמרט, ימשיכו בפינוי יישובים נוספים הביא להבנה כי פיצול פוליטי בין מפלגות קרובות אידאולוגית הוא מותרות שהמחנה אינו יכול להרשות לעצמו. כך נולד החיבור בין המפד"ל לאיחוד הלאומי, שהוליד בהמשך את מפלגת הבית היהודי. מתוך המחנה שנאבק נגד הגירוש צמחו בהמשך נפתלי בנט ואיילת שקד, שהצליחו לפנות לקהלים רחבים יותר ולהכניס את עצמן אל לב המיינסטרים הפוליטי. במשך שנים היו מזוהים השניים עם המחנה הלאומי ועם ההתנגדות לעקירת ההתיישבות, אך בהמשך, כידוע, הם בחרו בדרך פוליטית אחרת, שהובילה אותם בסופו של דבר גם להקמת ממשלה עם מפלגות מהשמאל וממפלגה ערבית.
המסלול הזה מספר משהו חשוב על הפוליטיקה הישראלית. ההתנתקות לא רק פיצלה את המפה הפוליטית, אלא גם יצרה דור שלם של אנשי ימין שהפנימו כי כדי להשפיע על מדיניות המדינה לא מספיק להיות צודקים אידאולוגית - צריך גם לנצח בבחירות. מכאן נולדו ניסיונות שונים להרחיב את המחנה הלאומי, לפנות אל המרכז ולבנות גשרים בין הציונות הדתית לבין ציבור חילוני ומסורתי, לצד הברית הפוליטית עם הציבור החרדי שהפכה לאחד מעמודי התווך של הימין לאורך השנים. ברית, שבשנים האחרונות נראתה כמעט מובנת מאליה, ועומדת בשנים האחרונות למבחן משמעותי סביב סוגיית הגיוס, חלוקת הנטל והיחסים בין הציבור החרדי לציונות הדתית והליכוד.
ובתוך כל התהליכים הללו השתנתה גם מפלגת הליכוד עצמה. נתניהו, שהוביל את המפלגה מאז 1996 כמעט ללא תחרות, ראה לאורך השנים דמויות בכירות שנפלטו ממנה או עזבו אותה, בהם נסיכי הליכוד כמו בני בגין, דן מרידור ולימור לבנות, ומנגד קלט אל שורותיה שורה של דמויות חדשות ששינו את פני המפלגה. הליכוד של 2026 אינו הליכוד שלפני ההתנתקות, וגם נתניהו עצמו, שהצביע בהתחלה בעד הגירוש, עבר מסע פוליטי ארוך מאז אותם ימים. המפלגה הפכה למפלגת שלטון רחבה יותר, עם הרחבת ההתיישבות ועם קו לאומי מובהק יותר, אך גם עם יכולת למשוך מצביעים שאינם מגיעים בהכרח מהגרעין האידאולוגי המקורי שלה.
עשרים ואחת שנים אחרי ההתנתקות, נדמה שההיסטוריה עצמה החלה לנוע בכיוון ההפוך. חוק ההתנתקות בוטל, היישוביים חומש ושא-נור עלו בשנה האחרונה אל הקרקע, ובקרוב צפויים לשוב גם היישובים גנים וכדים, לצד נקודות נוספות ביהודה ושומרון. אחרי שנים שבהן עצם המחשבה על חזרה לצפון השומרון נחשבה כמעט דמיונית, המציאות השתנתה, ומה שנראה בעבר בלתי אפשרי הפך שוב לאפשרי ובהתיישבות וחלקים במערכת הפוליטית כבר מדברים על חזרה לגוש קטיף, לכל הפחות בתוחמת הצפונית.
אבל דווקא כאן נמצאת גם הסכנה הגדולה. מי שסבור שהשינויים של הקדנציה האחרונה הפכו את המציאות לבלתי הפיכה, טועה טעות מרה. ממשלה אחת יכולה בתוך זמן קצר לעצור בנייה, להקפיא התיישבות, להחזיר מדיניות של נסיגות ולבטל הישגים שנבנו במשך שנים. בחמש דקות פוליטיות אפשר להרוס את מה שלקח עשרות שנים לבנות. לא משנה כמה יסבירו בנט וליברמן שהם לא יתנו יד לזה, בסוף סמוטריץ' ובן גביר הם ההוכחה של האופוזיציה שגם שרים יכולים להכתיב מדיניות ולשנות דברים גם מעל גבו של ראש הממשלה.
הבחירות הקרובות הן לכן הרבה יותר משאלה של זהות ראש הממשלה או חלוקת התיקים. הן יכריעו גם לאיזה כיוון תלך מדינת ישראל בשאלות היסוד של ההתיישבות, הריבונות והאחיזה בארץ ישראל. כאשר במפלגת הדמוקרטים נבחרה רשימה שמובילה קו ברור של פינוי יישובים וגירוש יהודים מבתיהם ביהודה ושומרון, איש אינו יכול לומר שהאפשרות הזאת ירדה מהשולחן. אם למשהו זה לא עדיין לא מספיק ברור, מספיק לראות את תגובותיהם של חברי המפלגה לפיגוע הקשה בשומרון ביום שישי האחרון, כדי להבין איזו מדיניות הם מתכוונים להוביל פה. זה הסיפור של הבחירות הקרובות.
נקודות קודמות:
https://www.inn.co.il/forum/t1438623#157692808
https://www.inn.co.il/forum/t1436540#15739204
גם אם יש ביטויים שערוריתיים ביחס לפיגוע ולאוכ' המתיישבים ביו"ש, זה מיעוט קטן. 10 מנדטים מתוך 120. זה לא מספיק כדי לגרש יהודים. השינוי מאז הגירוש הוא שאת הגירוש מפלגת הימין הגדולה עשתה, היום יש שוליים סהרוריים, שגם אם יש להם כוח לא מבוטל, הוא לא עד כדי כך יכול להשפיע.
כן מסכים שהם יכולים לבטל ב5 דקות את ההישגים של סמוטריץ' והממשלה בהתיישבות, אבל מפה ועד לפנות ישובים יש עוד דרך ארוכה.
כמו כן, ככל שהשנים עוברות יש פחות ופחות לגטימציה ציבורית לגרש יהודים מביתם. מההיבט הזה, נראה שהימין למד לקח ויישם את מדיניות ההסברה כפי שהסברת יפה.
חוץ מזה, בעיני הנושא המרכזי זה המערכה הבינלאומית מול איראן ושלוחותיה ולצערנו, אולי בקרוב, גם מול טורקיה. ההתיישבות חשובה מאוד, אבל היא לא נושא היחיד.
מה שאת טוען, זה ה'עלה תאנה' של בנט ושות', כביכול אין באמת 'שמאל', אין באמת פינויים, "אחרי השבעה באוקטובר..." וכו' - זו אחיזת עיניים מוחלטת. הסכנה כאן והיא ברמת שכפר סבא ח"ו תראה כמו כפר עזה.
נכון שאת הגירוש הובילה המפלגה הגדולה, אבל את אסון אוסלו, אם כל חטאת, שהגירוש הוא במידה רבה תוצאה שלו, גררה המפלגה הקטנה.
'מרצ' רצו אז עם הססמה "יומרץ רבין" והצליחו. הרעיון של הסכם עם עראפת, לא עלה על דעת מפלגת העבודה ומצביעה, אפילו במרצ לא אמרו זאת בפירוש - להפגש עם אנשי אש"ף היה עבירה על החוק. בכל זאת, כגורם השני שהממשלה תלויה בו (ובעזרת כמה חפרפרות ממפלגת העבודה) משכו את רבין ופרס להסכם הרצחני הזה.
כרגע, הדמוקרטים מדברים על ההזיה הזאת בפירוש, אבל גם בנט ואייזנקוט מדברים על חיזוק הרשות והפקרת שטחי A וB לידי 'האוטונומיה הפלסטינית'. נוסיף לזה את התלות המוחלטת שלהם בערבים, כמו שרע"מ אמרו - מבצע בעזה יצא לפועל רק אחרי שהממשלה נפלה.
מי שמנמיך את פעמוני האזהרה - עלול להיות אחראי לאסון!
מי ירצה להתגייס לצבא כזה אומלל
מרחק 2 מטר מהמחבלים ופוחדים לירות כי יכנסו לכלא
ומעוור לחלוטין מאג'נדה
כדי להאמין שהם לא ירו כי "הוראות פתיחה באש" או שקר אחר שתנסה למכור כאן
מאשר שמאלן כמוך.
אני בטוח שהם לא נצמדו לפרוטוקול. אבל במידה רבה או עיקרית זה מגיע מהוראות הפתיחה באש.
מידת איום שלא משחקת עליהם ממש.
-אבל הם יירו באוויר!!
-מה אכפת לך שהם יירו באוויר, מה אתה ציפור?
במיוחד כשהפוסל...
כל מי ש(כנאאה בניגוד אליך) מודע למציאות,
כל מי שיודע שרבש"ץ יצהר הודח כי הוא "מדי התקפי" (כלומר ירה באויר בסיטואציה דומה), כל מי שמכיר לוחמי הגמ"ר שהודחו,
כל מי ששמע שרבש"צים רבים בגזרה קיבלו שיחות נזיפה, שמילואמניקים קיבלו תדרוכים ארוכים על הגזרה שהתמקדו בסכנה מהיהודים
כל מי שראה את הסרטונים מהאירוע שבו היהודים מותקפים ולא מגיבים באש עד שיש נפגעים - מבין שמשהו רע מאוד עובר על המערכת.
יש כמה 'לא טיפשים', שלא מכירים את הגזרה והמציאות בכלל, אבל כיוון ש'רק מי שמאוד מאוד טיפש' - אז הם מביעים עמדות נחרצות על בסיס 0 הכרות.
ולא ירה בכלל, ולא הודח, וקיבל לוויה צבאית יפה במקום להיות מודח
כן. נשמעת תוצאה הרבה יותר טובה. אני בטוחה שכולם חושבים ככה
כמובן שאם היו יודעים שזה מה שיקרה, אז כל אדם יודע את מה שהביא להקמת 'חוננו' - עדיף עו"ד גרוע מחזן טוב.
אבל, הסיבה שלא החיילים ולא האזרחים שהיו שם, לא ירו לפני הרצח - היא הוראות הפתיחה באש ההזויות והמחירים ששילמו אלו שכן ירו בסיטואציות דומות.
פול חייל שלי פול
בחור שלי עדין
אם לא תיפול היום
מחר תעמוד לדין
המפקד שלך
משפט ועוד משפט
אליו לא נשלחה
מילת עידוד אחת
הרשו לו להרשות לך
עבור האגו
לירות קליעים של פלסטיק
ולשחק בלגו
מהערוץ של אלחנן גרונר:
*חייל הגמ"ר שהודח כותב לי:*
"בעיקבות הארועים הכואבים בימים האחרונים אני רוצה לשתף בארוע שקרה לי לפני כשנה בהיותי חייל הגמר בסוסיא.
בזמן סיור בערב שבת אני רואה עשן מכיוון אתר סוסיא וקופץ למקום. מתברר שיש כמה מוקדי הצתה ביער אורנים הסמוך כ100 מטר מהבתים של המתישבים במקום.
כשאני מגיע לנקודה חבר'ה מהאתר כבר עובדים על כיבוי ההצתות. במקביל אני שומע עימות וצעקות בעיברית וערבית בלולים הקרובים. אני עולה בקשר מול המפקד שלי ומקבל הוראה לצמצם למקום על מנת להגן על האזרחים שבמקום.
כשאני מגיע אני רואה יהודים תחת מטר של אבנים כאשר הערבים מצמצים לכיוונם. ברגע שכמה ערבים מתקרבים לטווח קצר ממנו אני מבצע נוהל מעצר חשוד שמסתיים בירי באוויר.
ב"ה זה גרם להם להתרחק.
זה מצב מאוד מסוכן שבשניה היה יכול להיגמר בחטיפת נשק ופגיעה בנו.
כאות הערכה על התפעול של הארוע זימנו אותי לחקירת מצ"ח, נעצרתי בכלא צבאי ונשלל ממני הזכות להחזיק נשק ולהגן על הישוב.
זאת הצורת חשיבה שגורמת לאויבינו להרים הראש ולשפוך את דמינו!
שנזכה במהרה לראות בעינינו מלכות דוד בתפארתה ויחד עם מלך המשיח נעשה נקמות גדולות!"
מי שחוטפים לו את הנשק צריך לירות
ואם הוא מבלבל במוח על זה שהוא "מפחד" לא צריך להיות לו נשק
הוא יותר פושע שמסכן את הציבור, מ"גיבור" שמגן עליו
ובעיקר, אין לכם מושג מה זה "הוראות פתיחה באש" ומה הפקודות, אם אתה טוען שבאירוע כזה יש קשר אליהן, או שהייתה לו סיבה לפחד ש"יעצרו אותו" (עדיף להיות מת?)
שאר האמירות על שאני לא מכירה את הגזרה והמציאות לא נכונות. טכנית. הן לא נכונות.
אבל אתה יכול להאמין במה שתרצה, ובאירוע הבא לעמוד ולשחק מטקות עם המחבל כי מה אכפת לך, זה לא שאתה יודע מה אמורים לעשות
אז כבר מאוחר מידי, צריך לירות הרבה קודם.
אבל כשמי שיורה, מוזמן לחקירות, מוחרם לו הנשק, מודח - חושבים יותר מידי לפני שיורים.
את כולה
אבל צריך להיות עם עמוד שדרה ולעשות את הדבר הנכון גם במחיר שלילת נשק מעצר וכו'.
אתה לא יכול בגלל הוראות מטומטמות לעמוד מול סיטואציה מסוכנת ולא לפעול, ובטח לא לפעול בצורה מסוכנת של פיזור התקהלות פיזית עם גוף הנשק.
העברתי את ההודעה למקום
כאן לא פופולארי לומר את זה, וגם זה יכול להתפס - אקטואליה וחדשות
שההוראות 'סירסו' את החשיבה הבריאה וזה אסון
🎪🎪מבחינת פילבר וערוץ 14 מפלגת זהות לא קיימת למרות שהיא עוברת את אחוז החסימה בסקר של מנו גבע ועומדים להצטרף אליה כמה מפורסמים ,אתם תראו
גם 14 מהנדסי תודעה לפי מה שנראה שסוכם כפי שכתבתי
בס"ד
בפועל, הם סוקרים אותה.
יפה.
אבל זה כמובן לא מספיק.
ההאשמות הקורבן, אז אומר מראש שזה ממש לא הכוונה אלא להאיר נקודה מסויימת חשובה מאד בעיני.
ברור שמה שבכלל הביא לסיטואציה המטורפת הזאת שמתקהלים עשרות פלסטינים וזורקים אבנים זה ההוראות פתיחה באש.
אבל גם הרבש"צ טעה. בהתקהלות כזאת צריך לפתוח באש לכיוון הרגליים או מרכז מסה או לפחות ירי באוויר אבל בטח לא לבוא להרחיק פיזית עם הנשק.
לצערי זה מראה שאפילו על רבשצ"ים מנוסים ההוראות פתיחה באש משפיעים על החשיבה התת מודעת שלהם ולצערנו זה עולה לנו בדם..
שום סיור לא גורם להם להחליט לרצוח, הם לא צריכים תירוצים לזה הם גדלים ומתחנכים.
הסיבה היחידה שהם מעזים להרים ראש, זה כי ראש שמתרומם ומאיים לא סופג כדור למצח!! בגלל חוקי פתיחה באש מעוותים להחריד, עוד בהחלט יחזירו אותנו לסיוט של שומר החומות שגם התאפשר מאותה סיבה!
מאז הסכמי אוסלו הביטחון שלנו נשחק. ההתנתקות ואסון ה-7.10 הם תולדה ישירה של הדרך הזו, ומהווים אות קלון ובושה מתמדת לשמאל.
ביטול ההסכמים תהיה הזדמנות פז להשתחרר מהחרפה הזו.
לכן, שמאלני אמיתי ונבון בוחר במפלגה בעלת הסיכוי הגבוה ביותר לבטל את אוסלו ולתקן את הנזק.