שעושה את זה, וכמוהו יש עוד אלפים, כן גם מאלה, שמפטרלים בגזרות ביהודה ושומרון ככה שאני ממש לא מתפלא..

ב. נכון הוא לא צדיק תמים אבל הוא נכנס להלם וניסה להנות מהחיים עד כמה שאפשר...

הלם קרב מתקיפה של שני מחבלים?

זה פשוט פשע לאור יום מה הוא עשב.

וזה עוד סיבה שצריך צבא מקצועי ללא חיילי חרסינה

אבל כל משפחתי היתה ויש לי טיפת מושג.

הזלזול המחיר בהוראות שגרמו לחטיפה הוא זועק לשמים

המחיר ההזוי בעיסקה. מספר המחבלים, המרצחים. זעק לשמיים.

זעקת משפחת סחיווסחורדר עלתה לשמיים.

וגם זעקת אביבה שליט.

אין פה טוב ורע, לא צדיק ורשע.

יש פה כשלים, טעויות אנוש.

ובעיקר חשבונות שמיים.

ו...

לא היית בצבא, וגם לו שירתת.  לא היית בסיטואציה בה היה שליט.

שוב פעם, מתסכל, אבל לדוש בזה, מתסכל עוד יותר.

אז זה  ללא חכמה לדבר.

זה חכמה שלאחר מעשה.

אין דבר כזה חייל שלא שובר שמירה, ושממלא את כל ההוראות, ואם יש הייתי שולח אותו דחוף לקב"ן...

3 שנים בצבא זה דבר שוחק שאין דברים כאלה. וגם האווירה בצבא משדרת הרבה פעמים להיות ראש קטן..

יכול להיות, ואני אכן מקווה, שאתה לא תהיה כזה.

ואני לא מצדיק את זה, ולא בא לומר שכך צריך לנהוג. ממש ממש לא.

אבל לא לחינם אמרו אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו, ובודאי לבוא אחרי מעשה ולהטיח דברים קשים ובאופן אישי, זה לא חכמה.  

אבל בהחלט  הסיפור ראוי ללומדו כדי שלא יקרו עוד מקרים כאלו.

כן, היו הרבה טעויות.

טעויות מקוממות אפילו..

אבל, עד לדין,. מי אנחנו שנשפוט את פעולותיו?

גם אני הייתי נגד העסקה ההזויה, המסוכנת.

וברור שחכם, שעיניו בראשו היאמור לבדוק יותר בדקדוק האם שליט כשר לשרת בקרבי.

(כי רצון טוב לא תמיד מספיק.)

אבל, זה כבר קרה.

מתסכל ככל שיהיה, לדוש בעניין רק יתסכל עוד יותר.

שזוכרת שמאחורי הסמל- יש בן אדם.

החקירה הזו לא אמורה להגיע לציבור .בושה.

זה אמור להיות עניין של הצבא, וצה"ל אמור להפיק לקחים- ויש מה..

אבל מכאן ועד לכתוש אותו ככה?

הוא פה! הוא בן אדם שחי בתוכנו!

זו פשוט..אין לי מילים על הסיפור הזה..פשוט בושה וזעם על הדם שלו שנשפך, שלא פחות אדום מדמם של אחרים

אשר בשמם כביכול משפילים ומכפישים את שמו.

היו פה טעויות, היו כשלים.

אבל זה *נעשה*. 

אז שוב- מי שצריך ללמוד לקחים לעתיד- שיעשה את זה,

אבל אין שום היתר ככה לעשות ממנו קציצות בציבור- בתקשורת. אין.

(וכן, גם אני הייתי נגד שחרור מאות מחבלים, אבל זה לא רלוונטי כרגע-

זו שוב שאלה שמקבלי ההחלטות צריכים לתת עליה את הדעת.

לא קשור אלינו,

והשאלה האם הוא היה מספיק אמיץ בשביל להלחם-או שהיה חלש מדי וכו'= לא משפיעה כהוא זה על קבלת החלטה כזו.)

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אגב, הביקורת בעיקרה לא מופנית כלפי הכותבים פה, שמביעים עמדה-

אפילו שהיא כואבת לי..וגם לו מובנת (שהרי העסקה בעייתית/ לא בלי קשר לאופי השבוי..

מה גם שהפעולה בוצעה כבר .אז מה יש להתבחבש עכשיו באופיו של השבוי?  )

בכל מקרה-כואב לי..ואני לא מבינה מה יש לדון אותו-

אבל הביקורת היא בעיקר כלפי התקשורת שמפיצה את השמועה וטוחנת אותו, וכלפי האחראים לתחקיר -שהיו אמורים לדאוג לכך שהוא יישאר חסוי ויגיע רק למי שצריך ללמוד ממנו-

כמו שיודעים טוב טוב להסתיר דברים כאשר צריך.

פשוט ..אף אחד לא חושב שיש פה בעיה אתית ..ועל זה  הביקורת שלי. 

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אתה מברבר בלי אפילו לקרוא לרגע לפני שאתה כותב. הרי הוא לא התראיין. לא התראיין. אחזור עבורך, כי כנראה קשה לך לקלוט: הוא לא התראיין. הדברים שבן כספית מדווח עליהם אולי נאמרו ואולי לא בחקירה שעבר שליט אחרי שהוחזר. בעצם יש רק אפשרות אחת פרט לכך שלפיה אתה פועל לפי החתימה שלך: האפשרות לפיה אתה משקר בכוונה תחילה, למרות שאתה דווקא יודע שהוא לא התראיין. אני מכיר את האופי שלך, "מוטיז", הפולמוסי ושואף המדון משאר דיונים, ואני מביע שאט נפש מהמניפולציה המביישת הזאת שלך כאן. ואל תגיב - יותר טוב שתנסה פעם אחת לנצור את הלשון.

טעות שלי, אבל שתה כוס מים דחוף...

כמו תמיד בערוץ 7 ופורומיו, הורגים את השליח במקום לשמוע מה הוא אומר. בוגר מאוד, ומתאים לציבור שלנו ולהתנהגותו.

בס"ד

אתה מוזמן לבוא לאישי ולהסביר לי מה בסדר בתגובה שרשמת ויסביר למה הייתי צריך להשאיר אותה

חוסר בגרות והתנהגות פחדנית הם עניין לפסיכולוג, שלוקח על זה 500 ש"ח לשעה. אתה תשלם לי? אם לא, אז תנסה להבין לבד, כי הזמן שלי יקר מדי לזה. מנסים להקנות מינימום של מחשבה ביקורתית וראש פתוח, אז נחסמים. ודאי שאני מאשים את ערוץ 7 - בהיותו כלי התקשורת הכי חשוב של הציבור הדתי-לאומי, אבל מאפשר דיון כמו מה שמתרחש כאן.

בס"ד

מבחינתי אתה חסום.

אם בכל זאת בא לך לכתוב פה, אז אתה עדיין מוזמן לפנות אלי בכל עת.

נ"ב - כדאי שתתחיל לכבד את שם הניק שלך ולכתוב כמו שצריך כלפי משתמשים אחרים (נגדי לא אכפת לי, מצידי תכתוב שאני צריך אישפוז כפוי בבית חולים לחולי נפש, אם אתה נהנה מי זה אז בשמחה. אבל כלפי משתמשים אחרים בפורום, לא יקום לא יהיה!)

מדובר בראיון שהוא נתן לתקשורת או בדברים שהוא אמר לחוקרים?

"כך שחזר גלעד שליט בחקירותיו את פרטי האירוע. גרסת שליט, כמעט במלואה (למעט
השמטות צנזורה נדרשות): "

הבעיה שלי היא שלא חשבו שצריכים עוד צנזורה- על הכל.

ושהתקשורת לא חסה.

אבל אם זה ראיון שהוא נתן- כמובן הביקורת שלי בטילה והרי היא כעפרא דארעא.

האם ההתנגדות או תמיכה בשחרור מאות מחבלים קשורה לשאלה האם גלעד ניסה להילחם או שהוא היה חלש מדי / בהלם ופחד להילחם??

זה פשוט...לא חשוב לשחרר יהודי שבוי, לא חשוב לשחרר חייל שבוי, לא חשוב לפדות אדם ששבוי- חשוב לכם שיהיה "גבר" ויהרוג מחבלים, ואם הוא קצת חלשלוש ולא מסוגל לזה- שיישאר שם, מי צריך אותו. אה?

0:

עריכה- ב"ה שנתקלתי פה גם בהרבה תגובות אנושיות.

אז "לכם" הכוונה לאלו שחושבים כמוך- שמותר לשחרר רק אם הוא מספיק "גבר".

בס"ד

אבל גם בזה יש כללים ברורים בהלכה שעל פיהם מותר לפדותו כמו "אין פודים את השבויים יתר על כדי דמיהן" וכו'

אבל מעולם לא שמעתי שהכוונה היא ב"כמה מחבלים הוא הצליח להרוג" האם הוא מספיק "גבר" או שהוא "רכיכה".

(ואגב, כשיש סכנת נפשות פודים ביותר מכדי דמיהם..)

מה אתה רוצה- להחזיר אותו? סתם לשפוך את דמו?

אני הרי מניחה שהמטרה שלך היא לא אחת מאלו שהוזכרו..אלא הפקת לקחים לעתיד-

*)לא לשחרר אלף מחבלים תמורת אסיר אחד (וכאן ממש לא משנה אם הוא היה בהלם וחלש או שכן הצליח להרוג מחבל ואז נחטף)

*)לא לשלוח לקרבי אנשים שברור לכל אדם בר דעת שאינם מתאימים לשם.

אם המטרה שלך היא אחת מאלו- אתה פשוט..לא עושה את הדבר הנכון, והפצת התחקיר בתקשורת לא משיגה את המטרה הנכונה.

היא רומסת בן אדם שחי ביננו, שנשלח לקרבי על לא עוול בכפו- ונחטף על לא עוול בכפו.( לא כל אחד מתאים להילחם! והוא לא! זו לא אשמתו)

אז...שוב אני אתמה- מה אתה(=תקשורת/צה"ל שנתן לזה לדלוף) בעצם עושה פה..בהפצת התחקיר?

את אמנם צודקת שמצוות פדיון שבוים יש בכל מקרה, אבל בהחלט אפשר להבין הבדל, נניח... כשיש צדדים לכאן ולכאן.. כמו בעסקה האחרונה, אז אפשר לשמוע טיעון שאומר שישראל לא מפקירה חייל שנלחם למענה...

בין מתוך עיקרון ובין מתוך דאגה ל... מוראל נניח.

ואז כבר יש הבדלים, כי אם חייל נכנע סתם כך - הגיוני לומר שזה פחות חשוב, גם מבחינת המוראל וגם מבחינת העיקרון... ולא, זה ממש לא מה שקרה כאן, אבל את כבר מסוגלת לתפוס היכן נכנסים השיקולים הללו.

צאי מהמחשבה שאת נציגת המוסר כאן בערוץ, משום שאת הכי פחות מוסרית פה, מרובם ודאי.

הולכת עם המוסר שלי- מילה שאותך מגעילה.

נראה שאתה בורח מהדבר.

לא אמרתי שחייבים לשחרר אותו..

אם המפתח היה אצלי ככל הנראה לא הייתי משחררת במחיר כזה-

אבל הרצון לראות אותו פה, והנכונות לשלם מחיר כזה או אחר לא תלויים ברמת המאצ'ואיזם של המדובר.

ו..אחרי שתתגייס ותעמוד בפני חטיפה נוכל אולי לדבר, אולי-

כרגע אתה מברבר סתם כי אין לך מושג איך היית מגיב-

אין לך מושג מה זה להיות במצב כזה..מול מחבלים.

ואחרי הכל זה לא קשור אליך- גלעד..לא מתאים לקרבי, ומי שעשה את הפשלה זה מי ששלח אותו לשם,

הוא לא "נכנע סתם" בשביל לבאס אותך, ילד יקר-

הוא היה חלש מראש, וברגע האמת היה  בהלם,  מפוחד- וניסה להישאר בחיים.

חייל שנכנע סתם כי הוא עייף הבעיה שלו היא לא היעדר מאצ'ואיזם.

אז שוב, ברור שכאן זה לא הסיפור אבל עדיין כן אפשר להבין היכן נכנסים השיקולים.

ברור שלא הייתי במצב שלו, אני לא בא בטענות, שוב, אני רק מסביר איפה יכולים להיכנס שיקולים כאלה.

המוסר שלך באמת מגעיל.

אם זה לא הסיפור- אז מה אתה רוצה?

וגם חייל שעייף ..ולכן הוא נפל- זו לא סיבה לא לשחרר אותו..

שוב- כשתהיה חייל תבין שגם עייפות, וגם עייפות בקרב (במיוחד בפטרול שגרתי) היא אופציה רווחת, ולא הופכת את הנפילה להיות הבעיה שלו.

אם מישהו נוסע לסיני למרות שאומרים שיש אזהרת מסע חמורה, והוא נחטף- הוא חלאה. וזו בעיה שלו בעיקר. 

(אבל גם קצת שלנו)

אבל חייל..גם אם הוא עייף וגם אם הוא סתם חלש- זו ממש לא אשמה שלו.

זה טבעי, וחטיפות מאז ומעולם היו אפשרות קיימת.

המוסר שלי- אין בעיה שהוא מגעיל אותך, לגיטימי.

אבל תבין שאני הולכת עם המוסר שלי, ושאתה מנסה להראות שאתה בורח מהמוסר שלך..

כי מוסר זה דבר מגעיל.0:

לא עייף, וברור שפה הוא לא נכנע סתם.

אבל ברגע שסוגיית השחרור כבר מורכבת, ואין פדיון שבויים בפשיטות, עדיין ישנם שיקולים אחרים.

כמו למשל עניין המוראל אצל חיילים... או עקרון ש"אנחנו משחררים כל מי שנלחם למעננו". וברגע שאלו הם השיקולים כבר יש חילוק, אם זה סתם עלוב נפש - יכול להיות שהוא לא יגרום לירידה מוראלית, או... שאין את העיקרון משום שהוא לא נלחם אלא סתם רעד מפחד.

ובפעם השלישית, לא אמרתי שזה הסיפור, זה אולי הסיפור במינון נמוך יותר, אני רק מדבר על הרעיון ומסביר איפה יש כניסה של שיקולים כאלה...

ברור שאין לי זכות דיבור, רק הסברתי מדוע השיקולים האלה כן רלוונטיים.

לא קשור לאשמה, אבל כשמדובר בפחדן (שוב, אני לא אומר שזה המקרה) אולי לחטיפה שלו אין השפעה על המוראל, או... שאולי העיקרון של "לשחרר כל מי שנלחם למעננו" חשוב פחות... ואז כבר עדיף לשמור על ביטחון האזרחים...

שיקולים שיקולים... אני מסביר איפה הם רלוונטיים.

נאו, מה שבשבילך צריך להמיר למספרים ומשפטי סיכום - אצל החבר'ה הבריאים פה זה נמצא בראש גם בלי יותר מידי הסברים.

ולכן איתך זה תמיד יותר מסורבל...

בורח מהמוסר שלי? אני אולי לא צדיק גדול כך שאפשר תמיד לומר שמבחינה מסויימת אני "בורח" ממנו... אבל נדמה לי שסתם ברברת.

"אבל ברגע שסוגיית השחרור כבר מורכבת, ואין פדיון שבויים בפשיטות, עדיין ישנם שיקולים אחרים".

יש שיקולים..הרבה, גם שיקולים את מי לשלוח להיות לוחם ואת מי לא-

הנקודה שלי מראש היתה שהשחיטה של גלעד לא עושה שום דבר טוב מלבד עוול. מלבד לרצוח בן אדם.

את הלקחים- מקבלי ההחלטות צריכים ללמוד, לא אתה.

וברור שיש שיקולים..אך הדגשתי שלדעתי לא משנה אם הוא היה בהלם קרב או עייף מאד או שהרג מחבל ואז נחטף.

זה לא משנה. לדעתי.

פחדן-אז לא הוא אשם. בחיאת..

הוא פחדן- אז אתה ששלחת אותו לקרב אמור לשאת באשמה. לא הוא.

ולי אישית אין שום עקרון לשחרר כל מי שנלחם למעננו, 

הוא לקח בחשבון את האפשרות של מוות..ובטח אפשרות של חטיפה.

(למרות שלהשתדל ולעשות מה שאפשר תמיד חייבים, גם בלי קשר ללחימה..)

אין לי פה עקרון בכלל..אני לא מבינה בזה, יש פה דיני נפשות ויש פה הרבה עניינים-

אני שוב חוזרת בשבילך,ואומרת בפעם המאה-

מה שאתה עושה פה לא עוזר לאף אחד מלבד ..אלא רק הורס בן אדם שחי פה ונחטף לא באשמתו.

פשוט סיננת את כל מה שלא הצלחת להבין. נסי שוב...

לא קשורה אשמה, כשהנושא הוא המוראל של החיילים או העיקרון...

מה בדיוק אני עושה פה?

כי אני מסבירה בצורה מאד ברורה -

הדה לגיטימציה לגלעד, הלשון הרע, השפיטה- כל אלו לא ראויים. את הלקחים אמורים להפיק מקבלי ההחלטות, והתחקיר הזה לא אמור להתפרסם בציבור ובטח שלא לקבל סקירה ביקורתית שכזו.

יש לזכור שמדובר במשהו שכבר נעשה ובאדם שחי ביננו.

זו אני פה.

מה הנקודה שלך?

אולי לא היה צריך לשחרר? 

אולי אפשר להחזיר?

--מה אתה רוצה??

שאני בסה"כ מסביר לך היכן השיקולים האלה יכולים כן להיכנס, עקרונית בלבד, לפחות.

למה זה חשוב שהתקשורת תדון בזה ותשחט אותו. אני ממש לא מבינה.

כל מיני שיקולים אם לשחרר או לא- אמורים לעמוד בפני מקבלי ההחלטות..הם לא רלוונטיים לגבינו.

ולכן אני הדגשתי חזור והדגש- מי שאמור להפיק לקחים שיפיק- בדיוק לצורך זה מבצעים את התחקיר. (בין היתר..)-

אבל..שוב, אני מאד דפוקה כנראה, תסביר שוב- למה זה אמור להגיע לתקשורת, ועוד בכזו צורה?

(לגבי כל מיני שיקולים שהעלית- עניתי את דעתי בעניין,

אבל זה בכלל לא חשוב כרגע כי לא זו הנקודה-

הנקודה שלי היא כעס וכאב על הדרך שכל הדבר הזה מתנהל.)

דיברנו על שחרור בהתאם לרמת המאצ'ואיות של השבוי...

זה מה שכתבתי פה, בגדול.

ואנשים שזה בסדר לשחרר 1000 מחבלים אם הוא הרג מחבל גם, ולא בסדר אם הוא היה בהלם וחלש- אז..זה מה שנקרא שחרור בהתאם לרמת המאצ'ואיזם, וזה הזוי ותמוה וכואב בעיני.

כשמקבלי ההחלטות לוקחים בחשבון מוראל וכל מיני דברים- אחלה, אני לא בפנים, 

לא יודעת מה השיקולים, לא נכנסת לזה בכלל.

אני מדברת למי שבוכה פה..על "זה" שחררנו מחבלים?

שאלת השחרור מבחינת הציבור לא אמורה להשתנות גם כאשר התשובה ל"האם הוא הצליח להרוג מחבל ואז נחטף" או "האם הוא היה בהלם ובכלל גם לא התאים לקרבי" שונה.

יש נושא של האם ראוי לדון בזה בתקשורת..

ויש נושא של האם משנה כמה הוא היה לוחם אמיץ כדי לשחרר אותו.

על הנושא השני הסברתי, ושוב, גם עליו לא ממש דיברנו, לא דיברנו על האם להצטער עכשיו או לא, דיברנו על האם אומץ לבו  של הלוחם משמעותי לשיקולים של האם לשחרר. ואמרתי, כשהשיקולים הם שיקולים של מוראל או אחרים בסגנון - אפשר להבין מדוע כן משנה לנו אם הוא היה לוחם ראוי או לא. ושוב, דיברתי עקרונית בלבד...

על זה דיברתי. יש עוד משהו לא ברור?

דבקה בנקודות האלה מתחילת התגובות שלי פה.

בנוגע לנקודה הנוכחית- פניתי, כפי שהסברתי- לאלו שמצטערים על השחרור..(או מצטערים עוד יותר) כי מתברר שהוא היה חלשלוש.."רכיכה" כלשונם.

וכשהם-כציבור- מסכימים לשחרר מאות מחבלים זה לא אמור לשנות אם הוא הצליח להרוג מחבל או שהיה חלש מדי.

זו דעתי.

בנוגע למוראל-זו לא נקודה שעלתה פה, זה משהו שאתה מעלה.

ו..מה אתה רוצה לומר? שאם יש עקרון שבכל מקרה משחררים מי שלחם למען המדינה והעם-יש פחות מוטיבציה להילחם/ להיזהר לא ליפול בשבי?

א- זה נראה לי ממש לא נכון.

אף אדם לא רוצה לבלות 5 שנים אצל החמאס, אפילו לא אם ג'עברי ישחק איתו קלפים.

ב-אין עיקרון כזה.

עזוב, למה ללכת סחור סחור?

אל תדבר איתי "עקרונית בלבד". כיון שאתה מגיב לדברים שלי, התפרצת בגלל משהו שכתבתי- שנכתב בעקבות מקרה ספציפי. נכון?

גלעד היה חלש, נכון.

ולכן אנשים מזדעקים על השחרור-

אני לא חושבת שאם היו יודעים לפני השחרור שהוא היה בהלם וחלש-זה היה אמור לשנות משהו בהחלטה אם לשחרר או לא.

יש כאן כאלו שחושבים שכן.

איפה אתה בעניין? מה אתה מנסה לומר?

סורי שאני מתערבת, אבל "כשאנחנו בגלות, ואסור להתגרות באומות" מצוות פדיון שבויים לא "מתגמדת"? לדעתך? (בצלם)?

אם את הבנת מה שאת רוצה לומר, זה מעולה-

כדאי שתסבירי יותר גם בשבילי..קשה לי לקלוט מהר.

תסבירי את הקשר בין גלות לעניין פדיון שבויים,

ומעל כל זה-

תסבירי איך כל זה משנה משהו ממה שאמרתי פה-

שהתקשורת ומי ששחרר את המידע הזה שוחטים אדם לחינם.

פשוט חברה דיברה איתי בדיוק עכשיו, והמילה "התגרות באומות" ו"גלות" הייתה באותו הקשר.

אם ליישב את ארץ ישראל זה התגרות באומות, אז למה לדרוש חטוף- זה לא התגרות באומות,?

(שניהם מצווה, להזכירך

לא אני קובעת מה נחשב התגרות ומה לא.

אם זה שאני יהודיה מהווה התגרות- אני לא מתכוונת לשנות משהו...

אבל גדולים ממנו אחזו שההתנחלויות מהוות התגרות.

מה ההתגרות בלבצע עסקה לשחרור חטוף?

אולי התגרות תהיה להתעלם מהם..

אבל ..אין הרי עקרון מיוחד של "התגרות" או לא התגרות..יש עניין של פיקוח נפש...

ואם פיקוח נפש דורש לשחרר אדם- זה מה שצריך..ואם הוא דורש לא לשחרר- זה מה שצריך..

מבינה?

"התגרות" זה פשוט שם נרדף ל"פיקוח נפש".

תחשבי על זה בצורה כזו..

ועכשיו-מה שאלתך ?

וכאן באה ההיסטוריה, ומוכיחה שנסיגה ושלום, מביאים חורבן.

דרישת חייל חטוף מהווה פי כמה התגרות מאשר מימוש זכויותינו על הארץ וטרנספר מרצון. 

"פולארד גם צריך לחזור? כלומר, הוא גם נכלל בתוך "פדיון שבויים", או שזה עלול לקלקל את היחסים העדינים עם ידידינו משכבר הימים, אובמה?? זה לא נקרא התגרות באומות? אבל יש פדיון שבויים!!!"

נ.ב. השאלה היא "סאטירית", ומי שלא היה שותף בכלל הדיונים בנושא, שלא יחשוב שזו דעתי...

היסטוריה הוכיחה שחלק פינויים -בד"כ עם הסדר- הביאו לשקט.

ופינויים חד"צ- הביאו "רעש"..

אבל את מעלה שיקול נכון-

ולכן אין שום ביטחון שדעת תורה תהיה בהכרח לפנות או בהכרח לא לפנות.

ההתנחלויות הן התגרות..אבל אם פינוי מביא ליותר הרוגים וכו'- לא בטוח שתהיה בו תמיכה.

הסכם לחילופי שבויים/ אסירים / מה שהם לא יהיו- איך הוא מהווה התגרות?

את מאד רוצה להגיע למסקנה הזו..אבל אני ממש לא מבינה איך את רואה את זה.

הרי כל החטיפה היתה לצורך המו"מ והחילופים..0:

אז זו לא התגרות.

לי זה לא ממש משנה, רק תמהתי, איך בצלם תומכת בדרישה לשחרר חייל יהודי?! <צחוק>

אני מתנגדת לרצח אופי שעושים לאדם שלא אשם..-רצח אופי שלא נועד/יכול להשיג משהו טוב, וע"כ הוא אינו מוצדק.

זה הכל. 

אז את לא תומכת בזה

|העולם לא השתנה, לפחות את לא השתנית...;)|

חכם או מעורה בשטח.

תגידי, ערבים ערבים- אבל נראה לך שהם נולדו אתמול?

אם ישראל החכמה שחררה את הישראלים באנטבה, איך את וקסמן  היא לא הצליחה לשחרר?

האיש היקר ההוא לא שמע על מלכוד? הוא באמת חושב שיושבים שם ומחכים לצה"ל עם פרחים?

סיכוי סביר שבין כל ההעברות של שליט- ישראל ידעה,לפחות מדי פעם, היכן הוא ממוקם.

זה לא אומר שאפשר פשוט ללכת ולקבל את שלנו.

בקשר לרמב"ם- זה ממש לא פשוט..

נתחיל בזה שאנחנו לא מדינת הלכה.

נמשיך בזה שאנחנו לא אומרים מה היה צריך לעשות- (שוב, אישית אני לא תמכתי בשחרור מאות מחבלים..) , אלא אומרים שאם ישראל מוכנה לשחרר X מחבלים בשביל אדם שהרג מחבל ונחטף..אין שום סיבה שזה שהוא היה בהלם ולא הצליח לתפקד תשנה את זה.- על זה הדיון.

לא על מה מלכתחילה המדיניות של ישראל בנוגע לשחרור שבויים..

בעקרון סיימנו בזה,

אבל את רוצה עכשיו לדבר תאורטית על דברי הרמב"ם?

בכיף.

על איזה רמב"ם את מדברת? ואלו מקורות נוספים?

ומייאש. מייאש  שאין לנו מנהיגות יהודית הוגנת, אמיתית.

עצוב שהרוע הוא השולט והטוב הוא השולי. (ראה ערך התנצלות על "האלימות" במרמרה)

בס"ד

וואוו!יש המון לקחים שצריך להפיק! [באופן האישי-חברתי והלאומי!]

אסור לתת לדבר כזה לחזור על עצמו שוב!!!

וכמו שאמרו-סיפור עצוב ונוגע ללב, אבל מסתבר ש'גיבור' הוא לא!

בקריאה ראשונה של האותיות גמני הייתי בשוק!

אפילו בהלם!

אבל אחרי שהפנים של נועם שליט עולות לי מול העיניים..

התפוח לא נופל רחוק מהעץ.

בתקווה שמישהו בצה"ל יסיק מסקנות עוד בשלבים המוקדמים...

בס"ד

ה' ירחם...

על זה שחררנו 1027 מחבלים??

מדינה מטומטמת.

לא דנה אותו, לא הייתי מעולם בקרב,

אבל נראה לי שיש גבול להלם לא?

חוץ מזה איך מכניסים חייל כזה למלחמה??

אפילו בתורה כתוב שחייל כזה לא יוצא.

אררר צבא מרגיז.

"על זה שחררנו 1027 מחבלים?"

ה"זה" הזה הוא בן אדם, לא חפץ.

וכשרצינו אותו בבית- זה לא היה תלוי ברמת הקרביות והעוז שבו.

לעניין פדיון שבויים לא נראה לי שיש הבחנה בכמות האומץ והגבורה של השבוי.

אם אסור לשחרר מספר מפלצתי כזה של מחבלים- אז אסור.

זה לא תלוי ברוח הקרב של גלעד.

וכיון שכבר שחררנו- להתחרט כי ה"זה" לא נלחם? כי הוא היה חלש? כי היה בהלם? כי מראש לא התאים לקרבי?

0:

מסכימה, לא אמורים להכניס חייל כזה למלחמה-

אבל אחרי שהוא נפל בשבי, אין הבדל..

הם לא בני אדם? דמו של שליט סמוק יותר מדמם של קורבנות הטרור?

ולכן מראש היה הגיוני להלחם  ולהתנגד לעסקה..(אישית, התנגדתי)

אבל אחרי שהוא שוחרר ודמם נשפך-

מה זה משנה אם הוא היה בהלם/ חלש או שהרג מחבל ואז נחטף?

אחרי שהפעולה בוצעה- אתה לא יכול לשנות אותה-

אז מה יוצא לך מלבד התרת דמו של אדם ?

ומדינת ישראל שיחררה 4700 מחבלים.

והחיילים עסקו בעת שבייתם ב - משחק קלפים.

אני כמובן כועס עליהם. אך אני לא רשאי לדון אותם

יש גבול!

מדובר בחייל שאין לנו שום זכות לשפוט

מה השלב הבא?

עוד תגיד על נפגע/ת אונס שבעיה שלהם שהם לא התנגדו מספיק!

במצב כזה אדם נכנס להלם מוחלט ויכולת ההבנה וניתוח שלו נפגמת מאוד

אני מסכים איתך שישנם כשלים רבים בתיפקוד של מערכות רבות באותו היום

ובפרט התיאום בינהם ואני אף התנגדתי (ומתנגד!) למה שכונה "עסקת שליט"

אבל עדין אתה מפנה את כעסך למקום הלא נכון!

תפנה אותו כלפי המדינה תסביר את דעתך בצורה ברורה ומתחשבת

ולא בצורה קנטרית מתירסה ומתלהמת שכל מטרתה רק לנגח את גלעד שליט

ננתח משפט-משפט את מה שאמרת, וננסה להבין אם הקדשת אפילו דקה של מחשבה למה שאתה שולח:

- "חייל עובר אימונים כדי להתמודד עם מצבים כאלה ולא להתנהג כמו רכיכה". האומנם? האם כל חייל עובר אימונים כדי להתמודד עם מצבים כאלה? ואם לא, מי כן? שליט עבר אימונים כדי להתמודד עם מצבים כאלה? מה, אתה עקבת אחרי שירותו הצבאי? אחרי האימונים שנשלח אליהם וערכו מפקדיו? אתה בכלל יודע על מה אתה מדבר? כנראה שלא ממש.

- "אם חייל חושב שהוא לא כשיר מספיק כדי לעמוד מול אוייב ולהציל את חיי חבריו מקומו במפקדה ולא על הגבול". זה לא ממש משפט הגיוני, נכון? ראשית, גם אם מקומו במפקדה ולא על הגבול, הרי שאת זה לא בדיוק קובע החייל, נכון? אבל לעצם העניין, ממתי חשוב מה שהחייל חושב על עצמו לשאלת מקומו? כל מהות הצבא היא שישנם מפקדים שהם המחליטים מה נכון שהחייל יעשה ולמה הוא כשיר, לא? ממתי בכלל ההתחשבות היא דרך הפריזמה של החייל? שוב לא ממש חשבת על מה שאתה כותב, נכון?

אתה מבין שמילה אחת ממה שכתבת לא הגיונית, ולא נראה שהוקדשה לה מחשבה או תשומת לב?

שליט לא עבר שום אימונים מתאימים, לא ידע מה לעשות, לא הוא ולא מפקדיו שהיו אמורים לדעת איך לפעול. ולא מפקדיהם הדגולים, ולא האזרחים העומדים לפקח מעליהם, כל אלו שמתהדרים בפלאפלים וסיכות ועיטורים ורוב חשיבות ושחץ. אדם כמוך אוכל לארוחת בוקר את מה שמאכילים אותו - תסמונת הש"ג שצריך לשלם על הפאשלות של כל גיבורינו הנערצים, וחסרי התועלת בשעת הצורך.

מקווה שהפעם לא יחסמו אותי. תודה באמת מראש.

בצבא, אבל חייל שמפקיר את חבריו בצורה כזאת פושעת, הוא לא יותר מאדיוט...

לגבי הסיטואציה עצמה, היא לא נדירה, ויש המון חיילים ששוברים שמירה, אבל כשמגיע מצב שבו יורים על חברים שלך, ואתה הולך כמו אחרון הנמושות במקום לעשות את המינימום שנדרש מחייל, זה פשע, ורכיכה כזאת מקומה לא בשדה הקרב אלא במקרה הטוב במפקדה, אפילו לא במטבח!

שבמלחמת לבנון השניה המוראל הצהל"י היה נמוך מאוד

כל הצבא היה בבאסה בלי מצב רוח...היה כשל בתקשורת בין המפקדים לחילים ממש בלאגן שלם!

דבר שהשפיע מאוד על רוח הלחימה של החיילים ו

מה שבסוף גם השפיע על תוצאות המלחמה...

זה היה אחד הכשלים הגדולים שהיה באותה מלחמה ארורה החיילים ממש פחדו מהאויב!!

לכן לעולם אל תדונו אדם עד שתגיעו למקומו!

(לא בא להטיף רק סתם לפתוח לכם ת'ראש כדי שתוכלו להבין טוב יותר את המצב ששרר שם..)

איך תוך שניה, בגלל כתבונת פצפונת, כל ההסתכלות שלכם- משתנה, לקצה השני, ממש כך.

עצוב...תאמת, מצחיק יותר מתאים כאן.

קראתם את התגובה שלי, גמים אני כואבת בענין. בלי קשר לאמיתות הענין, פורסים לכם כתבה מול העיניים, ווואהו!!! איזה תגובות!

ממש נכון, מישהו כאן אמר איזה יום אחד: "חברה, אתם ממש מושפעים פה מהתקשורת". צדק. אוהו צדק.

ידעתי את זה מההתחלה. וזה ברור. עזבו, כל הסיפור הזה זה סיפור הזוי....

מה שמוצג כאן הוא לא הוגן. כי חלק מהדברים שמוצגים כאן הם נהלים קבועים בשגרת המארבים של הטנקים. 

חלק אחר אלה לצערי דברים שבשגרה- כמו תדריך שמועבר בצורה יבשה, וחוסר ידע של הלוחמים על הכוחות בשטח. רק אחרי שנכנסנו למילואים התחלנו להגדיל ראש ולהבין עד כמה זה חשוב שגם לוחם פשוט יבין מה קורה מסביבו.

וחלק מהדברים הם מחדל של שליט. אבל בעניין הזה אני מסכים עם הכותב. לדעתי זה באמת נבע מהעובדה שהוא לא הוכשר להיות לוחם, אלא "מפעיל טנק", כמו רבים מהלוחמים הסדירים. וזה הבדל גדול ומשמעותי. המפקד שלו, ה' יקום דמו, היה בעצם קצין ותיק יחסית- סגן ולא סג"מ. ואף על פי כן- כשהם הגיעו לקרב פנים אל פנים, הם לא ידעו מה לעשות.

בכל מקרה, אני חושב שהמחדל מתחיל מהתרבות הכללית בחברה שלנו. הא אנו קולטים באמת שאנו עומדים מול אויבים שהם שנואי נפשנו ממש? רוצחים תאבי דם של קורבנות תמימים? 

כל עוד העם חושב שאנחנו מגנים על ה"כיבוש", זה יהיה רק קשה יותר. אם נבין מי ניצב מולנו, הנחישות תהיה מוצקה יותר

התחלתי לכתוב את הנקודות העיקריות שהן לא פאשלה אלא נהלים ברורים גם היום,

אבל במחשבה שנייה,

לא נראה לי שכדאי לפרט את כל הנהלים של טנק במארב...

מה שבטוח, זה שהעובדה שהוא יצא ללא נשק היא מחדל נורא שיכל לחסוך הרבה מאוד...

1. גלעד שליט מלכתחילה לא היה ראוי להיות חייל קרבי. חובה היתה על צה"ל לאבחן זאת מראש ולא לשבצו כחייל קרבי.

2. לאור כל האמור לעייל (וזאת ע"פ מה שפיו העיד בו) - גלעד שליט אינו ראוי לכל דרגה צבאית. וכן אינו ראוי יותר לשרת בצה"ל.

3. לא סביר שצה"ל לא ידע בכל רגע נתון היכן נמצא גלעד שליט.

ואילו ניתנה לצה"ל יד חופשית, לפעול להחזרת גלעד שליט, וזאת ע"פ שיקולים מבצעיים נטו, היה גלעד שליט חוזר הביתה לאחר זמן קצר ביותר, וללא הכניעה המבישה והמשפילה של ממשלת ישראל.

(בכתבה קראתי רק את התחקיר הצבאי ועל התגובות ריפרפתי)

נשמות כמה מכם בכלל היו בצבא?!?!? 

למה בכלל מפרסמים דברים כאלה לאזרחים, זה סתם לשון הרע, אולי לחיילים צריך להראות את זה בשביל ללמוד מזה.

אני עצמי מאוד מקוה, וגם קצת מאמין ב"ה, שהייתי נוהג לפחות טיפה יותר טוב, אבל לדון בנ"א במצב כזה???

ובטח לגבי הכותב הקודם שכתב שגלעד שליט אינו ראוי לשום דרגה צבאית תתבייש לך! חוצפן מחוצפן! להזכירך גם בשואה, להבדיל בין החיים, הרבה יהודים הלכו לצערנו כצאן לטבח ועדיין אנחנו מכבדים אותם וקוראים להם קדושים ואין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, אגב, מה הדרגה שלך מתוק?   

אם המאמי הלאומי הוא "הבן של כולנו"-- מתי אנחנו יכולים לממש את "זכות ההורות של כולנו" עליו ולומר את דברנו?

("אני לא מרשה!" )

"והנה יש לדון בני"ד הבה"ח גלעד שליט הי"ו, מאימתי חל עליו דין אדם מפורסם שיהיה מותר לדבר עליו לשוה"ר, אי מרגע החטיפה, או דהוי רק מרגע השחרור, ונראה דתלוי בשאלה מאיזה טעם מותר לדבר לשוה"ר על אדם מפורסם, האם הפרסום עצמו מתיר, או האפשות לדבר איתו ולעקוב אחריו בכל רגע נתון מתירה. ועוד יש לדון, דאי נימא דהפרסום עצמו מתיר, ומותר מזמן החטיפה, האם רק מזמן שהותר שמו לפרסום בתקשורת יהיה מותר לדבר עליו לשוה"ר, אבל לפני כן לא דהוי כדבר שלא בא לעולם, או שהוי כדבר שעתיד להיות כפירות הדקל אליבא דר"מ ומותר מרגע החטיפה ממש, וצריך עיון".

והמסר ברור... (אני מקווה... )

על מתים!!! לא מספיק הוא רושם לשון הרע על גילעד שליט אלה הוא גם מקטרג על מתים זה הכי חמור!!!

לי טובה!!

תחשבו על המשפחות השכולוות שהמחבלים שהרסו להם ת'חיים משתחררים בגלל משהו שהיה יכול להימנע אם הבנאדם הזה שקוראים לו גלעד שליט היה קצת יותר רציני! מעצבן!!!

וצריך גם לומר כל הכבוד לבן כספית.

לכתבה עצמה.זה מזעזע!קשה לי לומר על זה משהו בכלל...

צריך לדון כל אדם לכף זכות

ג) אף אחד מאיתנו לא היה בסיטואציה כזת, אבל אני מאמינה שרוב האנשים שהיו בכזאת סיטואציה היו עושים דברים דומים.

אתם רוצים להגיד לי שאף פעם לא פישלתם כשהייתם לחוצים\עייפים? פשוט אז לא קרה משהו רציני אז - אנחנו בסדר?

נכון, הוא חייל, אבל כל חייל הוא גם בן אדם.

אין כאן עניין של רשע או צדיק.

זה לא גיבור או אנטי גיבור. זה בני אדם. נורמלים. כל אחת והטעויות שהוא עושה. כל אחד והכשלונות שלו.

צריך לזכור, שבסופו של דבר -  הבחור תרם 5 שנים בשבי למען המדינה. אז אולי לא עינו אותו יותר מידי, והתנאים לא היו כאילו קשים כמו שדימיינו, אבל זה עדין שבי. גם אם הוא לא התענה, ואפילו אם הוא היה נמצא במלון 5 כוכבים, זה שבי.

הוא התגיס לצבא, למרות שיש המון דרכים להשתמט, הוא הלך לקרבי, למרות שהוא יכל להיות ג'ובניק, והוא נחטף ובילה 5 שנים בכלא. 5 שנים זה המון.

הגיוני שבן אדם יהיה בהלם כשהוא רואה אוייב מול העיניים. גם אם הוא לובש מדי צה"ל.

לא סתם נאמר "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו"

1027 ערבים, ועוד אחד בשם גלעד שליט.

כשתהייה אתה בטנק מופגז מול שלושה מחבלים שרוצים אותך מת.

דבר איתי.

בעצם, אז כבר לא תוכל.

שיש חשש שיהרגו אנשים!

ביום ששוחררת שליט,כל כך לא מתאים לך השם הסיטואציה  הזו, אני אישית בכיתי  על רון ארד שלנו  שלא שוחרר כמוך

אבל. אבל!!

זה כ''כ פשוט!

''אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו!!''

ילד בן 19 בתוך סערת קרב,וחבריו לצוות נהרגו בחוץ,

ומחבל מטפס לו על הטנק..

איך אנחנו היינו מתנהגים??

אסור לדון אותו! פשוט אסור.

בס"ד

אני חושבת שהפשע האמיתי הוא לקחת ילד מופנם, רגיש ופחדן, ולתת לו להיות חייל קרבי.

מעבר לכך אני בטוחה שלו היו משקיעים קצת ויתר במיונים, היו מוצאים לו תפקיד הולם ומתאים לכישורים שלו,

בהם יכול היה לתרום.

אותו בטח אני לא מתכוונת לשפוט, אבל את המערכת האיוולית שמביאה חיילים למצבים כאלה- חייבים לתקן.

מעבר לכושר גופני צריך לבדוק עוד דברים, ויותר לעומק.

אבל בחברה הישראלית איך שהוא הצבא הפך למושג אחר ממה שהוא נועד להיות.

"כור היתוך", "בצבא מתבגרים", ועוד כל מני דברים כגון.

לעניות דעתי לו הצבא היה באמת מקצועי, מורכב מחיילים בעלי מוטיבציה כישורים מתאימים,ומקצוענים, שבאמת רוצים להיות שם ולבצע את תפקידם, (וגם מקבלים שכר הולם), מדינת ישראל הייתה חוסכת הרבה עוגמת נפש, כסף, ומחדלים.

אם כי...

במחשבה נוספת אולי זה מתכון לצבא של פועלים זרים...

בס"ד

כאשר בוחרים מקצוע משלבים אמונה, כישורים, חזון.

העניין הוא שיהיו אנשים שמתאימים יותר לתפקיד, שבחרו בכך מרצון.

הוא בוחר את תפקידו בחיים, ומרוויח כסף כמו כולם...

עדיף לא להתעדכן באקטואליה

כמות הרעל החרדה שיש שם יכולה לדכא את החיים

אם אני רוצה להתעדכן

זה דרך הכותרות של רוטר סקופים

זה לרוב מידע עדכני נקי ובלי פרסומות 

יש כאלה שמתמקדים למשל רק בביטחון

וגם כמות עדכונים יומית משתנה

בלבד

אבל אני לא כזה מעורה

אין שם "תרעלה" במשמעות המקובלת, אלא דיווחים של משפט או שניים. את הפרסומות מבטלים ככה:

[DNS] Private DNS for Android 11+ block ads natively

מה שפחות רלוונטי למי שרוצה לקבל תמונה כוללת של המתחרש

מעבר לזה, תלוי כמה רעל וכמה SNR (יחס אות לרעש) אתם מוכנים לסבול. רוטר שהוזכר פה מכיל תוכן לא רע אבל תגובות רעילות ממש. אתרי חדשות חרדיים (הוזכר פה אחד  @מבקש אמונה , אגב, ידעת שאמס זה גם כן פרוייקט שלי?) יש להם יתרון של תוכן נקי יחסית אבל מוטה חזק מדי למגזר שלהם. זכותם כמובן. אבל צריך לדעת את זה.

נכון קצת מוטה אבל לא נורא להרגשתי... 

(גם יש קצת דברים שאני נוטה לחרדי 😁)

אהרון גרנות/גרנביץ', שגם בעצמו חי על התפר שבין קריית ארבע לחסידות גור וגם כעיתנאי היה שנים גם כאן בערוץ 7 ובעיתון נקודה ז"ל וגם במשפחה ובתקשורת חרדית, העיר על הנקודה הזאת מזמן.

יש בווצאפ חדשות משמחות

קבוצה

חדשות משמחות

ויש ערוץ שכתוב איפה האזעקה, בצירוף מפה.

ואתה יודע איפה שרק היתה התראה

אפשר כבר לא להיות המרחב המוגן

אם הטיל עבר בנתיב אחר.

צופר - צבע אדום

וככה לא צריך לחכות ל"הסתיים האירוע"

במקומות בהם לא היתה אזעקה.

אין לי מושג מה נכון לעשות בשום תחום ויש כל־כך הרבה שיקולים שאיני חשוף אליהם.

אני משפיע טיפונת בתחומים הקטנים שהקב"ה מסר לי ודיי בזה.

הייתי רוצה להיות יותר כמו התנאים והאמוראים.

אני מקבל הרבה השראה מהרש"ר הירש, מהסבא מסלבודקה ומהאמרי אמת.

למשל: לא מדינה פלסטינית, לא להכנע במלחמה, לא למדינת כל אזרחיה וכו וכו

בדיוק על־פי נבואת יחזקאל והיינו מקריבים את כל הקורבנות שכתובים שם

אלא שברמה המעשית אני לא יודע להתמודד עם כל המערכת

אולי לתת דבר תורה או חיזוק קטן בבית הכנסת זה כן

יש הלכה שאין ממנים גרי צדק דיינים או מלכים או אחראים על הציבור לכן אני מעדיף את מקומי הקטן.

שיהיה פה יותר טוב

פנימה והחוצה

פנימה

יותר הרמוניה בין גווני הציבור

החוצה

הגנה טובה יותר על הגבולות

לא אני

אני לא פוליטיקאית ולא אשת צבא

אין לי השראה מאנשי ציבור או מאנשי מקצוע שאני לא מכירה אישית

מה שצריך זה אנשי מקצוע טובים יותר שיעשו עבודה טובה יותר

הן בפוליטיקה והן בכוחות הבטחון 

שאנשים יעשו את העבודה שלהם

כן זה באמת ציפייה מוגזמת 

אני עוד מנסה לעשות שלום ביני לבין עצמי, לבין בוראי לבין הזולת

עד שאני אגיע לעשייה ציבורית יש עוד זמן

רבנים אנשי אמת זה ההשראה שלי 

זהו שמחתי לעזור כאן😁

כי הוא פוליטיקאי בינוני ומטה, אבל עם יכולת אדירה לקחת רעיונות, לנסח אותם ולהכניס אותם לעומק השיח.

חוץ מזה, יש לי את  הדרכים שלי להשפיע על העולם. אתה כותב באחת מהן.

גם כאן לא הייתי ממהר להיצמד לדברי הרהב של פרשנים יהירים. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.

איך זה מעודד?

שאנחנו בדרך לגאולה

אז מי זה מלך ערבי?

פרסים אינם ערבים. מדובר בשתי קבוצות אתניות שונות עם היסטוריה, שפה ותרבות נפרדות.

הנה ההבדלים המרכזיים שחשוב להכיר:

1. מוצא ואתניות

* פרסים: שייכים לקבוצת העמים האיראניים (מקור הודו-אירופי). הם חיים בעיקר באיראן, שם הם מהווים את הרוב המכריע של האוכלוסייה.

* ערבים: שייכים לקבוצת העמים השמיים, שמקורם בחצי האי ערב.

2. שפה

זהו אחד ההבדלים הבולטים ביותר:

* פרסית (פארסי): שפה הודו-אירופית. למרות שהיא נכתבת באלפבית המבוסס על הכתב הערבי (עם כמה אותיות נוספות) ושאלה מילים רבות מהערבית, היא קרובה דקדוקית הרבה יותר לשפות אירופיות (כמו אנגלית או גרמנית) מאשר לערבית.

* ערבית: שפה שמית, הקרובה מאוד לעברית מבחינה מבנית ודקדוקית.

3. דת

בעוד ששתי הקבוצות הן ברובן מוסלמיות, יש ביניהן הבדל זרמי מובהק:

* רוב הפרסים הם מוסלמים שיעים.

* רוב הערבים בעולם הם מוסלמים סונים (אם כי יש מיעוטים שיעים גדולים במדינות כמו עיראק ולבנון, וכן מיעוטים נוצריים).

4. היסטוריה

הפרסים מתגאים בהיסטוריה של אימפריות עתיקות (כמו האימפריה האחמנית של כורש הגדול) שהתקיימו הרבה לפני עליית האסלאם והתפשטות התרבות הערבית. כיבוש פרס על ידי הערבים במאה ה-7 אמנם הביא את האסלאם לאזור, אך הפרסים שמרו על זהותם האתנית והלשונית הייחודית.

(נעזרתי ב Gemini)

מלכות זה לא עם אלא ציווילזציה.

כשם שאירופה כיום אינה רומאית, ועדיין ממשיכה של מלכות רומי

אי פעם את הדעה שהאיראנים הם ממוצא ארי וכך גם הם רואים את עצמם?

ארים = עמלק. 

אם כי נכון שהם והם התנדבו לבצע את תפקידו.

בגדול בחקר העמים והבלשנות, בעוד שאנחנו הערבים, הארמים ועוד נחשבים 'שמיים', יש את האירנים שהם מקור השפות ההודו-אירופיות, כלומר ההנחה היא שקבוצות הברברים שפלשו לצפון ומרכז אירופה ופגשו מצפון את היוונים והלטינים (רומאים), הגיעו במקורן ממרכז אסיה.

מדרשי אגדה יכולים להתפרש בכל מיני דרכים. כשעם ישראל קם ונלחם, יש סיע"ד.

את העולם שלו, כידוע. אפילו אם לא רואים זאת בעיני הבשר ודם שלנו.

סבלנות.

זה נשמע מדרש אגדה כלשהו על ימות המשיח אז צריך לדעת שהרבה דברים במדרשים לא כפשוטם אלא רמזים וסודות עמוקים.

והרבה תאריכים שנותנים, זה מה שמכונה "פקידה"- שזה זמן שיש לו פוטנציאל לגאולה אם יוכשר הדור והזמן לכך. ואם לא זכו, אז יש התקדמות מסויימת אבל לא גאולה שלימה. (כמובן אנחנו מאמינים שתמיד ד' יכול להביא בכל רגע גאולה ולא יחכה לפקידה אם נזכה.)

גם יש כל מיני שלבים בגאולה- אם יהיו 120 משפחות חקלאיות בארץ, 600000 יהודים בארץ, הרי ישראל פורחים ועוד. וצריך לדעת לאיזה שלב המדרש מכוון. ותודה לד' אנחנו כבר עכשיו בשלבים מתקדמים שלה ב"ה...

- על המלחמה הנוכחית: צריך להפסיק לצרוך חדשות מאתרי התבהלה או לפחות לדעת לקרוא נכון ולא ליפול לרעל וליאוש שהם מנסים לזרוע.

זו מלחמה מוצלחת ברמה היסטורית, ברמה תנכ"ית! יד ד' גלויה שנורים כ"כ הרבה טילים וכ"כ מעט נפגעים יחסית.

את כל מחשבות הרשעה הצליחו לסכל בס"ד מטורפת!

מאיזה 'בירה עמיקתה' הצלחנו לעלות זה נס בפני עצמו!

גם אם לא כל רצוננו הכי מוגזמים שהתחלנו איתם את המלחמה יושגו, רשימת ההישגים כ"כ גדולה ומשמעותית כבר עכשיו ב"ה.

ועוד היד נטויה בע"ה ועוד לא עת סיכומים מה עשינו ומה לא. בו נתפלל לד' שנמשיך להכות את כל אויבינו עד ישמדם- במהרה בימינו אמן!

וראו כל עמי הארץ כי שם ה נקרא עליך ויראו ממך.

טומאת נידה זה מי שמזדעזע מהרס אנדרטה של רוצח תינוקות כמו עראפאת

ובהכנסת ארס של מוסר נוצרי לתוך הבית מדרש.

הלוחם שהודח על מצבת עראפת הודח בצדק כי היה עליו לבוא עם פטיש אמיתי ולא עם פטיש גומי. לא ככה מבערים את הרוע המונצח באבן.

אתה שלוש פעמים ביום מבקש מהקב"ה שיביא אותך לארץ. הוא הביא, אתה בעטת במתנה שלו!
 

אין יותר תפילה מהשפה ולחוץ מהתפילה שלך. בכוזרי כתב זאת גם על מי שנולד בחו"ל ולא עולה לארץ:

מאמר שני

כג - אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אַתָּה מְקַצֵּר בְּחוֹבַת תּוֹרָתְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה מֵשִׂים מְגַמָּתְךָ הַמָּקוֹם הַזֶּה וּתְשִׂימֶנּוּ בֵּית חַיֶּיךָ וּמוֹתֶךָ, וְאַתָּה אוֹמֵר: "רַחֵם עַל צִיּוֹן כִּי הִיא בֵית חַיֵּינוּ", וְתַאֲמִין כִּי הַשְּׁכִינָה שָׁבָה אֵלָיו, וְאִלּוּ לֹא הָיָה לָהּ מַעֲלָה אֶלָּא הַתְמָדַת הַשְּׁכִינָה בָהּ בְּאֹרֶךְ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה הָיָה מִן הַדִּין שֶׁתִּכָּסַפְנָה הַנְּפָשׁוֹת הַיְקָרוֹת לָהּ וְתִזַּכְנָה בָהּ, כַּאֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בִמְקוֹמוֹת הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים, כָּל שֶׁכֵּן הִיא שֶׁהִיא שַׁעַר הַשָּׁמַיִם. וּכְבָר הִסְכִּימוּ כָל הָאֻמּוֹת עַל זֶה. הַנּוֹצְרִים אוֹמְרִים, שֶׁהַנְּפָשׁוֹת נִקְבָּצוֹת אֵלֶיהָ וּמִמֶּנָּה מַעֲלִין אוֹתָן אֶל הַשָּׁמַיִם, וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים אוֹמְרִים, כִּי הִיא מְקוֹם עֲלִיַּת הַנְּבִיאִים אֶל הַשָּׁמַיִם, וְשֶׁהִיא מְקוֹם מַעֲמַד יוֹם הַדִּין, וְהוּא לַכֹּל מְקוֹם כַּוָּנָה וָחָג. אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁהִשְׁתַּחֲוָיָתְךָ וּכְרִיָעְתָך נֶגְדָּה חֹנֶף,אוֹ מִנְהָג מִבִּלְתִּי כַוָּנָה, וּכְבָר הָיוּ אֲבוֹתֵיכֶם הָרִאשׁוֹנִים בּוֹחֲרִים לָדוּר בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל מְקוֹמוֹת מוֹלַדְתָּם, וּבוֹחֲרִים הַגֵּרוּת בָּהּ יוֹתֵר מִשֶּׁיִּהְיוּ אֶזְרָחִים בִּמְקוֹמוֹתָם. כָּל זֶה עִם שֶׁלֹּא הָיְתָה בָעֵת הַהִיא נִרְאֵית הַשְּׁכִינָה בָהּ, אֲבָל הָיְתָה מְלֵאָה זִמָּה וַעֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְעִם כָּל זֶה לֹא הָיְתָה לָהֶם תַּאֲוָה אֶלָּא לַעֲמֹד בָּהּ, וְשֶׁלֹּא לָצֵאת מִמֶּנָּה ְּבִעּתֹות הָרָעָב אֶלָּא בְמִצְוַת הָאֱלֹהִים, וְהָיוּ מְבַקְשִׁים לִנְשֹׂא עַצְמוֹתָם אֵלֶיהָ.

כד - אָמַר הֶחָבֵר: הוֹבַשְׁתַּנִי מֶלֶךְ כּוּזָר, וְהֶעָוֹן הַזֶּה הוּא אֲשֶׁר מְנָעָנוּ מֵהַשְׁלָמַת מַה שֶּׁיְּעָדָנוּ בוֹ הָאֱלֹהִים בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּמָה שֶׁאָמַר: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת-צִיּוֹן", כִּי כְבָר הָיָה הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי מְזֻמָּן לָחוּל כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה אִלּוּ הָיוּ מַסְכִּימִים כֻּלָּם לָשׁוּב בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, אֲבָל שָׁבוּ מִקְצָתָם וְנִשְׁאֲרוּ רֻבָּם וּגְדוֹלֵיהֶם בְּבָבֶל, רוֹצִים בַּגָּלוּת וּבָעֲבוֹדָה- שֶׁלֹּא יִפָּרְדוּ מִמִּשְׁכְּנוֹתֵיהֶם וְעִנְיָנֵיהֶם. וְשֶׁמָּא עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר", כִּנָּה הַגָּלוּת בְּשֵׁנָה וְהַלֵּב הָעֵר הַתְמָדַת הַנְּבוּאָה בֵינֵיהֶם. "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק", קְרִיאַת הָאֱלֹהִים לָשׁוּב. " שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא-טָל" עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁיָּצְאָה מִצִּלְלֵי הַמִּקְדָּשׁ, וּמַה שֶּׁאָמַר: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי", עַל עַצְלוּתָם לָשׁוּב. "דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן-הַחוֹר", עַל עֶזְרָא שֶׁהָיָה פוֹצֵר בָּהֶם וּנְחֶמְיָה וְהַנְּבִיאִים, עַד שֶׁהוֹדוּ קְצָתָם לָשׁוּב הוֹדָאָה בִלְתִּי גְמוּרָה,וְנָתַן לָהֶם כְּמַצְפּוּן לִבָּם, וּבָאוּ הָעִנְיָנִים מְקֻצָּרִים מִפְּנֵי קִצּוּרָם, כִּי הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֵינֶנּוּ חָל עַל הָאִישׁ אֶלָּא כְּפִי הִזְדַּמְּנוּתוֹ לוֹ, אִם מְעַט – מְעָט וְאִם הַרְבֵּה – הַרְבֵּה. וְאִלּוּ הָיִינוּ מִזְדַּמְּנִים לִקְרַאת אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, הָיִינוּ פוֹגְעִים מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁפָּגְעוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם. 

וְאֵין דִּבּוּרֵנוּ: "הִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ",וְ"הִשְׁתַּחֲווּ לְהֲדוֹם רַגְלָיו", וְ " הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן", וְזוּלַת זֶה, אֶלָּא כְצִפְצוּף הַזַּרְזִיר, שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עַל מַה שֶּׁנֹאמַר בָּזֶה וְזוּלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ מֶלֶךְ כּוּזָר.

רבינו יהודה הלוי, נאה דרש ונאה קיים ויצא ועזב כל טוב בארץ ספרד ושם פעמיו בדרכים מסוכנות, מלאות שודדים, ספינות טובעות ומסעי צלב, לארץ ישראל.

אתה בתקופת שפע כזאת, נטשת את ארץ ישראל. 

"גדול כבודינו בגוים"

... אני שואל:

מה אתה חושב כשאתה  עומד לפני הקדוש ברוך הוא ואומר:

"דל כבודנו בגויים ושקצונו כטומאת הנדה"

אם לא תענה אבין שגם אתה מאלה שמתפללים מהפה לחוץ.

"דל כבודינו בגוים" זה שמצוקמקים כמו חות'ים מעיזים לירות עלינו, ושאנו עוד נאלצים לקבל טילים מארגון מצוקמק כמו חזבאללה ולא לכבוש את כל לבנון. ושאנו נאלצים שבעיר העתיקה תהיה מלאה בצלבים ועבודת אלילים. שאנו מכילים את זה שהגויים לא מכירים בירושלים כבירת ישראל ובעיר העתיקה כנשלטת על ידינו. שהערבים עושים כבשלהם בהר הבית ומשחקים בו כדורגל.  שהגויים לא מכירים בלב המולדת שלנו יהודה ושומרון כחלק מהמדינה ושיהודי לא יכול לסוע בצורה בטוחה בלב המולדת שלו ביהודה ושומרון.  שהגוים מצטטים את עיתון הארץ ואת אולמרט ואורמים "אפילו ישראלים טוענים שמדינת ישראל פושעת מלחמה".

"ושקיצונו כטומאת הנידה" - השפעת הפרוגרס על התרבות במדינה, חדירת המוסר הנוצרי לחלקים מהבית מדרש, והעובדה שחצי מיהודי ארצות הברית הם רפורמים  אוטו אנטישמים שונאי עמם והסירו המתפילה את הבקשה לחזור לארץ

... את הדבר הנכון. אין ספקות  ואין חרטות. וידוי מושלם.

.... מעשה תועבה.

ותצביע למפלגת נעם

.... במילים "מה זה קשור" בורח מהמציאות.

אתה יודע טוב מאוד שזה רע בעיני השם.

נעם

בארץ ישראל

בדיוק הפקרת שדות גז בצפון הארץ בנחלת שבט אשר. הפקרה שפינקה את איראן דרך חיזבאללה בלבנון.

בדיוק הסכמי אוסלו שהקריבו אלפי חיים על מזבח השקר השמאלני של רבין ופרס.