קראתי את התחקיר המלא על חטיפת שליט והזדעזעתי!מרדכי

בס"ד

 

מאז ומתמיד תיעבתי את כל מה שקשור בשחרורו - עכשיו אני מבין למה עצבניעצבניעצבניעצבני

הסיפור האמיתי: כל מה שסיפר שליט לחוקריו בצה"ל אחרי שחזר מהשבי

איך לא הייתי ערני בתדריך. ולמה השארתי את הנשק בטנק. וככה לא הרגתי את המחבל והעדפתי להיכנע. וגם: הצפייה היומיומית במונדיאל והארוחה הבלתי נשכחת על הגג בחאן יונס. פרק מ"חמקן", ספר חדש של בן כספית, שיראה אור בקרוב בהוצאת כנרת, זמורה ביתן
 
 
 

בשיחות שקיים עם הפסיכולוגים שטיפלו בו לאחר ששב ארצה, הביע גלעד שליט חשש מהתחקיר המבצעי. שליט ידע ממה הוא חושש. הוא הכיר מקרוב את נסיבות נפילתו בשבי. הוא ידע שתפארתו של צה"ל לא תהיה על מה שאירע שם, באותו לילה. הוא ידע שלא מילא את תפקידו כלוחם קרבי בצה"ל ולא עשה את המינימום על מנת למנוע את חטיפתו.

 

הוא ידע שבעצם הסגיר את עצמו, נפל בשבי בלי לירות כדור, למרות שיכול למנוע את האירוע כולו בקלות יחסית. שליט חשש מאוד מהפגישה עם חוקריו. בניגוד למקרים אחרים של נפילה בשבי או חטיפה, צה"ל טיפל בשליט בכפפות של משי. החייל הפך ל"ילד של כולנו" ושנות היעדרותו נצרבו בנשמה הלאומית, מה שסחף גם את הצבא. 

 

לא היו חקירות אמיתיות, לא מתקני חקירה ולא תרגילי חקירה. שליט לא טופל כמו אלחנן טננבוים, למשל. הוא טופל כמו המאמי הלאומי. המומחים שבדקו אותו זיהו את החשש הזה והכינו את החוקרים לטראומה אפשרית. הוא המשיך שירות בקבע עד סיום הליכי החקירה והשיקום והליכים אחרים. הוא הפך למגה־סלב. החיים שלאחר השבי פינקו אותו. שליט הרוויח ביושר את גל החום שאפף אותו, את כל הטוב שהורעף עליו. הוא תרם יותר מחמש שנים מחייו למדינה. זו לא הייתה תרומה מרצון, אבל גם תרומה כזו נרשמת במאזן.

 

אישית, לא אשכח את יום שחרורו של גלעד שליט. הוא שוחרר ב-18 באוקטובר, יום ההולדת שלי, ואני מעריך גם יום ההולדת החדש שלו. יום השחרור הפך לסוג של חג לאומי. עוצר ברחובות. התרוממות רוח, אחדות ודמעות קולקטיביות של אושר שטפו את המדינה. הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, שהמתין לו בבסיס חיל האוויר, כינה אותו "גיבור". 

 

אי אפשר שלא למחות דמעה מול מסך הטלוויזיה. זה קרה גם לי. למרות שלאורך כל השנים הללו כתבתי מאמרים נגד העסקה הנרקמת, והצגתי שורה של טיעונים ונימוקים מדוע אסור למדינה שפויה לנקוט צעד כניעה מהסוג הזה. חשבתי שמדובר בפשיטת רגל לאומית. שחיתי, יחד עם עוד כמה עיתונאים אמיצים (בן־דרור ימיני, רביב דרוקר) נגד זרם ציבורי אדיר, רגשני, לפעמים היסטרי.

 

בסופו של דבר, ולאחר ששינה את עמדתו ובגד בתורתו האידיאולוגית, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לשלם את המחיר הכבד ולשחרר את שליט. היום, בדיעבד, אני לא יודע אם צדקתי. לא פרצה, בינתיים, אינתיפאדה נוספת. ישראל שרדה את שחרורו של שליט. נכון, חלק מהאסירים ששוחררו למענו נעצרו מחדש, פתחו בשביתת רעב שמאיימת להבעיר את השטחים, אבל בשורה התחתונה החייל חזר הביתה, פתח בחיים חדשים והחברה הישראלית הצליחה לשמור על הסולידריות המפורסמת שלה. רק ההיסטוריה תוכל לשפוט מי צדק כאן, אם בכלל אפשר להשתמש במונח צדק בפרשה הזו.

 

הסיפור שתקראו בעמודים הללו הוא סיפורו של שליט. זוהי הגרסה שלו, כפי שסיפר אותה לחוקריו בצה"ל. הוא חשש, כאמור, מהמפגש איתם. הוא התבייש במה שעמד לספר להם. אבל הוא עשה את זה בגילוי לב מעורר כבוד. הוא לא הסתיר מהם פרטים. הוא הודה שכשל. הוא הכיר בכך שלא מילא את תפקידו. הוא אמר את זה במודעות מלאה ולא מתוך לחץ או כפייה. שליט ניחן בזיכרון פנומנלי. הוא ידע בדיוק מה עבר עליו בכל יום מימי הכלא, מתי עבר ממקום למקום, היכן היה, מה אכל, מה עשה ומה קרה.


 

ראה את משחקי המונדיאל. שליט ואחמד ג'עברי ביום השחרור. צילום: רויטרס

 

 

"לא הקשבתי, סמכתי על המפקד"

כך שחזר גלעד שליט בחקירותיו את פרטי האירוע. גרסת שליט, כמעט במלואה (למעט
השמטות צנזורה נדרשות): התקיפה של המחבלים התרחשה זמן קצר אחרי מה שמכונה בצה"ל "כוננות עם שחר". צוות הטנק של שליט שבר שמירה. במהלך הלילה, ישנים אנשי הצוות לסירוגין - שניים ישנים ושניים ערים. בעלות השחר, כולם אמורים להיות ערים, ישובים בתאיהם, מוכנים לקרב. בשלב זה מתבצעת בדיקת קשר מול שאר הכוחות בשטח ומול החמ"ל, כולם מדווחים שהם מוכנים. זוהי "כוננות עם שחר". כך גם היה צריך לנהוג צוות הטנק של שליט.

 

במציאות, רק אחד מבין ארבעת אנשי הצוות היה ער. השאר ישנו שנת ישרים. הנהג בתא הנהג, התותחן (שליט) בתא התותחן, הטען־קשר בתאו, והמפקד בצריח המפקד. אגב, הנהג והטען-קשר התחלפו במקומות. הטען ישן בתא הנהג, ולהפך. 

 

חובה להוסיף כאן, גם מניסיון אישי: חלק גדול מצוותי הטנקים נוהגים לחפף את "כוננות עם שחר". בשביל מה שכולם יתעוררו? מספיק אחד. אם יקרה משהו, הוא כבר יעיר אותם. הרי בסך הכול מדובר בפרוצדורה של כמה שניות, כי כולם בתוך הטנק בכל מקרה.

 

שליט היה מה שנהוג לכנות בצבא "ראש קטן". הוא יצא לפעילות מבצעית בלי לדעת מה מתרחש סביבו. מה טיבה של הגזרה, איפה האויב נמצא. הוא נכח בישיבות ובתדריכים שלפני היציאה למשימה, אבל לא התעמק בפרטים. הוא היה בסך הכול איש צוות, וסמך על המפקד.

אם היה מקשיב לדברי המ"פ של הגזרה, שהעביר תדריכים מפורטים לפני הפעולה, היה יודע שיש התרעה מפורשת של שב"כ על חשש לחדירה של חמאס, אולי באמצעות מנהרה, וניסיון לחטוף חייל. יכול להיות שהיה יודע שסביבו - בטווח הגעה של כמה דקות - היו כוחות שהזעקתם
הייתה יכולה לשנות את תמונת הקרב ולמנוע את החטיפה.

 

בתדריך שלפני הפעולה צוין במפורש היכן יושב או שוכב כל מארב בשטח, מהי צורת ההיערכות ועוד. מאתיים מטר מהטנק של שליט, סמוך לגדר, היה במהלך הלילה כוח של "יהלום", יחידה של הנדסה קרבית. אל"מ אבי פלד, המפקד הבכיר בגזרה, שהיה קצר בכוח אדם, רצה לגבות את צוותי הטנקים שפוזרו במארבים בשטח ולעבות את המערך, הוא קושש את צוות ה"יהלום" מהנדסה קרבית, שני צוותים שאותם קיבל כטובה אישית.

 

הצוותים התקפלו מהשטח חצי שעה לפני ההתקפה על הטנק של שליט. היה אפשר להזעיק אותם, הם היו בקרבת מקום. אבל כדי להזעיק אותם היה צריך לדעת שהם קיימים, שהם זמינים. שליט לא היה ערני כשהאינפורמציה הזאת סופקה. "לא הקשבתי", הודה בתחקיר, "המפקד הקשיב, זה מספיק, סמכתי עליו".

 

כשהתחיל האירוע עצמו, הוא, כאמור, ישן על הכיסא שלו, כיסא תותחן, במעבה הטנק. הנשק האישי שלו היה מונח על הרצפה מתחתיו. הוא לא חבש את קסדת הטנקיסטים, ה"ג'נטקס". האפוד הקרבי שלו היה תלוי על המשענת של הכיסא, ואילו השכפ"ץ היה עליו.

 


האנטי גיבור שלנו. גלעד שליט בטיול הראשון בבית. צילום: רויטרס

 

 

בדיעבד, שני אלה, האפוד והשכפ"ץ, הצילו את חייו. שליט הלך לישון על כיסא התותחן בשעה 4:35 לפנות בוקר. עד אז הוא שמר, בעמדת המפקד. עכשיו החליף אותו אחד מחברי הצוות והוא ירד לכיסא התותחן לישון. 25 דקות אחר כך שליט התעורר מקול הנפץ של פגיעת רקטת אר־פי־ג'י בטנק. הוא הרים ראש למעלה וראה את מפקד הטנק, המ"מ, סגן חנן ברק, יחד עם סמ"ר פאבל סלוצקר, הטען־קשר, יוצאים במהירות מהטנק. הוא הבחין רק ברגליהם הנעלמות בחוץ.

 

"גלעד, צא מהטנק", צעק אליו סגן ברק. מלמטה, מכיוון תא הנהג, שמעו את קולו של רב"ט רועי אמיתי, שהתעורר אף הוא משנתו, צועק "חנן, חנן", אבל חנן כבר לא ענה. הוא וסלוצקר בחוץ. הפקודה לעזוב את הטנק הייתה מנוגדת להוראות המבצעיות. פגז אר־פי־ג'י אינו מסב נזק משמעותי לטנק מרכבה סימן 3. זוהי מכה קלה בכנף. כן, זה יוצר הלם וזעזוע, בכל זאת, בטנק פוגעת רקטה, אבל בפועל לא הייתה סיבה לנטוש את הטנק, הוא לא בער, הרקטה חדרה לטנק אך גרמה לנזק מינימלי, כל המערכות פעלו, הצוות לא נפגע.

 

בסוף האירוע, אחרי שהכול נגמר, הגיע טכנאי של חיל החימוש לטנק, הניע אותו ונסע. הטנק של גלעד שליט היה יכול להמשיך להילחם. טנק כזה הוא מכונת מלחמה אדירה. יש בו תותח יעיל, מדויק ומהיר, יש בו שלושה מקלעי מא"ג קטלניים, טעונים ומוכנים לפעולה בלחיצת הדק, יש בו עוד לא מעט אמצעי לחימה משוכללים. אבל הצוות נטש.

 

אני לא בא אליהם בטענות. תחת אש ובסערת הקרב אנשים עושים שגיאות, אנשים לא תמיד צמודים להוראות, זה קרה וקורה ויקרה בכל מלחמות ישראל. זה היה שיקול הדעת באותה דקה, בסופו של דבר, שיקול הדעת הזה עלה לחנן ברק ולפאבל סלוצקר בחייהם. שני ההרוגים מהטנק של שליט, ששמם מוכר הרבה פחות לעם ישראל משמו של השבוי, מסרו את נפשם על הגנתנו.

 

שליט נשאל על ידי הקצינים שתחקרו אותו אם יצא מהטנק. "לא, לא יצאתי", השיב. "למה?", שאלו אותו. "כי הטנק נראה לי מקום בטוח יותר משם, בחוץ", ענה. "בחוץ מסוכן. בפנים מוגן".

מיד עם יציאתם של ברק וסלוצקר, שמע שליט צרורות של אש מנשק קל. אלה היו הצרורות שפגעו בשני הנוטשים והרגו אותם. הם נפלו מהטנק לקרקע. שליט שמע את נפילתם. השתרר שקט. שליט הבין ששני חבריו לצוות, כולל המפקד, נהרגו או נפגעו קשה. רב"ט רועי אמיתי, שישן בזמן האירוע בתא הנהג, נלכד בתאו. שליט הבין שהוא לבד.

 

הוא החליט להישאר בטנק. לא לצאת ולהילחם. היו לו הרבה אופציות להילחם. היה לו "מקלע מקביל", המופעל על ידי התותחן מבלי שיש צורך להוציא ראש החוצה. הוא היה יכול לשחרר כמה צרורות מהמקביל ולייצר רושם שהטנק חי ונלחם. אבל הוא המשיך לשבת בכיסאו ולייחל לטוב.

 

בחוץ, באותו זמן, היו בסך הכול שני מחבלים. חוליית המחבלים שחדרה במהלך האירוע לישראל מנתה בסך הכול שבעה אנשים. שניים מהם תקפו עמדה של צה"ל, פצעו כמה חיילים וניסו להימלט. הם נהרגו. עוד שלושה מחבלים תקפו נגמ"ש של צה"ל, שעמד ריק הרחק משם. עוד שניים תקפו את הטנק של שליט. אם הצוות היה נשאר בתוך הטנק, אפשר היה לחסל אותם בקלות. ללא מאמץ. גם שליט, לאחר שנותר לבדו, היה יכול לעשות את זה.

 

"אל תירה, אל תירה"

עכשיו שליט ישב על הכיסא של התותחן, בעומק הצריח, והתפלל שזה כבר ייגמר. ואז הגיע לטנק אחד המחבלים, התקרב, והשחיל אל תוך הצריח, דרך צריח המפקד, שניים או שלושה רימוני רסס. שליט לא זכר את פיצוץ הרימונים, אבל זכר מצוין את העשן.

 

השכפ"ץ והאפוד שלו, שתלויים על משענת כיסא התותחן, ספגו את רוב הרסיסים. משענת הכיסא מחוררת לגמרי. שליט עצמו, בדרך נס, נפצע קל. רסיס במרפק ורסיס בישבן. הוא היה מפוחד, המום. הוא נשאר בטנק, עד שכעבור דקה או שתיים העשן התפשט בתוך הצריח ושליט התקשה לנשום. הוא החליט, סוף סוף, לצאת. הוא יצא בידיים ריקות. את הנשק, אמ-16 מקוצר, רובה יעיל וקטלני, הוא השאיר על רצפת הצריח. בשפתם של הלוחמים הקרביים, קוראים לזה הפקרת נשק. ועוד בסערת הקרב.

 

לו היה לוקח איתו את הנשק ויוצא החוצה, היה רואה את המחבל מתקרב לטנק ומנסה להתחיל לטפס עליו. הוא היה יכול לחסל אותו בקלות. אבל שליט לא היה ב"מוד" של לחימה. לא צריך לשפוט אותו על כך, אבל אלו הן העובדות. זה מה שהוא עצמו סיפר לחוקריו. מדובר היה באירוע שרק הנכונות להילחם הייתה משנה את תוצאותיו. הטנק של שליט לא ירה כדור.


 

 

האפוד והשכפ"ץ הצילו את חייו. שליט. צילום: רויטרס

 

אגב, השחלת רימוני הרסס לתוך הטנק מערערת את התפיסה שלפיה הפעולה בוצעה על מנת לחטוף חייל. מי שרוצה לחטוף חייל לא זורק רימון לתוך הטנק שבו יושב החייל. המחבלים רצו להרוג, לגרום נזק ולהסתלק. שליט שרד איכשהו את הרימונים ויצא. הוא הוציא ראש החוצה וראה, לזוועתו, את המחבל מתחיל לטפס על הטנק בחזית, מכיוון "הסכין", הפרונט המפורסם של המרכבה.

 

לצורך טיפוס, זקוק המטפס לשתי ידיו. הנשק האישי של המחבל, קלצ'ניקוב, תלוי ב"הצלב" מאחורי גבו. בשלב הזה, הוא מטרת דמות נוחה וקרובה. שליט, שניצב בכיפת המפקד השולטת על כל השטח, רואה בעצם את המחבל השני, לא את זה שזרק את הרימונים, שנמצא בצד אחר של הטנק.

 

המחבל, בשלב הזה, לא ראה אותו כלל. שליט יכול להושיט את יד ימינו 10 ס"מ הצדה, לאחוז במקלע המא"ג של המפקד, להסיט אותו לכיוון המחבל ולסחוט את ההדק. המחבל היה נקרע לגזרים בתוך שניות. מא"ג זה דבר שאתם לא רוצים שיירה עליכם. קצב האש שלו רצחני. סחיטת ההדק קלה ומהירה. אבל שליט לא עשה את זה. הוא לא עשה דבר. סביר להניח שצרור של מא"ג, שהיה מחסל את המחבל המטפס על הטנק, היה מביא להימלטותו של חברו, זה שזרק את הרימונים. גם אם לא, לשליט היה יתרון מכריע על המחבל. הוא היה בתוך טנק עם שלושה מקלעים ותותח, והמחבל לא.

 

"לא חשבת לירות במחבל?", נשאל שליט בתחקיר. "לא", ענה, "הייתי מבולבל לגמרי. לא חשבתי על כלום. הייתי בהלם". שתי שניות אחר כך הבחין המחבל בשליט, ניצב מעליו, על כיפת המפקד. שליט צעק למחבל "אל תירה, אל תירה", בעברית. המחבל הבין ששליט מסגיר את עצמו. הוא הושיט יד אחורנית והעביר את הקלצ'ניקוב לידיו, כיוון את הנשק לשליט ואמר לו בערבית: "בוא איתי". שליט ירד מהטנק, רועד כולו. המחבל כיוון אליו את הקלצ'ניקוב. "תעל" (בוא), הוא אמר לו. המחבל השני הצטרף. שניהם ידעו שנפל בחלקם הפרס הגדול. חייל ישראלי חי, אך לא בועט. הפרס שחמאס חולם עליו שנים ארוכות. הנה זה כאן, איתם.

 

השלושה, שליט ושני שוביו, מיהרו בחזרה לגדר המערכת. בשעה 5:21 לפנות בוקר הם פוצצו את הרשת התלתלית של גדר הגבול ויצרו מנהרה קטנה תחתיה. שליט מיהר איתם לאורך כל הדרך. הוא לא ניסה לעכב, לא להרוויח זמן, עד שיבוא הטנק הנוסף, עד שתגיע תגבורת, עד שיקרה משהו. הוא פשוט נגרר, רץ איתם לגדר, מחבל אחד זחל מתחת לרשת ולתלתלית והורה לשליט לבוא בעקבותיו. שליט זחל גם הוא. הם סימנו לו: "מהר, מהר", והוא ציית ומיהר. השכפ"ץ שלו נמצא לאחר האירוע תלוי על הגדר התלתלית, כנראה הוריד אותו כדי לנוע מהר יותר.

 

אחרי מעבר הגדר, הם מיהרו פנימה, בכל המהירות, בכל הכוח. טנק של צה"ל הגיע, עמדת תצפית של צה"ל זיהתה את השלושה, אבל לא ניתן אישור לירי. עוד לא היה ידוע שחייל נחטף. הם כבר היו מעל קילומטר בעומק השטח הפלסטיני. בשלב הזה הטנק התחיל לירות, אבל רק אש מקלעים.

 

לא התקבל אישור לירי כבד. המקלעים החטיאו. שליט ושוביו הגיעו לקו הבתים הראשון. חיכה להם שם טרקטור, הם עלו עליו, אחר כך החליפו למכונית, וממנה לעוד אחת. בדרך הם הפשיטו את שליט ממדיו והלבישו אותו בבגדים אזרחיים. שליט בידיהם. חמש וחצי שנות שבי מתחילות.

 

"ראוי לחייו החדשים ואני שמח שקיבל אותם", שליט. צילום: עדי אבישי

 

חומוס וכדורגל

שליט זוכר את תקופת השבי שלו היטב. הוא לא היה במרתפים, הוא כמעט לא עונה, למעט הצקות בימים הראשונים. הכו אותו קצת, קשרו אותו לסורגים, אבל די מהר זיהו שמדובר בבחור שביר שיכול להיגמר להם בידיים אם יגזימו. הם לא רצו שייגמר. זה היה יכול להיות אסון מבחינתם. שליט היה הנכס הגדול ביותר של העם הפלסטיני באותו שלב.

 

הוא עבר, במהלך תקופת השבי, בין כמה משפחות פלסטיניות במקומות שונים ברצועה. הוא ראה טלוויזיה, שמע רדיו, אפילו גלש מדי פעם באינטרנט. הוא שמע את כל הדיווחים על "עופרת יצוקה", הוא ראה את כל משחקי המונדיאל ב-2010 . הוא זכר בדיוק איזה משחק ראה ביום שהעבירו אותו ממשפחה אחת לאחרת. זה היה משחק של ספרד, אלופת העולם המיועדת. הוא קיבל יחס סביר.

 

הבעיה היחידה הייתה האוכל. לא היו הרבה אפשרויות קולינריות. שליט אכל מה שעזתים אוכלים. בעיקר חומוס. מובן שהיה שרוי במצב רוח מדוכדך, זה השפיע על תאבונו וגרם לירידה דרסטית במשקלו. הוא לא עשה שביתת רעב ולא שקל לעשות. יום אחד הוא אכל עם המשפחה המארחת על גג הבית, בחאן יונס. מהגג נשקף הים. בנסיבות אחרות היה יכול להרגיש כמו בחופשה.

 

שליט תקשר עם חוטפיו בעברית ובאנגלית. השומרים שלו התחלפו לאורך התקופה. בעיקרון, שמר עליו צוות מיוחד, שאנשיו עשו משמרות. שליט ידע בדיוק מה קורה בארץ, עקב אחרי הבחירות ב-2009 , אחרי האירועים בעולם. הוא לא נמצא בסכנה במהלך "עופרת יצוקה", אם כי חש עצבנות בקרב הסובבים אותו. 

 

שליט שיתף פעולה עם חוקריו ושוביו. הוא לא ידע הרבה על הצבא, לא היה לו הרבה מה לחדש להם. את המעט שידע - סיפר. נשאל על הביצורים של צה"ל, על טנק המרכבה. היה לו חשוב לרצות אותם, לתת מידע, כדי לקבל יחס טוב.

 

סיפורו של שליט הוא מחדל קשה. גם של צוות הטנק, גם של שליט עצמו, גם של המודיעין, בעיקר השב"כי, שלא הצליח לעלות על עקבותיו יותר מחמש שנים. שני לוחמים נפלו בקרב, על הגנת המדינה. הם לא פעלו באופן אופטימלי, אבל ההיסטוריה של צה"ל מלאה מאות מקרים מהסוג הזה. ככה זה במלחמות.

 

שליט עצמו הסגיר את עצמו למחבלים ללא קרב. גם אליו אין לבוא בטענות. זו תגובה אנושית. הייתי טנקיסט, מפקד טנק, אין לי מושג איך הייתי נוהג במקומו. יכול להיות שהייתי נוהג כמוהו. "אל תדון אדם", נכתב, "עד שתגיע למקומו", ואין כאן ניסיון לדון אותו. הוא כבר נדון ליותר מחמש שנות מאסר. מצד שני, כדאי שנדע את הנסיבות של האירוע הרע הזה. צריך להפיק מהן לקחים. יהיו עוד אירועים כאלה בעתיד, צריך לקוות שייגמרו אחרת.

 


קיבל יחס סביר. שליט במסע אופניים. צילום: דוברות עיריית עכו

 

 

שליט הוא בחור מופנם, רגיש ועדין. יכול להיות שמלכתחילה לא היה אמור להתגלגל לצוות טנק לוחם. אולי לא התאים לזה. כשהטנק שלו נפגע, הוא נכנס להלם וחדל לתפקד. הכינוי "גיבור", שהעניק לו הרמטכ"ל בני גנץ כששב ארצה, אינו במקומו. תת אלוף אביגדור קהלני היה גיבור. רב סרן רועי קליין היה גיבור. סא"ל אבי לניר היה גיבור. ההיסטוריה של ישראל ושל צה"ל משובצת בלא מעט סיפורי גבורה. גלעד שליט רחוק מלהיות גיבור. הוא סוג של אנטי גיבור. הוא חייל שנקלע לסיטואציה קשה ובחר בכניעה. אין כאן גבורה. יש כאן סיפור אנושי, נוגע ללב ועצוב.

 

יכול להיות ששליט לא היה מתאים מלכתחילה לתפקיד לחימה. אולי דווקא העובדה ששירת בשריון ומילא את חובתו למדינה למרות זאת, היא תעודת כבוד עבורו. אבל אחרי כל זה, אסור לשכוח שיש כאן מדינה שצריך להגן עליה. היא עדיין מוקפת אויבים. היא לא יכולה להרשות לעצמה יותר מדי סיפורי גבורה מהסוג הזה.

 

אז מהי השורה התחתונה? אין שורה תחתונה. בגדול, טוב ששליט חזר הביתה, הוא ראוי לחייו החדשים ואני שמח שקיבל אותם. הוא מטייל ונוסע ומתאוורר ורואה עולם, וזה נהדר, אבל אני במקומו הייתי מנסה איפשהו למתן קצת את החגיגות הפומביות, את ההפיכה לסלבריטאי, לטובת סוג של תרומה, אולי אפילו סמלית, לטובת החברה הישראלית.

 

מדינת ישראל שילמה מחיר כבד, קשה מנשוא, כדי להחזיר אותו הביתה. הסיפור שלו לא יילמד בשיעורי מורשת קרב. שליט מודע לזה. יש כאלה שחושבים שזה היופי של העניין, שמכאן שאובה עוצמתה של ישראל, מהדאגה הזאת לכל חייל באשר הוא, עד הסוף, כולל הכול. אני לא נמנה עם הסבורים כך.

 

מצד שני, אין ספק שאין עוד מדינה בעולם שיודעת לעשות דברים כאלה ולהשקיע את תעצומות הנפש האלה בכל חייל באשר הוא. ועדיין, לצד השמחה והחגיגה, צריך להיות גם חשבון נפש. גם מצדה של המדינה, ומצדו של הצבא, וגם אצל שליט.

 

אם הייתי שליט, הייתי מקדיש משהו ממרצי ומזמני לפעילות התנדבותית כזו או אחרת למען המדינה. משהו סמלי, שיבטא הכרת תודה למדינה ששעבדה כמה מהאינטרסים האסטרטגיים החיוניים ביותר שלה, כדי להחזיר אותו הביתה. סתם, בשביל ההרגשה הטובה. אולי זה עוד יקרה. אבל קודם שימצה את החופש. זה באמת מגיע לו. גיבור הוא לא, אבל הוא הלא-הגיבור שלנו.

 

 

(מקור)

אני המום. אמנם לא חשבתי שהוא גיבור גדול, אבל....המצב חסה
להורי אותו לטוראי ולהעמידו לדין. זו החובה.חובידע
אם לומר את האמת(המאד כואבת) הוא לא החייל היחיד-משה ר-

שעושה את זה, וכמוהו יש עוד אלפים, כן גם מאלה, שמפטרלים בגזרות ביהודה ושומרון ככה שאני ממש לא מתפלא..

א. אל תדון אדם עד שתגיע למקומוozd

ב. נכון הוא לא צדיק תמים אבל הוא נכנס להלם וניסה להנות מהחיים עד כמה שאפשר...

הוא חייל קרבימושיקו

הלם קרב מתקיפה של שני מחבלים?

 

 

זה פשוט פשע לאור יום מה הוא עשב.

 

וזה עוד סיבה שצריך צבא מקצועי ללא חיילי חרסינה

היית בצבא?מוריה.ר =)
לא הייתימושיקו

אבל כל משפחתי היתה ויש לי טיפת מושג.

 

הזלזול המחיר בהוראות שגרמו לחטיפה הוא זועק לשמים

כל הסיפור זעק לשמיים.מוריה.ר =)
עבר עריכה על ידי מוריה.ר =) בתאריך י"ט בניסן תשע"ג 23:25

 

המחיר ההזוי בעיסקה. מספר המחבלים, המרצחים. זעק לשמיים.

 

זעקת משפחת סחיווסחורדר עלתה לשמיים.

 

וגם זעקת אביבה שליט.

 

אין פה טוב ורע, לא צדיק ורשע.

 

יש פה כשלים, טעויות אנוש.

 

ובעיקר חשבונות שמיים.

 

ו...

 

לא היית בצבא, וגם לו שירתת.  לא היית בסיטואציה בה היה שליט.

 

 

שוב פעם, מתסכל, אבל לדוש בזה, מתסכל עוד יותר.

אם לא היית עדיין בצבא..דודאו 14

אז זה  ללא חכמה לדבר.

זה חכמה שלאחר מעשה.

אין דבר כזה חייל שלא שובר שמירה, ושממלא את כל ההוראות, ואם יש הייתי שולח אותו דחוף לקב"ן...

3 שנים בצבא זה דבר שוחק שאין דברים כאלה. וגם האווירה בצבא משדרת הרבה פעמים להיות ראש קטן..

יכול להיות, ואני אכן מקווה, שאתה לא תהיה כזה.

ואני לא מצדיק את זה, ולא בא לומר שכך צריך לנהוג. ממש ממש לא.

אבל לא לחינם אמרו אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו, ובודאי לבוא אחרי מעשה ולהטיח דברים קשים ובאופן אישי, זה לא חכמה.  

אבל בהחלט  הסיפור ראוי ללומדו כדי שלא יקרו עוד מקרים כאלו.

בקשר לשגרה השוחקת אתה צודק, זה גם מה-משה ר-
עבר עריכה על ידי שדרותי בתאריך כ' בניסן תשע"ג 07:56
שאני טוען, הבעייה היא בהתנהלות האדיוטית שלו במהלך החטיפה וכן אני שופט אותו, חייל אמור לתפעל מצבים כאלה ולא לשבת כאחרון הנמושות ולהיות מובל כצאן לטבח, גם אם היה מתאבד זה היה עדיף, אבל הוא התנהג כמו סמרטוט רצפה ולא כמו חייל, וזה מה שמכעיס, אנשים כאלה צריך לזרוק אותם שיהיו עובדי רס״ר מקומו לא בשדה הקרב, כי כמו שהוא הפקיר את עצמו הוא יכל להפקיר ובעצם הפקיר את חבריו לנשק ועשה מעשה שלא יעשה, ביזיון זה מה שאפשר להגיד על זה!
בבקשה לא לדון...בבקשה!מוריה.ר =)

 

 

כן, היו הרבה טעויות.

 

טעויות מקוממות אפילו..

 

אבל, עד לדין,. מי אנחנו שנשפוט את פעולותיו?

 

גם אני הייתי נגד העסקה ההזויה, המסוכנת.

 

וברור שחכם, שעיניו בראשו היאמור לבדוק יותר בדקדוק האם שליט כשר לשרת בקרבי.

 

(כי רצון טוב לא תמיד מספיק.)

 

אבל, זה כבר קרה.

 

מתסכל ככל שיהיה, לדוש בעניין רק יתסכל עוד יותר.

 

 

סוף סוף תגובה שפויהבצלםאלוקים
עבר עריכה על ידי בצלםאלוקים בתאריך י"ח בניסן תשע"ג 15:19

שזוכרת שמאחורי הסמל- יש בן אדם.

 

החקירה הזו לא אמורה להגיע לציבור .בושה.

זה אמור להיות עניין של הצבא, וצה"ל אמור להפיק לקחים- ויש מה..

 

אבל מכאן ועד לכתוש אותו ככה?

הוא פה! הוא בן אדם שחי בתוכנו!

זו פשוט..אין לי מילים על הסיפור הזה..פשוט בושה וזעם על הדם שלו שנשפך, שלא פחות אדום מדמם של אחרים

אשר בשמם כביכול משפילים ומכפישים את שמו.

 

היו פה טעויות, היו כשלים.

אבל זה *נעשה*. 

אז שוב- מי שצריך ללמוד לקחים לעתיד- שיעשה את זה,

אבל אין שום היתר ככה לעשות ממנו קציצות בציבור- בתקשורת. אין.

 

(וכן, גם אני הייתי נגד שחרור מאות מחבלים, אבל זה לא רלוונטי כרגע-

זו שוב שאלה שמקבלי ההחלטות צריכים לתת עליה את הדעת.

לא קשור אלינו,

והשאלה האם הוא היה מספיק אמיץ בשביל להלחם-או שהיה חלש מדי וכו'= לא משפיעה כהוא זה על קבלת החלטה כזו.)

 

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אגב, הביקורת בעיקרה לא מופנית כלפי הכותבים פה, שמביעים עמדה-

אפילו שהיא כואבת לי..וגם לו מובנת (שהרי העסקה בעייתית/ לא בלי קשר לאופי השבוי..

מה גם שהפעולה בוצעה כבר .אז מה יש להתבחבש עכשיו באופיו של השבוי?  )

בכל מקרה-כואב לי..ואני לא מבינה מה יש לדון אותו-

אבל הביקורת היא בעיקר כלפי התקשורת שמפיצה את השמועה וטוחנת אותו, וכלפי האחראים לתחקיר -שהיו אמורים לדאוג לכך שהוא יישאר חסוי ויגיע רק למי שצריך ללמוד ממנו-

כמו שיודעים טוב טוב להסתיר דברים כאשר צריך.

 

פשוט ..אף אחד לא חושב שיש פה בעיה אתית ..ועל זה  הביקורת שלי. 

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

זה הוא שהתראיין...מוטיז
מוטי, כמו תמיד אתה ממשיך להצדיק את החתימה שלך.מי האיש? הח"ח!

אתה מברבר בלי אפילו לקרוא לרגע לפני שאתה כותב. הרי הוא לא התראיין. לא התראיין. אחזור עבורך, כי כנראה קשה לך לקלוט: הוא לא התראיין. הדברים שבן כספית מדווח עליהם אולי נאמרו ואולי לא בחקירה שעבר שליט אחרי שהוחזר. בעצם יש רק אפשרות אחת פרט לכך שלפיה אתה פועל לפי החתימה שלך: האפשרות לפיה אתה משקר בכוונה תחילה, למרות שאתה דווקא יודע שהוא לא התראיין. אני מכיר את האופי שלך, "מוטיז", הפולמוסי ושואף המדון משאר דיונים, ואני מביע שאט נפש מהמניפולציה המביישת הזאת שלך כאן. ואל תגיב - יותר טוב שתנסה פעם אחת לנצור את הלשון.

חחח..מוטיז

טעות שלי, אבל שתה כוס מים דחוף...

ואתה לא ממש משקף את שם הניק שלך..כמו צמח בר
כל הפוסל במומו פוסל
לידיעתך - הוצבה תגובה ונמחקה.מי האיש? הח"ח!

כמו תמיד בערוץ 7 ופורומיו, הורגים את השליח במקום לשמוע מה הוא אומר. בוגר מאוד, ומתאים לציבור שלנו ולהתנהגותו.

אל תאשים את ערוץ 7, כי אני זה שמחקתימרדכי

בס"ד

 

אתה מוזמן לבוא לאישי ולהסביר לי מה בסדר בתגובה שרשמת ויסביר למה הייתי צריך להשאיר אותה

אני בטח לא אסביר לך שום דבר, תסביר לעצמך.מי האיש? הח"ח!
עבר עריכה על ידי מי האיש? הח"ח! בתאריך כ' בניסן תשע"ג 08:49

חוסר בגרות והתנהגות פחדנית הם עניין לפסיכולוג, שלוקח על זה 500 ש"ח לשעה. אתה תשלם לי? אם לא, אז תנסה להבין לבד, כי הזמן שלי יקר מדי לזה. מנסים להקנות מינימום של מחשבה ביקורתית וראש פתוח, אז נחסמים. ודאי שאני מאשים את ערוץ 7 - בהיותו כלי התקשורת הכי חשוב של הציבור הדתי-לאומי, אבל מאפשר דיון כמו מה שמתרחש כאן.

אם הזמן שלך יקר מידי - כנראה שאין לך מה לעשות כאןמרדכי

בס"ד

 

מבחינתי אתה חסום.

 

אם בכל זאת בא לך לכתוב פה, אז אתה עדיין מוזמן לפנות אלי בכל עת.

 

נ"ב - כדאי שתתחיל לכבד את שם הניק שלך ולכתוב כמו שצריך כלפי משתמשים אחרים (נגדי לא אכפת לי, מצידי תכתוב שאני צריך אישפוז כפוי בבית חולים לחולי נפש, אם אתה נהנה מי זה אז בשמחה. אבל כלפי משתמשים אחרים בפורום, לא יקום לא יהיה!)

התחקיר שפורסם-בצלםאלוקים

מדובר בראיון שהוא נתן לתקשורת או בדברים שהוא אמר לחוקרים?

 

"כך שחזר גלעד שליט בחקירותיו את פרטי האירוע. גרסת שליט, כמעט במלואה (למעט
השמטות צנזורה נדרשות): "

 

הבעיה שלי היא שלא חשבו שצריכים עוד צנזורה- על הכל.

ושהתקשורת לא חסה.

 

אבל אם זה ראיון שהוא נתן- כמובן הביקורת שלי בטילה והרי היא כעפרא דארעא.

טעות שלי.. לכאורה.מוטיז


אבלבצלםאלוקים

האם ההתנגדות או תמיכה בשחרור מאות מחבלים קשורה לשאלה האם גלעד ניסה להילחם או שהוא היה חלש מדי / בהלם ופחד להילחם??

 

 

צר לי, אבל אני צריכה סמיילי שמקיא.בצלםאלוקים

זה פשוט...לא חשוב לשחרר יהודי שבוי, לא חשוב לשחרר חייל שבוי, לא חשוב לפדות אדם ששבוי- חשוב לכם שיהיה "גבר" ויהרוג מחבלים, ואם הוא קצת חלשלוש ולא מסוגל לזה- שיישאר שם, מי צריך אותו. אה?

 

0:

 

 

עריכה- ב"ה שנתקלתי פה גם בהרבה תגובות אנושיות.

אז "לכם" הכוונה לאלו שחושבים כמוך- שמותר לשחרר רק אם הוא מספיק "גבר".

חייבים לשחררו!מרדכי

בס"ד

 

אבל גם בזה יש כללים ברורים בהלכה שעל פיהם מותר לפדותו כמו "אין פודים את השבויים יתר על כדי דמיהן" וכו'

מכירה את העקרוןבצלםאלוקים

אבל מעולם לא שמעתי שהכוונה היא ב"כמה מחבלים הוא הצליח להרוג" האם הוא מספיק "גבר" או שהוא "רכיכה".

(ואגב, כשיש סכנת נפשות פודים ביותר מכדי דמיהם..)

 

מה אתה רוצה- להחזיר אותו? סתם לשפוך את דמו?

 

אני הרי מניחה שהמטרה שלך היא לא אחת מאלו שהוזכרו..אלא הפקת לקחים לעתיד-

*)לא לשחרר אלף מחבלים תמורת אסיר אחד (וכאן ממש לא משנה אם הוא היה בהלם וחלש או שכן הצליח להרוג מחבל ואז נחטף)

*)לא לשלוח לקרבי אנשים שברור לכל אדם בר דעת שאינם מתאימים לשם.

 

אם המטרה שלך היא אחת מאלו- אתה פשוט..לא עושה את הדבר הנכון, והפצת התחקיר בתקשורת לא משיגה את המטרה הנכונה.

היא רומסת בן אדם שחי ביננו, שנשלח לקרבי על לא עוול בכפו- ונחטף על לא עוול בכפו.( לא כל אחד מתאים להילחם! והוא לא! זו לא אשמתו)

 

אז...שוב אני אתמה- מה אתה(=תקשורת/צה"ל שנתן לזה לדלוף) בעצם עושה פה..בהפצת התחקיר?

תפסיקי לבלבל ת'מוח...מוטיז

את אמנם צודקת שמצוות פדיון שבוים יש בכל מקרה, אבל בהחלט אפשר להבין הבדל, נניח... כשיש צדדים לכאן ולכאן.. כמו בעסקה האחרונה, אז אפשר לשמוע טיעון שאומר שישראל לא מפקירה חייל שנלחם למענה...

בין מתוך עיקרון ובין מתוך דאגה ל... מוראל נניח.

 

ואז כבר יש הבדלים, כי אם חייל נכנע סתם כך - הגיוני לומר שזה פחות חשוב, גם מבחינת המוראל וגם מבחינת העיקרון... ולא, זה ממש לא מה שקרה כאן, אבל את כבר מסוגלת לתפוס היכן נכנסים השיקולים הללו.

 

צאי מהמחשבה שאת נציגת המוסר כאן בערוץ, משום שאת הכי פחות מוסרית פה, מרובם ודאי.

לפחות אני מנסה, ילדבצלםאלוקים

הולכת עם המוסר שלי- מילה שאותך מגעילה.

נראה שאתה בורח מהדבר.

 

 

לא אמרתי שחייבים לשחרר אותו..

אם המפתח היה אצלי ככל הנראה לא הייתי משחררת במחיר כזה-

אבל הרצון לראות אותו פה, והנכונות לשלם מחיר כזה או אחר לא תלויים ברמת המאצ'ואיזם של המדובר.

 

ו..אחרי שתתגייס ותעמוד בפני חטיפה נוכל אולי לדבר, אולי-

כרגע אתה מברבר סתם כי אין לך מושג איך היית מגיב-

אין לך מושג מה זה להיות במצב כזה..מול מחבלים.

ואחרי הכל זה לא קשור אליך- גלעד..לא מתאים לקרבי, ומי שעשה את הפשלה זה מי ששלח אותו לשם,

הוא לא "נכנע סתם" בשביל לבאס אותך, ילד יקר-

הוא היה חלש מראש, וברגע האמת היה  בהלם,  מפוחד- וניסה להישאר בחיים.

 

לא קשור למאצ'ואיזם.מוטיז

חייל שנכנע סתם כי הוא עייף הבעיה שלו היא לא היעדר מאצ'ואיזם.

אז שוב, ברור שכאן זה לא הסיפור אבל עדיין כן אפשר להבין היכן נכנסים השיקולים.

 

ברור שלא הייתי במצב שלו, אני לא בא בטענות, שוב, אני רק מסביר איפה יכולים להיכנס שיקולים כאלה.

 

המוסר שלך באמת מגעיל.

0:0:בצלםאלוקים

אם זה לא הסיפור- אז מה אתה רוצה?

 

וגם חייל שעייף ..ולכן הוא נפל- זו לא סיבה לא לשחרר אותו..

שוב- כשתהיה חייל תבין שגם עייפות, וגם עייפות בקרב (במיוחד בפטרול שגרתי) היא אופציה רווחת, ולא הופכת את הנפילה להיות הבעיה שלו.

 

אם מישהו נוסע לסיני למרות שאומרים שיש אזהרת מסע חמורה, והוא נחטף- הוא חלאה. וזו בעיה שלו בעיקר. 

(אבל גם קצת שלנו)

אבל חייל..גם אם הוא עייף וגם אם הוא סתם חלש- זו ממש לא אשמה שלו.

זה טבעי, וחטיפות מאז ומעולם היו אפשרות קיימת.

 

המוסר שלי- אין בעיה שהוא מגעיל אותך, לגיטימי.

אבל תבין שאני הולכת עם המוסר שלי, ושאתה מנסה להראות שאתה בורח מהמוסר שלך..

כי מוסר זה דבר מגעיל.0:

לכל הרוחות.מוטיז

לא עייף, וברור שפה הוא לא נכנע סתם.

 

אבל ברגע שסוגיית השחרור כבר מורכבת, ואין פדיון שבויים בפשיטות, עדיין ישנם שיקולים אחרים.

כמו למשל עניין המוראל אצל חיילים... או עקרון ש"אנחנו משחררים כל מי שנלחם למעננו". וברגע שאלו הם השיקולים כבר יש חילוק, אם זה סתם עלוב נפש - יכול להיות שהוא לא יגרום לירידה מוראלית, או... שאין את העיקרון משום שהוא לא נלחם אלא סתם רעד מפחד.

 

ובפעם השלישית, לא אמרתי שזה הסיפור, זה אולי הסיפור במינון נמוך יותר, אני רק מדבר על הרעיון ומסביר איפה יש כניסה של שיקולים כאלה...

 

ברור שאין לי זכות דיבור, רק הסברתי מדוע השיקולים האלה כן רלוונטיים.

 

לא קשור לאשמה, אבל כשמדובר בפחדן (שוב, אני לא אומר שזה המקרה) אולי לחטיפה שלו אין השפעה על המוראל, או... שאולי העיקרון של "לשחרר כל מי שנלחם למעננו" חשוב פחות... ואז כבר עדיף לשמור על ביטחון האזרחים...

שיקולים שיקולים... אני מסביר איפה הם רלוונטיים.

 

נאו, מה שבשבילך צריך להמיר למספרים ומשפטי סיכום - אצל החבר'ה הבריאים פה זה נמצא בראש גם בלי יותר מידי הסברים.

ולכן איתך זה תמיד יותר מסורבל...

 

בורח מהמוסר שלי? אני אולי לא צדיק גדול כך שאפשר תמיד לומר שמבחינה מסויימת אני "בורח" ממנו... אבל נדמה לי שסתם ברברת.

המון מלל, אני אברור מתוך זה ..בצלםאלוקים

"אבל ברגע שסוגיית השחרור כבר מורכבת, ואין פדיון שבויים בפשיטות, עדיין ישנם שיקולים אחרים".

יש שיקולים..הרבה, גם שיקולים את מי לשלוח להיות לוחם ואת מי לא-

הנקודה שלי מראש היתה שהשחיטה של גלעד לא עושה שום דבר טוב מלבד עוול. מלבד לרצוח בן אדם.

את הלקחים- מקבלי ההחלטות צריכים ללמוד, לא אתה.

 

וברור שיש שיקולים..אך הדגשתי שלדעתי לא משנה אם הוא היה בהלם קרב או עייף מאד או שהרג מחבל ואז נחטף.

זה לא משנה. לדעתי.

 

פחדן-אז לא הוא אשם. בחיאת..

הוא פחדן- אז אתה ששלחת אותו לקרב אמור לשאת באשמה. לא הוא.

 

ולי אישית אין שום עקרון לשחרר כל מי שנלחם למעננו, 

הוא לקח בחשבון את האפשרות של מוות..ובטח אפשרות של חטיפה.

(למרות שלהשתדל ולעשות מה שאפשר תמיד חייבים, גם בלי קשר ללחימה..)

 

אין לי פה עקרון בכלל..אני לא מבינה בזה, יש פה דיני נפשות ויש פה הרבה עניינים-

אני שוב חוזרת בשבילך,ואומרת בפעם המאה-

מה שאתה עושה פה לא עוזר לאף אחד מלבד ..אלא רק הורס בן אדם שחי פה ונחטף לא באשמתו.

לא הרבה מלל...מוטיז

פשוט סיננת את כל מה שלא הצלחת להבין. נסי שוב...

 

לא קשורה אשמה, כשהנושא הוא המוראל של החיילים או העיקרון...

 

מה בדיוק אני עושה פה?

 

 

אז תסביר בתמצותבצלםאלוקים

כי אני מסבירה בצורה מאד ברורה -

הדה לגיטימציה לגלעד, הלשון הרע, השפיטה- כל אלו לא ראויים. את הלקחים אמורים להפיק מקבלי ההחלטות, והתחקיר הזה לא אמור להתפרסם בציבור ובטח שלא לקבל סקירה ביקורתית שכזו.

יש לזכור שמדובר במשהו שכבר נעשה ובאדם שחי ביננו.

 

זו אני פה.

 

מה הנקודה שלך?

 

אולי לא היה צריך לשחרר? 

אולי אפשר להחזיר?

--מה אתה רוצה??

בדיוק בשביל זה הדגשתי חזור והדגשמוטיז

שאני בסה"כ מסביר לך היכן השיקולים האלה יכולים כן להיכנס, עקרונית בלבד, לפחות.

תסביר שובבצלםאלוקים

למה זה חשוב שהתקשורת תדון בזה ותשחט אותו. אני ממש לא מבינה.

 

כל מיני שיקולים אם לשחרר או לא- אמורים לעמוד בפני מקבלי ההחלטות..הם לא רלוונטיים לגבינו.

ולכן אני הדגשתי חזור והדגש- מי שאמור להפיק לקחים שיפיק- בדיוק לצורך זה מבצעים את התחקיר. (בין היתר..)-

אבל..שוב, אני מאד דפוקה כנראה, תסביר שוב- למה זה אמור להגיע לתקשורת, ועוד בכזו צורה?

 

(לגבי כל מיני שיקולים שהעלית- עניתי את דעתי בעניין,

אבל זה בכלל לא חשוב כרגע כי לא זו הנקודה-

הנקודה שלי היא כעס וכאב על הדרך שכל הדבר הזה מתנהל.)

מי דיבר עכשיו על העניין הזה....?מוטיז

דיברנו על שחרור בהתאם לרמת המאצ'ואיות של השבוי...

אני.בצלםאלוקים

זה מה שכתבתי פה, בגדול.

 

ואנשים שזה בסדר לשחרר 1000 מחבלים אם הוא הרג מחבל גם, ולא בסדר אם הוא היה בהלם וחלש- אז..זה מה שנקרא שחרור בהתאם לרמת המאצ'ואיזם, וזה הזוי ותמוה וכואב בעיני.

 

כשמקבלי ההחלטות לוקחים בחשבון מוראל וכל מיני דברים- אחלה, אני לא בפנים, 

לא יודעת מה השיקולים, לא נכנסת לזה בכלל.

 

אני מדברת למי שבוכה פה..על "זה" שחררנו מחבלים?

שאלת השחרור מבחינת הציבור לא אמורה להשתנות גם כאשר התשובה ל"האם הוא הצליח להרוג מחבל ואז נחטף" או "האם הוא היה בהלם ובכלל גם לא התאים לקרבי" שונה.

 

את מחליפה נושאים.מוטיז

יש נושא של האם ראוי לדון בזה בתקשורת..

ויש נושא של האם משנה כמה הוא היה לוחם אמיץ כדי לשחרר אותו.

 

על הנושא השני הסברתי, ושוב, גם עליו לא ממש דיברנו, לא דיברנו על האם להצטער עכשיו או לא, דיברנו על האם אומץ לבו  של הלוחם משמעותי לשיקולים של האם לשחרר. ואמרתי, כשהשיקולים הם שיקולים של מוראל או אחרים בסגנון - אפשר להבין מדוע כן משנה לנו אם הוא היה לוחם ראוי או לא. ושוב, דיברתי עקרונית בלבד...

 

על זה דיברתי. יש עוד משהו לא ברור?

 

ממש לא מחליפהבצלםאלוקים

דבקה בנקודות האלה מתחילת התגובות שלי פה.

 

בנוגע לנקודה הנוכחית- פניתי, כפי שהסברתי- לאלו שמצטערים על השחרור..(או מצטערים עוד יותר) כי מתברר שהוא היה חלשלוש.."רכיכה" כלשונם.

וכשהם-כציבור- מסכימים לשחרר מאות מחבלים זה לא אמור לשנות אם הוא הצליח להרוג מחבל או שהיה חלש מדי.

זו דעתי.

 

בנוגע למוראל-זו לא נקודה שעלתה פה, זה משהו שאתה מעלה.

ו..מה אתה רוצה לומר? שאם יש עקרון שבכל מקרה משחררים מי שלחם למען המדינה והעם-יש פחות מוטיבציה להילחם/ להיזהר לא ליפול בשבי?

א- זה נראה לי ממש לא נכון.

אף אדם לא רוצה לבלות 5 שנים אצל החמאס, אפילו לא אם ג'עברי ישחק איתו קלפים.

ב-אין עיקרון כזה.

 

עזוב, למה ללכת סחור סחור?

אל תדבר איתי "עקרונית בלבד". כיון שאתה מגיב לדברים שלי, התפרצת בגלל משהו שכתבתי- שנכתב בעקבות מקרה ספציפי. נכון?

 

גלעד היה חלש, נכון.

ולכן אנשים מזדעקים על השחרור-

אני לא חושבת שאם היו יודעים לפני השחרור שהוא היה בהלם וחלש-זה היה אמור לשנות משהו בהחלטה אם לשחרר או לא.

יש כאן כאלו שחושבים שכן.

איפה אתה בעניין? מה אתה מנסה לומר?

אין כוייח....מוטיז
מממפייגליניזית

סורי שאני מתערבת, אבל "כשאנחנו בגלות, ואסור להתגרות באומות" מצוות פדיון שבויים לא "מתגמדת"? לדעתך? (בצלם)?

פייגליניזית,בצלםאלוקים

אם את הבנת מה שאת רוצה לומר, זה מעולה-

כדאי שתסבירי יותר גם בשבילי..קשה לי לקלוט מהר.

תסבירי את הקשר בין גלות לעניין פדיון שבויים,

ומעל כל זה-

תסבירי איך כל זה משנה משהו ממה שאמרתי פה-

שהתקשורת ומי ששחרר את המידע הזה שוחטים אדם לחינם.

בלי קשר לגלות. סורי.פייגליניזית

פשוט חברה דיברה איתי בדיוק עכשיו, והמילה "התגרות באומות" ו"גלות" הייתה באותו הקשר.

אם ליישב את ארץ ישראל זה התגרות באומות, אז למה לדרוש חטוף- זה לא התגרות באומות,?

(שניהם מצווה, להזכירך

השאלה נותרה בעינהבצלםאלוקים

לא אני קובעת מה נחשב התגרות ומה לא.

אם זה שאני יהודיה מהווה התגרות- אני לא מתכוונת לשנות משהו...

אבל גדולים ממנו אחזו שההתנחלויות מהוות התגרות.

 

מה ההתגרות בלבצע עסקה לשחרור חטוף?

אולי התגרות תהיה להתעלם מהם..

 

אבל ..אין הרי עקרון מיוחד של "התגרות" או לא התגרות..יש עניין של פיקוח נפש...

ואם פיקוח נפש דורש לשחרר אדם- זה מה שצריך..ואם הוא דורש לא לשחרר- זה מה שצריך..

מבינה?

"התגרות" זה פשוט שם נרדף ל"פיקוח נפש".

תחשבי על זה בצורה כזו..

 

ועכשיו-מה שאלתך ?

אם לא הבנת ההתנחלויות הן בדיוק פיקוח נפש.פייגליניזית

וכאן באה ההיסטוריה, ומוכיחה שנסיגה ושלום, מביאים חורבן.

 

דרישת חייל חטוף מהווה פי כמה התגרות מאשר מימוש זכויותינו על הארץ וטרנספר מרצון. 

ועוד שאלה,פייגליניזית

"פולארד גם צריך לחזור? כלומר, הוא גם נכלל בתוך "פדיון שבויים", או שזה עלול לקלקל את היחסים העדינים עם ידידינו משכבר הימים, אובמה?? זה לא נקרא התגרות באומות? אבל יש פדיון שבויים!!!"

 

נ.ב. השאלה היא "סאטירית", ומי שלא היה שותף בכלל הדיונים בנושא, שלא יחשוב שזו דעתי...

אין פה היסטוריהבצלםאלוקים

היסטוריה הוכיחה שחלק פינויים -בד"כ עם הסדר- הביאו לשקט.

ופינויים חד"צ- הביאו "רעש"..

 

אבל את מעלה שיקול נכון-

ולכן אין שום ביטחון שדעת תורה תהיה בהכרח לפנות או בהכרח לא לפנות.

ההתנחלויות הן התגרות..אבל אם פינוי מביא ליותר הרוגים וכו'- לא בטוח שתהיה בו תמיכה.

 

הסכם לחילופי שבויים/ אסירים / מה שהם לא יהיו- איך הוא מהווה התגרות?

את מאד רוצה להגיע למסקנה הזו..אבל אני ממש לא מבינה איך את רואה את זה.

הרי כל החטיפה היתה לצורך המו"מ והחילופים..0:

סבבהפייגליניזית

אז זו לא התגרות.קורץ

לי זה לא ממש משנה, רק תמהתי, איך בצלם תומכת בדרישה לשחרר חייל יהודי?! <צחוק>

לא תמכתי .בצלםאלוקים

אני מתנגדת לרצח אופי שעושים לאדם שלא אשם..-רצח אופי שלא נועד/יכול להשיג משהו טוב, וע"כ הוא אינו מוצדק.

זה הכל. 

אה, הבנתי, כלומר- ידעתיפייגליניזית

אז את לא תומכת בזה

 

 

|העולם לא השתנה, לפחות את לא השתנית...;)|

אני מרשה לעצמי להמר שמי שאמר את זה לא מספיקבצלםאלוקים

חכם או מעורה בשטח.

 

תגידי, ערבים ערבים- אבל נראה לך שהם נולדו אתמול?

אם ישראל החכמה שחררה את הישראלים באנטבה, איך את וקסמן  היא לא הצליחה לשחרר?

האיש היקר ההוא לא שמע על מלכוד? הוא באמת חושב שיושבים שם ומחכים לצה"ל עם פרחים?

 

סיכוי סביר שבין כל ההעברות של שליט- ישראל ידעה,לפחות מדי פעם, היכן הוא ממוקם.

זה לא אומר שאפשר פשוט ללכת ולקבל את שלנו.

 

בקשר לרמב"ם- זה ממש לא פשוט..

נתחיל בזה שאנחנו לא מדינת הלכה.

נמשיך בזה שאנחנו לא אומרים מה היה צריך לעשות- (שוב, אישית אני לא תמכתי בשחרור מאות מחבלים..) , אלא אומרים שאם ישראל מוכנה לשחרר X מחבלים בשביל אדם שהרג מחבל ונחטף..אין שום סיבה שזה שהוא היה בהלם ולא הצליח לתפקד תשנה את זה.- על זה הדיון.

לא על מה מלכתחילה המדיניות של ישראל בנוגע לשחרור שבויים..

 

 

בעקרון סיימנו בזה,

אבל את רוצה עכשיו לדבר תאורטית על דברי הרמב"ם?

בכיף.

על איזה רמב"ם את מדברת? ואלו מקורות נוספים?

עצוב. עצוב.פייגליניזית

ומייאש. מייאש  שאין לנו מנהיגות יהודית הוגנת, אמיתית.

עצוב שהרוע הוא השולט והטוב הוא השולי. (ראה ערך התנצלות על "האלימות" במרמרה)

הוא סתם ילד מסכןמשה
רק ב'צבא העם' יכול להגיע ילדון כזה לגבול קרבי.
בצבא מקצועי הוא היה פשוט נשלח ללשכת לעבודה עם חותמת 'חוסר התאמה'.
אני פשוט בשוק!!!אופה קטנה

בס"ד

 

וואוו!יש המון לקחים שצריך להפיק! [באופן האישי-חברתי והלאומי!]

אסור לתת לדבר כזה לחזור על עצמו שוב!!!

 

וכמו שאמרו-סיפור עצוב ונוגע ללב, אבל מסתבר ש'גיבור' הוא לא!

מזעזע.אביה!!!
תגובה ומגיביםענת=)

בקריאה ראשונה של האותיות גמני הייתי בשוק!

אפילו בהלם!

 

אבל אחרי שהפנים של נועם שליט עולות לי מול העיניים..

התפוח לא נופל רחוק מהעץ.

 

בתקווה שמישהו בצה"ל יסיק מסקנות עוד בשלבים המוקדמים...

בעע...ענבל

בס"ד

 

ה' ירחם...

על זה שחררנו 1027 מחבלים??

מדינה מטומטמת.

 

לא דנה אותו, לא הייתי מעולם בקרב,

אבל נראה לי שיש גבול להלם לא?

חוץ מזה איך מכניסים חייל כזה למלחמה??

אפילו בתורה כתוב שחייל כזה לא יוצא.

 

אררר צבא מרגיז.

?!בצלםאלוקים

"על זה שחררנו 1027 מחבלים?"

 

ה"זה" הזה הוא בן אדם, לא חפץ.

וכשרצינו אותו בבית- זה לא היה תלוי ברמת הקרביות והעוז שבו.

 

לעניין פדיון שבויים לא נראה לי שיש הבחנה בכמות האומץ והגבורה של השבוי.

אם אסור לשחרר מספר מפלצתי כזה של מחבלים- אז אסור.

זה לא תלוי ברוח הקרב של גלעד.

 

וכיון שכבר שחררנו- להתחרט כי ה"זה" לא נלחם? כי הוא היה חלש? כי היה בהלם? כי מראש לא התאים לקרבי?

 

0:

 

מסכימה, לא אמורים להכניס חייל כזה למלחמה-

אבל אחרי שהוא נפל בשבי, אין הבדל..

 

 

ומה עם אלה שנהרגו בגלל העסקה המטופשת?-משה ר-

הם לא בני אדם? דמו של שליט סמוק יותר מדמם של קורבנות הטרור?

דמם סמוקבצלםאלוקים

ולכן מראש היה הגיוני להלחם  ולהתנגד לעסקה..(אישית, התנגדתי)

 

אבל אחרי שהוא שוחרר ודמם נשפך-

מה זה משנה אם הוא היה בהלם/ חלש או שהרג מחבל ואז נחטף?

אחרי שהפעולה בוצעה- אתה לא יכול לשנות אותה-

אז מה יוצא לך מלבד התרת דמו של אדם ?

 

 

היה את המקרה ש-שמונה חיילי נח"ל נפלו בשבימשה43

ומדינת ישראל שיחררה 4700 מחבלים.

והחיילים עסקו בעת שבייתם ב - משחק קלפים.

 

אני כמובן כועס עליהם. אך אני לא רשאי לדון אותם

ואת זה את אומרת עקב נסיונך הצבאי העשיר?אמיר ורשואר

יש גבול!

מדובר בחייל שאין לנו שום זכות לשפוט

מה השלב הבא?

עוד תגיד על נפגע/ת אונס שבעיה שלהם שהם לא התנגדו מספיק!

במצב כזה אדם נכנס להלם מוחלט ויכולת ההבנה וניתוח שלו נפגמת מאוד

אני מסכים איתך שישנם כשלים רבים בתיפקוד של מערכות רבות באותו היום

ובפרט התיאום בינהם ואני אף התנגדתי (ומתנגד!) למה שכונה "עסקת שליט"

אבל עדין אתה מפנה את כעסך למקום הלא נכון!

תפנה אותו כלפי המדינה תסביר את דעתך בצורה ברורה ומתחשבת

ולא בצורה קנטרית מתירסה ומתלהמת שכל מטרתה רק לנגח את גלעד שליט

יחי ההבדל הגדול-משה ר-
חייל עובר אימונים כדי להתמודד עם מצבים כאלה ולא להתנהג כמו רכיכה, אם חייל חושב שהוא לא כשיר מספיק כדי לעמוד מול אוייב ולהציל את חיי חבריו מקומו במפקדה ולא על הגבול!
יש לי בקשה ממך: תחשוב רק דקה על מה ששלחת כאן.מי האיש? הח"ח!

ננתח משפט-משפט את מה שאמרת, וננסה להבין אם הקדשת אפילו דקה של מחשבה למה שאתה שולח:

- "חייל עובר אימונים כדי להתמודד עם מצבים כאלה ולא להתנהג כמו רכיכה". האומנם? האם כל חייל עובר אימונים כדי להתמודד עם מצבים כאלה? ואם לא, מי כן? שליט עבר אימונים כדי להתמודד עם מצבים כאלה? מה, אתה עקבת אחרי שירותו הצבאי? אחרי האימונים שנשלח אליהם וערכו מפקדיו? אתה בכלל יודע על מה אתה מדבר? כנראה שלא ממש.

- "אם חייל חושב שהוא לא כשיר מספיק כדי לעמוד מול אוייב ולהציל את חיי חבריו מקומו במפקדה ולא על הגבול". זה לא ממש משפט הגיוני, נכון? ראשית, גם אם מקומו במפקדה ולא על הגבול, הרי שאת זה לא בדיוק קובע החייל, נכון? אבל לעצם העניין, ממתי חשוב מה שהחייל חושב על עצמו לשאלת מקומו? כל מהות הצבא היא שישנם מפקדים שהם המחליטים מה נכון שהחייל יעשה ולמה הוא כשיר, לא? ממתי בכלל ההתחשבות היא דרך הפריזמה של החייל? שוב לא ממש חשבת על מה שאתה כותב, נכון?

אתה מבין שמילה אחת ממה שכתבת לא הגיונית, ולא נראה שהוקדשה לה מחשבה או תשומת לב?

 

שליט לא עבר שום אימונים מתאימים, לא ידע מה לעשות, לא הוא ולא מפקדיו שהיו אמורים לדעת איך לפעול. ולא מפקדיהם הדגולים, ולא האזרחים העומדים לפקח מעליהם, כל אלו שמתהדרים בפלאפלים וסיכות ועיטורים ורוב חשיבות ושחץ. אדם כמוך אוכל לארוחת בוקר את מה שמאכילים אותו - תסמונת הש"ג שצריך לשלם על הפאשלות של כל גיבורינו הנערצים, וחסרי התועלת בשעת הצורך.

 

מקווה שהפעם לא יחסמו אותי. תודה באמת מראש.

לפי ההודעה הלא ממש חכמה שלך, אני מבין שלא היית-משה ר-

בצבא, אבל חייל שמפקיר את חבריו בצורה כזאת פושעת, הוא לא יותר מאדיוט...

לגבי הסיטואציה עצמה, היא לא נדירה, ויש המון חיילים ששוברים שמירה, אבל כשמגיע מצב שבו יורים על חברים שלך, ואתה הולך כמו אחרון הנמושות במקום לעשות את המינימום שנדרש מחייל, זה פשע, ורכיכה כזאת מקומה לא בשדה הקרב אלא במקרה הטוב במפקדה, אפילו לא במטבח!

צריך להבין>>>>studiomc8

שבמלחמת לבנון השניה המוראל הצהל"י היה נמוך מאוד

 

כל הצבא היה בבאסה בלי מצב רוח...היה כשל בתקשורת בין המפקדים לחילים ממש בלאגן שלם!

 

דבר שהשפיע מאוד על רוח הלחימה של החיילים ו

 

מה שבסוף גם השפיע על תוצאות המלחמה...

 

זה היה אחד הכשלים הגדולים שהיה באותה מלחמה ארורה החיילים ממש פחדו מהאויב!!

 

לכן לעולם אל תדונו אדם עד שתגיעו למקומו!

 

(לא בא להטיף רק סתם לפתוח לכם ת'ראש כדי שתוכלו להבין טוב יותר את המצב ששרר שם..)

אני ממש מזועזע!!!!!!!!!!אתה עמדי
עבר עריכה על ידי אתה עמדי בתאריך י"ח בניסן תשע"ג 15:45
לא חלמתי שזו הסיטואציה.
לא מופתעת, ידעתי שהיה משהו כזה..עוד טעות של המדינהשוקו =)
חברה זה פשוט עצובפייגליניזית

איך תוך שניה, בגלל כתבונת פצפונת, כל ההסתכלות שלכם- משתנה, לקצה השני, ממש כך.

 

עצוב...תאמת, מצחיק יותר מתאים כאן.

 

קראתם את התגובה שלי, גמים אני כואבת בענין. בלי קשר לאמיתות הענין, פורסים לכם כתבה מול העיניים, ווואהו!!! איזה תגובות!

ממש נכון, מישהו כאן אמר איזה יום אחד: "חברה, אתם ממש מושפעים פה מהתקשורת". צדק. אוהו צדק.

ברורו שזה ההסתכלות שלי. ולא בגלל הכתבה הזאת.שפיצה

ידעתי את זה מההתחלה. וזה ברור. עזבו, כל הסיפור הזה זה סיפור הזוי....

בתור שריונר, התמונה מורכבת מאודבלי קונצים

מה שמוצג כאן הוא לא הוגן. כי חלק מהדברים שמוצגים כאן הם נהלים קבועים בשגרת המארבים של הטנקים. 

 

חלק אחר אלה לצערי דברים שבשגרה- כמו תדריך שמועבר בצורה יבשה, וחוסר ידע של הלוחמים על הכוחות בשטח. רק אחרי שנכנסנו למילואים התחלנו להגדיל ראש ולהבין עד כמה זה חשוב שגם לוחם פשוט יבין מה קורה מסביבו.

 

וחלק מהדברים הם מחדל של שליט. אבל בעניין הזה אני מסכים עם הכותב. לדעתי זה באמת נבע מהעובדה שהוא לא הוכשר להיות לוחם, אלא "מפעיל טנק", כמו רבים מהלוחמים הסדירים. וזה הבדל גדול ומשמעותי. המפקד שלו, ה' יקום דמו, היה בעצם קצין ותיק יחסית- סגן ולא סג"מ. ואף על פי כן- כשהם הגיעו לקרב פנים אל פנים, הם לא ידעו מה לעשות.

 

בכל מקרה, אני חושב שהמחדל מתחיל מהתרבות הכללית בחברה שלנו. הא אנו קולטים באמת שאנו עומדים מול אויבים שהם שנואי נפשנו ממש? רוצחים תאבי דם של קורבנות תמימים? 

 

כל עוד העם חושב שאנחנו מגנים על ה"כיבוש", זה יהיה רק קשה יותר. אם נבין מי ניצב מולנו, הנחישות תהיה מוצקה יותר

 

גם אני שריונר וממש מסכיםשלום ש

התחלתי לכתוב את הנקודות העיקריות שהן לא פאשלה אלא נהלים ברורים גם היום,

אבל במחשבה שנייה,

לא נראה לי שכדאי לפרט את כל הנהלים של טנק במארב...

 

מה שבטוח, זה שהעובדה שהוא יצא ללא נשק היא מחדל נורא שיכל לחסוך הרבה מאוד...

למרות מה שנאמר "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו"aharon770

1. גלעד שליט מלכתחילה לא היה ראוי להיות חייל קרבי. חובה היתה על צה"ל לאבחן זאת מראש ולא לשבצו כחייל קרבי.

2. לאור כל האמור לעייל (וזאת ע"פ מה שפיו העיד בו) - גלעד שליט אינו ראוי לכל דרגה צבאית. וכן אינו ראוי יותר לשרת בצה"ל.

3. לא סביר שצה"ל לא ידע בכל רגע נתון היכן נמצא גלעד שליט.

ואילו ניתנה לצה"ל יד חופשית, לפעול להחזרת גלעד שליט, וזאת ע"פ שיקולים מבצעיים נטו, היה גלעד שליט חוזר הביתה לאחר זמן קצר ביותר, וללא הכניעה המבישה והמשפילה של ממשלת ישראל.

תהיו בריאיםיום בחצריך

(בכתבה קראתי רק את התחקיר הצבאי ועל התגובות ריפרפתי)

נשמות כמה מכם בכלל היו בצבא?!?!? 

למה בכלל מפרסמים דברים כאלה לאזרחים, זה סתם לשון הרע, אולי לחיילים צריך להראות את זה בשביל ללמוד מזה.

אני עצמי מאוד מקוה, וגם קצת מאמין ב"ה, שהייתי נוהג לפחות טיפה יותר טוב, אבל לדון בנ"א במצב כזה???

ובטח לגבי הכותב הקודם שכתב שגלעד שליט אינו ראוי לשום דרגה צבאית תתבייש לך! חוצפן מחוצפן! להזכירך גם בשואה, להבדיל בין החיים, הרבה יהודים הלכו לצערנו כצאן לטבח ועדיין אנחנו מכבדים אותם וקוראים להם קדושים ואין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, אגב, מה הדרגה שלך מתוק?   

מזעזע. מעצבןמאמע צאדיקה

אם המאמי הלאומי הוא "הבן של כולנו"-- מתי אנחנו יכולים לממש את "זכות ההורות של כולנו" עליו ולומר את דברנו?

("אני לא מרשה!" )

אני בהלם רציני כרגע..יטבתה
ציטוט משו"ת של אחד מגדולי האחרונים:)()()()(

"והנה יש לדון בני"ד הבה"ח גלעד שליט הי"ו, מאימתי חל עליו דין אדם מפורסם שיהיה מותר לדבר עליו לשוה"ר, אי מרגע החטיפה, או דהוי רק מרגע השחרור, ונראה דתלוי בשאלה מאיזה טעם מותר לדבר לשוה"ר על אדם מפורסם, האם הפרסום עצמו מתיר, או האפשות לדבר איתו ולעקוב אחריו בכל רגע נתון מתירה. ועוד יש לדון, דאי נימא דהפרסום עצמו מתיר, ומותר מזמן החטיפה, האם רק מזמן שהותר שמו לפרסום בתקשורת יהיה מותר לדבר עליו לשוה"ר, אבל לפני כן לא דהוי כדבר שלא בא לעולם, או שהוי כדבר שעתיד להיות כפירות הדקל אליבא דר"מ ומותר מרגע החטיפה ממש, וצריך עיון".

 

והמסר ברור... (אני מקווה... )

איזה חוצפן הכתב הזה! מה הוא מקטרג, ומוציא שם רעידיד

על מתים!!! לא מספיק הוא רושם לשון הרע על גילעד שליט אלה הוא גם מקטרג על מתים זה הכי חמור!!!

זאת לא המצאת.הכתב.אלא.ממצאי החקירה של גלעדמרדכי
אתם לא יכולים להגיד שאין בכתבה הזאת לשון הרע. תעשהידיד

לי טובה!!

17 לאוין.בחורצ'יק
>>>סאלח שבתי

תחשבו על המשפחות השכולוות שהמחבלים שהרסו להם ת'חיים משתחררים בגלל משהו שהיה יכול להימנע אם הבנאדם הזה שקוראים לו גלעד שליט היה קצת יותר רציני! מעצבן!!!

מזעזע!הסטלן הקטן

וצריך גם לומר כל הכבוד לבן כספית.

 

 

 

 

 

לכתבה עצמה.זה מזעזע!קשה לי לומר על זה משהו בכלל...

א) לא יפה לדבר עליו ככה, וגם לא מכובד ב)נו"ש

צריך לדון כל אדם לכף זכות

ג) אף אחד מאיתנו לא היה בסיטואציה כזת, אבל אני מאמינה שרוב האנשים שהיו בכזאת סיטואציה היו עושים דברים דומים.

אתם רוצים להגיד לי שאף פעם לא פישלתם כשהייתם לחוצים\עייפים? פשוט אז לא קרה משהו רציני אז - אנחנו בסדר?

נכון, הוא חייל, אבל כל חייל הוא גם בן אדם.

 

אין כאן עניין של רשע או צדיק.

זה לא גיבור או אנטי גיבור. זה בני אדם. נורמלים. כל אחת והטעויות שהוא עושה. כל אחד והכשלונות שלו.

צריך לזכור, שבסופו של דבר -  הבחור תרם 5 שנים בשבי למען המדינה. אז אולי לא עינו אותו יותר מידי, והתנאים לא היו כאילו קשים כמו שדימיינו, אבל זה עדין שבי. גם אם הוא לא התענה, ואפילו אם הוא היה נמצא במלון 5 כוכבים, זה שבי.

 

 

הוא התגיס לצבא, למרות שיש המון דרכים להשתמט, הוא הלך לקרבי, למרות שהוא יכל להיות ג'ובניק, והוא נחטף ובילה 5 שנים בכלא. 5 שנים זה המון.

 

הגיוני שבן אדם יהיה בהלם כשהוא רואה אוייב מול העיניים. גם אם הוא לובש מדי צה"ל.

 

לא סתם נאמר "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו"

 

עכשיו אני מבין שבעסקת שליט שוחררו 1028 מחבלים?אריאל דל"ת

1027 ערבים, ועוד אחד בשם גלעד שליט.

בוא לא ניסחף אריאל.לב אדום.

כשתהייה אתה בטנק מופגז מול שלושה מחבלים שרוצים אותך מת.

 

 

דבר איתי.

 

 

בעצם, אז כבר לא תוכל.

רבותי הרמב"ם פסק שאסור לשחרר אנשיםסמיילי...

שיש חשש שיהרגו אנשים!

רון ארדשורי 1

ביום ששוחררת שליט,כל כך לא מתאים לך השם הסיטואציה  הזו, אני אישית בכיתי  על רון ארד שלנו  שלא שוחרר כמוך

מזעזע מתסכל ומקומם!דורשת קרבתך

אבל. אבל!!

זה כ''כ פשוט!

''אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו!!''

ילד בן 19 בתוך סערת קרב,וחבריו לצוות נהרגו בחוץ,

ומחבל מטפס לו על הטנק..

איך אנחנו היינו מתנהגים??

 

אסור לדון אותו! פשוט אסור.

מסקנה- צריך צבא מקצועי.עוד מישהי

בס"ד

אני חושבת שהפשע האמיתי הוא לקחת ילד מופנם, רגיש ופחדן, ולתת לו להיות חייל קרבי.

מעבר לכך אני בטוחה שלו היו משקיעים קצת ויתר במיונים, היו מוצאים לו תפקיד הולם ומתאים לכישורים שלו,

בהם יכול היה לתרום.

אותו בטח אני לא מתכוונת לשפוט, אבל את המערכת האיוולית שמביאה חיילים למצבים כאלה- חייבים לתקן.

מעבר לכושר גופני צריך לבדוק עוד דברים, ויותר לעומק.

אבל בחברה הישראלית איך שהוא הצבא הפך למושג אחר ממה שהוא נועד להיות.

"כור היתוך", "בצבא מתבגרים", ועוד כל מני דברים כגון.

לעניות דעתי לו הצבא היה באמת מקצועי, מורכב מחיילים בעלי מוטיבציה כישורים מתאימים,ומקצוענים, שבאמת רוצים להיות שם ולבצע את תפקידם, (וגם מקבלים שכר הולם), מדינת ישראל הייתה חוסכת הרבה עוגמת נפש, כסף, ומחדלים.

אם כי...

במחשבה נוספת אולי זה מתכון לצבא של פועלים זרים...

 

א״א להניע לוחמים ע״י כסף...הסטלן הקטן
כי בן אדם לא ימסור את החיים שלו בגלל משכורת טובה...

ואם כן,אז יהיה לנו צבא של אנשים מעוותים שמוכנים למות בשביל כסף.
אף אחד לא אומר שהכסף הוא שיניע את הלוחמיםעוד מישהי

בס"ד

כאשר בוחרים מקצוע משלבים אמונה, כישורים, חזון.

העניין הוא שיהיו אנשים שמתאימים יותר לתפקיד, שבחרו בכך מרצון.

לא בגלל כסף...מוטיזאחרונה

הוא בוחר את תפקידו בחיים, ומרוויח כסף כמו כולם...

עוד הוכחה לאפסיות של ביבירועישםטוב

פשוט לא נתפס

 

 

 

 

ביבירועישםטוב

ביבי מתנהל *בדיוק* לפי התפיסה השמאלנית שאומרת - 

יש בעזה מיליון-2 חפים מפשע, אנשים ממש טובים.

למרבה הצער קבוצה טרוריסטית איכשהו השתלטה עליהם.

בגלל 7.10 ישראל נאלצה בלית ברירה לצאת למלחמה וחבל על כל הרוג ופצוע "לא מעורב".

עכשיו שחמאס כמעט נעקר אז ישראל כמובן תעזור לעזתים, האנשים הטובים והאיכותיים, להשתקם חזרה.

 

אתה קורא את מה שאתה מעלה כאן?!הסטוריאחרונה
אין כאן שום דבר על ראש הממשלה. ארה"ב דורשת, נו שוויין. היו גם כותרות כאלו, רק לפני קצת יותר מחודש, על המחבלים ברפיח ש"ארה"ב דורשת שניתן להם לצאת" וכל שונאי נתניהו חגגו כאן. היא דרשה, הוא סירב. היום המחבלים הללו מתים או בכלא.
שאלות שכל אדם חושב צריך לשאול את עצמו על כיפת ברזלסביר11

💡שאלות שכל אדם סביר צריך לשאול את עצמו לגבי כיפת ברזל וטיל החץ:

1. האם ראיתם אי פעם בעיניים שלכם- כשנאלצתם להיות בחוץ בזמן אזעקה -יירוט אמיתי של רקטה או טיל שעף בצורה אופיינית, וכיפת ברזל שמזנקת אליו ואכן פוגעת בו באמת? לא ראיתם.


ואם ראיתם סרטון כזה- כל איש מולטימדיה שעוסק בעיבוד סרטים ובפוטושופ יכול להראות שהסרט הוא מפוברק, אולי ברמה מקצועית יותר מהסרט המפוברק של שדה תימן, אך נוצר במסך המחשב ולא במציאות.

( יש ברשת כמה סרטים מפוברקים של פגיעה ,עם הסברים משכנעים של איש מקצוע שמראים שהם מפוברקים והפגיעה לא קרתה)


2. טילי תמוז ,גיל ,וכל טיל מכובד,  מראה צלב שהטיל מצלם בעצמו כיצד הוא מתקרב למטרה,

שהולכת וגדלה, עד שהמסך שחור כשהוא מפוצץ אותה.

האם ראיתם אי פעם סרטון כזה מכיפת ברזל?

אני בטוח שלא ראיתם.

ואם כן, איש מקצוע כנ"ל -יוכל להראות לכם שזה סרט מפוברק.


וכן לגבי יירוט של טיל על ידי טיל חץ.


האם לדעתכם קיימים סרטים של יירוט, אלא שמסתירים אותם מהציבור?

לא הגיוני לחשוב כך, כי סרטים כאלה יכולים רק להועיל ולהגביר את אמון הציבור במערכות.


3. 📢מדוע ,כשמתפרסם שהגיע טיל=רקטה לאיזור מסוים, ושהוא יורט בהצלחה, נשמעים באזור כמה פיצוצים .למה יותר מפיצוץ אחד,

כמה פעמים יכולה רקטה של האויב להתפוצץ?

הרי לאחר הפיצוץ הראשון הרקטה כבר לא קיימת יותר. אולי זה חתול בעל תשע נשמות?


4. ידוע שארהב השתתפה ומשתתפת בפיתוח  כיפת ברזל והחץ . האם אין לה אינטרס להגן על עצמה? הרי היא נמצאת בסכנת ירי טילים מכל ספינה רוסית שמתקרבת לחופי ארה"ב גם ממרחק גדול, כגון אלף/ אלפיים קילומטר.

אם כן ,למה ארה"ב לא רוכשת טילי כיפת ברזל או חץ מישראל?

ולהיפך, היא ביטלה עסקאות רכישה של הכיפה מישראל. למשל חפשו בגוגל : "ארה"ב לא תרכוש את מערכת כיפת".

מה שאומר שאין לארה"ב אמון 🤏 בטילים שהיא מייצרת על ידי ישראל.

🐣אבל לקידום מכירות- למה לא? כלומר ארה"ב, שמושקעת בכיפת ברזל וב- חץ,  יש לה אינטרס שמדינות שונות ירכשו מישראל את המערכות הללו, והיא תגזור קופון ברווח , מה שיכול להסביר מדוע גרמניה רכשה לאחרונה חץ3,

ומי יכול לשלול את הטענה שזהו תרגיל של איש העסקים טראמפ , שנתן לגרמניה את הכסף לרכישה?

אגב, גם סינגפור, שסיכמה שתרכוש מערכת כיפת ברזל מישראל- חזרה בה ולא ולא רכשה. חפשו בגוגל "סינגפור לא תרכוש כיפת".



כן ראיתי. פיזית.נקדימון
ולא אכפת לי איך קוראים לזה - זה פוגע ומציל חיים.
ראיתי מלאזוזיק העכבראחרונה

גם אתה היית רואה אם היית גר באיזורים מסויימים בארץ.

ראיתי כיפת ברזל רודף אחרי טיל ופוגע בו לפחות שלושים פעמים. ראיתי שיגורים של כיפת ברזל יוצאים מהקנים. ראיתי והחזקתי בידיים המון רסיסים - גם של מיירטים.

אולי מישהו השתיל לי שבב עם דמיונות לתוך הראש, כשנכנסים לעולם הקונספירציות אפשר להיות מאד פוריים ואין גבול לאפשרויות. 

עכשיו אפשר להיות בטוחבינייש פתוח

חוק הגיוס לא יעבור בשום מתכונת. אלא אם כן יחליפו ממשלה (לא חייב בחירות, אבל זה תלוי במרכז הפוליטי שיפסיק להחרים את נתניהו) ויביאו לחוק שבאמת יגייס חרדים.

אני מקווה שכולם הבינו מזמן שלעולם לא נשיג שינוי בהידברות, שיתוף פעולה ובאופן הדרגתי.

במיוחד שהחוסר בחיילים די גדול וקריטי, אבל הוא קטן מאוד ביחס למיצוי המקסימלי של החרדים הבריאים בגיל גיוס.

אף אחד לא רוצה ולא צרייך לגייס את כל פונוביץ וכל מיר וכל ישיבת חברון ואת כל חסידות סאטמר ותולדות אהרון.

לא, אני מעדיפה ממשלת ימין, ותמיד הצבעתי להסודית

ואני מקווה שהמפלגה שלי תתעורר

מי שמפיל את הממשלה זה החרדים, אני לא הצבעתי מעולם לשמאל  ומקווה שגם לא אצטרך.


אם יש עודפי גביה אפשר לצ'פר את המילואימניקים.

תחשבו על הנשים שלהם. על הילדים שלהם.


אני מבינה שזאת הממשלה הכי עדיפה אבל תבינו גם את הטענות הצודקות שלי. אם הממשלה משרתת רק את החרדים היא מאבדת אותי. יחידות דיור ביו"ש זה לא במחיר של משפחות שקורסות כי שנתיים וחצי אבא במילואים

ענין טכני פשוט -למה כדאי ליועמשיט והחבר'ה למרוחסביר11


לעיל בדקה 24:00 בימים אלה של  תחילת ואמצע דצמבר  מתבצע מהלך רוחבי של מחיקת כל השיחות וההתכתבויות

ביניהם ,כנראה כולל נשיא העליון והיועמשית,

פרט לכך שבווטסאפ הרבה התכתבויות מוגדרות למחיקה אוטומטית אחרי חודש עד שלושה , ולזה בדיוק הם מחכים ,שיעברו חודש עד שלושה חודשים מאוקטובר

ממילא לא ימצא שופט חוקר להחליף את היועמשיתכמו🐌תמס

שעומד בדרישות של השר לוין ושל בגץ גם יחד

כך או כך הפרשה ירדה מסדר היום הציבורי

מקווה שהפצר החדש יעשה ניקיון בפצריה

או לפחות תשתנה שם רוח המפקד

אבל תודה שהחזרת את הנושא החשוב הזה לדיון

ספוילרזיויק
לא יקרה
כבר קורה הם מגלגלים כולם אחריות על הפצריתכמו🐌תמסאחרונה

ומתנערים מזה.

עכשיו יש להם מפקד חדש

חבל שלא דנים בפורום הזה…סיעתא דשמייא1
…על תאונות הדרכים הקטלניות. 
בהחלט הגיע הזמן לדוןשדמות בחולות

גם בזה.

 

השאלה היא כמה יש עוד לחדש?

 

מיותר. נתחיל ישר מזריקות בוץנקדימון

אין מה לדון בזה.

צריך עובדות הן ביחס לישראל והן ביחס לעולם, צריך אכיפה (ועובדות לגביה הן ביחס לישראל והן ביחס לעולם), וצריך שכל אחד יחנך בבית את עצמו ואת ילדיו.


נגמר. הלאה לפוליטיקה הזולה הבאה.

נוראזיויק
מה אכפת לנו מה קורה באוסטרליה?איתן גיל
חבל שלא מכבדים וכותבים בפורום כשכאן שבת...הסטורי
וואי לא שמתי לבזיויק
ועוד ניק עם שם כזה... מזעזע
הוא כותבקעלעברימבאר
מאוסטרליה , כשהוא כתב היה שם יום חול עדיין. הוא דתי שומר שבת
לא עדיין, אלא כבר יצאה שם שבת. וזה לא מכבדהסטורי
שזה יופיע כך בפורום שכתב היום ב16:15. לא בכל הודעה הוא מציין שהוא יורד שירד לאוסטרליה.
מנהלי ערוץ 7 לא יכולים לסגור את האתר והפורום בשבת?קעלעברימבאר
לא יודע וזה לא משנההסטורי
מינימום של דרך ארץ מצד יורד, זה לא לנפנף.
אהזיויק

מה יהודי עושה בחוץ לארץ?? 🤨

האמת שגם מי שבחלל מעל ארץ ישראל אז השמש אצלו יכולהקעלעברימבאר
לשקוע בשעה אחרת. השאלה איך מתחשבים בזמנים הלכתית בחלל, והאם להיות בחלל מעל הארץ זה נחשב יציאה מהארץ
אגב, מי שגר סמוך לקו התאריך יכול בגלל לדלג על שבת.ספקאחרונה

לפי חלק מהדעות, לפחות... נדמה לי שבתקופת מלחמת העולם השניה, יהודים שברחו ליפן לא ידעו באיזה יום לשמור שבת... 

 

זה לא הנושא אבל אנחנו עדין בגלות…סיעתא דשמייא1

… אנחנו מתפללים שלש פעמים ביום באופן הזה.

עוד לא החליטו לשנות את הנוסח.

זה ממש לא תירוץ להשאר בחו"ל. האם בגללקעלעברימבאר

שאנחנו מתפללים השיבה שופטינו אז זה מתיר לעוות צדק ומשפט?

 

גם אין קשר בין שינוי הנוסח לשאלה אם אנחנו בגלות. כן נפסק לא לקרוע על ערי יהודה וירושלים כי הם בשלטון ישראל, ונפסק לומר הלל בברכה ביום העצמאות כי יצאנו בו מעבדות לחירות (כלומר סיום שעבוד מלכויות סיום הגלות)

לא רוצה לפתח את הנושא כאן אבל על כל…סיעתא דשמייא1
… מה שכתבת יש עדין חילוקי דעות בתוכינו ולאף אחד אין מונופול על האמת לכן עובדתית המציאות לא כל כך תואמת למה שהצגת.
גם אם אנחנו תיאורטית בגלות, עדיין יהודיקעלעברימבאר

צריך לגור בארץ.

גם סטמר לא נמנעים מלגור בארץ

מוכן לשים כסף שהוא לא דתיארץ השוקולד
וגם לא באוסטרליה
הוא דתי מאוסטרליה, אתה יכול לבקש ממנוקעלעברימבאר
פירוט בפרטי גם
בא נתערב על כרטיס טיסה.סיעתא דשמייא1
כרטיס חד כיווני לארץ ישראל🙂קעלעברימבאר
זה היה בטעות מן הסתםקעלעברימבאר
זו לא פעם ראשונה וכבר העירו לו על זההסטורי
פשוט פתח צי את הטלפון….סיעתא דשמייא1

… עם יציאת השבת וקראתי חדשות נוראות על מוות בתאונת דרכים של איש יקר שזכיתי להכיר אותו ואת משפחתו בביקורי בארץ ובאופן ספונטני כתבתי את מה שכתבתי מתוך סערת רגשות. מצטער אם גרמתי למישהו עגמת נפש.

לגופו של עניין תרבות הנהיגה בארץ היא זוועתית, האכיפה רשלנית וקורבנות תאונות הדרכים בארץ זה לא גזרה מהשמיים.

כשליחנו (או שליח השטן) לאוסטרליהאיתן גיל

מצופה ממך לעדכן אותנו, איך נאכפים חוקי התנועה בארץ הקנגורו.

יש הרבה יותר אכיפה…סיעתא דשמייא1

…ניידות ממושבות נמצאות בכל פינה לזהות נהגים שנוסעים ללא רשיון , ללא משמעת נתיבים, ללא נתינת זכות קדימה וכדומה. . מצלמות מהירות ונסיעה באור אדום יש בכל פינה .

הכל עניין של הפניית תקציבים למקומות הנכונים.

אני שומע כל הזמן פרסומות חסרות תכלית של הרלב"ג ושואל את עצמי למה להוציא תקציבי פרסום יקרים במקום לתקצב יותר ניידות, מצלמות ועוד אמצעים יעילים לפתרון הבעיה.

תמונה AI של סופת ביירון. מה דעתכם על זה?נ א

אהבתיסודיתאחרונה
אני מקציב לכם עד 5 מילים לענות על השאלה:זיויק
מה ה-בעיה המרכזית של עם ישראל שצריך לפתור?
כמה טמטום - בישראל מעריכים שכ-75% מתושבי עזה כבר לרועישםטוב

ממש כמו המשפט של איינשטין שאי שפיות זה לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה

בשביל מה היה כל המלחמה הזאת???

 

 

התוכנית הטורקית-קטארית שישראל מנסה לסכל, והנתון: "75% בעזה לא רוצים חמאס"

טורקיה וקטאר הן מדינות עויינות בהגדרהאיתן גילאחרונה

ולכן כל מתווה שמזוהה עם אחת משתי מדינות אלה פסול מעיקרו

אולי יעניין אותך