בס"ד
מאז ומתמיד תיעבתי את כל מה שקשור בשחרורו - עכשיו אני מבין למה ![]()
![]()
![]()
![]()
|
||||
|
בס"ד
מאז ומתמיד תיעבתי את כל מה שקשור בשחרורו - עכשיו אני מבין למה ![]()
![]()
![]()
![]()
|
||||
שעושה את זה, וכמוהו יש עוד אלפים, כן גם מאלה, שמפטרלים בגזרות ביהודה ושומרון ככה שאני ממש לא מתפלא..
ב. נכון הוא לא צדיק תמים אבל הוא נכנס להלם וניסה להנות מהחיים עד כמה שאפשר...
הלם קרב מתקיפה של שני מחבלים?
זה פשוט פשע לאור יום מה הוא עשב.
וזה עוד סיבה שצריך צבא מקצועי ללא חיילי חרסינה
אבל כל משפחתי היתה ויש לי טיפת מושג.
הזלזול המחיר בהוראות שגרמו לחטיפה הוא זועק לשמים
המחיר ההזוי בעיסקה. מספר המחבלים, המרצחים. זעק לשמיים.
זעקת משפחת סחיווסחורדר עלתה לשמיים.
וגם זעקת אביבה שליט.
אין פה טוב ורע, לא צדיק ורשע.
יש פה כשלים, טעויות אנוש.
ובעיקר חשבונות שמיים.
ו...
לא היית בצבא, וגם לו שירתת. לא היית בסיטואציה בה היה שליט.
שוב פעם, מתסכל, אבל לדוש בזה, מתסכל עוד יותר.
אז זה ללא חכמה לדבר.
זה חכמה שלאחר מעשה.
אין דבר כזה חייל שלא שובר שמירה, ושממלא את כל ההוראות, ואם יש הייתי שולח אותו דחוף לקב"ן...
3 שנים בצבא זה דבר שוחק שאין דברים כאלה. וגם האווירה בצבא משדרת הרבה פעמים להיות ראש קטן..
יכול להיות, ואני אכן מקווה, שאתה לא תהיה כזה.
ואני לא מצדיק את זה, ולא בא לומר שכך צריך לנהוג. ממש ממש לא.
אבל לא לחינם אמרו אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו, ובודאי לבוא אחרי מעשה ולהטיח דברים קשים ובאופן אישי, זה לא חכמה.
אבל בהחלט הסיפור ראוי ללומדו כדי שלא יקרו עוד מקרים כאלו.
כן, היו הרבה טעויות.
טעויות מקוממות אפילו..
אבל, עד לדין,. מי אנחנו שנשפוט את פעולותיו?
גם אני הייתי נגד העסקה ההזויה, המסוכנת.
וברור שחכם, שעיניו בראשו היאמור לבדוק יותר בדקדוק האם שליט כשר לשרת בקרבי.
(כי רצון טוב לא תמיד מספיק.)
אבל, זה כבר קרה.
מתסכל ככל שיהיה, לדוש בעניין רק יתסכל עוד יותר.
שזוכרת שמאחורי הסמל- יש בן אדם.
החקירה הזו לא אמורה להגיע לציבור .בושה.
זה אמור להיות עניין של הצבא, וצה"ל אמור להפיק לקחים- ויש מה..
אבל מכאן ועד לכתוש אותו ככה?
הוא פה! הוא בן אדם שחי בתוכנו!
זו פשוט..אין לי מילים על הסיפור הזה..פשוט בושה וזעם על הדם שלו שנשפך, שלא פחות אדום מדמם של אחרים
אשר בשמם כביכול משפילים ומכפישים את שמו.
היו פה טעויות, היו כשלים.
אבל זה *נעשה*.
אז שוב- מי שצריך ללמוד לקחים לעתיד- שיעשה את זה,
אבל אין שום היתר ככה לעשות ממנו קציצות בציבור- בתקשורת. אין.
(וכן, גם אני הייתי נגד שחרור מאות מחבלים, אבל זה לא רלוונטי כרגע-
זו שוב שאלה שמקבלי ההחלטות צריכים לתת עליה את הדעת.
לא קשור אלינו,
והשאלה האם הוא היה מספיק אמיץ בשביל להלחם-או שהיה חלש מדי וכו'= לא משפיעה כהוא זה על קבלת החלטה כזו.)
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אגב, הביקורת בעיקרה לא מופנית כלפי הכותבים פה, שמביעים עמדה-
אפילו שהיא כואבת לי..וגם לו מובנת (שהרי העסקה בעייתית/ לא בלי קשר לאופי השבוי..
מה גם שהפעולה בוצעה כבר .אז מה יש להתבחבש עכשיו באופיו של השבוי? )
בכל מקרה-כואב לי..ואני לא מבינה מה יש לדון אותו-
אבל הביקורת היא בעיקר כלפי התקשורת שמפיצה את השמועה וטוחנת אותו, וכלפי האחראים לתחקיר -שהיו אמורים לדאוג לכך שהוא יישאר חסוי ויגיע רק למי שצריך ללמוד ממנו-
כמו שיודעים טוב טוב להסתיר דברים כאשר צריך.
פשוט ..אף אחד לא חושב שיש פה בעיה אתית ..ועל זה הביקורת שלי.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אתה מברבר בלי אפילו לקרוא לרגע לפני שאתה כותב. הרי הוא לא התראיין. לא התראיין. אחזור עבורך, כי כנראה קשה לך לקלוט: הוא לא התראיין. הדברים שבן כספית מדווח עליהם אולי נאמרו ואולי לא בחקירה שעבר שליט אחרי שהוחזר. בעצם יש רק אפשרות אחת פרט לכך שלפיה אתה פועל לפי החתימה שלך: האפשרות לפיה אתה משקר בכוונה תחילה, למרות שאתה דווקא יודע שהוא לא התראיין. אני מכיר את האופי שלך, "מוטיז", הפולמוסי ושואף המדון משאר דיונים, ואני מביע שאט נפש מהמניפולציה המביישת הזאת שלך כאן. ואל תגיב - יותר טוב שתנסה פעם אחת לנצור את הלשון.
טעות שלי, אבל שתה כוס מים דחוף...

כמו תמיד בערוץ 7 ופורומיו, הורגים את השליח במקום לשמוע מה הוא אומר. בוגר מאוד, ומתאים לציבור שלנו ולהתנהגותו.
בס"ד
אתה מוזמן לבוא לאישי ולהסביר לי מה בסדר בתגובה שרשמת ויסביר למה הייתי צריך להשאיר אותה
חוסר בגרות והתנהגות פחדנית הם עניין לפסיכולוג, שלוקח על זה 500 ש"ח לשעה. אתה תשלם לי? אם לא, אז תנסה להבין לבד, כי הזמן שלי יקר מדי לזה. מנסים להקנות מינימום של מחשבה ביקורתית וראש פתוח, אז נחסמים. ודאי שאני מאשים את ערוץ 7 - בהיותו כלי התקשורת הכי חשוב של הציבור הדתי-לאומי, אבל מאפשר דיון כמו מה שמתרחש כאן.
בס"ד
מבחינתי אתה חסום.
אם בכל זאת בא לך לכתוב פה, אז אתה עדיין מוזמן לפנות אלי בכל עת.
נ"ב - כדאי שתתחיל לכבד את שם הניק שלך ולכתוב כמו שצריך כלפי משתמשים אחרים (נגדי לא אכפת לי, מצידי תכתוב שאני צריך אישפוז כפוי בבית חולים לחולי נפש, אם אתה נהנה מי זה אז בשמחה. אבל כלפי משתמשים אחרים בפורום, לא יקום לא יהיה!)
מדובר בראיון שהוא נתן לתקשורת או בדברים שהוא אמר לחוקרים?
"כך שחזר גלעד שליט בחקירותיו את פרטי האירוע. גרסת שליט, כמעט במלואה (למעט
השמטות צנזורה נדרשות): "
הבעיה שלי היא שלא חשבו שצריכים עוד צנזורה- על הכל.
ושהתקשורת לא חסה.
אבל אם זה ראיון שהוא נתן- כמובן הביקורת שלי בטילה והרי היא כעפרא דארעא.
האם ההתנגדות או תמיכה בשחרור מאות מחבלים קשורה לשאלה האם גלעד ניסה להילחם או שהוא היה חלש מדי / בהלם ופחד להילחם??
זה פשוט...לא חשוב לשחרר יהודי שבוי, לא חשוב לשחרר חייל שבוי, לא חשוב לפדות אדם ששבוי- חשוב לכם שיהיה "גבר" ויהרוג מחבלים, ואם הוא קצת חלשלוש ולא מסוגל לזה- שיישאר שם, מי צריך אותו. אה?
0:
עריכה- ב"ה שנתקלתי פה גם בהרבה תגובות אנושיות.
אז "לכם" הכוונה לאלו שחושבים כמוך- שמותר לשחרר רק אם הוא מספיק "גבר".
בס"ד
אבל גם בזה יש כללים ברורים בהלכה שעל פיהם מותר לפדותו כמו "אין פודים את השבויים יתר על כדי דמיהן" וכו'
אבל מעולם לא שמעתי שהכוונה היא ב"כמה מחבלים הוא הצליח להרוג" האם הוא מספיק "גבר" או שהוא "רכיכה".
(ואגב, כשיש סכנת נפשות פודים ביותר מכדי דמיהם..)
מה אתה רוצה- להחזיר אותו? סתם לשפוך את דמו?
אני הרי מניחה שהמטרה שלך היא לא אחת מאלו שהוזכרו..אלא הפקת לקחים לעתיד-
*)לא לשחרר אלף מחבלים תמורת אסיר אחד (וכאן ממש לא משנה אם הוא היה בהלם וחלש או שכן הצליח להרוג מחבל ואז נחטף)
*)לא לשלוח לקרבי אנשים שברור לכל אדם בר דעת שאינם מתאימים לשם.
אם המטרה שלך היא אחת מאלו- אתה פשוט..לא עושה את הדבר הנכון, והפצת התחקיר בתקשורת לא משיגה את המטרה הנכונה.
היא רומסת בן אדם שחי ביננו, שנשלח לקרבי על לא עוול בכפו- ונחטף על לא עוול בכפו.( לא כל אחד מתאים להילחם! והוא לא! זו לא אשמתו)
אז...שוב אני אתמה- מה אתה(=תקשורת/צה"ל שנתן לזה לדלוף) בעצם עושה פה..בהפצת התחקיר?
את אמנם צודקת שמצוות פדיון שבוים יש בכל מקרה, אבל בהחלט אפשר להבין הבדל, נניח... כשיש צדדים לכאן ולכאן.. כמו בעסקה האחרונה, אז אפשר לשמוע טיעון שאומר שישראל לא מפקירה חייל שנלחם למענה...
בין מתוך עיקרון ובין מתוך דאגה ל... מוראל נניח.
ואז כבר יש הבדלים, כי אם חייל נכנע סתם כך - הגיוני לומר שזה פחות חשוב, גם מבחינת המוראל וגם מבחינת העיקרון... ולא, זה ממש לא מה שקרה כאן, אבל את כבר מסוגלת לתפוס היכן נכנסים השיקולים הללו.
צאי מהמחשבה שאת נציגת המוסר כאן בערוץ, משום שאת הכי פחות מוסרית פה, מרובם ודאי.
הולכת עם המוסר שלי- מילה שאותך מגעילה.
נראה שאתה בורח מהדבר.
לא אמרתי שחייבים לשחרר אותו..
אם המפתח היה אצלי ככל הנראה לא הייתי משחררת במחיר כזה-
אבל הרצון לראות אותו פה, והנכונות לשלם מחיר כזה או אחר לא תלויים ברמת המאצ'ואיזם של המדובר.
ו..אחרי שתתגייס ותעמוד בפני חטיפה נוכל אולי לדבר, אולי-
כרגע אתה מברבר סתם כי אין לך מושג איך היית מגיב-
אין לך מושג מה זה להיות במצב כזה..מול מחבלים.
ואחרי הכל זה לא קשור אליך- גלעד..לא מתאים לקרבי, ומי שעשה את הפשלה זה מי ששלח אותו לשם,
הוא לא "נכנע סתם" בשביל לבאס אותך, ילד יקר-
הוא היה חלש מראש, וברגע האמת היה בהלם, מפוחד- וניסה להישאר בחיים.
חייל שנכנע סתם כי הוא עייף הבעיה שלו היא לא היעדר מאצ'ואיזם.
אז שוב, ברור שכאן זה לא הסיפור אבל עדיין כן אפשר להבין היכן נכנסים השיקולים.
ברור שלא הייתי במצב שלו, אני לא בא בטענות, שוב, אני רק מסביר איפה יכולים להיכנס שיקולים כאלה.
המוסר שלך באמת מגעיל.
אם זה לא הסיפור- אז מה אתה רוצה?
וגם חייל שעייף ..ולכן הוא נפל- זו לא סיבה לא לשחרר אותו..
שוב- כשתהיה חייל תבין שגם עייפות, וגם עייפות בקרב (במיוחד בפטרול שגרתי) היא אופציה רווחת, ולא הופכת את הנפילה להיות הבעיה שלו.
אם מישהו נוסע לסיני למרות שאומרים שיש אזהרת מסע חמורה, והוא נחטף- הוא חלאה. וזו בעיה שלו בעיקר.
(אבל גם קצת שלנו)
אבל חייל..גם אם הוא עייף וגם אם הוא סתם חלש- זו ממש לא אשמה שלו.
זה טבעי, וחטיפות מאז ומעולם היו אפשרות קיימת.
המוסר שלי- אין בעיה שהוא מגעיל אותך, לגיטימי.
אבל תבין שאני הולכת עם המוסר שלי, ושאתה מנסה להראות שאתה בורח מהמוסר שלך..
כי מוסר זה דבר מגעיל.0:
לא עייף, וברור שפה הוא לא נכנע סתם.
אבל ברגע שסוגיית השחרור כבר מורכבת, ואין פדיון שבויים בפשיטות, עדיין ישנם שיקולים אחרים.
כמו למשל עניין המוראל אצל חיילים... או עקרון ש"אנחנו משחררים כל מי שנלחם למעננו". וברגע שאלו הם השיקולים כבר יש חילוק, אם זה סתם עלוב נפש - יכול להיות שהוא לא יגרום לירידה מוראלית, או... שאין את העיקרון משום שהוא לא נלחם אלא סתם רעד מפחד.
ובפעם השלישית, לא אמרתי שזה הסיפור, זה אולי הסיפור במינון נמוך יותר, אני רק מדבר על הרעיון ומסביר איפה יש כניסה של שיקולים כאלה...
ברור שאין לי זכות דיבור, רק הסברתי מדוע השיקולים האלה כן רלוונטיים.
לא קשור לאשמה, אבל כשמדובר בפחדן (שוב, אני לא אומר שזה המקרה) אולי לחטיפה שלו אין השפעה על המוראל, או... שאולי העיקרון של "לשחרר כל מי שנלחם למעננו" חשוב פחות... ואז כבר עדיף לשמור על ביטחון האזרחים...
שיקולים שיקולים... אני מסביר איפה הם רלוונטיים.
נאו, מה שבשבילך צריך להמיר למספרים ומשפטי סיכום - אצל החבר'ה הבריאים פה זה נמצא בראש גם בלי יותר מידי הסברים.
ולכן איתך זה תמיד יותר מסורבל...
בורח מהמוסר שלי? אני אולי לא צדיק גדול כך שאפשר תמיד לומר שמבחינה מסויימת אני "בורח" ממנו... אבל נדמה לי שסתם ברברת.
"אבל ברגע שסוגיית השחרור כבר מורכבת, ואין פדיון שבויים בפשיטות, עדיין ישנם שיקולים אחרים".
יש שיקולים..הרבה, גם שיקולים את מי לשלוח להיות לוחם ואת מי לא-
הנקודה שלי מראש היתה שהשחיטה של גלעד לא עושה שום דבר טוב מלבד עוול. מלבד לרצוח בן אדם.
את הלקחים- מקבלי ההחלטות צריכים ללמוד, לא אתה.
וברור שיש שיקולים..אך הדגשתי שלדעתי לא משנה אם הוא היה בהלם קרב או עייף מאד או שהרג מחבל ואז נחטף.
זה לא משנה. לדעתי.
פחדן-אז לא הוא אשם. בחיאת..
הוא פחדן- אז אתה ששלחת אותו לקרב אמור לשאת באשמה. לא הוא.
ולי אישית אין שום עקרון לשחרר כל מי שנלחם למעננו,
הוא לקח בחשבון את האפשרות של מוות..ובטח אפשרות של חטיפה.
(למרות שלהשתדל ולעשות מה שאפשר תמיד חייבים, גם בלי קשר ללחימה..)
אין לי פה עקרון בכלל..אני לא מבינה בזה, יש פה דיני נפשות ויש פה הרבה עניינים-
אני שוב חוזרת בשבילך,ואומרת בפעם המאה-
מה שאתה עושה פה לא עוזר לאף אחד מלבד ..אלא רק הורס בן אדם שחי פה ונחטף לא באשמתו.
פשוט סיננת את כל מה שלא הצלחת להבין. נסי שוב...
לא קשורה אשמה, כשהנושא הוא המוראל של החיילים או העיקרון...
מה בדיוק אני עושה פה?
כי אני מסבירה בצורה מאד ברורה -
הדה לגיטימציה לגלעד, הלשון הרע, השפיטה- כל אלו לא ראויים. את הלקחים אמורים להפיק מקבלי ההחלטות, והתחקיר הזה לא אמור להתפרסם בציבור ובטח שלא לקבל סקירה ביקורתית שכזו.
יש לזכור שמדובר במשהו שכבר נעשה ובאדם שחי ביננו.
זו אני פה.
מה הנקודה שלך?
אולי לא היה צריך לשחרר?
אולי אפשר להחזיר?
--מה אתה רוצה??
שאני בסה"כ מסביר לך היכן השיקולים האלה יכולים כן להיכנס, עקרונית בלבד, לפחות.
למה זה חשוב שהתקשורת תדון בזה ותשחט אותו. אני ממש לא מבינה.
כל מיני שיקולים אם לשחרר או לא- אמורים לעמוד בפני מקבלי ההחלטות..הם לא רלוונטיים לגבינו.
ולכן אני הדגשתי חזור והדגש- מי שאמור להפיק לקחים שיפיק- בדיוק לצורך זה מבצעים את התחקיר. (בין היתר..)-
אבל..שוב, אני מאד דפוקה כנראה, תסביר שוב- למה זה אמור להגיע לתקשורת, ועוד בכזו צורה?
(לגבי כל מיני שיקולים שהעלית- עניתי את דעתי בעניין,
אבל זה בכלל לא חשוב כרגע כי לא זו הנקודה-
הנקודה שלי היא כעס וכאב על הדרך שכל הדבר הזה מתנהל.)
דיברנו על שחרור בהתאם לרמת המאצ'ואיות של השבוי...
זה מה שכתבתי פה, בגדול.
ואנשים שזה בסדר לשחרר 1000 מחבלים אם הוא הרג מחבל גם, ולא בסדר אם הוא היה בהלם וחלש- אז..זה מה שנקרא שחרור בהתאם לרמת המאצ'ואיזם, וזה הזוי ותמוה וכואב בעיני.
כשמקבלי ההחלטות לוקחים בחשבון מוראל וכל מיני דברים- אחלה, אני לא בפנים,
לא יודעת מה השיקולים, לא נכנסת לזה בכלל.
אני מדברת למי שבוכה פה..על "זה" שחררנו מחבלים?
שאלת השחרור מבחינת הציבור לא אמורה להשתנות גם כאשר התשובה ל"האם הוא הצליח להרוג מחבל ואז נחטף" או "האם הוא היה בהלם ובכלל גם לא התאים לקרבי" שונה.
יש נושא של האם ראוי לדון בזה בתקשורת..
ויש נושא של האם משנה כמה הוא היה לוחם אמיץ כדי לשחרר אותו.
על הנושא השני הסברתי, ושוב, גם עליו לא ממש דיברנו, לא דיברנו על האם להצטער עכשיו או לא, דיברנו על האם אומץ לבו של הלוחם משמעותי לשיקולים של האם לשחרר. ואמרתי, כשהשיקולים הם שיקולים של מוראל או אחרים בסגנון - אפשר להבין מדוע כן משנה לנו אם הוא היה לוחם ראוי או לא. ושוב, דיברתי עקרונית בלבד...
על זה דיברתי. יש עוד משהו לא ברור?
דבקה בנקודות האלה מתחילת התגובות שלי פה.
בנוגע לנקודה הנוכחית- פניתי, כפי שהסברתי- לאלו שמצטערים על השחרור..(או מצטערים עוד יותר) כי מתברר שהוא היה חלשלוש.."רכיכה" כלשונם.
וכשהם-כציבור- מסכימים לשחרר מאות מחבלים זה לא אמור לשנות אם הוא הצליח להרוג מחבל או שהיה חלש מדי.
זו דעתי.
בנוגע למוראל-זו לא נקודה שעלתה פה, זה משהו שאתה מעלה.
ו..מה אתה רוצה לומר? שאם יש עקרון שבכל מקרה משחררים מי שלחם למען המדינה והעם-יש פחות מוטיבציה להילחם/ להיזהר לא ליפול בשבי?
א- זה נראה לי ממש לא נכון.
אף אדם לא רוצה לבלות 5 שנים אצל החמאס, אפילו לא אם ג'עברי ישחק איתו קלפים.
ב-אין עיקרון כזה.
עזוב, למה ללכת סחור סחור?
אל תדבר איתי "עקרונית בלבד". כיון שאתה מגיב לדברים שלי, התפרצת בגלל משהו שכתבתי- שנכתב בעקבות מקרה ספציפי. נכון?
גלעד היה חלש, נכון.
ולכן אנשים מזדעקים על השחרור-
אני לא חושבת שאם היו יודעים לפני השחרור שהוא היה בהלם וחלש-זה היה אמור לשנות משהו בהחלטה אם לשחרר או לא.
יש כאן כאלו שחושבים שכן.
איפה אתה בעניין? מה אתה מנסה לומר?
סורי שאני מתערבת, אבל "כשאנחנו בגלות, ואסור להתגרות באומות" מצוות פדיון שבויים לא "מתגמדת"? לדעתך? (בצלם)?
אם את הבנת מה שאת רוצה לומר, זה מעולה-
כדאי שתסבירי יותר גם בשבילי..קשה לי לקלוט מהר.
תסבירי את הקשר בין גלות לעניין פדיון שבויים,
ומעל כל זה-
תסבירי איך כל זה משנה משהו ממה שאמרתי פה-
שהתקשורת ומי ששחרר את המידע הזה שוחטים אדם לחינם.
פשוט חברה דיברה איתי בדיוק עכשיו, והמילה "התגרות באומות" ו"גלות" הייתה באותו הקשר.
אם ליישב את ארץ ישראל זה התגרות באומות, אז למה לדרוש חטוף- זה לא התגרות באומות,?
(שניהם מצווה, להזכירך
לא אני קובעת מה נחשב התגרות ומה לא.
אם זה שאני יהודיה מהווה התגרות- אני לא מתכוונת לשנות משהו...
אבל גדולים ממנו אחזו שההתנחלויות מהוות התגרות.
מה ההתגרות בלבצע עסקה לשחרור חטוף?
אולי התגרות תהיה להתעלם מהם..
אבל ..אין הרי עקרון מיוחד של "התגרות" או לא התגרות..יש עניין של פיקוח נפש...
ואם פיקוח נפש דורש לשחרר אדם- זה מה שצריך..ואם הוא דורש לא לשחרר- זה מה שצריך..
מבינה?
"התגרות" זה פשוט שם נרדף ל"פיקוח נפש".
תחשבי על זה בצורה כזו..
ועכשיו-מה שאלתך ?
וכאן באה ההיסטוריה, ומוכיחה שנסיגה ושלום, מביאים חורבן.
דרישת חייל חטוף מהווה פי כמה התגרות מאשר מימוש זכויותינו על הארץ וטרנספר מרצון.
"פולארד גם צריך לחזור? כלומר, הוא גם נכלל בתוך "פדיון שבויים", או שזה עלול לקלקל את היחסים העדינים עם ידידינו משכבר הימים, אובמה?? זה לא נקרא התגרות באומות? אבל יש פדיון שבויים!!!"
נ.ב. השאלה היא "סאטירית", ומי שלא היה שותף בכלל הדיונים בנושא, שלא יחשוב שזו דעתי...
היסטוריה הוכיחה שחלק פינויים -בד"כ עם הסדר- הביאו לשקט.
ופינויים חד"צ- הביאו "רעש"..
אבל את מעלה שיקול נכון-
ולכן אין שום ביטחון שדעת תורה תהיה בהכרח לפנות או בהכרח לא לפנות.
ההתנחלויות הן התגרות..אבל אם פינוי מביא ליותר הרוגים וכו'- לא בטוח שתהיה בו תמיכה.
הסכם לחילופי שבויים/ אסירים / מה שהם לא יהיו- איך הוא מהווה התגרות?
את מאד רוצה להגיע למסקנה הזו..אבל אני ממש לא מבינה איך את רואה את זה.
הרי כל החטיפה היתה לצורך המו"מ והחילופים..0:
אז זו לא התגרות.![]()
לי זה לא ממש משנה, רק תמהתי, איך בצלם תומכת בדרישה לשחרר חייל יהודי?! <צחוק>
אני מתנגדת לרצח אופי שעושים לאדם שלא אשם..-רצח אופי שלא נועד/יכול להשיג משהו טוב, וע"כ הוא אינו מוצדק.
זה הכל.
פייגליניזיתאז את לא תומכת בזה
|העולם לא השתנה, לפחות את לא השתנית...;)|
חכם או מעורה בשטח.
תגידי, ערבים ערבים- אבל נראה לך שהם נולדו אתמול?
אם ישראל החכמה שחררה את הישראלים באנטבה, איך את וקסמן היא לא הצליחה לשחרר?
האיש היקר ההוא לא שמע על מלכוד? הוא באמת חושב שיושבים שם ומחכים לצה"ל עם פרחים?
סיכוי סביר שבין כל ההעברות של שליט- ישראל ידעה,לפחות מדי פעם, היכן הוא ממוקם.
זה לא אומר שאפשר פשוט ללכת ולקבל את שלנו.
בקשר לרמב"ם- זה ממש לא פשוט..
נתחיל בזה שאנחנו לא מדינת הלכה.
נמשיך בזה שאנחנו לא אומרים מה היה צריך לעשות- (שוב, אישית אני לא תמכתי בשחרור מאות מחבלים..) , אלא אומרים שאם ישראל מוכנה לשחרר X מחבלים בשביל אדם שהרג מחבל ונחטף..אין שום סיבה שזה שהוא היה בהלם ולא הצליח לתפקד תשנה את זה.- על זה הדיון.
לא על מה מלכתחילה המדיניות של ישראל בנוגע לשחרור שבויים..
בעקרון סיימנו בזה,
אבל את רוצה עכשיו לדבר תאורטית על דברי הרמב"ם?
בכיף.
על איזה רמב"ם את מדברת? ואלו מקורות נוספים?
ומייאש. מייאש שאין לנו מנהיגות יהודית הוגנת, אמיתית.
עצוב שהרוע הוא השולט והטוב הוא השולי. (ראה ערך התנצלות על "האלימות" במרמרה)
בס"ד
וואוו!יש המון לקחים שצריך להפיק! [באופן האישי-חברתי והלאומי!]
אסור לתת לדבר כזה לחזור על עצמו שוב!!!
וכמו שאמרו-סיפור עצוב ונוגע ללב, אבל מסתבר ש'גיבור' הוא לא! 
בקריאה ראשונה של האותיות גמני הייתי בשוק!
אפילו בהלם!
אבל אחרי שהפנים של נועם שליט עולות לי מול העיניים..
התפוח לא נופל רחוק מהעץ.
בתקווה שמישהו בצה"ל יסיק מסקנות עוד בשלבים המוקדמים...
בס"ד
ה' ירחם...
על זה שחררנו 1027 מחבלים??
מדינה מטומטמת.
לא דנה אותו, לא הייתי מעולם בקרב,
אבל נראה לי שיש גבול להלם לא?
חוץ מזה איך מכניסים חייל כזה למלחמה??
אפילו בתורה כתוב שחייל כזה לא יוצא.
אררר צבא מרגיז.
"על זה שחררנו 1027 מחבלים?"
ה"זה" הזה הוא בן אדם, לא חפץ.
וכשרצינו אותו בבית- זה לא היה תלוי ברמת הקרביות והעוז שבו.
לעניין פדיון שבויים לא נראה לי שיש הבחנה בכמות האומץ והגבורה של השבוי.
אם אסור לשחרר מספר מפלצתי כזה של מחבלים- אז אסור.
זה לא תלוי ברוח הקרב של גלעד.
וכיון שכבר שחררנו- להתחרט כי ה"זה" לא נלחם? כי הוא היה חלש? כי היה בהלם? כי מראש לא התאים לקרבי?
0:
מסכימה, לא אמורים להכניס חייל כזה למלחמה-
אבל אחרי שהוא נפל בשבי, אין הבדל..
הם לא בני אדם? דמו של שליט סמוק יותר מדמם של קורבנות הטרור?
ולכן מראש היה הגיוני להלחם ולהתנגד לעסקה..(אישית, התנגדתי)
אבל אחרי שהוא שוחרר ודמם נשפך-
מה זה משנה אם הוא היה בהלם/ חלש או שהרג מחבל ואז נחטף?
אחרי שהפעולה בוצעה- אתה לא יכול לשנות אותה-
אז מה יוצא לך מלבד התרת דמו של אדם ?
ומדינת ישראל שיחררה 4700 מחבלים.
והחיילים עסקו בעת שבייתם ב - משחק קלפים.
אני כמובן כועס עליהם. אך אני לא רשאי לדון אותם
יש גבול!
מדובר בחייל שאין לנו שום זכות לשפוט
מה השלב הבא?
עוד תגיד על נפגע/ת אונס שבעיה שלהם שהם לא התנגדו מספיק!
במצב כזה אדם נכנס להלם מוחלט ויכולת ההבנה וניתוח שלו נפגמת מאוד
אני מסכים איתך שישנם כשלים רבים בתיפקוד של מערכות רבות באותו היום
ובפרט התיאום בינהם ואני אף התנגדתי (ומתנגד!) למה שכונה "עסקת שליט"
אבל עדין אתה מפנה את כעסך למקום הלא נכון!
תפנה אותו כלפי המדינה תסביר את דעתך בצורה ברורה ומתחשבת
ולא בצורה קנטרית מתירסה ומתלהמת שכל מטרתה רק לנגח את גלעד שליט
ננתח משפט-משפט את מה שאמרת, וננסה להבין אם הקדשת אפילו דקה של מחשבה למה שאתה שולח:
- "חייל עובר אימונים כדי להתמודד עם מצבים כאלה ולא להתנהג כמו רכיכה". האומנם? האם כל חייל עובר אימונים כדי להתמודד עם מצבים כאלה? ואם לא, מי כן? שליט עבר אימונים כדי להתמודד עם מצבים כאלה? מה, אתה עקבת אחרי שירותו הצבאי? אחרי האימונים שנשלח אליהם וערכו מפקדיו? אתה בכלל יודע על מה אתה מדבר? כנראה שלא ממש.
- "אם חייל חושב שהוא לא כשיר מספיק כדי לעמוד מול אוייב ולהציל את חיי חבריו מקומו במפקדה ולא על הגבול". זה לא ממש משפט הגיוני, נכון? ראשית, גם אם מקומו במפקדה ולא על הגבול, הרי שאת זה לא בדיוק קובע החייל, נכון? אבל לעצם העניין, ממתי חשוב מה שהחייל חושב על עצמו לשאלת מקומו? כל מהות הצבא היא שישנם מפקדים שהם המחליטים מה נכון שהחייל יעשה ולמה הוא כשיר, לא? ממתי בכלל ההתחשבות היא דרך הפריזמה של החייל? שוב לא ממש חשבת על מה שאתה כותב, נכון?
אתה מבין שמילה אחת ממה שכתבת לא הגיונית, ולא נראה שהוקדשה לה מחשבה או תשומת לב?
שליט לא עבר שום אימונים מתאימים, לא ידע מה לעשות, לא הוא ולא מפקדיו שהיו אמורים לדעת איך לפעול. ולא מפקדיהם הדגולים, ולא האזרחים העומדים לפקח מעליהם, כל אלו שמתהדרים בפלאפלים וסיכות ועיטורים ורוב חשיבות ושחץ. אדם כמוך אוכל לארוחת בוקר את מה שמאכילים אותו - תסמונת הש"ג שצריך לשלם על הפאשלות של כל גיבורינו הנערצים, וחסרי התועלת בשעת הצורך.
מקווה שהפעם לא יחסמו אותי. תודה באמת מראש.
בצבא, אבל חייל שמפקיר את חבריו בצורה כזאת פושעת, הוא לא יותר מאדיוט...
לגבי הסיטואציה עצמה, היא לא נדירה, ויש המון חיילים ששוברים שמירה, אבל כשמגיע מצב שבו יורים על חברים שלך, ואתה הולך כמו אחרון הנמושות במקום לעשות את המינימום שנדרש מחייל, זה פשע, ורכיכה כזאת מקומה לא בשדה הקרב אלא במקרה הטוב במפקדה, אפילו לא במטבח!
שבמלחמת לבנון השניה המוראל הצהל"י היה נמוך מאוד
כל הצבא היה בבאסה בלי מצב רוח...היה כשל בתקשורת בין המפקדים לחילים ממש בלאגן שלם!
דבר שהשפיע מאוד על רוח הלחימה של החיילים ו
מה שבסוף גם השפיע על תוצאות המלחמה...
זה היה אחד הכשלים הגדולים שהיה באותה מלחמה ארורה החיילים ממש פחדו מהאויב!!
לכן לעולם אל תדונו אדם עד שתגיעו למקומו!
(לא בא להטיף רק סתם לפתוח לכם ת'ראש כדי שתוכלו להבין טוב יותר את המצב ששרר שם..)
איך תוך שניה, בגלל כתבונת פצפונת, כל ההסתכלות שלכם- משתנה, לקצה השני, ממש כך.
עצוב...תאמת, מצחיק יותר מתאים כאן.
קראתם את התגובה שלי, גמים אני כואבת בענין. בלי קשר לאמיתות הענין, פורסים לכם כתבה מול העיניים, ווואהו!!! איזה תגובות!
ממש נכון, מישהו כאן אמר איזה יום אחד: "חברה, אתם ממש מושפעים פה מהתקשורת". צדק. אוהו צדק.
ידעתי את זה מההתחלה. וזה ברור. עזבו, כל הסיפור הזה זה סיפור הזוי....
מה שמוצג כאן הוא לא הוגן. כי חלק מהדברים שמוצגים כאן הם נהלים קבועים בשגרת המארבים של הטנקים.
חלק אחר אלה לצערי דברים שבשגרה- כמו תדריך שמועבר בצורה יבשה, וחוסר ידע של הלוחמים על הכוחות בשטח. רק אחרי שנכנסנו למילואים התחלנו להגדיל ראש ולהבין עד כמה זה חשוב שגם לוחם פשוט יבין מה קורה מסביבו.
וחלק מהדברים הם מחדל של שליט. אבל בעניין הזה אני מסכים עם הכותב. לדעתי זה באמת נבע מהעובדה שהוא לא הוכשר להיות לוחם, אלא "מפעיל טנק", כמו רבים מהלוחמים הסדירים. וזה הבדל גדול ומשמעותי. המפקד שלו, ה' יקום דמו, היה בעצם קצין ותיק יחסית- סגן ולא סג"מ. ואף על פי כן- כשהם הגיעו לקרב פנים אל פנים, הם לא ידעו מה לעשות.
בכל מקרה, אני חושב שהמחדל מתחיל מהתרבות הכללית בחברה שלנו. הא אנו קולטים באמת שאנו עומדים מול אויבים שהם שנואי נפשנו ממש? רוצחים תאבי דם של קורבנות תמימים?
כל עוד העם חושב שאנחנו מגנים על ה"כיבוש", זה יהיה רק קשה יותר. אם נבין מי ניצב מולנו, הנחישות תהיה מוצקה יותר
התחלתי לכתוב את הנקודות העיקריות שהן לא פאשלה אלא נהלים ברורים גם היום,
אבל במחשבה שנייה,
לא נראה לי שכדאי לפרט את כל הנהלים של טנק במארב...
מה שבטוח, זה שהעובדה שהוא יצא ללא נשק היא מחדל נורא שיכל לחסוך הרבה מאוד...
1. גלעד שליט מלכתחילה לא היה ראוי להיות חייל קרבי. חובה היתה על צה"ל לאבחן זאת מראש ולא לשבצו כחייל קרבי.
2. לאור כל האמור לעייל (וזאת ע"פ מה שפיו העיד בו) - גלעד שליט אינו ראוי לכל דרגה צבאית. וכן אינו ראוי יותר לשרת בצה"ל.
3. לא סביר שצה"ל לא ידע בכל רגע נתון היכן נמצא גלעד שליט.
ואילו ניתנה לצה"ל יד חופשית, לפעול להחזרת גלעד שליט, וזאת ע"פ שיקולים מבצעיים נטו, היה גלעד שליט חוזר הביתה לאחר זמן קצר ביותר, וללא הכניעה המבישה והמשפילה של ממשלת ישראל.
(בכתבה קראתי רק את התחקיר הצבאי ועל התגובות ריפרפתי)
נשמות כמה מכם בכלל היו בצבא?!?!?
למה בכלל מפרסמים דברים כאלה לאזרחים, זה סתם לשון הרע, אולי לחיילים צריך להראות את זה בשביל ללמוד מזה.
אני עצמי מאוד מקוה, וגם קצת מאמין ב"ה, שהייתי נוהג לפחות טיפה יותר טוב, אבל לדון בנ"א במצב כזה???
ובטח לגבי הכותב הקודם שכתב שגלעד שליט אינו ראוי לשום דרגה צבאית תתבייש לך! חוצפן מחוצפן! להזכירך גם בשואה, להבדיל בין החיים, הרבה יהודים הלכו לצערנו כצאן לטבח ועדיין אנחנו מכבדים אותם וקוראים להם קדושים ואין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, אגב, מה הדרגה שלך מתוק?
אם המאמי הלאומי הוא "הבן של כולנו"-- מתי אנחנו יכולים לממש את "זכות ההורות של כולנו" עליו ולומר את דברנו?
("אני לא מרשה!" )
"והנה יש לדון בני"ד הבה"ח גלעד שליט הי"ו, מאימתי חל עליו דין אדם מפורסם שיהיה מותר לדבר עליו לשוה"ר, אי מרגע החטיפה, או דהוי רק מרגע השחרור, ונראה דתלוי בשאלה מאיזה טעם מותר לדבר לשוה"ר על אדם מפורסם, האם הפרסום עצמו מתיר, או האפשות לדבר איתו ולעקוב אחריו בכל רגע נתון מתירה. ועוד יש לדון, דאי נימא דהפרסום עצמו מתיר, ומותר מזמן החטיפה, האם רק מזמן שהותר שמו לפרסום בתקשורת יהיה מותר לדבר עליו לשוה"ר, אבל לפני כן לא דהוי כדבר שלא בא לעולם, או שהוי כדבר שעתיד להיות כפירות הדקל אליבא דר"מ ומותר מרגע החטיפה ממש, וצריך עיון".
והמסר ברור... (אני מקווה...
)
על מתים!!! לא מספיק הוא רושם לשון הרע על גילעד שליט אלה הוא גם מקטרג על מתים זה הכי חמור!!!
לי טובה!!
תחשבו על המשפחות השכולוות שהמחבלים שהרסו להם ת'חיים משתחררים בגלל משהו שהיה יכול להימנע אם הבנאדם הזה שקוראים לו גלעד שליט היה קצת יותר רציני! מעצבן!!!
וצריך גם לומר כל הכבוד לבן כספית.
לכתבה עצמה.זה מזעזע!קשה לי לומר על זה משהו בכלל...
צריך לדון כל אדם לכף זכות
ג) אף אחד מאיתנו לא היה בסיטואציה כזת, אבל אני מאמינה שרוב האנשים שהיו בכזאת סיטואציה היו עושים דברים דומים.
אתם רוצים להגיד לי שאף פעם לא פישלתם כשהייתם לחוצים\עייפים? פשוט אז לא קרה משהו רציני אז - אנחנו בסדר?
נכון, הוא חייל, אבל כל חייל הוא גם בן אדם.
אין כאן עניין של רשע או צדיק.
זה לא גיבור או אנטי גיבור. זה בני אדם. נורמלים. כל אחת והטעויות שהוא עושה. כל אחד והכשלונות שלו.
צריך לזכור, שבסופו של דבר - הבחור תרם 5 שנים בשבי למען המדינה. אז אולי לא עינו אותו יותר מידי, והתנאים לא היו כאילו קשים כמו שדימיינו, אבל זה עדין שבי. גם אם הוא לא התענה, ואפילו אם הוא היה נמצא במלון 5 כוכבים, זה שבי.
הוא התגיס לצבא, למרות שיש המון דרכים להשתמט, הוא הלך לקרבי, למרות שהוא יכל להיות ג'ובניק, והוא נחטף ובילה 5 שנים בכלא. 5 שנים זה המון.
הגיוני שבן אדם יהיה בהלם כשהוא רואה אוייב מול העיניים. גם אם הוא לובש מדי צה"ל.
לא סתם נאמר "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו"
1027 ערבים, ועוד אחד בשם גלעד שליט.
כשתהייה אתה בטנק מופגז מול שלושה מחבלים שרוצים אותך מת.
דבר איתי.
בעצם, אז כבר לא תוכל.
שיש חשש שיהרגו אנשים!
ביום ששוחררת שליט,כל כך לא מתאים לך השם הסיטואציה הזו, אני אישית בכיתי על רון ארד שלנו שלא שוחרר כמוך
אבל. אבל!!
זה כ''כ פשוט!
''אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו!!''
ילד בן 19 בתוך סערת קרב,וחבריו לצוות נהרגו בחוץ,
ומחבל מטפס לו על הטנק..
איך אנחנו היינו מתנהגים??
אסור לדון אותו! פשוט אסור.
בס"ד
אני חושבת שהפשע האמיתי הוא לקחת ילד מופנם, רגיש ופחדן, ולתת לו להיות חייל קרבי.
מעבר לכך אני בטוחה שלו היו משקיעים קצת ויתר במיונים, היו מוצאים לו תפקיד הולם ומתאים לכישורים שלו,
בהם יכול היה לתרום.
אותו בטח אני לא מתכוונת לשפוט, אבל את המערכת האיוולית שמביאה חיילים למצבים כאלה- חייבים לתקן.
מעבר לכושר גופני צריך לבדוק עוד דברים, ויותר לעומק.
אבל בחברה הישראלית איך שהוא הצבא הפך למושג אחר ממה שהוא נועד להיות.
"כור היתוך", "בצבא מתבגרים", ועוד כל מני דברים כגון.
לעניות דעתי לו הצבא היה באמת מקצועי, מורכב מחיילים בעלי מוטיבציה כישורים מתאימים,ומקצוענים, שבאמת רוצים להיות שם ולבצע את תפקידם, (וגם מקבלים שכר הולם), מדינת ישראל הייתה חוסכת הרבה עוגמת נפש, כסף, ומחדלים.
אם כי...
במחשבה נוספת אולי זה מתכון לצבא של פועלים זרים...
בס"ד
כאשר בוחרים מקצוע משלבים אמונה, כישורים, חזון.
העניין הוא שיהיו אנשים שמתאימים יותר לתפקיד, שבחרו בכך מרצון.
הוא בוחר את תפקידו בחיים, ומרוויח כסף כמו כולם...
במקום פעם אחת ולתמיד לגמור את הסיפור (להפציץ את כל מה שקשור לחשמל, מים והתשתיות הכי בסיסיות ככה שפשוט טכנית
לא יהיה אפשר לגור שם), עוד פעם כמה טילים לפה, כמה טילים לשם. הכל מטומטם לחלוטין.
צעד קדימה, שני צעדים אחורה, "תחזיקו אותי חזק". תמצית המדיניות של הגאון האסטרטגי עם האנגלית המוצחצחת (שיש לכל ילד שלומד בחו"ל מגיל 8).
נתניהו הוא זגזגן, טראמפ הוא זגזגן חולה נפש.
הישגים: זיני וגופמן, מבצע הביפרים, פגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית
הפסדים: הרפורמה המשפטית בוטלה, היועמ"שית לא פוטרה וממשיכה להשתולל, שירות קרבי לחיילות הולך ומתרחב, חמאס מתעצם, חיזבאללה משתקמת, איראן משתקמת.
צריך להיות טיפש או רשע כדי לכתוב את הרשימות הפגומות שהצגת כאן.
אני לא מתכוון להיכנס למלחמת רשימות, וגם לא לתקן את הפגמים בשלך.
פשוט תנסו להתבגר מעבר לעכברנות המקלדת הזו...
היית משתכנע או שהיית מצביע על הצלחות וכשלים?
יש שיקולים רחבים.
-'מדיניות הכלה' של 'טיפטופים וסבבים'- באמת על הפנים.
-מדיניות אחראית בשביל לאפשר לטראמפ למצות את המו"מ עם איראן שתפרד מהגרעין?- שווה לתת צ'אנס.
להזכירכם לכן גם מראש מבצע שאגת ארי הופסק בשביל לאפשר את המו"מ הזה. כי כנראה קשה מאד להגיע לכל האורניום המועשר.
כמובן תוך המשך הלחימה הנוכחית מול חיזבאללה
אירן בתגובה: מי סופר אותך? ג'יננ'י טיפש, וגס רוח.
עוד מאירן: צוחק מי שצוחק אחרון.
זה עכברנות המקלדת שמוציאה ממך כל כך הרבה עין רעה וחצי הכוס הריקה, או שגם במציאות אתה כזה?
טראמפ החדש לא מצטרף.
כבר לא סופר אותנו.
בלי לדעת
ד"ש מאוסטרליה הרחוקה.
פעם הוא היה איתנו ועכשו הוא מהאו"ם
משום מה אתה נבהל מכל הצהרה, בלי להבין שההצהרות הן חלק מהמשחק.
שבשום מגרש כדורגל לא יעזו להשמיע אותם.
מכל נמחה עושים פיל.
יש יותר ממטרי ברכות מאשר טפטופי התעיה של "ניבולי פה"
בנתיים, כחלק מההצגה, הוא כביכול מרסן אותנו, חוץ ממתי ש"ביבי לא הקשיב לו" וצה"ל היכה הלילה והבוקר באירן היטב. מה שיזרז אותם להגיע להסכם שהוא רוצה או לקרוס.
פשוט מדהים שאנשים שמבינים דבר או שניים, עוד קונים את ההצגות על 'פערים בין נתניהו לטראמפ'.
פייגלין לערוץ 7: זהות מחזירה לגוש הימין קולות שזלגו לליברמן ולבנט | ערוץ 7
שמעתי על הרבה לייטים שלא יצביעו לבנט בגלל שבעיניהם הוא שקרן, ויצביעו לסמוטריץ בלית ברירה, לא כי אוהבים את סמוטריץ.
יש מצב שפייגלין ישתה לסמוטריץ את המצביעים. ואם גם פייגלין וגם סמוטריץ לא יעברו את אחוז החסימה, הלך על גוש הימין
והוא מתפתה להתאבד פוליטית. את החשבון הוא יגיש אחר כך לעצמו.
בקוים כלליים, לציונות הדתית יש לא פחות מ- 7 מפלגות שמתחרות על 12 מנדטים, כאשר לסמוטריץ' יש בקושי 25 אחוז מהם.
פייגלין "הדתי" הוא תעלומה שאין לה הסבר, והוא הקרוב ביותר לבנט מבחינת אישיותו וחשיבתו.
בנט (הנוכל) שבר שמאלה, כי זה מה שטוב לו עכשו, בדגש על עכשו, ופייגלין שבר ימינה כי זה מה שמשתלם לו נכון לעכשו, בדגש על עכשו.
הציבור החרדי שהוזכר, שלא מרוצה מן ההנהגה הפוליטית שלו יצביע הפעם ברגליים. סמוטריץ' שרוף אצלו, כפי שכתבתי קודם.
לו היתה לסמוטריץ' תבונה פוליטית הוא היה מנצל את הזמן שנותר עד לבחירות ומפייס את החרדים, ועל הדרך מחביא את אופיר סופר שסיבך את המפלגה.
סמוטריץ' צריך ללמוד מבן גביר ששניים מתוך חבריו אינם שומרים מצוות, אבל מכבדים את החרדים במעשים ולא רק בדיבורים.
לא בכדי הצליח בן גביר לדלג ממפלגת בדיחה שנהנית משריפת מנדטים שיטתית, למפלגה איתנה ששום רוח רפאים לא תזיז לה: והיה כעץ שתול על פלגי מים...
הפרעות שנעשו אתמול בביתו וברכושו של השופט סולברג, שמצטרפות לאלו שנעשו לאחרונה בביתם של קצין משטרה צבאית ראשי ושל ראש אגף התנועה, הם תופעה חדשה במלחמה החרדית נגד מדינת ישראל ואזרחיה. החברה החרדית עברה מלהפגין ולמחות נגד מוסדות, רעיונות וארגונים, למחאות אישיות נגד שופטים וקצינים. בכל המקרים לא מדובר בקומץ או ביוזמה מקומית, אלא בארגון מערכתי - הסעות מאורגנות, ממוסדות עם כסף והיררכיה. לא אפול מהכסא אם יתגלה מחר שאת האוטובוס שהביא את הפורעים לביתו של סולברג, שילם באופן זה או אחר משלם המסים הישראלי.
החברה החרדית היא החברה האלימה ביותר בישראל. אלימות היא לא רק מכות והתעללות, אונס או ונדליזם (שגם מכל אלה יש בה בשפע). אלימות היא כתיבת התסריט לחייו של הזולת. אדם שאינו יכול לכתוב את מהלך חייו בעצמו, ואחרים שולטים בו, כופים עליו ושוללים את חירותו, הוא אדם שחי תחת אלימות. ובישראל אין אף קבוצה שמפעילה באופן כל כך אגרסיבי, כפייה אלימה על הפרטים החיים בתוכה. מוסדות וארגונים ששוללים את חירותם של חבריהם ובעלי כוח שמחליטים בשביל אחרים, איך ייראו החיים שלהם. הסיבה שרובנו לא מודעים לכך היא שרוב האלימות החרדית הופנתה עד היום רק כלפי חרדים. רק לאחרונה היא החלה לזלוג גם לשאר החברה הישראלית.
האדם החרדי הממוצע בישראל אינו אדון לעצמו. הוא אינו רשאי לבחור היכן יגור והיכן יעבוד, איפה ילמדו ילדיו, עם מי יתחתן או כמה ילדים יוולדו לו. הוא לא יכול לבחור האם לשמור מצוות, וגם לא באמת יכול להחליט אם להתגייס לצבא. המחירים האישיים שתגבה ממנו החברה החרדית ומוסדותיה אם יחליט איזושהי החלטה על דעת עצמו, הם בלתי נתפסים. הוא יהיה חשוף לחרם ונידוי, ילדיו יסולקו ממוסדות הלימודים, משפחתו עלולה לנתק איתו קשר, וכל הקרובים לו עשויים שלא להצליח להשתדך. הוא תלוי במוסדות הקהילתיים כדי לשרוד, פיזית וכלכלית, שכן הוא חסר השכלה ויכולת לרכוש מקצוע, להתפרנס או לקבל הלוואה, ויש לו בדרך כלל ב"ה הרבה ילדים שעליו לדאוג להם.
כמו כל ראש ארגון פשע, גם דרעי וגולדקנופף, או הרבנים לנדו והירש, לא צריכים לאיים הרבה. הם פשוט "יודעים איפה אתה גר" ו"איפה לומדים הילדים שלך". המנגנון כל כך אלים, והתלות כל כך גדולה, שהפרט החרדי חי בתודעה (הדי מוצדקת) שרק הם יכולים להציל אותו. והם צודקים - במשך שנים רבות זה היה הדיל - אתם תשלטו בחיי, אבל גם תדאגו לכל מחסורי.
אלא שבחודשים האחרונים משהו השתנה. זה לא חובת הגיוס (הלא חדשה) וגם לא הסנקציות (הבאמת אפסיות ושוליות). גם מעצר העריקים הוא לא סיפור דרמטי - מדובר במעצר של בודדי בודדים לשעות או ימים ספורים. לא במאסר עולם בצינוק באלקטרז. הסיפור הוא שלראשונה אי פעם, מדינת ישראל הפסיקה להתייחס לחברה החרדית כקבוצה והתחילה להתייחס לאזרחים החרדים כפרטים. עד היום מי שהתנהל מול הצבא היה הישיבות, העסקנים, הפוליטיקאים וה"רבנים". הבחור החרדי היה תלוי לגמרי בכל אלו, אבל חופשי לחלוטין ממוסדות המדינה.
כשהמדינה מתחילה להתייחס אל האדם החרדי כפרט בודד - הן בזכויות ובמענקים שהיא מרעיפה עליו והן בחובות או בסנקציות שהיא מטילה עליו, היא משחררת אותו במידה רבה מהלפיתה של העסקנים והפוליטיקאים החרדים. אם הם לא יכולים להגן עליו ממאסר, ולא יכולים לשלוט בכסף שהוא יקבל, אז מי צריך אותם? למה לו להישמע להם?
הסנקציות המדוברות לא פוגעות ב"לומדי תורה" (שחלקם כזכור בכלל נופשים בתאילנד), הן פוגעות בארגון הפשע החרדי שמדינת ישראל טיפחה פה במשך שנים. קצפם של הפוליטיקאים והרבנים החרדים לא יוצא על שלילת החירות של האברכים החרדים. הוא יוצא על כך שהמדינה מעזה להתייחס לחרדים כפרטים ולא כקבוצה מאורגנת, וכך לפרק את השליטה של הפוליטיקאים החרדים וראשי הישיבות באנשיהם.
המאבק האישי בשופטים ובקצינים, נובע בדיוק מכך - אתם מתייחסים אלינו כפרטים ולא כמוסד, גם אנחנו נתייחס אליכם כפרטים ולא כמוסדות. לא עוד איומים על פירוק הממשלה או על הפרת המשמעת הקואליציונית, אלא איומים על חייה של אשת השופט, או הטלת אימה על בניו של הקצין.
לכן גם ברור לי כשמש בחצי השמים שלא מדובר ביוזמה פרטית של כמה בחורים חרדים אלא במערך מאורגן וממוסד, שמגיע בהכוונה ברורה מלמעלה. למרות הגינויים הרפים של הפוליטיקאים החרדים, האלימות הזו היא לגמרי בצלמם ובדמותם. הם לא יכולים להרשות לעצמם שלאדם החרדי תהיה זהות פרטית. "הפסקת האש" שהם שואפים לה היא כזו שתחזיר את הדיון לרמת המוסדות - אנחנו נחזור להפגין מול בית המשפט ולא מול בתי השופטים, ואתם תחזרו להטיל סנקציות על הישיבות אבל לא על המשתמטים.
בדיוק בגלל זה אסור להיכנע לטרור. לא רק למען מדינת ישראל, בטחונה וכלכלתה. לא רק למען תורת ישראל שהייתה לביזה ולמרמס. אלא גם למען אחינו החרדים - לא הקהילות והמפלגות המתועבות, אלא האנשים והנשים, שחיים תחת הדיכוי המחריד הזה, שטיפחנו ויצרנו פה בעשרות שנים של הזנחה. מדינה מתוקנת מתנהלת מול כל אזרח בנפרד, לא מול אוטונומיות, חמולות או חסידויות. גם אם אזרח מסכים או אפילו מבקש שתדבר עם השכן שלו עליו או שהרב שלו יחליט במקומו, במדינה מתוקנת פשוט אין אופציה כזו.
משפחת סולברג הגיבורה ושכניה היקרים בגוש עציון, ספגו אמש את הנזק האגבי של פיצוץ שחייב היה להתפוצץ. למרות הקושי - אסור להתבלבל ואסור להרפות. אם נמשיך להזניח, המחיר בעוד שנה או שנתיים יהיה גבוה הרבה יותר.
שאמרה: "אין מחאה אפקטיבית ללא הפרעת הסדר הציבורי"
אני רוצה לראות טקסטים זהים על קפלן והשמאל הדיקטטורי.
אני רוצה לראות טקסטים זהים על הערבים והבדואים בישראל.
אחר כך שישוב ללהג את הגיגיו.
טרמפיסט שמצא סיפור להיתלות בו.
שכשזה נקורה לאנשי שלומך וחברים שלך וביישוב שלך. זה הרבה יותר מטריד את הגושניקים מאשר כשזה קורה במרכז הרחוק (למרות שהרב עופרן לא משם, אבל האווירה הכללית)
אדם שיודע לכתוב על כל במה גבוהה ותחת כל עץ רענן יכול לספק טקסטים נוספים. אל תעשה מעצמך דביל, בבקשה.
אבל היי, תראה יולדת !! והנה עוד אחת !! ועוד אחת !! כביש מלא ביולדות !! ב"ה כולן נתקבצו לכביש אחד, אפילו הגברים שם יולדים !!
אבל אם תבדוק בפייסבוק כל הליברלים ורוב הגושניקים זועקים על זה, חלקם תושבי אלון שבות או גוש עציון, ומשם זה עובר הלאה לכל אנשי שלומם. כשזה קורה לחבר שלך או בשכונה שלך זה מקבל עוצמה שונה מאשר זה קורה רחוק.
של זה אצל הליברלים
הרב מידן (שהיה שם אתמול בערב) אמר היום בראיון שהדיבורים על "חורבן" כששברו כמה חלונות ועציצים, הם מוגזמים.
הרב חיים נבון הבהיר שהפשע של החרדים חמור, אבל לא יותר הפשעים שנעשו בקפלן:
כתה מפורשות שהאשמים בכל פרעות החרדים הם קפלן שנירמלו זאת . ושזאת צביעות שמזדעזים ממעשי החרדים ולא ממעשי קפלן
חיים מפיו של הנכד בבשר וברוח של ישעיהו ליבוביץ שר"י. ותנועת הקיבוץ הדתי בוודאי אינה ראיה לכלום ושום דבר. שוליים אזוטריים בציונות הדתית. לא בטוח שאפילו הם עצמם יסכימו שיכלילו אותם אצלנו...
איזה הגזמות פרועות, הכללות, מניפולציה ומה לא?
יש חברה חרדית, שחיה את חייה לפי אמונתה, הם סגורים ו'מקימים חומות' זאת השיטה חינוכית שלהם לשמור על החברה שלהם ברוח שלהם. מי ששם מרוצה ושם מבחירה מי שלא, לא חייב להיות שם.
יש מי שלא מוצא חן בעיניו הסגירות הזאת, זכותו ואני מבין אותו. אבל החברה החרדית מאמינה באורח חיים כמו שהיא מקיימת אותו- עם אילוצים חברתיים, נורמות חברתיות, חומות וכו'. שוב אפשר לא לאהוב ולהסכים עם זה אבל זה אמונתם והם לא כופים אותה על אף אחד אלא נכנסים תחתיה.
ומי שלא רוצה יש דתיים, חרדי מודרני, קהילות יותר פתוחות וכמובן מסורתי חילוני וכו'.
כאילו, לקחת את הפחד מהאחר, חרדים במקרה הזה, ולבנות עליו תאוריות קונספירציה הזויות
שהציקו לח"כים של הקואליציה בתקופת הרפורמה המשפטית. זו נבלה וזו טריפה.
גם לפני מחאות קפלן.
למי שאולי שכח, מחאות הנכים וחסימת כבישים וצמתים מרכזיים היו כאן הרבה לפני מחאות קפלן. למשל ב-2018.
זה נוהג שהלך והתפתח במדינת ישראל כבר מזה זמן. לא רק בממשלה הנוכחית של נתניהו.

בשני המקרים, הביקורת הציבורית והממשלתית נגדם השתמשה באותם טיעונים: פגיעה בציבור הרחב שאינו אשם, יצירת פקקי ענק, פגיעה במשק ובכלכלה, והגדרת הפעולות כ"אנרכיה" או "הפרעה חמורה לסדר הציבורי".
במחאת הנכים, המשטרה נתקלה בקושי מוסרי ותדמיתי עצום. פינוי בכוח של אנשים בכיסאות גלגלים או עם מוגבלויות פיזיות קשות מצטלם רע מאוד ומעורר אנטגוניזם ציבורי. המשטרה נטתה להכיל את החסימות הללו זמן רב יחסית.
מחאת הנכים השתמשה בהפרעה לסדר הציבורי כזעקה אחרונה של קבוצה שחשה שקופה ומורעבת על ידי המערכת - מחאת קפלן השתמשה באותן טקטיקות ככלי לחץ מסיבי של קבוצה חזקה ומשפיעה במשק, המרגישה שכללי המשחק המשטריים משתנים לרעתה.
וכיום, התפרעות החרדים כנגד הגיוס לצבא, אכן דומים מאוד למחאת קפלן - מצד קבוצת אוכלוסייה מאוד גדולה המרגישה שכללי המשחק המשטריים משתנים לרעתה.
לא על חסימות כבישים. ואת זה החרדים בהחלט למדו מהקפלניסטים.
מידע ולמצוא שחרדים אלופים במהומות אלימות אישיות בנושאים שרגישים מבחינתם. גם כנגד בעלי תפקידים במגזר החרדי ולא רק כנגד אלו שאינם חרדיים.
הרבה לפני מחאות קפלן.
המאבק נגד מה שנתפס בציבור החרדי כ"חילול קברים" (באתרי ארכיאולוגיה, תשתיות או בנייה) הוא אחד הנושאים הטעונים והוותיקים ביותר, והוא הוביל לא פעם למחאות קשות, ונדליזם והפגנות ממוקדות מול בתיהם של בכירים – הן פוליטיקאים והן אנשי עסקים ויזמים.
הנה כמה מהדוגמאות הבולטות, החל מאירועים שהתרחשו לאחרונה ועד למאבקי עבר:
1. המתקפה על בית מנכ"ל חברת "אאורה", יעקב אטרקצ'י (מאי ויוני 2025)
אחד המאבקים הסוערים והאלימים ביותר שנרשמו לאחרונה התרחש סביב פרויקט פינוי-בינוי גדול של חברת הנדל"ן "אאורה" בעיר יהוד, שם התגלה אתר קבורה עתיק (כ-300 קברים) שרשות העתיקות הגדירה ככזה שלא ניתן להוכיח שהם יהודים, בעוד החרדים טענו שמדובר בקברי ימי בית שני.
המחאה מול הבית: לאחר שבעלי החברה, יעקב אטרקצ'י, סירב להפסיק את העבודות, פעילי מחאה קיצוניים העתיקו את המאבק לביתו הפרטי. כמאה מפגינים הגיעו לביתו, תקפו אותו במקלות ואבנים, השליכו שקיות צואה על שער הבית, ריססו כתובות נאצה ואף ביצעו עליו טקס "פולסא דנורא". בנוסף, בוצע ונדליזם והשחתה של קברי הוריו של המנכ"ל בבית עלמין אחר.
באתר עצמו: המהומות כללו פריצות המוניות לאתר הבנייה והצתת טרקטור וציוד מכני הנדסי.
2. הכתובות וההפגנות נגד ראש עיריית טבריה, זוהר עובד (2012)
סביב בניית מלון בוטיק ברחוב אלחדיף בטבריה (פרויקט שהיה שייך לבניו של ראש העיר דאז, זוהר עובד), טענו אנשי "אתרא קדישא" כי העבודות מתבצעות על גבי קברים עתיקים.
הפגיעה האישית: לצד הפגנות יומיומיות באתר, המפגינים הפנו אש ישירה כלפי ראש העיר. המהומות גלשו לריסוס כתובות גרפיטי קשות על בניין העירייה וסמוך לנכסי המשפחה, בהן כונה ראש העיר "החופר קברים". המשטרה נאלצה לעצור שוב ושוב מפגינים שהפרו צווי הרחקה והגיעו להטריד את מעגל המשפחה.
3. המאבק ההיסטורי על חפירות קברי בית שערים וטבריה (שנות ה-50 וה-90)
נושא חילול הקברים ליווה את המדינה משנותיה הראשונות, וכבר אז בכירי הממסד סומנו בבתיהם:
חפירות טבריה (1955–1958): במהלך בניית מלון "גני חמת" בטבריה על שטח קברים עתיק, נערכו הפגנות ענק בכל הארץ. פעילי נטורי קרתא והעדה החרדית הגיעו להפגין בקביעות מול בתיהם של שרים ובכירי ממשלה בירושלים ובתל אביב, כשהם מאשימים את הממשלה ב"אפיקורסות וחילול כבוד המת".
חפירות ירושלים ובית שערים (1993) - פינוי של מאות שקי עצמות ממערות קבורה עורר גל הפגנות חסר תקדים בירושלים. המפגינים לא הסתפקו ברחובות, אלא ניסו להגיע פיזית אל בתיהם של ארכאולוגים בכירים ברשות העתיקות ושל פוליטיקאים שאישרו את העבודות, כדי לייצר מורא אישי
4. מתחם גולובנציץ בבית שמש (2013)
אחד המאבקים המרתקים ביותר, משום שהוא הפנה את האלימות וההפגנות מול בתיהם של **בכירים חרדים עצמם**. בפרויקט בנייה ענק בבית שמש של היזמים החרדים אריה גולובנציץ ואברהם סלונים, נטען כי יש קברים בשטח.
אנשי "אתרא קדישא" ניהלו מלחמת חורמה. הם הגיעו לבתי היזמים החרדים, השמיצו אותם בבתי הכנסת שלהם, ואף הפגינו בצורה אגרסיבית מול ביתו של ראב"ד העדה החרדית, הרב משה שטרנבוך, לאחר שזה פסק הלכתית כי מותר לבנות במקום (היות ולא הוכח שמדובר בקברי יהודים).

התחילה האנרכיה לחגוג. אה, וגם ביבי (וכמובן שניהם אשמים בהתחממו תבגלובלית, עאובדה שזה קרה במשמרת של ביבי)
ברור שהקפלניסטים קיבלו השראה מזה.
מזל לשלא הלכת לאלטלנה
או לפחות מ-
קעלעברימבאראחרונהתיאוריית "מלכודת הדבש" הכפולה: איך איראן והיועמ"שית נפלו באותו פח (ובאותו היום)
יש צירופי מקרים, ויש תוכניות שפשוט נראות טוב מדי בשביל להיות מקריות. באותו היום ממש, התפתחו לנגד עינינו שתי קונספירציות פוליטיות-ביטחוניות שונות לחלוטין, אבל אם צוללים פנימה, הן מבוססות על אותה טקטיקה בדיוק: בימוי חולשה מדומה כדי לגרור את היריב לטעות פטאלית.
הנה ההקבלה המטורפת בין השתיים:
קונספירציה 1: המלכודת האמריקאית-ישראלית לאיראן
* ההצגה: הנשיא טראמפ מביים "ברוגז" ומריבה פומבית מתוקשרת עם ראש הממשלה נתניהו.
* הפיתיון: איראן מפרשת את הסדק לכאורה ביחסים כחולשה ישראלית וכחוסר גיבוי אמריקאי.
* התוצאה: האיראנים מתפתים להתגרות בישראל, מורידים את הכפפות - ואז חוטפים מנה אחת אפיים מישראל, שהייתה מוכנה ומגובה לחלוטין מאחורי הקלעים.
קונספירציה 2: המלכודת הפרלמנטרית שעשתה טלי גוטליב ליועמ"שית
*ההצגה: שר הביטחון נותן אור ירוק ומאפשר להעמיד לדין את חברת הכנסת טלי גוטליב.
* הפיתיון: המהלך הזה מחייב את העברת התיק דרך ועדת הכנסת - מה שפותח לה במכוון במה פומבית וחסינה.
* התוצאה: גוטליב מנצלת את הבמה הזו בדיוק כפי שתוכנן, "שופכת" את כל המידע והטענות שיש לה על השולחן, ומאלצת את היועמ"שית להתמודד איתן ישירות ופומבית.
השורה התחתונה:
בין אם מדובר באסטרטגיה גיאופוליטית מול איראן ובין אם במשחקי כוחות בכנסת - בשני המקרים המערכת כביכול "הפקירה" חזית מסוימת, רק כדי לגרום לצד השני לרוץ קדימה בעיניים עצומות אל תוך המארב.
צירוף מקרים שיצאו באותו יום? אולי. אבל הדמיון המחשבתי בין שני המהלכים פשוט מרתק.
כל עוד החילונים רוצים לגייס בכפיה בנות דתיות לצבא, אז חסימת הכבישים של החרדים לגיטימית.
כי דרישה לחייב גיוס חרדים לצבא+דרישה לחייב בנות דתיות בגיוס=דרישה לגייס בנות חרדיות לצבא בעתיד.
החילונים רוצים שלא יחסמו כבישים? שמחר יחוקקו חוק יסוד ברוב שני שליש שנותן פטור מגיוס לבנות דתיות וחרדיות שלא מעוניינות להתגייס. ושגופי התקשורת יפרסמו התנצלות בכותרות הראשיות על רדיפתם את הדתיים (למשל את סמוטריץ בין בתנו לבתו של סמוטריץ' ) על כך שאמרו שלא יחנכו את בנותיהם להתגייס.
לא רוצים לעשות זאת? כדאי שיתחילו להתרגל לסוע בכביש 6, כי את הלגיטמיות לסוע בכבישים אחרים הם איבדו, אלא אם כן החרדים יואילו בטובם לא לחסום אותם לפנים משורת הדין.
אבל ברגע שכן יעשו זאת ויחוקקו את חוק היסוד הנ"ל , החרדים יאבדו כל לגיטימציה לחסימות, כי הגברים החרדים חייבים להתגייס למלחמת מצווה, ואני בעצמי אצטרף למשטרה להעיף את החרדים שחוסמים
1. כי אין חוק המתיר לחסום כבישים למטרות פוליטיות/חברתיות/אחרות
2. כי מבחינה רציונלית, פעולת מחאה כלשהי צריכה להיות מופנית כלפי הגורם שנגדו מוחים ולא כלפי אזרחים שלא קשורים לאירוע. איך החסימות יעזרו לחרדים? הנהגים החסומים יתחילו להתקשר לשופטי בג"ץ ולבקש מהם שיבטלו את הסנקציות?
בינתיים כל בת שרוצה מוציאה בקלות אישור על כך שהיא דתיה
דרך משרד הרבנות בעיר מגוריה - פגישה קצה, כמה שאלות, והאישור ניתן במקום.
האישור נשלח ללשכת הגיוס והיא מקבלת פטור.
אני נגד כל החסימות, אבל לא אפלה חרדים רק בגלל שקפלן צווחים שזה מפריע להם.
ומבחינתי אני מקלל את שניהם בזמן אמת.