אך יש בנות שזה לא היה מפריע להן. והבחור לא יכל לדעת...

לקח סיכון.

למרות שכן רוב הבנות היו מסכימות אם היה פונה דרך חברה  (אני מדברת מהשיקול של דרך הפניה בלבד, כמובן).

זה לקוות לדברים הזויים כאלו.

לזכותו של הבחור הוא היה מאוד עדין ולא הייתה לי הרגשה של עגבניה..

פשוט, אני חושבת, שגם אם יש סיפורים שאכן קרו וכו',

עדיין יש דרך וראוי ל-2 הצדדים שישתמשו בה.

שבוע טוב!!

(אגב, לא כתבתי בשביל חיזוקים, למרות שאתם עושים זאת נהדר, אלא כדי להעלות למודעות שאפשר אחרת!)

כנראה מדובר בבחור מאוד מאוד אמיץ,

שבחר לקחת סיכון,

וקיווה שאת מהסוג השני.

אשריו!!!

אני רואה פה ענווה עצומה!!

לפי דעתי, התחושה שאת עגבנייה בשוק- היא אך ורק אצלך בראש!

אם תשני את הגישה אצלך- את כבר לא תרגישי ככה, תרגישי יהלום.

ברור שעדיף "גורם מתווך", אבל לא תמיד מסתדר,

ועל כן ה' חנן אותנו ביכולת לזרום, להתחדש, להתמודד עם הפתעות.

שפונה אליהן באופן ישיר..

"מה אני עגבניה בשוק?"

לא, את בחורה נהדרת והוא מכבד אותך מאוד,

אחרת לא היה עולה בדעתו לחשוב שיום מן הימים את עלולה להיות אשתו.-

כל כך משמח אותו שהזדמן לו משמיים לראות אותך

ויש לו תחושה בעומק חצי הנשמה שלו - שאולי זו את!

אבל כמובן - הגברת חושבת:

מסתכל רק על חיצוניות

אדם שטחי

בחור חסר טאקט

חי בסרט..

ועוד כהנה וכהנה כינויים מלבבים.

בקיצור בנות - 

תאכלו קש, הפסקתן להיות נסיכות ולחכות -

והופו - בהתאם - גם אבדה לה האבירות מן העולם!

תשבו אח"כ ותקנאו בחברה שנישאה לגבר אמיתי שמחזר אחריה -

ולא היכרות בדייט מס' 215.

(מודעת להקצנה בדבריי - פשוט נראה לי שהדברים לא מאוזנים גם לצד השני

אז חשבתי למשוך קצת לכיוון שלי בחוזקה - אולי תגיעו לאמצע.)

ולגברים האמיצים - 

אל תתייאשו.

בסוף זו תהיה האישה של חייכם,

והיא תדע להעריך את האומץ ואת היותכם גברים באמת.

מסכים עם כל מילה!

ולא, אין לי משהו נגד הצד השני (אם למישהו היה ספק).

את חושבת שאם אפנה לגבר, על מה הוא יחשוב? איזה חסרת טקט היא? אני לא מהאלה שמתפדחים ופניתי פעם אחת ישירות ופעם אחת כתבתי פתק והעברתי דרך חבר, מה עובר לו בראש באותו רגע אין לי מושג אבל לא חושבת שהם מסתכלים על זה בצורה יפה כמו שאני בתור בת הייתי חושבת על בחור שהיה פונה אלי... (וברור שיש את היוצא דופן..)

זה לא התפקיד שלה.

אבל אם היא דואגת בעקיפין ובצניעות שיציעו אותה לבחור המסוים-

ישר כוח גדול

והרבה מאוד בחורים אמרו לי שהיו שמחים להכיר בחורה כזו.

[ומסתבר, שגם אלה שכן מתחילות איתם בקלות - הרבה פעמים דווקא מוערכות בעיניהם

גברים בנושא הזה הרבה פחות שיפוטיים מבנות]

הרי את לא טיפשה!!

זה לא יגרום לרתיעה רצינית מצד טובי בחורי ישראל?

[מניחה שכתבת בצחוק, אבל מקווה לתגובה רצינית ]

וכי איזה פסול יש בזה?

אני אומרת מניסיון ,שהוא לא היה פונה אלי...אז אני פניתי אליו...הזוי אבל הוא הסכים....טוב אצל בנים זה לא נורא כ"כ הם פחות נפגעים יותר זורמים ובכללי מי מסרב לבחורה נאה במצוקה...?..לפעמים שווה ליזום...    הבנים  מפחדים מדחיה...ומקלות דעות שזה יוצר..אז אם נראה שמישהו העז כל הכבוד על האומץ...ונראה שהם לא טובים באיך לפנות לבחורה...אז תשקלו את דבריי...בהצלחה ...(אני אומרת יש יתרונות וחסרונות לסיפור שכזה....!!!)

בן שמציע לבת דתיה יכול יש לראות לפי זה שאין לה כיסוי אם היא נשואה, ורק צריך לקחת את הסיכון שהיא בקשר

בת שרוצה להציע לבן לא יכולה לדעת את זה, ובגלל זה יש לה סיכויים הרבה יותר גבוהים לזה שידחו אותה,

וזה ממש עוגמת נפש להציע לגבר נשוי..

הפנייה.

זה לא פייר

|מוחה בתוקף|

ההרגשה שלך כעגבניה בשוק מעוררת קצת בעתה והזדהות..

אני מסכים איתך שהדרך הזו של "להתחיל" עם מישהי כמו שהיא מוצר בשוק

היא אכן מצב אקוטי הדורש טיפול שורש רציני..

הפתרון שהצעת דרך חברה שלך נראה יותר ענייני וצנוע..

בד בבד אני מצפה מהבחור שיפגין ענוה ויעשה זאת בצורה רצינית וצנועה..כמו שהלה עשה..

חיכה שלא תהי ליד כל חברותייך..

שנדע ימים יפים יותר..שלא תדעי עוד צער <צ>

מזל שיש מי שנשאר שפוי

אם הוא היה פונה לאחת החברות שלידי ומבקש ממנה לתווך הייתי חושבת שהוא אחד הבחורים הכי אהבלים שיש!!

וזה היה מוריד לי ממנו... רוב הסיכויים שלא הייתי מסכימה...

איך שהוא פעל מרגיש לי הכי טבעי ונכון ו- גברי- 

איזה כיף יש גברים גבריים בעולם הזה!!!

תהני לך, ומקווה שאמרת לו כן...

אני חושב שמשהו אצלנו קצת התעוות,

זה דבר נורמלי, חברים!

לקחת 2 אנשים שלא מכירים ולא יודעים כלום אחד על השני,

להושיב אותם על ספסל לשעה וחצי ולהגיד להם שידברו, זה דבר אל נורמאלי... 

זה תיאור של דייט של שידוכים, למי שלא הבין..

אז גם אני לרוב יוצא לדייטים של שידוכים, זו המציאות, אין מה לעשות.

אבל אם יש אפשרות אחרת למה לא?!

לדעתי אפשר גם להתרשם יותר מאשר איך שהיא נראית, במיוחד אם היתה עם חברות.

אבל גם העניין של המראה,

אין טעם להתכחש לזה שהרבה פגישות מסתיימות בקטע של המראה החיצוני, ככה זה. (ואין טעם לעבוד על עצמנו שאנחנו חיים במקומות שאנחנו לא...)

אז אם אפשר לחסוך את זה ולחסוך בכך כח, זמן, ציפויות, ואכזבות מיותרות,

למה לא??

אין עם זה בעיה, וכאמור, אפ' להיפך.

לגבי השאלה אם לפנות ישירות, או דרך חברה, זה כבר שאלה נוספת,

שאני מתרשם,שאין לה תשובה חד משמעית, ושזה משתנה מאדם לאדם.

אולי להשאיר איזה פתק זה סוג של פתרון..

אז איזה עוד טיפים אתה מציע מר משהו מקורי? /אחר..

רואים עליו, מידות,עדינות, הליכות, במה הוא עסוק (או היא עסוקה)...

רואים הרבה מאוד דרך "החיצוניות"..

ובל נשכח שהיהדות עצמה לא מזלזלת ביופי חיצוני בקלות שכזו - 

המילים "טוב" ו"יפה" הן מילים נרדפות בתנ"ך.

ומעשיו של הקב"ה מתוארים כדברים יפים:

"אֶת הַכֹּל עָשָׂה, יָפֶה בְעִתּוֹ" (קהלת יג א)

ופעמיים אנחנו מוצאים בדברי חז"ל הערצה ליופי בצורה שמובילה לצער עמוק על בלייתו..

רבי אליעזר בוכה על יופיו של רבי יוחנן שייעלם במותו.. (ברכות, ה ע"ב)

ורבי עקיבא בוכה על יופיה של אשת טורנוסרופוס הרשע, שעתיד להיקבר באדמה (עבודה זרה,כ ע"א)

אז נכון שהיופי החיצוני הוא לא המימד היחיד שדרכו בוחרים בן זוג

אבל הוא חשוב ב-100%, בדיוק כמו שהיופי המידותי-הפנימי חשוב ב100%.

(ולמי שמתקשה בחישוב -

החיצוניות והפנימיות לא מתחלקים מהשלם,

אלא כל אחד מהם צד של המטבע ושלם בפני עצמו)

ביהדות - דוגלים באסתטיקה ויופי - ובחיבורם אל הקדושה..

ויכול להיות שגם בחורה יפה, שבחור שם לב אליה (ובד"כ משתדל לא לבחון בנות)

קשורה בנשמתו, או שיש להם תיקון כלשהוא לבצע בקשר שלהם.

בקיצור - 

אל תשפוט כל כך מהר.

ותרשי לי אלירז, להפנות את השאלה אליך, אך כולם מוזמנים לענות.

כנראה שאת צודקת.

כמעט תמיד כשרואים אדם ברחוב, אפשר לראות עליו לא מעט פרטים מלבד מראהו החיצוני, וממילא ללמוד עליו מעבר לכך, ואם מדובר בגבר שרואה אישה- גם יכול להיות שהוא מוצא כאן משהו מעבר לרגיל, שגורם לו להאמין שיש סיכוי טוב שזה-זה. (או לפחות מספיק בשביל לנסות).

השאלה היא שלי היא בנקודת הזמן שלפני כן.

מה קורה לפני כן?

איך לפתע הגיחה דמותה של בחורה לנגד עיניו והגיעו כל המסקנות הנ"ל?

יש לזה מספר תשובות:

בתור בבנק או במכולת.

בטרמפיאדה או בתחנה מרכזית כלשהי.

[תסכימו איתי שהכוונה למקומות שיש אפשרות לראות אותה מעבר לשניה וחצי אלא קצת יותר, בשביל ההתרשמות].

השאלה שלי היא כזאת:

האם זה בסדר, הלכתית וגם במובן של רוח ההלכה, שבחור "יסתכל" (יחפש, או כל מילה אחרת) על בחורה? כי אולי יש שם פוטנציאל?

[הבהרה: ברור לי שזה יותר עדין מהצורה שאני מתארת את זה, אבל רק להמחשת העניין].

איך זה נהפך לדיון כה סוער, כשבעצם אנחנו בעידן שנלחמים על הצניעות בכל תוקף?!

ולא, אני לא מדברת על מקרים שהבחור והבחור עובדים או לומדים ביחד יום-יום...

מדברת ר-ק על מקרים שאין לבחור שמץ של מושג מי זאת, והיא כמובן, לא יודעת  כ-ל-ו-ם עליו.

אשמח לתגובות, כי העניין מטריד את מנוחתי זמן רב.

בהנחה שמדובר בבחור שרואה בצורה תקינה.

אז את מצפה שהוא ילך עם הראש ברצפה?

או שאולי ישתמש במשקפיים האלו ?

(משקפיים נגד פריצות) /News/News.aspx/242202

וגם מבחינה הלכתית 

מותר להסתכל על אישה למטרות חיפוש וכדומה

(כמובן שזה לא היתר גורף לחפש בכל מקום אפשרי..)

ורוח ההלכה אומרת בין השאר שעלינו לחיות חיים נורמליים ולא להיות פרושים ותמהוניים

אף אחד לא יגיד שלכתחילה על כל בחור ירא שמים לצאת לסיבוב חיפושים אחר אבידתו במכולת ובטרמפיאדה.

אבל אם הוא במקרה "שם עין" על בחורה שנראית כלבבו, וכן, זה במקרה אבל זה קורה לא מעט, שלא יתעלם מההרגשה הזאת כמו שעושים רוב הבחורים הדוסים. שיפעל!

זה הכי לכתחילה בעולם לדעת הרבה אנשים, ולדעתי זה גם הכי טבעי ומתבקש.

אם יש מישהי צנועה, וזה לצורך חתונה, לא רואה בזה שום בעיה הלכתית.

לק"י

הרי כל בחורה צנועה שעוברת ברחוב- יכולה להיות הכלה..

אז מותר לבהות בבחורות צנועות שעוברות ברחוב?!

לק"י

ושם הוספתי, שאולי אם הוא שמע אותה מדברת או ראה את ההתנהגות שלה (בלי להתבונן בה ממש..), וזה מה שמשך אותו- אולי זה בסדר.

ולא כל מי שמסתכל בוהה..

מחילה, אבל זו נשמעת שאלה ש-טיפה מנותקת או מנתקת מהמציאות..

הרי אנחנו לא עוטים מסכות.

ואלו שניתקו עצמם מהמציאות ולא הסתכלו לחלוטין הם גדולים ונשגבים, ומקרים בודדים..

כך הם פני הדברים.

לק"י

לא לעניין לבהות בבנות שעוברות ברחוב..

אלא אם כן, הוא שמע אותה מדברת או משו (ולא התבונן בה)- ומשו בהתנהגות שלה משך אותו (ולא הבהיה במראה החצוני, שאומנם מלמד לעיתים גם על הפנימיות, אבל בכל זאת..).

מקווה שהובנתי.

ברור שאפשר לראות בבן אדם מעבר למראה החיצוני גם בלי לדבר איתו!

אתה רואה איך הוא מתנהל ומדבר אם אחרים, ובגלל שהוא לא רואה אותך, סביר להניח שזו לא תהיה הצגה

חוץ מזה, אתה יכול לפסול ככה גם את עולם השידוכים כי הרבה יותר סביר שנפגשים דרך שידוך:

"ובפגישה עצמה הם מגלים שזה לא מתאים ואפילו לא קשור",​ אז למה להיכנס לזה לכתחילה???

ב"ה

מאוד הרבה דברים. מראה חיצוני משפיע. בהחלט

ואת עגבנייה בשלה וטרייה...

בואי לא נשחק את המשחק.

זה החמיא לך.

והעלה את האגו... ואולי לכן לא הסכמת

הוא לא התייחס אליה בצורה זולה, כמו שריקה או הערה פוגענית

אלא להיפך הגיע בצורה מכובדת וביקש לצאת איתה מתוך הערכה ולא מתוך דחפים בהמיים.

ובקשה כזו בהחלט מעלה את האגו

כנראה שדווקא את לא מכירה את ההרגשה הזאת.

יש כאלה עם מזל ויש בלי...

אל תיכנס לאגו של אדם אחר.

אין לך שום צל של שמץ לדעת מי מכיר את ההרגשה ומי לא.

יש דעות, ולא כל מי שנוגדת את דעותיך לא מבינה בעניין.

בטח שבעניינים כאלו, בהם אין לך סיכוי לדעת את העובדות.

ייתכן והיא מרגישה את ההרגשה הזאת הרבה יותר מיושבי הפורום כאן.

חיכיתי שמישהו יכתוב את זה. 

תודי שזה מחמיא לך.

ובהחלט הגיוני שזו הסיבה שלא הסכמת. 

ובכלל- לעשות הפניה מהדף הראשי לכזו אמירה מתחסדת- זה לא יפה.

הרי כולנו בוכות שנים על זה שהבנים שלנו לא גברים, ולא אמיצים, ומבאס להתחתן בדייטים, 

ומצד שני- כשמישהו עושה משהו ולא רק מקטר, קוטלים אותו בלי סיבה נראית לעין. (מה לא מכובד במה שהוא אמר?)

אז זה לפעמים נותן הרגשה טובה ולפעמים לא..

תלוי בדרך.

התכוונתי להערה מאוד ספציפית שכתב. 

אולי אפשר להגיד שהיה יכול לעשות את זה קצת יותר צנוע וראוי, אבל על עצם זה שעשה את זה - הוא לקח את הסיכון שלא תאהבי את זה. אי אפשר להאשים אותו.

את תמיד יכולה להגיד לא - ואז כנראה שבאמת לא נועדתם או שתפגשו שוב בדרך שיותר מתאימה לך,

או שאת יכולת להגיד כן ואז הייתם בודקים ואם זה מתאים - מעולה, ואם לא - לא נורא.

הרי אם במקרה היית מסכימה וזה גם היה מצליח, לא הייתה מאושרת ממך בעולם... וגם כשזה לא - השמיים לא נפלו וזה לא שהוא ריסק לך את התדמית העצמית. אז את רואה אותו בתור בחור חסר טאקט - סבבה, כנראה אתם לא מתאימים...

העיקר להיות שמח.

אני חושבת שהדברים קצת יצאו מפרופורציות.

אני בטוחה שבשום שלב הבחור לא הסתכל עליך כמו על עגבנייה בשוק, ויותר מזה, אני עוד אלמד עליו זכות ואומר שאני בטוחה שהוא גם לא הסתכל עלייך בכוונה, אלא במקרה נתקל בך, ומצאת חן בעיניו. מהמקום הזה, אני בהחלט מבינה אותו- לנסות להיפגש עם בחורה שמוצאת חן בעיניו (ולא!! זה ממש לא קשור רק ליופי חיצוני, יש המון דברים שמשתקפים בחיצוניות, לפעמים הם טעות ולפעמים הם אמיתיים ושווים בדיקה- עדינות, נעימות, צניעות, סגנון וכו').

כמו ששכתבו פה לפניי, אין ספק שהדרך היותר מקובלת על כולם היא לפנות דרך שדכן, צד שלישי או לא משנה מה, אבל מה לעשות, שפעמים רבות אין צד שלישי ואין אף בן אדם שאפשר לפנות אליו. אתה מוצא את עצמך כותב בפורומים "אולי מישהו יודע מי זאת הבחורה החמודה עם הצמה והחצאית הארוכה שהייתה בשעה 14 במרכזית". לא חבל? אז כבר יש מציאת חן, שהיא כל כך קריטית בין בני זוג, למה לא לעשות איזה שהוא ניסיון? אני מסכימה שצריך לבוא בעדינות ונעימות ולא כמו איזה מרגל, אבל אני לא מסכימה שההתנהגות היא כ"כ בעייתית שרק על זה פוסלים. אפשר להגיד לו- תשמע, אני לא מכירה אותך, תן לי מס' ששל חברים ואני אברר עליך. לגיטימי? לגיטימי!

אני יכולה להגיד לך, שכרווקה זה היה קורה לי מלא. והיה לי דיונים על זה עם חברות שכמובן התנגדו נחרצות, ואני שסברתי שהדרך היא אפשרית, אולי יש טובות ממנה, אבל היא אפשרית בהחלט. עם חלק מהבחורים הסכמתי לצאת, ועם חלק לא, כמובן, אחרי בירורים. מה שהיה חשוב לי לברר במקרים שכן הסכמתי, זה שהבחור באמת ירא שמיים ושומר עיניים..

אז את מצפה שהוא יפנה למוכר?

או אולי לאבא שלך? תמורת כמה גמלים את חושבת?

בננות, אל תתלוננו שאין לכן הצעות ושכל הבנים חננים- ואז תורידי לו את כל האויר מהמפרשים.

כל היום מתלוננים פה כמה דייטים זה נורא ואיום ונמאס- אבל לא נותנים צ'אנס לדברים אחרים.

צאו מהריבוע, אין שום פסול במה שהבחור עשה. הוא לא עבר על שום הלכה. רק חיזר אחרי אבדתו...

(הודעה זאת מופנת לגברים ונשים כאחד......)

99% מהשיקולים בדייט הראשון לפסול - בגלל מראה.

מי שאומר אחרת - משקר.

התחילו איתך? וואו. תגידי תודה ותחזירי תשובה. שלילית, חיובית. רק משהו.

תפסיקו לספר לעצמכם שאתם יודעים מה הכי טוב לכל אחד. 

מעניין למה יש היום יותר רווקים מאי פעם

בס"ד

יכול להיות שאכן - 99% מהפעמים בהם פוסלים בדייט זה בגלל מראה. יתכן - למרות שאין לי מושג מאיפה אתה דולה את הסטטיסטיקות המוזרות האילו. אבל שים לב -לפני שאתה יוצא עם משהי, אתה מברר עליה, בודק שהיא ברמה דתית פחות או יותר זהה לשלך, עם אידיאליים שחופפים פחות או יותר לאילו שלך (לא חולמת על טיסות להונג קונג לשליחות, כשאתה מתכנן את הדוקטורט שלך במתמטיקה בעברית למשל). ואז, אחרי שפסלת הרבה בחורות בדרך, שאיתם בכלל לא יצאת - כי לא היה מתאים - אתה פוסל על פי מראה. 

מה שאני מנסה להגיד זה שנראה לי שנכון לפסול על פי מראה רק אחרי שהשתמשנו בכמה מסננים קודם לכן, וודאנו שבכלל מדובר במשו שיש סיכוי להקים ביחד איתו משכן. אם המסנן הראשון שלנו יהיה מראה - נמצא את עצמינו מתפשרים על ערכים, כי ברגע שנפגשנו על פי התאמה פיזית ותו לא,יבוא ה"קליק"  לפני שבררו אם יש חפיפה בדברים עקרוניים, וכשיש קליק - יש מלא מלא נכונות מצד שני הצדדים להחליק ולהתפשר לצורך הקמת הבית. להחליק ולהתפשר - על דברים עקרוניים שלפעמים היה נכון וראוי שלא להתפשר עליהם כלל... 

והרמה הדתית והאידיאלים שלכם די דומים - המראה של\ה לא מוצא חן בעיניך\בעינייך - הוא יפסול\היא תפסול.

עובדה קיימת. אין מה להתווכח על זה.

לא מבין מה הצורך להכחיש דבר שהוא גם בריא וגם עובדתי.

הוא פנה סתם ככה ואמר לך-הי, בואי נצא? או שהוא שאל האם את מוכנה לקחת צ'אנס? אם מתחילים לחשוב על מגשר, אפשר להפסיד המון... לבנות זו בעיה להתחיל עם בנים ישירות אפילו באופן מנומס כי זה לא צנוע, אז אם הוא החליט לנסות בכל זאת-כל הכבוד..חבל לייאש מישהו שמתעניין בך לאור מיעוט הבנים וריבוי הבנות.

כמו שמישהי אמרה לי 'כל אחד נפגע ממשהו אחר, ברוב לא התכוונו לפגוע'.

אני מפנה לתגובה הקודמת שלי-

ולא, לא הרגשתי עגבניה, זה נכתב רק כדוגמא קיצונית...

עם זאת, אלירז ונוספים שהזדהו, זה בהחלט גם לא נתן לי הרגשה טובה!

העניין הוא לא הסיפור הפרטי, אלא התופעה.

אני חושבת שעם כל הבאסה והכאב של תופעת הרווקים, הפנייה הישירה לא הופכת אדם לאמיץ/לגבר.

לכתוב בתיאוריה זה נחמד, אבל באמת הייתם רוצים ואתם חושבים שזו תופעה רצויה?!

למה הדרכים השונות שעלו פה, לא טובות? כי זה חנני??

(פתק, גורם שלישי וכו'..)

היא בסה"כ תוצאה של מציאות, לדעתי. אם תסתכלי על התגובות בשרשור תראי שהם חלוקות בעניין וזה לדעתי מייצג את התפיסה הציבורית על הנושא. ממש לא כולם רואים את זה כמשהו "אמיץ", או "גברי", אבל יש כאלה שכן.

ונראה לי שאף אחד פה בשרשור לא קידש את הדרך הזאת ואמר שהיא ממש לכתחילאית (מחילה אם פספסתי מישהו שאמר את זה), זה לא שחלילה כל גבר יתחיל לחפש ולשזוף עיניים בבנות ישראל כדי לחפש את אבדתו, אבל אם קרה וראה- אז למה לא?

הדרכים השונות שעלו פה הם מצוינות, וממש לא חנניות, פשוט לפעמים זה לא מתאפשר. אין גורם שלישי או אין מספיק אינפורמציה על הבחורה בשביל למצוא כזה.

אני אומר שזה לכתחילה.

כל החיים אנחנו פוסלים דברים, בלי שיש לנו מושג למה.

ראית אותה? מצאה חן בעיניך? גש ותדבר איתה (כן, עם טאקט ובלה בלה).

כנ"ל לגבי בנות. 

מספיק כבר עם השיפוטיות הזאת לגבי כל מה שלא מוכר לנו

רואים אנחנו בוחנים...

יש שני עניינים בשמירת העיניים..יש ראייה בעלמא ויש הסתכלות..

על הסתכלות אמרו חז''ל כל המסתכל באצבע קטנה של אישה כאילו הסתכל במקום התורף לא עלינו..

אבל ראייה בעלמה מותרת ועדיף גם להימנע ממנה..

אני נגיד משתדל לשמור עיניים..אבל מה לעשות ואינני מלאך..ולכן מדי פעם אני רואה בטעות וגם מדי פעם יש את הזאתי  שאתה קולט אותה והיא נכנסת לראש ובמצב כזה אין שום סיבה שלא אגש להציע לה לצאת..

הרב שלי טוען שבכל אחד יש רוח הקודש..רק צריך לגלות  אותה.

והרגעים האלה הם רגעים של רוח הקודש אמתית שמשמים מזמנים לך ודוחקים בך..

להפסיד הזדמנות משמיים?לא כדאי..

אהה...ואגב..אם היתה באה בחורה בצניעות ומציעה שנצא הייתי מסכים בשמחה.

לא רק שאני לא רואה בזה זילות אלא אני רואה בזה התעלות מעל כל המסכות והגעה אל הרצון האמתי והמזוקק..

אתה אומר כשזה לכתחילה אם ראית בחורה והיא מצאה חן בעיניך, אבל האם נקודת ההנחה שלך זה שכל אחד צריך להתחיל לחפש ברחוב, או שבמקרה ראה והייתה מציאת חן?

"ראית".

לא אמרתי "תסתכל מסביבך בכוונה".

לא להסתכל מתוך כוונה, אבל אם ראית, בהנחה שאתה הולך עם עיניים פקוחות - ויש מציאת חן - לך על זה.

זה הכל.

(את בת, נכון? כתבתי באופן כללי).

"את יודעת שקסמים אסורים לפי התורה"

...

"אם זאת הייתה אחיזת עיניים זה רק מדרבנן "

על אופנוע

(עם סירה)

מממ תלוי.. תלוי איזה טעות.

אבל ברגע שהגעתי למסקנה שמישהו לא בשבילי אז כל העניין שהיה לפני נעלם. 

רק תדאגי שהקו מציאותי

נגלה רק לך, בסוד, בשקט בשקט - גם את טועה לפעמים. אני יודע את זה, לא כי אני מכיר אותך, אלא כי בני אדם טועים.

לא רוצה להיות פסיכולוג בגרוש, אבל יתכן שעבודה על הנקודה הזאת, או על תכונת הפרפקציוניזים בכלל, שהנקודה הזאת מעידה עליה - תעזור לך להתחתן...

אבל בעצם, אני חתול (גם זה רק באופן זמני), אז אני יכול להגיב.

אלא שלא בא לי.

מעבר לכך - אני מאוד משתדל לא להאשים רווקים ברווקות שלהם. אני לגמרי מקבל ומכיר כמה וכמה שבסדר גמור ובאמת לא מצאו את המתאים להם. אבל במקרה הזה - היא בעצם אומרת שהיא מחפשת מלאך ולא בן אדם. זכותה המלאה, אבל זה בהחלט מסביר למה היא עדיין רווקה.

לא.

הרי זה חלק מהדימיון בינינו שנקרא להיות בעל איכויות אנושיות.

טעויות, פספוסים, משברים, אכזבה, פערים, שיברון, התמודדות, קושי, ריחוק וכדו' - אין מציאות בעולם שאפשר להימנע מהן ולמנוע אותן לחלוטין במאת האחוזים כל הזמן, בכל התרחשות ומקום.

הן חלק מהחיים וחלק ממהלך של גדילה ובנייה של קשר.

כתבתי עוד, ולא מתאים לי לשלוח בפומבי.

אם תרצי, אשלח באישי.

כי זה לא אותו דבר

אני לא חושבת שבחורה צריכה להכיל טעויות שהיא בשלב הדייטים/ הבחירה .

זה יכול להתיש אותה לשווא והיא צריכה לדעת איפה לשים את הלב שלה ביחד עם השכל

זה לא אותו דבר שהקשר כבר רציני ויש אירוסין/ חתונה ..

שם כבר בחרת בו עם הפגמים וכולי

כי באמצע הדייט נתקעה לו פטרוזיליה בין השיניים והוא לא שם לב וזה ממש הציק לה.

(כיום היא נשואה באושר ועושר.)

בקיצור ילדים, תפסלו על מה שבא לכם רק לא להתלונן.

אני חושב אגב שגברים, בניגוד לחתולים זמניים, מתנגדים להלך החשיבה הזה כי אין להם ציפיה שבחורה תהיה אבירה על סוס לבן לכן מוזר להם אם הדרישה הזאת מופנית בחזרה אליהם (סטנדרטים כפולים). אלא שהפונקציה שבחורה ממלאת היא קצת שונה. הארכיטיפ הוא תמיד אביר ונסיכה, כאשר אביר זכאי מצד מעשיו תוקפו וגבורתו, ונסיכה זכאית מצד הסגולה המלכותית שבה או משהו כזה וההילה הנפלאה שהיא מקרינה כנסיכה (ככל שאינה פועלת במובהק ההיפך). נראה לי.

ככל שבנות בררניות יותר זה רק אומר שאם בחרו בכם סימן שאתם באמת אביר על סוס לבן.

שציפיות יש רק לכריות.

אמנם, חושבני שהדמיון אינו רק הוליוודי אלא זה ארכיטיפ קיים ומובנה למדי שנוגע במקום מסוים בנפש אחרת התרבות הזאת לא הייתה מעניינת כי היא לא הייתה משקפת כלום.

בנות אוהבות אבירים ובנים אוהבים נסיכות. הדברים ידועים. אידיאלים בלתי־אפשריים זה קצה פתולוגי של התופעה.

אני רוצה לבחור בבעל שלי

לא לקחת אותו כמובן מאליו .. כאופציה או מתוך פחד .. או כי זה הכי נורמלי מתוך הבחירות

אלא להסתכל עליו ולהגיד יאו איזה כיף לנו.. יש פה משהו מעבר ..

זה מציק לך?

איפה זה פוגש אותך 

א. היא ביקשה במפורש רק תגובות של נשים, אז למה דווקא?

ב. למה החלטת שיש לה דימויים הוליוודים? זה ממש מזלזל.

הראשונה שלהן (:

גם להגיד לא זה דורש אומץ..

מסכנה אחותך אם היא הגיעה למצב שזה מה שהפריע לה במקום להגיד לו

זה כמו נזיר בודהיסטי שמרעיב את עצמו למוות כדי להפוך למומיה. פנטיוּת וסגפנות קיצונית האפפות במעין הילה של קדושה מטופשת.

יש למעלה שרשור נעוץ בשם "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו", תפתחי אותי ותלחצי על "רשימת שדכנים מתעדכנת"

קישור לשרשור עליה דיברה הרמוניה:

מדריך עדכני לפורום שלנ"ו - לקראת נישואין וזוגיות

אקרא, תודה !

לא, מעכשיו אתה חבר שלה ולכן כבר לא שייך לשאול 'האם את עדין רוצה להיות חברה שלי'. זהו נגמר אחי אתם חברים...

כלומר סיימתם פגישה ב"ה!

 למחרת שיחת טלפון 'מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה המבחן?'

תספר מה איתך לאן אתה הולך היום, ואיך היה לחזור אתמול אחרי הפגישה וכו'. 

אם תוכל להשתדל שהשיחה תהיה כמה שיותר ארוכה זה עוד יותר טוב (פשוט תקשקש איתה). 

ממש יש לך חברה בהיתר, תשתף ותספר.

זה שינוי עמוק בתפיסה אבל הוא מאד נכון ומשמעותי.

לדעתי לא נכון לצאת לפגישה בראש "ניגפש נראה איך זה האם יתאים או לא".

אלא יוצאים להיפגש עם החברה שלי.

אם חלילה חלילה לאחד מכם בשלב מסוים לא יתאים, אז אפשר וצריך לסיים את הקשר. 

אני אומר לך מנסיון תנסה כמה שיותר להיכנס לראש הזה.

בהצלחה רבה!! 

נכון, מסכים מאד.

תודה על הדיוק

זה נכון ולא נכון זאת אומרת זאת הגישה בהחלט של חברים ולא עוד זרים, אבל לגבי השאלה האם ממשיכים זה די משתנה יצאתי עם מישהי שגם אחרי רביעי ביקשה שאשאל...

נכון, זה טיפ שמקדם משמעותית. אבל- כשיוצאים בגישה כזאת אז אם מחליטים להיפרד צריך לעשות את זה עוד יותר ברגישות כי זה הרבה פחות צפוי ויותר כואב. זה לא יפה להתנהג כמו חברים וכשאתה מגלה שלא מתאים לך לחתוך בבום. לי עשו את זה ואני חושבת שאם זו ההתנהגות עדיף כבר את הגישה הראשונה. 

אכן מבין את העניין אבל לדעתי אם יוצאים בגישה הראשונה של הולכים לראות איך זה.. 

פשוט הרבה פחות מתקדמים כך וכל הזמן חושבים האם מתאים או לא, 

 וכתוצאה מכך מסיימים את הקשר על דברים קטנים שלא נכון לסיים את הקשר בגללם.

מסכים שזה קצת בום כזה, אבל כך זה סיום קשר, תמיד זה לא נעים ולא כיף לצד השני.

אם אני אחשוב לעצמי שאני בודק וגם זה מה שאשדר לה שאנחנו מנסים כזה, הרבה פחות סיכוי שנתקדם, והקשר יסתיים על דברים לא מהותיים.

אשמח לשמוע עוד דעות בנושא.

כן, קשה. נכון. אבל עדיף להתאמץ מלדפדף אנשים.

אם מה שאתה אומר זה: "אנשים יפגעו בדרך אבל זה המחיר לקשרים טובים", אז לא בהכרח... קשר טוב צריך להיות קשר טוב מהתחלה ועד הסוף. הוא לא צריך להסתיים בלא נעים, הוא צריך להסתיים באיחולי הצלחה כנים אחד לשני. אם עשית הכל ואין ברירה אז אין ברירה, אבל למה לא מלכתחילה לנסות לא לפגוע?

לא סתם אצל גויים כשזוג נפרד שואלים "מי זרק את מי?" כי זאת ההרגשה, כאילו בדקת אם טוב לך ואם לא אתה זורק ומתקדם הלאה. אצל יהודים זה לא עובד ככה. גם אם לא מתאים למישהו הוא משתדל לשמור על הכבוד של הצד השני..

גם בכל ההתנהלות של הקשר- לא למרוח, להיות גלוי. זה ואהבת לרעך כמוך.

ברור שיש לסיים ברגישות ובצורה הכי הכי מכובדת שיש!!

ובאיחולי הצלחה אחד לשני! 

אני אומר שמנסים להיות חבר אחד של השני כמה שאפשר, 

ואם בסוף לאחד זה לא מתאים אז לסיים בצורה יפה ומכובדת. 

אלא שאינני מסכים עם מה שכתבת "זה לא יפה להתנהג כמו חברים וכשאתה מגלה שלא מתאים לך לחתוך בבום."

 אני אומר כן נתנהג כמו חברים ובע"ה אם יתאים נתחתן, ואם חלילה לא אז לסיים בצורה מכובדת ביותר!

מסכים להיות גלוי במידת מה, אבל אם אני מספר ומשדר לעצמי ולה שאני מתלבט וחוזר על זה מידי פעם לדעתי הקשר יורד המון, 

אכן מסכים צריך הרבה חכמה ורגש. 

מסכימה שלא להביא לקשר את כל ההתלבטויות והספקות ולהתמקד בזה... לא לזה היתה הכוונה.

כשאמרתי "בבום" התכוונתי לאיך שהפרידה נעשית. וגם זה משתנה בהתאם לאורך הקשר. 

טוב שמחה שהבהרת

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.

גם קראתי פעם שעשיית חסד (התנדבויות וכד') מסייעים לזה. זה הצד השני של חסד = מים. אם אני לא טועה. כדאי ל ברר.

יש ספר שאולי יכול להועיל: על חטא ותשובה - מאיר גרוזמן.

מאמינה שהרב ארז דורון, הרב פנגר ורבנים ברסלבים 

ועוד, מדברים על כך. אתה לא היחיד.

ולבקש על זה מהשם. קודם כל. אלא מה?!

"כל עוד האדם חי, אפשר לתקן!"

הכלב שבך לא שב על קיאו. יש שם חוסר וזו הדרך למלא אותו. במקום מלחמה ריקה כדאי לחפש מה מביא אותך לשם.

מה הצורך שלא מתמלא?

איפה בלו''ז?

לך תעשה ספורט בגינת כושר, לך לעשות יוגה (יתן לך זמן גוף חיובי!). אל תתעסק בכלל בדבר הזה. גם לא כשאתה נחשף אליו. פשוט לעסוק בחיובי.

סליחה על הפלישה כאישה שאנוכי (שמן הסתם לא חוותה את האתגר הזה).

אם לא הייתה הלכה, נניח אם תקח גוי, האם מעשה כזה הופך אותו לאדם רע ומלוכלך? חלילה.

כמובן אנחנו כיהודים יש לנו הלכה ותורה, שאוסרת עלינו. ויש לשמור על המצוות וכו'. אבל אני מרגישה שבמצווה הזו, עושים לה יח"צ של גועל נפש ולכלוך, כשבפועל זה איסור. כמו שאסור להתניע את הרכב ולנסוע לים בשבת.

אסור? כן.

לא מוסרי ומלוכלך? לא. 

אני גם לפעמים מנסה להתבונן בזה כך. אובייקטיבית וגלובלית כל אדם רוחני מרגיש בבירור כמה הנפילה היא שפלה, גסה, מכוערת וחייתית. הרצון להשוות אותה לעבירה סתמית ושגרתית על רצון ה' היא מלאכותית. הכאב והבושה הם אינהרנטיים לנפילה ועצמיים לה, וכל אדם עדין מרגיש את זה.

בחידושי הרי"ם "אמר לחתן ביום חפתו כדברים האלה: אויב עס איז איידיל איז נישט דא קיין איידעלערס, און אויב עס איז גראב איז נישט דא קיין גרעבערס".

ובגרמנית מודרנית אם זה באופן אצילי אין אצילי מזה ואם זה באופן גס אין גס מזה.

איסורי עריות לא סתם נקראים תועבה, לא הקפיד על עבודה זרה והקפיד על גילוי עריות", "אלהיהם של אלה שונא זימה" כו'.

הסיבה לזה, למיטב הבנתי, היא ש"במקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע". העולם בנוי מניגודים ובמקום שבו נמצאים העניינים הכי גדולים (אהבה חברוּת הדדיוּת כו') נמצאים גם הניגודים הכי גדולים (תאווה אנוכיות זימה כו').

ההרגשה הפנימית שהעיוות הוא בזוי ומאוס מעיד על אנינות הדעת (במובן החיובי) ואצילות הנפש, זאת דעתי האובייקטיבית.

יש מגנט שמושך אותך להרגיש אישה. בגלל שאין לך את זה באופן הנורמלי, זה מתבטא בצורה לא טובה. בפרט שהקושי הרגשי של הבדידות מתערבב עם זה.

כמו שצריך לדעת איך לקום, צריך גם לדעת איך ליפול.

כשאתה לא מצליח להתגבר, לפחות תיפול חכם. אל תיפול על מראות ודמיונות של יצר בלי אהבה כי זו נפילה שמעוותת את המוח ואת החשיבה, ויכולה לדרדר אותך למטה.

תיפול לדברים שמדמים את המציאות האמיתית.

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

ויופי יכול להיות סימן לטיפוח גם קומה זקופה סימן לביטחון

גוף מחוטב סימן לאחריות והערכת הגוף שהקב"ה נתן לנו

ולבוש נאה סימן לנימוס ואצילות אם נובע ממקורות טהורים

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי