מקור:http://www.eretzil.org/forums/forum_posts.asp?TID=864&PN=1&TPN=1
עדות: מתנחלים תקפו תושבי מאהל בדואי בעת שאנשי כוחות הביטחון תיעדו את התקיפה, יולי 2008
ח'דר כעאבנה, רועה צאן
אנחנו גרים באוהלים באזור עין סאמיה על האדמות של כפר מאלכ במחוז רמאללה. לפני כמה חודשים מתנחלים הקימו התנחלות חדשה [המאחז מעוז אסתר, נ.פ.] על האדמות של הכפר, במרחק של בערך מאה מטרים מצפון לגדר של ההתנחלות כוכב השחר ובערך קילומטר וחצי מדרום לאוהלים שלנו. מאז שהקימו את ההתנחלות הזאת, יש יותר מקרים של אלימות של מתנחלים נגד בדואים שגרים באזור.
ביום שלישי, 29.07.2008, בשעה 08:00 בבוקר, הגיעה למאהל שלנו קבוצה של שמונה אנשים בלבוש אזרחי. הם אמרו לנו שהם שייכים לכוח ישראלי מיוחד ושיש להם מידע על מתנחלים שמתכוונים להתקיף אותנו. האנשים אמרו שהם הולכים להסתתר באחד האוהלים שלנו כדי לארוב להם. פינינו שני אוהלים והם נכנסו לתוכם, הציבו מצלמות וידיאו וחיכו. הם אמרו לנו להתנהג כרגיל וזה מה שעשינו.
אחד ממאהלי משפחת אל-כעאבנה בסמוך לכפר מאלכ. צילום: כרים ג'ובראן, בצלם, יולי 2008.
בסביבות השעה 11:30 בצהרים הגיעו הרבה מאוד מתנחלים מההרים מצפון. אני חושב שהם היו יותר ממאה אנשים. כשהם עברו ליד האוהלים שלנו, כמה מהם נעמדו בפתחים, צעקו עלינו בערבית עילגת "תצאו מכאן, זו המדינה שלנו" וקיללו אותנו. כשאמרתי להם שאנחנו יושבים באוהלים שלנו והם אלה שצריכים ללכת כמה מהם דחפו אותי חזק לתוך האוהל והכו אותי עם צינורות מברזל. נפצעתי בראש והתחיל לרדת לי הרבה דם על הפנים.
ניסיתי להתגונן ולהדוף אותם החוצה. באותו זמן הגיעה שיימאא סולימאן, אשתו של אחי. היא ניסתה למנוע מהם להכות אותי והם תקפו והכו גם אותה. המשכתי לנסות להדוף אותם החוצה אבל הם המשיכו בהתקפה שלהם. האחייין שלי סלמאן והנשים והילדים יצאו מהאוהלים וניסו לעזור לנו להפסיק את התקיפה ולהדוף את המתנחלים.
שמעתי ירי. הסתכלתי וראיתי מתנחל מחזיק רובה מסוג M16 במרחק של כמה מטרים ממני. המתנחל ירה כמה יריות ופגע בשמשה של הטרקטור שחנה בכניסה לאוהל. ראיתי עוד מתנחל מרים את הרובה שלו ויורה. בערך עשרים דקות אחרי שהתקיפה התחילה אנשי הכוח המיוחד יצאו מהאוהלים ועצרו את שני האנשים החמושים שירו. הם כבלו את הידיים שלהם ולקחו מהם את הרובים. מיד אחר-כך הגיעו למקום הרבה חיילים ושוטרים ושאר המתנחלים ברחו לכיוון ההתנחלות החדשה.
השוטרים אספו את התרמילים מהכדורים שהמתנחלים ירו ואחרי כמה דקות הגיע אמבולנס של הסהר האדום והחובשים הגישו לי עזרה ראשונה. אני חושב שהחיילים הזמינו את האמבולנס. אחר-כף השוטרים לקחו את שני המתנחלים לאחת המכוניות שלהם.
השוטרים אמרו לי, לאחיין שלי לסלמאן, לשיימא אשתו של אחי ולאחי מחמוד לבוא איתם לתחנת משטרת בנימין. כשהגעתי לתחנת המשטרה ראיתי את אחד המתנחלים שירו. הוא היה כבול בידיים וברגליים. השוטרים הציגו לנו סרט וידיאו של כל האירוע ואחר כך כבלו את הידיים של סלמאן והודיעו לי שאני וסלמאן עצורים כי תקפנו את המתנחלים. אחרי ויכוח ארוך עם אחד הקצינים הוא הבין שאנחנו רק הגנו על עצמנו מהמתנחלים שתקפו אותנו. אחי, המוח'תאר, דיבר עם הקצינים הבכירים בתחנה ובסוף הם שחררו אותנו אחרי שאחי חתם על ערבות צד ג' עבורי ועבורי סלמאן, והתחייב להביא אותנו לבית המשפט או למשטרה אם יהיה צורך. יצאנו מתחנת המשטרה אחרי חצות.
הנוכחות של השוטרים מנעה אסון אמיתי. אנחנו מפחדים שמקרה כזה יחזור על עצמו כשהשוטרים לא יהיו. הרבה בדאים שגרים באזור מפחדים מזה. אנחנו לא חמושים וחשופים לכל מתקפה מצד המתנחלים.
