אנשי המחלקה היהודית בשב"כ ניצלו גניבת עדר בידי ערבים מתושב בנימין, בכדי לנסות ולגייס אותו כמודיע נגד חבריו. לאחר ארבע פגישות בסופן קיבל סכומי כסף, ובעקבות סיפורו של צעיר חרדי שפורסם בקול היהודי, החליט הבחור לחשוף את המפגשים

עדר כבשים שנגנב משדה בר. ארכיון (גדעון פיקו)

לפני שלושה חודשים חדרו ערבים לאחד מישובי בנימין וגנבו עדר כבשים ועזים השייך לאחת המשפחות. המכה הכלכלית שספגה המשפחה הייתה קשה, כמו גם העובדה שהעדר היווה מקור תעסוקה מרכזי אליו נקשרו גם חלק מהילדים.

בני המשפחה הגישו תלונה במשטרה אודות הגניבה, אך עד עתה לא הניבה החקירה תוצאות. אולם נראה כי היה מי שהחליט כי זהו זמן מתאים לנצל את מצוקת המשפחה ולהשתמש בה לצרכיו, וכל זאת תוך ניצול מעמדו הביטחוני ואצטלה של רצון טוב לסייע.

שבועיים לאחר הגניבה צלצל מכשיר הפלאפון של בנימין (שם בדוי), אחד מילדי המשפחה, בן 17.5, שטיפל בעדר תקופה ארוכה. על הקו היה אדם שהציג עצמו בשם אביחי משירות הבטחון וביקש לשוחח עמו על גניבת העדר. "נפגשנו בנקודת המשטרה במחסום קרית ספר", סיפר בנימין בשיחה עם הקול היהודי. "הוא אמר שהוא משירות הבטחון וביקש שנשמור על איפוק ולא נפגע בערבים בעקבות הגניבה, והוסיף כי הם עושים מאמצים בכדי למצוא את העדר".

מספר ימים לאחר מכן שוב התקשר אביחי וביקש להיפגש עם בנימין. הפעם אביחי הודיע כי הם מבקשים את עזרתו של בנימין באיתור העדר. "הוא אמר לי שהם מחפשים את העדר ברצינות והם צריכים לשמור איתי על קשר בכדי לעזור לחקירה", סיפר בנימין. במהלך הפגישה אף החתים איש השב"כ את בנימין על מסמך סודיות וביקש ממנו שלא לספר על הפגישה לאף אחד בכדי שלא לפגוע בחקירה. בסיום הפגישה הוא אף שילם לו 350 ₪ עבור "הוצאות הנסיעה" והחתים אותו על קבלה.

החתימה על המסמך נראתה לבנימין מעט מוזרה, אולם האפשרות של החזרת העדר שכה אהב טשטשה את נורות האזהרה.

מאז נפגש בנימין עם רכז השב"כ פעמיים נוספות, פעם אחת במשטרת מוריה ופעם אחת בתחנת נווה יעקב. באחת הפעמים הציג בפניו "אביחי" תמונות של מספר ערבים וציין כי יש סיכוי שהם מעורבים בגניבה. הוא שאל את בנימין האם הוא מכיר מישהו מהם ובנימין ענה בשלילה.

בסיומה של כל פגישה מסר רכז השב"כ סכום של כ- 400 ₪ לבנימין והחתים אותו על קבלה.

במשך הפגישות לא גילה אביחי כי הוא רכז של המחלקה היהודית. אמנם נורות האזהרה נדלקו בראשו של בנימין כשקיבל סכומי כסף גדולים לאחר הפגישות, אך הוא חשש כי במידה ויספר לחבריו על המפגשים המוזרים, המסמך עליו חתם עלול לסבך אותו.

מה שהפיל לבנימין את האסימון באופן סופי, היה סיפורו של צעיר חרדי אותו ניסו אנשי המחלקה היהודית לגייס כמלשין כנגד המתיישבים שפורסם בקול היהודי לפני כשבועיים. "ראיתי את הסיפור בקול היהודי ואז הבנתי סופית שיש פה איזה בעיה בפגישות האלה. למה שהם יביאו לי כל כך הרבה כסף אם זה רק פגישה לעזור להחזיר את העדר?", אמר בנימין, וסיפר כי בשחזור השיחות נראה כי אביחי החל לשאול אותו בצורה עדינה על המתרחש באיזור הישוב בו הוא מתגורר, מבחינת יחסי יהודים ערבים.

בנימין פנה לכמה מחבריו וסיפר להם על הפגישות, אז התברר כי אביחי נכנס לפני מספר חודשים לעבוד כרכז האזור במחלקה היהודית בשב"כ ואף ערך שיחות לתושבים נוספים.

זו לא הפעם הראשונה בה מנצל השב"כ אירועים ביטחוניים בכדי לנסות ולגייס סוכנים, ורק לפני מספר חודשים פנה אביחי לתושב יישוב אחר באזור בהצעה לסייע לתושבים בהתמודדות עם הכפר השכן, בטענה כי הוא יודע ש"הצבא לא עושה את העבודה".

אין לדעת אם ניסיונות שכאלו כבר צלחו בעבר, אך אין ספק כי כל סיפור שכזה מטפח עוד את החשדנות במניעיה של המערכת, האמונה על שמירת בטחון התושבים.

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)

יש שם ישיבה 24/7..

עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...