כי זה כבר סתם נדוש..

הממ, בעצם, אני כן מגדיר את עצמי קצת כחרדי..

מגדיר ת'עצמי מצ'וגע, אבל רק בשביל אשתי.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בלי לעבור על חוקי הפורום.. |מתוסכל|

<צ>

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל בכל אופן-(;) יהודית.

קווניק

גושניק

רבטליסט

שמחם כזה..

מורכבניק

חבקו"ק

לייט

דיאט 3%

דתי בלב

אני דתי לפי דעתי

אני דתי אבל...

שומר שבת-כשרות-ויו"כ

אתאיסט

רפורמי

קונסרבטיבי

וכמובן הגדרת ההגדרות-

דוס אבל פתוח...

(חוץ מהרווח המעצבן.)

בגלל זה לא הצלחתי להגדיר את עצמי עד עכשו

הרב אלישע אבינר ,כמדומני, כתב לא מזמן מאמר בנושא,

שאנשים הפסיקו לייחס את עצמם למגזר,כולם נהיו "כלליים".

אני לא מוצא את המאמר שלו עכשיו,אבל מאד הזדהתי איתו.

יש לי מגזר שאני חלק ממנו,וזה לא סותר את היותי אחד מעם ישראל.

המגזר הוא המגזר הדתי לאומי.

לדעתי האישית, קשה מאוד לאדם לא להשתייך למגזר מסוים. זה צורך של שייכות, שטבוע בכל אחד מאיתנו. ומי שאינו משויך, לרוב יהיה אומלל.

ואכן, כולנו, על תתי מגזרנו- חלק מעם אחד [לעתים תחושת היריבות בין המגזרים מטשטשת את רגש האחדות בינהם]

אני כלל לא אומללה. סורי, ממש סליחה!

השאלה היא למה את קוראת "להשתייך"- מקום חינוך הילדים (שזה מה שזה אמור להיות) או "שיוך" זהותי. מהותי. מוחלט.

כשאתה משתייך כל כולך למגזר מסוים- אתה מוחק את העבר, ההווה והעתיד של כלל עם ישראל, ומצמצם אותו למגזר שלך בלבד. אוי את לא מרגישה את זה כך, כי את כל כך "דת"ל" ולא חקרת את הנושא אף פעם, אבל אם תסתכלי קצת לעומק, תגלי משפטים, כמו |אהמ. אהמ.| : "הרב המדובר הוא לא הרב שלי, ולא באנו מאותותת-מגזר -לכן אין לי מתכתחילא בסיס הזדהות איתו. (זה היה בשירשור על הבכי של הרב שטיינמן על גיוס בני הישיבות)

אני חושבת שזו הוכחה חותכת למהלך שקורה עם מחיקת הזהות היהדוית והעלת הזהות המגזרית כזהות בסיסית וברורה.

עוד דוגמא: חברים שלנו היו אצלינו בשבת. הילד הקטן (!!!!) ששלהם, אמר, כשאבי קרא מסיפורי חסידים- "הם סתם חרדים פאנאטים, ". מספיק לך? לי זה היה ברור, במיוחד אחרי זה- (שימי לב. ילד קטן שסופג את הבועה המגזרית עד כדי מה שאמר)

ש*אני* לא רוצה שהילד שלי יגיד את זה. אני לא חושבת שכשאתה מגדיר את עצמך "חרדי" או "דת"ל"- אולי אתה לא מתכוון לכך, אבל בפועל (אולי גם בתת- מודע) אתה גורם לחשיבה מצומצמת, חשיבה של בועה נטולת עבר הווה ועתיד, נטולת הסטוריה יהודית, נטולת הזדהות עם העם שלך העקשן כל כך ששרד את כל טלאות הגלות עד הגיעו לארץ אבותיו.

פחח... את מכירה אותי **בגרוש** שאת אומרת לי: "אוי את לא מרגישה את זה כך, כי את כל כך "דת"ל" ולא חקרת את הנושא אף פעם" ?!

אי הדיוק שבדברייך (מתוך אי הכרותך אותי) יוצרת אמירה מגוחכת עד כאב.

בואי קודם כל נסכם שלא מכריזים הכרזות על מי שאת לא מכירה (באופן כללי, לאו דווקא מולי) ואז אפשר להמשיך.

יופי.

כעת:

עם ישראל מחולק ומפולג עוד מימים ימימה: שבטים במדבר וגם בהמשך, אח"כ צדוקים, איסיים ועוד בימי בית שני, אח"כ כל אחד התפזר לו לארץ אחרת עם מרוצת השנים...

חלוקה לתתי זרמים היא דבר בלתי נמנע לחלוטין. עמ"י, מטבע האנושות, לעולם לא יחשוב וילך כווולם באותה הדרך.

אכן תורה אחת לנו, אך היא לא ממלאת כל תא במוח, מחשבה או נטיה למיניה. למרות יחידותה- עשבעים פנים לה, ולכן שבעים זרמים +- בעמ"י.

זה אכן יוצר מציאות עגומה (תראו את המצב מסביב), אך אני לא רואה פתרון, כי הומוגניות מוחלטת לעולם לא תהיה בין כל חלקי העם.

Just face it

לכן כתבתי *אולי*. (טעות הקלדה, וזה יצא "אוי".)

אני באמת לא מכירה אותך. ניסיתי לדון לכף זכות, שעם ראייה מצומצמת ו'מגזרית', כמו בתוך בועה- אף אחד לא יצליח להבין את המורכבות, שיחידי סגולה זכו לה.   

מה שאת כותבת בהחלט יכול להיות משכנע, אם לא תקראי את המאמר שחברתי כתבה- לא תביני, ולא תדעי למה ה"חלוקה לשבטים" לא קשורה במאומה לחלוקה למגזרים.

מגוחך. אמרתי כבר?

Just face it. כנ"ל אליך.

אגב- עוד משהו על החלוקה לשבטים... 

את חושבת שבבואם של ימות המשיח, לעתיד לבוא, העם יהא מחולק לשבטים על פי החלוקה ההרסנית של היום?!

אם כן, את בבעיה, אם את לא חושבת כך- הנה התשובה לטענה של "שנים עשר השבטים".

תקראי את המאמר שהעליתי ל a-a-a.

את מוזמנת גם לקרוא את המאמר של הרב יונה גודמן, (ש a-a-aהעלתה) זה יביא לך יותר רקע, ואת גם מוזמנת לקרוא את המאמר של ד"ר זאב מגן, תוכלי לקבלו ממוטי,יש לי אותו רק מודפס.

[אחרי שאקראת את המי יודע כמה מאמרים שיש לי לקרוא ללימודיי]

אשמח אם תתני לי את תמצותי הנקודות.

ובינתיים אחדד את הנקודה שרציתי להעלות- שמאז ומתמיד עמ"י היה מחולק. ז"א לא גוש אחד. תשתחררי מענין השבטים, כי אם זה לא לשבטים- אז זה חלוקה אידיאולוגית- בדעותיהם, כפי שרואים כבר בתק' בית שני, והלאה במהלך ההיסטוריה.

כך אנחנו, בני אדם, וזה טבענו.

ולכן אני לא צופה "אחדות" מגזרית גם לא כיום.

תמשיכי עם החשיבה הגלותית הזו. (גלותית, כן. בהחלט.)

אני חושבת שהמאמר שחברה שלי כתבה, -התשובה לרב יונה גודמן- מתמצת בצורה מאוד יפה, וקצרה.

סורי, לא אוכל לתמצת, ואת לא תוכלי להתחמק מלקרוא. תקראי, ונראה אם יש לך מה לענות.

חלוקה אידיאולוגית? לא מציתי כזו. (אל תשווי את המחלוקות בין הלל ושמאי, וכו וכו- ל"מחלוקות" הזוועתיות שיש היום בין המגזרים. אז- הייתה זהות. והיא הייתה יהודית. היום יש כאלה שרוצים לבטל את הזהות הזאת, כמו שאת אומרת- זה יותר קל, יותר פשוט, זה לא דורש מורכבות. רק "שיוך" כזה, אוטומטי, למגזר.

חוץ מזה שזה מוחק את הזהות- שזה הכי חשוב ומשמעותי בעייני---זה סופרלטיבי להחריד, זה גובל בביזוי ת"ח. (את מוזמנת לקרוא את שלל התגובות ברשת, כל אחד כנגד "הציבור" שמולו.) 

מ.ש.ל. וכעת תקראי את המאמר. בלעדיו אני לא עונה יותר. הום. הום. אני דיברתי.

;)

אם כן, תמשיכי לקרוא את דבריי, ואת מוזמנת לענות לי.

אם לא- אל.

= = =

שוב את מחליטה מה אני חושבת ("אל תשווי את המחלוקות בין הלל ושמאי, וכו וכו" מי בא לדבר עליהם בכלל?!), או מה יש לי בראש. את קופצת למה אני עשויה לענות לך, במקום לחכות לשמוע מה יש לי לומר ולענות עיניינית ובלי להתלהם.

את גם מכניסה לי אידיאולוגיות וכוונות " זדון" לדבריי: "היום יש כאלה שרוצים לבטל את הזהות הזאת, כמו שאת אומרת- זה יותר קל, יותר פשוט, זה לא דורש מורכבות. רק "שיוך" כזה, אוטומטי, למגזר" (כמו שאני אומרת? רוצה להזכיר לי מה אמרתי בענין? כי לא זכור לי שאמרתי משהו מעין זה)

אל תבהלי מדעות שונות משלך. וגם אם את שומעת כאלה- אל תקפצי ותנשכי.

תודה.

= = =

על אותה הדרך של דבריי ^ לעודד חשיבה עצמאית לא מבטל את ה"אחדות".

בדיוק מפני שלחשוב שונה מרב מסוים לא מבזה אותו.

בינתיים לא נוצר האדם שיחשוב כמו כ---ל הרבנים יחד.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

ציטטתי מה שכתבת לי.

הגבתי על הדברים שהכנסת לדבריי,

ואז הוספתי משלי.

וקראתי מה ששלחת לי באישי.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

י7ו ג'אסט פאקט איט!!!

ווי האב אי זהות יהודית, אוול אוב דיז נאיימס, אר גאסט איריאיסינג דא ג'ואיש אידנטדי!!

ובעיברית- כן! תעמוד מול המציאות! יש לנו זהות אחת- יהודית היא שמה, כל שאר השמות למיהם- זו מחיקת הזהות היהודית!

וכשמתבוננים מבעד לקליפת הזהות עליה את מדברת- האם כל יהודי באשר הוא חושב אותו הדבר, בדיוק?

כווולם האותו הליין? האם את רואה ביקום הזהות היהודית הזאת את החרדים גרים בשכנות עם השכן השמאלני (והיהודי למהדרין!) שלהם? כי יש להם אתה אותה "זהות יהודית"?

צריך להיות להם זהות יהודית!!!

(כנראה לא הבנת, זהות יהודית היא לא התעלמות מהמציאות והדיעות החלוקות שבעם, לדוג'- כמו שאת אומרת: ימנים, שמאלנים, חסידים, ליטאים, סרוגים, חרדים, רק לעצם הענין.... זהות יהודית- להיפך, זה משהו שמאחד את כל הדיעות, את כל השבעים פנים לתורה---- לעבר להווה ולעתיד, של עם ישראל, להיסטוריה המפוארת שלנו, כיהודים. ואני אעתיק לך את דבריו של ד"ר מגן:  אתה עצמך נולדת לא מזמן. אתה לא התקיימת, בנית, טיפסת, נפלת, הפסדת, ניצחת, התייפחת, שמחת, יצרת, למדת, התווכחת, אהבת ונאבקת לתקופה של אלפי שנים. ואף על פי כן: במקרה התמזל מזלך. אתה חבר, במקום טוב באמצע, בעם אשר כן עשה את כל אותם דברים, ויותר מהם, לאורך כל השנים הללו. ככזה ניחנת בעיניים מיוחדות, עיניים המסוגלות לראות קילומטרים אין-ספור. אם רק תרצה, תוכל לנצל את מינוי הקבע שלך כדי לשלוח את זרועותיך ולגעת במקומות ובמאורעות, בעידנים ובזמנים. אין זו יכולת הנקנית בלימוד או בקריאה בלבד (למרות שזהו מרכיב חיוני, אני ממהר להדגיש), אלא בראש ובראשונה היא תוצאה של קשר, של השתייכות, של אהבה עזה. אם תקשור גורלך בגורל עמך - אזי אתה היית שם. רבת את ריביו, דנת את דיניו, כאבת את כאביו, שמחת את שמחותיו, בכל דורותיו ובכל מושבותיו.

מקווה שהבנת את הקשר. לדעתי זו זכות לקרוא כאלה דברים.

זהות מגזרית- זו מחיקת הזהות היהודית, 

זהות יהודית זו לא התכחשות למציאות, זו חבירת כל עם ישראל- על שלל גווניו לזהות אחת, ויהדות שמה.

רחבה היא מיני ים, והיא אין סופית. הצמצום שלה למגזריות---זה אסון. אולי זה קצת "ללכת רחוק", אבל באמת אם נחשוב כמה "דורות" קדימה- זה מה שיקרה, וזה קורה גם עכשיו. 

שזהות מגזרית זו מחיקת הזהות היהודית?

תלכי צעד אחד עמוק יותר, מאין באה הזיקה למגזר מסוים (בואי נלך על מגזר דתי יהודי, למשל: חסידי) זה לא בא משורשים יהודיים?

לא טענתי שזהות יהודית זו התכחשות למציאות.

אך אמרתי, שטבעי ביותר שיווצרו מגזרים, עם שונויות שונות ומשונות, כי למרות שלכולנו אמונה באל אחד, תורה אחת עם אותן המצוות והלאווים- הנפש האנושית רחבה ויש מקום לחילוקים והתפלגויות.

לא טבעי לדרוש מהאדם "להצטמצם" מהמגזריות.

זה פשוט בלתי אפשי, ולא יקרה. תנסי לדמיין מציאות ללא ירידה למגזרי-מגזרים.

באסה. זה באמת גורם להרבה בלאגנים בעולם.

אך זהו האדם.

עד שהתקדמנו קצת, את שוב חוזרת אחורה אל הדוגמאות חסרות המשמעות שלך.

אבל אענה לך.

לא. אני לא חושבת ששיוך לחסידות מסוימת זו מחיקת הזהות היהודית, אבל זה כשהבסיס--- כשהשיוך האמיתי הוא יהודי. לא מגזרי.

נפלא שיש לך "ראבע" וחסידות שממנה הוריך באו, הורי הוריך. אבל השיוך שלך--- הוא לכלל עם ישראל

בכוונה- כלל. על שלל גווניו. אני לא טוענת שכולם צריכים להיות העתק הדבק- בכלל לא. עצם הרעיון של סטאלין היה שיווין, ואנחנו יודעים מהן היו התוצאות.

בגלל זה יש בחירה חופשית, וכל אחד ברמה שלו בוחר, אבל איך זה- קשור לזהות היהודית--- שהיא כלל ישראלית?

תקראי שוב את מה שהבאתי מד"ר מגן. איך זה מסתדר עם זהות מגזרית?!

אני מנסה לדמיין. אני מצליחה. כמו שכל התנ"ך הצליח לתאר לי מה זה כלל ישראל, וכמו שאבותי ואבות אבותי הצליחו לבסס את החזון שלהם ולקלוע למטרה של הזהות היהודית, בטענה- שמשם מגיע הכל.  משם מגיעות המצוות, החוקים והמשפטים, משם מגיעה התרבות, משם מגיעה הארץ שלנו, משם מגיע הלאום שלנו, משם מגיעה המלכות, לעם ישראל, משם מגיע ריבונו של העולם. 

כשמדברים על דברים כאלה- דווקא קשה יותר לדמיין מציאות, "דמה צעדים קדימה"- של מחיקה של כל זה, של כל מה שד"ר זאב מגן מדבר עליו. כשמדברים על זהות יהוידת, שזה משהו כל כך עמוק, כל כך בסיסי, כל כך....

*אז* קשה לדמיין את המשיח מגיע, ואת העם מחולק ל- "חסידים" "ליטאים" "מזרוחניקים" "דת"ל" "חרד"ל"...

שלל גווניו של עם ישראל יהא נוכח במעמד ביאת המשיח (עד כמה שאני יכולה לדמיין את המעמד הזה)

אמת לאמיתה. הם יהיו נוכחים שם- כשלכולם א-לוקים אחד. כשלכולם יחד יש עבר הווה ועתיד, כשכולם חוו וספגו את תרבות עם ישראל, העקשן כל כך , ששרד בכזו גבורה, ועוצמה, גלות איומה, בת אלפי שנים.

תקראי שוב את הקטע שהעתקתי. כמה שאני קוראת את זה, אני יותר מתפעלת. זה כל כך עוצמתי... וואהו...

...

...

...

במיוחד לכבוד שבועות.

אהמ. דינה.

משום מה הדוגמא ושלי ״חסרות משמעות״ בעינייך, למרות שהן סופר לעניין- מגזרים.

בכל אופן אני עדין טוענת שמימים ימימה עמ״י היה מפולג ומפורד, אי הכרה בכך היא נטו בורות בהיסטוריה.

השורש של כל המגזרים (הדתיים) ותתיהם היא יהודית. אל תדאגי. וכבר כתבתי על זה.

את אומרת שלא צריכים להיות קופי-פייסט. נו, כל אחד מוצא את הנישה שלו. כל מוצא את הנישה שלו ביהדות, מתפתח ובאופן טבי נוצרות קבוצות, פלגים ועוד.

ועדין הזהות היא יהודית.

לא רואה את הסתירה.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

ממש הישג. בראבו. סחטיין.

|וואהו, כבר התלהבי.|

שכל אחד ימצא את ה"נישה" שלו---- המגזרים הורסים את ה"נישות" שאת מדברת עליהם, זה אגב.

את באמת חושבת ש"נישה" זה מגזר?! את באמת חושבת שכשחבר של אחי (בן 7) אומר "סתם חרדים פאנטאים" על סיפורי חסידים, או שכשבחורה כאן מהפורום(!) אומרת על הרב שטיינמן שהוא "לא קשור אליה" והיא "לא מצליחה להבין אותו"--- את חושבת שכל הביזיון הזה זה ניקרא פשוט  "נישה" שלכל יהודי צריכה להיות? ותהיה?

אני מנגד, חושבת ש"נישה" בימינו, (ולפני 12 השבטים, אם את מתעקשת לקשר את זה לכאן) נישה עכשיו, היא רב, היא קהילה, אולי היא איזה חסידות מוערכת, אולי תפישה יפה שמישהו מנסה להביא. ה"נישה" ה"מגזרית"-

זו אינה נישה- זה ביטול ה"נישה(...  זה שיוך אוטומטי לחברה, זה שיוך אוטומטי להתנגדות לדבר כלשהו, זה שיוך אוטומטי להכללות גסות, זה שיוך לביזוי ת"ח, זה שיוך... בקיצור, זו אינה זהות יהודית. וזה לא מתקרב אפילו. 

או שאת באמת לא רואה את הסטירה, ואת משהו משובש, כי ניסיתי להסביר את עצמי כמה שיותר, שוב ושוב, בוייראציות שונות. 

או שאת מסכימה איתי, ראה ערך 7 שורותי האחרונות, בגובה הקודמת (?) שלי (שעה 01:20)

חג שמח.

לביזוי ת״ח, קריאת שמות גנאי וכל מה שהזכרת?
האם זה שאני רואה בחלוקה למגזרים משהו טבעי, אומר שאני בעד כל אלו,או מסכימה עם זה?
 דוגמת הילד הקטן בהחלט מזעזעת, אך זה עניין של חינוך ושטיפת מוח. לא דוגמא בעלת משקל כנקודת חובה על תופעת המגזריות.

גם  אני לא מרגישה שייכות לרבנים רבים. וא״א לצפות שכן. ועדין אני לא רואה ב״מציאת נישות״ ביזיון לשום דבר.

חבל שאת הולכת על דרך השלילה. כשאני אומרת שאני דת״ל, נגיד, זה לא אומר שאני ״שונאת חרדים, שונאת סתגרתנות, ושונאת צרות אופקים״. זה אומר שאני *כן* XYZ. וזו בחירה של האדם הפרטי כיצד לראות את זה.

מגזריות לא מבטלת שום דבר, וכך גם וא״א לדרוש לבטל אותה. יהדות, ודרך חיים בכלל הן הרבה יותר ממציאת רב וקהילה.

= = =

ושניה רגע-

שמעתי נכון? או שאני רואה את הסתירה או שמשהו משובש?! האם חייבים לחשוב כמוך ולהסכים איתך? ואם חלילה לא- אז השני ״משובש״? |שוק|

דבר נוסף, אני לא כאן כדי להשתכנע. אני מדי רחוקה מגישתך כדי שתצליחי בכך, ואני גם לחלוטין לא מעוניינת. מה שכן, אני נהנית לדון (בנסיון לאופן מכבד והמתורבת) ורוצה לשמוע ולהשמיע.

מקובל עליך?

"אם חייבים לחשוב כמוך ולהסכים איתך? ואם חלילה לא- אז השני ״משובש״? |שוק|"

מאיפה לקחת את זה?!

בגלל שאמרתי שמשהו משובש, שאחרי כל כך הרבה הסברים ותיאורים, את שוב ושוב חוזרת לנקודת ההתחלה.?!! 

עיוות. כבר אמרנו?

" יהדות, ודרך חיים בכלל הן הרבה יותר ממציאת רב וקהילה."

סליחה?! אני אמרתי ש"נישה" - שווה מציאת רב וקהילה! 

עיוות. כבר אמרנו?

"כשאני אומרת שאני דת״ל, נגיד, זה לא אומר שאני ״שונאת חרדים, שונאת סתגרתנות, ושונאת צרות אופקים״. זה אומר שאני *כן* XYZ."

אני אמרתי שלא?...

מה שאני טוענת זה ששיוך אוטומטי למגזר, על שלל רבניו, התנגדותיו, אמירותיו הפוליטיות לתרבותו - זו כביכול "זהות יהודית" חשה- ופסולה. זו מחיק הזהות היהודית. כי שיוך אוטומטי לרבנים, להתנגדויות, ל"אמירות פוליטיות", לתרבות - זה רק אצל היהדות. ולא אצל מגזר מסוים. 

עיוות. כבר אמרנו?

עוד דבר, טענתי היא שכשאתה משייך עצמך, למגזר, ולא ליהדות, אתה מבטל, את התרבות. יותר מהתרבות, את כל הזהות.

למה? כי אתה, במודע או שלא במודע, גורם לכך שהילדים שלך ימצאו הזדהות  אצל המגזר שלך, על שלל רבניו, וכשיגיע רב אחר, גדול שיהיה, (הרב שטיינמן הוא גדול בתורה, יש מקום בהחלט להשוואה בינו לבין רב פרטי, כמו שיש מקום להשוואה בין הרב אליהו זצ"ל לרב של אבי...לצורך המחשה.)

הנה לך התשובה: "אני לא מוצאת אצלו הזדהות". אצל מי?!!!!!!!!!! אצל הרב הגדול הזה, שכל מהותו היא יהדות?!!!???

אז איפה את מוצאת הזדהות? אצל יאיר שטרן, ז"ל. (אגב, *אני *גם מוצאת אצלו הזדהות, זה לא סותר.) (זה לא מכוון אליך אלא אל כלל ה"ציבור"...)

הזדהות, עם גדולי עולם, על כל פני ההסטוריה היהודית-  זו זהות יהודית. 

אם אין לך את זה, או שאפילו, אתה נותן לזה לגיטימציה, כשאתה מצמם את עולמך, (האין סופי, הנצחי, העבר ההוה והעתיד)

למגזר, לחלק קטן מהעם, במקום להכיל את כולו, על שלל גווניו אתה מוחק את הזהות היהודית.

שיוך למגזר זה לא התעלמות מהשיוך ליהדות, קודם כל כי עצם השתייכותך לציבור החרדי, למשל, משמע שאתה יהודי.
וזה לא-במקום-היהדות. ולא נראה לי שיש מי שפועל ככה, אז תרפי מזה.
לא מבינה למה את שבה וטוענת את הדברים האלו.

אה, אבל את רואה בדברי ״עיוות״, כך שדי איבדתי את הרצון לדבר כאן איתך בעיניין. אני תוהה אם אפשר להמשיך בכלל לדבר, כי כבוד ונעימות כבר אינן בנמצא כאן.

ואם את בכ״ז מסוגלת לשמוע בסבלנות את דבריי ולהשתחרר רגע ממטען האנטי, אני אגיד שתכלס, אני מסכימה שלא טוב לחנך לזיקה לדרכו של המגזר האישי נטו, וצריך להיות פתוחים לטוב כל כלל היהודים על שלל דרכיהם. בד בבד, אני מכילה ומבינה לגמרי את תופעת המגזריות. מה שעדין לא ברור לי זה איך גישתך באה לידי ביטוי בחיי היומיום.

אין לי זמן, וכוח, ולא אסביר שוב,(!) למי שמעוות את דברי.

באיזשהוא שלב נמאס לקרוא "ואם את בכל זאת...".... 

רות סוף.

כל טוב סלה.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

רות סוף

...

את צריכה להיות גאה שהזהות כאן של אנשים היא יהודית, ולא ח"ו, מגזרית.

ח"ו? כי זהות עצמך בתור אחד המשתייך לחברה מסוימת, זה מחיקת הזהות היהודית הבסיסית.  אם את רוצה עוד בנושא-(מאמרים, וכו') מוזמנת לפנות באישי.

"הרב המנגן", ר' שלמה קרליבך, הקדיש שנים מחייו להצלת נפשות יהודיות תוהות. הוא כִתת את רגליו בין מגוון אוניברסיטאות בארצות הברית כדי לקרב יהודים מתבוללים לעמם ולאלוקם. מסעות אלו לגאולת יהודים מרוחקים הביאו אותו לתובנה שאמר לא פעם: "אם פגשתי אדם שהצהיר שהוא קתולי, ידעתי שלפניי קתולי; אם סטודנט הצהיר שהוא מוסלמי, ידעתי שלפניי מוסלמי. אך אם אדם הצהיר שאין לו זהות דתית או לאומית ושהוא אינו אלא אזרח העולם, ידעתי שלפניי יהודי"! אותם צעירים יהודים אשר ייתכן מאוד שהונעו משאיפות נעלות של "תיקון העולם", טעו לחשוב שהוא יושג על ידי מחיקת הזהות היהודית, בעת שדווקא עוצמת הופעתה היא שתקדם את בניין העולם.

בשבועות האחרונים אני חש שבעיה דומה פוקדת חלקים מהנוער החביב שלנו. אם תפגוש בחור שיאמר שהוא חסיד בעלז, אתה יודע שפגשת חסיד בעלז; אם תפגוש צעיר שאומר שהוא איש השומר הצעיר, זה אכן מי שפגשת. אך לעתים קרובות (מדי!) גיליתי שאם אני פוגש בחור שאומר משהו כמו: "אני לא שייך לְמגזר. זה מצומצם מאוד. אני שייך לעם ישראל וכולנו אחד" – אזי כנראה פגשתי מישהו דתי-לאומי! [1] אף הוא, כמו הצעיר התוהה באוניברסיטה האמריקאית, טועה לחשוב שאחדות ישראל תושג על ידי התכחשות לדרכנו הייחודית. חברים יקרים, אחדות אינה מושגת על ידי אחידות! זה בדיוק כמו שפסיפס מרהיב נוצר בזכות העובדה שכל צבע מבליט את ייחודו. ביטול גוונו הייעודי של כל צבע, כביכול "למען אחדות הצבעים", תותיר אותנו עם כתם צבע אחיד, חסר אמירה ונטול משמעות.

הדוגמאות לתופעה רבות. לא מכבר האזנתי לדיון בין צעירים אידיאליסטים על הרבנות הראשית. אחד אמר שצריך לעודד בחירה של רב ראשי ציוני-דתי, ומיד קפצו חלק מחבריו ופסלו ניסוח זה כי "הוא נורא מגזרי"; אחר רצה להקים גרעין תורני (כן, ציוני-דתי) בשכונה מסוימת, אך חבריו אמרו שהוא "סתם מגזרי, והגיע הזמן להתבגר ולהיות עַם"; שלישי אינו רוצה ללמוד לימודים גבוהים במקום שיש בו גם שיעורי תורה, אלא דווקא במקום חילוני. נימוקו – מקום דתי אינו כור יוצר לבניין האדם, אלא סתם "בועה מגזרית". ודוגמה אחרונה: הוזמנתי לשיחה עם קבוצה של נוער על האתגרים העומדים בפני דרכנו הציונית-דתית. פתחתי את המפגש בסבב וביקשתי מכל אחד להגדיר את הציונות-הדתית שלו. חלק לא קטן מהמשתתפים סירבו עקרונית לענות על השאלה. הנימוק, ניחשתם נכון – "אני לא מגזרי".[2]זאת ועוד, אף כשביקשתי שיגדירו את עולמם הדתי, רבים אמרו שהם לא שייכים לבית מדרש מסוים, אלא יוצרים ערבוביה מעולמות שונים – קצת הרב קוק וקצת רבי נחמן, קצת חב"ד וקצת הרב קרליבך. בלשונו של אחד הצעירים: "למה להכריע ולהכניס את עצמי לעולם מצומצם? אני גם וגם וגם!". השיבותי לו בחיוך שלעתים "גם וגם" מסתיים ב-חרבונא... הרי גם במישור הרוחני העקרוני חז"ל הדריכו אותנו "עשה לך רב". רק מתוך עמוד שדרה רוחני יציב ניתן להוסיף גם תבלין מעולמות רוחניים אחרים.[3]

אמנם לימדַנו הרצי"ה זצ"ל, כי "אל נא יחליט כל אחד מאתנו, כל מפלגה וארגון [...] כי רק איתו כל האמת וכל הצדק" (לנתיבות ישראל, א, קמט). אך הוא בוודאי לא התכוון שלכן צריךלבטל את הזרמים ואת הארגונים עצמם! לשון אחר, יש ערך גדול בפתיחות לדעות אחרות, אך לשם כך אתה נדרש גם לדעות משלך. הרצון המבורך לגלות אחדוּת מתועל לעתים להרס הייחודיות שהעם הזה כה זקוק לה. לא בכדי נחלקו בני ישראל בראשית דרכם לשנים-עשר שבטים. יעקב אבינו (פרשת ויחי) ואף משה רבנו (פרשת וזאת הברכה) ברכו כל שבט בייחודו מתוך הבנה כי הברכה טמונה ביכולת של כל אחד להעמיק את ייחודו כחלק מהכלל, ולא חלילה לבטלו. אף לעתיד לבוא נזכה ותשוב להתגלות החלוקה המבורכת לשבטים (ישראל ותחייתו, כז)[4], שרק יחד בונים את בית ישראל.

היום, יותר מאי-פעם, עם ישראל זקוק לבשורה דתית-לאומית ייחודית. הוא זקוק לראות ציבור המדגים באומר חייו כיצד התורה היא תורת חיים שאין בה צורך לבחור בין נאמנות הלכתית מלאה ובין שותפות עמוקה עם המדינה ותקומתה. אל לנו להתבייש בדרכנו ובבשורתנו. מתוך שייכות וביטחון בתפיסתנו התורנית נוכל גם להקשיב לאחרים. אמנם כן, כבכל דרך אמתית אף לנו יש לעתים שאלות ותהיות וצורך לברר ולמקד, אך אין זה סותר את תפקידנו להניף, בענווה, את הלפיד הבוער המחבר בין עם ישראל, ארצו, תורתו ומדינתו. רק כך נתרום את אורנו הייחודי לאור הגדול ההולך בע"ה ומופיע על ציון בעידן שבו שבנו לעצמאותנו ולראשית גאולתנו.

ושוב:אני ממין זכר..

זהות יהודית

תגובה ל"די לביטול המגזריות".

מאת אנונימוס

ישנו הבדל גדול מאוד בין זהות יהודית לבין זהות מגזרית.

יהודי שאמר "קצת הרב קוק וקצת רבי נחמן, קצת חב"ד, וקצת קרליבך", או לחילופין "אני לא מגזרי"-

לא מקביל, לא שווה, לא חופף במאומה, ליהודי שאמר "אין לי זהות, ואני אזרח העולם".

אמר ד"ר זאב מגן:

"איזה הגיון עומד מאחורי תמיכתם של אינטלקטואלים ישראלים יהודים ב"פסיפס התרבות הלאומי", כאשר בה בעת הם מתעלמים מן הצורך לקיים את חלקם, כלומר- לשבץ ולצבוע את האבנים המיוחדות והייחודיות שלהם במסגרת הפסיפס.?"

ואני מקבילה לדברים אלה את דברי הרב: "..זה בדיוק כמו שפסיפס מרהיב נוצר בזכות העובדה שכל צבע מבליט את יחודו. ביטול גוונו הייעודי של כל צבע כביכול למען "אחדות הצבעים" תותיר אותנו עם כתם אחיד חסר אמירה ונטול משמעות."

הדברים אכן נשמעים דומים ואף זהים. שניהם שוללים את הפסיפס התרבותי כאשר פעילי הפסיפס אינם נשמעים לתרבותם הם.

ההבדל הוא שד"ר מגן דיבר על היהדות. והרב מדבר על המגזריות.

הזהות היהודית האמיתית והאותנטית ביותר, היא פשוט המילה יהודי.

ההגדרות דתי, או חרדי, או דתי לאומי, או אפילו חילוני--- הם הם ביטול הזהות היהודית.

בהמשך כותב ד"ר זאב מגן: "תולדות האנושות מציגות לנו אין ספור המחשות והוכחות לעיקרון הפשוט והבהיר כשמש, הכמעט מדעי אפילו, שלפיו אומה, אשר מאבדת את הדפוסים והביטויים הייחודים של תרבותה- הקטנים עם הגדולים- רוצה לאמר: אומה שמאבדת את סיבת קיומה כיחידה לאומית נפרדת ומלוכדת – אכן תאבד את קיומה.

ומאידך גיסא, עם שחי, נושם, לומד אוהב ומתאבק בעפר תרבותו- יחיה לעד."

וכאן מקבילים לכאורה דברי הרב: "יש ערך גדול בפתיחות לדעות אחרות, אך לשם כך אתה נדרש גם לדעות משלך".

אכן, מקביל וזהה להפליא. אך שוב- ההבדל המהותי העמוק מיני ים- הוא אצל הזהות היהודית, האם הזהות שלך היא יהודית, שאתה מזדהה עם העם שלך, עם העבר, ההווה והעתיד, או שאתה נכנס לבועה מגזרית נטולת זהות יהודית בסיסית.

"יחד שבטי ישראל" כמובן שלא מתאים לכאן, כי המגזריות המחולקת המפרדת והמפזרת- כיום, אינה שווה לשנים עשר השבטים, אשר חלקו כבוד זה לזה, ותפקיד שבטם היה ברור ומעורך.

הזהות היהודית היא לא בחלוקה לקבוצות קטנונית ותחרותית, הזהות היהודית מצויה

בייחודינו. שלל בניו של הקב"ה, עם ישראל, אשר שרד את כל גלות 2000 השנה כשתורתו בידו,

ויבנה כולו את ביתו של השם במהרה בימינו.

(מתוך מאמרו של ד"ר זאב מגן, על "ג'ון לנון ואהבה"

ודבריו של הרב יונה גודמן משבוע שעבר)

היא שאכן דרושה להכלת שלל המגזרים תחת הכותרת: "יהודים"--- מורכבות, והסתכלות רחבה.

אדם מצומצם לעולם לא יבין זאת.

אבל יותר ויותר מגדירה את עצמי כחרדית, עם נטיות לאומיות.

את עצמי  במאה אחוז .

חרד"ל עם נגיעות שסני"ק 

יהודי, עבד ד' ובן של מלך!

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בטעם סודי...

אני בדרך לפרופסורה..

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד