זה לגמרי יכול להספיק, למעט מקרים שאדם יכול להיגעל ממראה מסויים, ואם יפגישו אותו או אותה עם אדם כזה יכולה להיגרם עוגמת נפש רבה לשני הצדדים..

לשאול את השדכן אם האף שלה אכן נמצא באמצע הפרצוף כנהוג,ולהפגש בשמחה. אם הוא יאהב אותה הוא יאהב גם את המראה שלה. 

אם זה מישהו שחשוב לו מראה חיצוני (גם של עצמו, גם של הבית, גם של כל הסביבה..) אז הוא לא יתחבר למישהי שהמראה שלו לא משו..

גם כי הוא לא יתן לזה הזדמנות לקרות..

וגם בגלל שזה האופי שלו..

כדי לדעת לקראת מה אתה בא אבל עם כל ההסברים שתתנו על חשיבות היופי מהתורה וכו'.. 

תנסו לחשוב רגע עם עצמכם, אם אתם לא הכי יפים, איזו הרגשה זאת שפוסלים אותך בגלל זה. איזה תסכול. אני הייתי נעלב. במה אני אשם (או אשמה) באיך שאני נראה?! זה ממש לא "פייר" בשפה קצת ילדותית..

אז יש מקום לזה אבל זה שולי וצריך לשים בפרופרוציה. סוף כל סוף שקר החן והבל היופי, התמונה תשתנה אחרי 20 שנה או 30  וכמה ילדים סביר שהיופי יחלוף. ואז על סמך מה תמשיך את הקשר?!  

כל הזמן, מה יקרה אחרי ההריונות, שאחריהם אולי היא כבר לא תהיה דוגמנית על? תזרוק אותה?

מה יקרה בגיל 40 כשהיא תתחיל להתקמט, תחפש משהי אחרת?

אם למישהו מפריע מאוד משהו מסויים כמו שיער ג'ינג'י/שחור או גובה נמוך מאוד/גבוה מאוד או משהו אחר שהוא סובייקטיבי, בתור הבחורה, היית רוצה לצאת איתו בידיעה שהוא נרתע ממך כי יש לך שיער שחור? או שהיית מעדיפה שלא יבזבז לך את הזמן?

*אני לא מביעה עמדה האם זה טוב או לא לראות תמונה לפני, יש לזה יתרונות וחסרונות ועוד לא גיבשתי דעה מוצקה בעניין...

יבין שזה לא בשבילו,

במקרה הטוב ישאר איתך שם שעתיים-שלוש רק כדי לא לפגוע

במקרה הפחות טוב ימציא סיבה למה הוא נוטש אותך

אני אישית לא מבקש תמונה

כי אני מצליח לראות יופי כמעט בכל אדם בישראל, ואני יודע שרוב הסיכויים שזה לא יפול אצלי על מראה

אבל יש כאלה שעדיין לא במדרגה הזאת

וצריכים יופי חיצוני כדי לקדם את הקשר, וזה מובן

אני באמת לא מבין מה ההתנגדות הגדולה שיש לבנות בעיקר בקשר התמונה

אומרים לכן לבחור את התמונה

תבחרו את התמונה הטובה

לכל אחד יש תמונה טובה (ואם אין, כנראה שזהו המראה שלו והגיע הזמן שיעבוד על זה שיקבל את עצמו כמו שהוא)

הרי גם ככה בדייט הוא יראה אותך

אז למה לא לחסוך עוגמת נפש

אני מתקשה להבין

בד"כ זו לא נקודה ספציפית (צבע, סוג שיער), אלא מראה כללי.

ואת זה א"א להעביר במילים.

לק"י

חוץ מזה, שאם המראה מעניין את הבנאדם יותר מידי לדעתי- אני מוותרת עליו..

לק"י

לא יודעת, ככה אני מרגישה.

למען האמת, שנושא הצניעות די בוער אצלי (אני לא מתכוונת להלכות צניעות).

ואל תגידו לי שגם בפגישה עצמה מסתכלים על האשה- כי אז זה לא רק להסתכל, זה כל השיחה וכו'.

לא יודעת, אבל זאת ההרגשה שלי.

אני ממש לא מסכים עם מה שכתבת.

אם היית טוענת שתמונה אינה משקפת את המראה במלואו, מכיוון שהתמונה נותנת תמונת מצב קפואה, ויותר מכך, מפני ששפת גופו ואופיו של אדם הם בעלי השפעה של ממש על מראהו, וזה לא משתקף בתמונה (אני אישית מאד מחזיק מהטיעונים האלו) - הייתי מסכים.

אבל את יוצאת נגד מבקשי התמונה באשר הם, ונשמעת גם נימה של זלזול במייחסים חשיבות רבה מדי למראה חיצוני. אז אני אבהיר משהו: בנים שונים מבנות. יצרם של בנים חזק בהרבה משל בנות. נדמה לי שזה לא סוד. מי שיצרו חזק יותר, זקוק למשיכה פיזית חזקה יותר. לא סתם נבראו הבנות יפות מהבנים. כי בלי זה, הבנים לא היו רוצים להתחתן אתן. חד וחלק.

ולכן, בנים שמים דגש יותר גדול מבנות על המראה החיצוני. ובצדק. זוהי לא רדידות. זהו טבע אנושי בסיסי ובריא. ואני חושש שזה דבר שאין לנו דרך להסביר לכן. הדבר דומה לנסיון להסביר את טעמו של יין הונגרי למי שלא טעם אותו מעולם...

אז הבנים שמבקשים תמונה הם לא רדודים. הם סבורים שניתן להסיק מסקנות החלטיות לגבי המראה מתמונה. ולשיטתם, הם צודקים שהם מבקשים תמונה. אם יש מראה מסוים שברור להם שהם לא יוכלו להסתדר איתו, לטובת שני הצדדים עדיף שזה יחסך מראש.

ולחשוב שתיאור מילולי יכול לסנן מקרים של מראה בעייתי, או שיש מקום להשוואה בעניין הזה בין תמונות של בנות לשל בנים, מוזר ומופרך לדעתי.

וברצינות: מז'תומרת ש"הבנים צריכים להתגבר על זה"?

להפעיל את השכל.

כבר התווכחתי פעמים רבות על העניין הזה ואין לי הרבה מה להוסיף. אני רק מופתע שבשרשור הזה דווקא כמעט לא תקפו אותי.

בהקשרים שונים.

ואני לא בטוח שיש פה חוסר איזון גדול בין גברים לנשים

פשוט בנות עושות יותר רעש חחח

ואני חולק.

ה"דפקה" הזאת היא חלק מיצירתו המושלמת של הקב"ה. גם אם אנו נדרשים לרסנו, יש סיבה שקיבלנו אותו.

כדאי לראות מי עוד בחר את אשתו רק על סמך מראה:

" אין לך נאה מן רחל, ובשביל נויה בקש יעקב לישא אותה". (מדרש תנחומא, פרשת ויצא)

לא מידות, לא אופי, לא דוסית אבל פתוחה, לא שנתיים שירות בנופי עזרא. נויה ותו לא.

אפילו אני לא מקצין עד שם. ובכל זאת, יש כאן אינדיקציה מאד ברורה לגבי היחס הנכון למשיכה חיצונית.

שתצליח באמת לרסן את זה כמו שאמרת.
אל תביא ראיה ממדרשים, זה לא תופס מים.
היחס הנכון למשיכה חיצונית הוא שיהיה משני מאוד למשיכה הפנימית ואנחנו לא חפרנו על זה כאן אלא דיברנו על בקשת תמונה לפני הדייט הראשון- אקט טכני למדי שבעיני פסול.

שהוא יחס אחד שלם...

להגיד על יעקב אבינו הקדוש,שהיה מרכבה לשכינה, שבחר את אשתו רק על סמך מראה בלי התייחסות למידות ואישיות, זה הופך אותו ואת התורה לרדודה ושטחית כ"כ. 

מה שמעניין הוא,

שחוץ מהמדרש שהבאת, עוד בתורה..מה שמוזכר על האימהות מתוך כל התכונות- הוא היופי:

"הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את" (בראשית יב,יא)

"והנער טובת מראה מאוד" (בראשית כד, טז)

" ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה" (בראשית כט, יז)

רבי יהונתן אייבשיץ כותב ביערות דבש (ח"א,ד)

שבמציאות הקדושה של פעם, לא היה פער בין החיצוניות לפנימיות

ואם אדם מתואר כאדם יפה, זה מעיד על פנימיות יפה.

היופי היה ביטוי לתוכיות האדם.

כשרבי יוחנן ביקר את רבי אלעזר בן פדת שישב בבית חשוך,

על מה בוכה רבי אלעזר?

"על האי שופרא דבלי בארעא"

לא על הילדים שמתו לר' יוחנן,

לא על הגדלות בתורה..

על היופי?!

אלא- כנראה שהיופי הינו מעבר למבט השטחי שלנו.

"אבל ריו"ח ששופריה העידה על האור האלקי שהי' חופף גם כל גופו, שהי' גופו זך וטוב, ובו התעצמה הצורה השכלית בחמרו. ע"כ בכו על האי שופרא דבלי בעפרא..." (עין איה ברכות לז)

בע"ה אנחנו הולכים ומתקדמים לחזור למצב הבריא

שהיופי ישקף ויבטא את תוכיותנו.

"ודור יקום וחי

ישיר ליופי וחיים

ועדנה בלי די

יינק מטל שמים"

(לחשי ההויה, הרב זצ'ל)

"חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח,א)

הרב כותב על העניין הזה באורות התחיה:

" כשכח ישראל גדול ונשמתו מאירה בקרבו בהופעה וענפיו המעשיים מתוקנים, בסדור מלא, בקדושה ביחוד ובברכה, במקדש וממשלה, בנבואה וחכמה, אז ההתרחבות לצד החול, לענוגי החושים הרוחניים והגשמיים, להצצה חדירית ופנימית לתוך חייהם של המון עמים ולאומים שונים, למפעליהם וספריותיהם, התגברות עז החיים הטבעיים, כל אלה טובים הם ומסוגלים להרחיב את אור הטוב, והתחום ארוך הוא: י"ב מיל כמחנה ישראל כולו, הכופל באמת את כל העולם באיכותו, "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל". משחשך האור, משגלתה שכינה, משנעתקו רגלי האומה מבית חייה, החל הצמצום להיות נתבע. כל עז חילוני עלול להיות לרועץ, כל יופי טבעי וחשקו עלול להאפיל את אור הקדש ותם הטהרה והצניעות, כל מחשבה שלא נתגדלה כולה במחנה ישראל יכולה להרס את סדר האמונה והחיים הישראליים, כל שמינות קטנה מביאה לידי בעיטה. מכאן באו העוצב והסגוף, הקדרות והפחדנות, וביותר ממה שפעלו אלה על החיים הגשמיים פעלו על החיים הרוחניים, על רוחב המחשבה, על תעופת ההרגשה, עד אשר יקיץ הקץ, שקול קורא בכח : הרחיבי מקום אהלך, ויריעות משכנותיך יטו, אל תחשכי, האריכי מיתריך ויתדותיך חזקי, כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גוים יירש, וערים נשמות יושיבו". והתחום של אלפים אמה הקצר הולך הוא ומתרחב, כמדת ישועתן של ישראל, שהולכת ואורה קמעא קמעא." (אורות התחיה, טו)

אז אני לא יכול לקבל את דבריך. הן במקורות והן בעינינו החומריות רואים שאין קורלציה בין מעלה רוחנית לנוי חיצוני. בקצרה ממש אציין מחד את אבשלום, עליו העיד הנביא שהוא היה יפה תואר, "אשת יפת תואר" המוזכרת בתורה שהיא גויה עובדת עבודה זרה, הכתוב "נזם זהב באף חזיר, אשה יפה וסרת טעם" שמכחיש במפורש את הרעיון הזה, ומאידך את רבי יהושע בן חנניא שהתלמוד העיד על כיעורו (תענית דף ו עמוד ב), וכן אסתר "ירקרוקת היתה" (מגילה דף יג עמוד א). כל זה ללא בדיקה מעמיקה, שמן הסתם תעלה עוד הרבה דוגמאות סותרות.

על פניו הגישה של חז"ל לנוי חיצוני כשלעצמו הוא יחס חיובי. הם תקנו ברכות מיוחדות לברך על הנוי ("שככה לו בעולמו" - עבודה זרה דף כ עמוד א, וראה בתוספות שם שהביאו מהירושלמי שמברכים אפילו על "חמור וגמל נאה", אשר מעלתם הרוחנית ידועה...), דרשו מהכתוב "זה אלי ואנוהו" להתנאות במצוות (שופר, לולב וספר תורה נאים - שבת דף קלג עמוד ב), המליצו על דירה נאה, אשה נאה וכלים נאים המרחיבים את דעתו של אדם (ברכות דף נז עמוד ב) ואמרו עוד ש"אשה יפה - אשרי בעלה, מספר ימיו כפליים" (סנהדרין דף ק עמוד ב).

אני חושש שהניסיון להפוך את היופי הטבעי לדבר שלילי שאין לו חשיבות אלא אם כן הוא תוצר לוואי של מעלה רוחנית יסודו בגישות נוצריות ידועות. בקצרה תוכל לראות את הגישה הזאת אצל הרב עמיטל, כאן (ושים לב שהוא מצטט ומבין את המדרש שציטטתי בהתחלה כמוני):

http://www.etzion.org.il/dk/5766/1031mamar1.html

לגופו של עניין, אדם צריך להרגיש חיבה פיזית כלפי אשתו. ולכל אחד יש מראה שהוא לא יכול להסתדר איתו. אני אישית סבור שתמונה לא משקפת נכונה את המציאות. אבל מי שבטוח שכן, מה רע בזה שהוא חוסך מעצמו וממישהי אחרת דייט מיותר? האם כל המתחסדים כאן באמת לא פוסלים לעולם על מראה? למה להפוך את האנשים האלה ל"פגומים רוחנית"? איפה הפגם ההגיוני בהלך המחשבה שציינתי? לא ראיתי טענה רצינית אחת עד עכשיו.

ושוב, בנות הן לא ראייה לבנים. יש שוני שאי אפשר להסביר במילים. ובן שאומר שהמראה לא יפריע לו אם מכל בחינה אחרת היא מדהימה, אין לי ספק שהוא משקר.

מראה מורכב מהרבה יותר מצבע עיניים/עור וכו'. לכן זה גם לא ניתן לתיאור. לתמונה עדיפות ברורה על תיאור מילולי, ולא כל מה שאי אפשר לברר בעל פה הוא דבר שקטנוני לפסול עליו.

הייתי סותר את עצמי. הרי אמרתי שמדובר בדברים שאין דרך לתאר במילים...

השאלה היא למה האלה שחולקים עלינו וחושבים שאפשר לראות בתמונה הם פחות טובים, למה את "מורידה להם נקודות"...

שכתבת:

"כדאי לראות מי עוד בחר את אשתו רק על סמך מראה:

" אין לך נאה מן רחל, ובשביל נויה בקש יעקב לישא אותה". (מדרש תנחומא, פרשת ויצא)

לא מידות, לא אופי, לא דוסית אבל פתוחה, לא שנתיים שירות בנופי עזרא. נויה ותו לא."

זו בלבד הייתה כוונתי,ותו לא.

כאב לי(באמת) שלקחת את יעקב אבינו הקדוש, 

והפכת אותו לאדם שבוחר אישה רק בגלל שהיא הייתה יפה.

וניסיתי להסביר למה כשיעקב אבינו בוחר אישה ע"פ נויה זה לא כמו שאנחנו מבינים.

מכיוון שהראייה של יעקב היא לא ראייה שלנו, והיופי של אז,במהותו, הוא לא כמו היופי של היום.

 מקווה שהובנתי..

ולדעתי אין שום בעיה לומר שהמראה החיצוני שיחק תפקיד משמעותי ומרכזי ברצונו של יעקב לשאת את רחל. מההבנה שזה היה שיקול יחיד ממש גם אני הסתייגתי, כפי שכתבתי במפורש. אבל "כשיעקב אבינו בוחר אישה ע"פ נויה זה לא כמו שאנחנו מבינים" - לא מסכים. הבהלה מאמירה כזו נובעת מרתיעה בהכרה בערך החיובי של היופי, ולדעתי יסודו בהשפעות חיצוניות. ובדיוק לנקודה הזאת הרב עמיטל התנגד במאמרו הנ"ל.

כי ברגע שאנחנו באים ומייחסים ליעקב אבינו כזו שטחיות, 

אז מה כבר יעקב אבינו הופך להיות בשבילנו?!

אדם שכ-ל מ-ה שאכפת לו, וכל מה שהוא מצא ברחל זה היופי החיצוני?

ולא הצלחתי להבין למה הסתגיית מכזה פירוש,

הרי אם אתה כבר מפרש את המדרש כפשוטו,אז לך על זה עד הסוף- "בגלל נויה",לא?

יעקב בחר את רחל, כי מה שהוא מצא בה זה יופי.

לא היה אכפת לו המידות, ולא שום דבר אחר.

השיער היפה,העיניים,הגובה,וצבע העור של רחל אימנו הקדושה-

זה מה שגרם ליעקב לרצות את רחל.

מיותר להוסיף כאן <צ>

[אגב- זה אחלה מסר להעביר לילדים בפ"ש הזו-

איך וע"פ מה לבחור אישה]

והבהלה מהאמירה הזו לא נובעת משום השפעות חיצוניות אצלי,

אלא מהערכה והערצה לאבות הקדושים,והצנועים, והבנה שהם היו גדולי עולם

ומרכבה לשכינה,

ולא אנשים רדודים שמה שאכפת להם זה יופי.

ומכאן הדרך להפיכת שיקול המראה לעיקרי אך לא בלבדי לא קשה.

ואתה מתעקש לקרוא לזה שטחיות. אם תראה ביופי משהו חשוב ובעל ערך, תהייתך תעלם.

תסביר לילדים שבניגוד לנצרות שראו בטבע האנושי אם כל חטאת והטיפו להתנזרות ממנו, היהדות גורסת שהטבע הוא דבר קדוש שהקב"ה נטע בנו ושעלינו להשתמש בו לקדושה ולא להיבהל ממנו. לדעתי, אחלה מסר.

יעקב אבינו בחר את רחל,בגלל המראה?

זאת אומרת שיוצא מדבריך:

היו ברחל אימנו מידות טובות והיא הייתה צדיקה, והיא גם הייתה יפה.

למה יעקב בוחר אותה?

לא בגלל המידות הטובות ולא בגלל הצדיקות, אלא בגלל יופיה.

יוצא מכך, ש- מה בעל ערך יקר יותר,

המידות/היופי?

היופי, שהרי זה מה שגורם ליעקב להכריע,לא?

שהמידות (האופי, לדעתי יותר מדויק) יותר חשובות. אני לא חושב שהמדרש מתייחס לשאלה הזאת. אולי היופי היה רק מניע ראשוני, שגרם לו לברר יותר לעומק אצל לבן (כל מה שהוא אומר, אז הפוך...). ויתכן שמה שהניע אותו לבחור אותה מבין בעלות מידות אחרות (לאה?) היה נויה. הכל אפשרי. לא נראה שאפשר להוציא משהו מהמדרש בהקשר הזה.

אבל נקודה אחת ברורה לדעתי: היופי שיחק תפקיד מכריע, ואין בזה רע. זה גם הדבר היחיד החשוב שרציתי להוציא מהמדרש, ולדעתי בכל מקרה הוא נובע ממנו.

כשלעצמי אני חושב שההגדרה הכי מדויקת לשיקול של המראה הוא שהוא השיקול האחרון מבין השיקולים החשובים. ונובע מכך שכרונולוגית, הוא צריך להיות אחרון. לכן אני חושב שגם מי שרוצה תמונה, צריך לבקש אותה לאחר הבירור. אבל דעתי לא חשובה כאן.

שונה מהותית מהיופי היום?

ובכללי, זה בכלל לא עובד בצורה של חשבונות, יופי על פני אופי וכו'... 

אלא כך לדעתי...>>>http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t538731#6041920

כל הדיון ב"מה יותר ממה" נשמע לי לא מציאותי, אלא אולי אצל אדם רדוד ביותר, שמחשבן את זה שיופי עדיף לו על פני אופי... שטחיות נדירה.

אצל אדם נורמלי אין חשבון של "יש לה כך וכך חסרונות אבל היא יפה אז שווה לי ואתחתן איתה".

שבזמן האבות הק' היופי היה השתקפות וביטוי של תוכיות הנפש, והיום לצערינו לא, ובע"ה אנחנו מתקדמים למצב הזה שיחזור.. ולכן אם האמהות מתוארות כנשים יפות, התורה לא באה להגיד לנו שהם היו מלכות היופי, אלא שהאימהות הק' היו יפות בתוכיותן ובמידותיהן. כך נראה לענ'ד.

"אך זהו מפני הטבעי, שהוא מחמת המזל, אבל מי שהוא למעלה מהמזל ואין עניינו תלוי במזל, פשיטא שאין בכל זה ראיה, ואדרבא ודאי שגופו יותר בהיר בשחקים, ועל זה נאמר "חכמת אדם תאיר פניו" ולכן הראשונים שהיו למעלה מהמזל, היו בעלי תואר ויפי למאד, אומנם כאשר גלינו בעוונתינו הרבים...ולכך הראשונים היו כפני חמה, ולא רבי יהושע בן חנניה שהיה אחרי החורבן." [המשפט המודגש מתרץ את מה שפסימי ריאלי שאל על כך ש שר"י בן חנניה תואר בגמ' כאדם לא יפה..] (יערות דבש, ח"א דרוש ד)

את יכולה לומר רעיונות יפים ונכונים, ועדיין, פשוטו של מקרא היה..

כן, יופי רגיל, מה לא מוסרי או לא נעלה בזה? לא ברור...

ב. אם לא שמת לב, לא אני אמרתי את הרעיון הזה, אלא רבי יהונתן אייבשיץ.

ג. גם אין מקרא יוצא מידי פשוטו בפס'  "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים" (זכריה יד,ד)? הפסוק מוסב על הקב"'ה.

ועוד הרבה דוגמאות לפסוקים שאם אנחנו נבין אותם כפשוטם, ייצא שאנחנו מגשימים את הקב"ה, (יד ה, עיני ה', רגלי ה' וכו') ומוציאים את האבות,האימהות, השבטים,וכו' בצורה תמוהה, שטחית ורדודה. כשכולם היו ענקי עולם קדושי עליון.

גם בשיר השירים אין מקרא יוצא מידי פשוטו?

אז הנה מתחיל דיון על לימוד התנ'ך, באיזה גובה ולמי ומה מותר לפרש, ואני לא מתכוון להיכנס לדיון הזה

ושיר השירים זה רשמית משל..

אז אולי ר' יונתן אייבשיץ אמר את מה שאמרת - אבל הגמרא אמרה את "אין מקרא יוצא מידי פשוטו.."

וכוונתה בהחלט לומר שבכל הנוגע לדמויות אותן אנו מסוגלים לתפוס - המקרא לא יוצא מידי פשוטו.

את אלוקים אי אפשר לתפוס בכל מקרה, אז גם הפסוק - בהכרח לא התכוון לרגליים ולזיתים ממש..

הצורה ממש לא תמוהה ולא שטחית ולא רדודה, ממש לא רדוד בעיני שמראה חיצוני, יופי - יהיה בעל משמעות, שהרי הוא קיים.

תענה על "אין מקרא יוצא...", זה דיבר בדיוק על מה שאתה אומר כעת על האבות.

(אוקיי, בן, אזכור את זה)

רק אגיב לך בקצרה ממש-

השאלה היא מי מוציא את הפשוטו מהמקרא. אתה,אני, פרופסרית לתלמוד שעשתה כמה קורסים,ויהודי לא שומר תורה ומצוות מהרחוב? 

בכדי להנגיש את התורה לציבור, היא נכתבה בעברית.

וכשכתוב יופי הכוונה יופי.

למה שטחיות? לאכול זאת שטחיות?? ליהנות מנוף יפה זאת שטחיות???

סביר להניח ש"מידות" ואופי רעים הורסים את הרושם היפה, ובסופו של דבר - היא לא תיראה יפה אם אין בה "יופי פנימי". אבל שום דבר לא שטחי בלהתחתן עם אשה, שבין השאר - יפה, ושזה היה חלק ממה שגרם לקירבה והמשיכה.

לק"י

ולא את היופי..

למרות שזה נשמע לי יותר סביר מאשר רק לראות את המראה החיצוני (שביננו אפשר להתרגל אליו הרבה פעמים)- עדיין אני לא אוהבת את הרעיון.

ובאופן אישי- אני רוצה בחור צנוע שהמראה פחות חשוב לו.

וכשאוהבים מישו- לפעמים גם אוהבים את הצד החיצוני שלו, או לפחות מתרגלים.

בשיחות פנימיות של המין הזכרי עולה תמונה קצת שונה..

מינון נכון זה תמיד חשוב. אבל יש לכל אחד יש את המראה שהוא לא מתחבר אליו. למה מישהו שיבדוק תמונה כדי לבדוק אם אכן מדובר במראה כזה יאבד נקודות בעינייך?

לק"י

כנראה שנותרו בעולמינו עוד כמה אנשים נורמלים שהפנימיות חשובה להם יותר, עובדה שאני קיבלתי כמה הצעות שלא ביקשו תמונה ב"ה.

אני רוצה מישהו כזה..

ויוצא לי לפסול על מראה חיצוני.

ואני מניח - לא מניח, יודע - שאותו דבר אצל האחרים שלא מבקשים. בתוך חברת הבנים אנכי יושב.

לק"י

סתם..קצת הגזמתי

אבל בכל זאת..

יש בעולם מלא בנות שהן לא הכי מדהימות ביופיין והן נשואות.

מסתבר שגם בין הגברים יש כאלה שהמראה החיצוני פחות מעניין אותם וגם אם כן- אז הם גילו שכשאוהבים מישהי מצליחים להתחבר גם למראה!

וחוץ מזה, בסדר- יש מראה שבנאדם לא יכול לסבול- מקבלת.

אבל לפסול אחרי תמונה/ פעם אחת, רק בגלל המראה?!

אין שום סיכוי שתתרגל??

מזל שטבע ההורים זה לאהוב את הילדים שלהם בכל מקרה, אחרת מה היו עושים אם הילד לא היה נראה מבחינה חיצונית?? <צ>

הוא שמציאת חן היא סובייקטיבית.

ואולי מכאן יצא עידוד לאלה שחושבות שהמראה שלהן בעוכריהן - אני חושב שאין דבר כזה מכוערת אובייקטיבית. יש שמוצאות חן בעיני אלה, ויש שבעיני אחרים. זה הכל.

ואגב, חתונה ללא מציאת חן חיצונית יכולה להיות מתכון לבעיות בהמשך, ודי לחכימא...

בשום מצב?

לק"י

אני מניחה שיש דברים שממש ירתיעו אותי, אבל בגדול אני לא שואלת על בחורים שמציעים לי איך הם נראים..

ועקרונית אני פחות מייחסת חשיבות למראה החיצוני (למרות שחיוך זה אחד הדברים שאני ממש אוהבת, שאני אשמח שיהיה לבעלי, אבל אני לא אפסול אם לא יהיה לו חיוך כזה..).

ועוד משו, אין לי הרבה ניסיון בתחום הדייטים, אבל אני יודעת שאם יש משהו שאני ממש אוהבת בפרצוף זה עיניים, ולרוב האנשים יש עיניים יפות, הכוונה להבעה שלהן.

שבסה"כ כתב שיצא לו לפסול על מראה חיצוני, וגם לאחרים, נזעקת מאוד.

והיה נשמע מזה שמבחינתך זה לא לגיטימי (כמעט) בשום אופן לפסול על מראה חיצוני...

לא רק בנים פוסלים על מראה. גם לי כבת יצא לפסול על מראה, וזה לגיטימי בעיניי. (מצד שני, יצא לי יותר פעמים להמשיך (או להחליט להביע נכונות להמשיך...) גם עם מראה שמלכתחילא לא היה נראה לי כל-כך).

שווום הצעה שקיבלתי לא ביקשו תמונה!!!

ואין לי בעיה שיפסלו אותי על מראה.. בחור שפוסל אותי על מראה אוטומאטית אני פוסלת אותו על זה שהוא פסל על מראה חחח

כתבתי לך המון המון, ואז מחקתי..

אני מסכימה איתך.

אבל באמת. באמת...

נסי לחשוב למה זה כה פסול בעינייך.

מה מפריע לך בעצם?

זה שהקפיאו אדם לתמונה חצי מחוייכת ולא מתייחסים לשום קריטריון נוסף?

או ההתעמקות בנושא, שנראה בעינייך כרדוד, במקום בעיקר?

לק"י

מסיבה אישית- שלא נעים לי שגבר זר יבהה בתמונה שלי, וגם זה נראה לי קצת לא צנוע..ואני רוצה בחור צנוע.

וחוץ מזה, אני מאמינה שאם אוהבים מישו ומתחברים לפנימיות שלו- גם את המראה שלו מתחילים לאהוב (ואם לא לאהוב, אז לפחות להתרגל..).

ות'כלס המראה פחות חשוב מהאופי (ובסה"כ כשאני מסתכלת מסביבי רוב האנשים נראים "בסדר" והם לא בעלי מראה חריג שעלול להפריע).

אז אני לא אוהבת את הרעיון גם בגלל זה שמתייחסים למראה ולא לקריטריונים אחרים, וגם בגלל שזה רדוד בעיני.

אם הייתי יודעת בודאות- שמישו רוצה תמונה רק כדי לראות בכללי במי מדובר, ולא כדי להחליט על פיה אם להפגש או לא- אולי הייתי נותנת.

וג'נדס- הייתי ממש תקיפה, שנטפלת דוקא אלי מכולם?!

ממש, לא ביחס למין הנשי ולא ביחס למין הגברי, כך שההצהרה שלך על כך שגברים לא היו מתחתנים לו הנשים לא היו יפות - פשוט לא נכונה. ובכלל.. אני ממש לא חושב שמי שיצרו גדול זקוק למשיכה פיזית גדולה יותר, לכאורה בדיוק להיפך, וגם ממש לא ברור לי שיצרם של גברים גדול יותר.

מעניין מאיפה כל הידיעות האלה..

זה הכל עניין של מה החלום שעומד בראש, כל הדיון הזה לא אמיתי.

ומה שבעיניך מכוער לא מחייב אף אחד אחר.

ב. ככל שצורך גדל, כך סיפוקו דורש יותר. לוגיקה פשוטה.

ג. "וגם ממש לא ברור לי שיצרם של גברים גדול יותר". פסדר..

להם בכלל.

ב. זאת ממש לא לוגיקה, להיפך. ככל שהוא גדול ודוחק יותר - קל לו "להתפרץ".

ג. כע

ב. קל לו להתפרץ, וקשה לו לבוא על סיפוקו

ב. ולא המראה החיצוני מביא אותו על סיפוקו.

ברגע שאתה אוהב - אתה אוהב.

וזה מרתיח אותי העיוות הזה....

[לא לקחת אישית, אלא אם אתה מקור העיוות]

שבתמונה אפשר לבדוק שאין משהו יוצא דופן ממש שלא מתאים במראה.

וזה במקום לצאת לעוד דייט שבו אחרי עשר דקות יתברר שזה ממש לא זה.

ואז סתם טרחו ושילמו והתעייפו..

אז יש בתמונה הגיון מסויים, השאלה למה היא מיועדת.

אם היא מיועדת כדי לראות אם מדובר בדוגמנית אותה הוא רוצה - לא לעניין קצת, אם כי - זכותו הלגיטימית בסופו של דבר..

ואם זה רק כדי לראות שהיא "נראית כמו אחת שיכולה להיות הטיפוס שלי" - לא רואה בעיה.

כמו לפסול על צבע עיניים וכדו'..

אבל היא בעצם שוללת לגמרי את הרעיון של תמונה לפני דייט, ואני אומר, זה לא נכון, השאלה היא למה התמונה.

אחרים שהם שונים ממך בהרבה דברים, ואת מסוגלת להבין שאולי מה שאצלך נתפס כלא חשוב - אצלם דוקא כן..

אם הוא רוצה לראות תמונה כי נמאס לו מדייטים, ובא לו שתהיה לו דרך לסנן דברים שיראו לו ממש לא מתאימים, גם אם זה מבחינת מראה - זה אחלה. אין, נמאס לו מדייטים בלי סוף...

ובאמת שאין לי בעיה עקרונית נגד תמונה כשההכרות היא הכרות שלא "בנורמה".

אבל יש הגיון בלתת הזדמנות לאדם שמולך.

תמונה לא תהפוך את מצב הפגישות למזהיר יותר, ולא תצמצם את מספר הפגישות בהכרח.

לפעמים תמונה נראית מצוין- והמציאות אחרת

ולפעמים התמונה נראית לא טוב- והמציאות גם אחרת,

ולפעמים התמונה די דומה.

אז בשביל הסיכוי הקלוש הזה כל כך מתעקשים על תמונה?

ועוד מתרצים זו בצידוקים של חסכון בעוגמת נפש וכו'?

נשמע כל כך תלוש מהמציאות..

מה גם, שמה לעשות- מציאת חן: הוא מושג רחב הרבה יותר מסתם צבע עיניים, ושיער

כפי שמשתקף בתמונה.

וזה לא קשור לחיבור ליופי.. כולנו מתחברים ליופי, אך במובנו הכולל..

אדם שבכ"ז מרגיש שתמונה תתן לו אינדיקציה. למרות היותה ממוסכת, ולא תמיד מקישה למציאות

הוא אדם שלא משמח במיוחד ומעודד להפגש איתו,

הוא לא נותן הזמנות אמיתית לצד השני,

אז מדוע לתת לו?

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳