בבקשה, שמישהו יסביר לי - למהטל 123

זה טוב להנות ולעשות דברים שנחמדים לנו?

 

כלומר,

המטרה שלנו בעולם זה לעשות רצון ה'.

זאת ע"י עשיית טוב וקיום המצוות (שגם הן עשיית טוב, אבל לא תמיד בצורה שאנחנו מבינים).

עשיית טוב = תרומה לזולת מצד אחד ותיקון המידות (בעצם לעשות אותנו אנשים טובים יותר שמשפיעים טוב על סביבתנו) מצד שני.

 

אם כך,

איפה נכנסת ההנאה האישית שלנו?

אם תאמרו - כדי לתת לנו כוחות להמשיך ולעשות טוב, שלא נישבר וכדו'- אז זה צריך לתפוס חלק קטן יחסית ביממה, שהרי זה לא העיקר.

אבל במציאות רואים שרוב הזמן אנחנו עסוקים בעצמינו- בתחביבים ובהנאות הפרטיות, ורק חלק קטן מהזמן שלנו אנחנו מקדישים למען הזולת. 

 

אז איך זה מסתדר? איפה הטעות?

איך העיקר הפך לטפל והטפל לעיקר?

או שאני תופסת את העניין בצורה שגויה?

 

 

|מתוסכלת|

 

 

 

צודקתיוסף6

אכן זה לא צריך למלא את כל היממה, ההנאות המותרות תכליתן היא לעזור לנו לעבוד את ה'.

 

למה העיקר הופך לטפל והטפל לעיקר? בגלל שיש את היצר הרע שגורם לנו לשקוע בהנאות הרגע.

 

בטבע העולם רוב  אנשים מחפשים מה שכיף ונוח (יש גם את המיעוט האידיאליסטי שאצלם זה לא כך).

 

הרמח"ל כותב בהקדמה למסילת ישרים:

 

"החיבור הזה לא חיברתי ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פרסום גדול. כי לא תמצא ברוב דבריי אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל. אלא שכפי רוב פרסומם, וכנגד מה שאמיתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאוד והשכחה רבה".

 

יש את מה שצריך לעשות ואת זה רוב האנשים יודעים,  אבל כידוע יש פער בין מה הידע לבין המעשים.

 


 

מי אמר שזה טעות?פריסבי
זה לא סותר אחד את השני. אדם צריך לאהוב את עצמו לפני שיוכל לאהוב/לעזור לאדם אחר. אני עושה דברים שאני אוהב כדי שזה יתן לי הרגשה טובה (כמובן שלא על חשבון אנשים או דברים חשובים אחרים). יש אנשים שלעזור לאחרים נותנת להם הרגשה טובה (בנוסף למצווה) וכל הכבוד להם.

לא סתם נאמר אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמיים. שכל אחד ייתן כפי היכולת גם אם זה לא נראה הרבה...
אוקיי, אזטל 123

אשאל את השאלה קצת אחרת-

כשאתה עושה דברים שאתה אוהב, איך אתה מקיים בזה את רצון ה'?

שאם לא כך- זוהי החטאה של המטרה, כלומר חטא.

(אולי לא במובן הרגיל שמכירים - לעשות עברות- אבל יש כאן החמצה כלשהי)

וואו! איך שהשרשור התנפח.....פריסבי

לא שמתי לב לכל הדיון כאן, אך אגיב בכל זאת.

 

 

למה בזה שאני עושה דברים שאני אוהב ולא מקיים את רצון ה' - נחשב חטא? אם התכוונת לעבירות, אז את צודקת. אבל אם זה דברים שבהיתר, למה זה חטא? אם אני נוסע באופנים ולא כיוונתי במצוות הליכת ארבע אמות בארץ ישראל, זה נחשב חטא?

 

אני יכול להבין שאם בזבזתי שעות על המחשב במקום ללמוד תורה, בטלתי מצוות לימוד תורה, אך עדיין לא עברתי חטא (כלומר בטלתי מצוות עשה אבל לא עברתי על מצוות לא תעשה).

 

 

אני לא בדרגה שכל מה שאני עושה הוא לשם שמיים ואני גם לא מחוייב, זו היא מדרגה לאנשים גדולים. כמובן שצריך לשאוף כמה שיותר, אבל גם אם לא, לא עברתי על שום עבירה.

לא חטא במובן של לעבור עבירה, אלא החטאת מטרהטל 123


איזו מטרה החטאתי?פריסבי
אסור להינות בחיים? איפה זה כתוב בתורה?

נכון שהקב"ה ברא אותי בשביל משהו (ראי חתימה שלי :-‏E‏), אבל זה לא אומר שאסור להינות בדרך... לא כל דבר בחיים אני עושה כי אני צריך, אחרת זה היה משעמם. תמצאי לי אדם שמוכן להתחתן לשם שמיים, קונה אוטו לשם טרמפים, אוכל מזון לא טעים רק כדי לשבוע.

וכמו שאמרתי, יש דרגות בדבר הזה וכל אחד מתקדם בקצב שלו.
עוד דבר-טל 123

כשאנחנו עושים למען אחרים אנחנו בעצם מנסים לגרום להם הנאה.

אז?

זה נראה לי קצת מוזר, בהתחשב בזה שהנאה היא דבר שולי בחיים.

 

 

אז זהו שממש לא!מוטיז

זה ממש לא שולי..

 

כל עוד זה לא פורקן או גסות או פראות זה חלק מהסיפור. וחלק רצוי.

ומי אמר לך שרצון ה' הוא לא ה"הנאות"..?מוטיז

הרי העולם הוא בשבילנו, לא בשביל הקב"ה.

 

אז כמובן... ה' רוצה שאלו לא תהיינה הנאות רדודות וגסות, ויש לו כללים שיעזרו להן להישאר הנאות מהנות באמת, ולא סתם פורקן או גסות.

 

לא הבנתי איפה הבעיה..

 

זה אם להתייחס לשאלה שלך ממש, אבל בכללי אני לא חושב שאפשר לומר שהחיים הם "הנאה", הם לכל היותר סוג של הנאה..

בכ"א, התרכובת הלא לגמרי ברורה הזאת היא עצמה רצון ה', כך שאני לא מבין איפה הסתירה והבלבול. 

אתן לך דוגמה, כדי להסביר יותר למה הכוונהטל 123

נניח שאתה עוזר למישהו.

לצורך העניין - ראית איש שנפלו לו דברים מהתיק ואתה בא לעזור לו.

 

למה אתה עושה את זה?

1. כי הוא צריך עזרה.

2. כי לך יעשה טוב אם תעזור לו, ותהיה לך הרגשה לא נעימה אם תתעלם.

 

(מן הסתם זה לא מה שעולה בראש תוך כדי, אבל במחשבה שלאחר מעשה)

 

אם 1 הוא הנכון - זה סותר את מה שאמרת, שה' רוצה שנהנה, ולכן אנחנו צריכים שתהיה לנו הרגשה טובה ובכך נקיים את רצונו.

אם 2 הוא הנכון - זהו? כ"כ קטנים אנחנו, שעושים רק בשביל עצמנו?

                        למה חינכו אותנו לתרום בשביל אחרים (כשברקע זה עושה גם לנו טוב, אבל לא זו המטרה), להיות אנשים תורמים?

 

וחוץ מזה- יש הרבה דברים שאנחנו מאמינים שהם חשובים, למרות שהם לא גורמים לנו הנאה. לא רדודה ולא גבוהה. (צבא, לדוגמה, שטיפת כלים מוציא לשון)

לא שלא חשבתי על זה הרבהבצלםאלוקים

כשאתה עושה משהו לטובת מישהו אחר הוא נהנה מזה, אין ספק. אבל גם אתה.

אז מה הנקודה שלך, שאולי יהיה טוב יותר לא לעשות את החסד?

הרי זה ברור שלא זה מה שה' רוצה..זו עצת היצר..

 

 

נתחיל בזה שההנאה שלך באה מלעזור לאחרים ולא מלהשפיל אותם וכו'..כך שאתה כבר במקום טוב. אם אתה שואף לכך שהמעשה שלך יהיה עוד יותר לשם שמים, ז"א שיותר תרצה להנות את האחר ולעשות את רצון ה' ופחות תרגיש הנאה (למה בעצם..? הכי טובה להרגיש הנאה ממצוות וממעשים טובים..) , תעשה את המעשים ותלמד ותתכוון לשם שמים ..ולמען האחר..ואולי לאט לאט המעשה יהיה יותר טהור ויותר נקי. אבל וודאי שאסור שהמחשבה על המניע תרפה את ידיך מלעשות אותו...

 

בקשר להנאות העוה"ז..שזה משהו אחר לגמרי מהנאה שנובעת מחסד..,אני אחפש את המקור, אבל ידוע לי שאדם ייתבע על כל מה שלא נהנה בעוה"ז.

ז"א כל מה שיכולת להנות ..שה' הביא לך הנאה ולא לקחת..ולא נהנית (כמובן רק דברים מותרים..ובמינון ראוי וכו'..)- אדם חייב להנות .

(אחרת היה הכי טוב לייסר את עצמו..ואז בעוה"ב יהיה לו יותר שכר..אבל זה לא מה שה' רוצה)

זה כבר מעניין טל 123
ובכן..מוטיז

אם השאלה היא "למה", אז התשובה היא כי אני בן אדם, ולרוב בני האדם יש רמה מסויימת של אכפתיות ורגישות, וכשהם רואים מישהו במצוקה - מתחשק להם להקל עליו, לפחות מתי שזה לא דורש מהם יותר מידי.

נראה ששוב, לא בהכרח אפשר להפריד בין שתי האפשרויות. אני עושה את זה כי זה טוב לו וכי הטוב שלו זה במידה מסויימת אינטרס שלי. יש מן שותפות, אנחנו בני אדם, אז יש אינטרס משותף לפעמים...

 

אז לא בטוח שאפשר להפריד, זה שוב, עניין אחד.

 

בנוגע לדברים שלא מהנים אותנו. כמו שכתבתי בתחילה, החיים לא נועדו רק להנות אותנו במובן ה..די גס של המילה.

הם משהו מורכב יותר. אני לא יודע להגדיר בדיוק מהם החיים, אבל הם משהו מורכב שכולל בתוכו גם הנאות.

בסה"כ כיחידה אחת שכוללת גם את ההנאות וגם את שטיפות הכלים - החיים הם משהו מורכב. והמשהו המורכב הזה - הוא רצון ה'.

 

(לעשות בשביל עצמנו זה לא דבר כל כך קטן, אולי התרגלנו לחשוב במושגים ש...לעצמנו זה קטן. אבל זה לא קטן,

אם ה' טרח לברוא אותנו כנראה שאנחנו די חשובים, אז לדאוג לעצמנו זה לא דבר קטן.)

 

אז לפי מה שאתה אומרטל 123

(נראה אם הבנתי אותך נכון)

 

בפעולות שאני  עושה-

מה שצריך להוביל אותי זו השאלה מה עושה לי טוב.

               הסיבה: העולם נברא כדי שנהנה בו. קיום מצוות הן מעין כלי שנועד לגרום לנו שההנאות שלנו יהיו גבוהות ולא רדודות,                       

                           ובזה נקיים את רצון ה' - שברואיו יהנו,אבל לא בצורה רדודה.

חוץ מזה, האדם הוא יצור חברתי. מכיוון שכך יש לנו אינטרסים משותפים, שביניהם הרצון שלכל האנושות יהיה טוב (ובכך גם ההנאה הפרטית תהיה שלמה יותר).

מכיוון שכך הקב"ה נטע בנו גם אכפתיות ורגישות ועוד כמה דברים.

 

הבנתי נכון?

אז בסופו של דבר 'אני' האנוכי והאגואיסטי הוא המטרה.

לא יודעת. לא כל כך נראה לי. 

לא האני האנוכי והאגואיסטימוטיז

אלא האני הנעלה והמוסרי...

 

'אני' זה לא אנוכי ואגואיסטי.

 

וחשוב להדגיש, כשאני אומר שהנושא הוא ה'אני' זה לא אומר שבאנו ליהנות, זה אומר שבאנו לקדם את עצמנו, שבאנו לקבל ולהתפתח, שבאנו לגדול. זה כולל גם הנאות בין השאר.

לא יודע להגדיר מהם החיים, החיים הם דבר מורכב. אבל מה שברור זה שהם כוללים גם הנאות, בהחלט רצויות, בתוכם.

 

לא כמו שאמרת, העולם לא קיים כדי שנהנה בו במובן של סתם הנאות גשמיות, אלא שנהנה בו במובן הרחב יותר, שנתקדם, שנגדל, זה רק כולל את ההנאות הגשמיות.. שביכולתנו להפוך אותן ל"רוחניות", לנעלות יותר.

"שבאנו לקדם את עצמנו, שבאנו לקבל ולהתפתח" כדי?טל 123


כדי..?מוטיז

כדי להיות חלק מהטוב הנצחי.

כלומר?טל 123

1. איך בזה שאני נהנית אני חלק מהטוב הנצחי?

 

2. מה העניין להיות חלק מ'הטוב הנצחי' ?

 

חופר

משום ש"התקדמות והגדילה וההנאה" האלהמוטיז

לא מסתיימות בהנאה גשמית וזהו.. אלא הם משהו גדול יותר, מורכב, לא לגמרי מוגדר, שכולל בתוכו הנאות ושטיפות כלים.. אבל בסה"כ - יש בזה "הנאה" ל"נשמה" שלנו. הנאה אמיתית. לפעמים אפילו אנחנו עצמינו מרגישים שיש פה משהו שהוא "מהנה" יותר מהנאה גשמית רגילה..

 

כללו של דבר.

 

הנאה גשמית לא בעייתית או נמוכה או עלובה, היא מהווה מרכיב חשוב ב"הנאה" הגדולה..

להבין בדיוק איך הכל מסתדר בפאזל? לא נראה לי שתצליחי. להבין ולתפוס איזשהי תמונה שתספיק לנו למעשה..? נראה לי שאפשר בהחלט.

 

החיים הם חוויה שכרגע לא לגמרי ברורה לי.. אולי אי פעם אבין יותר.

 

ובקיצקיצור, אין לי הסבר, אני רק אומר שלדעתי גם הדרך ה'" לא באמת נותן הסבר למה שאת שואלת.

אולי נבין את זה עם החיים, אולי רק אחר כך

זה מופשט, אבל בנוגע למעשה - זה לא מופשט.

 

בלבלת אותי... |הולך לשטוף פנים|

מצטערת עכשיו אתה מבין למה אני מתוסכלת?טל 123

ותחשוב על להתבחבש בשאלה הזו חודשיים

 

 

סורי, אבל ממש אין במה להתבחבש.מוטיז

אלא אם את רוצה...

ואני מסכים שזה יכול להיות כיף. לתקופה מסויימת לפחות.

שאלהבצלםאלוקים

למה נברא העולם ? 

 

האמת-בגלל תאווה של ה'מושיקו

שאנחנו נקים מצוות ונלמד תורה - הוא החליט שהוא יהנה מזה לכן הוא ברא את העולם.

 

למרות שהוא יכול להסתדר יופי יופי בלעדינו

ציני או רציני?בצלםאלוקים

"תאווה של ה'"..? 

מינוח קצת גס ביחס למי שאין לו תאוות..אבל אם אתה מדבר על כוח הטוב להיטיב, אז כן..

 

בכל מקרה, הנקודה היא הפוכה ממה שאמרת. הוא לא ברא בשביל שהוא יהנה..אלא בשביל שאנחנו נהנה.

לא יודעת אם זה רק מדרש..אבל זה משהו מאד יסודי הנקודה שאנחנו פה בשביל לעבוד את ה' ..וזה פרוזדור לעולם הבא , עולם השכר וההנאה הרוחנית.

ז"א כל המטרה היא עבודה לצורך הנאה רוחנית. כיון שלא היינו יכולים לקבל הנאה שלימה בלי לעבור בעוה"ז..יש עוה"ז..ויש לנו עבודה קשה וקשיים..אבל המטרה היא בעצם הנאה רוחנית שלימה יותר.

הנאה, זה למה נברא העולם.

 

איך מגיעים לזה? כאן יש תורה ומצוות.

(זה נשמע רדוד לומר שהכל בשביל שנהנה..כי פה באמת זה יותר נעלה לעבוד לא ע"מ לקבל שכר..אלא באמת להפיץ את כבוד ה' ומלכותו בעולם וכו'..אבל אם אנחנו מציצים שניה אחורה, מה המטרה של כל זה, למה ה' רוצה שנפיץ את מלכותו וכו'..אז כן, זו הנאה רוחנית לכל ברואיו. )

אכן כךמושיקו

בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את העולם, נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים כמו שיש בעליונים.

 

מדרש תנחומא נשא טז.

 

 

ועוד נקודה, ע"י העבודה שלנו בעולם אנו מובילים את כל העולמות למקום יותר נעלה מאשר הם היו.

 

בשביל להבים את הנקודה של הדיון כדאי להשקיע וללמוד את המאמר הראשון של הרבי מלובאויטש באתי לגני הוא מדבר בדיוק על הנקודה הזו

אין בעיה, אבל וודאי שזה לא תאווה כמו שאנו מכיריםבצלםאלוקים

אם כן הרגע הפכת אותו לקטן מכל אדם.

אפילו אני מצליחה להתגבר על תאוות..אז הוא לא?

 

0:

 

אין לו יצר ואין לו צורך. הוא ברא את העולם בשביל בני האדם.

התפקיד שלנו זה לרומם את עצמו ואת העולם..ואז כשנהיה יותר רוחניים נהנה יותר בעוה"ז..

 

 

לא מדויקמושיקו

נכון שהאאוה שלו היא אחרת, אבל כמו שאנחנו מגדירים תאווה אצלנו - דבר שאנחנו רוצים אותו בלי הסבר כלשהו חוץ מזה שאנחנו רוצים אותו.

 

אותו דבר ה' ברא את העולם בשבל שע"י העבודה של היהודים בעולם העולם יגיע למקום נעלה יותר מאשר הוא  היה בהתחלה.

 

לכן התכלית היא דווקא העולם הגשמי לשנו ולא הועלמות העליונים.

 

ואגב כמה שיותר רוחנים פחות נהנים מהעולם הזה, כי שמרגישים קדושה נמשכים אליה ולא לדברים הגשמי.

 

 

אז אמרת פה שני דברים שוניםבצלםאלוקים

1-הוא רוצה דירה.

2-רוצה שנרומם את העולם. 

 

ואתה אומר שהתכלית היא העוה"ז לשם העוה"ז..שנרומם אותו.

ואני שואלת למה, מה המטרה לברוא עולם נחות ולתת לנו לעבוד ולרומם אותו?

 

 

כשאדם יותר גדול רוחנית ההנאות שלו פה משתנות, אבל הוא נהנה. אסור לו לסבול בכוונה וכו'..הוא צריך להנות..רק הנאות שונות.

אכן כךמושיקו

הוא נתן לנו עולם נחות והעבודה שלנו היא לדאוג שיהיה עולם קדוש מספיק בשביל דירה למשכן ה'

 

 

שומעתבצלםאלוקים

"הוא נתן לנו עולם נחות והעבודה שלנו היא לדאוג שיהיה עולם קדוש מספיק בשביל דירה למשכן ה'"

 

אז בוא נלך אחורה יותר..-

הקב"ה ברא אדם בעדן..ולא נתן לו תורה ומצוות ..אלא שם אותו בעולם מושלם ורק ביקש שלא יחריב אותו..ושלא יטעם מהעץ..

 

ז"א העולם מלכתחילה לא היה נחות בתוספת תורה שתעזור לתקן אותו. הוא היה שלם. (תקן אותי אם אני טועה..כך בכל שורה.. כי זה לא שאני יודעת משהו, אלא אני מנסה להבין תוך כדי)

 

אח"כ האדם חטא .הושלך מגן עדן וכל העולם ירד בדרגה. אנחנו בעצם חלקים מאדם הראשון, בניו או פיצולי נשמתו...אנחנו פה בשביל לתקן את החטא..להביא את העולם למצב של שלימות של מלכות ה'. כשכולם מכירים את ה' ועובדים אותו- כפי שבעצם היה מלכתחילה..

קיבלנו תורה שעוזרת לנו לרומם את העולם. לרומם את עצמינו.

כשנגיע למצב המושלם..כשנצליח במשימה- זו בעיניך הדירה שה' רצה.

 

אנחנו מסיימים פה תוך משהו כמו 200 שנה פלוס מינוס..נכון? העולם הזה נוצר ל 6000 שנה בלבד. ואח"כ אלף שביעית..ואז עולם אחר..

אז נניח שהאלף השביעית זה המצב האידיאלי..וזה בעיני ה' הרי כמו יום..(אין לו בכלל זמן...),

1) אז בשביל זה כל הבלאגן? שלשני רגעים תהיה לו דירה?

2)כל זה בהנחה שהעולם נחות ואנו צריכים לרוממו. אך מה עם זה שהעולם נברא שלם והאדם "ניחת" אותו..וע"כ צריך לרוממו? 

3)אם זו המטרה כולה..ואתה צודק, ומראש הוא נחות..והמטרה היא בית לה'..- למה יש עולם הבא? 

 

-------------

עריכה.

בעצם הטעות שלך אולי בהנחה שהעולם נברא נחות..אבל בכל מקרה כן תוכל לומר שה' רצה בית ..וכיון שקלקלנו מוטל עלינו לתקן ולהחזירו לדרגתו. ..זה לא סותר..

אבל אז שאלה 3 עדיין בתוקף..ועליה אני מחפשת תשובה. אוקי ברא עולם שלם..בשביל שיהיו לו בית. למה? 

ולמה יש עולם הבא?

 

אכן כךמושיקו

העולם נברא מושלם ומאדם הראשון היינו אמורים לעבור ישר לעולם הבא בית המקדש וכו'.

 

אבל ע"י החטא שלו הנחש הטיל זוהמא בחווה והשכינה הסתלקה למעלה (וע"י עוד חטאים היא עלה עוד ועוד) לעולם ואת זה אנחנו עובדים  לתקן את זה.

 

ומכיון שכל ירידה היא לצורך עליה לדרגה יותר גבוהה מאשר היתה לפני החטא אז זה העבודה שלנו.

 

העולם נברא שלם.

אבל ה' ברא אותו, ע"י העבודה שלנו אנחנו יכולים לרומם אותו יותר ממה שהוא היה - ורק ע"י העבודה שלנו

דוגמא:ה' ברא עץ, ע"י שכורתים אותו יכולים לבנות ממנו בנין.

 

עולם הבא הוא שכר, חוץ מזה שכר מצוה היא המצוה בעצמה מה שהיא פעלה העולם, יש את השכר השמור לעתיד לבוא.

שנראה מה באמת פעלנו ועשינו בעולם  - דבר שאנחנו לא רואים עכשיו - הנחת רוח זה השכרק הכי טוב שיכול להיות לנו

 

 

אם כךבצלםאלוקים

אני אומרת היעד הסופי הוא הנאה ובשביל זה צריכים לרומם את העולם לדרגה רוחנית גבוהה.

אתה אומר צריכים לרומם את העולם לדרגה רוחנית גבוהה. נקודה.  ואז נהנה מזה...זו תוצאה טבעית.

 

ז"א אנחנו חושבים דומה..אבל שונה..וחוזרים לשאלה-מה רצון ה', למה הוא מתאווה:

 

שתהיה לו דירה, עולם בדרגה גבוהה (ואנחנו נהנה אח"כ מזה שבנינו אותה, אבל לא זו המטרה שלו) =מושיקו.

 

או:

 

שאנחנו נהנה. והדרך לשם עוברת ע"י בניית הדירה לה'..(ע"י שנרומם את עצמינו ואת העולם)= אני.

 

 

 

ושוב..מוזמן לתקן אותי אם הבנתי אותך לא נכון..

ההנאה היא אמצעימושיקו

כל זמן שאנחנו עובדים את ה' ונהנים על הדרך אין רע בזה.

 

אנחנו לא צריכים לרומם את העולם שהוא יהיה רוחני אלא שיהיה כלי לה' כמו שהוא.

 

ה' מתאווה ל

א.דירה משלו

ב.בתחתונים 

ג.שאנחנו נבנה אותה.

 

אנחנו צריכים להיות בטלים אילו ולא להרגיש שה"אני" נהנה

 

אלא שנהיה מסורים למטרה שלשמה נברא העולם ומכיון שהצורה הכי טובה לעשות את זה היא מתוך הנאה אז לא צריך לסבול.

העוה"ז הוא או אמצעי או מטרה. איך הוא יכול להיותבצלםאלוקים

שניהם יחד?

 

ברור שאנחנו צריכים לעבוד לשמה..אבל לא זו השאלה. השאלה היא מה מטרת העולם. כלי או אמצעי.

דירה משלו- מטרה.

שאנחנו נבנה דירה -מטרה.

שאנחנו נהנה בעוה"ב ולצורך זה צריכים לבנות ..-כלי, אמצעי למטרה גדולה יותר.

 

הוא המטרה לא אמצעימושיקו


למה כשנעבור שלב הוא יחדל מלהיות?בצלםאלוקים

(והשלב הבא יהיה נצחי..?)

 

לא גורם לך לחשוב שהשלב הבא הוא המטרה..והשלב הזמני שייחרב..הוא אמצעי בלבד?

השלב הבא הוא יהיה נצחימושיקו

ואז נראה במוחש עד כמה היתה נעלית עבודתינו עכשיו, אבל אז לא נוכל לעשות את העבודה הזו שאנו יכולים לעשות עכשיו.

 

אז מי שעבד יהנה.

ומי שלא יחווה את הפיספוס על בשרו

שוב..בצלםאלוקים

"אז מי שעבד יהנה."

 

אז המטרה היא הנאה או העבודה?

 

 

המטרה היא העבודהמושיקו

יש את ההנאה עכשו שהיא כלי לעבודה יותר טובה.

 אז תהיה עבודת ה' נעלית יותר אבל נראה את תוצאות מעשינו, כרגע אנחנו לא נהנים מזה אבל עצם הידיעה שאז נראה את תוצאות מעשינו ונהנה נהם עוזר לנו עכשיו.

 

אדם בונה בית בשביל להנת ממנו או לגור בו?

 

אחרי שהוא בנה אותו וגר בו הוא נהנה?אבל זו היתה המטרה?

 

 

--בצלםאלוקים

"אדם בונה בית בשביל להנות ממנו או לגור בו?"

 

לגור. זו ההנאה שלו.

לא בונה בשביל לבנות..

המטרה היא נוחות ומגורים..ולא בניה.

 

" אז תהיה עבודת ה' נעלית יותר אבל נראה את תוצאות מעשינו, כרגע אנחנו לא נהנים מזה אבל עצם הידיעה שאז נראה את תוצאות מעשינו ונהנה נהם עוזר לנו עכשיו."

אתה מדבר על הדרך בה נצליח לעבוד למרות הקושי..זה עניין אחר לחלוטין מהדיון פה. ואנחנו בכלל לא מדברים על הנאות העוה"ז..הנקודה היא האם העולם הזה הוא מטרה בפני עצמו או כלי לעולם הבא. פשוט ביותר..

מטרה בפני עצמומושיקו


לא הצלחת לשכנע אותי ..בצלםאלוקים

עולם הזה הוא בניה..עולם הבא זה המגורים= תוצאה, הנאה.

 

הבניה היא לא לשם בניה אלא לצורך מסויים..

שורה שורה טל 123

היינו אמורים לעבור ישר לעולם הבא בית המקדש וכו' - למה בית מקדש הוא מטרה? לי נראה שהוא כלי לעבודת ה'.

 

ע"י שכורתים אותו יכולים לבנות ממנו בנין. -אז יש עניין לחול! מהו?

כלי!בצלםאלוקים

כלשונך..יש עניין לחול. מהו? כלי!

כלי שתופס יותר מקום מהתוצר?טל 123


טכנית או מבחינת המשמעות המיוחסת לכל אחד?בצלםאלוקים

טכנית ההתעסקות בכלים היא העיקרית..ואז מגיע תוצר.

אבל המטרה והמשמעות מיוחסים לתוצר..

בית מקדש הוא מקום שה' מתגלה בו כמו שהוא למעלהמושיקו

שם עיקר גילוי השכינה בעולם שלנו התחתון.

 

וזו המטרה שהיתה צריכה להיות מייד. ובגלל החטא אז התגלתה דרך חדשה להביא את המטרה הזו - השכנת השכינה כאן למטה

 

,

 

ואכן עץ הוא אמצעי

אפשר לעשות עץ לעבודה זרה

ואפשר לבנות ממנו בית כנסת.

 

 

גם בית מקדש הוא אמצעי ולא מטרהבצלםאלוקים

גם בית כנסת הוא אמצעי.

 

עץ הוא כלי לקודש, והקודש הוא גם כלי..עבודת ה' היא גם כלי..להגיע לדרגה רוחנית גבוהה.

המטרה של בית המקדש היא המטרה הכי נעליתמושיקו

שם ה' שורה כמו שהוא שלכן (וזו סוגיה אחרת שאין מקומה כאן)בית המקדש והשראת השכינה העיקרית נמצאת כל הזמן בעולם בבית מקדש מעט עיקרי שמסתובב בעולם(כל פעם במקום אחר)

מה המטרה בבית המקדש?בצלםאלוקים

אתה מזכיר ששם ה' שוכן וכו'..זה נכון, אבל לא מוכיח שזו מטרה ולא כלי..

 

ואם הוא מטרה בפני עצמו, למה כשנעזוב את העולם ונהנה מלראות שבנינו את הדירה..היא כבר תיחרב?

למה שתחרב?לא ירדתי לסוף כוונתךמושיקו


כי..בצלםאלוקים

אתה אומר שהדירה לה' היא המטרה. עולם קדוש, בית מקדש וכו'..הם מטרות בפני עצמם.

ואני טוענת שכל אלו הם אמצעים להביא אותנו לעולם הבא.

 

שנינו יודעים שכשנגיע לעולם הבא..עולם הזה ייחרב..הוא זמני.

אז המטרה היא מטרה זמנית...

ז"א היא כלי..אחרת לא היתה נחרבת. אם היא היתה מטרה בפני עצמה היא היתה קיימת, נצחית..ועולם הזה או בית המקדש היו נשארים לתמיד..

 

אלא שוב..הם מטרה להביא אותנו הלאה..וכשנגיע הלאה..לא יהיה צורך בהם..והם יחדלו מלהתקיים.

 

 

המטרה היא העולם הזהמושיקו

עולם הבא זה דבר זמני עד שתכלית העולם הזה תולשם בביאת משיח ואז תהיה תחית המתים.

 

והעולם הבא שיהיה אחרי זה זה עולם אחר לגמרי , אבל בעולם הזה שלנו שיהפך למקום יותר נעלה ע"י עבודתנו שתתגלה אז

מה?בצלםאלוקים

המטרה היא העולם הזה ועולם הבא הוא זמני ?

 

??

 

"והעולם הבא שיהיה אחרי זה זה עולם אחר לגמרי , אבל בעולם הזה שלנו שיהפך למקום יותר נעלה ע"י עבודתנו שתתגלה אז"

אי אפשר לעשות חילוק בין העולם שלנו..לבין עולם הבא שהוא אחר לגמרי..כי כל הרעיון שעומד מאחורי ההתנהלות שלנו בעולם הזה..היא שזה עולם זמני..שאמור להביא לעולם הבא.

 

תכלית הכוונה האלוקית היא בעולם הזה הגשמימושיקו

ולא הכל בעולמות העליונים.

 

 

שיגיע התקופה של 6000 שנה אז יהיה עולם אחר שיגיע כהמשך לעולם הזה.

 

יש את עולם הבן של היום שהוא גן עדן, ויש את העולם הבא שיהיה אחרי הגאולה - עולם מושלם שיגיע גן בשני שלבם, שלב א' שלא ישתנה דבר ממנהגו של עולם אלא המשיח יהי השליט  ושלב שני שנראה הנהגה על טבעית, זה אותו שם אבל שני עולמות שונים

לעולם שאחרי הגאולה אני קוראת עולם הזהבצלםאלוקים

זה בעולם פה..מנהגו של עולם כפי שאמרת.

וגן עדן זה בכלל לא עולם הבא אלא תחנה זמנית למי שנפטר..עד שיגיע עולם הבא.

 

אני מדברת על עולם הבא..עולם רוחני..

 

 

מושיקו משתמש כאן במונחים עולם הבאריבוזום

בשתי צורות. באחת הוא מתכוון עולם הבא כמו שהרמב"ם משתמש במונח הזה, שזה, אם להיות קונסיסטנטי עם הגישה שהוא מציג - עולם הנשמות - גן עדן של הרמח"ל  - אכן, עולם זמני בו ממתינות הנשמות עד להגעתו של עולמנו למצב של עולם הבא. שהוא עולם של נשמה וגוף יחד, אבל באופן הרבה יותר נעלה, הגוף יהיה יותר "דק" ורוחני.

לא נכנסת לדברים האלה, אני מדברת על השלב הסופיבצלםאלוקים

"עולם הבא זה דבר זמני עד שתכלית העולם הזה תולשם בביאת משיח ואז תהיה תחית המתים."

 

זה גם לא נכון עד כמה שידוע לי..בעולם הזה תהיה ביאת משיח ותחיית מתים..ואז יגיע עולם הבא.

 

ושוב..נשמות..ואז עוד עולם של איחוד..זה לא משנה- יש יעד סופי, והעולם שלנו הוא כלי בדרך להגיע לשם. לא מטרה..

זה מה שניסיתי להסביר-ריבוזום

כשהוא כותב ש"עולם הבא הוא דבר זמני", הוא מתכוון למשהו אחר - לעולם שבו הנשמות של המתים ממתינות.

הרמח"ל לא קורא לזה עולם הבא ככל הזכור לי. אלא גן-עדן.

 

וזה אכן זמני לשיטתו (לפי הרמב"ם זה הנצח).

 

רק רציתי למנוע את אי ההבנה הזו שנובעת משימוש באותו מינוח לשני דברים שונים.

אוקי תודהבצלםאלוקים

כשאני מדברת על עולם הבא אני מדברת על עולם רוחני נצחי ולא על תחיית המתים או על גן עדן..

 

תודה..

אחרי הגאולה יהיה עולם של נשמות בגופיםמושיקו

ואז תתגלה מעלת הגוף על הנשמה, אשת חיל עטרת בעלה, נקבה תסובב גבר וכל שאר הדימויים בזה.

אבל לא יהיה בשום שלה הפירדות הנשמה מהגוף כי לא זו הכוונה, מקסימום זיכוף הגוף עד שתתגלה מעלתו ע"ג הנשמה.

 

 

כי עיקר הכוונהשל הבריאה היא  בעולם הזה הגשמי ובגוף הגשמי

זה עולם הזה!בצלםאלוקים

זה לא עולם הבא.

 

אני מדברת על התכלית הסופית..היעד הסופי של כל התחנות האלה.

עולם רוחני נצחי.

 

אם בעיניך "השלב הבא" זה עולם כפי שתיארת אותו..אז וודאי שהוא המטרה..עולם גשמי שהפכנו לרוחני..והכל טוב. וזו התכלית, להגיע לשם.

אבל כל מה שאני מדברת זה מעבר לזה..מה התכלית בלהפוך את העולם לרוחני? (ופה התשובה שלי היא שע"י זה נזכה לעולם הבא..ונוכל להנות שם מהרוחניות..)

התכלית היא העולם הזהמושיקו

מקסימום הוא יהיה יותר קדוש הוא מזוכך אבל גשמי

מה זה עולם רוחני נצחי? יש גוף\אין גוף?ריבוזום

כי עולם הבא לפי הקבלה (לפי הרמח"ל) - עולם עם גוף. אמנם הרבה יותר מעודן ונעלה. והנשמה היא זו שתשלוט בו.

 

 

עולם הבא לפי הרמב"ם (אבל זה דיון מעניין איך להסתכל על דעתו שמנוגדת לדברי  המקובלים) הוא עולם של נשמה בלבד. צדיק שמת מגיע אליו ונשאר שם לנצח.

 

לפי הרמח"ל, מי שמת עובר לגן-עדן - שזה מקום רוחני בו נשמתו ממתינה עד שהעולם הזה שלנו יהפוך לעולם הבא, ואז היא מצטרפת (תחית המתים).

 

(לפי רמב"ם תחית המתים , אם הזכרנו אותה כבר, היא תחיה של הצדיקים בימות המשיח שיחיו זמן מסויים ויקיימו מצוות וילמדו תורה בהרחבה, ואחריה ימותו שוב וישובו לעולם הבא.)

 

ניסיתי לעשות סדר בדברים, כי אנשים משתמשים במונחים לפעמים כדי לציין דברים אחרים.

מקווה שלא בילבלתי כאן עניינים ואם כן אשמח לתיקונים.

יש גוף מזוכךמושיקו

שהוא לא צריך תחביבים וכדו' להנות כי הוא יהנה מאלוקות

הגבת לי?ריבוזום

אני הגבתי לבצלםאלוקים (ולא להודעתך) ,עם נסיון לעשות סדר במונחים.

שאלתי אותה מה כוונתה בעולם רוחני נצחי - האם יש או אין גוף, והמשכתי את הדיון בתוכן ההודעה.

זה לא משנה..בצלםאלוקים

יש מחלוקות בכל העניין הזה..עד כמה שידוע לי, גוף או לא גוף..וכו'..אבל זה לא משנה לנו בכלל.

כל הנקודה שלי בדיון הזה..שדיי מיצה את עצמו..זה שעוה"ז הוא כלי. וגם בית המקדש הוא כלי.

כלים להביא את העולם לדרגה רוחנית גבוהה..-זה ביחס לעוה"ז..

 

וכל עוה"ז זה כלי לעוה"ב.

בעוה"ז גם אחרי תחיית המתים ומצב רוחני מושלם זה עדיין עולם של עבודת ה'! עוה"ב זה עולם התוצאות..לא עולם של מעשה..והמעשה אינו מעשה לצורך עצמו..אלא לצורך התוצאה..שהיא הנאה רוחנית, דבקות בה'..וזה בעולם הבא הנצחי הרוחני..שלא משנה לי לצורך הדיון אם יהיה בו גוף או לא..  

הבעיה בהגדרת המושגיםמושיקו

העולם הגשמי הוא התכלית.

 

יש את העולם הגשמי שנקרה העולם הזה (בצורה שהוא מתנהל כיום)

ויש את העולם הגשמי כפי שהוא יהיה לעתיד לבוא שהחומריות וב בצורה יותר מזוככת (שנקרא עולם הבא).

 

אבל שניהם יהיו עולם גשמי

זו ממש לא הבעיהבצלםאלוקים

תקרא לזה בכל שם שתרצה..

אני אומרת שהעולם הזה..הוא כלי לעולם הבא..

 

(עולם אחרי גאולה הוא עולם הזה..למען הסר ספק..

וכל העולם הזה הוא כלי לעולם הבא שם אין עשייה ועבודת ה'..)

 

 

 

אבל עיקר הכוונה הוא העלם הגשמימושיקו

שיהיה בדרגא של קודש הקודשים.

 

מצד אחד מקום גשמי מצד שני מקום הארון אינו מן המידה.

 

שבגשמיות רואים את הכח הרוחני ואין סופי של ה'

כלי.בצלםאלוקים

אלא אם אומרים שעולם השכר..עולם התוצאה הוא גם עולם של עשייה..אז זה משנה את הכל,

אבל אם זה עולם המעשה ואח"כ זה עולם התוצאה, אז המעשה הוא כלי לתוצאה..

 

המעשה הוא גשמי..ודאי שיש חשיבות לדרך בה הוא נעשה..אפילו שזה גשמי..איפה לבנות, באיזו יד, באיזה יום..וכו'..-אבל אלו הם כלים..

כמו שתסכים איתי שהמטרה היא לא שהארון יהיה במקום מסויים..אלא זה רק אמצעי להשראת שכינה ולעבודת ה' ..

אז כך העולם הזה כולו..כלי..

יש ענין בעולם הזהמושיקו

השלב הבא הוא קבלת השכר באותו עולם גשמי שיהיה באופן אחר בגלל העבודה עכשיו

 

זה שלב ב באותו עולם

וודאי שכן,ריבוזום

אם עולם הבא דומה מבחינות רבות לעולם הזה. אם יש בו גוף, והולדה, ואכילה וחיים פיזיים וכו'. אי אפשר לומר שהדברים הללו ריקים לגמרי והם אך ורק אמצעים.

 

אם אומרים שהגוף בסופו של דבר רק נרקב ולא מלווה אותך להמשך הנצחי, אז אפשר לומר זאת.

בעולם הבא יש גוף והולדה ואכילה..?בצלםאלוקים

כי על הרעיון הזה בכלל לא שמעתי.

 

שיש סוג של גוף..זה כן..אבל ממש עולם גשמי עם אכילה והולדה וכו'..זה לא שמעתי מעולם.

יש מקור לזה?

 

(ואם יש מקור..יש הרי כאלו שחושבים שלא..

אז נוכל לומר שבשיטה הזו אכן העולם הזה הוא מטרה בפני עצמו, ובשיטה האחרת העולם הזה הוא דבר זמני..כלי בלבד )

 

 

(אגב זה מוזר..אם זה עולם של השכר..איך הגיוני שתהיה הולדה? שנביא ילד לעולם הבא..בלי שהוא עבר בעולם הזה ועבד..? 

מי אומר את זה..? )

אכןמושיקו

עולם כמנהגו נוהג

לא..בנאדם. זה עולם הזהבצלםאלוקים

זה המצב בגאולה..אז עולם כמנהגו נוהג.

 

בעולם השכר זה ממש לא ככה.. זה עולם שאין לנו מושג בו..אבל זה עולם של תוצאה ולא עולם המעשה..ולא שייך שיהיה בו הולדה ..כי זה סתירה לזה שזה עולם התוצאה.

 

אבל אם יש מקור רציני לזה שבעולם הבא..בתחנה הסופית, יהיה גוף עם אכילה והולדה ועבודה ולימודים..אני אשמח לקרוא על זה..זה נשמע הזוי וסותר את כל תפיסת החילוק בין עוה"ז לעוה"ב.

השלב הראשון עולם כמנהגו נוהגמושיקו

אחרי זה יגיע השלב של כל ההנהגות העל טבעיות (פרות גדולים כמו שהיה בזמן בית המקדש וכו')

נו...ולזה (השלב השני) אני קוראת עולם הבאבצלםאלוקים

בוא נגמור שניה עם הקטע של ההגדרות..

 

שוב, "עולם כמנהגו נוהג"- זה עולם הזה..

"עולם של הנהגות על טבעיות" זה העולם הבא עליו אני מדברת מתחילת הדיון...

ואני שוב אומרת שעולם המעשה-עולם הזה, כולל ימות המשיח שגם אז תהיה עבודת ה', הם כלי, אמצעי שיביא אותנו לעולם הבא-עולם התוצאה, עולם השכר..שלא משנה אם יהיה בו דמות גוף מסויימת או לא..זה לא עולם של מעשה..אלא תוצאה..

 

האחד זמני, השני נצחי..

האחד כלי השני מטרה.

כל דבר הוא כלי ומטרהמושיקו

זה דו ממדי

 

כל דבר נברא בשביל מטרה כלשהי.

 

אז ברגע שעושים את המטרה שלשמה הוא נברא הוא אתה מגלה את שליחותו של הכלי הזה בעולם.

 

וזו המטרה שלו להיות כלי.

 

 

ברור..אבל אם מטרה הופכת לכלי..זה אומרבצלםאלוקים

שהיא מלכתחילה היתה כלי.

 

"לכל דבר יש מטרה, המטרה שלו זה להיות כלי".. זה נכון..אבל זו התחכמות טרמינולוגית..כי בסופו של דבר הוא "כלי".

וכשיש משהו שהוא לא כלי לדבר אחר..גם לא אחרי שגומרים להשתמש בו (עולם של הנאה..בו ההנאה מהדבקות בה' היא מטרה סופית שלא מובילה למשהו אחר...), אז הוא "מטרה".

 

אז נלך  בניסוח שלך -יש לעולם הזה מטרה והמטרה שלו היא להיות כלי..

כלי להביא לעולם הבא (הנהגות על טבעיות..עולם התוצאה) שהוא מטרה סופית בפני עצמו.

כל דבר הוא כלי למטרהמושיקו

שמוביל למטרה הסופית

והמטרה הסופית..היא כלי או מטרה?בצלםאלוקים

תגיע לזה..נו...

 

זה המטרהמושיקו

להשכין את העולם בגוף הזה הגשמי.

 

והגשמיות תהיה אחרת כמו בקודש הקודשים שזה מקום גשמי שלמעלה מן המידה.(גשמיות מסוג אחר)

 

 

??בצלםאלוקים

"להשכין את העולם בגוף הזה הגשמי."

מה זה אומר?

 

אוקי הבנתי אותך..אז שוב- ה' רצה דירה..דירה רוחנית בעולם הזה, וזו התכלית. ועולם הבא של הנאה זו התוצאה.

 

אבל סורי..מכל הדיון הזה לא הראת לי שום דבר שישכנע אותי לחשוב שאתה צודק..ואני עדיין אוחזת שאם יש מעשה שמביא לתוצאה..אז התוצאה היא העיקר והיא המטרה והמעשה הוא הכלי .

לוגיקה מאד פשוטה.

סליחה טעותמושיקו

להשכין את השכינה בעולם הזה הגשמי

אבל..בצלםאלוקים

זו המטרה שלנו כיום..כי קלקלנו את העולם. אבל זו לא המטרה שלשמה ה' ברא את העולם!

הרי אמרנו כבר..ה' ברא את העולם מושלם ומאחר שקלקלנו מוטל עלינו להחזירו לדרגה הגבוהה..אבל אי אפשר לומר שזו המטרה לשמה נברא העולם..

 

 

 

בעקבות הקלקול התגלתה הכוונה האמיתיתמושיקו


חוזרת ביריבוזום

באמת לא מצאתי מקור. כתוב שם רק על הנאה. (עריכה - "שם".. התכוונתי במאמר העיקרים של הרמח"ל)

תודה על ההארה.

אמשיך לקרוא בנושא.

 

(אבל זה גם מוזר, שיש גוף שאינו צריך שום דבר גופני.)

שהגוף מזוכך הוא לא צריך הנאהמושיקו


בלי קשר להנאה..זה לא גוף רגילבצלםאלוקים

ולא עולם גשמי רגיל..כי גם אם אתה לא נהנה מהאוכל שלך אתה צריך לאכול אחרת תמות.

ושם לא..

ועל זה אמרתי שזה גשמיות מסוג שאנחנו לא מכיריםמושיקו

אבל זה גשמיות

עולם הבא. הנהגות על טבעיות. לא עולם הזה בימות המשיבצלםאלוקים

המשיח..

למען הסר ספק..ולמען שיהיה ברור על מה אנחנו מדברים.

 

וכאן אני אומרת שכלל לא משנה אם יהיה איזשהו גוף פיזי-רוחני או לא..עדיין זה השלב הסופי..זה היעד.

אכן זה היעדמושיקו


יעד=מטרה.בצלםאלוקים


דרגה רוחנית גבוהה. לא הנאה טל 123


חד הן.בצלםאלוקים

ברגע שהעולם, אנחנו בדרגה רוחנית גבוהה נוכל להתענג על ה'..נוכל להנות באמת.

אכן כןמושיקו

יש פתגם שנאמר ע"י חסידזקן ,  שאם היו מרגישים את המתיקות שבאלוקות היו עוזבים את כל התאות שבעולם כולל תאוות נשים

אני מדברת על עולם הבאבצלםאלוקים

כשנגיע לדרגה רוחנית בעולם הזה, נוכל להנות הנראה שלימה בעולם הבא.

 

הנאות עוה"ז לא קשורות לפה..ו"תאוות נשים" זה גם דבר אלוקי שה' ציווה עליו. הכל תלוי בכוונה..

הכוונה בתשוקות שונות בעולםמושיקו

ויש הרבה.

 

אינה שווה תאווה לגלקסי 2 מאשר לגלקסי 4

 

וכך בכל תאווה ויש תאוות שנקרותא בין הגדולות בכל אופן התאווה האלוקית היא דבר שקשה לתאר

ואז העולם היה מפסיק להתקיים, כי לא הייתה המשכיותטל 123


וזו העבודה לא לעלות למעלה(כלות הנפש)מושיקו

אלא לחיות בתוף הגוף.

 

זה היתה הבעיה בבני אהרון שמתו בגלל כלות הנפש, העבודה היאלהתשוקק לה' אבל כנשמה בגוף

 

(אגב אני מקוה שיודעים מה זה המושג כלות הנפש)

הוא אכן מוגבל בזמן. 6000 שנה..בצלםאלוקים

כי המטרה היא לקדש אותו..ואז נוכל לעבור הלאה..

היינו יכולים להשאיר אותו שלם מלכתחילה..או להביא אותו לשלימות כבר היום..זה לא משנה, עד סוף 6000 שנים יש זמן לעבודת ה'..זמן בו אנחנו עולים עוד ועוד..מתקרבים אליו..מכינים את עצמינו ואת שאר הברואים..ואז כשעוברים שלב אנחנו נוכל להיות שם ונוכל להנות.

זה לא אומר שאחרי הוא יחרב פיזיתמושיקו

הוא ימשיך להיות עולם גשמי רק מזוכך יותר - גשמיות שאנחנו לא מכירים אותה כיום

אחרי השלב של משיח ותחיית מתיםבצלםאלוקים

כשנהיה בעולם רוחני אחר לגמרי...העולם של היום לא יהיה.

לא משנה אם "יחרב פיזית" או שלא נכיר אותו..בשבילנו זה יהיה עולם חדש לחלוטין-ואותו עולם הוא המטרה..

אכן כך יהיה עולם גשמי חדש אנחנו לא מכיריםמושיקו


למאי נפק"מ?בצלםאלוקים


שעיקר הכוונה האלוקית בעולם הגשמימושיקו
יש כל מיני דעות מה זה עוה"בטל 123

יש כאלו שאומרים רוחני לגמרי,

וי"א בעולם הגשמי.

מכיוון שזה עדיין לא קרה אין לנו אפשרות לדעת מה האמת,

ולכן חבל על הויכוח מוציא לשון

למי שממש רציני אני יכול להביא כמה מקורות לעיוןמושיקו

לרבי מלובאויטש יש כמה שיחות שמבארות את הנושא הזה מהרבה צדדים ומבהירות את הנושא בצורה די בהירה

עץ הוא האמצעי, אבל הבניין הוא התכליתטל 123


אז בסופו של דבר ההנאה היא המטרהטל 123

המום

 

איפה כלליות?

ראיית האחר?

כל זה בשביל שבסופו של דבר ההנאה האישית, הפרטית שלי תהיה שלמה יותר???

 

אני יודעת שזה מה שאומר הרמח"ל.

אבל זה כ"כ מקטין ומצמצם!

 

כןבצלםאלוקים

אני יודעת שלחשוב שה' ברא עולם בשביל שנהנה זה נשמע קטן, אבל אין שום דבר שיישמע יותר מזה..שוב- אם תגידי בשביל שנעזור לאחרים..נניח..אז למה בכלל לברוא אותם חסרים?

 

(בשביל שאנחנו ניתן להם..וע"י זה נגדיל את עצמו..נהיה טובים יותר..וכן, אז נוכל להתענג על ה' יותר.)

 

גם לא בשביל לעזור לאחרים,טל 123

שהרי זה עדיין לא כולל את כל תחומי החיים.

 

אני עדיין חושבת שיש משהו גדול יותר.

לא יודעת מה

אין ספק שיש מטרה לרומם את העולם..בצלםאלוקים

להביא אותו למקום טוב יותר.

 

אז כאן את חושבת שזה לא בשביל שנהנה בעוה"ב ע"י זה שאנחנו יותר רוחניים וטובים , אלא משהו אחר?

ברור. אני לא חושבת שהנאה אישית היא המטרה.טל 123


את יכולה להסתכל על זה אחרת-בצלםאלוקים

ע"י שמרוממים את העולם מביאים טוב ושפע והנאה לעולם ולשאר הנבראים.

לא הנאה אישית..אלא הנאה לכמה שיותר ברואים.

 

אבל בסופו של דבר זו הנאה.

(או שתלכי עם מושיקו: המטרה היא לא הנאה, המטרה היא לרומם. הנאה היא התוצאה..אבל זה דומה..בסופו של דבר, היעד הסופי הוא הנאה..והדרך לשם עוברת באיקס וואי זד..)

 

 

אבל הוא מדבר על הנאה מדברים רוחניים.טל 123

אני שואלת על הנאה מחול.

 

חוץ מזה שזה ממש לא אותו דבר.

להנות כתכלית ולהנות כשכר זה דברים שונים לגמרי!

את צודקת שזה שונהבצלםאלוקים

בהתחלה ..לרגע חשבתי שזה רק עניין של ניסוח..אבל אז עמדתי על השוני..את יכולה לראות את זה בתגובה שלי למושיקו "אם כך".

 

שפע רוחני ושפע גשמי אמורים להיות יחד..ז"א כשהעולם יהיה שלם גם לא יהיה מחסור גשמי..

אבל שוב..המטרה היא הנאה בעוה"ב, ובשביל זה נברא עוה"ז ..ויש לנו הוראות ברורות מה לעשות..

 

אבל את לא שואלת על עולם הבא..את שואלת על הנאות של חול בעולם הזה, האם זה בדיעבד או מלכתחילה..

וכאן אין ספק שהן כלי, אבל אין ספק שחובה להנות ממה שמותר ..

העולם הזה הוא כלי..אבל אנחנו מצווים להנות פה מכל מיני דברים..

 

ז"א..זה שאת נהנית מחול זה לא פסול, אבל אם זו מטרה ולא כלי..אז זו בעיה..כי אם ההנאה בעולם הזה היא המטרה..איפה נכנסת התורה? 

ברור שחול זו לא המטרה.טל 123

גם לימוד תורה זו לא המטרה.

המטרה היא לעשות רצון ה'.

 

אבל

בשונה ממה שכתבו פה הרבה,

החול, לדעתי, הוא לא רק כלי לעשיית דברים אחרים שהם עשיית רצון ה'.

הוא לא רק 'הפוגה'.

 

החול הוא חלק מעבודת ה'.

כמו שלימוד תורה זה עבודת ה', כמו שקיום מצוות זה עבודת ה',

גם עשיית חסד זה עבודת ה'. וכן, גם עבודה היא עבודת ה' וגם הנאה גשמית היא עבודת ה'.

(כמובן שיש רמות, ולא משתווה הנאה מאוכל טוב ללימוד תורה)

השאלה היא: איך בדיוק?

איך עבודת ה' כוללת בתוכה את כל הדברים הללו?

 

הובנתי? חופר

מי אמר שי כזה דבר חול?מושיקו

יש דבר שקדוש יש מה שטמא ויש מה שלא זה ולא זה

אז מה זה כן?טל 123

קראת את מה שכתבתי עד הסוף?

אני מעתיקה:

 

"החול, לדעתי, הוא לא רק כלי לעשיית דברים אחרים שהם עשיית רצון ה'.

הוא לא רק 'הפוגה'.

 

החול הוא חלק מעבודת ה'.

כמו שלימוד תורה זה עבודת ה', כמו שקיום מצוות זה עבודת ה',

גם עשיית חסד זה עבודת ה'. וכן, גם עבודה היא עבודת ה' וגם הנאה גשמית היא עבודת ה'.

(כמובן שיש רמות, ולא משתווה הנאה מאוכל טוב ללימוד תורה)

השאלה היא: איך בדיוק?

איך עבודת ה' כוללת בתוכה את כל הדברים הללו?"

 

אפשר גם לא לקרוא לזה חול אלא משהו אחר.

נגיד 'דברים שהם לא לימוד תורה או קיום מצוות באופן ישיר' מוציא לשון

אבל השאלה נשארת בעינה.

האו דבר שיכול לעלות לקדושה או לרדתמושיקו

תלוי בשימוש בו.

 

וזה לא רק תחביבים אלא כל דבר

דיבורים באוויר.טל 123

קדושה- דבר שנעשה אך ורק לשם קודש. אין לו עניין אחר. לדוגמה: הנחת תפילין.

חול - כל דבר אחר.

החול מתחלק לשניים -

1. דברים טובים, שמלבד התכלית בהם עצמם יש בהם גם עניין אלוקי. לדוגמא: מצוות יישוב א"י. א"א לומר שחקלאות זה קודש, אבל אפשר לומר שהיא מצווה ועשיית רצון ה'.

ראה דברי הרב דוד לנדאו:

http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=42171&cat_id=3986

2. ודברים שליליים - עברות, התרחקות מה' וכו'.

 

אנחנו שואפים להעלות את החול. שכל תחומי חיינו יהיו מהסוג החיובי.

לענ"ד מוכרח להיות שכל תחומי החולין בחיינו יוכלו להיות טובים מצד עצמם, לשמש לעבודת ה' מצד עצמם. שהרי אם שאיפתנו היא שכל החיים יהיו מכוונים להשי"ת, אזי כל דבר שאנו עושים בחיים צריך להיות למען הקב"ה. אם דבר כלשהו הוא רק כלי עזר לדבר אחר שהוא רצון ה', יוצא שכשמתעסקים בראשון אנו לא פועלים למען ה'.

אם כך - איך משתמשים (מילה שלך מוציא לשון) בחול כך שיהיה למען ה' מצד עצמו?

ההנאה היא אמצעימושיקו

שנעבוד את ה' בשמחה ונוכל להתקדם הלאה.

 

 

ורואים במוחש שאדם עושה משהו ונהנה מזה הוא מרוצה ומוכן להשקיע בזה יותר ויותר

נכון,טל 123

אבל זה לא מסביר עדיין את עניין התחביבים

איזה למשל?מושיקו


כולם. כל ההתעסקויות שלנו בחוליןטל 123


לא כל תחביב הוא קדוש אכן,לשחק בקוביה זה דבר שלילימושיקו

למשל

 

יש דברים שעבודת ה בהם הוא בלעשות אותם (מצוות עשה)

 

ויש דברים שעבודת ה' בהם הוא לא לעשות אותם (מצוות לא תעשה)

בסדר, אז דיברתי על דברים שהם לא שליליים.טל 123

"

יש דברים שעבודת ה בהם הוא בלעשות אותם (מצוות עשה)

 

ויש דברים שעבודת ה' בהם הוא לא לעשות אותם (מצוות לא תעשה)"

 

ומה עם הדברים שאין ציווי לגביהם?

הם נקראים קליפת נוגהמושיקו

שמעורבב בהם טוב ורע.

 

אם משתמשים בהם לטוב אז הם עולים ואם לא הם יורדים.

 

תלוי בנו ובעבודתנו

זו מחלוקת בין "החובות הלבבות" לראב'ד-שאלה בעלמא

חובות הלבבות (שער עבודת האלוקים פ"ד) סובר אין דבר כזה "תחום אפור",

הראב'ד סובר שיש תחום אפור, שהוא לא עבירה ולא מצווה. [לא שיש עניין בתחום כזה, אלא שקיים, והוא לא רע בפני עצמו.]

 

איך מסביר את זה חובות הלבבות?טל 123


כדי להבין משהו צריך, לעניות דעתי, לראות אותו מבחוץמוטיז

אז כדי להבין את זה בצורה הלגמרי מופשטת (כלומר, לא בתשובה שנועדה בעצם לתת לנו הוראות מעשיות) נצטרך למות... 

 

כל עוד אנחנו בתוך זה, לא נראה לי שאפשר להבין את זה ולהגדיר במילים, ואנחנו גם לא אמורים.

לכן יש את התורה מלשון הוראהמושיקו

שבין השאר היא מסבירה לנו שאין כזה דבר להיות בחוץ - בכל מקרה אתה במסגרת אלוקית שהיא קובעת את החוקים בין אם אתה חי בין אם אתה מת ואותה מסגרת קבעה שהכול יש בתורה, כך שחבל על האנרגיות למות

שאלה טובה מאוד. ותשובתך?טל 123


תחת הכותרת "ציני או רציני"בצלםאלוקים


ההנאה צריכה להיות בקדושהמושיקו

כל הנאה שיש לנו היא או תאווה שלנו או דבר שאנחנו רוצים על ידו להתעלות.

 

בתניא מוסבר שיש הנאה בדברים קדושים, הנאה בדברים לא קדושים וסתם הנאה היא יכולה להוריד אותנו למטה או לעלות אותנו למעלה.

 

צריך לפעול שאם אנחנו רוצים להנות היא או תהיה בדברים קדושים (שזו עבודה בפני עצמה להנות מהם ולא לסבול מהם)או לסדר שכל ההנאות שלנו יהיו כלי לעבודה ה', גם אם יוצאים לנופש,לברכה או סתם לבלות, אם הכוונה בזה שעל ידי זה יהי לנו כח לעשות מצוות יותר בקלות, או לעבוד את ה' יותר טוב זה הנאה נכונה, אם זה סתם הנאה של פריקת עול אז זה דבר שלילי.

 

אגב עבודה היא גם סוג של עבודת ה' - בכל דרכיך דעהו

זו בדיוק הנקודה - בכל דרכיך דעהו.טל 123

איך?

ברור שגם העבודה צריכה להיות עבודת ה' כדי להגיע ל"בכל דרכיך דעהו".

אבל איך?

כנראה שלשם כך צריך להבין מהי עבודת ה'.

אז- איך אתה מגדיר "עבודת ה'?

 

ולגבי שאר הדברים שכתבת - זה בדיוק מה ששאלתי.

אם ההנאות הן רק כלי, למה הן תופסות חלק ניכר כל כך מהחיים שלנו?

 

 

כי הם מרחיבות דעתו של אדםמושיקו

יש מספר דברים שמרחיבות דעתו של אדם, דירה נאה וכו'.

 

כי כשיש לו את זה הוא נהנה ואז הוא בנחת ואז הוא יכול לעבוד את ה' מתוך הרחבת הדעת.

 

מה ההפך מאדם שנהנה? אדם שסובל, ורואים במוחש בכל העבודה את ההבדל בין עובד שסובל ובין עובד שנהנה מהעבדוה, האחרון משקיע יותר בזה.

 

שוב-טל 123

"ואז הוא יכול לעבוד את ה' מתוך הרחבת הדעת."

מהי עבודת ה'?

קביעות עיתים לתורהמושיקו

לעבוד ביושר לפי ככלי התורה (בלי רמאות וכו)

 

ללמוד עבודה כזו.

 

לדאוג להפיץ יהדות במקום עבודה /לימודים  (יש בכל מקום מזוזות כשרות? האוכל שם כשר-וכמה שיותר? שיעור תורה וכו')

 

ללמו דברי תורה ולחזור אותם בעל פה - כך מטהרים את האוויר שנמצאים בו.

 

 

או בקיצור בכל מקום שנמצאים לראות איך מכניסים את ה' שם עם רעיונות יצירתיים ומקוריים

 

היא מבקשת הגדרה לעניין, לא פירוט משימות.מוטיז


עבודת ה' היא לחיותמושיקו

חיים שמחים ומאושרים.

 

ממתי שקמים ועד השעה שהולכים לישון - וגם בשעת השינה.

 

יש הוראות בתורה איך צריך להתנהג בכל פרט ופרט בזמנים האלו.

 

עבודת ה' היא לא רק בשעת תורה ותפילה.

 

צריכים לחקוק במחשבתנו שאנחנו בנים של מלכים וההנהגה צריכה להיות בהתאם.

 

אפשר לקחת דוגמא ממשחות המלוכה פעם או אפילו היום בבריטניה.

 

משפחת המלוכה זה מחייב כל פרט ופרט בחיים, סגנון לבוש דיבור והתנהגות.

 

 

הבעיה העיקרית היא להפנים את זה ולחיות את זה, וזו עבודת ה' למרות כל הפיתויים האחרים להאמין ולחיות את זה

טוב,טל 123

אז זה לא ממש עונה על השאלה.

 

מה שאני מנסה למצוא זה מכנה משותף שכולל בתוכות את כל תחומי החיים.

החל מקיום מצוות וכלה בחיי הפרט על כל חלקיהם - עבודה, תחביבים, עבודת המידות, עזרה לזולת, משפחה...

שהכל זה לכתחילה. לא שעבודה ותחביבים הם נספח, ואז צריך להפחית בהם כמה שיותר.

 

אני מאמינה שחייב להיות מכנה משותף כזה,

שהוא בסופו של דבר המשמעות של 'עבודת ה'.

 

 

חוץ מזה,

לפי מה שכתבת עבודת ה' היא מעין נספח לחיים, ולא החיים עצמם:

לעבוד - אבל לא לשכוח את כללי התורה.

להיות בכל מיני מקומות - ולהפיץ את דבר ה'.

וכן הלאה.

 

אבל אני חושבת שהעבודה היא חלק מעבודת ה'.

התחביבים הם כשלעצמם עבודת ה'. לא נספחים!

 

איך?

מהו המכנה המשותף?

אין לי מושג. 

זה מה שאני מנסה לברר פה.

אם זה בגדרים המותרים אז כן, זה לכתחילה.בצלםאלוקים

אמרתי לך שאני אחפש את המקור לכך שהאדם ייתבע למעלה על כל מה שלא נהנה בעוה"ז.

 

אם מישהו פה מכיר אני אשמח לעזרה..

המכנה המשותףמושיקו

לכוף את הרע בעולם ולהפוך אותו לכלי שרת לקדושה.

 

ע"י העבודה בחיי היום יום מגיעים לכל מקום שהרע נמצא בו וע"י העבודה בו כראוי הוכפים אותו כנ"ל - או מתקנים את העבודה שמישהו אחר השתמש בהנאה הזו לא לעבודה ה'.

 

 

זה הדבר המשותף

 

 

נ.ב.

בחסידות מוסבר שהאסור אסור והמותר מיותר.

 

כל ההנאות צריכים להיות בשביל עבודה ה' וכל מה שלא אע"פ שזה נראה דבר מותר לא צריך להתמש בו.

 

אמממ...טל 123

וזאת כדי?

נניח ואין רע (מצב היפותטי לחלוטין, אני יודעת).

אז זהו? נגמר העולם?

 

בנוסף, מכנה משותף צריך לכלול את הכל מוציא לשון

כאן כללת רק את חלקי החיים בהם יש רע, ולא את ההנאות הפרטיות שלנו.

לנגן - רע או טוב?

לבשל - רע או טוב?

(כמובן, רק מוזיקה ואוכל כשרים)

איפה אתה מכופף פה את הרע?

איפה נכנסת פה עבודת ה'?

לטוב אין סוףמושיקו

לכם תמיד אפשר לעלות למרות שאין רע.

 

וניקח את הדוגמאות שהבאת:

לנגן - ניגונים יהודיים? מבינים שזו שפת הלב? או שזה סתם להעצים את עצמי כלפי האחרים?

לבשל - נכון דברים כשרים, לאירוע כשר?דואגים לברך שטועמים?זוכירם שהאוכל הוא בשביל שיהי לנו כח לעבוד את ה'?

(יש סיפור שפעם הבעש"ט אמר לחבריא קדישא שלו להתקפץ יחד ולראות מחזה, והם ראו שור עם שטריימל אוכל שור, ההסבר:היה יהודי שאכל בשבת אבל במקום לאכול בכוונה שזה בשביל כבוד שבת אכל בשביל תאוות ליבו)

 

 

ואם יש לנו תאווה לניגונים לא טובים או לאוכל לא כשר/לתאווה ואנחנו עובדים על עצמנו ומזכירים לעצמנו את הכוונה האמיתית את מכופפים את הרע.

 

או שדואגים לנגן ניגונים יהודיים ולדאוג לזכות איתם יהודים שלא שומעים ניגונים טובים, או לבשל ליהודים שלא מברכים ולדאוג שיברכו וכדו'

נכנסת לפלונטרטל 123

"זוכרים שהאוכל הוא בשביל שיהי לנו כח לעבוד את ה'?"

אם עבודת ה' היא לכופף את הרע, לטענתך, אז לאכול בקדושה זו כבר עבודת ה',

ואין צורך להתכוון שזה בשביל שיהיה כוח.

כוח בשביל מה?

לאכול עוד כדי להעלות עוד דברי מאכל מדרגה?

 

כנראה שצריך להגדיר שוב מה היא עבודת ה'.

זה לא סותרמושיקו

האוכל היא עבודת ה' ומעלים את האוכל.

 

איך?

 

ע"י שאוכלים בכוונה ללמוד תורה לקיים מצוות.

 

ע"י שעושים זאת מעלים את האוכל לדרגה יותר נעלית

 

התורה היא חכמה של ה', האפשרות היחידה לאחד את השכל שלנו עם שכלו של ה' היא ע"י לימוד התורה, אז שמברכים על האוכל מעלים אותו, אבל זה לא באותה מידה של התאחדות האוכל עם שכלו של ה' (שמובן ששכל זה משל ולא כמו שכל שלנו)ע"י לימוד התורה.

 

אפשר לקחת משל מכסף, ע"י שעושים מעשה מרוויחים כסף, אבל המעשה הזה עזר לנו ללמוד משהו שעל ידו נוכל להרוויח עוד כסף.

 

אז זה לא פלונטר אלא מעגל קסמים חיובי

התבלבלתי לגמריטל 123

עבודת ה' זה לכופף את הרע?

ללמוד תורה?

להתאחד עם החכמה של ה'?

 

אתן דוגמה אחרת:

כשקוראים ספר חול. שלילי? חיובי? 

לצייר ציור. איפה עבודת ה' נכנסת פה?

עבודת ה'מושיקו

לכופף את הרע

 

איך?

 

ע"י לימוד תורה וקיום מצוות

 

למה שזה יעזור לנו?

 

 

מכיון שכך אנחנו מקלים כח מה' ע"י התאחדות עם רצונו (ע"י המצוות) וחכמתו (ע"י התורה) של ה' כך שהחכמה ורצון שלנו ילכו לפי הרצון של ה' ע"י ההתאחדות הזו.

 

 

לפי זה

ספר חול למשל - אמור להיות שלילי (הסופר מכניס את כל כולו שם..)

ציור - תלוי איזה ומדוע?

זה נותן הרגשה של רוגע?פריקה על מנת שנוכל להתקדם אחרי זה הלאה?(קיום ומצוות זה דבר מחייב שצריך מידי פעם לקחת משהו יותר קליל על מנת להתאוורר - כמו כל דבר מחייב)

האם מציירם דברים יהודיים או גויים?

 

כל דבר יש את הדילמה הזו ועל זה צריכה להיות ביקורת עצמית בונה לבדוק אם אנחנו בסדר ואם נפלו איך לעלות

אז שוב חזרת לזה שחול הוא רק כלי, ולא חלק מהתכליתטל 123


כל דבר שה' ברא הוא קדושמושיקו

המטרה שלנו לגלות את הכוונה האלוקית שלשמה הוא נברא.

 

התכלית היא לגלות את האלוקות שבחול ע"י השתמשות בו בדברים קדושים ואז מגלים שהדבר הזה הוא לא חול כמו שהיה נרא במבט ראשון  אלא הוא קודש

הנה זה בא טל 123

זו בדיוק הטענה שלי - לכל דבר יש עניין ומשמעות (=קודש).

גם לדברי חול, גם לתחביבים, גם לסתם דברים נחמדים.

 

אבל עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלה מה העניין,

מלבד הסחת דעת מהקודש כדי שיהיה לנו כוח להמשיך.

 

מה שכן-

אם התקדמות העולם ובנייתו היא המטרה ניתנת משמעות לעבודה (התפתחות העולם) ולחלק מהתחביבים.

היצרניים שביניהם.

אבל עדיין זו לא תשובה לגבי השאר - 

אוכל - נניח וזה בשביל שנוכל להמשיך. אז למה דווקא אוכל טוב? למה מפגשים משפחתיים, לדוגמא, הם תמיד עם אוכל מוציא לשון?

ציור - מוסיף לנויו של עולם. אבל ציור למגירה?

ריקוד - ?

קריאה - ?

וכו'

מה ההרגשה בשעת עשיית התחביב?מושיקו

ציור קריאה ריקוד וכו' זה צורת התבטאות של הנפש.

 

ולא מסיחים את הדעת מהעבודה אלא הולכים למקום אחר בנפש שבו מבטאים חלקי רגש שכלואים בפנים  ומשחררים אותם (היו אדמורים שהרופא אמר שהם חייבים לעשו פעילות אז הם בנו כל מיני דברים )

או דבר נוסף למשל את כלי המקדש ריקעו=ציירו, ואיך למדו את זה? לא ביום אחר.

 

לענ'ד ע"פ מה שאני למדתי במסל'ש רק אצל האדם הקדוששאלה בעלמא

 האכילה הינה עבודת ה'..

אשמח אם תוכיח לי אחרת..

 

"הנה האיש המתקדש בקדושת בוראו אפילו מעשיו הגשמיים חוזרים להיות ענייני קדושה ממש, וסימניך אכילת קדשים שהיא עצמה מצות עשה, ואמרו ז"ל (ספרא): כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים, ותראה עתה ההפרש שבין הטהור לקדוש: הטהור, מעשיו החומרים אינם לו אלא הכרחים, והוא עצמו אינו מתכוין בהם אלא על צד ההכרח, ונמצא שעל ידי זה יוצאים מסוג הרע שבחומריות ונשארים טהורים, אך לכלל קדושה לא באו, כי אילו היה אפשר בלתם, כבר היה יותר טוב.

אך הקדוש הדבק תמיד לאלהיו, ונפשו מתהלכת בין המושכלות האמתיות באהבת בוראו ויראתו, הנה נחשב לו כאילו הוא מתהלך לפני ה' בארצות החיים עודנו פה בעולם הזה, והנה איש כזה הוא עצמו נחשב כמשכן, כמקדש, וכמזבח, וכמאמרם זכרונם לברכה (ב"ר פפ"ב): ויעל מעליו אלהים, האבות הן הן המרכבה, וכן אמרו (רש"י בראשית ז): הצדיקים הן הן המרכבה, כי השכינה שורה עליהם כמו שהיתה שורה במקדש, ומעתה המאכל שהם אוכלים הוא כקרבן שעולה על גבי האישים, כי ודאי הוא שיהיה נחשב לעילוי גדול אל אותם הדברים שהיו עולים על גבי המזבח כיון שהיו נקרבים לפני השכינה, וכל כך יתרון היה להם בזה, עד שהיה כל מינם מתברך בכל העולם, וכמאמרם ז"ל במדרש כן המאכל והמשתה שהאיש הקדוש אוכל, עילוי הוא למאכל ההוא ולמשתה ההוא, וכאילו נקרב על גבי המזבח ממש."

 

 

גם ביו"כ?מושיקו


מה הקשר?שאלה בעלמא


שאכילה לשם אכילה אינה דבר קדוש..בצלםאלוקים

אבל אכילה לצורך עבודת ה', היא חלק מעבודתו.

 

(אכילה ביו"כ-איסור.

אכילה בערב יו"כ-מצווה..

אכילה סתמית-יכולה להיות ניטרלית, יכולה להיות איסור ויכולה להיות מצווה..)

 

( ברוכים הבאים לחובות הלבבות..  )

לאכול זה עבודת ה'?תלוי איך מדוע ואיפה?מושיקו

זה לא חד משמעי.

 

חולה שאוכל ביו"כ זה עבודת ה'

איש רגיל לא , מדוע? 

 

כי המטרה שונה.

 

אז העיקר האכילה או הכוונה?

 

שוב- זה בעיקר תלוי במדרגה של מי שאוכל!שאלה בעלמא

אשמח לראות ממקורות, שאכילה של אדם רגיל שאינו קדוש הינה עבודת ה'.

בכוונה, לא בדרגה..בצלםאלוקים

הדרגה נקבעת לפי הכוונה..

אז למה הרמח'ל כתב את זה רק במדרגת אדם קדוש?שאלה בעלמא


אדם קדוש שכל הזמן מתכוון לעבוד את ה'בצלםאלוקים

כשהוא אוכל ..ומקיים את צרכיו הגשמיים- הם חלק מעבודת ה'.

 

ואצל אדם אחר, תלוי מה הכוונה..(בדיוק כמו אצל קדוש..רק שאצל קדוש ברורה לרמח"ל מה הכוונה..וזה מה שהוא בא ללמד..שכשאר הכוונה היא לעבוד את ה'..גם הגשם הופך לרוח...)

 

הרי מה הופך אדם ל"קדוש" אם לא מעשיו וכוונת מעשיו..?

 

יפה,שאלה בעלמא

מעשיו הופכים אותו לאדם קדוש, עצם העובדה שהאדם לא חוטא, ושכל פעולותיו הם רק מה שנחוץ, וגם מה שנחוץ, הקדוש עושה לשם שמיים, והוא בדביקות מוחלטת עם הקב'ה, כ-ל זה ביחד מקנה לו את מדרגת אדם קדוש, שא-ז גם האכילה שלו הופכת לקדושה.

 

אבל, כל עוד אדם עם חטאים אפ' הכי קטנים, ועם מידות לא הכי טובות, הוא עדיין לא בדרגת קדוש!

מה הופך את האכילה של הקדוש לקדוש..?בצלםאלוקים

"עושה לשם שמיים".

 

וד"ל..

 

גם אם אני אצליח לכוון בעת אכילתי..שאני אוכלת לשם שמים..ובאמת ארגיש כך..זו תהיה ארוחה קדושה.

 

ברור שלי יהיה קשה יותר לכוון ב100% לשם שמים, והקדוש..אצלו הכל לשמא..

אז אצלו כל האוכל קדוש לגמרי..רוחני..ואצלי מתחלק לפי הכוונה..

אבל אין ספק שמה שהופך את האכילה לקדושה היא הכוונה בלבד..לא נולדים בדרגה מסויימת..אלא הכוונה והמעשים הם שקובעים את הדרגה.

 

"כל עוד אדם עם חטאים אפ' הכי קטנים"

אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא ייחטא.

תפתח תנ"ך ותיווכח..0:

 

כל עוד אתה מכוון לשם שמים במעשה מסויים הוא משמעותי ונעלה, ואם לפני שעה נפלת במשהו וחטאת זה לא מוריד בכלום מהכוונה שלך פה.

לענ'ד מדברי הרמח'ל משמע אחרת מדברייך:שאלה בעלמא

"הנה האיש המתקדש בקדושת בוראו אפילו מעשיו הגשמיים חוזרים להיות ענייני קדושה ממש, וסימניך אכילת קדשים שהיא עצמה מצות עשה, ואמרו ז"ל (ספרא): כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים, ותראה עתה ההפרש שבין הטהור לקדוש: הטהור, מעשיו החומרים אינם לו אלא הכרחים, והוא עצמו אינו מתכוין בהם אלא על צד ההכרח, ונמצא שעל ידי זה יוצאים מסוג הרע שבחומריות ונשארים טהורים, אך לכלל קדושה לא באו, כי אילו היה אפשר בלתם, כבר היה יותר טוב." (מסל'ש פרק כו)

 

לא נולדים עם מדרגה מסויימת, אלא קונים מדרגות. 

 

 

--בצלםאלוקים

הטהור אוכל רק כשהוא חייב..ולא נהנה מזה, והקדוש מכוון לשם שמים.

הבנתי נכון?

 

 

איך זה משנה את העניין שאם אני..עם חטאי, אצליח לכוון לשם שמים..האכילה תהיה קדושה ורוחנית..גם אם אני לא קדושה ?

זה משנה באיזה מדרגה האדם נמצא-שאלה בעלמא

אנסה לתת דוגמא-

 

אדם השקיע את כל חייו בצה'ל, עד שהגיע לדרגת רמט'כל.

עכשיו כאשר הוא רמטכ'ל, כל אמירה שיאמר וכל פקודה שהוא ייתן תהיה בעלת משמעות, ובעלת השלכות רבות, אפילו כלל עולמיות.

 

לעומתו, חייל פשוט שיאמר את אותם הדברים/ ייתן את אותם הפקודות, גם אם כוונתו תהיה הכי אמיתית ותנבע ממקום אמיתי וטוב, לא יהיה לה כובד ומשמעות כמו פקודת הרמטכ'ל.

אם הוא קדוש ומכוון כדי להנות את עצמו..זה נחשבבצלםאלוקים

עדיין לאכילה קדושה?

 

ואם אני שאיני קדושה מצליחה להתרומם מהבוץ שלי ולכוון לשם שמים בלבד..האכילה שלי היא גשמית ונחותה ..רק כי יש בי גם חטאים ואיני קדושה?

ועוד ציטוט:שאלה בעלמא

"כללו של דבר ענין הקדושה הוא שיהיה האדם דבק כל כך באלהיו, עד שבשום מעשה אשר יעשה לא יפרד ולא יזוז ממנו יתברך, עד שיותר יתעלו הדברים הגשמיים אשר ישמשו לאחד מתשמישיו במה שהוא משתמש בהם, ממה שיורד הוא מדביקותו ומעלתו בהתשתמשו מדברים גשמיים. ואמנם זה בהיות שכלו ודעתו קבועים תמיד בגדולתו יתברך, ורוממותו וקדושתו, עד שימצא כאילו הוא מתחבר למלאכים העליונים ממש עודהו בעולם הזה, וכבר אמרתי שאין האדם יכול לעשות בזה מצדו, אלא להתעורר בדבר ולהשתדל עליו, וזה אחר שכבר ימצאו בו כל המדות הטובות שזכרנו עד הנה מתחלת הזהירות ועד יראת החטא, בזאת יבא אל הקודש ויצליח, שהרי אם הראשונות חסירות ממנו, הרי הוא כזר ובעל מום שנאמר בו וזר לא יקרב, אך אחרי הכינו את עצמו בכל הכנות אלה, אם ירבה לידבק בתוקף האהבה ועוצם היראה בהשכלת גדולתו יתברך ועוצם רוממותו, יפריד עצמו מעניני החומר מעט מעט, ובכל פעולותיו ובכל תנועותיו, יכוין לבבו אל מצפוני ההתדבקות האמיתי, עד שיערה עליו רוח ממרום וישכין הבורא יתברך את שמו עליו כמו שעושה לכל קדושיו, ואז יהיה כמלאך ה' ממש וכל מעשיו אפילו השפלים והגשמיים כקרבנות ועבודות" (מסל'ש כו)

 

אני לא יודע מה האכילה שלך, רק הבהרתי שע"פ דברי הרמח'ל היא לא קדושה.

אכילה היא כבר עליה של האוכלמושיקו

האוכל הגיע מהדומם נהיה צומח או שהגיע מהחי וע"י שהוא נהיה חלק מהמדבר שעובד את ה' האו מתעלה.

 

אם האוכל לא בירך הוא פישל..

 

למכנה הזה אפשר לקרוא 'עבודת ה''מוטיז

להבין בצורה מופשטת? לא בטוח שאפשר, אחרי הכל את בתוך החיים, את לא יכולה לראות אותם מבחוץ ולהגדיר.

אבל כשזה נוגע למעשה כן חשוב להבין ברמה מסויימת, ואנחנו קוראים לכל החוויה הזאת, החיים, 'עבודת ה''.

זה כולל את הכל, הרי את ה' אנחנו לא מסוגלים להבין, כך שאנחנו לא לגמרי יודעים לאיזה טוב אנחנו מתקרבים, אבל החוויה הכללית שכוללת את כל הפרטים עליהם את מדברת - נועדה לקרב אותנו אל איזה טוב שאנחנו לא לגמרי יודעים להגדיר. טוב ש"יהנה" אותנו באמת...

אנחנו מרגישים שהוא טוב מידי פעם, מרגישים שזה נעלה, אבל לא יודעים בהכרח להגדיר אותו, וזה לא נחוץ לנו.

 

אז יש לנו איזשהי הגדרה, "עבודת ה'", שזה כולל את כל החיים, את כל החוויה הזאת שאנו צריכים לנצל אותה ולהתקרב בה כמה שאפשר אל הטוב הנצחי.

 

את צריכה הגדרה יותר מגדירה? לא מספיק לך?

>>>תסתכל פהטל 123

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t542554#6078863

 

ולמה לא נחוץ לנו?

כדי לדעת לעשות טוב צריך להגדיר אותו, ואז נדע לגבי כל דבר האם הוא שייך לקטגוריה של ה'טוב'

או שהוא שלילי ח"ו.

נכון, אמרתי, במה שנוגע למעשה- יש לנו הגדרה מספקתמוטיז

יש לנו תורה ואנו יודעים אלו מידות נחשבות מידותיו של הקב"ה.

ואנו יודעים שיש טוב שמוצג לנו כך וכך.. ובו אנו צריכים להידבק.

 

אולי גם תנסי להבין את אלוקים כדי שזה יעזור לך להתקרב אליו בצורה המדוייקת?

אבל אי אפשר להבין את אלוקים, יש לנו ידיעות מסויימות על הטוב הזה, מספיקות כדי שנוכל בעזרת התורה לדעת מה טוב ומה רע. בנוגע למעשה.

דווקא כן מנסים להבין את ה' - זה בדיוק לימוד תורהטל 123


זאת התחכמות..מוטיז

אנו מנסים להבין את מעשיו ודרכיו, את אלוקים עצמו אי אפשר לתפוס..

 

מעשיו ודרכיו הן בדיוק ההגדרות הנחוצות לנו למעשה. וגם לגבי העולם - אנו יודעים מה נחוץ לנו למעשה..

לא חושב שאפשר להבין את עצם העולם, כמו את עצם האלוקים.

 

שוב, כדי להבין משהו - צריך לראות אותו, כשאתה בתוך משהו - אתה לא רואה אותו בראיה של הבנה..

להיות בחוץ - רק בורא העולם יכול, כך שכמו שאין לנו השגה באלוקים - אין לנו השגה ב"חוץ", וממילא אין לנו השגה בהבנה של עצם קיומו ומטרתו של העולם.

אנחנו כן יודעים שיש טוב ורע, ושיש לדבוק בטוב, ושהטוב הוא דרכיו של אלוקים.

כדי שגם התחביבים,האכילה והשתיה יהיו בגדר עבודת ה'שאלה בעלמא

צריך להיות במדרגה של קדוש במסילת ישרים.

 

כמו שהרמח'ל כותב שאכילתו ושינתו של האדם הקדוש, הינם עצמם עבודת ה'.

 

"והנה האיש המתקדש בקדושת בוראו אפילו מעשיו הגשמיים חוזרים להיות ענייני קדושה ממש,"

לפי מה שאתה אומרטל 123

רוב חיינו הם חסרי משמעות.

עד שנגיע למדרגה המתאימה.

למה חסרי משמעות?שאלה בעלמא

טירונות זה שלב חסר משמעות?

לא חושבת, אבל ככה משתמע מדבריך.טל 123


זו בדיוק ההשוואה..שאלה בעלמא

המטרה של אדם בצה'ל [ניקח לצורך העניין,חייל קרבי] להיות אדם לוחם, שיודע להתמודד עם אוייב בשטח האויב.

אל המטרה הזו החייל מגיע לאחר טירונות, הכשרה, מסלול וכו', שרק בסופם החייל נהיה לוחם.

כל שלב בדרך מקדם אותו אל המטרה. 

 

כך גם בחיים, כל שלב שאנחנו מתקדמים הינו בעל משמעות,והוא מקנה בנו שלימות נפשית. 

 

יפה, אבלטל 123

תכל'ס בחיים שלנו-

אני מבינה שכדי לעלות מדרגה צריך להקפיד יותר בקיום מצוות,

לעבוד על המידות וכו'.

הכל אותו דבר כמו במדרגות יותר גבוהות, רק ברמה נמוכה יותר. (אם היום אני לא מצליחה להתכוון בתפילה כמעט בכלל, במדרגות גבוהות יותר מתקשים לכוון כוונות מסויימות. אם היום קשה לי לשמוע בקול ההורים, למעלה מזה זה שקשה לעשות למענם מעבר למה שהם אומרים. וכן הלאה.

אבל לפי דבריך,

במדרגות נמוכות יותר יש דברים שהם חסרי משמעות!

 

לדעתי, כדי להעלות את ההנאות הפרטיות למדרגה של קדושה צריכה להיות להם משמעות מלכתחילה.

מהי?

ממש לאמושיקו

כל דבר נחשב.

 

מישהו שקשה לו לקום בבוקר לומר קריאתשמע בזמנה וקם בכל אופן עושה הרבה נחת לה' מאשר אחד שרגיל לקום ולומר.

 

הק מעריך  כל מאמץ וגם זה עושה לו נחת וגם מקדש את העולם

לענ''דחיים שלמה
עבודת ה' היא לעבוד את הקדוש ברוך הוא מתוך יראה ואהבה ביחד.
לזכור לדעת ולהבין את הזכות העצומה שנולדתי יהודי ויש לי את הזכות(!) לעבוד את ה' יתברך.
כתוב שלאדם צריך שיהיה שמינית שבשמינית של גאווה,כלומר שנכון שהוא עושה את ציווי השם בהכנסת אורחים וכו' אבל מותר לו להרגיש קצת שבקצת במילים שלי את הסיפוק בלהכניס אורחים.
כשיש לאדם סיפוק עצמי בתורה ובמצוות זה עוזר לו יותר לעבוד את ה',אסור כמובן שתהיה לו גאווה מכמות המעשים טובים שלו,אבל מותר לו להיות מסופק ומייד,ותמיד,לזכור שהוא עושה את רצון השם נטו.
הנושא הזה מאוד ארוך ומורכב,תורת החסידות מסבירה זאת בטוב טעם ובהרחבה.
לדבריך,טל 123

עבודת ה' = לעבוד את הקב"ה מתוך יראה ואהבה. מה זה לעבוד את הקב"ה?

 

"כשיש לאדם סיפוק עצמי בתורה ובמצוות זה עוזר לו יותר לעבוד את ה',אסור כמובן שתהיה לו גאווה מכמות המעשים טובים שלו,אבל מותר לו להיות מסופק ומייד,ותמיד,לזכור שהוא עושה את רצון השם נטו."

כתבת על סיפוק בתורה ובמצוות.

אני שאלתי על החולין שבחיים.

לעבוד=לקייםחיים שלמה
במעמד הר סיני קיבלנו את התורה,השם בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו!
בתורה יש סדר חיים לכל החיים,לכל רגע ורגע בעולם יש טעם למעלה,שאם לא כן,לשם מה נברא הרגע אם הוא סתם מבוזבז?!
התורה מתבטאת במחשבה דיבור ומעשה,כלומר שיהודי לומד תורה,הוא בעצם נמצא בעולם המעשה,וכן שיהודי מתפלל פה עולם הדיבור שלו מתבטא! ושיהודי יוצא לרחוב,הוא צריך לשמור על המחשבה שלו! ואדרבא הוא יכול לזכך את האוויר על ידי אמירת תהילים ומשניות על ידי כח הדיבור שלו ברחוב עצמו.
אצל יהודי החולין מאוד שונה מחולין של גוי,גם בחולין שלנו יש דינים איך בדיוק יהודי עושה עסקים בלי ריבית,או שהוא קונה אוכל מסויים הוא מברך לפני ואחרי שתמיד יזכור בתוך העולם שהוא מעלים על האלוקות,שיש מי שמחיה אותו בכל רגע רגע,ומונהג בהשגחה פרטית,פרקטית
>>>טל 123

התחלת "לכל רגע ורגע בעולם יש טעם למעלה,שאם לא כן,לשם מה נברא הרגע אם הוא סתם מבוזבז?!"

אבל אז סיימת בלי להגיד שום דבר

 

אכן, זו טענתי. שלכל רגע ורגע יש משמעות.

אבל בהמשך דבריך לא כתבת מהי.

 

אני המשכתי,אולי לא הובנתיחיים שלמה
ואסביר.
אין כזה דבר רגע בחיים שהקדוש ברוך הוא נתן לנו אותו בכדי שילך לריק!
העולם הוא לא ג'ונגל שהקדוש ברוך הוא זרק אותנו ואמר לנו יאלה בניי ובנותיי תתחילו להסתדר...הבאתי בכוונה דוגמא קיצונית בכדי להסביר,עד כמה זה הפוך. עד כמה כל רגע רגע בחולין שלנו,לפי התורה אמור להיות שקוע בציווי הקב''ה שבכל דרכיך דעהו!
כתוב בתניא( שאגב,זה ספר מומלץ מאוד),שהקב''ה מחיה ומהווה בכל רגע ורגע את העולם,כלומר בכל רגע מתרחשת בריאת העולם מחדש..!
בא לומר,שקל וחומר אצלנו צריך לזכור בכל שעה ורגע שאם העולם מתהווה לאין ויש בכל רגע רגע,כך גם אצל היהודי,באותו רגע נברא העולם בשבילו! הרי כל יהודי הוא בן יחיד אצל הקב''ה,וברגע שיהודי חושב על זה בכל רגע ורגע שהעולם נברא בשבילו כדי שיקיים את ציוויי השם ובכך נגרמת נחת רוח להשם אזי,ההרגשה,והעבודה. שלו יהיו באין ערוך לעבודה שלפני.
למסקנה אין כזה דבר שניה מבוזבזת,ואין כזה דבר 'סתם'..הכל הכל מכוון מלמעלה כמו בובת חוטים להבדיל.
זה שהן תופסות חלק ניכר מהחיים שלנו, זה בעיה בנו..רוחלה.

אצל בנ'א צדיקים, שלשם אנחנו צריכים לשאוף באמת ההנאות הינן רק כלי עזר לעבודת ה' ולא מטרה בפני עצמם..

לטעמי,~א.ל

אפילו ההנאות שלנו, אינן נטו ברמות אישיות, אלא- כל הנאה מקושרת לה'. עלינו לנהוג כך שרצוננו יהיה רצון ה'.

וברגע שזה כך: אזי מגיעות ה"הנאות האישיות" שלנו מכיוון שה' גומל לנו טובה בעין יפה. אבל גם הן, נובעות ממנו ומקושרות אליו.

 

הנאה שמנותקת מרצונו, והיא נטו שלנו כבר הופכת למשהו אולי גס, נהנתני וכו'.

 

עבודת ה'- לעשות את רצון ה'..רוחלה.

רצונו שנשמור תורה ומצוות, ושנתקן את מידותינו.

אבל בכלל כל הבירורים האלה על עבודת ה' נעשים מתוךרוחלה.

ספרים, ולא מתוך כמה תגובות כאן..

 

מוזמנת ללמוד מסל'ש, דרך ה', שמונה פרקים לרמב'ם, הרב קוק ועוד, כדי לבנות לך השקפת עולם, אמונה, דעות ושאיפות בצורה יסודית ומעמיקה..

 

ולי שלא מתאפשר ללמוד מתוך ספרים יש את האתר מכון מאיר ושות' 

ומומלץ ללמוד מתוך ספרים עם פירושים כמו של הרב אבינר,הרב שרקי וכו'.

גם וגםטל 123


רצון ה' שנהנה.פלספנית

בעזהי"ת

 

כל המצוות והתורה- זה כדי שנקבל טוב.

 

הרב קוק אומר שיש שתי סיבות לעבודת ה'.

 

עבודה צורך גבוה- ששמה את מטרת ה' במרכז: לעשות כי ככה ה' אמר

ועבודה מהכרת הטוב- עבודה ממקום שאתה מכיר שעבודת ה' זה מה שעושה לך טוב.

[והוא מפרט על שתיהם עוד הרבה הרבה, כמובן. מוסר אביך פרק ב'.]

 

ולכאורה מרגיש לנו שעבודה צורך גבוה הרבה יותר משמעותית ועילאית;

אבל כשחושבים על זה לרגע- הרי רצון ה' זה שיהיה לנו טוב. שנהנה ונשמח. לשם כך הוא ברא את עולמו; בשביל להשפיע עלינו טוב אין סופי. יוצא אם כן, שכשאנחנו עובדים עבודה מהכרת הטוב- כי זה מה שעושה לנו טוב- אנחנו ממצים את התגלמות רצונו של ריבוש"ע, שכל תכליתו שיהיה לנו טוב, ולכן יש בזה מימד של עבודה צורך גבוה.

 

וצ"ע שם.

 

 

[*נעמה*, תהיי גאה ביייייייי]

 

גאה ביותר*נעמה*

.נשיקה

^^^^בצלםאלוקים

"לשם כך הוא ברא את עולמו; בשביל להשפיע עלינו טוב אין סופי. יוצא אם כן, שכשאנחנו עובדים עבודה מהכרת הטוב- כי זה מה שעושה לנו טוב- אנחנו ממצים את התגלמות רצונו של ריבוש"ע, שכל תכליתו שיהיה לנו טוב, ולכן יש בזה מימד של עבודה צורך גבוה."

 

רק נדגיש כמובן שהתכלית היא הנאה ושפע אינסופי וזה יקרה בעוה"ב..לא פה..

פה צדיק ורע לו ורשע וטוב לו..פה זה עולם המעשה. והתענג על ה' זה עולם הבא.

 

 

משהו נכון מחד, ומסוכן מאידך,פייגליניזית

אדם שלא אוהב את עצמו, ולא יודע איך לתת לעצמו, במובן העמוק, ובמובן הפשוט, וה"גשמי", לא יודע איך לתת לאחרים, כלל.

אם אנחנו לא יודעים לפנק את עצמנו לא נדע לפרגן פינוק באמת לאף אחד.
אפשר להמשיך את הכלל יותר- ולדעת שגם כלפי הקב"ה אנחנו לא יכולים להרגיש דברים- אם אין לנו אותם בפנים.
למשל: אם אדם לא אוהב את עצמו הוא לא מאמין שהקב"ה אוהב אותו, והוא גם לא אוהב את הקב"ה בצורה אמיתית ופנימית.
זה קצת מסוכן להבין את הדבר הזה שכתבתי בלי לתת לזה זמן להתעכל.
 
אדם שלא יודע לתת לעצמו לא ידע לתת לאף אחד. אדם שלא אוהב את עצמו-
(אהבה מתבטאת גם בפינוק ונתינה מתמדדת, לעצמי, כן) -לא ידי איך לאהוב את הסובבים אותו, ויותר מכך, את השם. כפי שהסברתי. 
נכון נכון!!!!!!!מייכאחרונה


איך אתם בתשעה באב? מה הלו"זחוזר תמיד לאשתי

מבחינת תוכן, איך אתם ממלאים את היום?

היה יפה ומעניין שהשואל עצמו יפרט ואז ישאל אחרים …פ.א.
או שאתה @זיויק, שרק שואל ולעולם לא משתף מעצמו 
שנה שעברה בערב הייתי בכותל הקטןניגון🌿

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

תלוי במצב רוחאריק מהדרום

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

השנה אני נאלץ לעבוד,חתול זמניאחרונה

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

מה אתם מרגישים שיותר מציק לכם?פתית שלג

ההגבלות של בין המיצרים, תשעת הימים, שבוע שחל בו,

או העובדה שבית ה' חרב ושועלים מהלכים בו?

 

שאלה מעט מצועצעת אבל אני מרגיש שזה פוגש הרבה מאיתנו

השאלה מי האישאריק מהדרום
אני או אתם?
לא בא לי לדבר נגד הקורקינטים אבל צריך לפעמים.משה
עבר עריכה על ידי משה בתאריך א' באב תשפ"ו 12:57

כלומר לא נגד הקורקינטים אלא נגד הרוכבים שלהם. בעיקר אלו שאין להם רשיון ורוצים בכח לתפוס מקום באדמה לנצח לפני שיבנו בית קברות בקומות בפתח תקווה.

 

אני אומנם רוכב קורקינט עם נסיון של אולי 6000 ק"מ על הכביש אבל שום דבר לא הכין אותי למה שהיה אתמול.

 

יצאתי לרכיבה בלילה. רחוב מהיר עם 4 נתיבים לכל צד. 

אני בנת"צ שזה יחסית בסדר (מותר לי לפי החוק, נתיב ימני). מכוניות לא נוסעות איתי בנתיב ואוטובוסים עוצרים מאחוריי בתחנה אז מהבחינה הזו אני בסדר.

 

מולי (נגד כיוון התנועה!) קורקינט עם שני צעירים בלי קסדה. כמעט נכנסו בי וכמעט נכנסו ברכב שעקף אותי משמאל. טרלול.


 

מה זאת אומרת "לא חגורים"?נקדימון

איזה חגורה יש בקורקינטים?
 

ובאופן כללי כל הממונעים הקטנים האלה הם מסוכנים, ולכן מזל שלפחות יש עכשיו חובה חוקית לשים לוחית רישוי.

סליחה לא חגורים אלא בלי קסדהמשה
אאל"טאריק מהדרום

בעלות על אופנוע מעלה את מחירי הביטוח והחיים אבל אופניים חשמליים וקורקינטים לא.

זה די מוזר.

אכן. אחת הסיבות להחזיק קורקינט ולא אופנוע.משה
אין מה להשוותנפשי תערוג

קורקינט זה נחמד לעירוני.

אופנוע בין עירוני


לדוגמה,:

יש לי חבר שגר במרחק של פי 2 כמעט זמן נסיעה ממני לעבודה

לי לוקח 40-50 דקות. תלוי בפקקים. לפעמים גם יותר.

אצלו זה קבוע. 25 דקות.


תמיד אני חצי צוחק עליו שלא שווה כלום אם מתים או חס וחלילה נכים.

הוא צוחק (בציניות מפחידה) שהוא נוסע מהר מאוד (לא שאלתי כמה. אבל מניח שזה סביב 140-150 ומעלה לפי מהירות ההגעה) כדי שאם תהיה לו תאונה זה יהיה בוודאות מוות (כך לדבריו)

שאלתי אותו ומה עם הילדים? הוא אמר שבשביל זה יש לו אופנוע כדי שהוא יוכל לבלות איתם יותר זמן שהוא בחיים והוא אמר שהוא עשה לעצמו ביטוח חיים גדול כך שאם הוא ימות, לפחות לא יהיה לילדים בעיה כלכלית.

כן. זה שחור לגמרי. אבל הפקקים יכולים לשבור כמעט כל אחד.


בבין עירוני אני נוסע באוטובוסמשה

עולה על האוטובוס בתחנה האחרונה לפני הכביש מהיר, ויורד בתחנה הראשונה בצד שני. בדרך כלל זה מהיר כמעט כמו רכב. הקורקינט בתא המטען.

אם יש נתיבים צהובים (כלומר נת"צים) אז זה יותר מהיר מרכב.

אם זה רכבת קלה מתחת לאדמה זה בכלל חלום.

שחור אבל מצחיקנקדימוןאחרונה
יש לו הומור טוב
ביטוח חיים לא. לפחות לא שאלו אותי אם יש לי אופנוענפשי תערוג
כן שאלו שאלון בריאות וכן שאלו אם יש חי תחביב מסוכן כמו טיפוס הרים וכו'
יש כאלה ששואלים ויש כאלה שלאאריק מהדרום
אין לי מושג איך זה הולך
אחת הסיבות שהתקנתי מצלמת דרך ברכב שלינפשי תערוג

זה כי לפני כעשור, כמה נערים השתללו על הכביש לפני (לא זוכר אם אופניים או קורקינט)

למזלי תפסתי מהם הרבה מאוד מרחק מאחור

פתאום אחד נפל. והם התחילו לצעוק עליי כאילו יש לי קשר לכך. (הייתי כ50-100 מטר אחריהם עם האוטו)

למזלי כנראה חוץ מכמה צעקות, הם לא עשו כלום.

זה היה יכול בקלות להגמר בחקירה במשטרה (ולך תוכיח שהיית כל כך רחוק ואין לך קשר לנפילה ההיא)

מאז אני עם מצלמת דרך

איזה עוד סינון מומלץ לטלפון יש חוץ מרימון?ילדה של אבא
זה לא משנהפצל"פ

כל עוד זה פרסומות ממקור חיצוני אז זה יחסום אותם

אם יש פרסומות של החברה של האפליקציה אז זה לא יחסם

נגיד באפליקציה של הוט מובייל יהיה לך פרסומות לדברים של הוט

אבל פרסומות שלא קשורות זה יחסום


נכנסים להגדרות

מחפשים dns

זה משתנה בין חברות וממשקים אבל אמור להיות לך איפשהו אופציה להזין dns מותאם אישית

ואז את כותבת שם

dns.adguard-dns.com

אם את רוצה רק חוסם פרסומות


family.adguard-dns.com

אם את רוצה גם חסימת תוכן למבוגרים

כלכלנים, צאו לנו מהצלחתפשוט אני..

שמעתי היום בבוקר פרק חדש של הפודקאסט "חיות כיס" (פודקאסט שבדרך כלל מאוד מעניין אותי, גם אם הרבה פעמים אני לא מסכים איתו).

בפרק היום דיברו על הקשיים של יצרני מזון קטנים לחדור לשוק, והביאו "מומחית" שתסביר למה עדיף לנו לרכוש תוצרת של יצרנים קטנים ולא של החברות הגדולות.

 

אמאל'ה ואבאל'ה, בשני משפטים היא הצליחה להכניס כ"כ הרבה טעויות בסיסיות... ואני לא מדבר על דעות כלכליות או העדפות קולינריות, אלא נטו מדע. ולא מדע מסובך, כן? דברים שגם ילד בבית הספר היסודי יודע.

 

קודם כל, היא אמרה שמשרד הבריאות מקשה מאוד על יצרנים קטנים, עם יותר מדי רגולציה, ואז היא ניפקה את הפנינה הבאה:

 

יש לנו חוש טעם וחוש ריח וכך נדע לבד לזהות אם האוכל מקולקל, ומקסימום אם נראה נקודה לבנה מגעילה (עובש) אז נוציא אותה ונאכל את השאר. אציין שהיא נתנה כדוגמה ריבות בייצור ביתי, אבל הכוונה שלה היא להרחיב את הכלל הזה לכל סוגי המזון.

 

 

ובכן, הרי החדשות ועיקרן תחילה:

העובש הזה שרואים בתוך המזון? הוא רק קצה הקרחון! אם העין כבר מסוגלת לראות בעצמה הצטברות של תאים מיקרוסקופיים, סימן שבוודאות יש עוד מיליוני תאים כאלה בתוך הריבה שעוד לא צמחו מספיק בשביל שהעין תוכל לזהות אותם.

בנוסף, יש עובשים שמייצרים רעלנים מסוכנים מאוד, שנמצא קשר ישיר בין צריכה שלהם לבין סרטן הכבד, ובמקרה הקל - סתם קלקול קיבה עם הקאות ושלשולים. 

באיזו קלות היא פשוט אומרת "יאללה, מקסימום נוציא עם כפית". איזה חוסר הבנה. ואיזו בושה שהמגיש לא תיקן אותה בשביל להזהיר את הציבור.

וזה עוד לפני שנכנסנו ל"יש לנו חוש טעם ויש לנו חוש ריח". כן, גברת? בואי תגידי לי מה הטעם ומה הריח של בוטולינום למשל, רעלן שמיוצר על ידי חיידקים באוכל שלא עוקר כראוי, והוא (כמו גם החיידק שמפיק אותו) לחלוטין חסר טעם וריח. את יכולה ליהנות מריבה טעימה ולסיים בבית חולים עם מחלה קשה. גם לסלמונלה, אי קולי וליסטריה אין טעם ואין ריח.

 

הטענה הבאה שלה הייתה שצריך לרכוש ריבות מיצרים קטנים מקומיים, כי הם מכינים את הריבות מפירות טריים בדיוק בעונה שבה הפירות האלה גדלים, ולטענתה זה הופך את הריבה ליותר בריאה:

"הגוף יודע מה הוא צריך בכל רגע. זה לא סתם שפירות הדר מבשילים בחורף בתקופה שאנחנו צריכים ויטמין C, זה לא סתם שבקיץ בא לנו פרי עסיסי כמו משמש או אבטיח שאלה פירות עם ריכוז של מים"

 

המשפט הזה הוא כמו לכתוב נוח ב-7 שגיאות. משפט כל כך קצר, רומנטי והגיוני, ששגוי מכל בחינה שבודקים אותו.

 

א. נניח, רק נניח, שהגוף צריך יותר ויטמין C בחורף (זה לא נכון!). בנוסף, רק נניח שבאמת יש הרבה ויטמין C בפירות הדר שגדלים בחורף (גם זה לא נכון! בפלפל אדום למשל יש הרבה יותר, בערך פי 3). 
גברתי היקרה, את יודעת כמה ויטמין C יש בריבות?

גורנישט מיט גורנישט! פשוט כלום! (טוב אולי במעבדה טובה יצליחו למצוא עקבות מזעריים, אבל זה לא משהו שהגוף באמת יכול להשתמש בו).

הבישול הארוך מאוד של הפרי שהוא תנאי הכרחי להכנת ריבה, פשוט ממוסס את כל ויטמין ה-C שאי פעם היה בתוך הפרי הזה.

 

ב. עדיף לצרוך ריבה של משמש בקיץ כי הגוף צריך נוזלים שיש במשמש? כפרה עלייך, תהליך הכנת הריבה מייבש את הפרי וכמעט ולא נשארים בו נוזלים אחרי תהליך ההכנה.

 

ג. פירות הדר מבשילים בחורף בגלל תנאים אקלימיים שמתאימים להם, לא כדי לספק את צורכי הבריאות של בני האדם. הפירות לא יודעים שבני האדם צריכים ויטמין מסוים בעונה מסוימת, זה לא אכפת להם, ולא גורם להם להתרבות. יותר מזה: פירות ההדר הגיעו לישראל מאזורים שבהם יש מזג אוויר טרופי, עם עונות שנה שונות לחלוטין ממה שאנחנו מכירים כאן.

זה שבמקרה בחלקת אלוקים הקטנה שלנו, הפירות האלה צומחים בחורף - ממש לא אומר שזה כך בשאר אזורי העולם. אז כל הגנטיקה של פירות ההדר בעולם, התאימה את עצמה בשביל 10 מיליון האזרחים שחיים בישראל?

 

ד. עכשיו קצת יותר באריכות על מה שכתבתי בדרך אגב בסעיף א': ויטמין C בחורף לא מונע מחלות. כן כן, ויטמין C בחורף לא מונע מחלות. תקראו את זה שוב אם אתם צריכים.

ויטמין C חשוב לנו לאורך כל השנה, והוא חשוב גם למערכת החיסונית. אדם ממוצע שאוכל מזון ממוצע מחזיק בגוף שלו כמויות גדולות מאוד של ויטמין C, ותוספת של הוויטמין הזה בחורף או בכל עונה אחרת לא תמנע ממנו לחטוף וירוסים.

חברות שמכרו תוספי ויטמין C והבטיחו שזה ישפר את הבריאות - נתבעו שוב ושוב, והם תמיד הפסידו. לכן בכל התוספים האלה כבר אין שום הבטחה לכלום, ככה אי אפשר לתבוע אותם...

מי כן צריך לדאוג לצריכה שוטפת של ויטמין C? ימאים שנמצאים חודשים ארוכים על הספינה, ללא אוכל טרי בכלל.

אז כל עוד אתם לא חיילים בנייבי שמוצבים עכשיו ליד איראן, תפסיקו לחשוב שיש עניין באכילה של ויטמין C.

 

 

אז לא, העולם לא רומנטי כמו שאנחנו רוצים שהוא יהיה, תפוזים לא גדלים בחורף בשביל להגן עלינו משפעת, וריבות מכילות ויטמין C מהפרי בדיוק כמו שאני מכיל קריפטונייט.

 

ואם כבר בדיקת עובדותפשוט אני..

לפני מספר שבועות ראיתי סרטון שבו פרופ' לגינקולוגיה מנסה לטעון שדיקור מי שפיר אינו מסוכן כלל.

 

הוא אמר:

לפי המחקרים, רק X אחוזים מהנשים שעוברות דיקור מי שפיר יעברו הפלה. וזה ממילא גם אחוז ההפלות הרגיל ללא דיקור, כך שאין בדיקור כל סכנה.

 

ובכן, אני לרגע לא מזלזל בידע הרפואי שלו וביכולת שלו לבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, אבל מחקרים אפעס הוא לא יודע לקרוא.

המחקרים שדיברו על אחוז ההפלות שיש לאחר דיקור מי שפיר (ואני מדגיש שזה אחוז מאוד נמוך, בערך אחד לאלף), חישבו זאת לאחר שהם חישבו את אחוז ההפלות שיש ללא כל דיקור.

 

זה כמו שאני אגיד:

הסיכוי של אדם בן 80 למות אחרי תאונת דרכים במהירות 30 קמ"ש הוא 10%, אבל זה ממילא הסיכוי של אדם בן 80 למות השנה, כך שהתאונה לא מסוכנת כלל".

לא, כפרה עליך, התאונה מוסיפה 10% על הסיכוי הקיים ממילא למות בגיל 80, היא לא מחליפה את הסיכון הזה בסיכון אחר אלא מתווספת אליו.

 

ושוב אני מדגיש:

אני לא חולק עליו שדיקור מי שפיר זה הליך בטוח מאוד. אבל עדיין יש הבדל בין סיכון של אחד לאלף לבין 0 סיכון, ובעיקר הציקה לי הפרשנות השגויה למחקרים.

תלוי מה מטרת העל.נפשי תערוג

נכון שדיקור מי שפיר הוא בעל סיכון מסויים

אבל יכול להיות שלדעתו הסיכון מתגמד לעומת היתרונות של הבדיקה.

זאת דעה לגיטימית אבל זה לא מה שהוא אמרפשוט אני..
הוא לא אמר שהסיכון נמוך, אלא שאין סיכון כלל
התנסחות לא נכונה שלונפשי תערוג
לדעתי התכוון שהסיכון נמוך מאוד
אני חוזר על דבריופשוט אני..אחרונה

''הסיכון להפלה אחרי דיקור הוא רק אחד לאלף, וזה ממילא הסיכון להפלות בשלב הזה של ההריון גם בלי דיקור, כך שלדיקור אין סיכון כלל''. 
 

זה לא ניסוח לא מוצלח, זאת הבנה לא נכונה שהולידה משפט שגוי

העולם הנאור זרק את ההתקדמות המחשבתית מדעיתנקדימון
אלה דברים ידועים, ולכן הביקורת על המרקסיזם והפוסט מודרניזם והנסיגה אל עבר עולם מטומטם שבו אנשים כוחניים שולטים במפגרים מרצון שהפכו למפגרים בכפייה.

ושכחתי כמובן להוסיף שביבי אשם...

👍גב'
תודה שכתבת. מעניין וחשוב!
יש לחיות כיס קבוצה בפייסבוק. אפשר להגיב להםעשב לימון

ודבר נוסף- לא שמעתי את הפרק אבל הרבה פעמים בתקופה הזו טיעונים הולכים למקום רגשי ולא מבוסס מדעית.

רוצה להגיב במקומי בפייסבוק שלהם?פשוט אני..
אני כבר לא יכול כדי שלא יקשרו את השם שלי לניק שלי 😬
זה יהיה אאוטינג גם בשבילי ;)עשב לימון

אבל תיאורטית יכולה בפוסט אנונימי כי אני בקבוצה שלהם

 

במחשבה נוספת, נראה לי שיש כאן טעות טקטית ולוגית בלהעביר דברים שמישהו שאני לא מכירה כתב. הרי אם מישהו יענה הגיונית, זה לא יהיה אליי, אז לא אוכל להגיב לו ולהודות. ואם מישהו יתקוף, אני לא אוכל לענות להגנתך.

בקיצור, בקבוצה שם יש אפשרות לשלוח פוסט אנונימי, ואם אני אוכל אז גם אתה ❣️

 

נ.ב

איזה כיף שעוד מישהו מקשיב לחיות כיס. זה פודקאסט על נושאים מעניינים בדרך כלל והוסיף לי המון ידע

למה להניח שחיות כיס מראיינים מישהו שמבין?ארץ השוקולד
היי ג'מיני תתמצת לי:פתית שלג

הכותב מפריך שתי טענות מרכזיות שהועלו בפודקאסט:

בנושא בטיחות מזון: הוא מתנגד לקביעה שניתן להסתמך על חוש הטעם והריח כדי לזהות מזון מקולקל, או להסיר עובש באופן בטוח. הוא מסביר שחיידקים ורעלנים מסוכנים (כמו בוטולינום או ליסטריה) הם חסרי טעם וריח, ושהעובש הנראה לעין הוא רק חלק קטן מזיהום עמוק ובלתי נראה בתוך המזון.

בנושא תזונה ועונות השנה: הוא דוחה את הרעיון שהגוף זקוק לויטמינים ספציפיים בהתאם לעונה של הפירות, ומציין שתהליך הכנת הריבה הורס את הרכיבים התזונתיים בפרי. בנוסף, הוא מבהיר כי הופעת פירות בעונות מסוימות היא תוצאה של תנאי אקלים וגנטיקה של הצמח, ולא כוונה מכוונת לספק צרכים תזונתיים אנושיים, ומדגיש שצריכת ויטמין C מוגברת בחורף אינה מונעת מחלות עבור אדם ממוצע.

 

במשפט אחד?

הכותב יוצא נגד הטענות המדעיות המוטעות והמסוכנות, לטענתו, שהושמעו בפודקאסט בנוגע לבטיחות אכילת מזון מקולקל ולתפיסות תזונתיות שגויות לגבי צריכת פירות עונתיים.

 

בשלוש מילים?

ביקורת על פסאודו-מדע.

 

במילה אחת?

הפרכה.

אחחחח דור ה-Z....פשוט אני..
פרפרזה לניק מסוים😏פתית שלג
בשלוש מילים קיבלנונקדימון
ארבע מילים... פויה, ג'מיני טיפש
חחאריה ישאג
חיבר לך אבל 2 מילים עם מקף, אולי זה נחשב מילה אחת
באות אחת? האריה ישאג

בשבילך שאלתי- באימוג'י אחד? 🚫פתית שלג

איך זה ממחיש?

האימוג'י מסמל שלילה ודחייה של הטענות שהועלו בפרק הפודקאסט, כפי שפורטו בפוסט. הוא משקף את העמדה הנחרצת של הכותב, השוללת את הטיעונים שהציג כאילו היו עובדות מדעיות.

נואריה ישאג
אז בשביל מה צריך לכתוב את כל הנ"ל היה מספיק לכות להכניס רק אימוג'י
ביקשתי הסברפתית שלג
ממתי פודקאסט זה מקור מידע אמיןנעמי28
היום כל אחד שיש לו גרעפס פותח פודקאסט 
אני מקווה שזו לא טענה מדעיתנקדימון
כי לרוב האנשים דווקא אין פודקאסט, ואני תוהה מה זה אומר על מערכת העיכול שלהם 😆
צריך לדייקאריה ישאג
כל אחד שלא מצליח לשחרר את הגרעפס-פותח פודקאסט
דווקא בנושא הזה נתקלתי במשהו מאוד מעניין.חתול זמני

בנורווגיה, ליד תאריך התפוגה של מוצרי מזון רבים, כתוב "עדיף לפני, אבל לא נורא אחרי ..."

או: "se lukt smak - לראות להריח לטעום" (יענו, לא לזרוק את הגבינה דקה אחרי תאריך התפוגה)

 

יעני זה מתחלק לשתי קטגוריות של מוצרים, חלק זה "לשימוש עד" וחלק זה "עדיף לפני"

גם בישראל זה ככהפשוט אני..

יש מוצרים שעליהם כתוב ''לשימוש עד'', ויש כאלה עם הכיתוב ''עדיף להשתמש לפני''. זה לא מקרי. 
 

האם צריך להתייחס לתאריך תפוגה של מזון? | מגזין | מכון דוידסון

כן אבל לא ברמה של "לראות להסניף לטעום"חתול זמני
עדיף לא לאכול ריבה. אין בזה יתרון בריאותינפשי תערוג

הויטמינים וערכים התזונתיים שבה מתגמדים לעומת כמויות הסוכר שהיא מכילה

כמו שלא שותים ויטמנציק כדי לספוג ויטמנים.


מסכים עם כל מה שאמרת

ורק מוסיף, שאכן לצערנו החברות הגדולות זוכות לפחות רגולציה והקפדה מאשר יצרנים קטנים.

ראה ערך פרשיית היונים בעלית.

א. לא בדקו את המקום בזמן אמת כמו שנדרש (גם לא כשרותית. אבל לא מדברים על זה)

ב. גם שגילו. משרד הבריאות לא דרש לפרסם את זה בריש גלי. אלא הסתפק בהתחלה בהתחיבות של עלית להזמין מדביר יונים בזמן שיש שוקולדים נגועים בסלמונלה בשוק.

ג. גם אחרי שזה התפוצץ. משרד הבריאות אפשר למפעל להמשיך לפעול. נטען שעשו שיפוצים ותיקונים.

ד. ההנהלה וכל העובדים ידעו בזמן אמת שיש יונים במפעל. מישהו ישב על זה בכלא?


וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה.

סיפור דומה קרה בעלית גם בעבר .


אתה יודע מה היו עושים ליצרן קטן?

במקרה הטוב היו סוגרים לו את המפעל לצמיתות

במקרה הפחות טוב. הוא היה יושב בכלא

יונים גורמים לחיידק הזה? ואיך הם מגיעים לשוקולד?נחלת
הן לא הגורמות היחידותנפשי תערוג
אבל בדרך עופות גם מפיצות אותו (בשר. ביצים וכו')

במקרה בעלית הן פשוט עשו צרכים על הפס יצור של השוקולד 

בשביל זה יש תעודת כשרות שהיא הרבה יותר מחמירהילדה של אבא

ממשרד הבריאות.


לרוב לעסקים קטנים אין כשרות טובה, וממילא כנראה האוכל לא הכי נקי/ אף אחד לא שוטף את התותים לפני שהם הופכים לריבה ובטח שלא משגיח על הגידול שלהם..


מבחינתי חותמת כשרות מוכרת זה כמו מותג

כשיש על המוצר את הכשרות אז אני יאכל בבטחה בלי לפחד שמסתתר גוש עובש.


(מוסיפה שלא קראתי את הכל רק את השליש הראשון..(

כשרות בודקת כשרותנפשי תערוג

לא איכות ולא בריאות

פרה שנשחטה כשר למהדרין.  אם הבשר לא נשמר כמו שצריך והתקלקל. זה עדין כשר.

טבח שחתך חסה גוש קטיף אחרי שהיה בשירותים ולא שטף ידיים. זה עדיין כשר.

עגבניה מלאה עובש. כל עוד אין בה תולעים. היא עדיין כשרה

דברים כשרים לא מעלים עובש?נעמי28

זה לא קשור.

אוכל שלא מעלה עובש במשך זמן לרוב מעובד ומשומר מדי עד כדי כך שאפילו מיקרואורגניזמים נמנעים ממנו.

נפלתיהנופל וקם

אני ער בשעה כזאת כי כל החיים נהיו הפוכים השבוע

איך עולים על הגל שוב

וואי בהצלחה!פינג פונגאחרונה
תלונה על הפרסומת באתר של בנק יהבעל סף ייאוש

לא יודע כמה מכם לקוחות של הבנק הזה כמוני (שאמור להיות סוג של בית עבור עובדי מדינה) אבל כבר תקופה ארוכה שהבנק משתמש בדמותו של "ראובן" (המוכרת מהתכנית 'ארץ נהדרת'). דמות זו מבוססת כולה על לעג מוקצן, הגחכה וסטראוטיפיזציה של האדם הדתי-מסורתי, על שפתו, מנהגיו ואורח חייו. הפיכת דמות נלעגת זו לפנים של הבנק, תוך שימוש שוטף במטבעות לשון מעולם המושגים היהודי ככלי סאטירי מזלזל, מייצרת תחושה קשה של ביזוי המורשת והמסורת היהודית.

הגשתי תלונה בנושא בתיבת פניות הציבור של הבנק.
אשמח אם כמה שיותר מכם תוכלו לעשות זאת גם בתקוה שנוביל לשינוי נצרך בעניין. להלן פנייה שניסחתי בסיועו האדיב של הצ'אט.

 

הנדון: תלונה דחופה – פגיעה ברגשות דתיים וזלזול ביהדות בפרסומי בנק יהב

אני פונה אליכם כדי להביע מחאה נמרצת ולהגיש תלונה רשמית נגד קמפיין הפרסום הנוכחי של בנק יהב.

לאחרונה נחשפתי לפרסומות של הבנק באמצעי המדיה השונים. הפרסומות הללו מתאפיינות בקו המציג תכנים, סמלים ומנהגים מהמסורת היהודית בצורה מזלזלת ופוגענית. הדבר נעשה מתוך בחירה מודעת לעשות שימוש בציניות ובסרקזם, במסווה של "הומור" או קלילות, במטרה למשוך תשומת לב מסחרית.

כדוגמה מובהקת לכך, הבנק בחר להציב כפרזנטור את דמותו של "ראובן" (המוכרת מהתכנית 'ארץ נהדרת'). דמות זו מבוססת כולה על לעג מוקצן, הגחכה וסטראוטיפיזציה של האדם הדתי-מסורתי, על שפתו, מנהגיו ואורח חייו. הפיכת דמות נלעגת זו לפנים של הבנק, תוך שימוש שוטף במטבעות לשון מעולם המושגים היהודי ככלי סאטירי מזלזל, מייצרת תחושה קשה של ביזוי המורשת והמסורת היהודית.

הפיכת ערכי יסוד, מושגים דתיים ומנהגים יהודיים לכלי ללעג ציני פוגעת עמוקות ברגשותיהם של אזרחים רבים במדינת ישראל – דתיים, מסורתיים וכל מי שתרבות ישראל יקרה לליבו. הומור או פופולריות טלוויזיונית אינם מהווים הצדקה או "עיר מקלט" לביזוי מכוון של קודשי ישראל ושל אורח חיים יהודי בפרסומת מסחרית.

מוסד פיננסי מכובד הפונה לכלל הציבור בישראל אינו יכול לגלות אטימות כה בוטה כלפי קהל לקוחותיו והציבור הרחב. חופש הביטוי והיצירתיות הפרסומית אינם כוללים את הזכות לרמוס ערכי דת ומסורת בציניות בוטה.

לאור האמור, אני מבקש מהגורמים המפקחים לבחון את הנושא בדחיפות, להורות על הפסקת שידור קמפיין פוגעני זה, ולדרוש מהבנק לפעול מתוך כבוד מינימלי לערכי היהדות בפרסומיו העתידיים.

בברכה,
[שמך המלא]
[פרטי קשר: טלפון ואימייל]

 

https://www.bank-yahav.co.il/public-inquiries/

הבעיה היא שהעסיקו מישהו שהופיע בתוכנית מזלזלתארץ השוקולד
או שהם זלזלו?
שהשתמשו בדמות מהתכנית כפרזנטור לבנק בפרסומות שלהםעל סף ייאוש

וכמובן שילמו לו ביד רחבה עבור שירותיו אבל התלונה שלי היא על הבנק, לא עליו כאדם פרטי וכשחקן.
בפרסומת הוא על תקן הדמות, לא השחקן בחיים האמיתיים שמגלם אותה.

 

אוקיי, מפריע לך ההעסקה של מישהו ספציפיארץ השוקולד

עקב התנהלותו במקום אחר.

לא תומך בהסתכלות הזו אבל מבין את דבריך

ממש לאעל סף ייאוש

אין לי עניין אישי איתו. שיהיה בריא ויחזור בתשובה שלמה במהרה.
הוא מופיע בפרסומת בדמות אותה הוא מגלם בתכנית, לא בדמותו הפרטית בחיים "האמיתיים".
ושוב פעם, הבעיה שלי היא עם הבנק, לא איתו. בעיני לא פחות מחילול השם בפרהסיה, שממומן לפחות בחלקו על ידי לקוחות הבנק שאני ביניהם.

חבל שאני לא בבנק יהב. הייתי מנדנדת להם.נחלת

אני לא צופה בארץ נהדרת, כי מתארת לעצמי שיש שם

הצגות כמו אלו שהזכרת, אבל פעם אחת כן הסתכלתי

והם בדיוק הציגו את בכירי החמאס בקטר. זה מתחיל

בערביה המבקשת באנגלית תרומות עבור תושבי

עזה המסכנים, כשברגע החמסניקים מתהוללים

בבית מלון יוקרתי. זה היה משעשע. ממש.

הבעיה שלך עם הבנק היא בהעסקה שלוארץ השוקולד
ובפרט שהוא מתחפש כמו הדמות, לא במה שהוא עושה דרך הבנק.
אותה דמות מבזה היא הפרזנטורפתית שלג

@על סף ייאוש ישר כח.

אני מתלבט אם יש טעם להתלונן כאשר אני לא לקוח הבנק

נראה לי קצת מצחיק להתלונן אם אתה לא לקוחארץ השוקולדאחרונה
בוא נגיד את זה ככה- לפי דעתיעשב לימון

לפעמים גם פרסום שלילי הוא פרסום

ולראות אדם עם כיפה בפרסומת זה יותר טוב מלראות אישה עם חולצה פתוחה, שיער גולש וחיוך מפתה.

 

וכן באופן כללי במדינה שלנו ובפרט בעולם הפרסום והמדיה היחס לתורה ולמצוות נע בין פרסום טוב וחיובי ואמיתי ועד לפרסום נלעג. אנשים שמניחים תפילין ואחר כך יוצאים למסיבה, אנשים שיוצאים לבר בשבת ומאחלים שבת שלום, משפיעניות רשת שמקבלות על עצמן ללבוש חצאית אבל על החלק העליון מי מדבר..

הדברים רחוקים מלהיות מושלמים. אבל יש כאן בסיס רחב של מסורת, בסיס רחב של יהדות ושל מודעות דתית ברמה כזו או אחרת. ומתקדמים לכיוון גאולה שלמה במהרה בקרוב.

תובנה מגזרית מעניינתחוזר תמיד לאשתי

לחשוב לפני שבולעים אותי חי על קרביי נעליי ומכנסי.

מתוך כבוד והערכה לכל יהודי, ומתוך תחביב עז לחקור מגזרים, תוך כדי נהיגת שטח פרועה צפה במוחי התובנה הבאה.

כולנו יודעים שיש ציבור ויש יחיד.

אני חושב שבתור ציבור - החרדים פחות הצליחו [ממש לא, ליתר דיוק, החברה החרדית יש בה הרבה אלמנטים של דחיית השונה, ניכור, שנאה] אבל זה לא פוגע ביחיד, יש הרבה אנשים זהב טהור שמוגדרים כחרדים.

בציבור הדת"ל - בתור ציבור ההצלחה מסחררת. בתור יחיד גם, אבל לא זוהר כמו חרדי שחור שפתאום אתה מגלה את הלב הזהב שלו.

 

מה אומרים?

לא הבנתי מה המדדפשוט אני..

שלפיו חרדי יחיד הוא יותר זהב טהור מ-דתי יחיד.


לסכן את חייך בשביל לשמור על עם ישראל?

להחזיק את הדלת פתוחה כשמישהו נכנס אחריך לבית מרקחת?

לחצות עם זקנה את הכביש?


אמרתי שזה יותר בולטחוזר תמיד לאשתי

אור מתוך החושך כזה.

מאמין שהרבה מאיתנו חוו את ההפתעה לגלותחוזר תמיד לאשתי

שגם לחרדי יש לב.

אני הופתעתי מאוד לגלות את זה

בקיצור התובנה שלך היא שהחרדים אינםהסטורי
גוש אחיד ושחור?

כן, בהחלט לא. יש שם המוני אנשים טובים. לא יודע למה זה חידוש ולא יודע למה הפורום לאחרונה מוצף בשרשורי - מי יותר טוב.


 

אז השאלה במקומה עומדתפשוט אני..

למה אצל החרדים זה יותר בולט בעיניך?

 

כי אתה לא מצפה מהם מה שאתה מצפה מאוכלוסיות אחרות, כמו שכתבת בתגובה הבאה שלך ("אני הופתעתי מאוד לגלות את זה")

 

 

אם כן, יש לזה שם - soft bigotry of low expectations - Wiktionary, the free dictionary

 

או בעברית - גזענות של ציפיות נמוכות.

 

"גזענות של ציפיות נמוכות" (Soft Bigotry of Low Expectations) היא תופעה שבה הנמכת רף הדרישות מאוכלוסיות מוחלשות, מתוך רחמים או כוונה טובה לכאורה, מובילה בפועל להנצחת הפערים.

מדוע זו גזענות?
הגישה מונעת מתפיסה סמויה של עליונות – היא מניחה מראש שקבוצה מסוימת אינה מסוגלת לעמוד בסטנדרטים אנושיים אוניברסליים.

פשוט מזעזע. שתי התגובות. מה, יש לנו לב?נחלת

לפחות לאחדים מאיתנו?

 

כמה יפה ונאור רוחב הלב המתגלה כאן,הפרגון, היכולת לזרוק

פירורי מחמאה ל"ציבור החרדי".....

 

רבותי, הציבור החרדי הוא הציבור השומר על תורת ישראל, על עצמו,

על נקיות והשקפה נכונה....הוא לא חשוך, הוא מואר!

 

מעניין מדוע למקרא התגובות האלו, עולה בי אסוצאציה על ימי הביניים

והתפיסה הגויית על היהודים.....

 

הערות כגון אלה, גורמות  ל י  לשנות מבט על הציבור הדת"ל -

כזו שנאה. כזאת בורות. איך יבוא המשיח כך, איך?

 

מתארת לעצמי אילו תגובות אקבל עכשיו. 

 

נמאס לי כבר להגיב. אתם ממש ראש בקיר. ממש!

 

מתפלאת עליך במיוחד פשוט אני; אתה מדען, נכון?

חוקר, נכון? מתיימר להיות אובייקטיבי, נכון?

 

בבקשה. הדוגמא הכי טובה למי שמעמיד את המדע

בראש מעייניו.

 

קצת ענווה רבותי, קצת ענווה....

 

לא מתכוונת לענות כבר על שום תגובה

כזו. אתם לא מוכנים לרדת מעץ הדיעה

הקדומה, העמידה העקשנית על...

אני כבר לא יודעת מה לאמר.

 

איך כתב כאן מישהו? שכל אחד יתקן

את עצמו, בראש ובראשונה, ואת הפגמים

שהוא רואה בסביבתו....מבינה שהציבור

שלכם טהור לגמרי....

 

נו, אולי בזכותכם תבוא הגאולה סוף סוף....

נראה שלא הבנת אותי בכללפשוט אני..

לא כתבתי כאן שום דבר רע על החרדים,

רק שאלתי את הפותח למה הוא חושב שכפרטים הם "זהב טהור" שבולט יותר מהדתיים.

זה הכל.

טוב, אז נחלת נתנה לי קצת אומץ ואני יסביר מה באמתחוזר תמיד לאשתי

רציתי לכתוב.

לא בא להמעיט חלילה בערך אף אדם ואף ציבור.

לאחרונה נתקלתי, לא מקרה אחד ולא שתים, באנשים המוגדרים כחרדים חזקים, כאלו שיש מצב שאם היינו נפגשים בהפגנה הם היו צועקים עליי [וצעקו חבל על הזמן, אשמתי, ניסיתי להתווכח] אבל פגשתי אותם בחיים האישיים שלהם, בכל מיני סיטואציות לא ציבוריות, ופשוט נדהמתי מההכלה שלהם, מהעדינות הטהורה, מהרצון הטהור לעשות הכל בשביל יהודי אחר.

מין התמסרות מטורפת שלא האמנתי שקיימת, לצאת מגדרך למען יהודי אחר.

הדדיות כזאת.

אני מנסה להסביר, יודע שכמה שלא אסביר מי שלא פגש לא יבין.

לרגעים חלפה בראשי מחשבה, הלוואי עלינו.

הלוואי עליי ביישוב שלי כאלו אנשים.

לא אומר שאין, כולם מיוחדים וטהורים, לא יודע, פגשתי שם משהו מיוחד.

זהב טהור. עדינים, טהורים, נקיים, לא יודעים לפגוע בזבוב.

[פגשתי גם הרבה לא כאלה, סבלתי מהם רבות במידה כזאת או אחרת. את זה אני מכיר מזמן...]

זה שינה לי את המבט. הרגשתי שהם חיים את הערבות עם כל יהודי עמוק בנשמה.

הם חרדים שנמצאים בחרדה, הם מפחדים על המקום שלהם, מפחדים להשתלב איתנו...

אבל אוהבים, מכל הלב.

הכי בעולם.

וערבים לנו.

 

[נ.ב. יש מגמה של זליגת אלימות לחרדים. בהפגנות אתה רואה אנשים מאוד עדינים הופכים לעבריינים. מישהו דואג לעשות את זה. לצערנו. מקווה שמשהו יקרה כאן במדינה הזאת מהר, שלא נפסיד את הזהב טהור הזה, שלא ייפגם].

משהו על ההתמסרותחוזר תמיד לאשתי

אולי אדייק יותר

התמסרות ללא גבולות.

זה לא נעצר בשום מקום. הוא יעשה בשבילך הכל, יהפוך את העולם, יצטרך לצבוט את עצמו חזק להפסיק לעזור לך כי זה כבר יותר מידי..

ו... נחלת, סליחה. סליחה שלא היה לי בהתחלה את האומץחוזר תמיד לאשתי

לכתוב את זה.

הכל טוב.נחלת

 

בכל חברה יש אנשים ט ובים יותר וטובים פחות.  האדם הוא אדם, בכל חברה. יש גם יהודים

שאינם שומרי מצוות בעלי חסד גדולים ולב גדול מאוד.

 

ויש את המיינסטרים (שונאת את המילה הזאת); אלה שיזמינו אורחים שאחרים ימנעו מלפגוש

אותם אפילו...והם עושים זאת במאור פנים ועם כל הלב, והם יושבים יחד איתם ועשרת ילדיהם

בני ובנות זוגם וכל הילדים של כל זוג....אלה הם הטופ שבטופ.

 

אולי אם מדברים על 

 אומר מה השאיפות שלה. מה היא מעמידה בראש מטרותיה.

מה היא הכי מעריכה.

 

אולי, כמו שהחברה ש"השחירה" אמרה לי, בציבור הדת"ל יש יותר הקפדה על חוקי

המדינה, על חוקי התעבורה, למשל.

 

ייתכן.

 

אבל לא העילית שבעילית. הם מקפידים על הכל מכל כל, בזהירות המירבית.

 

אתם רואים את החרדים כשחורים, מסכנים, כלואים, סגורים...

 

ובא נניח שהלבוש החרדי צורם לכם. אבל האם זה אומר משהו על האדם

שלובש אותם?  אם הוא בעל חסד, או גס רוח, וכו'...לא.

 

זה כן אומר, אני חושבת, על החברה שהוא שייך (בדרך כלל ב ו ח ר)

להיות חלק ממנה כי הוא מאמין בהשקפה שלה ובדרך שלה לנסות

לממש אותה ולדבוק בה.

 

מפריע, אני יודעת, ההתבדלות הזאת. אבל היא תוצאה של המתירנות

החילוניות, ההדרדרות המוסרית שמסביב.

 

איך זה, שאנחנו גרים באותה מדינה, אפילו באותה עיר,

אפילו באותה שכונה או בשכונה סמוכה, ואתם לא מכירים

אותנו בכלל?

 

אין ספק שהמגזר הדתי (מתכוונת לחזק יותר לא ללייט)

מורכב מאנשים טובים מוסריים והגונים.

 

אלא, אני מרגישה שהציבור הזה מדי נוגע

בעולם החילוני. גם בלבוש. כן. לבוש אמנם

זה לא הכל אבל זה משהו. זה מחבר או

מבדיל.

 

ואולי אני טועה. רואים, אנו גרים לפעמים

באותה עיר, באותה שכונה, או בשכונה סמוכה

אבל אולי אנחנו לא מכירים אתכם בכלל...

 

אבל שאין לנו לב...למה, ריבונו של עולם?

 

מי הקים את יד שרה, את עזר מציון, את דרכי מרים

את כל הגמח"ים ומה לא....מי?

 

אז בחברה או במילים אחרות, במגזר, שמקדיש

כל כך הרבה כוח וזמן לעזור לזולת (ויש גמחים

שאפשר להתקשר אליהם באמצע הלילה

וזה בסדר), יש כל מיני אנשים.

שמשתדלים יותר ולפעמים פחות, שמתחשבים

יותר ולפעמים פחות...

 

ויש את העילית שבעילית. כמו השכנים שלי.

 

אגבנחלתאחרונה

חייבת לספר לכם ש"הכל טוב" שלי  זה משני בחורי חמד סרוגים

שעמדו בתחנה וניסו לתפוש טרמפ כי כבר לא היה להם אוטובוס.

 

ניסיתי להציע כסף למונית, אבל הם סירבו, ומלבד זאת, לאן

שהם היו צריכים להגיע, זה כבר היה יותר מדי יקר.

(לו היה בבית בעל, היינו מזמינים אותם ללון אצלנו

ולצאת לדרכם למחרת, אבל לא יכולתי כמובן).

 

והם כל הזמן ענו (לתהייתי, איך יגיעו בשעה כזו כשאף

אחד לא עוצר)  - הכל טוב, הכל טוב.

 

מאוד מצא חן בעיני הביטוי האופטימי והחיובי

הזה , אז אימצתי אותו קצת.

(נזכרתי בו רק עכשיו, כי באופי שלי, הביטוי

הזה ממש לא מתאים לי.....)

 

הם היו כל כך חמודים. למרות (!) שלא

היו חרדים, למרות (!) שהיו לבושים

אחרת, הם היו כאלה חמודים וטהורים.

היה מאלף לפגוש אותם.

טוב, מעניין שרק לאחרונה נודע לך שיש אנשים כמוהסטורי
הרב פירר/בני פישר. שיש יד אליעזר, יד שרה, עזר מציון ועוד. שיש את ארגון מתנת חיים שהוקם ומובל ע"י חרדים.

אז יש רבים כאלו, בציבור החרדי, גם אם רובם פחות מפורסמים מאלו שהזכרתי, יש רבים מאוד כאלו בציבור החרדי, יש רבים כאלו בציבור הדתי לאומי וכן, תופתע - יש רבים כאלו גם בציבור החילוני.


מה שעצוב, שנהיינו כל כך סקטוריאליים, שזה בכלל חידוש.

כל מגזר חושב את אותה מחשבה נלבבתLavender

וכולם נפעמים לגלות שגם במגזרים וציבורים אחרים יש אנשים טובים.

זה צעד חיובי לדעתיחוזר תמיד לאשתי
כמובן, פטריוטיות הינה תכונה חשובהLavender

חן המקום על יושביו

חן המגזר על אנשיו

 

אולי יעניין אותך