יעקב לעס לאיטו את השניצל ולא הגיב למורת רוחה של פנינה.
"מילא משאירים את הכביסה המלוכלכת בבית, אבל למה הם תולים אותה בחוץ? כל העולם צריך לראות את המכנסיים המכותמות של שמעון? אני פשוט לא מבינה את זה. אני חושבת שאכנס אליהם מחר בבוקר אדפוק להם בדלת בנימוס ואסביר להם שזה פשוט לא מנומס לתלות כזאת כביסה בפומבי", הכריזה פנינה נחרצות.
יעקב שוב לא הגיב, הוא קם בשקט וניגב את החלון בסמרטוט לח - והנה הפלא ופלא! הכביסה של השכנים נראתה מבעד לחלון נקיה ומצוחצחת.
"זה לא הם - זה אנחנו!", מלמל יעקב בקול שקט וחזר לאכול את השניצל לעיניה הפעורות של פנינה.
*
הבעש"ט מלמד אותנו שאת הפגמים שלך אתה יכול לראות, איך? - פשוט מאוד: תסתכל על החבר שלך; מה שמכעיס אותך אצלו זה בעצם מה שקיים אצלך בעצמך...


ברור שבכך יש איסור חמור