האוטובוסים הם שירות לציבור,

הערבים הם אזרחים.

כל ערבי בעל ת"ז כחולה כמוך, משתמש בתחבורה הציבורית.

זו הערה זהה ל"היהודים תופסים מקומות עבודה לאמריקאים/גרמנים/שוודים/בלגים..."

ששומעים אותה הרבה, ואז צועקים "אנטישמיות".

אם את יהודיה, נוצריה, בדואית, דרוזית וכו' זה לא משנה כל עוד את אזרחית המדינה.

כנ"ל לפלסטינים שעובדים בישראל.

הם אזרחים אולי מטעם חוק המדינה אך לא מטעם חוק התורה כאשר הם לא משלמים ליהודים

על האדמות בטענה שזה היה שלהם פעם. [נושא חפור]

אויבי ישראל הם אויבים יותר מאשר 'אזרחים' וכשאני רואה ערביה רעולה אני מבינה ישר מה הרעלה אומרת

או מה הכפיה של הערבי אומר.

לכן אני לא מהססת לומר 'תופסים' 

ולהשתלט על עוד מקומות עבודה ועל עוד מגורים שלא שייכים אליהם

תחבורה שנותנת יד לרוצחים.. תחבורה שמתעלמת מגישתם אלינו ובהסכמתה מתייחסת

לכך כאילו שהכל בסדר וכולנו חיים בשלום וואו מרגש

נתנו להם אזרחות, כעת הם אזרחים.

מה זה להשתלט על מקומות עבודה? הם ישראלים...

מביאים עובדים זרים לעשות את העבודות שהם עושים, כי העבודה הזו בזויה מדי בשביל היהודים.

מי יבנה בניין? יהודי? זו לא עבודה לרמה שלו השתגעת? הגענו למצב שמביאים עובדים זרים.

אני לא יודע איפה את חיה, אבל ישראל זקוקה נואשות לכך שהערבים יעבדו כמו כל שאר האזרחים.

בזמן שהחרדים לא עובדים, כל שאר האזרחים מחזיקים את כלכלת ישראל על הכתפיים שלהם.

אם הם לא יעבדו, יהיה עוד מגזר שיהוה נטל כלכלי.

אגב "משתלטים על מקומות עבודה" "תופסים מקומות" אלה בדיוק הטענות המופנות כלפי היהודים מאז המאה ה-19 ועד היום. לזה קוראים אנטישמיות.

כן אתה מסרקז.. יופי

אני מדברת על תהליך עצום שצריך להתחיל בסירוב לשיתוף פעולה איתם, כדי שיתחילו להיות הסדרי אמת

עפ"י התורה הקדושה, אל דאגה בקשר לחרדים! תהליך גורר תהליך.. הכל מסתדר.

רואה איזה יופי? כל המדינות סביבנו נלחמות בעצמם! אנחנו לא אמורים לדאוג.. יש מיש מסדר הכל!

כשאין מדינה לעם מסוים, מוצדק לא לומר "תופסים מקומות עבודה" לפעול בשיתוף, ההפך, הבאנו לאומות העולם בחו"ל הרבה תועלת, ובכן- עד היום.

אבל כשיש מלא מדינות.. אין ספק שיש להם לאן לחזור.. זו לא אנטישמיות.. זה סדר.

וכן סדר שהוא תהליך! אם נתחיל לעשות משהו שקצת יעורר את כולם, יהפוך את הדברים הקלוקלים במדינה

אז דברים יזוזו. לא כשנחלום.. 

יבשת אפריקה[עריכה]

10 מדינות ערב נמצאות ביבשת אפריקה:

•  מצרים
•  לוב
•  סודאן
•  מרוקו (כולל את  סהרה המערבית)
•  אלג'יריה
•  תוניסיה
•  סומליה
•  מאוריטניה
•  ג'יבוטי
•  קומורו

יבשת אסיה[עריכה]

11 מדינות ערב נמצאות ביבשת אסיה:

•  ערב הסעודית
•  תימן
•  עומאן
•  קטאר
•  בחריין
•  כווית
•  עיראק
•  לבנון
•  סוריה
•  ירדן
•  איחוד האמירויות הערביות

פלשתינה חולקה, הערבים לא הסכימו, פתחו במלחמת השמדה על ישראל, הפסידו, ברחו. מה עכשיו? למה הערבים יותר "פלסטינים" מהיהודים? הרי אין כזה דבר עם פלסטיני אלו הם ערבים. ערבים ערבים ערבים. אם הם פלסטינים, גם אני פלסטיני. (חוץ מזה שבערבית אי אפשר בכלל לבטא את האות פ', אז זה בלסטינים. מה שרק מוכיח את השקר.. חח)

אם נוצרים בעולם יתחילו להתלונן שיהודים תופסים להם תאוטובוסים, תעבודה..וכו'. והם משתלטים על המדינה ודוחקים את בעלי הבית הנוצרים-

יודעת מה, גם אם תגידי שלא תתעצבני ותגידי "אנטישמים ארורים". אני לא מאמינה לך.

כי זו אנטישמיות!

תפסיקי להסוות את זה בכיסוי של "יש להם מדינה, יש להם לאן לחזור אז זו לא אנטישמיות". זו אנטישמיות. זו שנאה. זה גועל.

וגם אם זה לא על יהודים..זה אותו דבר.

אם את מדברת על זה שיש מחבלים או מפגעים שלא תופסים אותם, על זה שיש טרוריסטים שנהנים בכלא..על כל דבר אחר שקשור לחיות, למחבלים- אני איתך. 

לכעוס ולהילחם באנשים רק כי הם לא יהודים? לא נסחפנו קצת?

(הרי לשיטתך, את אפילו לא מתמקדת בערבים..זה סתם..מי שיש לו מדינה לא אמור לתפוס לאחרים את המקום. אז נוצרים, ערבים, מוסלמים..כל מי שלא יהודי- אאוט..)

אנטי- נגד 

שם- הבן של נח שממנו יצאנו!

אישה, אנ'לא משועממת ומחפשת אקשן בחיים אז אני מכלילה את כל הערבים.

אבל ערבות יש בין עם לבין עצמו.. וכל אדם שנמצא כאן זה כח. זה הסכמה מסוימת גם אם היא לא מתבטאת במילה.

זו הסכמה לכך שהעם הערבי רוצה לכבוש את מדינתנו. בנינו- זה לא סוד.

דבר שני- כן, אאוט אם הם לא מקבלים את מלכות ד' ואת מאמריו שניתנו לנו עפ" התורה הקדושה.

על יהודים.

ואת טוענת שאם יש מדינה לאותה קבוצה..זה בסדר שיכעסו על זה שהם תופסים את האוויר ואת מקומות המגורים והעבודה.

אני שואלת, לא תגידי שזו אנטישמיות?

כי זו כן..0:

אנטישמיות התכוונתי כנגד היהודים, וכמו שזה מגעיל , גם נגד לא יהודים זה מגעיל וזו שנאה.

אבל אם את פותחת אתזה, אז ישמעאל הוא גם מבניו של שם. ערבית ועברית הן שפות שמיות, ערבים ויהודים הם עמים שמיים.

בהיסטוריה השתרשה המילה אנטישמיות כשנאה נגד יהודים. 

ואת עונה על המצב שפה. שכל אדם לא יהודי צריך לעוף וכו'.. ושוב השאלה שאת לא עונה- האמת..את לא צריכה..- על מצב בו יהודים נזרקים ממדינות בהן הם נולדו, בהן הם גרים. כי הם יהודים..ויש להם מדינה.

אז זו לא אנטישמיות..0:

והסכמה שלהם אחד עם השני על עניין כיבוש הארץ שלנו?

מה לא מובן? מה כל כך בוער להגדיר את זה כאנטישמיות

ולא בוער לך יהודיה, להבין את השורש והמהות של העניין?

כל כך נורא שאני 'אנטישמית' אבל כל כך לא נורא שיש כאן

ניגוד הלכתי ענק ואנחנו אדישים למצב.

והכי לא נורא- הרציחות על ימין ועל שמאל והשתלטות

'סמויה' על נכס יהודי שהובטח לאבותינו הקדושים?

אם את כועסת על זה שיש אנשים, ערבים שמנסים לפגוע בנו והם בכ"ז גרים פה ומקבלים הטבות וכו'. זה לגיטימי.

אם את רוצה לסלק את כל הערבים בגלל שיש מלחמה עם הפלסטינים- אני לא תומכת בזה, אני מתנגדת, אבל לפחות תקראי לילד בשמו ואל תסווי את זה בטיעון הלכתי או בטיעון של "יש להם מדינה".

כי אם זה הלכתי- את רוצה לסלק את כל מי שלא יהודי. כי זו ההלכה. אז למה את פותחת שרשור על ערבים? ז"א זה לא הטיעון ההלכתי..לא זה העיקר פה שכואב לך כשאת רואה ערבי יושב באוטובוס..

אם זה כי יש להם מדינה- אז זה בסדר ולגיטימי שיגידו ככה גם על יהודים. אבל שתינו יודעות שזה לא..אז לא זו הנקודה, לא זו הסיבה. אז למה לבלבל ולהסוות את האמת שלך?

אם זה כי את רואה את כל הערבים כגוש אחד-  וזה כנראה זה..- אז בעיני זה רע, אבל לפחות תגידי את זה. שנדע למה את מתכוונת. תגידי את האמת..ואל תערמי עליה ערימות של תירוצים מבלבלים.

נקודה שולית אבל בכ"ז- לא אמרתי שזו אנטישמיות. אמרתי שזו שנאה..ושבצורה כזו האנטישמים מתבטאים..ואת לא חושבת שזה בסדר כי "יש לנו מדינה". לכן אל תגידי שזה התירוץ שלך..0:

תודה לך על הזיכוך הפנימי שעשית לי. תודה שעזרת לי ללמוד להשליט את השכל על הרגש..

ולחשוב מה אני באמת רוצה להגיד כאן. בהתאם לימים הבאים עלינו!

אז החלטתי שאת התגובה הזאת אני מקדישה לריבונו של עולם שמאחד את כל המוחות וכל הלבבות של העם המתוק והקדוש שנקרא ישראל.. למרות השוני הרב.

כי על עוון שנאת חינם נחרב לנו הבית של אבא ובזמן הזה ממש אנחנו מבכים על כך.

לכן אנסה לענות בנחת ובשמחה!

כי היום מחר השרשור הזה יטמן בדפים הישנים של הפורום, והזמן יעבור, ויהיו תובנות לכולנו, ונגדל, ונגדל אחרים, וגם משיח יפתיע במהרה ועוד נחגוג ביחד כשיגיע  אנחנו נזכה בע"ה, ואנחנו לא נעלם ולא ניטמן בעפר כדפי הפורום הנטמנים בעבר וגם נשכח מכל המחלוקות כי אנחנו יודעים שאנחנו לא כאן כדי להתכסח מהסיבה הנ"ל.

אנחנו לא במלחמת אחים, גם אם היא דרך מחשב והיא דרך דיון בפורום, סוריה טורקיה ומצריים כבר עושות את זה מעולה!

אני אמנם לא ת"ח אבל בגדול יש לי, לכולנו בעצם- תורה, ויש לנו שו"ע וב"ה יש לי גם רב.

אולי.. צימררתי אותך שהכללתי את כל הערבים תחת אותה כותרת "רוצחים" 

מבחוץ זה ב'מת נשמע מבהיל אבל למען האמת יש דברים בגו.

ולי נשמע ממך שאולי את מנסה להפך ולמצוא  בזכותם מתוך התעלמות גדולה מהמציאות המכה בכאב תוך הגנה על שמם הכללי.

בואי נזקק יחד ת'נקודה!

רוצחים, אין הכוונה דווקא באופן מעשי..

היד לרצח מתבטאת בשיתוף פעולה מילולי/התיישבותי בלי שום חובות ורק עם זכויות, פעולות שלהם כאן נגד עמ"י מלבד הרצח שחלקם עושים והאחרים לא אומרים על כך דבר כמובן,הטפות במסגדים נגד עמ"י וחטיפות.

[אני מאוד מקווה שלא באמת התעלמת ממה שאמרתי על הרעולים שזה אף מוצהר חייצונית] 

את אכן צודקת שיתכן שיש מיעוט [ושמעתי גם עליהם] המודעים לאמת לאמיתה אך אדישים מעשית למצב.

זה לא העיסוק שלהם ביומיום.

[לגבי היחס האישי שלי לערבים בפועל אם תרצי, ארחיב לך אי פעם בלי נדר]

לגבי זה שציינתי רק את הערבים- כמו שמשה אמר, התכוונתי לאויבים במוצהר [לא חיצונית בהכרח] בין אם

ערבים דתיים ובין אם לאו ולכן הכללתי בגלל הערבות.

ויש מצווה לצאת נגד האויבים וכמובן שגם לזה יש תנאים, מצוות ישוב הארץ- את יכולה להציץ בפניני הלכה כמובן.. ויש את ענין ונשמרתם לנפשותכם, והבא להרגך השכם להרגו, היחס לגויים- למשל תורת מלך ועוד..

וכמובן התורה הקדושה שלא חסכה מלדבר על כל הנ"ל.. ואת זה שתינו יודעות.

אז לא חסר מהעניין ההלכתי בקטע הזה.

זה שלא הזכרתי סינים או נוצרים זה כי הם לא היו במקרה עם האוטובוס כזה קרה, וגם הייתי נסערת ספציפית לגבי העניין הזה.

וסתם הערה- גם עם הסודנים היה לי מקרה דומה והתבטאתי באופן המתאים לגביהם

.

אז גם מהצד ההלכתי תקף גם לאלו שהם לא ערבים בלי יוצא מין הכלל.

כולל התנאים של תשלום על אדמות, קבלת מרות התורה, חסידי אומות העולם, התנהגות הולמת, ענישה מתאימה למעשים רעים ומגונים, שיוויון בחובות כמו בזכויות.

כמו שכת' בתורה הקדושה!

לגבי שאר העניינים שצצים לך עליהם תהיות.. בהזדמנות בלי נדר אגיב, בנתיים יש כאן חבר'ה שעונים יפה מאוד.

יהי רצון שימים אלו יתהפכו לשמחה ולששון ולאיחוד העם ומלכו באהבה יראה ושמחה!  

אבל התחלת לזרוק כל מיני סיבות וכיסויים..והם לא האמת.

אז זהו..

כמו שעכשיו הדגשת- כתבתי עליהם כי הייתי נסערת.

וכתבתי עליהם כי איתם יש לנו מלחמה. עם הלאום הזה.

וזה נכון, ואת זה הבנתי.

ולכן זה לא משנה אם יש להם מדינה או לא

וההלכה פה היא לא הנושא- כי כתבת עליהם.. עליהם ! לא על כל מי שלא יהודי !

ואני מבינה את זה.

להגיד שאני מסכימה שצריך להעיף את כל הערבים הישראלים כי יש לנו מלחמה עם הפלסטינים? לא. ממש לא

זה הבית שלהם. הם נולדו פה. גרים פה. ואין דבר כזה "תופסים לי תמקום". פה הם נולדו, ואין לזה קשר לקונפליקט הישראלי פלסטיני.

אבל לא זה הויכוח. רציתי לחדד את הנקודה, כן.

שלא תגידי שאם יש להם מדינה אז מותר להעיף אותם..כי עובדה שעל יהודים את לא חושבת כך..וכו'.

והנה אמרת..שאת רואה את כל הערבים כגוש, ולא משנה אם נולדו פה או לא, ואם הם  מעורבים או לא..כיון שיש לך סכסוך איתם כלאום - את נגד כולם ואת רוצה להעיף את כולם. (וזה לא משנה אם יש להם מדינה או שלא..)

אחלה. שוב..העיקר שתגידי למה את מתכוונת. זה בתור התחלה.

ומהר..

גם אם לא היה להם מדינה, הם לא צריכים להיות כאן, האו"ם יכול לעשות איזה ג'סטה..

כמו שאמרתי, לא חסר להם איפה להיות.. יש להם מלא אחים.

ואמרתי אבל כשיש מלא מדינות.. אין ספק שיש להם לאן לחזור..  לא 'בגלל שיש להם מדינה'

משמע שבעיקר כשיש להם לאן לחזור.. אין צורך לחשוב פעמיים.

אבל באמת בגלל שהמצב מורכב יותר. צודקת, צריך לחשוב פעמיים.

אבל אנחנו לא חשבנו פעמיים, חשבנו 50000 ולא העזנו לעשות דבר.

אז בחייאת מדינה יקרה די כבר! קצרה רוחנו! ממזמן!

את בעד שיהודים יעלו לא"י. זה 1, וזה נחמד ויפה.

אם גויים יעיפו יהודים לא"י- זו אנטישמיות, וזה מגעיל ומכוער.

לא הבנתי.

הבנתי שאת מבינה שזה לא בגלל שיש להם מדינה, ושזה שיש להם מדינה לא קשור..כי אם יש אויב הוא צריך לצאת ולא מזיז לי אם אין לו לאן ללכת. ואם הוא לא אויב הוא יישאר פה וזה לא משנה אם יש לו לאן ללכת.

אז לא משנה, אנחנו שתינו מבינות שהשיח הוא על ערבים, בגלל הקונפליקט עם הפלסטינים,

וכשאת רואה ערבי- את לא חושבת חף מפשע עד שיוכיח אחרת. בניגוד למה שאת חושבת על כל אדם אחר., כשזה ערבי- מחבל, עד שיוכיח אחרת. 

ולכן זו בעיה.

ברגע שהם מחבלים- אז ברור..מעצבן שמחבלים יושבים פה ומסתובבים פה וחיים פה.

הכשל הוא בלהפוך כל ערבי לאויב..זו הנקודה.

כל כך הרבה דם נשפך בגללם, בתרפ"ט אלה לא היו מחבלים אלה היו התושבים הערבים, וגם התושבים הערבים היום מתגרים בבחורות יהודיות. ואתה לא יכול לדעת מאיפה הוא ישלוף פתאום סכין וידקור אותך(או טרקטור וידרוס אותך-פיגועי דריסה).

לכן אין לי בהם אמון עד שיוכיחו אחרת, כי עד עכשיו הם הוכיחו כמה הם אויבים, לא יודע מה איתך, אני השתכנעתי.

אז אין כאן שאלת ברירה בכלל..

ולגבי היותם כאן בארץ- במקרה כזה שכל רצונם מסתכם בהשמדת העם היהודי והשתלטות על ארצנו ונכסנו כגון- הר הבית למשל. גם אם באופן איטי ומתפרס וגם אם ביום, אין כאן תהיה בכלל על מה אני מסכימה ומה לא.

אין מה לשבת ולדון על אם ברצוני או לא שהם יהיו כאן או לא.
אנשים שזו המטרה שלהם ואלו מעשיהם צריכים לצאת בטיסה מהארץ הזאת כמה שיותר מהר בלי שום

תהיה על כך לרגע.

לא שאני חושבת שכל ערבי הוא מחבל עד שיוכיח אחרת.. אני פשוט מאמינה בערבות

ואם יש ערבות אני לא עושה סלקציות בין ערבי טוב או ערבי רע, אני פשוט אומרת- זה לא מקומכם.

זה הכל.

צומועיל אחות! ד' יפנק אותך! לאלתר גאולה

תלמדי היסטוריה, העם הוא זה שמסלק את השלטון הזר לא להפך.

הם כאן מהכיבוש המוסלמי ברצף, הרבה יותר זמן מרוב היהודים שחיים בארץ.

לכבוש, לשלול זכויות, לסלק את התושבים ולספח את השטח.

המוסריות מדרדרת מרגע לדודלי...

אבל אתה! אתה תצטרך ללמוד תורה.

כי חוץ מההיסטוריה שאתה מדבר עליה יש עוד מלא פרטים שפסחת עליהם, ושם הם כתובים.

אתה לא במקום של להקשיב לנו לגבי כל הנושא הנ"ל.. אז כנראה שלא אצליח להסביר.

כי לגבי הזמן והמקום שהם היו והם כאן.. כבר דנו מלא בשרשורים קודמים. אני יכולה להביא לך את הקישורים אם תרצה.
חבל לחזור פעמיים..

טיעון יש או "לך תלמד תורה" זה כל מה שיש לך?

הם כאן מתקופת העות'מאנים ברצף, ולא תצליחי לסתור זאת.

או שתכחישי עובדות, וזה לא יעיד על חכמה רבה.

וזהו?

לא בשביל כבודי אמרתי, אמרתי בשביל ההבהרה.

יום יבוא ונפסיק לשפוט עפ"י קודים של ידע לבוש ומראה.. 

חלילה לי מלהקטין אותך..

אתה גדול בעיני בזכות נפשך האלוקית, האינסופית!!

גם כשהיינו במצריים ישבו אומות העולם בארצנו, זה לא אומר שזה שלהם.

לא מי שישב שם לפני זה אומר שזה שלו.

יש לנו מלך, וגם להם בלי יוצא מין הכלל. וזה אותו אחד- הקדוש ברוך הוא!

הם יודעים את זה אחי! הם יודעים את זה.. הם לא טיפשים.

הכחשת עובדות לא מעידה על חכמה, זה מה שאמרתי.

חוסר ידע בהיסטוריה, מועיד על חוסר השכלה.

אבל אם הם מאז עד היום כאן, זאת זכות היסטורית כמו של היהודים.

אם הטיעון שלך לגירוש של מיליונים הוא שאת מאמינה בכך, שיהיה לך בהצלחה.

לפני מתן תורה.. ולפני שהם נקראו גויים ואנחנו נקראנו יהודים [להיסטוריה הזאת אתה מספיק מודע? עליה דיברתי]

גם על התקופה העותמנית למדתי בהיסטוריה.. פשוט [לצערי? ככה להגדיר את זה?! לא יודעת אם קשור]

זה לא מה שהעסיק אותי בעיקר בשביעית

ואני שמחה גם על זה. היסטוריה זה חשוב מאוד. 

זכות הסטורית אוקיי, אבל שכחת לציין את זכות ירושת אבות. נחלה שהובטחה עוד לאברהם אבינו.. והרבה הרבה לפני

התקופה העותמנית.

הטיעון שלי הוא שיש עוד זכות מעבר לזכות היסטורית.. ולהם הזכות הזו חסרה- הזכות שציינתי לעיל!

ההגירה הערבית לא"י הייתה בערך במאה ה 19 מחצי האי ערב,שזה מקור מוצאם.אלו הם עיקריה של האוכלוסיה הערבית כאן.

מה שצריך לחפש זו את האמת האובייקטיבית,אחרת אתה בעצם מי שמגדיר מהו הקריטריון העליון לפיו נקבעת השייכות של הארץ.. ובזה אין דבר אובייקטיבי.(במציאות שלנו הטענה שיש להם רציפות היסטורית ארוכת שנים לא נכונה לגביהם כאומה,ולכן הטענה חלושה מזה,הגירתם הרבה שמהווה את רוב אוכלוסייתם התרחשה בסה"כ במאה האחרונה ולכן גם ניתן להראות שצד הקשר בין א"י לבין עם ישראל חזק בהרבה,ואילו הם בסה"כ מהגרים שהגיעו לכאן ללא קשר היסטורי לארץ)

מקריאת המציאות הדבר האובייקטיבי היחידי שניתן להגדיר הוא שהקשר של עם ישראל לא"י מבין כל האומות הוא הקשר החזק ביותר,וזה כן נמדד לפי מדדים הגיוניים אובייקטיבים.ועל כן ניתן גם להוכיח מהצד הפשוט הזה שא"י שייכת לעם ישראל.

אולם אף באופן בלעדי,ובצורה הרלוונטית והחזקה ביותר הזכות שלנו על א"י היא משום שריבונו של עולם,שברא את העולם וכל הארץ שלו הבטיח ארץ זו לעמ"י, ולאומות נתן שטחים אחרים.

גם מבחינה חוקית הגדרתית, לפי מה שהוגדר בין האומות לגבי מהו "לאום" ,אותם אלו שאתה מכנה פלסטינים אינם אלא ערבים לפי הגדרות הלאום ומימלא לא מגיעה להם מדינה.

כך שגם מבחינת האמת האובייקטיבית (וזו רלוונטיות הבלעדית) א"י שייכת לעם ישראל וניתנה לו ע"י מי שברא את כל הארץ,ריבונו של עולם.וכתוספת אפילו לגבי מה שנקבע באומות אכן לא מגיעה להם מדינה כי הם לא לאום נפרד מהאומה הערבית.אך הצביעות ושנאת ישראל ההיסטורית,גם אם באה במעטפת מודרנית, גוברת על הכל.פתאום גם ההגדרות לגבי מהו ומיהו לאום לא רלוונטיות שמדובר באוייבי ישראל.

(ואגב מנהיגיהם מודעים היטב לכך שהם שייכים לאומה הערבית וגאים בהיותם כחלק מהאומה הערבית.באמירות פנימיות הם נמצאו מודים שאין בעיניהם כלל אומה "פלסטינית" אלא זו באה לנשל את היהודים מא"י.כאמור אלו התבטאויות שלהם,לא נגעתי ולא ערכתי ואין לי טעם בזה משום שכחנו וביטחננו בכך שא"י שייכת לנו לא באים מהם,אולם אף הם מודים שאינם אומה נפרדת והדברים ידועים).

על כן שדניאלה אומרת ללמוד תורה היא מתכוונת לחקור את האמת בכלל,ובפרט בסוגיה זו,לחקור את הקריטריון החשוב ביותר לפיו ניתן לדעת באופן אובייקטיבי למי הארץ הזו שייכת.

אני מדבר בשפת העולם.

העולם מדבר על "זכויות הארץ" ואחת מהן היא היסטורית,

שורה תחתונה גם היהודים היו כאן וגם הערבים.

לא משנה אם הם או אנחנו היינו כאן קודם,

שני העמים היו כאן המון זמן.

אבל זה לא ממש משנה לי, אני לא הולך עם אף "זכות".

מבחינתי זכות היהודים והפלסטינים על הארץ היא ששני העמים האלה נמצאים כאן,

בטריטוריה הזו.

בראש ובראשונה לגבי שפת העולם.כשמתייחסים לסוגיה זו מתייחסים לשאלה האם קבוצה מסויימת היא לאום.במקרה דנן הקבוצה הערבית,או האומה הערבית שנמצאת בארץ אינה יכולה להקרא לאום חדש,מאחר והיא לא עומדת בקריטריונים ללאום.

אחד מהקריטריונים ללאום,זה אכן היסטוריה משותפת,אך גם אם ירצו לאמר שמה שמאחד אותם היסטורית בשונה מהאומה הערבית זה המלחמה שלהם איתנו הרי שיש להטיל את הנסיון הזה בגיחוך,ההיסטוריה המשותפת שמגדירה אומה ששואפת להגדרה עצמית, יכולה להיות התקבצותם ותקיפה של אומה אחרת ? שהרי אין חולק שעוד לפני קום המדינה הערבים היו טובחים ביהודים.

אולם גם בלי להתמקד בסוגיה הזאת שאר הפרמטרים של הערבים בגדה אינם שונים מהמאפיינים של שאר האומה הערבית בעולם.ולכן הנסיון לומר שיש כאן "לאום" חדש זה עיוות של הפרמטרים של הלאום עצמו.

מבחינה עובדתית רוב רובה של האוכלוסיה הערבית היגר לכאן במאה שעברה ולכן לא נמצא כאן הרבה זמן,עדויות לכך ניתן למצוא ביומנים כמו של מרק טוואיין שחי במאה ה19 ומספר על מסעו בארץ ומתאר כמה נידחת ושוממת היא ושישנם אך מעט ישובים דלילים,ובודאי שאין תיאור לכמות הערבים שישנם כיום בארץ.ועוד עדויות היסטוריות כאלו ואחרות..

אולם כאן אתה נכנסה לסוגיה שהזכרתי,מעבר לבחינת המציאות,הרי שקביעת הקריטריונים הרעיוניים למי שייכת הארץ שמתייחסת גם לזכויות הערבים על הקרקע הם סובייקטיביים (ודווקא כלפי הערבים,משום שמכל נק' הסתכלות ופרמטר אובייקטיבי המראה את קשר העם לארצו העם היהודי הוא העם שמחובר ובעל קשר החזק ביותר בצורה דרסטית מכל האומות שקיימות בעולם כלפי א"י).

ועל כן יש צורך לחקור את הקריטריון האובייקטיבי לגבי מי צריך לחיות את חייו על א"י,וזה חלק מהותי מהעניין שעליו חלק מהמגיבים הכניסו את עניין החשיבות והקריטיות שבלימוד התורה ובחקירת אמיתותה.התורה נותנת את המבט וההכרה האובייקטיביים לגבי שייכות עם ישראל לא"י.

אבל בכל זאת אגיב לך בגלל חילול ה' שאת עושה פה.

יש יהודים שנשארו בארץ ברצף מאז חורבן בית שני, מה שנקרא ה"ישוב הישן", אז כשהערבים הגיעו לארץ זו הייתה פלישה בלתי חוקית ואין להם שום בסיס לאחיזתם פה. ואגב, התקופה העותמנית זה 200 שנה לכל היותר, והיהודים היו ברצף 1945 שנים מאז החורבן, וכשאתה ממשיך את הרצף אתה מגיע ל3000 שנים לפחות, אז למי יש זכות על הארץ????????

גם אנחנו וגם הערבים נחשבים לגזע "שמי" אז טכנית - זה כן אנטישמיות.

(פשוט רוב הרדיפות היו כנגד יהודים- ולכן השתרש המושג אטישמיות כמשו שמכוון כלפי יהודים בלבד..)

בגלל שיש את מדינת ישראל, אפשר לעשות ביהודים (שבחו"ל) מה שרוצים.רק סדר.

בס"ד

באמת היום אין בעיה שיגידו את זה ליהודים בחו"ל (להיפך).

כשיגידו שהיהודים תופסים מקומות עבודה, והם תופסים אוטובוסים..וכו'. לא תחשוב שזו אנטישמיות. תחשוב שזה דבר בריא וטבעי ולגיטימי. 

נכון..

דניאלה לא כתבה שום דבר נגד הסינים שעובדים פה, הנוצרים של יפו או נגד מיעוטים אחרים שיש במדינה הזו.

הבעיה העיקרית של דניאלה זה הערבים, ולא בגלל שהם ערבים אלא בגלל שהם אוייב.

זה הכל.

אבל התלונה שהיא תיארה כאן הייתה שערבים תופסים ליהודים מקום.

אותם ערבים שעובדים בישראל, בעבודות שישראלים יהודים לא עובדים.

היא דיברה על הערבים, לא על הפלסטינים.

ערבים הם אומה, 300 מיליון בני אדם, אם כל אלה אויבים שלך

אבל צודקים, היהודונים האלה משתלטים על הבנקים! הם בכל מקום!

יושבים בספסלים של הגרמנים, תופסים מקומות באוטובוסים לנוצרים האמריקאים....

היהודונים תופסים מקומות עבודה לנו, הפועלים הנוצרים, חזירים.

אופס התכוונתי לכושים.

אה טעות שלי, ערבושים.

הפנים המכוערות של הגזענות, קל לשכוח כשהיו תקופות שהאנטישמיות גרמה לכך ששישה מיליון יהודונים ירצחו.

היהודים התפוצצו באוטובוסים? היהודים שיספו ראשים של תינוקות?

היהודים טבחו במשפחות שלמות?

ההיפך, היהודים רק תרמו לכלכלה שם ובכל מקום שבו הם היו, והיו מדענים ורופאים, ורק הועילו להם והשואה הייתהאך ורק משנאה לא משום סיבה אחרת, אז לפני שאתה מפגין את בורותך ברבים תלמד היסטוריה.

חלק כתבתי כבר לעיל וחלק אמרתי באישי.. לא פעם.

על הנאציזם והאנטישמיות.

האנטישמיות התפתחה במאה ה19 (ושנאת ישראל קדמה לה) והשואה הייתה הרבה לפני.

מה שהיא אמרה, זהה למה שהאנטישמים אמרו ואומרים.

האנטישמים לא טובחים ולא מתפוצצים, הם שונאים. כמוהה.

והשוותי את האמירות שלה, לאמירות שלהם.

אין שום הצדקה לגזענות, אם אתה במלחמה עם לאום מסוים, זה לא מצדיק שנאת אומה.

ותתפלא, היהודים לא תרמו. היהודים בכלל לא היו עשירים!

היו משפחות בודדות, הם פשוט עסקו במקצועות רוח.

הם לא היו פועלים, לכן אמרו שהם מתעשרים על חשבון מעמד הפועלים "החזירים הקפיטליסטים".

חוץ מזה כשהם שונאים אותי זה רע כי אני נציגות ה' בעולם ואני מהעם הנבחר,

וכאשר אני שונא אוייב זה שונה כי הוא פוגע בעם הנבחר ובעבדי ה'.

אבל האנטישמים גם לא כבשו, לא שללו זכויות, מרחב וכו'.

אין שום הצדקה לרצח, אבל הטרור המתועב הזה מגיע מתוך סכסוך עמוק - מלחמה.

אבל אין קשר בין הדברים אתה לא מבין?

לא דיברתי על רצח. אני לא מדבר על מה שהטרוריסטים עושים, אני מדבר על ערביי ישראל.

ואם אתה מחשיב את כולם לטרוריסטים, אתה מוכיח את דברי.

בסופו של דבר, האמירות זהות.

העם הנבחר - הגזע העליון. דומה לא?

אין לי בעיה שתאמין שנבחרת על ידי אלוהים, סבבה זה נכון, אבל אם אתה אומר שאתה נעלה אתה אומר אותו הדבר.

ובאמת אני נעלה יותר מכיוון שנבחרתי על ידי אלוקים

בס"ד

עם לא יכול להיות כובש בארצו.

הארץ הזו היא שלנו על פי דת תורתינו הנצחית והקדושה

שהוא נכבש ונגזל. (ובפועל אכן מסולק מהשטחים שלו..ונשלט ע"י צבא....(ולכן בפועל הוא חי תחת כיבוש לא משנה אם האדמה הזו שייכת לנו או לא..) )  הוא ישיב בטרור.

לא שאני מצדיקה טרור, ובטח שלא טרור רצחני כמו שראינו לא אחת.. אבל להתווכח ולהגיד שלפי האמונה שלך מותר לך לכבוש וזה לא כיבוש...זה פשוט לא רלוונטי לשיח הזה, כי העם מנגד מרגיש כבוש, ועד שלא תשחרר אותו מההרגשה הזו הוא לא יתן לך להיות בשקט. זה הכל.

ואם הוא לא מבין-הרי שהוא מתכחש לאמת ובוחר לחיות בשקר, ולהלחם בתופסי האמת. אדם שבוחר לחיות חיי שקר ולהלחם בתופסי האמת- מוציא את עצמו מכלל הראויים לחיים. לא על מנת כן נתנו חיים לאדם. לכן מי שעושה טרור כתגובה לזה שעם ישראל כובש את א"י-אחת דינו.

(ולכן חשוב מאוד העניין של אמת אחת, כי רק אם אני יודע על אמת אחת, אז אני יכול לקבוע שפלוני חי בשקר, ושדבר זה הוא פשע, לכן גם חשוב להבין למה מותר לי לכבוש, כי בעקבות ההבנה הזאת מפציעה ההבנה, שהוא מחויב להכיר בכיבוש שלי ככיבוש כשר.)

זה יקרה רק כשיבוא משיח. בעז"ה אולי היום..

אבל אתה אמור להיות חכם ולא רק צודק, ואתה לא יכול לסמוך על זה שהוא פתאום יקבל את היהדות שלך.

כל עוד הוא לא מקבל את היהדות- הוא חי את העובדות בהן הבית שלו כבוש, בהן אין לעם שלו מדינה- ושוב זה לא יעזור שתגיד "הוא לא עם" ! הוא מרגיש עם. ולכן זו העובדה מבחינתנו. הם מרגישים עם..ולעם הזה אין עצמאות. העם הזה חי תחת שלטון צבאי- וזה גם לא יעזור שתגיד..כי אחרת לא היינו פה..- אני מדברת על להבין את הצד שמולך.

הם חיים תחת כיבוש,הם מרגישים כיבוש- וזה לא יעזור לך לטמון את הראש בחול ולחיות את האמת שלך בלי להבין איך זה שמולך תופס אותה.

אתה רוצה להמשיך למות עד שהוא יקבל את הכיבוש שלך, אני מבינה. 

אני מדברת לאלו שמבכים את המוות ורוצים את החיים. ..

ובכל מקרה, אין בעיה..תבין שהוא חי בכיבוש, ותחת כיבוש תקבל טרור. אז אל תבכה על זה. אתה בוחר לחיות (למות) בצורה כזו.

הצעתי פתרון אחר לטרור.

מלחמה.

מכיון שאני יודע שאני כאן הצודק, אני לא מתכוון לוותר כ"כ בקלות, וזה שהוא מרגיש מסכן ומדוכא, זאת בעיה שלו, ואני לא אסבול מזה, כי אם הוא ינסה לגרום לי לסבול מזה- הוא ימות (כוונתי לומר שאני אהרוג אותו).

מה דעתך על הפתרון החדש?

פתרון שהוא גם צודק יותר מהפתרונות שלך, גם יעיל יותר (לפחות עבור הצד שלי), וגם בטוח יותר (אין סכנה שהוא ירמה אותי).

כמובן, אם הערבים ירצו שלום אני אסכים בשמחה, אבל אם ברוב מסכנותם האומללה הם יחליטו להלחם בעם הכובש...

מלחמה זה עד שכל היהודים או כל הערבים ימותו. זה גם יכול לקחת שנים ע"ג שנים ולהגיע למלחמת עולם.

לא למות..אלא מלחמה ענקית בה ימותו מיליונים. (הרבה יותר..)

הבנתי.

אז א- תסביר איך זה הגיוני..לא למות אבל כן למות ולקחת איתך כמויות עצומות של אנשים אחרים.

ב- למות כי אתה הצודק. מה ההיגיון? בכל ויכוח אתה מתאבד? אין טיפת פרגמטיות?

הפתרון הזה סותר את הרצון שלך לחיות, הוא לא צודק כי הוא לוקח איתו כמויות יהודים שלא רוצים את זה, ועוד כמויות אנשים אחרים, והוא לא בטוח בכלל..אלא אם כן הקבר נחשב מקום בטוח. וזה נכון..אבל אני לא מסכימה עם הגישה הזו.

אוה,

אלא אם כן פספסתי משהו, ואתה בטוח שתצא למגר את כל הערבים ולא תמות..וכו'..

בהחלט פספסת משהו...יש אלוקים, שמעת עליו?

הוא דואג לזה שיהיה צדק בעולם.

כמובן שעדין כל דבר צריך להעשות בשיקול דעת, אבל ע"פ שיקול הדעת יש מקרים שבהם הברירה הנורמלית היא מלחמה. (וגם צדק ואמת תופסים מקום בשיקול הדעת)

ואגב, יש דעות בהלכה שעל כיבוש הארץ צריך למסור את הנפש. במילים אחרות-יש דעות שצריך להסכים למות כדי שהארץ הזו תהיה בידינו.

הערה מעניינת מאוד לאלו שתורה מעניינת אותם:

מחבר הכוזרי סובר שאסור לאדם להכניס עצמו לסכנה משום "לא תנסון את ה' אלוקיכם". כאשר בסוף הספר, החבר רוצה לעלות לא"י ומספר על זה למלך הכוזרים, המלך אומר לו שאל לו להכניס עצמו לסכנה גדולה כזאת. החבר עונה לו בתגובה לזה, שאין איסור "לא תנסון את ה' אלוקיכם" חל, כאשר מסתכנים בתקוה לרווח (כדרך הסוחרים הנוסעים בים), וראוי הדבר להסתכן עבור עליה לא"י, וכדאי לעיין שם בקטע (בחתימת הספר, סוף מאמר חמישי).

אם אתה רוצה להתאבד הוא לא תמיד יזמן לך מזרן קפיצים מלמטה.

אז הנה אתה מדבר ג"כ על בחירה- אתה אומר שצריך להפעיל שיקול דעת. ובדיוק על זה היתה התגובה הקודמת שלי- אנא , הסבר לי היכן שיקול הדעת.

איפה פה הצדק, איפה פה ההיגיון?

אתה לא רוצה למות..אבל כן בוחר במלחמה שיש בה רק צד אחד מנצח. ומלחמה כזו כמו שאמרתי יכולה להימשך שנים ולכלול המון עמים ומדינות. אתה הולך (מבחינתך, בפועל אין לדעת איך יתגלגלו הדברים ) להשמיד ולהרוג ולמות..בכמויות עצומות- כדי לקבל את האדמה שלך.

(רוב הסיכויים שתמות ולא תקבל אותה..זה אגב.)

תסביר.

ושהכוח לנו הוא יותר מסתם בני אדם.

הארץ הזאת היא הארמון של אלוקים, ואנחנו החיילים של אלוקים.

החשמונאים גירשו מכאן את האימפריה היוונית, כי הם בחרו להלחם על הארץ הזאת לשם ה'.

אנחנו נצחנו כאן בכל מלחמה שבאמת רצינו להלחם בה (ולא ברחנו כמו מטומטמים כדי לא להרוג ערבים), גם בתקופות שהיינו חלשים מאוד. גם אופן הניצחון היה מכובד מאוד, לא בשן ועין, כמו שהיה צפוי שיקרה אם בכלל נשרוד.

אלוקים החזיר אותנו לארץ. דבר זה מראה שאלוקים מאותת לנו שעברה התקופה שבה הוא הפקיר אותנו לחסדי הטבע וכל חייל אויב היה עבורנו איום, הגיעה תקופה חדשה שבה אלוקים מחזיר אותנו לארץ, ועוזר לנו להלחם באויבינו, ולעמוד על נפשנו, כפי שעזר לאבות אבותינו.

נראה לי שזה קצת משנה את ההסתכלות...

כמובן, אא"כ את מאמינה שהכל מקרה בעולם, או שהמדינה הזאת היא מעשה שטן...

שני רעיונות, שהראשון מבוטל לגמרי ע"י יהדות, והשני די מגוחך לאור כל מיני דברים ביהדות.

למה הוא הורג אותך כ"כ הרבה..?

אולי יש מצב שלא מגיע לך..? חשבת על זה..?

אולי אתה יכול לשבת פה, והוא גם עוזר לך להילחם..אבל בכ"ז לא בטוח שתנצח אם תצא למלחמה..?

או שיש לך אורים ותומים ואתה יודע שאתה יכול לצאת למלחמה ולא תמות..ולא תכתים את הידיים שלך בדם יהודים ובדם המון אנשים חפים מפשע...?

הארץ הזו היא יותר מסתם אדמה, אבל חיים ..הם חיים. והם יותר מלא סתם ארץ.

אסור להתאבד בשבילה. כשיש שיח ישיר עם אלוקים..אתה יודע שהוא כעת מצווה אותך להילחם..ואז מי שמגיע לו למות ימות..אבל אף אחד לא ימות מהמלחמה.

כשאתה בלי בית מקדש ובלי נביאים וכו'..כשאתה בגלות (אפילו שאתה מתעקש לחשוב שאתה לא), אתה לא יכול להחליט החלטות כאלה . אתה לא יכול לסכן את כל היהודים . אין לך זכות.

"כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך, לא תירא מהם כי ה' אלוקיך עמך, המעלך מארץ מצרים."

וכן דוד יצא למלחמה נגד חזק ממנו. אם תעייני שם בעניין, תראי איך דוד כל הזמן חוזר ומתייחס לגלית כאל "ההוא שמחרף מערכות אלוקים חיים", ובעצם לאורך כל הדרך, דוד מתאר אותו כיריב קל, רק בגלל שהוא מחרף מערכות אלוקים חיים. ז"א-מי שנלחם בה' הוא יריב קל.

נוסף לזה, אילו היתה לנו דרך לשמור איתם על אש שקטה-מילא. אבל ברגע שהם כל הזמן נלחמים בנו, זה סימן שאין לנו ברירה אלא להלחם בהם (ממה נפשך).

וזה שאלוקים גם הורג הרבה יהודים בעוונותינו, לא סותר את עניין המהלך הכללי שאפשר לראות שהיהודים מצליחים מאוד בארץ באורח פלא...

את הדם שיישפך אתה שם על אלוקים..אה?

כי אני אשים אותו עליך, ויש לי הרגשה שכך גם אלוקים יעשה.

יש שכל, ויש שיקול דעת, ויש גדולי תורה.

ואין לך זכות להילחם ולסכן את העם. 

כשיש מלך והוא מחליט להילחם זה משהו אחר

כשיש אורים ותומים ואפשר לשאול זה משהו אחר

כשיש נביאים והם אומרים..זה משהו אחר

כשאתה בגלות, כשאתה אמור להוריד את הראש ולא להתגרות..-הדם על אחריותך.

היהודים מצליחים- אחרי שכולנו קורעים את השמים בבכיות. ואתה תלך עכשיו ותשמיד את העם הזה..כי זה ההיגיון שלך אומר, כי הנה..עובדה שפעם קודמת ניצלנו. והנה, עובדה שיש לנו רק X אלפים חללים ולא יותר.

זה כואב לי לשמוע את זה.

עכשיו אתה עוזב את הטיעון הדתי ומביא טיעון פרקטי- אין דרך לשמור את היחסים איתם על אש קטנה.

דת או פגרמטיות..? 2 החתונות?

ו..כן, כשעם נמצא תחת כיבוש אין דרך להחזיק אותו על אש קטנה. נכון.

לכן הגיע הזמן להפסיק את הכיבוש. 0:

אין לי סיבה טובה מספיק להלחם באמריקה, ולכן אם אני מסתכן כדי להלחם באמריקאים-אני מתאבד, וזה פשע.

זאת גם התשובה למה שכתבת בקטע האחרון-דת או פרגמטיות? ברור שדת, אבל הדת דורשת ממך להלחם רק אם יש לך סיבה טובה מספיק. ולהלחם כדי שתוכל לחיות בארץ זו סיבה טובה מספיק. אם הערבים לא היו נלחמים בנו, אולי הייתי אומר שכיבוש הארץ, זו מטרה שהיא לבדה פחותה מיישוב הארץ, ולכן ראוי לוותר (ואגב, אני לא אומר סתם סברות, אלא יש חילוק ברור בין יישובה לכיבושה שמסביר גם למה עבור יישובה מותר להסתכן סיכון גדול יותר-כי זה תנאי לעצם קיום התורה בשלמות, לעומת כיבושה-שהוא רק פרט בתורה).

כמובן שגם הפרגמטיות היא שיקול, אבל היא שיקול שמשתנה לפי המטרה.

ר' אברהם בן הרמב"ם בספרו "המספיק לעובדי ה' " אומר במפורש, שראוי לאדם לבטוח בה' יותר לקבל עושר כדי לעזור לעניים, מאשר ראוי לאדם לבטוח בה' שיקבל לחם לאכול ובגד ללבוש להנאת עצמו. והוא מוסיף ואומר שכאשר הבקשה היא לחם לאכול ובגד ללבוש-למען יוכל לעבוד את ה'-אז הבטחון עוד יותר שלם...

לכן כאן יש להסביר שבעצם מה שאני בוטח כאן בה' זה שיתן לי דבר בסיסי ביותר, למטרה דתית. ועוד, שהבטחון כאן מבוסס על העבר, שכפי שה' עזר לי-יעזור לי עוד.

אגב, הסיכון שאני מציע לקחת הוא לא הרבה יותר גדול מהסיכון בו אנו נמצאים כרגע, הוא רק טיפה יותר. עוד הערה-יתכן שאין צורך כרגע להשמיד לחלוטין את האומה הערבית, אלא רק לדכא אותם, באופן כזה שלא יילחמו נגדנו. אבל בכל מקרה אין צורך להפסיק את "הכיבוש" שרק מחזק את העצמה והכוח מבחינה בטחונית של עם ישראל, וגם אין צורך להתרפס בפני הערבים או לוותר להם...

החשמונאים סכנו את העם בזמנם, בלי מלך, נביאים או אורים ותומים. מלחמתם היתה מלחמת קנאות, והם נצחו, ואף טרחו לוודא שהמעשה הזה ייזכר לנצח כמעשה טוב וחשוב.

ושוב אני ממליץ לך להסתכל בכוזרי ב"חתימת הספר". החבר מסביר שם באופן די ברור את העניין.

(אפשר להסתכל פה באות כ"ג, אבל התרגום הזה די גרוע...יש תרגומים יותר טובים, לא מצאתי.)

משום מה נראה לי שאת לא בדיוק בוטחת בה' שיציל אותנו בכלל באיזשהו מצב, ולכן את מנסה להתלות בכל מיני מקרים בעלי מאפיינים שונים לגמרי ממצבנו הנוכחי. מלבד חסידות סאטמר שאוחזים בקנאות בלתי נתפסת שכל המדינה הזאת היא מעשה שטן, אין ספק שהגאולה הולכת ועולה. המצב שבו היינו נתונים למשיסה והיינו צריכים איכשהו להתחמק מהגויים-עבר. אגב, למרבה האירוניה, בעצם זה שחסידי סאטמר טוענים שהמדינה היא תרמית של השטן, הם מודים בזה שהמדינה מקיימת סימנים רבים של גאולה...האם הקב"ה ירמה אותנו באופן כזה? נשמע מופרך. בכלל כל הבסיס ההלכתי שהם מציעים הוא לא משהו.

לא להילחם בלי חשבון..כי יש אלוקים.

אלא כן יש אחריות , וחייבים לחשוב בהיגיון אם לסכן או לא.

ז"א מראש השיח הוא כן על היגיון ושיקול דעת.

בעיני לצאת למלחמה נגד האומה הערבית בשביל לשמור על שטח או לקבל עוד שטח- זה מופרך, זה מסוכן, זה מיותר, זה אסור.

אתה לא עושה את זה בשביל לחיות. בשביל לחיות מגיעים להסדר ולהבנה-

במלחמה כזו או שיהיה הסדר והצד השני יהיה מרוצה ברובו, או שהם ימשיכו להילחם עוד ועוד ועוד..ואם לא הם- אז האחים שלהם.. וזה מה שקורה היום.. כשישראל גם כובשת , אבל לא עד הסוף..אז אנחנו חוטפים טרור ומתים.

מלחמה כוללת- זה לא בשביל לחיות.. זה בשביל לשלוט. בשביל לנצח.

אין סומכים על הנס. אסור לאדם להכניס את עצמו למקום סכנה. ונשמרתם..לנפשותיכם. 

לכן לא שייך להגיד לי שנראה שאני לא בוטחת שה' יציל אותנו.

נכון, אני חוששת שאנחנו לא ראויים. ונכון, אני חוששת שזה לא המעשה הנכון..ולמרות שהקב"ה ניצב לימיננו אפילו שאנחנו עושים שטויות..עדיין מתים יהודים, ואנשים חפים מפשע-בכל מלחמה. ואתה מדבר על מלחמה עוצמתית פי כמה ממה שראינו..אז כן, אני חוששת מאד.

לא יודעת עד כמה זה קשור, אבל מאמר נפלא שקראתי..פירוש יפה..שזו עוד זווית שכדאי שתעלה פה.

"רבי לוי אמר: לפי שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר 'תאמר אותן אוכלסין שהרגתי שהיה בהם צדיק אחד וירא שמים אחד'. משל לאחד שהיה עובר לפני פרדסו של מלך, ראה חבילה של קוצים וירד ונטלה והציץ המלך וראה אותו, התחיל מטמן מפניו, אמר לו: מפני מה אתה מטמן? כמה פועלים הייתי צריך שיקושו אותה, עכשיו שקששת אותה – בֹא וטול שכר! כך אמר הקב"ה לאברהם: אותן אוכלסין שהרגת –קוצים כסוחים היו, הדא הוא דכתיב 'והיו עמים משרפות סיד קוצים כסוחים' (ישעיהו ל"ג, יב)".

בהסבר זה של רבי לוי אנו מוצאים סוג חשש שונה בתכלית. אין מדובר כאן בפחד מההשלכות הטכניות או מהזכויות שנוצלו, אלא בחרדה כנה מעצם האירועים שעברו על אברהם, ומשמעותם מבחינה מוסרית-ערכית: "שהיה אברהם אבינו מתפחד ואומר: תאמר אותן אוכלסין שהרגתי שהיה בהם צדיק אחד וירא שמים אחד". אברהם מתמלא חרדה שמא הוא הרג אפילו אדם אחד על לא עוול בכפו. תשובתו של הקב"ה, על-פי המדרש, היא שכל אלה שהרג היו קוצים, ולא היתה שם אף לא שושנה אחת – "קוצים כסוחים היו". הקב"ה איננו שולל את חרדתו של אברהם מיסודה. אדרבה – מתשובתו אנו למדים שאכן יש מקום ליראה מעוצמתה של המלחמה, אשר פוגעת לפעמים ללא הבחנה גם בשושנה בין החוחים. אלא שבנוגע למלחמה שבה מדובר, מרגיע הקב"ה את אברהם שלא כך אירע, אלא "כולם קוצים היו".

מציאות של מלחמה ודאי איננה מציאות אידיאלית, אלא פעמים שאנו נקלעים אליה בעל כרחנו, באשר אין אנו יכולים לומר "יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו". גם כאשר אנו מוצאים את עצמנו במציאות הקשה של מלחמה, אל לנו לשכוח את אותה החרדה שחש אברהם אבינו בשעתו, שמא בהורגו את אויביו הרג ביניהם גם צדיק אחד או ירא שמים אחד.

רק חבל שבשביל שחידוש יהיה מבוסס גם בחיים ולא רק דבר יפה לשולחן שבת צריך שרב יגיד אותו ולא איזה אדם פשוט.

אותו.

מעניין..-:

שעליו דיברתי.

הכוזרי אומר בפירוש שיש איסור להסתכן, והוא אומר בפירוש, שכשהמטרה שלך היא מטרה דתית-האיסור לא חל. מותר להסתכן. האם תנצח במלחמה? זו כבר שאלה של ביטחון, ולא של הלכה למעשה. (ז"א יכול להיות שאדם צריך לצאת למלחמה למרות שהוא יפסיד)

הסדרים? ניסו כבר את כל סוגי ההסדרים, ולכן אין לנו אפשרות טובה יותר לחיות, מה שמגדיל את הסיכוי שהקב"ה יעזור לנו במלחמה, כי אנחנו לא יוצאים לסתם מלחמה מיותרת (הן מבחינת נחיצותה, והן מבחינת מעלתה הרוחנית. וזה כבר כן נוגע גם לשאלת הבטחון בה' שיציל). ואם ימשיכו להלחם בנו בגלל שהם עם כבוש ומסכן, אז נמשיך להכות בהם, עד שהם יפסיקו/ייעלמו.

לגבי השאלה המוסרית, יש כ"כ הרבה שיכולתי לכתוב על זה, אבל אסתפק בראיה חזקה ביותר מהנביא. כידוע לכולנו שאול המלך נלחם בעמלק. לפני ששאול יצא למלחמה "ויאמר שאול אל הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק".

ז"א ששאול לא התכוון לחמול על הקיני במקרה והם נמצאים בתוך העמלקי, פשוט כי זאת דרכה של מלחמה.
ולא רק זה, אלא שהוא מציין שהסיבה שהוא טורח להזהיר אותם-זה בגלל חובה מיוחדת של עם ישראל לקיני, אבל אלולא כן-הוא היה נלחם ומכרית אותם כחלק מהמלחמה.

וכן אענה לגבי מה שאת הבאת, מה שהזכרת לגבי אברהם-כנראה שהחשש שלו היה בגלל שלא יצא למלחמת מצווה אלא כדי להציל את אחיינו.

ואגב, רמז לזה יש במשלו של ר' לוי שהבאת (אם כי בקטע שהבאת משום מה הגרסא שונה), בגרסה המקורית, מסופר על תבן (איש העובד עם תבן) שנכנס לפרדסו של המלך וקושש ממנה עצים, לצורך עצמו, במקרה כזה, אכן יש לו למה לפחד מהמלך, שמה היה בהם ירא שמים. אבל אם מדובר בגנן של המלך, שזוהי עבודתו, אז אפילו אם תוך עבודתו הוא נאלץ להסיר גם חלקים טובים, בגלל שכך מבצעים את העבודה, זה בסדר גמור.

אולי כדאי גם שתלמדי קצת ממאמריו של הרב כהנא על כבוד יהודי. לשיטתו, ברגע שעם ישראל עצמאי (ז"א שיש לו שלטון משלו וכו' כמו היום), אז כל מלחמה בין ישראל לאומות היא חובה ומצווה שראוי למסור עליה את הנפש, ואף יש לבטוח בה' שיעזור לנו במלחמה, בגלל שזוהי מלחמת ה', בגלל שזו מלחמה על כבוד ישראל=כבוד ה'.

(הסיבה שאני מפנה אותך לראות דברים שהם דעת יחיד, זה בגלל שאפילו אם לא מסכימים איתו לגבי כל נק' (ואגב, לא ברור בכלל שיש מי שמתמודד מול הטענות שלו בעניין), עדיין זה מספיק כדי להכניס שיקול נוסף וכבד מאוד למערכת (אפילו אם לא מקבלים את דעתו שזה שיקול מכריע אוטומטית.)

ושוב, אני מציין, אני במיעוט שנותיי לא ראיתי מישהו שמתמודד מול הטענות של הרב כהנא, ואפילו נראה שאף אחד בכלל לא עוסק בסוגיה שהוא מדבר עליה, כך שנראה שאפשר להכתירו כיחיד בתחומו, מה שהופך אותו באופן טבעי למכריע.)

אבל הדברים לא פשוטים כמו שאתה מנסה להציג אותם. מה לעשות..

לשיטתך ברור ופשוט שאנחנו מחוייבים ע"פ התורה להצהיר מלחמה על העולם הערבי.

מה לעשות שיש גדולי תורה ות"ח שאוחזים בדעה שאסור להתגרות, ושאסור להסתכן, ושיש פה עניין של פיקוח נפש?

מבין..אז כל התיאורייה שלך היתה יכולה להיות מאד נחמדה, לולא הפרט הזעיר הזה.

היות ו-אין לך אלא שופט שבימיך- לא נקבל החלטה גורלית כזו, שיש לה משמעות עצומה על כל העם- בהתאם לכוזרי..

וכשאנו מתבוננים על השופטים שבדורנו- הדעות חלוקות.

למרות שבכל מקרה לא שמעתי רב שמעודד מלחמה כוללת וכיבוש כל הארץ כפי שהובטחה בתורה..זה בכל מקרה. תקן אותי אם אני טועה.

לעניין השאלה המוסרית- ייתכן ואתה צודק ויש חילוק בין מלחמת מצווה למלחמת רשות. 

הרב כהנא לא פוסק.. זה שוב.

ולא נפסוק לפי הספרים שלו.

רב, ת"ח. אינלי מושג לא מכירה- אבל פוסק הדור הוא לא היה, ובטח שלא פוסק עבור הדור הזה.

בעיני עמ"י לא עצמאי בכלל.

נסה לבנות מרפסת ותראה כמה אתה לא עצמאי.

זה שיש ממשלה שמורכבת ברובה  מיהודית לא הופך את עם ישראל לעצמאי. אנחנו לא בגאולה- במצב שעמ"י שליט.

למען הנוחות אחלק את דבריי לשתי תגובות. הראשונה-בדבר הגלות והגאולה, והשניה בדבר ההלכה. כמובן שבלתי נמנע להפריד לחלוטין בין השניים, כי כל הבנה של המציאות, דורשת ניתוח הלכתי של המצב, וכל הלכה מתואמת עם המציאות. אבל בגדול אתמקד בכל תגובה בחלק אחד בלבד.

(את התגובה הזו אפשר בעיקרון לקרוא בדילוגים, והכי חשוב זה ההתחלה והסוף, כי הארכתי בכוונה כדי להראות עוד ועוד ביטויים של הגאולה בתקופתנו, אבל לא צריך הכל כי כל החלקים באים להדגיש את אותו עיקרון.)

את טוענת שאולי הקב"ה עדיין רוצה שנשאר בגלות. (אם לא זה מה שאת טוענת, את יכולה לעבור מייד לתגובה הבאה(, בהנחה שהספקתי לכתוב אותה).)

אפתח בדבר הלכה-והוא דבר הרמב"ם שהמשיח לא צריך לעשות אותות מיוחדים אלא רק להלחם מלחמות ישראל ולהנהיגם בדרך התורה, ואז הוא משיח ודאי. מכאן כבר משמע שבעצם להביא את המשיח-פירושו-להקים מדינה יהודית כשרה וחזקה, ולהמליך בה מלך מבית דוד. אם כן כבר אין מקום לדיבורים הדורשים מהאדם לחכות לצעד מצידו של הקב"ה.

אמנם נכון שישנן גישות שונות, לכן אפנה כעת להראות שאכן נעשו צעדים רבים מצידו של הקב"ה, וודאי שכבר הגיע הזמן, רק שעלינו לתקן פה כמה דברים קודם...

לפני כאלף שנה-הארץ היתה כולה שממה, ורק גוים היו כאן, ועל זה כבר העידו הרמב"ם והרמב"ן. בערך מתקופת הרמב"ן ואילך היישוב היהודי בארץ החל לגדול ולפרוח בשלבים.

כבר לפני כ500 שנה בליל שבועות אחד, כאשר ר"י קארו (בעל השו"ע) וחבריו למדו בבית המדרש, שרתה פתאום רוח הקודש על ר"י קארו ודיברה מגרונו (והעידו על זה חבריו שהיו עמו שם). באותו מעמד נאמר לאותם חכמים שהגיע הזמן לעלות לארץ, ולהתחיל לגואלה.

ר"י קארו וחבריו עלו לארץ. שנים אח"כ, הבעש"ט, ואחריו גם הגר"א, הורו לתלמידיהם לעלות לארץ ואף ניסו בעצמם, אך לא עלתה בידם. הגר"א כבר אמר לתלמידיו בפירוש שהגאולה קרובה, ורק מחכה לעמ"י שיעלה לארץ ויוציאו מהכוח אל הפועל.

לפני קצת יותר ממאה שנה, היתה התעוררות קטנה של רבנים, שאולי הגיע הזמן לעלות לארץ ולהשתקם שם. במקביל בלי קשר, היתה עליה בשנת תר"מ שבה עלו יהודים רבים מרוסיה ותימן (בלי תיאום כמובן). בערך באותה תקופה החלה גם התעוררות ציונית כללית בקרב היהודים באירופה. תוך זמן קצר, גם העולם הכיר בצורך לקדם הקמת מדינה יהודית. "לב מלכים ושרים ביד ה' ", מה שלא עשינו בעצמנו, אלוקים עשה ע"י שלטונות הגוים....

בארץ ישראל, לפני כמאה שנה, החלה תקופת המנדט בארץ- שמכינה את הארץ לשלטון יהודי. החלו לקום מוסדות יהודיים רבים, הארץ החלה להתפתח, קמו ארגוני שמירה והגנה יהודיים, החקלאות פרחה, הארץ השוממה והחרבה פתאום קמה לתחיה, אחרי שנים של נסיונות זרים שלא צלחו. החלו העליה הראשונה, והשניה, והשלישית, והרביעית, והחמישית, כל זה- עוד לפני השואה. עם ישראל החל להתקבץ בארץ. כאשר שאלו את החפץ חיים בימים שלפני השואה, איך אפשר להמלט מהגזרות שניתכות על בני הגולה-הוא ענה בפסוק "בהר ציון תהיה פליטה". בהר ציון אכן היתה פליטה בזמן שרוב העולם היהודי הוכה קשות, הן ברוסיה ע"י הקומוניזם, הן באירופה ע"י הנאצים, ובארה"ב-ע"י התבוללות והטמעות חזקות מאוד (אפילו יותר מבאירופה של אותה תקופה שגם שם המצב לא היה מרנין). בלי קשר לשאלה האם השואה היתה עונש לאלו שנשארו בחו"ל- השואה הכתה ביהודי חו"ל, ועל יושבי הארץ הקב"ה חס.

בתום השואה, לא נותרה ברירה רבה ליהודי אירופה, ורובם עלו לארץ (חלק נשארו שם, או נדדו לאמריקה). היישוב היהודי בארץ צמח במהירות אדירה, לשון הקודש חזרה לשימוש ע"י יהודים (אם כי קצת מעוותת, מכיון שהשארנו לטיפשים לטפל בזה). אח"כ היו גם עליות רבות משאר פזורותינו, והדבר היה לנס ופלא. אחרי כן, כתב הרב סולובייצ'יק את מאמר קול דודי דופק (קצת ארוך), שמסביר שהקב"ה דופק על דלתה של הרעיה (ישראל), ומחכה שתפתח לו-ז"א שתגיב ותענה לבקשתו לקום.

בא"י קמה מדינת היהודים, לא בדיוק מדינה כשרה, אבל מדינה עם גאווה יהודית, מדינה שכבודה הוא כבודו של עם ישראל, ומתוך כך-כבודה הוא כבוד ה'. קם שלטון יהודי עצמאי (ובמילה עצמאי-כוונתי לשלטון אוטונומי שחל עליו שם "ישראל" דווקא). מאז קמה המדינה, היא נלחמה מלחמות רבות בהצלחה אדירה, שלא בדרך הטבע (לא שנשברו חוקי הטבע, אבל ע"פ תורת ההסתברות, המדינה הזאת היתה אמורה להכחד מזמן).

ממליץ להכנס לכאן- מלחמות ישראל, ואף להכנס לתיאורי המלחמות השונות, ולראות את יחסי הכוחות, ואת יחסי האבידות.

נצחונות מדהימים. אגב, מלחמת יום הכיפורים, הגרועה במלחמות ישראל (כשמבחינת מספרים היינו אמורים להמחץ תחת האויב לחלוטין), הסתיימה בזה שהאומות המאוחדות התחננו בפני ישראל שתעצור, מכיון שהיינו על סף כיבוש דמשק וקהיר!

כסחנו לחלוטין את האויבים שלנו שוב ושוב. וכולנו יודעים כי לה' המלחמה. וה' בחר לחזור למשול בארץ, והחזיר את עמו לממשלתו, ויהי רצון שיביא לנו גאולה שלמה ויקבץ נדחנו וישיב שופטינו כבראשונה, ויתמו אויבינו ויחזיר עטרת התורה ליושנה וישיב מלכות בית דוד למקומה ויבנה את בית המקדש ויחזיר סדר העבודה, וישרה שכינתו בתוכנו וישים שלום בארץ בקרוב. בימינו. אמן.

גם בתחומים אחרים הצליחו היהודים בארץ באופן מופלא, מבחינה חקלאית-הפרחנו את המדבר, והצלחנו במידה אדירה. מבחינה טכנולוגית-אנחנו מהראשונים בעולם. ועוד ועוד. גם התורה בארץ עולה מעלה, לעומת חו"ל ששם ההתבוללות לצערנו רבה, והאנטישמיות גוברת, ושלטון הרפורמים חזק, ואין מרכזים יהודיים יציבים. בארץ מבחינה דמוגרפית הדת מצליחה להכריע לאט לאט את המערכה, הן ע"י ילודה, והן ע"י החזרה בתשובה של רבים, וה' קורא לעמו לשוב אליו, וכל בר דעת רואה זאת.

"השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה, אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ". האהבה צריכה להתעורר מעצמה, אבל היא כבר התעוררה, הן מצד עמ"י לאביהם שבשמים, והן מצד אבא שבשמים לבניו. אפשר לראות איך הקב"ה מנהיג בימינו את העולם כולו למען הכין את השטח לגאולה שלמה. הדוד דפק, אנחנו צריכים לפתוח.

לכן מי שבא לדבר איתי על גלות, או שהוא לא יודע להבחין בין גלות לגאולה, או שאינו מודע מספיק לקורה בארץ, או שמתעלם מאלו, ומסרב לפתוח לדוד אע"פ ששומע את דפיקותיו. "מעשה שטן" הם קוראים לזה. אז השטן דופק בדלת בשמו של אלוקים?

האם תשאירי את אבא מחוץ לבית, בגלל שאולי זה נוכל ורמאי שמתחזה? ועוד כשאת יודעת שאבא רואה כל מה שקורה ושאבא לא ייתן לנוכלים לתפוס אותך. ("שומר פתאים ה' ", שיקול זה הוא שיקול הלכתי מובהק, וכבר השתמשו בו בפסיקת הלכה.)

דבר ראשון, אתחיל ממה שאמרת על הכוזרי- אמנם אין לך אלא שופט שבימיך, אבל השופט שבימיך, מחוייב לכללים שקבעו שופטים ראשונים. הרי לא יעלה על הדעת שיבואו אנשים ויקבעו לנו מצוות או הלכות חדשות אשר לא אמרם משה רבינו, בשם זה שאין לך אלא שופט שבימיך. אלא כל דור, צריך לסמוך על המסורת, ועל פיה לקבוע מה יעשה.

ודאי שאם אדם יכול להראות שהדין אתו, השופט צריך לשמוע את דבריו, ואם אכן הדין נוטה כדבריו-עליו לשמוע לו.

כמו שודאי לא תאמרי אין לך אלא שופט שבימיך אם יביאו לך הלכה מהשו"ע.

הכוזרי מביא עיקרון שעל פיו מותר לאדם להסתכן עבור עניין דתי. תמצאי מישהו שחולק עליו... ומלחמה היא יותר בגדר של סכנה מאשר של פיקוח נפש (אפשר לראות זאת בגדרים ההלכתיים הכלליים של מלחמה), הרי מותר למלך להוציא עם רב למלחמת הרשות... לכן כ"ש שמותר להוציא עם רב למלחמת מצווה (ואמנם אין מלך וסנהדרין, אבל פה ההבדל בין מלחמת חובה למלחמת רשות, שמלחמת חובה חייבים בה בכל מקרה- למען הגן על עם ישראל). ואגב, כתוב בשו"ע שאפילו על עסקי קש ותבן (אם גוים גנבו קש ותבן מישראל) יוצאים למלחמה בשבת. א"כ ודאי שצריך לצאת ולהלחם בערבים, שעסקינו איתם עברו מזמן את עסקי קש ותבן.

וכל זה עדיין לפני שנכנסתי לשאלת הגלות והגאולה (שהרי להגן על עמ"י זו חובה בכל אופן).

את אומרת שהרב כהנא לא פוסק. מאז חרבה הסנהדרין, אין לנו "פוסקים", יש לנו חכמים. החכמים אומרים מה עלינו לעשות, ו"סמכותם" באה להם אך ורק מכוח הידע שלהם, לכן הם יכולים לגלות לנו מה דעת התורה בנושא מסוים. (ולכן בימינו רב שיש לו דעת תורה בעצמו, לא מחויב כלל לדעת רבנים אחרים.) מלבד זאת, הרי אמרתי לך שאני לא מביא את דברי הרב כהנא בתור פסק הלכה אלא בתור דברי מוסר להתעוררות הגאווה הלאומית. וכאשר כתבתי שלטון עצמאי, התכוונתי לשלטון אוטונומי שחל עליו שם ישראל-וממילא חל עליו גם שם ה'.

ע"פ ההלכה, אסור להתאבל או להספיד כופר/מומר. אבל אם הוא נרצח ע"י גוים-מספידים אותו ומתאבלים עליו. למה? מכיון שזה כבר לא הוא, זה כבוד ה' שנפגע, ועל זה עלינו לבכות.

ומה אם אני טועה? על אפשרות כזאת אדם לא צריך לחשוב. אדם לא צריך לחשוש מפני הטעות אלא לעבוד את ה' בתמימות, ו"שומר פתאים ה' " ולא יניח לעמו לטעות. ואף אם יניח לי לטעות ככה-אני פעלתי לשם ה' והלכתי ביושר ובשיקול דעת, ולכן ה' איתי.

יותר מזה א"א לבקש, שאל"כ-לעולם לא נוכל לכוון אל האמת, מחשש שמא טעינו. אלא ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.

(אגב, אני לא מסביר כאן איך אני יודע שלא טעיתי, אלא למה איני אמור לחשוש שמא טעיתי, אחרי שכבר בדקתי את האפשרות הזו.)

בעניין הגאווה הלאומית ארחיב טיפה כדי להבהיר-כאשר גלית עמד מול מערכות צבא ישראל, הוא חרף את מערכות ישראל במשך ארבעים יום. כאשר בא דוד, ושמע את גלית, הוא פנה אל החיילים ושאל אותם מי הוא זה שמחרף מערכות אלוקים חיים. דוד זלזל בו, ואף היה בטוח שינצח אותו-מסיבה אחת- גלית חרף מערכות אלוקים חיים, ודוד נלחם בו בשם ה'. במלחמה שנעשית לשם ה', רק צד אחד יכול לנצח. דוד בירר וירד לשורש המאבק, המאבק האמיתי הוא על כבוד ה'. כבוד עם ישראל הוא הוא כבוד ה'. "קודשא בריך הוא ישראל ואורייתא חד הם". שמשון נלחם על כבודם של ישראל.

עניינה של הגאווה הלאומית, הוא ההבנה שכשאנחנו למעלה-ה' למעלה (וניתן לראות גם באברבנאל באריכות על ירידת יעקב למצרים, שה' ירד איתו ג"כ), וחס וחלילה-כשאנחנו למטה-ה' למטה. מי שנלחם ומחרף את ישראל-מלחמתו וחירופו הם על ה' יתברך.

לכן חובתנו להלחם. ראיתי גם שהתווכחת עם אלירז בנוגע לנקמה בגוים.

אנחנו מצווים להלחם את מלחמת ה', ולנקום את נקמתו מאלו שהכאיבו לנו. עם ישראל-עם ה', צריך להראות לעולם שהוא חזק מהם ושווה מהם. שורש הרע שבנקמה, זה הגאווה שאדם חושב שכבודו חשוב מדי כדי שיפגעו בו. אבל כאשר גוי פוגע בעם היהודי-אז באמת כבודנו-כבוד ה', חשוב מכדי שיפגעו בו, ועלינו לנקום ולהלחם על כבודנו.

שמעון ולוי החריבו עיר שלמה עבור זה שראש העיר עשה את אחותם כזונה. שמשון נקם עין אחת מתוך שתי עיניו של לוחם יהודי-והרג עבורה בית מלא באלפי פלישתים, אנשים נשים וטף. כאשר דוד רצה לשאת את בת שאול, שאול אמר לו שיביא לו עבורה מאה עורלות פלשתים, דוד הלך והביא מאתים. למה? ככה. כאשר חתכו את חצי זקנם של אנשי דוד על מנת לבזותם-דוד פתח באחת המלחמות הגדולות שלו (שמואל ב', י').

בזיון ישראל=חילול ה'. נקמת ישראל=קידוש ה'.

ישראל-עם שנלחם בשם ה' ומנצח. אנחנו צריכים להלחם את מלחמותיו, מכיון שכאשר אנחנו מושפלים-הוא מושפל איתנו. למענו עלינו להלחם, למען כבודו.

ישנו פס' נוסף שמוכיח על הצורך בנקמה מצידנו-"משנאיך ה' אשנא ובמתקוממיך אתקוטט"-עלינו לריב עם אויבי ה'.

מקווה שעוררתי בך מההבנה למה בדיוק אני שואף ושתקחי מכאן מוסר לקנא לה' ולרצות להשיב את מלכותו השלמה לעולם בקרוב.

אלה הערבים וכל אויבי ישראל(ביניהם יהודים).

אין דבר כזה שלא מגיע לנו, אלוקים החזיר אותנו לפה כדי שנקים פה מדינה יהודים והוא יוכל כבר להביא את המשיח(למי שמכיר את הסוגיה, שאלוקים ואנחנו מחכים שיבוא משיח, ומה מעכב? מידת הדין, אולם אם נרצה גם היא לא תוכל לעכב).

אז מה אם אין עכשיו קשר ישיר עם אלוקים? הוא היה צריך קשר ישיר כדי לעשות לנו כל כך הרבה ניסים כמו שעשה מקום המדינה עד עכשיו?

אם אנו צריכים להילחם רק כשהקב"ה מצווה בצורה ישירה אז למה הוא כותב בתורה על מלחמות מצווה ורשות?

חוץ מזה, יש לי זכות לסכן את היהודים כדי שהם יהיו בטוחים אחת ולתמיד(בא המשיח), וזה לא אני מחליט עם השכל הקטן שלי אלא עם התורה.

המכה.

וזו הנקודה שלי- לא מגיע לנו עוד..עתידים ישמעאל לעכב את ישראל...- ועוד לא זכינו למצב בו תיגמר הזכות שלהם. ככל הנראה...

ועובדה שאנחנו עדיין מתים פה..ואין שום צידוק להמית עוד יותר. 

יש עניין של לשמור על עצמינו..ולא להתאבד ולעשות שטויות.

זכותינו תגבור על זכותם וננצח.

זו הבעיה של הדתיים, חושבים שהם לא ראויים, זה גם נקרא "חטא המרגלים" שלא נטהרנו ממנו עד היום ואני ממליץ לך להפסיק לחטוא בו.

אם רק נקיים את רצון ה' ונגרש את הגויים האויבים, ה' יהיה בעזרנו, כי מי יותר ממנו חפץ בקידוש שמו?

לא משנה אם אתה מאמין שהשטח שלך או לא-

אבל יותר מזה, לא משנה אם השטח שייך לך או לא !

הנקודה פה היא מה הצד השני מרגיש ומאמין. לא מה אני יודעת.. לכן גם הויכוח לגבי האם הם באמת עם וממתי הם עם- לא רלוונטי..מיותר, עקר.

אם השני מאמין שהשטח שלו.. הוא יילחם בך. 

אז אתה (כוונתי למי שנוהג כך) מודע לזה ובוחר במוות בגלל הצדק שלך. אתה מוכן למות ולהמית כדי לקבל את מה שמגיע לך.

אוקי זו בחירה..אני לא יכולה לשלול אותה- אבל כן להתווכח על חוסר ההיגיון שבה ולהראות את הנזק שהיא מביאה.

(וכמובן שאתה יכול להתווכח פה על השאלה האם השטח הזה אכן מגיע לנו או לא, אבל שוב- זה ויכוח חסר תכלית.

יהודי שמאמין בתורה מאמין שהשטח הזה שלו. אין לך מה להתווכח איתו.

יהודי , הערבי שחי פה וסולק לא יקבל את זה אף פעם. אין לך מה להתווכח איתו ! זה לא משנה מה כתוב בתורת היהודים- הוא חי פה, סילקו אותו..כבשו אותו.. והוא יילחם. זה הכל.

אז זה דבילי להתעצבן למה הם נלחמים בנו ולהצדיק את עצמנו בכך שהשטח שייך לנו- מי שממשיך להחזיק בשטחים האלה יודע שהוא יקבל מלחמה ובוחר בה. שלא יתלונן.)

אין גזענות בישראל כלל.אף אדם בישראל לא שונא ערבי בגלל המוצא שלו או המאפיינים המולדים שלו ואף לא אלמנטים תרבותיים כאלו ואחרים.כל היחס כלפיהם (בין אם נכון ובין אם לא,אני בכלל לא נכנס לשאלה איזה יחס נכון ואיזה לא.ואכן הכל צריך להיות לפי ההלכה באופן ישיר וברור) זה אך ורק בגלל מעשיהם,זוהי תגובה לזוועתיהם ולא על דברים שהם בגדל "על לא עוול בכפם".בשואה הכל הפך מכך ! זו השוואה שגויה בתכלית

מה גם כפי שכבר כתבתי לך בתגובה בעבר,מעטים מעטים שמתכוונים לאלימות אקראית כוללנית כנגד כל פרט מהאומה הזו,תגובה ביטחונית וצבאית גם אם היא קשה זה דבר אחר לחלוטין וגם היא צריכה להיות לפי מוסר האמת וההלכה.

ב.זה לא נכון היסטורית,היו יהודים עשירים רבים באירופה,ולא כל היהודים התעסקו במקצועות "רוח", להפך כמדומני שאלו שבלטו שהיו מדענים וכאלו שאוחזים במשרות מפתח בכלכלה,הרבה פקידי בנק בכירים ובתחומים פעלתניים רבים אחרים במדינה במעגל הגבוה. דווקא מהצד הזה אמרו שהם "קפיטליסטים", היהודים היו אחוז חריג במעגל הכלכלה בתחומים העליונים שלו,ובפקידות בנקים בפרט (וזה כמובן לא קשור לקפיטליזם אלא לכשרון שהתבטא בהם בתחומים הכלכליים לדוגמא שעבר מעל ליכולות רגילות של גויים)

העובדה שהיהודים לא היו פועלי כפיים לא רומז על דבר,וככלל האמירה הזו (שהבאת בשם אותם פועלים) כמובן מטופשת.וכן בעידן שלנו,כשרואים את הצורך הכביר במשרות אינטלקטואליות שהתפוקה שלהן הן ברמות אחרות לגמרי מפועלי כפיים (למרות שגם הם נזקקים במעגל העבודה,אלא שמי שמשיא את קרן הכלכלה במדינה הם דווקא אלו שמשרתם יותר אינטלקטואלית) אין אף אחד שיאמר שהמהנדסים,עורכי דין,רופאים,רואי חשבון וכו' וכו',הם קפיטליסטים על חשבון מעמד הפועלים,זה בסה"כ טרוניה ריגשית של בורים ועמי ארץ או ו שמצד האמת גם כלכלת המדינה וחוקיה לא נהגו בהם כראוי,ואולי לא,אך בכל אופן זה לא קשור בכלל ליהודים.

אך כל זה לא קשור לדיון,מי שאמר מתחתי צודק,הועילו (וזו העובדה) או לא העילו,זה לא שייך למציאות שלנו בה ערבים מנסים לשפוך דם יהודי,הטרוניה כלפיהם לגבי תועלתם הכלכלית היא משנית לחלוטין ובודאי לא הייתה מקדמת את היחס שקיים היום שבא כתגובה לשפיכת הדם שלנו.(ולא ניסיתי להגדיר בדברי מה היחס "הנכון" ומה לא נכון כלפיהם,אלא את המציאות הקיימת וממה היא נובעת,כאמור היחס צריך להבדק כנגד ההלכה)

העם הנבחר וגזע עליון אלו שני דברים שונים לחלוטין,לא תצליח להבין את ההבדל ביניהם אם לא תלמד יהדות.ובכלל כל הדיונים האלו שאתה עורך כאן שעומדים כנגד,התעקשות והחשיבות על שמירת הארץ,והיחס כלפי האויב הערבי לא יעלו בדעתך לדעתי (או לפחות לא במידה של הבנה שלמה) אם לא תלמד יהדות בלב פתוח,ישנם יסודות שהם התשתית להבנת המציאות והקריטריון לאמת ולערכים,וצריך ללמוד אותם.ואני רוצה להדגיש שלדעתי אי אפשר להתייחס לצורך העניין ללימוד החשוב הזה כקורס אינפורמטיבי באוניברסיטה שאפשר פשוט לעבור אותו,אלא נדרש כאן לימוד כנה של דרישת האמת וחקירתה.

כל טוב

הם לא קמים לזקנים יהודים, רק לשלהם.. זה מפריע, מה לעשות?

העבדים שלנו צריכים תחבורה להגיע אלינו,לא?

הם האויבים שלנו.

ואויבים לא מעסיקים בתור "עבדים", אויבים הורגים.

אני עולה על אוטובוסים הרבה פעמים בשעות אחה"צ שכל החמולות חוזרות מהעבודה.

אני, עומדת עם עוד חבורה של יהודים, ומסביבנו כ30 ערבים יושבים בנחת. לא אכפת להם מאנשים זקנים שעומדים, מילדים קטנים שעומדים. ובנוסף לכל הנהגים ערביים ולמרות שיש כמויות של נוסעים שעומדים, הם עוצרים לנוסעים ערביים וגורמים לפיצוץ אוכלוסין באוטובוס.

מתי יבינו שזה מסכן את החיים שלנו בתור יהודים? חברת אוטובוסים בהנהלה יהודית ויותר מ70 אחוז נהגים ערביים.

עכשיו מצמצמים אצלינו את כמות הקווים והנסיעות משום שרוב הנהגים ערבים ועכשיו הרמאדן. דיי נמאס מזה!!

מה קורה פה?! שיקחו לעצמם חברת אוטובוסים משלהם, זה לא יאומן, אני בתור יהודיה מפחדת לנסוע באוטובוסים השייכים ליהודים! ואם זה היה נגמר בזה.. אז עוד איכשהו.. אבל הערבים האלה מתחילים עם כל בת שהם רואים באוטובוס.. (קרה לי לא פעם..) !! 

אי אפשר ככה. דייי נמאסס!!!

(לי כואב לשמוע שמנהל יהודי של חברת אוטובוסים יהודית אומר שעדיף לו להעלות ערבים מאשר חיילים.)

אפשר להתלונן על הנהג

חוצמיזה שאני על קוצים כל הנסיעה בגללם שאם ח"ו לא יודעת מה הם יעשו!!

ימ"ש!!

הם בכלל לא אמורים לגור בא"י והם עוד עולים על האוטבוסים שלנו כאילו מה ניראה להם??

היה איזה קטע שעמדו יותר מ10 והנהג הערבי העלה חמולת ערבים.. אז מישי העירה לו ואמרה שזה לא שייך וכו'..

אז הוא התחיל לצעוק עליה שהיא גזענית וזה וזה..

זה לא אמיתי מה שהולך באוטובוסים פה. סדום ועמורה.

פה בכלל???

שמתם לב שבעברית אומרים "נוסעים יקרים אנא ודאו שלא שכחתם חפץ כלשהו ברכבת תודה"

ובערבית אומרים משהו הרבה יותר מסובך כמו

"אל מוסטקעינל קר הום, אנא ודאו ש"ששכחתם" חפץ "כלשהו", ולחצתם על כפתור "כלשהו.."

שיגרום ל"משהו" להתפוצץ כאן"..

שמתם לב לזה?

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)

יש שם ישיבה 24/7..

עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...