שומעים כל הזמן, "אויייי... גלות... עולם התורה.... צרות... חולי... מיתות משונות... עניים... תינוקות שנשבו..."...

חבר'ה, מה עם העובדה הפשוטה והתמימה, שלהשם אין בית?

מה עם העובדה הפשוטה והתמימה ששועלים מהלכים בו, טמאים!!!

מה עם העובדה הפשוטה הזו, שלא נאמרה? שלא נותנים לה מימד?

ביתו של השם חרב, ואנחנו בוכים על הצרות שלנו, הקטנות פי כמה וכמה מהצרה הענקית הזו, שכשהיא תפתר- הכל יפתר... 

אשרייך שאת שם,

יש כל כך הרבה שלא שם ולא בדרך להיות. וחוצמזה שהצער הגדול המטלטל הכואב והקשה שלנו, קשור בקשר ישיר לצערו שלו.

כל אחד לפי חיבורו..

מה מצמרר יותר מזה?

באמת, גם כשחושבים על, "אוקי, תכלס. מה יהיה אחרי תשעה באב?... שהשידוך (אם יש, כמובן;) ימשיך, שכל מה שדחיתי לאחרי תשעה באב יהיה כרגיל... תכלס ממש לא בא לי עכשיו משיח וכל זה, זה משבש לי את התוכניות... מה שאני רוצה זה פשוט ישועה, לכל הצרות, ישועה לבני הישיבות, ישועה לחולים, ישועה לתינוקות שנשבו, ישועה לכל הצרות..."

לא. זה לא מה שחינכו אותנו, ישועה משמעה אך ורק ביתו של השם. ישועה היא רצון ששועלים לא יהלכו בו. ישועה היא לבנות את בית המקדש...

זה לא הבנה עמוקה או משהו, להיפך. זה פשוט פי כמה.

עכשיו אני בוכה על החורבן שלנו. על מה שהיה יכול להיות ואיננו.

אני בוכה, ומתייסרת, וכואבת, ומרשה לעצמי סוף סוף להתמסכן.

על עצמי. על הכאב של אחרים. על זה שהכל נגזר מזה שאין לנו אותו. על צער השכינה שתופס ונדבק בכל אחד ואחד מאתנו..

אני רוצה גאולה, כי אני בגלות. מיוסרת וכואבת.
הישועה זו הגאולה. ולא, ממש לא לבא לי להמשיך את השגרה (וכאן אני אצנזר) שלי.
הישועה היא הבניין. מה אני רוצה תכל'ס? לבנות.
לבנות בעצמי עוד נקודות. כי אני הרבה מחריבה.
להשתדל לעזור גם בבניין של אחרים. בתפקיד שלי.
לבנות לי ראיה אחרת נכונה וטהורה יותר לחיים, שהיא ממש בחינת בית המקדש.

וכן, אני מרשה לומר את זה כאן גם. לבנות לי בית. של אמת ואהבה. ושהוא יהיה בנין עדי עד, משהו קטן מהבנין הגדול הזה, הנצחי, השלם.. שאנחנו בתוך תוכנו מתגעגעים אליו כל כך אבל לא תופסים למה..

אכן גישה ידועה.

תראי את זה: 

ועכשיו לנקודה. שימי לב. מה מניע אותך? הצרות שלך... הבקשות והתפילות...

אני לא מדברת ספציפי אליך, אלא נגד התופעה שדי השתרשה, בשיחות של מחנכים כאלו ואחרים, כביכול מוחקים את מהות היום הזה, שהיא... שועלים הילכו בו. מהות היום הזה, שהיא, שלהשם אין בית. ולא אכפת לנו.

וכאן יגידו: 'טוב.. וודאי שאכפת לנו, אבל הצרות שלנו מבטאות את החורבן, והחורבן הוא על ביתו של השם'

-כלומר, במילים אחרות, במקום להצטער בראש ובראשונה על זה שלהשם אין בית, ושועלים הלכו בו, אנחנו מצטערים על עצמינו, ועל ה"גלות" שלנו...

זה הרי נורא. כל המהות של הגאולה השלמה היא בית המקדש, בית הבחירה, בנין אריאל...

בית. בנין. המהות הזו תופשת מישורים רחבים, שפרוסים על כל התנך, והתורה בכלל...

כמה משמעות נתנו לכך (בית המקדש) גדולי ישראל, וכמה משמעות נותנים לכך, אנחנו.

ושל הרבנית ימימה, הנשמה הזאת.. 

שמביאה הכל הכל, מהגדולים ביותר..

בכל אופן, ב"ה על הנקודה הזו. גם היא לא ברורה מאליו

את לא יכולה לבוא ולומר לי, כמו לכפות: תצטערי על חורבן בית המקדש, כשאני לא שם. את מבינה?

מהכאב שלנו נתחבר לכאב הגדול יותר. 

בעז"ה ישועות וגאולה!

מיד הקפיצו לי את זה:

""האין זה קטנוני לבכות בכי אישי על צרותיי הפרטיות, כשהאנושות כולה במצוקה ועם ישראל במצב כל כך קשה?
יש לנו גילוי עבורך. אינך צריכה לבכות על עם ישראל, כי את ועם ישראל – זהים!
ה' גרם לך לשבר בזוגיות, כדי שתרגישי את צערו שלו על חורבן הזוגיות שלו עִם עַם ישראל; ביתך אינו מתאים לך
ואינך מצליחה לעבור לבית אחר, כדי שתרגישי את צער השכינה שגורשה מביתה. ילדייך מרדנים ומאותגרי
קשב וריכוז, כי כך הם ילדיו של הקב"ה.
אישה בצער היא אוניברסאלית כל כך. צער נשי הוא עניין קוסמי.  

אינך בורג קטן בבריאה, במחילה. את בת ישראל.
כמה ה' אוהב את בנות ישראל. "בת" – אישון בת עין. כל הזמן ה' מביט בך: עיניים שלי,
עיניים שלי! שבי ובכי את שברי חייך. שִׁפכְיִ כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה' "

ופייגליניזית- נכון שמהות היום הזה היא אבל לאומי,חורבן לאומי- ובכיה על השכינה, ונכון שגאולה ובית לה' ממילא יביאו גאולה לפרטים, בכ"ז כל אדם במצב שונה..וכל אחד יתאבל וינצל את היום הזה בדרכו שלו.

יש כאלו שקוראים על החורבן ויש כאלו שהולכים לשבת עם יהודים מכל הסוגים, ולהתחבר איתם. יש כאלו שבוכים שלה' אין בית ויש כאלו שבוכים שלהם אין בית. מי אנחנו שנגיד למישהו אתה לא בסדר..? כל אחד והדרך שלו להתאבל ולבכות את החורבן.

העיקר שהבכיות של כולנו , הבכי הפרטי והבכי הלאומי- יביאו כבר לגאולה. פרטית ולאומית. (אני אולי אוסיף, ואף גאולה כלל אנושית, גאולה של העולם.. )

כי אני באמצע משהו.

"כל אדם במצב שונה", זה אכן נכון. ובסדר גמור. אני לא שופטת כאן אנשים פרטיים.

אני טוענת כנגד השיטה שהשתרשה, שבוכים על הצרות ועל הגלות, ולא בוכים על ביתו של השם.

לא קולטים, שכשתהיה המציאות הזו, שבית הבחירה יעמוד על תילו, והשם ישכון שם, לא יהיו את כל הצרות והסבל והגלות...

לא קולטים את זה, שזה שורש נשמתו של עם ישראל, משם יוצאת הבשורה, 'ומלאה הארץ דעה את השם'.

יש אותו לכולנו, זה בסדר....

הגיע הזמן- למקד מחדש את האבל הזה

פעם ליהודים היה באמת קשה ביומיום- בא הפריץ ודרש את הכסף ואם לא אז זרק לבור

היום ליהודים יש רווחה פיזית- יש לנו מדינה, וצבא משלנו, ואנחנו לא רעבים, ויש לנו חירות וזכויות אזרחיות, וכל יהודי שבעולם שקשה לו- יכול לבוא לפה...

אז הגיע הזמן שנעמיק באמת- מה חסר לנו? מה חסר לעולם כולו?

מה זה אומר שיש עולם שאין בו השראת שכינה?

מה זה אומר שעמ"י מלא כולו בשנאת חינם? (נא לעיין בשירשורים מלפני יום ויומיים- רק על זה ראוי לקרוא צום)

מה זה אומר שיש יותר מחצי מעמ"י שלא שומרים מצוות?

בית המקדש הוא לא חתיכת נדלן או מבנה פיזי- הוא סמל לתופעה שלמה- שאין אותה פה בעולם- האם יש לנו קצה מוזג מה אנחנו חסרים?

תקרא את הקינות שאשכנזים אומרים במוסף של יו"כ

ז-ה מה שאנחנו צמים עליו

התחושה הזו מלווה אותי כל השנה.

אני לא יכול להגיד את אותן קינות על העיר החרבה כמו שאמרו אבותיי..

זה פשוט שקר.

כל שנה מדברים על זה, לצערי אני זוכרת רק את השנה הזאת.

אבל זה ארוך מדי לכתוב...

אז נעביר לך את המסר בהזדמנות.

תזכיר לי

צורבת לי בבשר.

מתרחשת היום בפועל!!

מדינת ישראל נותנת שליטה כמעט מוחלטת לאומות העולם במקומות האלו, מבניה ועד התנהגות...

ובאמת היו מספר רבנים (הרב דוד חיים דוד הלוי, הרב גורן וכ'ו) שתיקנו שינויים בתפילת נחם

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז