שומעים כל הזמן, "אויייי... גלות... עולם התורה.... צרות... חולי... מיתות משונות... עניים... תינוקות שנשבו..."...

חבר'ה, מה עם העובדה הפשוטה והתמימה, שלהשם אין בית?

מה עם העובדה הפשוטה והתמימה ששועלים מהלכים בו, טמאים!!!

מה עם העובדה הפשוטה הזו, שלא נאמרה? שלא נותנים לה מימד?

ביתו של השם חרב, ואנחנו בוכים על הצרות שלנו, הקטנות פי כמה וכמה מהצרה הענקית הזו, שכשהיא תפתר- הכל יפתר... 

אשרייך שאת שם,

יש כל כך הרבה שלא שם ולא בדרך להיות. וחוצמזה שהצער הגדול המטלטל הכואב והקשה שלנו, קשור בקשר ישיר לצערו שלו.

כל אחד לפי חיבורו..

מה מצמרר יותר מזה?

באמת, גם כשחושבים על, "אוקי, תכלס. מה יהיה אחרי תשעה באב?... שהשידוך (אם יש, כמובן;) ימשיך, שכל מה שדחיתי לאחרי תשעה באב יהיה כרגיל... תכלס ממש לא בא לי עכשיו משיח וכל זה, זה משבש לי את התוכניות... מה שאני רוצה זה פשוט ישועה, לכל הצרות, ישועה לבני הישיבות, ישועה לחולים, ישועה לתינוקות שנשבו, ישועה לכל הצרות..."

לא. זה לא מה שחינכו אותנו, ישועה משמעה אך ורק ביתו של השם. ישועה היא רצון ששועלים לא יהלכו בו. ישועה היא לבנות את בית המקדש...

זה לא הבנה עמוקה או משהו, להיפך. זה פשוט פי כמה.

עכשיו אני בוכה על החורבן שלנו. על מה שהיה יכול להיות ואיננו.

אני בוכה, ומתייסרת, וכואבת, ומרשה לעצמי סוף סוף להתמסכן.

על עצמי. על הכאב של אחרים. על זה שהכל נגזר מזה שאין לנו אותו. על צער השכינה שתופס ונדבק בכל אחד ואחד מאתנו..

אני רוצה גאולה, כי אני בגלות. מיוסרת וכואבת.
הישועה זו הגאולה. ולא, ממש לא לבא לי להמשיך את השגרה (וכאן אני אצנזר) שלי.
הישועה היא הבניין. מה אני רוצה תכל'ס? לבנות.
לבנות בעצמי עוד נקודות. כי אני הרבה מחריבה.
להשתדל לעזור גם בבניין של אחרים. בתפקיד שלי.
לבנות לי ראיה אחרת נכונה וטהורה יותר לחיים, שהיא ממש בחינת בית המקדש.

וכן, אני מרשה לומר את זה כאן גם. לבנות לי בית. של אמת ואהבה. ושהוא יהיה בנין עדי עד, משהו קטן מהבנין הגדול הזה, הנצחי, השלם.. שאנחנו בתוך תוכנו מתגעגעים אליו כל כך אבל לא תופסים למה..

אכן גישה ידועה.

תראי את זה: 

ועכשיו לנקודה. שימי לב. מה מניע אותך? הצרות שלך... הבקשות והתפילות...

אני לא מדברת ספציפי אליך, אלא נגד התופעה שדי השתרשה, בשיחות של מחנכים כאלו ואחרים, כביכול מוחקים את מהות היום הזה, שהיא... שועלים הילכו בו. מהות היום הזה, שהיא, שלהשם אין בית. ולא אכפת לנו.

וכאן יגידו: 'טוב.. וודאי שאכפת לנו, אבל הצרות שלנו מבטאות את החורבן, והחורבן הוא על ביתו של השם'

-כלומר, במילים אחרות, במקום להצטער בראש ובראשונה על זה שלהשם אין בית, ושועלים הלכו בו, אנחנו מצטערים על עצמינו, ועל ה"גלות" שלנו...

זה הרי נורא. כל המהות של הגאולה השלמה היא בית המקדש, בית הבחירה, בנין אריאל...

בית. בנין. המהות הזו תופשת מישורים רחבים, שפרוסים על כל התנך, והתורה בכלל...

כמה משמעות נתנו לכך (בית המקדש) גדולי ישראל, וכמה משמעות נותנים לכך, אנחנו.

ושל הרבנית ימימה, הנשמה הזאת.. 

שמביאה הכל הכל, מהגדולים ביותר..

בכל אופן, ב"ה על הנקודה הזו. גם היא לא ברורה מאליו

את לא יכולה לבוא ולומר לי, כמו לכפות: תצטערי על חורבן בית המקדש, כשאני לא שם. את מבינה?

מהכאב שלנו נתחבר לכאב הגדול יותר. 

בעז"ה ישועות וגאולה!

מיד הקפיצו לי את זה:

""האין זה קטנוני לבכות בכי אישי על צרותיי הפרטיות, כשהאנושות כולה במצוקה ועם ישראל במצב כל כך קשה?
יש לנו גילוי עבורך. אינך צריכה לבכות על עם ישראל, כי את ועם ישראל – זהים!
ה' גרם לך לשבר בזוגיות, כדי שתרגישי את צערו שלו על חורבן הזוגיות שלו עִם עַם ישראל; ביתך אינו מתאים לך
ואינך מצליחה לעבור לבית אחר, כדי שתרגישי את צער השכינה שגורשה מביתה. ילדייך מרדנים ומאותגרי
קשב וריכוז, כי כך הם ילדיו של הקב"ה.
אישה בצער היא אוניברסאלית כל כך. צער נשי הוא עניין קוסמי.  

אינך בורג קטן בבריאה, במחילה. את בת ישראל.
כמה ה' אוהב את בנות ישראל. "בת" – אישון בת עין. כל הזמן ה' מביט בך: עיניים שלי,
עיניים שלי! שבי ובכי את שברי חייך. שִׁפכְיִ כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה' "

ופייגליניזית- נכון שמהות היום הזה היא אבל לאומי,חורבן לאומי- ובכיה על השכינה, ונכון שגאולה ובית לה' ממילא יביאו גאולה לפרטים, בכ"ז כל אדם במצב שונה..וכל אחד יתאבל וינצל את היום הזה בדרכו שלו.

יש כאלו שקוראים על החורבן ויש כאלו שהולכים לשבת עם יהודים מכל הסוגים, ולהתחבר איתם. יש כאלו שבוכים שלה' אין בית ויש כאלו שבוכים שלהם אין בית. מי אנחנו שנגיד למישהו אתה לא בסדר..? כל אחד והדרך שלו להתאבל ולבכות את החורבן.

העיקר שהבכיות של כולנו , הבכי הפרטי והבכי הלאומי- יביאו כבר לגאולה. פרטית ולאומית. (אני אולי אוסיף, ואף גאולה כלל אנושית, גאולה של העולם.. )

כי אני באמצע משהו.

"כל אדם במצב שונה", זה אכן נכון. ובסדר גמור. אני לא שופטת כאן אנשים פרטיים.

אני טוענת כנגד השיטה שהשתרשה, שבוכים על הצרות ועל הגלות, ולא בוכים על ביתו של השם.

לא קולטים, שכשתהיה המציאות הזו, שבית הבחירה יעמוד על תילו, והשם ישכון שם, לא יהיו את כל הצרות והסבל והגלות...

לא קולטים את זה, שזה שורש נשמתו של עם ישראל, משם יוצאת הבשורה, 'ומלאה הארץ דעה את השם'.

יש אותו לכולנו, זה בסדר....

הגיע הזמן- למקד מחדש את האבל הזה

פעם ליהודים היה באמת קשה ביומיום- בא הפריץ ודרש את הכסף ואם לא אז זרק לבור

היום ליהודים יש רווחה פיזית- יש לנו מדינה, וצבא משלנו, ואנחנו לא רעבים, ויש לנו חירות וזכויות אזרחיות, וכל יהודי שבעולם שקשה לו- יכול לבוא לפה...

אז הגיע הזמן שנעמיק באמת- מה חסר לנו? מה חסר לעולם כולו?

מה זה אומר שיש עולם שאין בו השראת שכינה?

מה זה אומר שעמ"י מלא כולו בשנאת חינם? (נא לעיין בשירשורים מלפני יום ויומיים- רק על זה ראוי לקרוא צום)

מה זה אומר שיש יותר מחצי מעמ"י שלא שומרים מצוות?

בית המקדש הוא לא חתיכת נדלן או מבנה פיזי- הוא סמל לתופעה שלמה- שאין אותה פה בעולם- האם יש לנו קצה מוזג מה אנחנו חסרים?

תקרא את הקינות שאשכנזים אומרים במוסף של יו"כ

ז-ה מה שאנחנו צמים עליו

התחושה הזו מלווה אותי כל השנה.

אני לא יכול להגיד את אותן קינות על העיר החרבה כמו שאמרו אבותיי..

זה פשוט שקר.

כל שנה מדברים על זה, לצערי אני זוכרת רק את השנה הזאת.

אבל זה ארוך מדי לכתוב...

אז נעביר לך את המסר בהזדמנות.

תזכיר לי

צורבת לי בבשר.

מתרחשת היום בפועל!!

מדינת ישראל נותנת שליטה כמעט מוחלטת לאומות העולם במקומות האלו, מבניה ועד התנהגות...

ובאמת היו מספר רבנים (הרב דוד חיים דוד הלוי, הרב גורן וכ'ו) שתיקנו שינויים בתפילת נחם

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד