שומעים כל הזמן, "אויייי... גלות... עולם התורה.... צרות... חולי... מיתות משונות... עניים... תינוקות שנשבו..."...

חבר'ה, מה עם העובדה הפשוטה והתמימה, שלהשם אין בית?

מה עם העובדה הפשוטה והתמימה ששועלים מהלכים בו, טמאים!!!

מה עם העובדה הפשוטה הזו, שלא נאמרה? שלא נותנים לה מימד?

ביתו של השם חרב, ואנחנו בוכים על הצרות שלנו, הקטנות פי כמה וכמה מהצרה הענקית הזו, שכשהיא תפתר- הכל יפתר... 

אשרייך שאת שם,

יש כל כך הרבה שלא שם ולא בדרך להיות. וחוצמזה שהצער הגדול המטלטל הכואב והקשה שלנו, קשור בקשר ישיר לצערו שלו.

כל אחד לפי חיבורו..

מה מצמרר יותר מזה?

באמת, גם כשחושבים על, "אוקי, תכלס. מה יהיה אחרי תשעה באב?... שהשידוך (אם יש, כמובן;) ימשיך, שכל מה שדחיתי לאחרי תשעה באב יהיה כרגיל... תכלס ממש לא בא לי עכשיו משיח וכל זה, זה משבש לי את התוכניות... מה שאני רוצה זה פשוט ישועה, לכל הצרות, ישועה לבני הישיבות, ישועה לחולים, ישועה לתינוקות שנשבו, ישועה לכל הצרות..."

לא. זה לא מה שחינכו אותנו, ישועה משמעה אך ורק ביתו של השם. ישועה היא רצון ששועלים לא יהלכו בו. ישועה היא לבנות את בית המקדש...

זה לא הבנה עמוקה או משהו, להיפך. זה פשוט פי כמה.

עכשיו אני בוכה על החורבן שלנו. על מה שהיה יכול להיות ואיננו.

אני בוכה, ומתייסרת, וכואבת, ומרשה לעצמי סוף סוף להתמסכן.

על עצמי. על הכאב של אחרים. על זה שהכל נגזר מזה שאין לנו אותו. על צער השכינה שתופס ונדבק בכל אחד ואחד מאתנו..

אני רוצה גאולה, כי אני בגלות. מיוסרת וכואבת.
הישועה זו הגאולה. ולא, ממש לא לבא לי להמשיך את השגרה (וכאן אני אצנזר) שלי.
הישועה היא הבניין. מה אני רוצה תכל'ס? לבנות.
לבנות בעצמי עוד נקודות. כי אני הרבה מחריבה.
להשתדל לעזור גם בבניין של אחרים. בתפקיד שלי.
לבנות לי ראיה אחרת נכונה וטהורה יותר לחיים, שהיא ממש בחינת בית המקדש.

וכן, אני מרשה לומר את זה כאן גם. לבנות לי בית. של אמת ואהבה. ושהוא יהיה בנין עדי עד, משהו קטן מהבנין הגדול הזה, הנצחי, השלם.. שאנחנו בתוך תוכנו מתגעגעים אליו כל כך אבל לא תופסים למה..

אכן גישה ידועה.

תראי את זה: 

ועכשיו לנקודה. שימי לב. מה מניע אותך? הצרות שלך... הבקשות והתפילות...

אני לא מדברת ספציפי אליך, אלא נגד התופעה שדי השתרשה, בשיחות של מחנכים כאלו ואחרים, כביכול מוחקים את מהות היום הזה, שהיא... שועלים הילכו בו. מהות היום הזה, שהיא, שלהשם אין בית. ולא אכפת לנו.

וכאן יגידו: 'טוב.. וודאי שאכפת לנו, אבל הצרות שלנו מבטאות את החורבן, והחורבן הוא על ביתו של השם'

-כלומר, במילים אחרות, במקום להצטער בראש ובראשונה על זה שלהשם אין בית, ושועלים הלכו בו, אנחנו מצטערים על עצמינו, ועל ה"גלות" שלנו...

זה הרי נורא. כל המהות של הגאולה השלמה היא בית המקדש, בית הבחירה, בנין אריאל...

בית. בנין. המהות הזו תופשת מישורים רחבים, שפרוסים על כל התנך, והתורה בכלל...

כמה משמעות נתנו לכך (בית המקדש) גדולי ישראל, וכמה משמעות נותנים לכך, אנחנו.

ושל הרבנית ימימה, הנשמה הזאת.. 

שמביאה הכל הכל, מהגדולים ביותר..

בכל אופן, ב"ה על הנקודה הזו. גם היא לא ברורה מאליו

את לא יכולה לבוא ולומר לי, כמו לכפות: תצטערי על חורבן בית המקדש, כשאני לא שם. את מבינה?

מהכאב שלנו נתחבר לכאב הגדול יותר. 

בעז"ה ישועות וגאולה!

מיד הקפיצו לי את זה:

""האין זה קטנוני לבכות בכי אישי על צרותיי הפרטיות, כשהאנושות כולה במצוקה ועם ישראל במצב כל כך קשה?
יש לנו גילוי עבורך. אינך צריכה לבכות על עם ישראל, כי את ועם ישראל – זהים!
ה' גרם לך לשבר בזוגיות, כדי שתרגישי את צערו שלו על חורבן הזוגיות שלו עִם עַם ישראל; ביתך אינו מתאים לך
ואינך מצליחה לעבור לבית אחר, כדי שתרגישי את צער השכינה שגורשה מביתה. ילדייך מרדנים ומאותגרי
קשב וריכוז, כי כך הם ילדיו של הקב"ה.
אישה בצער היא אוניברסאלית כל כך. צער נשי הוא עניין קוסמי.  

אינך בורג קטן בבריאה, במחילה. את בת ישראל.
כמה ה' אוהב את בנות ישראל. "בת" – אישון בת עין. כל הזמן ה' מביט בך: עיניים שלי,
עיניים שלי! שבי ובכי את שברי חייך. שִׁפכְיִ כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה' "

ופייגליניזית- נכון שמהות היום הזה היא אבל לאומי,חורבן לאומי- ובכיה על השכינה, ונכון שגאולה ובית לה' ממילא יביאו גאולה לפרטים, בכ"ז כל אדם במצב שונה..וכל אחד יתאבל וינצל את היום הזה בדרכו שלו.

יש כאלו שקוראים על החורבן ויש כאלו שהולכים לשבת עם יהודים מכל הסוגים, ולהתחבר איתם. יש כאלו שבוכים שלה' אין בית ויש כאלו שבוכים שלהם אין בית. מי אנחנו שנגיד למישהו אתה לא בסדר..? כל אחד והדרך שלו להתאבל ולבכות את החורבן.

העיקר שהבכיות של כולנו , הבכי הפרטי והבכי הלאומי- יביאו כבר לגאולה. פרטית ולאומית. (אני אולי אוסיף, ואף גאולה כלל אנושית, גאולה של העולם.. )

כי אני באמצע משהו.

"כל אדם במצב שונה", זה אכן נכון. ובסדר גמור. אני לא שופטת כאן אנשים פרטיים.

אני טוענת כנגד השיטה שהשתרשה, שבוכים על הצרות ועל הגלות, ולא בוכים על ביתו של השם.

לא קולטים, שכשתהיה המציאות הזו, שבית הבחירה יעמוד על תילו, והשם ישכון שם, לא יהיו את כל הצרות והסבל והגלות...

לא קולטים את זה, שזה שורש נשמתו של עם ישראל, משם יוצאת הבשורה, 'ומלאה הארץ דעה את השם'.

יש אותו לכולנו, זה בסדר....

הגיע הזמן- למקד מחדש את האבל הזה

פעם ליהודים היה באמת קשה ביומיום- בא הפריץ ודרש את הכסף ואם לא אז זרק לבור

היום ליהודים יש רווחה פיזית- יש לנו מדינה, וצבא משלנו, ואנחנו לא רעבים, ויש לנו חירות וזכויות אזרחיות, וכל יהודי שבעולם שקשה לו- יכול לבוא לפה...

אז הגיע הזמן שנעמיק באמת- מה חסר לנו? מה חסר לעולם כולו?

מה זה אומר שיש עולם שאין בו השראת שכינה?

מה זה אומר שעמ"י מלא כולו בשנאת חינם? (נא לעיין בשירשורים מלפני יום ויומיים- רק על זה ראוי לקרוא צום)

מה זה אומר שיש יותר מחצי מעמ"י שלא שומרים מצוות?

בית המקדש הוא לא חתיכת נדלן או מבנה פיזי- הוא סמל לתופעה שלמה- שאין אותה פה בעולם- האם יש לנו קצה מוזג מה אנחנו חסרים?

תקרא את הקינות שאשכנזים אומרים במוסף של יו"כ

ז-ה מה שאנחנו צמים עליו

התחושה הזו מלווה אותי כל השנה.

אני לא יכול להגיד את אותן קינות על העיר החרבה כמו שאמרו אבותיי..

זה פשוט שקר.

כל שנה מדברים על זה, לצערי אני זוכרת רק את השנה הזאת.

אבל זה ארוך מדי לכתוב...

אז נעביר לך את המסר בהזדמנות.

תזכיר לי

צורבת לי בבשר.

מתרחשת היום בפועל!!

מדינת ישראל נותנת שליטה כמעט מוחלטת לאומות העולם במקומות האלו, מבניה ועד התנהגות...

ובאמת היו מספר רבנים (הרב דוד חיים דוד הלוי, הרב גורן וכ'ו) שתיקנו שינויים בתפילת נחם

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כל מה שכתבת גם מכשיר ב-1000₪ יכול לתת, חוץ מסים וירטואלי שזה שמור למכשרים יקרים.

כמו שכתבת בעצמך, המכשירים הפשוטים היום הם הכי טובים שהיו לפני 5 שנים.

ההבדלים בעיקר הם "הפרמיום", ועל זה משלמים הרבה מאוד.

לדוגמא, אם המכשיר מפלסתיק או מאלומיניום מוסיף עלויות ייצור של בערך 30$, האם זה משנה? כנראה שלא, עוד לא הכרתי מישהו שלא משתמש בקייס (חוץ ממני). 

כנ"ל לגבי מסך אם הוא LCD או OLED מדובר על הפרשים של 100$ לפחות עבור היצרן, אני אישית לא רואה הבדל בצבעים או בבהירות גם באור שמש.

כנ"ל לגבי המצלמה, אם אתה מצלם צילומים קלים (ללא תנועה, אור טוב) ולא אכפת לך ש-AI ישפר את הצילומים, לא תוכל להבדיל בין תמונה שצולמה למכשיר יקר או זול.

כנ"ל לגבי איטום למים, כל המכשירים שראיתי מבפנים היו חסינים למים, זה בסה"כ אטמי גומי פשוטים יחסית, אבל לזה שאין תקן אומר שהיצרן לא לוקח אחריות ולא משלם תמלוגים עבור ההסמכה.

יש עוד הרבה הבדלים כאלו, היצרנים יודעים את זה ולכן המכשירים הזולים פשוט חותכים את על הפינות האלה.

כל האמור לעיל לא מנע ממני לקנות את מכשיר יקר מאוד מאוד.

אגב, סים וירטואלי לא יותר זול מסים רגיל מחברה מקומית או סים רגיל גלובלי שתזמין מאליאקספרס, הוא רק יותר נוח,  זה יותר זול רק עבור סים עם חבילת גלישה בלי מספר. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

וגיבוי שלו (באמצעי חיצוני, כלומר קובץ טקסט) בעיניי זה די קריטי.

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

סבלנות, מונופול, דמקה, רמי קוביות, המשחק עם הרכבת מילים - שכחתי את שמו ועוד