לסתור דברי אביו או אמו
אסור[1] לבן (או לבת) לסתור[2] דברי אביו או אמו[3] בין בדברי הלכה[4] ובין[5] במילי דעלמא. והיינו שלא יאמר לאביו 'דבריך אינם נכונים' או 'הינך טועה' וכל כיוצא בזה[6]. ואף[7] אם אומר למי שחולק על דברי אביו 'נראין דבריך' וכיוצ"ב הוא בכלל סותר דברי אביו. ואיסור[8] זה הוא דוקא בפני אביו, אבל שלא בפניו מותר, ומכל מקום כל מה שאפשר לו לעשות כן בדרך כבוד, יעשה[9]. ויש אוסרים[10] לסתור דבריו אף שלא בפניו. ואף שאין לבן לסתור את דברי אביו גם בהלכה, מכל[11] מקום מותר לבן להקשות ולתרץ על אביו בדרך משא ומתן ולהסיק מסקנת ההלכה, כשעושים כן בדרך לימוד, וכן[12] יכול להביא ראיות שהצדק עמו, ובלבד שיעשה כן בכבוד[13] ודרך ארץ ולא בדרך ניצוח וקיפוח.
הלכות קודמות: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t564318#6269007
מקורות לעיון והרחבה, השתדלתי להדגיש מה שחשוב:
[1] שו"ע סעי' ב'.
[2] ואם אביו מוחל לו, רשאי לסתור דברי אביו, ועכ"פ יעשה כן בדרך כבוד ויראה. וכן אם האב אומר דבר כלשהו ואח"כ שואל את בנו אם לדעתו דבריו נכנים, או כאשר עורך האב חשבונותיו ומבקש מבנו לבדוק אם טעה, מותר לבן לומר ש'יש כאן טעות' אבל בכל אופן לא יאמר בלשון ניצחת 'טעית'. ע' בערוה"ש סעי' יג'.
[3] וכגון שאם אביו היה מספר מעשה ואומר כך וכך אירע לא יאמר, 'לא כך היה המעשה', או 'דבריך אינם נכונים' וכן לא יאמר לו 'טעית וכך היה לך לומר' וכל כיוצא בזה. ס' המוסר לר"י כלץ פ"ה. וכן אם היו אביו מחווה דעתו באיזה עניין, לא יסתור דבריו. ובכלל זה שלא יעשה תנועה או רמז בפניו כמסמן שדוחה דברי אביו. וע' בשדי חמד מע' ו' סוף כלל א' שאפילו לסתור דבריו אביו בכתיבה, אסור. ובבא"ח פר' שופטים אות טז' שאם היה אביו מפרש דבר שמועה בטעות, לא יאמר לא תלמד כך, אלא יאמר לו כך וכך שמענו.
[4] וע' לקמן שמותר להקשות ולתרץ עם אביו כשעושה כן בדרך לימוד. ולפי זה לסתור דברי אביו בהלכה היינו כשאינו עושה כן בדרך לימוד, אלא בסתם.
[5] ערוה"ש סעי' יג'. וכן מבואר מהחיי"א כלל סז' סעי' ח'. וע' בילק"י כבוד הורים עמ' תקלו' שאם מוכיח האב את בנו על דבר שלא עשאו הבן לא יאמר לו זה אינו אמת או הינך טועה, אלא יאמר בדרך מתונה כגון 'יש לי לומר דברים המצדיקים את דרכי' וכדו', ויעמיד האמת על בוריה
[6] אומנם מותר לבן לומר משפט כמו 'נראה לי שהמעשה היה כך וכך' או 'נדמה לי ששמעתי כך וכך' או אני חושב שהיה כך וכך' שכן באופן הזה אינו אומר שאביו טועה. כן מבואר מס' מעיין חיים ח"א סי' יא'.
[7] ש"ך סק"ב.
[8] ט"ז סק"ג. ביאור הגר"א סק"ג. חיי"א כלל סז' סעי' ח'. בא"ח פר' שופטים את ג'. חזו"א יו"ד סי' קמט' סק"א. הליכו"ע ח"ח עמ' צ'.
[9] ולדוגמא שאם שאם הוא חולק על אביו ויש עוד אחר שאומר כאביו, לא יאמר או יכתוב שחולק על אביו אלא על אותו אחר שסבור כדעת אביו. ט"ז שם.
[10] דרישה סק"ג. ש"ך סק"ב. חס"ל סעי' א'. מסגרת השולחן סי' קמג' סק"ב. וע' בשו"ת רעק"א קמא סי' סח' ד"ה 'ומעתה' שבכל אופן, לאחר פטירת אביו מותר לסתור דבריו או להכריע דבריו ולומר 'נראין דברי פלוני שחלק על אביו.
[11] ב"ש סנהדרין קי' ע"א. פ"ת סק"א בשם ס' עצמות יוסף. בית לחם יהודה סק"ג. שו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' ה'. ערוה"ש סעי' יב'. העמק שאלה סי' נו' אות ה'. שו"ת מנח"א ח"ד סי' ו'. שו"ת מהרש"ג ח" ביו"ד סי' קיא'. חזו"א יו"ד סי' קמט' סק"א.פחד יצחק ערך כבוד אב ואם אות ג'. שו"ת מהר"ם בריסק ח"א סי' קלה'.
[12] פרישה סק"ג. שו"ת שאילת יעב"ץ שם. יד שאול סק"ג. וע' בילק"י כבוד הורים עמ' רכג' שכן מותר לבן לכתוב תשובה בהלכה ולחלוק על אביו, ואפילו מזכיר את דברי אביו וחולק עליהם.
