מרוטה כמו אפרוח אומלל, רעבה ועייפה ועם מוח מעלה עשן אחרי שמונה שעות בספריה...
״דינה! בואי איתי לקניון! יש שלוש חולצות במאה ב ------ --- (חנות עם שם לועזי. השם שמור אצלי כדי שלא יאשימו אותי בעוון פירסום) פליז בואי איתי!!! אה, וגם חסר לי שלושים שקל, בא לך לתרום לאחיך הרש...?
״ (איזה רש ואיזה נעליים! הילד עובד!)אחרי לחץ פיזי כמעט כבד נעניתי. רק בשביל ההליכה עד לקניון.
גירדתי תצמי מהספה, נעלי ספורט וקדימה זזנו.
הגענו.
חרשנו חנות חנות.
ואין!!!
החנות בקניון פתח תקווה בכלל!!!
יש לו מזל שהוא מיהר להתחנף
ולעורר רחמים,
ושאני שמחתי שלפחות זזתי אחרי השבת השחיתותית שלי...
אין.
אל תשמחו על בני טיפשעשרים.

|מאמין|
