אב שמחל על כבודו. והאם יכול האב לשרת את בנו. לבקש מאביו שיעשה דבר עבורו. לקרוא לבנו 'רב'.
אב[1] שמחל על כבודו כבודו מחול, וצריך[2] האב להודיע לבנו על כך. ואף[3] על פי שכבודו של האב מחול, אסור לבזותו או לחרפו[4] שעל זה אין מחילה. ומצוה[5] על הבן והבת לכבד להוריהם אע"פ שמחלו על כבודם. ואין{C}[6] ראוי להורים שימחלו לילדיהם תמיד, משום שמבטלים מהם המצוה והחינוך[7] הבא על ידה, וכל[8] שכן במקום שעלולים בשביל כך ללמוד לזלזל בכיבוד אב ואם, אבל הכל לפי העניין שלפעמים יותר טוב שימחלו ההורים, ובפרט כשיש קושי גדול לבנים לעמוד בחיוב, ועת וזמן ידע לב חכם[9]. ואין[10] לבן להסיק מדעתו שאביו מוחל לו, אלא צריך שיאמר כן האב בפירוש. ופשוט[11] שמותר לאב לקרוא לבנו בתואר 'רב' 'מר' אדון' וכדו'. ואב[12] הרוצה לשרת[13] את בנו, מותר לבן לקבל ממנו[14], אלא אם כן האב הוא בן תורה[15]. ואין[16] לבן לבקש מאביו או אמו שישמשוהו או שיעשו איזה שרות[17] עבורו אפילו ע"י שיבקש מהם מחילה, אלא{C}[18] אם כן הבן רעב או צמא וכדו' ואין באפשרותו ליטול בעצמו{C}[19], ויודע שאביו או אמו ישמחו לעשות עבורו, ולכן[20] בן הרוצה לבקש מאביו או אמו שיכינו לו ארוחת בוקר, יתפרו לו בגד שנקרע, ישמרו על ילדיו[21], או שיעשו עבורו כל דבר אחר שאינו יכול לעשות בעצמו, לא יאמר להם בלשון צווי אלא בלשון שאלה, 'האם רצונכם לעשות כך וכך עבורי', או שיאמר הדבר בדרך הודעה כגון שיאמר 'נקרע לי כפתור החולצה' וכדו' ואמו תבין מעצמה. וכן אם האם שואלת מה תאכלו, לא יאמרו לה 'הכיני כך וכך' אלא יאמר 'נאכל כך וכך'.
הלכות קודמות: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t571076#6321570
מקורות והערות לעיון והרחבה, השתדלתי להדגיש את מה שחשוב:
[1] שו"ע סעי' יט'. ופשוט שאם חזר בו אביו ממחילתו, שוב חייב הבן בכבודו בכל דבר, וכ"כ בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' ריח'.
[2] תוס' קידושין לב. ד"ה 'דמחיל'.
[3] ע' ב"י יו"ד סי' שלד' בשם תשובת הריב"ש סי' רכ'.
[4] וכל שכן להכותו, ואין על זה מחילה. כן מבואר בשו"ע סי' רמא' סעי' ג'.
[5] שו"ת הרדב"ז ח"א סי' תקכד'. פ"ת סקט"ז. הגה' רעק"א סי' רמ'.
[6] חזו"א יו"ד סי' קנא' סק"ב. ילק"י כבוד הורים עמ' קסד' ושהוא הדין שאין ראוי שהבן יבקש מהוריו שימחלו לו לתמיד.
[7] וכל שכן שאין להורים להתנהג עם בניהם כחברים השווים זה לזה, אלא יש ללמדם הכנעה ומורא. ילק"י כבוד הורים עמ' תקנג' בשם המכתב מאליהו.
[8] ס' חסידים סי' שלט'.
[9] ע' בס' חסידים סי' קנב' שטוב וראוי להורים שבסתר לבם בלא להודיע לבנים ימחלו תמיד מחילה גמורה לבניהם שלא יענשו בסיבתם.
[10] ילק"י כבוד הורים עמ' קסא' עפמש"כ בבית לחם יהודה סי' רמב' סעי' לב' משם שו"ת משפטי שמואל.
[11] שו"ת מהר"י ברונא סי' קלט'.
[12] שו"ע סעי' כה'.
[13] ואם ההורים רוצים לעשות דבר שהוא ביזוי עבורם כדי לכבד את בנם כגון לרחוץ רגליו וכדו', מותר לבן להניחם לעשות כן, שזהו כבודם. כן מוכח בירושלמי קידושין פ"א ה"ז במעשה דרבי טרפון ובטורי אבן מגילה כח. וכ"כ בשיו"ב סקי"ט. וזהו דוקא כשהוריו רוצים בכך, אבל אם מוחל לו אביו על בזיונו משום שרואה שבנו מבזהו, אין מועיל וכמ"ש לעיל שאין מועיל מחילה לביזוי.
[14] וכן אם הוריו שואלים אותו מה הור רוצה לאכול וכדו' מותר לו לומר להם, אף שיש בזה טרחא, שמסתמא מסכימים בלב שלם. וכל שכן אם כבר טרח האב עבורו והכין עבורו דבר, שמותר לבן לקבלו, ועכ"פ ראוי לבן לבקש את סליחת אביו על שטרח עבורו. וע' בשו"ת להורת נתן ח"ה סי' נב' ובשו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קנד' שאין לבן לדחוק בהוריו שיתנו לו ממון לצרכיו (ואפילו הוא נשוי וצריך לזה מאוד) אבל אם ההורים מצד עצמם רוצים ליתן לו, פשוט שמותר, ויכיר להם תודה.
[15] ובשו"ת יבי"א ח"ז יו"ד סי' טז' שגדר 'בן תורה' הוא לפי ערך הדור. ובילק"י כבוד הורים עמ' ש' שאם אביו מקפיד מאוד בכך מותר לקבל מאביו אף שאביו בן תורה.
[16] יעלזו חסידים סי' קנב'. שו"ת תורה לשמה סי' רסח'.
[17] ואפילו לבקש מהם שיגישו לו צלחת או מלח וכדו' בשעת הסעודה. ס' יעלזו חסידים על ס' חסידים אות קנב'. ילק"י כבוד הורים עמ' דש'. וע' בס' הליכות בן אדם לחבירו עמ' פד' בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל שבן או בת העובדים עם הוריהם, מותר לומר להם 'הגישו לי או הביאו לי וכן קחו דבר זה ממני וכדו'.
[18] שו"ת יבי"א ח"ז יו"ד סי' טז'.
[19] כגון שהוא חולה וכיוצ"ב.
[20] ס' בן חכם אות קד' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ס' ויחי עזרא סעי' כו' בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל. ילק"י כבוד הורים עמ' שה'.
[21] או שיסיעו אותו ברכב או שיקנה לו דבר או שיגלחנו או שיכבסו בגדיו וינקו עבורו וכל שאר כיוצא בזה.
