בקשת מחילה מהוריו כשנכשל בכיבוד הורים, ובערב יוה"כ. ואם גנב מהוריו בעודו קטן.
מי[1] שנכשל בכיבוד הורים צריך להתוודות לפני קונו על שעבר על צוויו, וכן[2] חייב לבקש מהוריו מחילה, ואין נמחל לו אם לא עשה כן[3]. וכן בערב יום כיפור יבקש סליחה מאביו ואמו על מה שפגע בהם. ובן[4] או בת שלא בקשו סליחה מהוריהם אחר שחטאו כנגדם או בערב יוה"כ, יאמרו ההורים בפיהם שמוחלים לו מחילה גמורה, וכן[5] ישתדלו תמיד ההורים לברך[6] את ילדיהם, למחול להם, ולא להקפיד על מה שחטאו נגדם, כדי שלא יענשו חלילה ילדיהם בסיבתם, וכל[7] שכן שלא יקללום שגורמים להם בכך צרה. ואם[8] גנב הבן דבר להוריו, צריך להשיבם מה שגנב מהם או שימחלו לו בפירוש[9]. ואם[10] גנב להוריו בעודו קטן והגניבה בעין, צריך להחזיר הקרן להוריו, ואם אינו בעין (כגון שגנב מהם ממון) פטור אף לאחר שיגדיל, וממידת חסידות שיחזיר אף אם אינו בעין.
הלכות קודמות: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t571551#6325692
[1] ע' הל' תשובה לרמב"ם פ"א ה"א.
[2] פשוט דלא גרע מכל חטא שבן אדם לחבירו. וכ"כ במנ"ח לג' ולח'.
[3] וברמ"א או"ח סי' שמג' סעי' א' ובבא"ח פר' וילך אות כג' שאם הכה את אביו בקטנותו או קללו אין צריך לעשות תשובה כשיגדיל, ומ"מ טוב שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה.
[4] בא"ח פר' וילך אות ו'. כה"ח סי' תרו' סקמ"ד. וע' בשו"ע סעי' יט'.
[5] ע' בשו"ע סעי' יט' ובפלא יועץ ע' 'ברכות' ובכה"ח פלאג'י סי' לב' סעי' יז'.
[6] ובפרט בערב שבת שכן המנהג שהאבות מברכים לבניהם. כה"ח שם. כתב שם טוב עמ' ריב'. ובערוה"ש יו"ד סי' ת' סעי' ה' שאבל תוך שבעה לא יברך את בניו בליל שבת.
[7] ע' בס' חסידים סי' עו' ובכה"ח פלאג'י סי' א' אות ז' - י'
[8] שו"ת אג"מ חו"מ ח"א סי' פח' אות ז'. ובילק"י כבוד הורים עמ' תשו' שאם נתנו לו הוריו כסף לצרכי אכילה ובזבז את הממון לצרכים אחרים, כל שלא התנו בשעת הנתינה בפירוש שרצונם שיוציא לצרכי אכילה, אין מחויב להחזירם, ומכל מקום ראוי שיבקש סליחתם.
[9] אבל לא יסמוך על אומד הדעת שמחלו על כך. אג"מ שם.
[10] ע' בשו"ע חו"מ סי' שמט' סעי' ג' ובשו"ת שבו"י ס ח"אי' קעז' ובפ"ש חו"מ שם סק"ב ובשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' שעה' ובשו"ת יבי"א ח"א חו"מ סי' ו'
