באדיבות אתר " שלום עכשיו "

רשות העתיקות, בשיתוף עם עמותת אלע"ד, מבצעת עבודות חפירה ובנייה ללא היתר בנייה וללא תכנית בתוקף, בסמוך לאחד המקומות הרגישים בעולם, בחניון גבעתי שנמצא במרחק של כ-30 מחומת העיר העתיקה וממסגד אלאקצא. תושבים מסילוואן יחד עם שלום עכשיו עתרו באמצעות עו"ד מיכאל ספרד, לבג"צ בדרישה להפסיק את העבודות. בית המשפט נתן למשיבים 5 ימים לענות לטענות העותרים. 

בנייה בחסות "חפירה ארכיאולוגית"
לפני שנים אחדות החלה רשות העתיקות בחפירה ארכיאולוגית בחניון גבעתי, שהיה עד אז חניון ציבורי ששירת את התושבים ואת המבקרים באזור. לפני כחודשיים (ספטמבר 2008) החלו עבודות עם מכונות קידוח, חפירת פירים והכנת קונסטרוקציות ברזל בעומק של כ-15 מטרים.
בדרך כלל בארכיאולוגיה, החפירה מבוצעת בעדינות ובזהירות כדי לא לפגוע בעתיקות, בחניון גבעתי העבודות הן למעשה בניית יסודות למבנה ענק שמתוכנן במקום, ללא תכנית מאושרת וללא היתרי בנייה.
כתוצאה מעבודות אלה נגרמו נזקים וסדקים בבתי השכנים, ועלה חשש של ממש להתמוטטות ואסון.
 
התכנית הסודית – אולם שמחות, מרכז מסחרי, חדרי אירוח וחניון תת קרקעי
תחקיר של שלום עכשיו גילה כי העבודות אינן רק עבודות חפירה ארכיאולוגית, אלא הן מבוצעות במסגרת תכנית גרנדיוזית למבנה ענק בהיקף של 115,000 מ"ר, עם אולם ארועים, מרכז מסחרי חדרי אירוח וחניון תת קרקעי. חברת "קדומים 3000" בשיתוף עם עמותת אלע"ד, יוזמים את הבנייה, למרות שלפי התכנית שבתוקף המקום אמור להיות חניון ציבורי. מלבד זאת לפי תכנית המתאר החלה במקום, תכנית עמ/9, אסור לבנות כל מבנה במרחק 75 מ' מחוץ לחומות העיר העתיקה.

בנייה ללא היתר
בדיקה של העותרים העלתה שעיריית ירושלים מעולם לא נתנה היתר בנייה לעבודות הבנייה שמתבצעות באתר. למעשה לא ניתן לתת היתר בנייה, כי אין תכנית בנייה בתוקף. לאור הנזקים שנגרמים לבתי העותרים קיים חשש שהחפירות מבוצעות ללא פיקוח הנדסי ראוי. הפיקוח על הבנייה אמור בין השאר להבטיח את הבטיחות ואת שלום הציבור, אך במקרה דנן אין היתר ואין פיקוח.

שני סוגים של חפירות ארכיאולוגיות: החפירות בהרשאה וחפירות ברישיון
לפי חוק העתיקות, חפירה ארכיאולוגית בישראל מותנה בקבלת רישיון מטעם רשות העתיקות. מנהל רשות העתיקות יכול להעניק רישיון לחפירה רק לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות של המועצה לארכיאולוגיה, ורק למוסד מדעי שעניינו ארכיאולוגיה.
הסוג השני של החפירות, "חפירות הצלה", נערכות בהתאם לצרכי הפיתוח של הארץ כדי לתעד את העתיקות ולמנוע פגיעה בהן במקומות המיועדים לבנייה. כאשר יש תכנית בנייה או פיתוח שעלולה לפגוע באתר עתיקות, מבצעת רשות העתיקות "חפירת הצלה" על חשבון יוזם הבנייה. חפירות אלה נעשות בהליך פנימי מהיר בתוך רשות העתיקות, הליך של הרשאה, שנותן ראש הרשות בלי התייעצות עם המועצה לארכיאולוגיה.
רישיון החפירה הוא לב ליבו של חוק העתיקות. ועדת הרישיונות נועדה למנוע מאנשים וממוסדות לא ראויים לנהל חפירות. לכל רישיון יש תנאים נלווים רבים שנועדו להבטיח את השמירה על העתיקות וחפירה מקצועית ומדעית. אך רשות העתיקות פועלת בירושלים בעיקר בהרשאות, "חפירת הצלה", בהליך עוקף רישיון, ובכך מסכנת את העתיקות. הדבר מוביל לכך שכל גורם בעל ממון יכול ליזום חפירות נרחבות, מתוך ידיעה שאין למעשה פיקוח של ממש על הרישוי שלהן.

ניגוד העניינים של רשות העתיקות
לרשות העתיקות שני תפקידים מרכזיים שיכולים לעתים להעמידה בניגוד עניינים: מצד אחד, היא ממונה על שמירה ופיקוח על חפירות ארכיאולוגיות ועל עתיקות, ומאידך היא הגוף המבצע של חפירות רבות, "חפירות הצלה". ליזמים ולמפתחים יש אינטרס בקידום מהיר של חפירות ההצלה, והם עלולים ללחוץ על הרשות לבצע חפירה מהירה ורחבת היקף, שאינה מתאימה בהכרח לצרכים הארכיאולוגיים. 
רשויות המדינה נתנו בשנים האחרונות לכמה עמותות אידיאולוגיות את המפתחות לניהול אתרים ארכיאולוגיים ותיירותיים במזרח ירושלים ובעיר העתיקה. עמותות אלה משקיעות מיליוני שקלים בחפירות ארכיאולוגיות ועבודות בנייה על מנת להבטיח את השליטה הישראלית בסביבת העיר העתיקה, דבר שעלול למנוע אפשרות של הסדר קבע ופתרון של שתי מדינות.

רשות העתיקות כקבלן בנייה של המתנחלים
מול הכספים הרבים שמציעות העמותות לחפירה ולפיתוח, קשה לרשות העתיקות לעמוד. בשנים האחרונות מקיימת רשות העתיקות עשרות "חפירות הצלה" בהיקפים גדולים ובעלויות עצומות באזור האגן הקדוש בירושלים. בחלק מהמקרים מבצעת הרשות עבודות בנייה ללא היתר וללא תכנית בנייה בתוקף, בחסות של "חפירה ארכיאולוגית". כך נבנו ללא היתר וללא תכנית מאושרת בית הכנסת "אוהל יצחק" ברובע המוסלמי, מרכז המבקרים ב"חפירות הכותל" (מרכז דוידסון), וגם גשר המוגרבים החל להיבנות ללא תכנית בנייה בתוקף.