זה ממש לא סתם כך...

ולמה הוא מתנגד? אם אפשר לשאול...

(גם לגברים)

הרב ליאור מעודד עלית גברים להר הבית ולגבי נשים הוא אומר רק כלה ביום חופתה.

כמדומני שגם הרב שילת אומר שכלה ביום חופתה יכולה לעלות.

לעומת זאת אף אחד לא הולך לחקור את שאר האפשרויות....

גברים ע"מ להיכנס להר הבית לטבילת נידה אלא אם כן הוא זב ואז הוא חייב מעיין ומקוה לא מועיל.

ההקלה בטבילות גברים זה לגבי תקנת עזרא שלא מצריכה טהרה גמורה

ודיני החציצה..

אם טמאים בוודאות.

ממש לא כמו שנשים טובלות לטהרת נידות. בדקתי את זה

אישית אני שמעתי מאבא שלי שלך לרב שלו -לשאול משו על חציצה -לפני שהוא עלה להר 

ביומיום- דברים לא טובלים עם דיני חציצה, זה נכון

אבל זו טבילה "לא הלכתית" אלא לקדושה

http://lamikdash.blogspot.co.il/2008/11/blog-post_08.html

טבילה כדי לעלות להר הבית- את לא.

אח שלי עלה איתי ביום החתונה, והוא היה צריך לטבול עם כל הדינים בדיוק כמו נידה.

כשעלתי להר הבית בפעם הראשונה זה היה פעם ראשונה שאמא שלי עזרה לי שמשהו שקשור להלכה ולא אבא שלי....

בס"ד

בשבוע שעבר היה אצלנו הרב ליאור שליט"א והתבקשתי על ידי מישהי מאורסת לשאול את הרב האם מותר ומה דעת הרב לכלה לעלות ביום חופתה להר הבית והרב ענה לי כך "תאורטית כן, מעשית לא". 

(וסליחה על זה שכתבתי בפורום שאני עדיין לא מורשה לי, פשוט חשבתי שחשוב לתקן / לחדד את דעת הרב בנושא)

אבל אני לא זכיתי להבין דב"ק. הרי כלה מותרת לבעלה א"כ מדוע תהיה אסורה לעלות.

דרך אגב הסיבה שאוסר בד"כ היא לא בגלל שיש יותר פרטי דינים בטבילה עצמה.

אלא שכנראה זה טיפה מסובך לחשב את הימים וכו'

מ"מ נראה לי מוזר כזה פסק. ומה יהיה שיהיה לנו בימ"ק, גם אז יאסור?

אם זה מסובך אז לומדים טוב לעומק את כל הדינים וכך תוכלנה לעלות.

היום הוא עצמו לא עולה בהוראת רבני חב"ד

התלמידים שלו הוציאו ספרים על הצורך וההיתר לעליה עם הסכמות שלו (הר' יצחק שפירא ויוסי פלאי)

תודה רבה על העידכון!!

שהרב יצחק נגד?

הוא עלה שעצמו והוא מעולם לא אמר שאסור ותלמידיו הוציאו ספר בנושא!

מה דעת הרבנים על כך,

אבל למה להתסכן ב-"הזר הקרב יומת"??

ואם הטבילה לא באמת כראוי?

עוד לא הצלחתי להבין את כל העניין הזה שאנשים לא מפחדים לעלות לשם.

הבעיה היא כניסת טמאי מתים לשטח העזרה שאיסורה כרת. (רק לשם הדיוק)

לאחר הבהרה זאת - האם אכלת בסוף הצום? האם חיכית לדעת רבנו תם? אם לא - איך את מסתכנת באיסור כרת??

ואפילו יותר ספציפית - בעילת נידה הוא איסור כרת לא פחות מאשר עליה להר הבית. מעולם לא שמענו שנמנעו ישראל מלקיים מצוות פריה ורביה בשל החשש שהטבילה לא היתה כראוי. מדוע שפה נחשוש יותר?

רוב הרבנים שאוסרים עליה להר הבית זה משום החשש שברגע שיתירו את זה בפומבי יעלו לשם אנשים ללא ההכנות הראויות. 

חידשת.

סליחה שלא הבאתי את התמונה המלאה. ובכ"ז הסיבה העיקרית של האוסרים היא שלא יעלו אנשים ללא טבילה והכנה כנדרש.

א) זיבה יש לדעת כולם אבל אפשר לפטור ע"י טבילה במעיין (אתה כנראה מתכוון לגבי מחוסר כיפורים של זב ובשביל זה צריך זב בעל שלוש ראיות וזה נדיר)

ב)קשה להגדיר מסורת במשהו שרוב השנים לא היה אפשרי כלל וגם יש מסורות הפוכות (לזיכרוני כתוב שהרמב"ם נכנס)

ג) אני מכיר ששיטת הרדב"ז היא שממקמת את אבן השתיה בכיפת הסלע ולה כולם חוששים

ד) מצאנו דבר כזה רק לגבי מקום המזבח וגם זה לא הוזכר כתנאי בפוסקים והיו לא מעט רבנים שרצו לחדש את העבודה ולזיכרוני הטענה לא עלתה (לגבי הדיון בין הרב קלישר לרע"א וחת"ס)

ומסתבר להגיד שאתה פשוט כותב שטויות.

נא להתעדכן מה הארכאולוגיה והחוקרים מצאו מאז ששת הימים 

דברים משמעותיים ביותר , שהאנגלים לא גילו 

(תודה לכולכם, שירשור מחכים ) 

1) גם אם זה לא נדיר לפי הר"ש צריך להוסיף גם עוד שיטה שמחוסר כיפורים דזב כזב לגבי כניסה למקדש שלפי ידיעתי לרב מוחלט של הפוסקים אין הדין כך 

2) כשאמרתי לא יכולים זה היה בעיקר מבחינה פוליטית (לכותל בתקופה ארוכה בקושי יכלו להגיע, להר הבית?)

3) הוא גם כותב במפורש לגבי אבן השתיה כך שאכן יש סתירה בדבריו ולכן דעתו נחלשת (כי לא ברור מהי וגם לא ברור על מה היא מסתמכת)

4) אם אפשר מקורות אני אשמח (אני רוצה לבדוק האם הם אמרו את זה לגבי עבודה או כניסה {לגבי כניסה זה מוזר כי הדיון נסוב בעיקרו על פסח שקרב בטומאה} )

5) לכל הדיון יש לצרף את שיטת הראב"ד שכיום אין כרת (ויש מסבירים שאין איסור) בכניסה למקדש

א. בסימן צו וצא וצב

ב. בצו שמשם ציטטת הדיון נסוב סביב כניסה למקום המקדש עצמו ע"פ שיטת הראב"ד ואין לזה שום קשר לדיון כאן

ג. בצב ששם מובא הדיון לגבי נבואה מדובר על עבודה במקדש ועל מקום המזבח 

    והרב טוען שא"א לומר שמקום המזבח הוא לא לעיכובא שהרי הוא מחודש כיוון שבביהמ"ק יש חידושי

     דינים על פי נבואה. הוא לא כתב שם שאם נוכל לגעת איפה היה המזבח יש בעיה בגלל שאין נבואה 

ד. לגבי מי שאומר שא יכול להיות שזה תלוי בנבואה כי אז זה מתבטל היום הרב הדגיש שם

     שגם רוח הקודש מספיקה וכתב שמדרגה זו לא בטלה 

בכלל לדיון שבצ"א וצ"ב.  ולכן מה שהוא כותב שצריך את אליהו כדי להיכנס למקדש!!!!

ועל זה כולם מסכימים. ובצ"א וצ"ב הוא מתייחס לקביעה שמספיקה לגבי עבודה במקדש לא לשלול מקומות מסוימים מקדושת עזרה.

אני לא אמרתי שהרב קוק היה בעד עליה הוא לא ידע איפה מקום המקדש

ואולי לא סמך על המחקרים אז. אבל הוא לא כותב שאי אפשר לקבוע איפה מקום המקדש עפ"י עובדות מדעיות

ולכן התשובה לא רלוונטית לדיון שלנו.

אם אתה חושב שמבחינה מחקרית אין מספיק וודאות שהמקום שבו הולכים לא בעזרה זה דיון אחר

ואני לא מבין בענין. אבל התשובות האלו לא רלוונטיות 

לגבי איזו רוח הקודש סעיף ד' לא היה מכוון כלפיך אלא כלפי אלה שטענו נגדך שלא יכול להיות שמצווה בטלה

הוא מדבר על מח' רמב"ם ראב"ד על כניסה לעזרה בטומאה ועל זה הוא כותב שעד שיבא אליהו א"א להיכנס 

וא"א להכריע כמו הראב"ד כל התשובה עוסקת בא. שא"א להכריע ביניהם ב. שרוב הראשונים כרמב"ם ג. שגם לראב"ד יש איסור אבל לא כרת. לא ראיתי שם מילה לגבי כניסה להר הבית במקום שלא  היה המקדש

בתחילת התשובה הרב כותב שאנשים רצו להכריע כמו הראב"ד ולכן בסוף הוא אומר שיהיה אפשר בלי לפרוץ גדר ולגבי האגרת כבר כתבתי שהרב אסר לעלות אבל לא מהטיעונים שלך אלא או מחשש שמא יכנסו יותר פנימה או שלא סמך על הממצאים של זמנו

אבל בכ"מ הוא לא כתב בשום מקום (שהראית לי אני לא בקי בכתביו) שקשור לעליה להר הבית שיש צורך ברוח הקודש או נבואה.

ואם עמ"י יחליט לאכול ביוהכ"פ (לדוגמא) אז זה גם יהיה מסורת???

בעלייה להר מקיימים 5 מצוות עשה. א"א לומר מסורת נגד מצוות מפורשות.

דבר שני איך אתה סותר את דבריו בלי לתת נימוק משכנע.

לומר לי אילו מצוות עשה מקיימים בעליה למקדש??

1. כיבוש, ברור שזה המקום הראשון לחזק נוכחות יהודית (כמאמר חז"ל סמוך לפלטוריה שלך לא הורשת)

2. תפילה בהר הבית יש מצווה מיוחדת

3. מורא מקדש. א"א להיות ירא מהמקדש אם אתה לא שם

4. לשכנו תידרשו

את החמישית לא זוכר

ויש גם מצווה להשתחוות למי שמצליח

1. אין כיבוש ביחיד וניתן להתווכח אם זה בכלל עוזר

2. לא זכורה לי מצווה כזו בספר המצוות

3. להיפך מורא המקדש מתבטא בזה שאין אנו נכנסים מחשש טומאה (רוב האוסרים כולל הרב קוק מתייחסים לאי הכניסה כמורא מקדש)

4. ע"פ מה שנראה מהכתוב זה מדבר או על דרישה לבניית בית המקדש לא עליה להר הבית או על הבאת קרבנות לשם

5. תבדוק

יש איסור להשתחוות בחוץ אין מצווה להשתחוות בפנים

אז ככה

תפילה- מובא בסה"מ עשה ה'. שדרשו חז"ל עובדהו במקדשו

סליחה לא כיבוש- אלא ישיבת א"י שמסייעים לשליטת ישראל במקום

והמצווה ששכחתי- שמירת מקדש. והיא רק לחלק מהדיעות קיימת גם כיום.

א. הרמב"ם כותב שעובדהו במקדשו היינו להתפלל במקדש או נכחו והכוונה שבית המקדש יהיה מרכז עבודת ה' אבל המצוה היא על התפילה לא משנה היכן היא (במנין המצוות אין איזכור למקדש) [וודאי שמצינו עדיפות לתפילה במקדש זה לא הופך אותה למצוות עשה במחינת מצוות עשה אין הבדל האם אתה מתפלל בבית או בהר הבית]

לגבי ב,ג אפשר להתווכח רבות האם אתה מסייע למצוות אלו בעליה להר הבית וכן האם הן בכלל מוטלות על יחידים 

אני מתחיל לעלות.

למישהו היה ממש אינטרס לאסור כנראה..

זיבות זה דבר מאד נדיר, ובכל מקרה אין שום מקור לחשוש לזיבה בסתם אדם שלא הוחזק בכך. סעיפים ב' וד' די מונפצים, ג' מאד לא סביר מחקרית, בלשון המעטה.

אבל מה שכתבתי זה לא בציניות. ההלכה בנושא הזה משמשת ככלל את השקפת עולמו של הפוסק. שים לב שהאוסרים הם או חרדים, שמתנגדים לנסיונות לקידום הגאולה באמצעים מעשיים, או רבנים "כלל ישראליים" (לא מצאתי לתופעה הזאת הגדרה יותר טובה) שמתנגדים למציאות של קידום בניין בית המקדש בלי שעם ישראל יגיע לרמה רוחנית מסוימת. מאידך, המתירים הם בעלי השקפת עולם התומכת בקידום הגאולה באמצעים מעשיים גם בלי קשר למצב הרוחני של עם ישראל.

הנימוקים ההלכתיים הם בסך הכל קישוט לויכוח האמיתי, ולדעתי אין טעם בכלל לדון בהם.

אין שום קשר. מה יקבע בעתיד לגבי מקום המקדש הוא נושא לעצמו. האיסור לעלות היום נובע מכך שקדושה שניה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא, כך שהשאלה הרלוונטית בנוגע לעלייה היא מה היה, לא מה יהיה.

אסתכל באנציקלופדיה. כך או כך, לא חוששים לטומאה שלא הוחזקה.

וצמד המילים "הרב זצ"ל" לא מהווים מחסום לחשיבה עצמאית. לפחות לא אצלי.

בבשר וחלב אתה גם מחכה לנבואה?

אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.

פוסקים הלכה לפי שכל ולא לפי נבואה.

לצורת הבית.

וגם זה לא סותר הקרבת קורבנות בזה"ז.

ונביאים שעלו איתם מהגולה העידו להם לא פסקו.

כלומר הם ידעו את זה כי כך ראו בביהמ"ק הראשון

 אבל אם אין עדות ברור שאין למנוע בגלל זה

יש ספר של יצחק שטרן מתורת החיים לגבי חידוש העבודה בזה"ז

 קוראים לו עת לחננה . מומלץ מאד

אבל עדיין אני חושב שגם מי שלא מבין איך אפשר לעלות

ותשוקה לביהמ"ק ממלאת את לבבו, וודאי יכול לסמוך על שיטות המחייבות עלייה.

חוץ מזה שגם לפי הטענות שכתבת לא ברור שזה ממש איסור

ולכן אולי מדובר בחומרא מחשש לכרת וכד' א"כ זו חומרא שבאה לידי קולא.

בנוסף על דרך האפשר ניתן לומר עת לעשות לה' הפרו תורתך,

כשרואים שזרים רק מחזיקים ידיהם בהר קודשנו.

אולי כדאי לסמוך אפ' על שיטות דחוקות למען המטרה הנעלה.

מורי ורבי הרב מרדכי אליהו זצוק"ל אסר עליה להר הבית בכללי

מאותה סיבה שהרב נבנצל אסר

נסיתי לשאול אותו לפני שנפטר האם זו הוראה כללית ולפרטים ששואלים אותו אישית והוא מכוון אותם זה מותר

או לא(שמעתי על מישהו ששאל ואני לא זוכר אם הוא התיר לו או לא!)

לצערי לא הספקתי

אז אני לא עולה להר הבית!

לא חוששים כיוון שהמסורת בא"י היא לא לחשוש ועוד שבארץ נראה לעיניים שלא כשיטתו 

ולגבי נידה לא חוששים א. בגלל שא"א בלי  ב. החמירו כ"כ הרבה שהאפשרות לעבור על איסור

דאור' ע"י פספוס קטן הוא קלוש ולגבי בית המקדש צעד לא נכון ואתה בבעיה.

בעניין עליה להר הבית מיעוט רבנים שמתיר מול רוב מוחלט שאוסר.

ובשאר העניינים שהזכרת- ששם יש מחלוקות שבהן הדיעות הן לפי מנהגים הרווחים בעמ"י ,כך שכמחצית מהרבנים מתירים משהו וכמחצית אוסרים.

מלבד זאת פה -זה לא נראה לי רק העניין שהטבילה לא הייתה כראוי, אלא שאוסרים מסיבות נוספות -כגון מחלוקת אילו חלקים אסורים בעליה משום טומאת מת או טומאות נוספות שמהן אי אפשר להיטהר היום

בנוסף, בדברים שאין בהם ברירה- כי הם שייכים לשגרה באופן שאי אפשר להימנע מהם זה שונה, מאשר שאדם מכניס את עצמו לספק איסור כרת כאשר אין הכרח בעניין.

אם ככה אז אולי באמת היא נועדה רק לחילונים.

בעצם, לאף אחד.

החרדים לא שמים עליה ורק רוצים ג'ובים ממנה.

הדתיים לאומיים מקשיבים רק למה שנוח להם בפסיקות שלה, ורק רוצים שהרב הראשי יהיה מ"שלנו"

והחילונים לא יקשיבו לכמעט מילה ממה שהרבנות אומרת ורק רוצים רב שיחתן אותם בסבר פנים יפות כדי לא לנסוע לקפריסין.

מישהו מוכן להסביר לי למי עוד כן אכפת ממה שהרבנות הראשית לדורותיה פסקה?

כן - אם הרבנות הראשית אוסרת, זה על כלל העם, כולל מי שרבנים פרטיים פוסקים לו אחרת - אם הרבנות הראשית כיום היא המרא דאתרא של ישראל, אזי גם רבנים פרטיים צריכים לכופף דעתם כלפי הרבנות הראשית.

מסתבר שלא ככה, והכל רק פוליטיקות, ולצערי אגיד שגם רבנים גדולים שתמכו במועמד זה או אחר לרבנות הראשית, פוסקים לאנשים שאפשר להיכנס להר הבית (ושלא תבינו לא נכון - לא היה מועמד אחד בבחירות לרבנות הראשית הפעם, שהתיר כניסה להר הבית. כולם, כולל הרב סתיו, החזיקו בגישה המסורתית שהתחילה עוד בימי הרב קוק).

אני, הקטן, לא מכניס ידי ורגליי במחלוקת העצומה הזאת אלא מקבל עלי את הגזר של המרא דאתרא של ישראל, גם אם אתם לא חושבים ככה (ונראה היה דווקא שיש התעניינות רבה במי יהיה הרבהראשי - ואני שואל על מה ולמה).

יום טוב. להר הבית אעלה בעזרת ה' רק כאשר יבנה המקדש, בשמחה, בטהרה, ובלב שלם.

לא, לא כל עם ישראל קיבל את הרבנות הראשית כסמכות ההלכתית העליונה

אלא יותר כסמכות ההלכתית להסדיר את נושאי הדת שקשורים למדינה

וקבלה של אדם את פסקי הרבנות- תלויה מי הרב שפסק בדיוק (לא כל מי שיקבל את פסקי הרב גורן- יקבל את פסקי הרב מצגר... סתם דוגמא) 

חלק מה"תקוות סמויות" מהבחירות האחרונות לרבנות הראשית- היה שיבחרו אנשי חיל -שיכולים לאחד תחת הרבנות הרבה יותר מחלקי העם, להחזיר את מעמד להרבנות ליושנה 

אבל זה נושא לדיון אחר... 

אחד הדברים שיש צורך גדול שיעלו על שולחן הרבנות הראשית לפסיקה מחודשת- 

זה בדיוק הנושא הזה

שהרי הערבים אומרים "הנה אפילו יש לכם פסק הלכה שאסור לכם להכנס- מה לכם ולהר הבית???" 

החששנות ההלכתית- מיתרגמת למציאות מדינית רעה

אבל מי מינה את הרבנות הראשית (כיום, לא בזמן הרב קוק) להיות המרא דאתרא של ישראל?

הכח של המרא דאתרא נובע מכך שאנשים קיבלו אותו עליהם.

לדוגמא: רב שהתמנה ע"י אנשי העיר, פוסק על ענייני העיר. וגם אדם מעיר אחרת שיגיע אליה יצטרך לשמוע לפסיקותיו (לפחות בפרהסיא).

לעומת זאת אצלנו - מי שבחר את הרבנים הראשיים הם לא אנשי ארץ ישראל, אלא פוליטקאים, שלא ממש מעניין אותם מי ישב בכס הרבנות, אלא איזה קשרים הם ישיגו מכך.

וזו הבעיה העיקרית עם הרבנות בצורה שבה היא נבחרת כיום (ומה שגורם לרוב העם לא להתייחס אליה ברצינות, אלא יותר כמו רבנים מטעם הממשל) - מי שבוחר אותה זה לא העם, ואפילו לא הממשלה, אלא תערובת של אנשי ציבור ועסקנים שלא תמיד כבוד התורה עומד בראש מעייניהם.

בנוסף, הרבנים כפופים לממשל, ולא ממש חופשיים להביע את דעת ההלכה בצורה חופשית.

ככה שבתכל'ס קשה להתייחס אל הרבנים הנבחרים כ"מרא דאתרא" של ישראל.

מי מינה? גם אז היו הרבה שלא קיבלו את הרה"ר

( אני אישית מסכים שאין לה דין של מרא דאתרא 

אבל אני לא רואה חילוק גדול בין היום לפעם)

אבל הרב יעקב אריאל אכן סובר שפעם היה לרה"ר

דין מרא דאתרא וכיום לא

אחרת חלקם לא היו מתמודדים על התפקיד כך הם אמרו

ובנושא כזה צריך קבלה של הסמכות התורנית של המקום כדי להיות מרא דאתרא

וכיום הסמכויות התורניות הגדולות בין בציבור החרדי בין בציבור בדת"ל

לא מקבלות את הרה"ר כפוסק עליון

וגם בתקופת הרב קוק היו מתנגדים רבים הן לפסיקותיו הן לקבלתו כרב ראשי (בתור תפקיד מרא דאתרא 

אני לא מדבר על כאלו שזילזלו בו אלא על כאלה שהעריכו אותו) והן לעצם הרעיון של הקמת מוסד שיהיה 

מרא דאתרא.

ולגבי הפוליטקאים שהם כחצי מהבוחרים א"א להחשיב דעה של אדם שלא מחויב לתורה ומצוות שדעה רלוונטית

לגבי מי יהיה פוסק הלכה.

כל אחד ינהג לפי הפוסק שלו.

וזה לא רלוונטי מה אומרים האחרים

שאנשים אחרים קיבלו החלטה שלא מקובלת עליהם שהרה"ר היא פוסק עליון

ועכשיו אם הם לא עומדים בזה הם עושים חילול ה'.

וכיוון שמאז תום תקופת הגמרא לא היתה פסיקה אחידה בעם אין חילול ה' בהמשך דבר זה

אם אנשים טועים לחשוב את הרה"ר כפוסק עליון זו בעיה שלהם לא שלי

אלו עיקרי ההלכות הרלוונטיות:

א- על האשה לטבול לטהרתה בברכה לאחר שבעה נקיים ולאחר חפיפה ככל טבילת נידה, אולם בשונה מהרגיל – עליה לטבול רק החל מבוקר היום השמיני, ולא מלילו.

ב- על האשה לפרוש מבעלה שלושה ימים קודם הטבילה. בעניין זה לא ניתן לסמוך על ניקוי, גם למי שמיקל בזה ברגיל.

ג- על האשה לבדוק עצמה שוב סמוך לעליה.

כל אישה נשואה יכולה לעלות.

וכמובן שכלה ביום חופתה.

והיום אומרים שעדיף אשה בהריון (כלומר מסולקת דמים) אבל זה ככל הידוע לי אין איסור גם לאשה בטהרתה.

אני עליתי ב"ה ביום החתונה שלי

וביום ההולדת שלי לאחר מכן.

מאז לא יצא לי לצערי

וחשוב מאד שנשים יכירו את ההלכות וידעו אותן טוב. חשוב מאד גם לעלות לפחות בפעמים ראשונות עם מישהו שמכיר.

וזה אחת החוויות החזקות. המון המון צער, אבל שמקרב. מקרב לציפיה לגאולה ולמקדש ולתיקון עולם מלא.

זה כאב מאד גדול- אבל מהסוג שדוחף לעשות ולפעול ולהתפלל הרבה יותר.

אפילו עכשיו כשאני נזכרת- זה עושה לי דמעות..

בינישים.... מתווכחים כתחביב

זה צורך קיומי.

זה התחביב שלי...

אבל רק פנים מול פנים...

נראה אותכם אז....

ברגע שבחורה קצת דעתנית, פותחת תפה ומיתווכחת.... אתם בורחים על נפשכם.....!!!!חחח

סורי.... לנוווו

אנחנו הולכים לרדוף אחרי ההיגיון שבורח

(לפחות לא בורח על נפשי) (בינתיים)

 חחחח

(רציתי לשים סמיילי שטן אבל אין לי מושג איך אז - "שטן")

וגם החתימה שלך קורעת!!!

זה בסדר.... אני יודעת שהוא יברח... אני מוותרת מראש

בירור מרתק. תודה

וספק אם הייתה אי פעם.

יש תנאים הלכתיים ל"מרא דאתרא" והם מעולם לא נתקיימו ברבנות הראשית.

יש גם גוף שנקרא "סנהדרין", ומטרתו לחדש את הסמיכה ולהיות סנהדרין. האם זה עזר לו?

מתוך ויקיפדיה:

הסנהדרין החדשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת 2002 הוקמה "אגודת השיבה שופטינו לכינון בית הדין הגדול", שפעלה לחידוש הסמיכה. האגודה פנתה לרבנים שונים, אך רובם הגדול התעלמו מהפנייה. הרב משה הלברשטאם נסמך ראשון, הוא סמך את הרב דב ישראל לבנוני בשנת 2004, והלה סמך כ-160 רבנים. ב-2005 הוקמה סנהדרין בת 71 רבנים "סמוכים" בטבריה. לנשיא הסנהדרין נבחר הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) ולאב בית הדין הרב יואל שוורץ.‏^[1]

^{לגבי רוב הפוסקים, אין דין כזה. "אחרי רבים להטות" זה דין בבית דין. כשנזכה לסנהדרין שיעמדו למניין - זה יהיה רלוונטי גם לפסיקת הלכה. בינתיים, יש משקל לכמות הפוסקים, אבל לא משקל מכריע, וגורמים נוספים יכולים לשנות את ההכרעה. במיוחד בנושא כזה שאין בו מסורת ברורה.}

מחוות גלעד אם יש קבוצות באותו יום, ואז תוכלי לעלות איתם...

סתם באסה, כי רציתי מישהו קרוב.

אבל לא זה מה שימנע ממני.

וגם אם לא, אפשר לעלות עם קבוצה, זו חוויה עצומה שאסור לפספס, ולהתפלל שם במיוחד ביום כזה, זו זכות עצומה

אז אני יענה כי נראה לי שלא.

בעקרון הרב יצחק לא סובר שאסור והוא היה מבין היהודים הראשונים שעלו להר (בטהרה!)אחרי מלחמת ששת הימים.

הרבי כתב לא מכתב שאין בעייה שיעלה אבל שלא יעשה את זה בשם חב"ד,

תלמידו ר' איציק שפירא אומר שמותר גם לנשים אבל עדיף שלא.

את מוזמנת לראות בספר שלו בנושא "אל הר המור"

לא שמעתי ממנו אף פעם אבל עד כה שאני מכיר אותו הוא אוסר לעלות להר - למי ששואל אותו ומסתמך רק עליו

הרב יצחק בעצמו עלה כמה וכמה פעמים,

תלמידו כתבו ספר בנושא.

אומרים שהרבי שלח לא מכתב שלא יעלה בשם חב"ד אבל הוא לא אמר לו לא לעלות.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה