לכל הבנות שהיו היום במרכז,
מה אתם עושות שם למעלה?!
ממספרות כיפות?!
לכל הבנות שהיו היום במרכז,
מה אתם עושות שם למעלה?!
ממספרות כיפות?!
לא יודעת מהי מטרת כל הבנות,
אבל יש הרבה בנות (כמוני) שנהנות למצא להן מקום נח לשבת ולהקשיב למאות קולות השירה הקדושה..
גם לצפות בריקודים זה משמח!!!מרגישים את אווירת החג!![]()
(לא חייבים לרקוד אפשר גם לצפות כמו זקנות ולשמוח
)
אז בואו נסכם את זה פשוט ונאמר-
לא, לא כל הבנות שהולכות לשמחת בית השואבה של מרכז זה כי הן בל"חיות ורוצות למצוא שם חתן ואיך שהן מגיעות הן מיד שולפות את המשקפת ומסמנות מטרות.
(וסליחה מפותח השרשור אם זה לא בדיוק מה שטענת, אני פשוט מכירה את התגובות שעתידות להופיע בשרשור הזה)
בנות מתעלות ומקבלות את האנרגיות מהאווירה הכללית שם. להיות שם מוקפת בהמוני בנות ששרות, להסתכל על מאות אנשים רוקדים, השירים החזקים ברקע, האנרגיות! - זה מרומם אותן! האווירה של השמחה פשוט מקיפה כל מי שנמצא שם, בין אם הוא רוקד ובין אם לא.
את ההתעלות, השמחה, והאורות שאתם הבנים מקבלים מהריקודים- אנחנו הבנות מסוגלות לקבל מתוך שהייה במקום, שירה בקול ומחיאות כפיים חזקות.
(ואם רק ננסה להמחיש את זה, נאמר שזה כמו האנשים שצופים ביוטיוב בחסידים רוקדים או בסתם עוד הקפות שניות בישיבה כלשהי.. למה הם צופים בזה? הרי הם עצמם לא רוקדים. אלא- גם הצפיה באווירה וההתחברות למקום ולשירים "עושה את זה".)
יש שיבינו את זה ויש שלא. אין מה לעשות.
אם המטרה היא לקבל את האוירה והקדושה ולשמוח-סבבה.
אבל בהקפות שניות יש לא בהיכל שלמה הרקדה ענקית (ככה אומרים
) של בנות שלא נופלת מהבנים, אז למה לבנות להצטופף בהר המור או בית הרב??
חג'דומטאחרונהוסליחה על הפלישה..
בס"ד
היה שם רוב הזמן ריקודים ברכבת, ואז הבנות לא היו יכולות לראות את המספרי טלפון שעל הגב של המתפללים 

![]()

תכתבו בעצמכן...תעשו קנוניה כל ההבנות הסורגות יחד, עם חוטים שנראים רק באור אולטרה סגול וכן על זאת הדרך![]()
<צ>פצפונית
חבל,
אם תארגנו יש לי להקה שעושה הרקדות לאירועים כאלה=)
בד"כ מידי שנה אנחנו מוזמנות ע"י אולפנות למיניהן לשמחת בית השואבה במוצאי חג ראשון.
בנות- דברו עם האולפנות או המדרשות שלכן ותגידו להן!
יש עוד כמה להקות של בנות בשוק..
פעם רקדתי שם על הכיסא וכמעט נפלתי
) אבל זה ממש מרומם גם לראות אותכם רוקדים ולשיר איתכם. באמת..!חחח היו זמנים 

וכן, הייתי שם כמה פעמים, וזה זוועת עולם..
פתאום כל הדוסיות והצדיקות שביום כיפור התעלו בתפילה איומה- עכשיו דוחפות ומוחצות כל מי שנקרית בדרכן כאילו אין מחר.
בעעעעע
יטבתהומה שעושים זה לשיר ביחד עם הגברים שם למטה...
לתצפת על הריקודים (זה ממש מהמם מלמעלה)
ובתור אחת שיש לה להקה אז להקשיב ולראות את הלהקה שמנגנת..!
אין על מוסא!
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?